תִקשׁוֹרֶת

516 יחסים: Chabad.org, ממצא ארכאולוגי, ממשלת ישראל השמונה עשרה, ממלכת החשמונאים, ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, ממחרת השבת, מאיר בר-אילן (חוקר), מנחת העומר, מניין לחורבן הבית, מניין השנים בלוח העברי, מניין השטרות, מסמך, מספר, מספור, מסורת, מסכת ראש השנה, מעלה (זווית), מעגל, מצרים העתיקה, מקראות גדולות, מקור ראשון, מרשם האוכלוסין, מרשתת, מרד בר כוכבא, מרכז זלמן שזר, משמרות כהונה, משנה תורה, משרד הפנים, משה, משואה (איתות), מתמטיקה, מלחמת ששת הימים, מלחמת תש"ח, מלחמת יום הכיפורים, מטפורה, מטון, מחבל, מגן אברהם, מגילת מקצת מעשי התורה, מגילת אסתר, מגילת המקדש, מגילת התהילים הגדולה, מגילות (כתב עת), מגילות מדבר יהודה, מגילות קומראן, מדעים מדויקים, מדינת ישראל, מהירות, מוסד להשכלה גבוהה, ..., מוסד הרב קוק, מועצת הרבנות הראשית, מופע הירח, מולד הלבנה, מוזיאון ישראל, מודן הוצאה לאור, מילון בן-יהודה, מיכאל קורינאלדי, מיכאל חיוטין, א' בניסן, א' בתשרי, אמנה בינלאומית, אנטיוכוס הרביעי, אסלאם, אסטרונומיה, אקסודוס (אוניית מעפילים), ארמית, ארץ ישראל, ארבע תקופות, ארבע התקופות, ארבעת המינים, ארבעה טורים, אתמול, אתר הניווט בתנ"ך, אלעזר שטרן, אלול, אליעזר בן־יהודה, אליפסה, אליטה, אב, אברהם אבן עזרא, אברהם בר חייא, אביב, אדם (דמות מקראית), אדם הראשון, אדר, אדר א', אדר ב', אדריאנוס, אדולף היטלר, אהרן אופנהיימר, אהרן זאב אשכולי, אהרן בן מאיר, אוניברסיטת בר-אילן, אורך היממה, אורח חיים, אווה בראון, איסיים, אישה, אייר, נסים וידאל, נצרות, נקודת השוויון, נשיא מדינת ישראל, נחשון גאון, ניסן, סנהדרין, ספר מלכים, ספר נחמיה, ספר עזרא, ספר זכריה, ספר חנוך א', ספר הפליאה, ספר היובלים, ספר יהושע, ספרות עבריות, ספירת הנוצרים, ספירת העומר, סתיו, סטיב אדלר, סדר עולם, סהר, סוכות, סיני (כתב עת), סיבוב כדור הארץ, סיוון, ענן, ערב, ערב פסח, ערב שבת, ערב חג, ערבה (צמח), ערבים, עשרת הדיברות, עשרה בטבת, עלי מרצבך, עברית, עדות (הלכה), עונות השנה, עובדיה יוסף, עיבור השנה, עיבור החודש, פסח, פסחא, פסיפס, פקודת סדרי השלטון והמשפט, פקודת התעבורה, פרעות ת"ח ות"ט, פרשנות הפשט למקרא, פרשת שופטים, פרשת השבוע, פרושים, פרי חדש, פונקציית הערך השלם, פורים, פודקאסט, פיניקים, צאת הכוכבים, צבא הגנה לישראל, צדקת הצדיק, צדוק הכהן מלובלין, צדוקים, צופן אתב"ש, ציפורי (יישוב עתיק), ציונות, קאיפנג, קדיש, קו התאריך, קומראן, קורבן עצים, קורבן פסח, קיסר, קידוש החודש, רמב"ן, רמב"ם, ראש ממשלת ישראל, ראש חודש, ראש השנה, ראשונים, ראשי שנים ביהדות, ראשי התיבות, ראובן מרגליות, רס"ג, רשב"ם, רחל אליאור, רב סעדיה גאון, רבן גמליאל דיבנה, רבן גמליאל הזקן, רבנו חננאל, רבי זירא, רבי חנינא, רבי יהושע בן חנניה, רבי יהודה הנשיא, רבי יוסי, רישיון נהיגה (ישראל), שמריהו טלמון, שמחת תורה, שמיני עצרת, שארית (חילוק), שנת שמיטה, שנת זשג, שנת זשה, שנת זחא, שנת זחג, שנת בשז, שנת בשה, שנת בחג, שנת בחה, שנת גכז, שנת גכה, שנת השא, שנת השג, שנת החא, שנת הכז, שנת היובל, שנה, שנה מעוברת, שנה פשוטה, שנה טרופית, שנות ה-50 של המאה ה-20, שנייה, שעה, שעון קיץ, שעורה תרבותית, שקיעת החמה, שקיעה, שרפת התלמוד, שריעה, שלמה, שבת, שבת הגדול, שבט (חודש), שבוע, שבועות, שביעי של פסח, שולחן ערוך, שירות עולת השבת, שיבת ציון, שיירת עטרות, תמוז, תאריך לידה, תנ"ך, תנאים, תנועת החסידות, תענית, תקופת בית ראשון, תקופת בית שני, תקופת השופטים, תשמ"ה, תשנ"ה, תשס"ט, תשס"ג, תשעה באב, תשרי, תל גזר, תלמוד, תורה, ל' בחשוון, ל' בכסלו, לא אד"ו ראש, לחימה, לוח אירועים שנתי, לוח שנה, לוח גזר, לוח השנה במגילות קומראן, לוח השנה הסיני, לוח ירחי-שמשי, ט"ז בתמוז, ט"ו באב, ט"ו באב (מועד), ט"ו בשבט, ט' באב, טבת, טורקית, ז' בסיוון, ז' בחשוון, זמן אוניברסלי מתואם, זמני הזריחה והשקיעה, זמני היום בהלכה, זרחיה הלוי, זריעה, זריחה, זלמן ברוך מלמד, חנוכה, חצות, חצות היום (הלכה), חשבונית, חשוון, חלק (יחידת זמן), חז"ל, חזקיה די סילוה, חג המצות, חגי ישראל ומועדיו, חומש (יהדות), חוץ לארץ, חוק מרשם האוכלוסין, חוק קביעת הזמן, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק שירות ביטחון, חוק לימוד חובה, חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, חוק הפרשנות, חוק השימוש בתאריך העברי, חוק יסוד: הכנסת, חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, חוקר המקרא, חוקי מדינת ישראל, חוקי קפלר, חורף, חורבן בית שני, חורבן העולם באלף השביעי, חודש, חודש תשרי, חיטה, חיים זליג סלונימסקי, חיים יחיאל בורנשטיין, חייל, ב' בסיוון, בנק, בסיס סקסגסימלי, בעל המאור, בר מצווה, בראשית, ברכת הלבנה, ברכת החמה, בריאת העולם, בריאת העולם (יהדות), בת מצווה, בחירות, בבל, בוקר, בין הערביים, ביאור הלכה, בית תלמי, בית דין (הלכה), בית המקדש, בית המקדש השני, בית הדין לעבודה, בייתוסים, גמרא, גאות ושפל, גניזת קהיר, גלות בבל, ד'קי"ט, ד'תרפ"ב, ד'תרפ"ד, ד'תרפ"ה, ד'תשמ"ה, ד'תשס"ב, דניאל הרשקוביץ, דעת (אתר אינטרנט), דקה, דחיית מולד זקן, דוד, דוד אבודרהם, דוד עדני, ה' באייר, ה' בסיוון, ה'קט"ז, ה'קט"ו, ה'רכ"ד, ה'תרס"ב, ה'תרס"ג, ה'תרפ"ז, ה'תש"ט, ה'תש"ח, ה'תשמ"א, ה'תשמ"ז, ה'תשמ"ח, ה'תשמ"ה, ה'תשס"א, ה'תשס"ג, ה'תשס"ד, ה'תשס"ו, ה'תשע"א, ה'תשע"ג, ה'תשע"ו, ה'תשפ"ט, ה'תשצ"ו, ה'תשל"ז, ה'תשי"ח, ה'ח', ה'כ"ז, הממלכה האחמנית, הממלכה הסלאוקית, המאה ה-1, המאה ה-10, המאה ה-12, המאה ה-13, המאה ה-19, המאה ה-38 לפנה"ס, המאה ה-4, המאה ה-7, המאה הרביעית, המאה השמינית, המרד הגדול, המחאה, המחזור המטוני, המבול, האקדמיה ללשון העברית, האימפריה הרומית, הנפת העומר, הספרייה הלאומית, הצהרת בלפור, הר גריזים, הר הבית, הרב הראשי לישראל, השמש, השמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני, השואה, התקופה, הלל נשיאה, הלוח המוסלמי, הלוח הקראי, הלוח הבבלי, הלוח הגרגוריאני, הלוח היוליאני, הלכה, הלכה למשה מסיני, הבחירות לכנסת, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאת כרמל, הוצאה לאור, הושענא רבה, הכנסת, הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, הכותל המערבי, היסטוריה של עם ישראל, היפרכוס, הירח, היריון, ו' באייר, ו' בסיוון, ועידת ניקיאה, ויקיטקסט, כ"ט בתמוז, כ"ה בשבט, כסלו, כת מדבר יהודה, כדור הארץ, כותים, כוח (פיזיקה), י"ב בחשוון, י' באב, י' באייר, י' בניסן, יממה, ימי בין המצרים, יאן מיאוס, יעקב בן אשר, יצחק בן יוסף הישראלי, יציאת מצרים, ירקות, ירושלים, ישראל, ישו, ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים), ישיבת אורות שאול, ישיבה (אתר אינטרנט), יהדות, יהדות קראית, יהדות תימן, יהושע הנגיד, יהודים, יום קורבן עצים, יום ראשון, יום שישי, יום טוב ראשון של סוכות, יום טוב שני של גלויות, יום ז'בוטינסקי, יום העצמאות, יום הרצל, יום השנה, יום השבת, יום השוויון, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום הזיכרון ליצחק רבין, יום הכיפורים, יום ירושלים, יוסף טובי, יוסף זליגר, יוטיוב, יוון, יוון העתיקה, 1248, 1267, 1336, 1958, 1977, 1985, 1987, 1991, 1992, 1998, 2 באוגוסט, 2002, 2003, 2004, 2005, 2006, 2013, 2014, 2016, 21 במרץ, 24 ביולי, 26 בספטמבר, 26 ביולי, 27 ביולי, 28 בינואר, 30 ביולי, 325, 359, 4 באוגוסט, 432 לפנה"ס, 6 באוקטובר. להרחיב מדד (466 יותר) » « הפסיכולוג מדד

Chabad.org

Chabad.org (חבד אורג וגרסתו בעברית בית חב"ד או: he.chabad.org) הוא האתר הרשמי של הזרם המתון בחסידות חב"ד העומד תחת דוברות חב"ד המרכזית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וChabad.org · ראה עוד »

ממצא ארכאולוגי

מיקני שנמצא באוגרית, מוצג בלובר ממצא ארכאולוגי הוא עצם שנוצר או עוצב בידי אדם, כגון כלי או חפץ אמנותי, ואשר קיים בו עניין ארכאולוגי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וממצא ארכאולוגי · ראה עוד »

ממשלת ישראל השמונה עשרה

ממשלת ישראל השמונה עשרה, בראשותו של מנחם בגין, פעלה מ-20 ביוני 1977 עד 5 באוגוסט 1981, בתקופת כהונתה של הכנסת התשיעית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וממשלת ישראל השמונה עשרה · ראה עוד »

ממלכת החשמונאים

ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וממלכת החשמונאים · ראה עוד »

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וממלכת ישראל · ראה עוד »

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וממלכת יהודה · ראה עוד »

ממחרת השבת

קציר תבואה בחג העומר, צולם בקיבוץ גבעת חיים בין השנים 1945-1935. מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הוא הזמן הנקוב בתורה למנחת עומר התנופה ותחילת ספירת העומר, שבסופה מתקיים חג השבועות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וממחרת השבת · ראה עוד »

מאיר בר-אילן (חוקר)

מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור אמריטוס במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומאיר בר-אילן (חוקר) · ראה עוד »

מנחת העומר

מִנְחָת הַעֹמֶר (גם: עֹמֶר הַתְּנוּפָה, מִנְחַת בִּכּוּרִים) היא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומנחת העומר · ראה עוד »

מניין לחורבן הבית

את"תמ"ה לגלותנו בן כ"ג שנים תנצ"בה" מניין לחורבן הבית היא שיטת מניית שנים שהייתה בשימוש יהודי, בעיקר בארץ ישראל וסביבותיה, לאחר חורבן בית המקדש השני ועד התקופה הצלבנית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומניין לחורבן הבית · ראה עוד »

מניין השנים בלוח העברי

שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »

מניין השטרות

מניין השטרות הוא הכינוי היהודי ל"מניין בית סלאוקוס", שהיה השיטה המקובלת למניית שנים באימפריה הסלווקית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומניין השטרות · ראה עוד »

מסמך

מסמכי רישום לידות בקהילה היהודית, ביאליסטוק, 1859 מסמך הוא מצג המתעד עובדות או רעיונות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומסמך · ראה עוד »

מספר

מספר הוא עצם מתמטי מופשט, שבמשמעותו המקובלת משמש לציון כמות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומספר · ראה עוד »

מספור

מספור הוא התהליך של התאמת מספרים ייחודיים לעצמים בקבוצה נתונה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומספור · ראה עוד »

מסורת

מסורת היא מערכת תרבותית של מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות, הנמסרים מדור לדור (גם בעל פה) בקבוצה או בחברה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומסורת · ראה עוד »

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומסכת ראש השנה · ראה עוד »

מעלה (זווית)

איור המציג זווית בת מעלה אחת (באדום) לעומת 90 (בכחול) ו-360 מעלות (בירוק) מעלה היא יחידת מידה למדידת גודל של זווית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומעלה (זווית) · ראה עוד »

מעגל

החלק החיצוני הצבוע באפור מסמן את המעגל והשטח הצבוע בצהוב מסמן את העיגול מעגל הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שמרחקן מהמרכז, קבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומעגל · ראה עוד »

מצרים העתיקה

הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומצרים העתיקה · ראה עוד »

מקראות גדולות

שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומקראות גדולות · ראה עוד »

מקור ראשון

עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4 מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומקור ראשון · ראה עוד »

מרשם האוכלוסין

מרשם אוכלוסין היא מערכת שבה הממשלה רושמת את האירועים החיוניים (לידות, נישואים, פטירות וכדומה) של אזרחיה ותושביה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומרשם האוכלוסין · ראה עוד »

מרשתת

#הפניה אינטרנט.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומרשתת · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר

שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »

משמרות כהונה

משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומשמרות כהונה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומשנה תורה · ראה עוד »

משרד הפנים

משרד הפנים הוא משרד ממשלתי האחראי על השלטון המקומי, מדיניות האוכלוסין וההגירה במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומשרד הפנים · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומשה · ראה עוד »

משואה (איתות)

מדורת ל"ג בעומר מַשּׂוּאַת אִיתוּת היא מדורה גדולה אשר מבעירים על ראש הר או נקודה הנראית למרחוק על מנת להעביר ידיעות או לאותת על סכנה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומשואה (איתות) · ראה עוד »

מתמטיקה

שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומתמטיקה · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלחמת תש"ח

#הפניה מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומלחמת תש"ח · ראה עוד »

מלחמת יום הכיפורים

הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתייעצות בפיקוד הצפון, ב-10 באוקטובר 1973, בתכנון הפריצה לסוריה. מימין לשמאל: רס"ן גדי זוהר שליש הרמטכ"ל, יקותיאל אדם סגן מפקד פיקוד הצפון, הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא, רחבעם זאבי עוזר הרמטכ"ל, אלוף מרדכי הוד יועץ אוויר לפיקוד צפון (יושב עם שפם), יצחק חופי מפקד פיקוד הצפון, רס"ן יוסי פרי רל"ש אלוף פיקוד צפון (עומד מאחורי האלוף), 10 באוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; מלחמת 73'; מלחמת יום הדין; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְבּ אֻכְּתוֹבַּר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

מטפורה

מֶטָפוֹרָה (מיוונית: μεταφορά; צירוף של התחילית מטא (μετά.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומטפורה · ראה עוד »

מטון

מֶטוֹן (ביוונית: Μέτων ὁ Ἀθηναῖος) היה אסטרונום ומתמטיקאי יווני שפעל באתונה בתקופה הקלאסית, במאה ה-5 לפנה"ס, הידוע כמי שהכניס לתוך לוח השנה האטי את ההתאמה בין השנה השמשית לשנה הירחית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומטון · ראה עוד »

מחבל

#הפניה טרור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומחבל · ראה עוד »

מגן אברהם

מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומגן אברהם · ראה עוד »

מגילת מקצת מעשי התורה

ממצאים של מגילת מקצת מעשי התורה שנמצאו במערות קומראן. מגילת מקצת מעשי התורה (או MMT, 4Q394-4Q397), היא מגילה שנמצאה בין מגילות מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומגילת מקצת מעשי התורה · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומגילת אסתר · ראה עוד »

מגילת המקדש

קטע ממגילת המקדש מגילת המקדש היא המגילה הארוכה מבין מגילות מדבר יהודה; אורכה הוא כ-8.15 מטרים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומגילת המקדש · ראה עוד »

מגילת התהילים הגדולה

ממוזער מגילת התהילים הגדולה או 11Q5 או 11Psa המגילה התגלתה בפברואר שנת 1956 במערה מס' 11 ממערות קומראן עם כתבי יד נוספים ובהם מגילת המקדש.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומגילת התהילים הגדולה · ראה עוד »

מגילות (כתב עת)

מגילות הוא כתב עת מדעי לחקר מגילות מדבר יהודה היוצא לאור בעברית על ידי מוסד ביאליק בשיתוף הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה ומרכז אוריון לחקר מגילות מדבר יהודה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומגילות (כתב עת) · ראה עוד »

מגילות מדבר יהודה

קצר.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »

מגילות קומראן

#הפניה מגילות מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומגילות קומראן · ראה עוד »

מדעים מדויקים

מדעים מדויקים (באנגלית: Exact sciences) הוא תחום אקדמי ושם כוללני לתחומי המדע העוסקים במתמטיקה ובתופעות של החומר הדומם (להבדיל ממדעי החיים).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומדעים מדויקים · ראה עוד »

מדינת ישראל

#הפניה ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומדינת ישראל · ראה עוד »

מהירות

בתחרות ריצה המהירות משקפת את קצב ההתקדמות של האצניות אל עבר קו הסיום בפיזיקה, מהירות היא מידה לתיאור קצב תנועתו של גוף במרחב – המרחק שהוא עובר ביחידת זמן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומהירות · ראה עוד »

מוסד להשכלה גבוהה

טכניון חדר בחינה מוסד להשכלה גבוהה הוא בית ספר אקדמי המספק השכלה והכשרה מקצועית מעבר לרמת בית הספר התיכון, ואשר מעניק תארים אקדמיים או דיפלומה מקצועית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומוסד להשכלה גבוהה · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מועצת הרבנות הראשית

מועצת הרבנות הראשית היא הגוף העליון של הרבנות הראשית לישראל, שפועל מכוח חוק הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומועצת הרבנות הראשית · ראה עוד »

מופע הירח

מופע ירח מלא מעל חומות העיר העתיקה בירושליםמופע הירח הוא צורת הירח הנראית לצופה הנמצא בכדור הארץ.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומופע הירח · ראה עוד »

מולד הלבנה

תמונה של לבנה בהתחדשותה, בתמונה הירח כבר ביומו השני. הדמיה של הירח בהתחדשותו (לצופה מחלקו הצפוני של כדור הארץ) מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי השנה בתרבויות ודתות הנסמכות על לוח שנה ירחי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומולד הלבנה · ראה עוד »

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומוזיאון ישראל · ראה עוד »

מודן הוצאה לאור

סמליל הישן של מודן דוכן הוצאת מודן ביריד שבוע הספר 2023 בירושלים מודן הוצאה לאור היא הוצאת ספרים ישראלית, חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומודן הוצאה לאור · ראה עוד »

מילון בן-יהודה

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן־יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומילון בן-יהודה · ראה עוד »

מיכאל קורינאלדי

מיכאל קורינאלדי (30 ביולי 1938 – 20 בפברואר 2022) היה עורך דין ישראלי ופרופסור למשפטים באוניברסיטת חיפה, בקריה האקדמית אונו, במכללת נתניה ובמרכז האקדמי כרמל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומיכאל קורינאלדי · ראה עוד »

מיכאל חיוטין

מיכאל ("מיקי") חיוטין (22 במאי 1941 – 16 במרץ 2019) היה אדריכל, מהנדס בנין, וחוקר אדריכלות ומקרא ישראלי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ומיכאל חיוטין · ראה עוד »

א' בניסן

ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וא' בניסן · ראה עוד »

א' בתשרי

במסכת ראש השנה נכתב כי א' בתשרי הוא ראש השנה שלפיו מונים את השנים בלוח השנה הכללי, וכן מונים את השנים לענייני שנת שמיטה, שנת היובל, פירות ערלה ונטע רבעי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וא' בתשרי · ראה עוד »

אמנה בינלאומית

#הפניה אמנה (הסכם).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואמנה בינלאומית · ראה עוד »

אנטיוכוס הרביעי

אנטיוכוס הרביעי מוזיאון הישן בברלין אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς, "המתגלה"; 215 – 164 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואנטיוכוס הרביעי · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואסלאם · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואסטרונומיה · ראה עוד »

אקסודוס (אוניית מעפילים)

"אקסודוס" - מסלול ימי האניה אקסודוס בנמל חיפה חיילים בריטיים חיילים בריטים מחפשים נשק על ילדים שיורדים מהאוניה תעודה מס' 725 שניתנה ב-26 ביולי 1947 להניה דוידוביץ, (לאחר מכן הניה דוד), על ידי מזכירות מחנה הגרוש פפנדורף בצפון גרמניה. "אקסודוס" התנאים בהם שהו המעפילים בבטן אוניית הגירוש יציאת אירופה תש"ז לאחר שנתפסה בידי חיל הים המלכותי חיילים בריטים מורידים מהספינה מעפילים לפני גירושם המנון האקסודוס ביידיש כפי שפורסם במחנה פפנדורף בשנת 1947 אתר הנצחה לאקסודוס בנמל חיפה "24 ביולי 2017 - ד"ר צבי חטקביץ יוזם הפגישה בבית הנשיא עם מעפילי האקסודוס ובני משפחותיהם" "אות המעפיל" למעפילים שהעפילו בים, ביבשה ובאוויר תעודת המעפיל והאות אקסודוס או יציאת אירופה תש"ז הייתה אוניית מעפילים, שיצאה מנמל סט שלחופי דרום צרפת ב-11 ביולי 1947, כשעל סיפונה 4,554 נוסעים ניצולי השואה, במטרה להגיע לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואקסודוס (אוניית מעפילים) · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וארמית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וארץ ישראל · ראה עוד »

ארבע תקופות

#הפניה ארבע התקופות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וארבע תקופות · ראה עוד »

ארבע התקופות

ארבע התקופות הוא המושג המקביל ביהדות לארבע עונות השנה המקובלות ברוב העולם.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וארבע התקופות · ראה עוד »

ארבעת המינים

ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וארבעת המינים · ראה עוד »

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וארבעה טורים · ראה עוד »

אתמול

אתמול היא היממה שלפני היממה הנוכחית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואתמול · ראה עוד »

אתר הניווט בתנ"ך

#הפניה ויקיטקסט#אתר הניווט בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואתר הניווט בתנ"ך · ראה עוד »

אלעזר שטרן

אלעזר שטרן (נולד ב-25 באוגוסט 1956, י"ח באלול ה'תשט"ז) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואלעזר שטרן · ראה עוד »

אלול

אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואלול · ראה עוד »

אליעזר בן־יהודה

#הפניה אליעזר בן-יהודה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואליעזר בן־יהודה · ראה עוד »

אליפסה

סכום המרחקים של כל נקודה במישור (P) ממוקדי האליפסה (F_1 ו-F_2) קבוע ושווה ל-2a. האליפסה כחתך חרוט אליפסה היא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שסכום מרחקיהן משתי נקודות קבועות במישור הוא קבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואליפסה · ראה עוד »

אליטה

אֵלִיטָה (מצרפתית: élite (במלרע), נבחרים. על פי האקדמיה ללשון העברית: עִלִּית) הוא מונח בסוציולוגיה המתאר קבוצת אנשים מצומצמת בחברה, אשר זוכה ליחס מועדף על פני יתר הקבוצות בחברה, מחזיקה בעוצמה חברתית המאפשרת לה שליטה או השפעה מכריעה על החברה או על חלקים ממנה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואליטה · ראה עוד »

אב

אָב (מאכדית: abu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החמישי במספר לפי המסורת המקראית והאחד-עשר לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואב · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אברהם בר חייא

רבי אברהם בר חייא היה תלמיד חכם, מתמטיקאי, אסטרונום ופילוסוף יהודי שפעל בשלהי המאה ה-11 ובמחצית הראשונה של המאה ה-12 בברצלונה שבספרד.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואברהם בר חייא · ראה עוד »

אביב

חרציות פורח בפארק האגם, ראשון לציון, בחודש מרץ 2007 250x250 פיקסלים האָבִיב הוא אחת מארבע עונות השנה של האקלים הממוזג, ובה חל המעבר מהחורף לקיץ.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואביב · ראה עוד »

אדם (דמות מקראית)

אָדָם (מכונה: אדם הראשון; א' בתשרי ב', 26 בספטמבר 3760 לפנה"ס – 2830 לפנה"ס) הוא דמות מקראית והאדם הראשון עלי אדמות, אבי האנושות כולה לפי סיפור בריאת העולם בספר בראשית אדם נברא על ידי אלוהים ביום השישי לבריאת העולם: והושם על ידו בגן עדן, הוא היה בן זוגה של חוה, האישה הראשונה, ואחר חטא עץ הדעת גורש עימה מגן עדן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואדם (דמות מקראית) · ראה עוד »

אדם הראשון

אדם הראשון (ידוע גם כהאדם הראשון, אדם קדמון, אב קדום, האב הקדום או אם קדומה. באנגלית הוא ידוע כ-ancestor או Progenitor) הוא מונח הבא לתאר אחת ממספר אפשרויות: אב השושלת (אחד מהורי הוריו של הצאצא) עד האב הקדום המשותף של כל האנשים החיים על פני כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואדם הראשון · ראה עוד »

אדר

אֲדָר (מאכדית: addaru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואדר · ראה עוד »

אדר א'

אדר א' הוא כינויו של חודש בלוח העברי (שמו הרשמי הוא אדר ראשון), אותו מוסיפים בשנה מעוברת.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואדר א' · ראה עוד »

אדר ב'

#הפניה אדר.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואדר ב' · ראה עוד »

אדריאנוס

פסל של הקיסר אדריאנוס שנמצא בתל שלם. הפסל מסמל את חגיגת הניצחון על היהודים המורדים ודיכוי מרד בר כוכבא. מוצג במוזיאון ישראל. פּוּבְּלִיוּס אָילִיוּס טְרַאיָאנוּס הַדְרִיָאנוּס (בלטינית: Publius Aelius Traianus Hadrianus), הנקרא בקיצור אדריאנוס או הדריאנוס (24 בינואר 76 - 10 ביולי 138) היה קיסר רומא משנת 117 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואדריאנוס · ראה עוד »

אדולף היטלר

אדולף היטלר (בגרמנית: Adolf Hitler; 20 באפריל 1889 – 30 באפריל 1945) היה הקנצלר והפיהרר של גרמניה הנאצית בשנים 1933–1945, ומנהיג המפלגה הנאצית משנת 1921 ועד להתאבדותו בפיהררבונקר בברלין.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואדולף היטלר · ראה עוד »

אהרן אופנהיימר

אהרן אופנהיימר (18 באוגוסט 1940 – 26 בינואר 2022) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשנה והתלמוד באוניברסיטת תל אביב ומופקד על הקתדרה על שם סר אייזיק וולפסון למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואהרן אופנהיימר · ראה עוד »

אהרן זאב אשכולי

אהרן זאב אשכולי (נכתב גם אשכֹלי) (ויינטראוב) (Aescoly; י"ב בתשרי ה'תרס"ב, 25 בספטמבר 1901 – י"ד בכסלו ה'תש"ט, 6 בדצמבר 1948) היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות וחסידות, חוקר התנועות המשיחיות, מתרגם, מורה ורב צבאי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואהרן זאב אשכולי · ראה עוד »

אהרן בן מאיר

רבי אהרן בן מאיר הכהן (~ד'תר"כ (859) - ~ד'תר"צ (929)) היה ראש ישיבת גאון יעקב בארץ ישראל, ככל הנראה בטבריה, בחציה הראשון של המאה ה-10, תקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואהרן בן מאיר · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אורך היממה

#הפניה התארכות היממה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואורך היממה · ראה עוד »

אורח חיים

#הפניה חיים אישיים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואורח חיים · ראה עוד »

אווה בראון

בלונדי) אווה אנה פאולה היטלר (בגרמנית: Eva Anna Paula Hitler; 6 בפברואר 1912 – 30 באפריל 1945), שנודעה בשמה טרום נישואיה, אווה בראון, הייתה בת זוגו של אדולף היטלר במשך שנים ארוכות ואשתו במהלך השעות האחרונות לחייהם.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואווה בראון · ראה עוד »

איסיים

חורבות מחיצת המגורים בעתיקות קומראן. הגן הלאומי קומראן, ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואיסיים · ראה עוד »

אישה

שלוש נשים המחזיקות שלטים עליהם רשום "I am woman" (אני אישה) פניה של אישה ג'ינג'ית אישה במהלך תחרות טיפוס קירות ה"מונה ליזה" דיוקן האישה המפורסם ביותר בתולדות האומנות אִשָּׁה היא אדם בוגר מהזוויג נקבה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואישה · ראה עוד »

אייר

אִיָּר (מאכדית: ayyāru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השני במספר לפי המסורת המקראית והשמיני לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ואייר · ראה עוד »

נסים וידאל

נסים וידאל (נולד ב-30 ביולי 1939) הוא אסטרופיזיקאי ישראלי שעוסק בהבנת האסטרונומיה שעמדה לנגד עיני הרמב"ם ושאר חכמי ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ונסים וידאל · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ונצרות · ראה עוד »

נקודת השוויון

נקודת שוויון היא מושג אסטרונומי שמשמעו הזמן בשנה שבו חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני מוארים במידה שווה, ולפיכך אורך היום ואורך הלילה שווים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ונקודת השוויון · ראה עוד »

נשיא מדינת ישראל

נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ונשיא מדינת ישראל · ראה עוד »

נחשון גאון

נחשון גאון (ובשמו המלא: רב נחשון בן רבי צדוק גאון), כונה הרנ"ג, היה רב, אסטרונום ומתמטיקאי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ונחשון גאון · ראה עוד »

ניסן

ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וניסן · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וסנהדרין · ראה עוד »

ספר מלכים

ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וספר מלכים · ראה עוד »

ספר נחמיה

ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וספר נחמיה · ראה עוד »

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וספר עזרא · ראה עוד »

ספר זכריה

ספר זכריה נמצא במקום האחד עשר בתרי-עשר, בין חגי למלאכי, והוא חלק מנביאים אחרונים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וספר זכריה · ראה עוד »

ספר חנוך א'

מגילה 4Q201 מקומראן, המכילה קטעים מהמקור הארמי של ספר חנוך א'. נפילת מלאכים מורדים מאת פיטר ברויגל האב במוזיאונים המלכותיים לאמנויות יפות של בלגיה ספר חנוך א' הנקרא גם חנוך החבשי, או ספר העירים, הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, אשר נכתב ככל הנראה בארץ ישראל במאה ה-3 לפני הספירה על ידי מחבר יהודי יחיד או קבוצת מחברים בשפה הארמית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וספר חנוך א' · ראה עוד »

ספר הפליאה

ספר הפליאה הוא חיבור המכיל לקט פירושים קבליים על פרשת בראשית הדומה בסגנונו לספרות הקבלה הקדומה, תוך השמטת מקורותיו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וספר הפליאה · ראה עוד »

ספר היובלים

ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וספר היובלים · ראה עוד »

ספר יהושע

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וספר יהושע · ראה עוד »

ספרות עבריות

השעון התחתון בבניין הקהילה היהודית בפראג, המשתמש בספרות עבריות. מערכת הסְפָרות העבריות משמשת בשיטת ספירה שהספרות מסומנות בה באותיות האלפבית העברי, בדומה לספרות יווניות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וספרות עבריות · ראה עוד »

ספירת הנוצרים

ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וספירת הנוצרים · ראה עוד »

ספירת העומר

סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וספירת העומר · ראה עוד »

סתיו

שלכת בהיידלברג שבגרמניה ציור ברוח הסתיו של האמנית זינאידה סרבריאקובה הסתיו הוא אחת מארבע עונות השנה, מציין את המעבר בין הקיץ לחורף ולכן מכונה עונת מעבר.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וסתיו · ראה עוד »

סטיב אדלר

סטיבן (סטיב, ובשמו העברי ישראל אהרן) אדלר (באנגלית: Stephen Adler; נולד ב-17 בפברואר 1941, כ' בשבט ה'תש"א), הוא משפטן ומומחה בדיני עבודה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וסטיב אדלר · ראה עוד »

סדר עולם

סדר עולם (מכונה גם "סדר עולם רבה") הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וסדר עולם · ראה עוד »

סהר

סהר דגל טורקיה ימין סהר הוא הצורה המתקבלת מחיתוך עיגול מתוך עיגול אחר, מוזח הצדה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וסהר · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וסוכות · ראה עוד »

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וסיני (כתב עת) · ראה עוד »

סיבוב כדור הארץ

אנימציה של סיבוב כדור הארץ סביב צירו צילום בחשיפה ארוכה של שמי הלילה הצפוניים מעל הרי ההימלאיה הנפאליים מציג את הנתיבים הנראים של הכוכבים בזמן סיבוב כדור הארץ. סיבוב כדור הארץ הוא מושג המתייחס לסיבוב של כדור הארץ מסביב לצירו, ולשינויים בכיוון הציר ביחס למרחב.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וסיבוב כדור הארץ · ראה עוד »

סיוון

סִיוָן (מאכדית: Simānu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השלישי במספר לפי המסורת המקראית והתשיעי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וסיוון · ראה עוד »

ענן

תהליך התהוות עננים. עננים בצבע עננים בגבהים שונים, מעל ומתחת לפסגת הר החרמון חול הים ענן (נקרא גם עב, נָשִׂיא) הוא ריכוז טיפות מים או גבישי קרח מיקרוסקופיים, אשר התהוו כתוצאה מתהליך התעבותם של אדי מים הנמצאים במצב רוויתי בנוכחות גרעיני התעבות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וענן · ראה עוד »

ערב

שעת ערב בקובה שקיעת השמש עֶרֶב הוא החלק האחרון ביום, הזמן שלאחר שקיעת השמש ושלפני תחילת הלילה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וערב · ראה עוד »

ערב פסח

ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וערב פסח · ראה עוד »

ערב שבת

איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וערב שבת · ראה עוד »

ערב חג

ערב חג הוא היום שלפני חג מחגי ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וערב חג · ראה עוד »

ערבה (צמח)

ערבה (שם מדעי: Salix) היא סוג של שיחים ועצים ממשפחת הערבתיים, הנפוצים בעיקר באזורים הלחים של המקומות הקרים בחצי הכדור הצפוני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וערבה (צמח) · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וערבים · ראה עוד »

עשרת הדיברות

ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ועשרת הדיברות · ראה עוד »

עשרה בטבת

ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ועשרה בטבת · ראה עוד »

עלי מרצבך

עלי יששכר מרצבך (נולד ב-11 בפברואר 1950) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן, חוקר בתחום תורת ההסתברות, והחל מאפריל 2021 משמש כנשיא מכללה ירושלים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ועלי מרצבך · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ועברית · ראה עוד »

עדות (הלכה)

בהלכה, עדות היא הכלי הראייתי החזק ביותר, וכאשר שני עדים מעידים, על בית-הדין לקבל את דבריהם, ובלשון התורה: "על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר".

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ועדות (הלכה) · ראה עוד »

עונות השנה

ציור של דוד טנירס הבן המסמל את עונות השנה המקובלות ללא תלות בזמן ביום, הקוטב הדרומי יהיה מואר והקוטב הצפוני יהיה חשוך. בנוסף להבדל בצפיפות קרני האור, האור נחלש יותר במעבר דרך האטמוספירה כשהוא עובר בזווית שטוחה. עונות השנה הן מספר תקופות עיקריות, ברוב אזורי כדור הארץ ארבע, שאליהן מחולקת כל שנה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ועונות השנה · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ועובדיה יוסף · ראה עוד »

עיבור השנה

בהלכה היהודית, עיבור השנה הוא קביעת שנה מעוברת מדי כמה שנים בה נוסף חודש אדר א'.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ועיבור השנה · ראה עוד »

עיבור החודש

#הפניה קידוש החודש.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ועיבור החודש · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופסח · ראה עוד »

פסחא

הפָּסְחַא (מיוונית: Πάσχα) הוא חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו, על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופסחא · ראה עוד »

פסיפס

קיר פסיפס מארך פְּסֵיפָס (בלעז: מוֹזָאִיקָה) הוא יצירת אמנות שבה מורכבות פיסות שונות לכדי ריצוף משטח – לרוב רצפה או כחלק מעיטור אדריכלי אחר.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופסיפס · ראה עוד »

פקודת סדרי השלטון והמשפט

פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, היא דבר החקיקה הראשון שנחקק במדינת ישראל על ידי מועצת המדינה הזמנית ב-19 במאי 1948.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופקודת סדרי השלטון והמשפט · ראה עוד »

פקודת התעבורה

פקודת התעבורה היא החוק המסדיר את כללי התעבורה בישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופקודת התעבורה · ראה עוד »

פרעות ת"ח ות"ט

#הפניה גזרות ת"ח–ת"ט.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופרעות ת"ח ות"ט · ראה עוד »

פרשנות הפשט למקרא

פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופרשנות הפשט למקרא · ראה עוד »

פרשת שופטים

חכמי הסנהדרין יישובים בלשכת הגזית, מתוך מודל בית המקדש הראשון מהמאה ה-17 פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים היא פרשת השבוע החמישית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופרשת שופטים · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופרשת השבוע · ראה עוד »

פרושים

"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופרושים · ראה עוד »

פרי חדש

#הפניה חזקיה די סילוה#ספרו פרי חדש.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופרי חדש · ראה עוד »

פונקציית הערך השלם

הגרף של פונקציית הערך השלם (פונקציית רצפה) במתמטיקה, פונקציית הערך השלם (נקראת גם פונקציית רִצפה) היא פונקציה המחזירה לכל מספר ממשי x את המספר השלם הגדול ביותר שקטן או שווה ל-x (מעגלת כלפי מטה).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופונקציית הערך השלם · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופורים · ראה עוד »

פודקאסט

הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופודקאסט · ראה עוד »

פיניקים

עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ופיניקים · ראה עוד »

צאת הכוכבים

הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וצאת הכוכבים · ראה עוד »

צבא הגנה לישראל

סרטונים צה"ל – צבא הגנה לישראל – וידאו צבא הגנה לישראל (ידוע בעיקר בראשי התיבות צה"ל, וכן בצורה צבא ההגנה לישראל) הוא צבאה של מדינת ישראל והארגון המרכזי במערכת הביטחון הישראלית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וצבא הגנה לישראל · ראה עוד »

צדקת הצדיק

#הפניה צדוק הכהן מלובלין.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וצדקת הצדיק · ראה עוד »

צדוק הכהן מלובלין

רבי צדוק הכהן רבינוביץ'־רובינשטיין מלובלין (כ"ג בשבט ה'תקפ"ג - ט' באלול ה'תר"ס; 4 בפברואר 1823 - 3 בספטמבר 1900).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וצדוק הכהן מלובלין · ראה עוד »

צדוקים

הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וצדוקים · ראה עוד »

צופן אתב"ש

צופן אתב"ש כתב אתב"ש, הנקרא גם "צופן אתב"ש", הוא צופן החלפה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וצופן אתב"ש · ראה עוד »

ציפורי (יישוב עתיק)

"והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל", פרק 9: רומא בירושלים, הערוץ הראשון מבט אווירי צִפּוֹרִי הייתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון, חמישה קילומטרים מצפון־מערב לנצרת.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וציפורי (יישוב עתיק) · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וציונות · ראה עוד »

קאיפנג

קָאיפֶנְג (בסינית מפושטת: 开封; בסינית מסורתית: 開封; בפין-יין: Kāifēng; מילולית: "פתיחת הגבול") היא נציבות עירונית במזרח מחוז חנאן שבמזרח הרפובליקה העממית של סין השוכנת בגדתו הדרומית של הנהר הצהוב.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וקאיפנג · ראה עוד »

קדיש

קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וקדיש · ראה עוד »

קו התאריך

#הפניה קו התאריך הבין-לאומי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וקו התאריך · ראה עוד »

קומראן

האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וקומראן · ראה עוד »

קורבן עצים

#הפניה יום קורבן עצים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וקורבן עצים · ראה עוד »

קורבן פסח

קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וקורבן פסח · ראה עוד »

קיסר

הכתרת נפוליאון לקיסר - ציור מאת ז'אק-לואי דויד נארוהיטו, קיסר יפן, האדם היחיד שמחזיק בתואר זה כיום קֵיסָר (בלטינית: Imperator) הוא תואר אצולה שניתן למונרך במדינות או אימפריות שונות ובתקופות שונות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וקיסר · ראה עוד »

קידוש החודש

אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וקידוש החודש · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורמב"ם · ראה עוד »

ראש ממשלת ישראל

ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וראש ממשלת ישראל · ראה עוד »

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וראש חודש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וראש השנה · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וראשונים · ראה עוד »

ראשי שנים ביהדות

ארבעה ראשי שנים מציינים בהלכה את תחילת השנה בתחומים שונים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וראשי שנים ביהדות · ראה עוד »

ראשי התיבות

#הפניה ראשי תיבות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וראשי התיבות · ראה עוד »

ראובן מרגליות

הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה רב, חוקר תורני, וספרן, מחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וראובן מרגליות · ראה עוד »

רס"ג

#הפניה רב סעדיה גאון.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורס"ג · ראה עוד »

רשב"ם

רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורשב"ם · ראה עוד »

רחל אליאור

רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורחל אליאור · ראה עוד »

רב סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורב סעדיה גאון · ראה עוד »

רבן גמליאל דיבנה

רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורבן גמליאל דיבנה · ראה עוד »

רבן גמליאל הזקן

רַבַּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן היה תנא בדור הראשון לתנאים, נשיא הסנהדרין סביב השנים -, 10-50 לספירה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורבן גמליאל הזקן · ראה עוד »

רבנו חננאל

רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורבנו חננאל · ראה עוד »

רבי זירא

רב זירא (כשמוזכר בתלמוד הבבלי, קודם סמיכתו) רבי זירא (בבבלי, לאחר סמיכתו, לפי רש"י. לפי תוספות אלו שני חכמים שונים) או רבי זעירא (בתלמוד הירושלמי) - אמורא בבלי, ואחר כך ארץ ישראלי, בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורבי זירא · ראה עוד »

רבי חנינא

#הפניה רבי חנינא בר חמא.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורבי חנינא · ראה עוד »

רבי יהושע בן חנניה

רבי יהושע בן חנניה הלוי (נקרא לפעמים רבי יהושע) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין ומתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורבי יהושע בן חנניה · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רבי יוסי

הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורבי יוסי · ראה עוד »

רישיון נהיגה (ישראל)

רישיון נהיגה ישראלי משנת 1964, מהראשונים שהופקו במחשב, מודפס על גבי כרטיס ניקוב. הרישיון כולל נהיגה בטרקטור ובמכונה ניידת חקלאית, כפי שקיבל אז אוטומטית כל מי שקיבל רישיון לרכב פרטי. אגרת הרישיון: 13 ל"י. צידו הקדמי של כרטיס רישיון נהיגה בישראל צידו האחורי כרטיס רישיון נהיגה בישראל רישיון נהיגה ניתן בישראל לתלמידי נהיגה שעברו בהצלחה מבחן עיוני ומעשי בנהיגה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ורישיון נהיגה (ישראל) · ראה עוד »

שמריהו טלמון

שמריהו טַלְמוֹן (28 במאי 1920 – 15 בדצמבר 2010) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וראש מפעל המקרא, חתן פרס ישראל לחקר המקרא לשנת ה'תשנ"ז (1997).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושמריהו טלמון · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושמחת תורה · ראה עוד »

שמיני עצרת

שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושמיני עצרת · ראה עוד »

שארית (חילוק)

#הפניה חילוק.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושארית (חילוק) · ראה עוד »

שנת שמיטה

סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת שמיטה · ראה עוד »

שנת זשג

שנת זשג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת זשג · ראה עוד »

שנת זשה

שנת זשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת זשה · ראה עוד »

שנת זחא

שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת זחא · ראה עוד »

שנת זחג

שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת זחג · ראה עוד »

שנת בשז

שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת בשז · ראה עוד »

שנת בשה

שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת בשה · ראה עוד »

שנת בחג

שנת בחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת בחג · ראה עוד »

שנת בחה

שנת בחה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת בחה · ראה עוד »

שנת גכז

שנת גכז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת גכז · ראה עוד »

שנת גכה

שנת גכה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת גכה · ראה עוד »

שנת השא

שנת השא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת השא · ראה עוד »

שנת השג

שנת השג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת השג · ראה עוד »

שנת החא

שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת החא · ראה עוד »

שנת הכז

שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת הכז · ראה עוד »

שנת היובל

בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנת היובל · ראה עוד »

שנה

שנה היא פרק זמן שאורכו מבוסס על זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש, והוא משמש כאלמנט בתאריך ברוב התרבויות האנושיות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנה · ראה עוד »

שנה מעוברת

שנה מעוברת בלוח ירחי-שמשי היא שנה שנוסף לה חודש אחד ובלוח שנה שמשי היא שנה שנוסף לה יום או מספר ימים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנה מעוברת · ראה עוד »

שנה פשוטה

#הפניה עיבור השנה קטגוריה:שנים עבריות פשוטות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנה פשוטה · ראה עוד »

שנה טרופית

שנה טרופית (מיוונית: τρόπος - סיבוב, מחזור) היא פרק הזמן שעובר משעה שהשמש נצפית בנקודה מסוימת על-פני מסלולה האופקי בשמי כדור הארץ, ועד שנצפית שוב באותה נקודה בדיוק.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנה טרופית · ראה עוד »

שנות ה-50 של המאה ה-20

'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנייה

מנגנון של שעון מטוטלת המתקתק מדי שנייה שנייה היא יחידת המידה לזמן במערכת היחידות הבינלאומית, SI.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושנייה · ראה עוד »

שעה

שעה היא יחידת זמן השווה ל-60 דקות שהן 3,600 שניות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושעה · ראה עוד »

שעון קיץ

מדינות ואזורים שלא הנהיגו שעון קיץ מעולם שעון קיץ הוא קביעה של תזמון שעות היממה, הנהוג באופן מקומי למשך תקופה מסוימת בשנה (בדרך כלל, מעונת האביב עד הסתיו), בשונה מן השעון הנהוג באותו מקום בשאר ימות השנה לפי זמן אוניברסלי מתואם.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושעון קיץ · ראה עוד »

שעורה תרבותית

שיבולת שעורה. יכולה להופיע גם ללא מלענים שעורה תרבותית (שם מדעי: Hordeum vulgare), המכונה בקיצור שעורה, היא מין תרבותי בסוג שעורה שבמשפחת הדגניים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושעורה תרבותית · ראה עוד »

שקיעת החמה

דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושקיעת החמה · ראה עוד »

שקיעה

חוף בת ים שקיעה היא זמן לקראת הערב שבו מתכסית השמש אל מעבר לקו האופק במערב.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושקיעה · ראה עוד »

שרפת התלמוד

שרפת התלמוד היא אוסף מאורעות שהתרחשו באירופה בתקופת ימי הביניים והעת החדשה, של שרפת כרכים של התלמוד בידי אנשי כמורה נוצריים, לרוב בטקס פומבי תוך שלהוב ההמונים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושרפת התלמוד · ראה עוד »

שריעה

השָׁרִיעָה (בערבית: الشريعة) הוא הדין האסלאמי, המסדיר את כל תחומי החיים והחברה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושריעה · ראה עוד »

שלמה

שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושלמה · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושבת · ראה עוד »

שבת הגדול

שַׁבַּת הַגָּדוֹל הוא כינוי מיוחד לשבת שלפני חג הפסח.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושבת הגדול · ראה עוד »

שבט (חודש)

שבט (מאכדית: šabāṭu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, האחד-עשר במספר לפי המסורת המקראית והחמישי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושבט (חודש) · ראה עוד »

שבוע

שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושבוע · ראה עוד »

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושבועות · ראה עוד »

שביעי של פסח

שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושביעי של פסח · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושולחן ערוך · ראה עוד »

שירות עולת השבת

#הפניה שירי עולת השבת.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושירות עולת השבת · ראה עוד »

שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושיבת ציון · ראה עוד »

שיירת עטרות

שיירת עטרות הייתה שיירה צבאית של שני משוריינים שיצאו מירושלים לעטרות בתענית אסתר ערב פורים, 24 במרץ 1948.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ושיירת עטרות · ראה עוד »

תמוז

תמוז (מאכדית: dumuzu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הרביעי במספר לפי המסורת המקראית והעשירי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותמוז · ראה עוד »

תאריך לידה

תעודת זהות מאסטוניה, ובה, בין יתר הפרטים, תאריך הלידה מצבתו של הסופר אשר ברש בבית הקברות טרומפלדור, ועליה, בנוסף לשמו, רק תאריך לידתו ותאריך פטירתו תאריך לידה של אדם הוא התאריך שבו נולד אותו אדם.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותאריך לידה · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותנ"ך · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותנאים · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותנועת החסידות · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותענית · ראה עוד »

תקופת בית ראשון

תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותקופת בית ראשון · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותקופת בית שני · ראה עוד »

תקופת השופטים

תקופת השופטים היא תקופה המתוארת בתנ"ך בספר שופטים, בתחילת ספר שמואל, ובמגילת רות, בה הנהיגו שופטים את עם ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותקופת השופטים · ראה עוד »

תשמ"ה

#הפניה ה'תשמ"ה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותשמ"ה · ראה עוד »

תשנ"ה

#הפניה ה'תשנ"ה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותשנ"ה · ראה עוד »

תשס"ט

#הפניה ה'תשס"ט.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותשס"ט · ראה עוד »

תשס"ג

#הפניה ה'תשס"ג.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותשס"ג · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותשעה באב · ראה עוד »

תשרי

בול ישראלי לחודש תשרי, מזל מאזניים. תִּשְׁרֵי (מאכדית: tašrītu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השביעי במספר לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותשרי · ראה עוד »

תל גזר

ממוזער תל גזר הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי בישראל, השוכן לצד הצומת של דרך הים הקדומה ודרך יפו-ירושלים, בתחום מועצה אזורית גזר, בין לטרון לרמלה, ומזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותל גזר · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותלמוד · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ותורה · ראה עוד »

ל' בחשוון

תאריך זה קיים רק בשנים שמוגדרות כ"שלמות", דהיינו כארבעים וחמישה אחוזים של השנים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ול' בחשוון · ראה עוד »

ל' בכסלו

ל' בכסלו הוא היום השלושים בחודש השלישי (למניין החודשים מתשרי, שהוא החודש התשיעי למניין החודשים מניסן) בשנה העברית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ול' בכסלו · ראה עוד »

לא אד"ו ראש

לא אד"ו ראש הוא אחד הכללים בלוח העברי, הקובע שיומו הראשון של ראש השנה לא יחול בימים ראשון, רביעי או שישי בשבוע (א', ד', ו' בהתאמה).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ולא אד"ו ראש · ראה עוד »

לחימה

המג"ד: תצלום נודע בו קצין וחיילים סובייטים במהלך לחימה, הקצין נהרג בהמשך הקרב לחימה היא פעולה אלימה המיועדת להכריע עימות או מאבק, על ידי פגיעה ביריב או הכנעתו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ולחימה · ראה עוד »

לוח אירועים שנתי

אירועים בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ולוח אירועים שנתי · ראה עוד »

לוח שנה

לוח שנה של הניו יורק הראלד לשנת 1906 לוח שנה הוא מערכת להתאמת תאריכים לימים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ולוח שנה · ראה עוד »

לוח גזר

צילום לוח גזר המקורי באוסף המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול לוח גזר הוא לוח אבן גיר המתוארך למאה העשירית עד השמינית לפנה"ס, שנמצא בשנת 1908 בתל גזר על ידי הארכאולוג הבריטי רוברט מקאליסטר.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ולוח גזר · ראה עוד »

לוח השנה במגילות קומראן

לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »

לוח השנה הסיני

לוח השנה הסיני הוא לוח שנה ירחי-שמשי המקובל בתרבות הסינית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ולוח השנה הסיני · ראה עוד »

לוח ירחי-שמשי

לוח ירחי-שמשי הוא לוח שנה שבו החודשים מבוססים על מופע הירח אבל אורך השנה, בממוצע, מבוסס על שנת החמה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ולוח ירחי-שמשי · ראה עוד »

ט"ז בתמוז

אות מלחמת לבנון השנייה שהוענק לחיילי צה"ל ששירתו בעת התרחשותה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וט"ז בתמוז · ראה עוד »

ט"ו באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וט"ו באב · ראה עוד »

ט"ו באב (מועד)

ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »

ט"ו בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וט"ו בשבט · ראה עוד »

ט' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' אב היא לרוב פרשת ואתחנן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וט' באב · ראה עוד »

טבת

טבת (מאכדית: ṭebētu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החודש העשירי במספר לפי המסורת המקראית והרביעי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וטבת · ראה עוד »

טורקית

בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וטורקית · ראה עוד »

ז' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וז' בסיוון · ראה עוד »

ז' בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וז' בחשוון · ראה עוד »

זמן אוניברסלי מתואם

מפת אזורי העולם ביחס לזמן אוניברסלי מתואם זמן אוניברסלי מתואם או UTC (באנגלית: Coordinated Universal Time; בצרפתית: Temps Universel Coordonné) הוא תקן הזמן העיקרי לפיו נמדדים ומתואמים השעונים במדינות השונות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וזמן אוניברסלי מתואם · ראה עוד »

זמני הזריחה והשקיעה

זמני הזריחה והשקיעה הם הזמנים בהם השמש זורחת ושוקעת במקום מסוים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וזמני הזריחה והשקיעה · ראה עוד »

זמני היום בהלכה

בין השמשות - הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים זמני היום הוא כינוי לנקודות זמן שונות במהלך היממה שיש להן משמעות בהלכה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וזמני היום בהלכה · ראה עוד »

זרחיה הלוי

רבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה), מן הראשונים, למדן, פרשן, פוסק ומשורר, מחשובי חכמי פרובנס במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וזרחיה הלוי · ראה עוד »

זריעה

מזרעה חודש מרץ בשעת זריעה בשדות, באחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" זריעה היא הטמנת זרעים בקרקע על מנת שיגדלו מהם צמחים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וזריעה · ראה עוד »

זריחה

זריחה מעל הרי מואב נשר זריחה כתומה על עמק זבולון, תצפית מגבעת נשר השתקפות הזריחה בים המלח צפרירים לקראת זריחה מעל הר הבית והכותל המערבי, בסוף תפילת תיקון ליל שבועות, בשנת 2012. הזריחה היא הרגע ביממה שבו ניתן לראות לראשונה את השמש באופק של כדור הארץ בצד מזרח.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וזריחה · ראה עוד »

זלמן ברוך מלמד

הרב זלמן ברוך מלמד (נולד בי"ב באב ה'תרצ"ז, 20 ביולי 1937) הוא ראש ישיבת בית אל ומנהיג מוסדותיה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וזלמן ברוך מלמד · ראה עוד »

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחנוכה · ראה עוד »

חצות

שעון דיגיטלי המראה את שעת חצות הלילה – 24:00 חצות הלילה (בלשון הדיבור: חצות) היא נקודת הזמן ביממה המסמנת את חילופי הימים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחצות · ראה עוד »

חצות היום (הלכה)

חצות היום הוא ציון זמן בהלכה לרגע ביום שנמצא בדיוק באמצע בין הנץ החמה לשקיעת החמה, השעות שבין הנץ החמה לשקיעת החמה מחולקות ל-12 שעות זמניות, ובסוף השעה השישית חל חצות היום.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחצות היום (הלכה) · ראה עוד »

חשבונית

חשבונית מכולת חשבונית או בשמה המוכר לציבור חשבונית מס (או בשמה הרשמי חשבונית עסקה), היא מסמך מסחרי הכולל פרטים של עִסקה בין קונה ומוכר ובין נותן שירות למקבלו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחשבונית · ראה עוד »

חשוון

בול ישראלי לחודש מרחשון, מזל עקרב. ציפורי חשוון או חשון, בשמו המלא נקרא מרחשוון או מרחשון (מאכדית: waraḫsamna), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורת חז"ל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחשוון · ראה עוד »

חלק (יחידת זמן)

#הפניה חלק (יחידת מידה).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחלק (יחידת זמן) · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחז"ל · ראה עוד »

חזקיה די סילוה

הרב חזקיה די סילוה (~ה'תט"ז, 1656 - ~ה'תנ"ו, 1695) היה פוסק, שד"ר, ומגדולי רבני ארץ ישראל במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחזקיה די סילוה · ראה עוד »

חג המצות

#הפניה פסח.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחג המצות · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חומש (יהדות)

חוּמָשׁ (במקור: חֹמֶשׁ, שמשמעו 'חמישית' בעברית עתיקה) הוא כינוי למגילה או ספר שהכילו את הטקסט של ספר אחד מתוך טקסט התורה שחולק לחמשה חלקים, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט כולו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחומש (יהדות) · ראה עוד »

חוץ לארץ

חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוץ לארץ · ראה עוד »

חוק מרשם האוכלוסין

חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 הוא חוק ישראלי המסדיר את פעולתו של מרשם האוכלוסין, שבו נרשמים פרטי מידע הנוגעים לתושב.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוק מרשם האוכלוסין · ראה עוד »

חוק קביעת הזמן

#הפניה שעון הקיץ בישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוק קביעת הזמן · ראה עוד »

חוק שעות עבודה ומנוחה

חוק שעות עבודה ומנוחה הוא חוק הקובע את הזמנים שבהם מותר למעביד להעביד את העובד, את זכות העובד למנוחה שבועית, ואת הגמול שיש לשלם בעד עבודה נוספת.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוק שעות עבודה ומנוחה · ראה עוד »

חוק שירות ביטחון

חוק שירות ביטחון, התשמ"ו-1986 הוא החוק המסדיר את הגיוס לצה"ל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוק שירות ביטחון · ראה עוד »

חוק לימוד חובה

חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 הוא חוק שקובע כי בישראל מתקיים חינוך חובה – כל ילד בישראל חייב להיות במסגרת חינוך (גן ילדים או בית ספר).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוק לימוד חובה · ראה עוד »

חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם

חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002 הוא חוק שהתקבל בכנסת בשנת 2002, ואיפשר המשך דחיית גיוס בחורי ישיבות בכפוף לתנאים המפורטים בו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם · ראה עוד »

חוק הפרשנות

חוק הפרשנות, התשמ"א-1981 הוא חוק תשתיתי בספר החוקים של מדינת ישראל, והוא קובע כללים לפרשנותם של כלל החוקים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוק הפרשנות · ראה עוד »

חוק השימוש בתאריך העברי

כותרת מכתב שנשלח מלשכת היועץ המשפטי לממשלה ובה ציות לחוק השימוש בתאריך העברי חוק השימוש בתאריך העברי, תשנ"ח-1998 מחייב את מוסדות המדינה לציין את התאריך העברי בכל מכתב רשמי ובכל הודעה רשמית היוצאים מטעמם.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוק השימוש בתאריך העברי · ראה עוד »

חוק יסוד: הכנסת

חוק יסוד: הכנסת נתקבל בכנסת בתאריך כ"ב בשבט התשי"ח, 12 בפברואר 1958, על ידי הכנסת השלישית, ברוב של 96 חברי כנסת וללא מתנגדים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוק יסוד: הכנסת · ראה עוד »

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (מכונה גם: חוק הלאום או חוק יסוד: הלאום), מעגן בחוק-יסוד את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ומוסיף סדרת הוראות העוסקות במאפייניה היסודיים של המדינה כמדינה יהודית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי · ראה עוד »

חוקר המקרא

#הפניה ביקורת המקרא.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוקר המקרא · ראה עוד »

חוקי מדינת ישראל

#הפניה החקיקה בישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוקי מדינת ישראל · ראה עוד »

חוקי קפלר

יוהאנס קפלר חוקי קפלר הם שלושה חוקים אסטרונומיים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש או את תנועתם של כוכבי לכת חוץ שמשיים סביב הכוכבים שלהם.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחוקי קפלר · ראה עוד »

חורף

חורף בקולורדו, ארצות הברית ציור של שלג בעונת החורף עונת החורף היא אחת מארבע עונות השנה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחורף · ראה עוד »

חורבן בית שני

#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחורבן בית שני · ראה עוד »

חורבן העולם באלף השביעי

על פי התלמוד, חורבן העולם עתיד להיות בתחילת האלף השביעי, באחרית הימים לאחר ביאת המשיח וימות המשיח.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחורבן העולם באלף השביעי · ראה עוד »

חודש

מופעי הירח עם מספר הימים בחודש הירחי חֹדֶשׁ הוא יחידת זמן שאורכה מבוסס על זמן ההקפה של הירח סביב כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחודש · ראה עוד »

חודש תשרי

#הפניה תשרי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחודש תשרי · ראה עוד »

חיטה

שדה חיטה בבית לחם הגלילית ערימת גרעיני חיטה מיד לאחר הקציר חיטה (שם מדעי: Triticum) היא סוג במשפחת הדגניים, הכולל מינים תרבותיים חשובים ביותר כמקור מזון לאדם.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחיטה · ראה עוד »

חיים זליג סלונימסקי

סלונימסקי בצעירותו. המוזיאון לתולדות יהודי פולין פרס דמידוב של האקדמיה הקיסרית למדעים של רוסיה (כספי פרס 2500 רובל) תמונתו של סלונימסקי כפי שמופיעה באנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוס ואפרון חיים זליג (בן יעקב) סְלוֹנִימְסקי (בכתיב היידי שנהג בזמנו: חיים זעליג סלאָנימסקי; בראשי תיבות: חז"ס או רחז"ס; 31 במרץ 1810, ביאליסטוק, פלך גרודנו, רוסיה – 15 במאי 1904, א' בסיוון ה'תרס"ד, ורשה, פולין הקונגרסאית) היה מוציא לאור עברי, אסטרונום, ממציא, עורך מדעי, מייסדו ועורכו הראשון של עיתון "הצפירה" (השבועון ואחר כך היומון העברי הראשון בפולין), צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחיים זליג סלונימסקי · ראה עוד »

חיים יחיאל בורנשטיין

חיים יחיאל הלוי בורנשטיין (בכתיב מיושן: בארנשטיין; 15 ביוני 1845 – 14 באוגוסט 1928) היה חוקר, תוכן, כרונולוג ומתרגם.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחיים יחיאל בורנשטיין · ראה עוד »

חייל

טקסט.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וחייל · ראה עוד »

ב' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וב' בסיוון · ראה עוד »

בנק

בנין בנק איטלקי בַּנְק (בצרפתית: banque; באיטלקית: banco; בגרמנית: Bank – שולחן או ספסל (banca) שעליו שמים את המטבעות כדי לקבוע את ערכם) הוא מוסד פיננסי שעיסוקו העיקרי הוא טיפול ותיווך בכסף.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובנק · ראה עוד »

בסיס סקסגסימלי

לוח ספרות בבלי, מבוסס על בסיס 60 ספירה על בסיס סקסגסימלי היא ספירה על בסיס 60.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובסיס סקסגסימלי · ראה עוד »

בעל המאור

#הפניה זרחיה הלוי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובעל המאור · ראה עוד »

בר מצווה

חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובר מצווה · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובראשית · ראה עוד »

ברכת הלבנה

סדר ברכת הלבנה על קיר בית הכנסת במקוה ישראל סדר קידוש לבנה על קיר "השטיבלך" בשכונת שערי חסד בירושלים נבטיםברכת הלבנה (בנוסח אשכנז: קידוש לבנה) היא ברכה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, בשעת ראיית הלבנה ההולכת וגדלה בתקופה זו של החודש.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וברכת הלבנה · ראה עוד »

ברכת החמה

ברכת החמה ברחבת הכותל המערבי – 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. רחובה הראשי של בני ברק, 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. ברכת החמה בכפר מימון, 8 באפריל 2009. בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וברכת החמה · ראה עוד »

בריאת העולם

אלוהים בורא את האור, ביום הראשון לבריאה. תחריט מאת גוסטב דורה. בריאת העולם הוא שם כללי לסיפורי עם שונים העוסקים בבריאה והייחודיים לתרבויות רבות ושונות ברחבי תבל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובריאת העולם · ראה עוד »

בריאת העולם (יהדות)

בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »

בת מצווה

בת מצווה היא נערה יהודייה שהגיעה לגיל שבו היא מחויבת בקיום מצוות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובת מצווה · ראה עוד »

בחירות

הצבעה בבחירות לכנסת השמונה עשרה הצבעה בקלפי בבחירות 2007 בצרפת פתקי הצבעה בישראל (הכנסת ה-18) בחירות המקדימות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה הישראלית, יולי 2017 בחירות הן תהליך חברתי בו חברי ציבור מסוים מכריעים בנקודת זמן מוגדרת על חלוקת כוח חברתית בין מספר מועמדים אשר יכולים להיות אנשים בודדים או קבוצות מאורגנות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובחירות · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובבל · ראה עוד »

בוקר

"שעת בוקר", ציור מאת מוריץ פון שווינד, משנת 1858 השמש בשעות הבוקר מסדר בוקר בבית ספר בקריית מלאכי, שנות ה־60 בוקר הוא החלק המוקדם של היום, בין השחר לצהריים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובוקר · ראה עוד »

בין הערביים

#הפניה אחר הצהריים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובין הערביים · ראה עוד »

ביאור הלכה

#הפניה משנה ברורה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וביאור הלכה · ראה עוד »

בית תלמי

תלמי הראשון מייסד השושלת בית תַּלְמַי (ביוונית: Πτολεμαῖος, פתולמאיוס) היה שושלת מלוכה הלניסטית ששלטה על מצרים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובית תלמי · ראה עוד »

בית דין (הלכה)

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובית דין (הלכה) · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית הדין לעבודה

#הפניה בתי הדין לעבודה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובית הדין לעבודה · ראה עוד »

בייתוסים

הבייתוסים היו קבוצת כהנים אריסטוקרטית אשר פעלה במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ובייתוסים · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וגמרא · ראה עוד »

גאות ושפל

כוח הגאות בארבע נקודות שונות בכדור הארץ (באדום) כהפרש בין כוח המשיכה של הירח (בכחול) לבין הכוח הצנטריפוגלי בנקודות אלו (לא בתמונה). כדור הארץ בצהוב, האוקיינוסים בכחול והירח באפור (L.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וגאות ושפל · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וגניזת קהיר · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וגלות בבל · ראה עוד »

ד'קי"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וד'קי"ט · ראה עוד »

ד'תרפ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וד'תרפ"ב · ראה עוד »

ד'תרפ"ד

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וד'תרפ"ד · ראה עוד »

ד'תרפ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וד'תרפ"ה · ראה עוד »

ד'תשמ"ה

בשנים ד'תשמ"ה-ד'תשס"ב חלו כל 14 הקביעויות בתוך 18 שנים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וד'תשמ"ה · ראה עוד »

ד'תשס"ב

בשנים ד'תשמ"ה-ד'תשס"ב חלו כל 14 הקביעויות בתוך 18 שנים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וד'תשס"ב · ראה עוד »

דניאל הרשקוביץ

הרשקוביץ עם חתני פרס נובל הפרופסורים ישראל אומן, אהרן צ'חנובר ועדה יונת חגיגות 4 ביולי 2015 הרב דניאל הרשקוביץ (נולד ב-2 בינואר 1953, ט"ו בטבת ה'תשי"ג) הוא פוליטיקאי ומתמטיקאי ישראלי, מכהן כנציב שירות המדינה וכרב שכונת אחוזה בחיפה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ודניאל הרשקוביץ · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דקה

'''דק ודקים'''שהעיתון הצבי, 28 בספטמבר 1909 דקה היא יחידת זמן המוגדרת כ- 1/60 של שעה או כ-60 שניות (ישנן דקות בעלות 61 שניות - דקה מעוברת).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ודקה · ראה עוד »

דחיית מולד זקן

#הפניה הלוח העברי#הדחיות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ודחיית מולד זקן · ראה עוד »

דוד

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ודוד · ראה עוד »

דוד אבודרהם

רבי דוד אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ודוד אבודרהם · ראה עוד »

דוד עדני

רבי דוד בן עמרם עדני, חי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14, ישב בעיר עדן שבתימן ושימש כנגיד וראש הרבנים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ודוד עדני · ראה עוד »

ה' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה' באייר · ראה עוד »

ה' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה' בסיוון · ראה עוד »

ה'קט"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'קט"ז · ראה עוד »

ה'קט"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'קט"ו · ראה עוד »

ה'רכ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'רכ"ד · ראה עוד »

ה'תרס"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תרס"ב · ראה עוד »

ה'תרס"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תרס"ג · ראה עוד »

ה'תרפ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תרפ"ז · ראה עוד »

ה'תש"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תש"ט · ראה עוד »

ה'תש"ח

הכרזת העצמאות - ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948. ריקודים עם היוודע דבר ההחלטה בכ"ט בנובמבר. אות מלחמת העצמאות - ה'תש"ח - ה'תש"ט. בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, הוכרז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תש"ח · ראה עוד »

ה'תשמ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשמ"א · ראה עוד »

ה'תשמ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשמ"ז · ראה עוד »

ה'תשמ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשמ"ח · ראה עוד »

ה'תשמ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשמ"ה · ראה עוד »

ה'תשס"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשס"א · ראה עוד »

ה'תשס"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשס"ג · ראה עוד »

ה'תשס"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשס"ד · ראה עוד »

ה'תשס"ו

מלחמת לבנון השנייה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשס"ו · ראה עוד »

ה'תשע"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשע"א · ראה עוד »

ה'תשע"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשע"ג · ראה עוד »

ה'תשע"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשע"ו · ראה עוד »

ה'תשפ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשפ"ט · ראה עוד »

ה'תשצ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשצ"ו · ראה עוד »

ה'תשל"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשל"ז · ראה עוד »

ה'תשי"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'תשי"ח · ראה עוד »

ה'ח'

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'ח' · ראה עוד »

ה'כ"ז

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וה'כ"ז · ראה עוד »

הממלכה האחמנית

#הפניה האימפריה הפרסית האחמנית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והממלכה האחמנית · ראה עוד »

הממלכה הסלאוקית

הממלכה הסלאוקית הייתה מדינה הלניסטית שנוסדה בשנת 312 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון ונשלטה על ידי בית סלאוקוס, שבשיא כוחה שלטה על מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, והמישור האיראני עד נהר האינדוס, ולזמן קצר אף בתראקיה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והממלכה הסלאוקית · ראה עוד »

המאה ה-1

המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמאה ה-1 · ראה עוד »

המאה ה-10

המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמאה ה-10 · ראה עוד »

המאה ה-12

טקסט.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-38 לפנה"ס

המאה ה-38 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 3800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 3701 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמאה ה-38 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמאה ה-4 · ראה עוד »

המאה ה-7

המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמאה ה-7 · ראה עוד »

המאה הרביעית

#הפניההמאה ה-4.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמאה הרביעית · ראה עוד »

המאה השמינית

#הפניההמאה ה-8.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמאה השמינית · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמרד הגדול · ראה עוד »

המחאה

המחאה אמריקאית המחאה קנדית הַמְחָאָה (המכונה גם כן צֶ'ק מאנגלית או שֵׁיק מצרפתית) היא שטר שבו מורה אדם או ישות משפטית אחרת (המכונה "המושך" בדיני השטרות) לבנק (המכונה "הנמשך" או "הקבל" בדיני השטרות) למשוך מחשבונו כסף לצד ג' (המכונה "הנפרע" בדיני השטרות), בזמן שנקבע מראש.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמחאה · ראה עוד »

המחזור המטוני

#הפניה מחזור מטוני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמחזור המטוני · ראה עוד »

המבול

המבול ותיבת נוח מאוירים בכתב יד משנת 975, ספרד הַמַּבּוּל הוא סיפור המתואר בספר בראשית ובו אלוהים מחליט למחות את בריאתו, על ידי שיטפון כלל עולמי אדיר, "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ".

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והמבול · ראה עוד »

האקדמיה ללשון העברית

סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והאימפריה הרומית · ראה עוד »

הנפת העומר

#הפניה מנחת העומר.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והנפת העומר · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הצהרת בלפור

ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והצהרת בלפור · ראה עוד »

הר גריזים

הר גריזים (בערבית: جَبَل جَرِزِيم, גַ'בַּל גַ'רִזִים, או جبل الطور, ג'בל א-טור; בעברית שומרונית: ࠄࠟࠓࠂࠟࠓࠩࠆࠝࠉࠌ - הָרגָרִזֵים, ללא רווח), המכונה גם "הר הברכה", הוא שמו של רכס הררי גדול מדרום לעיר שכם ובראשו היישוב השומרוני השייך לרשות הפלסטינית, קריית לוזה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והר גריזים · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והר הבית · ראה עוד »

הרב הראשי לישראל

#הפניה הרבנות הראשית לישראל#הרבנים הראשיים לדורותם.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והרב הראשי לישראל · ראה עוד »

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והשמש · ראה עוד »

השמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני

לוח השנה הגרגוריאני (בערבית: تقويمميلادي; תעתיק מדויק: תקוים מילאדי) נמצא בשימוש כמעט בכל מדינות העולם הערבי, והוא שונה מלוח השנה המוסלמי (בערבית: تقويمهجري; תעתיק מדויק: תקוים הג'רי), שעל פיו נקבעים חגי האסלאם ומועדיו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והשמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והשואה · ראה עוד »

התקופה

התקופה היה מאסף ספרותי עברי אשר ראה אור במוסקבה, ורשה, ברלין, ניו יורק ותל אביב משנת תרע"ח-1918 עד שנת תש"י-1950, בהוצאת שטיבל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והתקופה · ראה עוד »

הלל נשיאה

הלל נשיאה (הנשיא, בארמית), המכונה גם הלל השני והלל האחרון, היה נשיא הסנהדרין בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והלל נשיאה · ראה עוד »

הלוח המוסלמי

לוח השנה המוסלמי, או לוח השנה ההיג'רי (בערבית: تقويمهجري), הוא לוח שנה שעל פיו נקבעים חגי האסלאם ומועדיו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והלוח המוסלמי · ראה עוד »

הלוח הקראי

הלוח הקראי הוא גרסה של לוח השנה העברי המקובלת בקהילות היהודים הקראים, המבוסס על שילוב של מחזור ירח ומחזור שמש.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והלוח הקראי · ראה עוד »

הלוח הבבלי

הלוח הבבלי היה לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והלוח הבבלי · ראה עוד »

הלוח הגרגוריאני

תבליט על קברו של האפיפיור גרגוריוס השלושה עשר, המציין את השקת לוח השנה הגרגוריאני. הלוח הגרגוריאני או לוח השנה הגרגוריאני (קרוי גם לוח השנה האזרחי או הלוח הלועזי או הלוח הנוצרי, על מנת להבדילו מהלוח העברי) הוא לוח השנה שהונהג בצו של האפיפיור גרגוריוס ה-13 בשנת 1582, בהתבסס על הלוח היוליאני שהונהג על ידי יוליוס קיסר, קנסור הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והלוח הגרגוריאני · ראה עוד »

הלוח היוליאני

לוח השנה היוליאני הוא לוח השנה הקרוי על שמו של יוליוס קיסר, שהנהיג אותו ברחבי הרפובליקה הרומית בשנת 45 לפני הספירה, במקומו של לוח השנה הרומי הירחי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והלוח היוליאני · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והלכה · ראה עוד »

הלכה למשה מסיני

הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והלכה למשה מסיני · ראה עוד »

הבחירות לכנסת

הבחירות לכנסת הן ליבה של שיטת הממשל בישראל, שהיא דמוקרטיה פרלמנטרית, שיטה שבה סמכותו של השלטון, הממשלה, נובעת מן האמון שמביעה בו הכנסת (הפרלמנט הישראלי), שנבחרה על ידי אזרחי המדינה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והבחירות לכנסת · ראה עוד »

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

הוצאת כרמל

הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והוצאת כרמל · ראה עוד »

הוצאה לאור

הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והוצאה לאור · ראה עוד »

הושענא רבה

הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והושענא רבה · ראה עוד »

הכנסת

הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והכנסת · ראה עוד »

הכרונולוגיה המקראית והמסורתית

הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים - בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם" - ולא על ממצאים ארכאולוגיים או מחקרים היסטוריים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והכרונולוגיה המקראית והמסורתית · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והכותל המערבי · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היפרכוס

הִיפַּרְכוֹס (ביוונית: Ίππαρχος) (חי בסביבות 120 - 190 לפנה"ס) היה אסטרונום, גאוגרף ומתמטיקאי הלניסטי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והיפרכוס · ראה עוד »

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והירח · ראה עוד »

היריון

אישה בשלב מתקדם של היריון היריון הוא תהליך שבו נקבה נושאת ברחמה צאצא אחד או יותר, הקרוי עובר, המתפתח עד לשלב בו הוא מסוגל לחיות מחוץ לרחם.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי והיריון · ראה עוד »

ו' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וו' באייר · ראה עוד »

ו' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וו' בסיוון · ראה עוד »

ועידת ניקיאה

ועידת ניקיאה הראשונה: איקונין מכרתים, 1591. ועידת ניקיאה הראשונה הייתה הוועידה האקומנית הראשונה של הכנסייה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וועידת ניקיאה · ראה עוד »

ויקיטקסט

פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וויקיטקסט · ראה עוד »

כ"ט בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וכ"ט בתמוז · ראה עוד »

כ"ה בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ה שבט היא, ברוב השנים, פרשת משפטים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וכ"ה בשבט · ראה עוד »

כסלו

בול ישראלי לחודש כסלו כסלו או כסליו (מאכדית: kissilimu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החודש התשיעי במספר לפי המסורת המקראית והשלישי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וכסלו · ראה עוד »

כת מדבר יהודה

#הפניה איסיים#מגילות ים המלח.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וכת מדבר יהודה · ראה עוד »

כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וכדור הארץ · ראה עוד »

כותים

הכותים הם קבוצה, שעל־פי המסופר במקרא הוגלתה על־ידי מלך אשור מכותא וערים נוספות באזור מסופוטמיה אל השומרון.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וכותים · ראה עוד »

כוח (פיזיקה)

הכוחות הפועלים על מנסרה במישור ובשיפוע בפיזיקה, כוח הוא אינטראקציה שיכולה לגרום לשינוי בתנועה של גוף.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וכוח (פיזיקה) · ראה עוד »

י"ב בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וי"ב בחשוון · ראה עוד »

י' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' אב היא פרשת ואתחנן.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וי' באב · ראה עוד »

י' באייר

שילה, המקום בו הוא פעל ונפטר.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וי' באייר · ראה עוד »

י' בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד י' בניסן היא ברוב השנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות מקביעות (הכז) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וי' בניסן · ראה עוד »

יממה

צלמית המסמלת יממה מחזוריות מופע השמש נגרם על ידי סיבוב כדור הארץ סביב צירו סיבוב כדור הארץ במהלך היממה יממה היא יחידת זמן שאורכה נקבע על פי השלמת סיבוב מלא של כדור הארץ על צירו ביחס לשמש.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויממה · ראה עוד »

ימי בין המצרים

יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה. יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים בחורבן בית שני) לצום תשעה באב (היום שבו חרבו שני בתי המקדש).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וימי בין המצרים · ראה עוד »

יאן מיאוס

יאן מיאוס (במקור: Jean Meeus; נולד ב-12 בדצמבר 1928) הוא אסטרונום בלגי, שהתמחותו הידועה היא בחישוב תנועות ומסלולים של גרמי שמים שונים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויאן מיאוס · ראה עוד »

יעקב בן אשר

הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויעקב בן אשר · ראה עוד »

יצחק בן יוסף הישראלי

יצחק בן יוסף הישראלי (או ישראלי), אסטרונום יהודי ספרדי בטולדו שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-14, תלמיד הרא"ש, מחבר ספר "יסוד עולם".

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויצחק בן יוסף הישראלי · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויציאת מצרים · ראה עוד »

ירקות

#הפניה ירק.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וירקות · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וירושלים · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וישראל · ראה עוד »

ישו

יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וישו · ראה עוד »

ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)

הישיבה הארץ ישראלית, אשר כונתה גם "ישיבת גאון יעקב" ו-"ישיבת ארץ הצבי", הייתה בית מדרש ובית הוראת הלכה, מאז המאה ה-6 עד המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) · ראה עוד »

ישיבת אורות שאול

הלוגו הישן של ישיבת אמית אורות שאול ישיבת אורות שאול היא ישיבת הסדר בראשות הרב יובל שרלו, הרב תמיר גרנות וראש בית המדרש הרב איתמר אלדר.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וישיבת אורות שאול · ראה עוד »

ישיבה (אתר אינטרנט)

אתר ישיבה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית, אשר מהווה חלק ממוסדות ישיבת בית אל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי וישיבה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויהדות · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויהדות קראית · ראה עוד »

יהדות תימן

כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויהדות תימן · ראה עוד »

יהושע הנגיד

רבי יהושע הנגיד (ה'ע' - ה'קט"ו; 1310–1355) היה נגיד בקהילה היהודית בקהיר, מצרים, דור חמישי לרמב"ם ונכדו של רבי דוד הנגיד.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויהושע הנגיד · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויהודים · ראה עוד »

יום קורבן עצים

יום קורבן עצים הוא יום שבו היו תורמים עצים ללשכת העצים שממנה לקחו עצים למזבח העולה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום קורבן עצים · ראה עוד »

יום ראשון

אלוהים מבדיל בין אור וחושך, יום ולילה (ויטראז' בכנסייה בטרואה). יום ראשון הוא היום הראשון בשבוע למניין הימים מן השבת.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום ראשון · ראה עוד »

יום שישי

בריאת האדם ובעלי החיים היבשתיים בציורו של אנדריאס הרליין, 1817 יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום שישי · ראה עוד »

יום טוב ראשון של סוכות

ממוזער יום טוב ראשון של סוכות חל בט"ו בתשרי והוא היום הראשון לשבעת ימי חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום טוב ראשון של סוכות · ראה עוד »

יום טוב שני של גלויות

יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »

יום ז'בוטינסקי

#הפניה יום זאב ז'בוטינסקי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום ז'בוטינסקי · ראה עוד »

יום העצמאות

יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום העצמאות · ראה עוד »

יום הרצל

בנימין זאב הרצל קבר הרצל יום הרצל הוא יום ציון ממלכתי החל ב-י' באייר, יום הולדתו של בנימין זאב הרצל; יום זה נקבע על ידי הכנסת ב", ה'תשס"ד-2004"; מטרת החוק "להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופועלו של בנימין זאב הרצל, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוב מדינת ישראל, מוסדותיה, יעדיה ודמותה בהתאם לחזונו הציוני"; על פי החוק: "(א) אחת לשנה, בי' באייר, יום הולדתו של בנימין זאב הרצל, יקוים יום הרצל; ביום זה -.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום הרצל · ראה עוד »

יום השנה

נר זיכרון עם נורה נרות נשמה בטקס זיכרון לקורבנות השואה. ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום השנה · ראה עוד »

יום השבת

שמואל הירשנברג, "מנוחת השבת", 1894 המילה "שבת" בארצות אירופה יוֹם הַשַׁבָּת הוא היום השביעי בשבוע לפי סיפור בריאת העולם התנ"כי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום השבת · ראה עוד »

יום השוויון

#הפניה נקודת השוויון.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום השוויון · ראה עוד »

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המכונה בקיצור גם יום השואה, מצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן ומוקדש לזכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי בשנים 1933–1945 וזכר הגבורה היהודית באותה תקופה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום הזיכרון לשואה ולגבורה · ראה עוד »

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

תרועות אבל ליום הזיכרון, 1951 יום הזיכרון לחלְלי מערְכות ישראל וּלחללי פעולות האיבה, המכונה בקיצור גם יום הזיכרון לחללי צה"ל או יום הזיכרון, הוא יום זיכרון לאומי במדינת ישראל להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה לאורך כל שנות היישוב החדש בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל · ראה עוד »

יום הזיכרון ליצחק רבין

כיכר רבין למחרת הרצח העצרת השנתית לציון רצח יצחק רבין, 2015 יום הזיכרון לרצח ראש הממשלה יצחק רבין הוא יום זיכרון לאומי, שנקבע על ידי הכנסת בחוק יום הזיכרון ליצחק רבין, התשנ"ז-1997.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום הזיכרון ליצחק רבין · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום הכיפורים · ראה עוד »

יום ירושלים

יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל בכ"ח באייר לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר ה'תשכ"ז, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויום ירושלים · ראה עוד »

יוסף טובי

יוסף טובי יוסף יובל טוֹבִּי (נולד ב-28 במאי 1942) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויוסף טובי · ראה עוד »

יוסף זליגר

יוסף הלוי זליגר (כ"א באייר תרל"ב, 29 במאי 1872, סניאטין (מזרח גליציה) – כ"ח באדר א' תרע"ט, 28 בפברואר 1919, ירושלים) היה פילוסוף, סופר ומשורר, מורה, עיתונאי ועסקן ציבור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויוסף זליגר · ראה עוד »

יוטיוב

יוּטְיוּבּ (באנגלית: YouTube LLC) היא חברה אמריקאית המפעילה אתר אינטרנט לאחסון ושיתוף סרטוני וידאו באותו שם.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויוטיוב · ראה עוד »

יוון

יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויוון · ראה עוד »

יוון העתיקה

מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ויוון העתיקה · ראה עוד »

1248

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו1248 · ראה עוד »

1267

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו1267 · ראה עוד »

1336

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו1336 · ראה עוד »

1958

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו1958 · ראה עוד »

1977

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו1977 · ראה עוד »

1985

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו1985 · ראה עוד »

1987

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו1987 · ראה עוד »

1991

1991 היא שנה פלינדרומית, האחרונה באלף השני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו1991 · ראה עוד »

1992

מוקם האיחוד האירופאי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו1992 · ראה עוד »

1998

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו1998 · ראה עוד »

2 באוגוסט

2 באוגוסט הוא היום ה-214 בשנה (215 בשנה מעוברת), בשבוע ה-31 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו2 באוגוסט · ראה עוד »

2002

2002 היא שנה פלינדרומית, הראשונה באלף השלישי.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו2002 · ראה עוד »

2003

ינואר.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו2003 · ראה עוד »

2004

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו2004 · ראה עוד »

2005

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו2005 · ראה עוד »

2006

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו2006 · ראה עוד »

2013

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו2013 · ראה עוד »

2014

למרות קור עז בתחילת השנה, 2014 הייתה שנה חמה במיוחד ועל פי פרסום NOAA באוקטובר, היו עשרת החודשים הראשונים החמים ביותר שתועדו אי פעם.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו2014 · ראה עוד »

2016

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו2016 · ראה עוד »

21 במרץ

21 במרץ הוא היום ה־80 בשנה (81 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו21 במרץ · ראה עוד »

24 ביולי

24 ביולי הוא היום ה-205 בשנה, (206 בשנה מעוברת) בשבוע ה-30 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו24 ביולי · ראה עוד »

26 בספטמבר

26 בספטמבר הוא היום ה-269 בשנה בלוח הגריגוריאני (270 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו26 בספטמבר · ראה עוד »

26 ביולי

26 ביולי הוא היום ה-207 בשנה (208 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו26 ביולי · ראה עוד »

27 ביולי

27 ביולי הוא היום ה-208 בשנה (209 בשנה מעוברת), בשבוע ה-30 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו27 ביולי · ראה עוד »

28 בינואר

28 בינואר הוא היום ה-28 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו28 בינואר · ראה עוד »

30 ביולי

30 ביולי הוא היום ה-211 בשנה (212 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו30 ביולי · ראה עוד »

325

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו325 · ראה עוד »

359

בשנה זו נקבע לוח שנה עברי קבוע על ידי הלל נשיאה (המכונה "הלל השני"), מצאצאי רבי יהודה הנשיא, את חשבונות לוח השנה העברי כפי שהוא מקובל עד לימינו.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו359 · ראה עוד »

4 באוגוסט

4 באוגוסט הוא היום ה-216 בשנה (217 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו4 באוגוסט · ראה עוד »

432 לפנה"ס

#הפניה430-439 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו432 לפנה"ס · ראה עוד »

6 באוקטובר

6 באוקטובר הוא היום ה-279 בשנה (280 בשנה מעוברת), בשבוע ה-40 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הלוח העברי ו6 באוקטובר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

תאריך עברי, לוח עברי, לוח שנה עברי, לוח השנה העברי.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הלוח_העברי

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס