סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

לילי מנחם

מַדָד לילי מנחם

לילי מנחם (8 ביוני 1918 בסלוניקי, יוון - 1 בינואר 2005 בתל אביב) הייתה אשת ציבור ישראלית שמילאה מגוון תפקידים. [1]

91 יחסים: מעברה, מקצוע, מרדכי נמיר, משרד המסחר והתעשייה, מלחמת העצמאות, מדיניות הקיצוב, מועצת הפועלות, מוזיקאי, ארץ ישראל, ארגנטינה, אבא חושי, אורוגוואי, איסטנבול, איל טיימפו, איזמיר, נמל חיפה, נעמת, נווה שלום (שכונה), ספרד, סלוניקי, סוציאליסטית, סוציאליזם, סימפוזיון, עלייה לארץ ישראל, עורך דין, עולה חדש, עיתונות יהודית היסטורית, פלורנטין, צ'ילה, ציונות, קפריסין, קריין, קריית שאול, קול ישראל, שביתה, שכונת שפירא, שכונת התקווה, תל אביב-יפו, לאדינו, טורקיה, זכויות האישה, חינוך, ברזיל, גן ילדים, גננת, גרמניה, המערך, המרד הערבי הגדול, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, הקונגרס הציוני העולמי, ..., השואה, החלוץ, החלוץ הצעיר, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, ההגנה, הוועד למען החייל, יפו, יקיר העיר תל אביב-יפו, ירושלים, ישראל, ישראלים, יהדות ספרד, יהודי יפו, יום לימודים ארוך, יוון, 1 בינואר, 1918, 1933, 1935, 1936, 1942, 1943, 1947, 1948, 1949, 1950, 1953, 1954, 1956, 1958, 1959, 1960, 1961, 1963 בישראל, 1969, 1982, 1983, 1985, 1989, 2005, 8 ביוני. להרחיב מדד (41 יותר) »

מעברה

מפת המעברות בישראל שרון, 1950 מעברה ליד נהריה, 1952 עובדת סוציאלית בביקור במעברת תלפיות, ירושלים, 1958 גדרות תיל ואוהלים, במעברת כפר אונו מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ומעברה · ראה עוד »

מקצוע

מקצוע הוא תחום פעילות שאדם מתמחה בו ועוסק בו לפרנסתו.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ומקצוע · ראה עוד »

מרדכי נמיר

קבר מרדכי נמיר בבית הקברות טרומפלדור מרדכי נָמִיר (23 בפברואר 1897 – 22 בפברואר 1975) היה ממנהיגי תנועת העבודה הציונית, מזכ"ל ההסתדרות, חבר הכנסת, שר בממשלות ישראל וראש עיריית תל אביב-יפו (בשנים 1959–1969).

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ומרדכי נמיר · ראה עוד »

משרד המסחר והתעשייה

#הפניה משרד הכלכלה והתעשייה.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ומשרד המסחר והתעשייה · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מדיניות הקיצוב

מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון. בישראל, פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה).

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ומדיניות הקיצוב · ראה עוד »

מועצת הפועלות

#הפניה נעמת.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ומועצת הפועלות · ראה עוד »

מוזיקאי

מוזיקאי הוא אדם העוסק ביצירת מוזיקה או בביצועה.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ומוזיקאי · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וארץ ישראל · ראה עוד »

ארגנטינה

הרפובליקה הארגנטינאית (בספרדית: República Argentina), הנודעת גם בשם ארגנטינה, היא מדינה השוכנת בחלק הדרום-מזרחי של היבשת אמריקה הדרומית, בין הרי האנדים לאוקיינוס האטלנטי.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וארגנטינה · ראה עוד »

אבא חושי

אבא חושי: דיוקן מאת מרדכי אבניאל אַבָּא חוּשִׁי (שְׁנֵלֶר; 23 במאי 1898 – 24 במרץ 1969) היה מנהיג ציוני, פעיל סוציאליסטי ופוליטיקאי, איש עבודה והתיישבות, מנהיג פועלים, איש השומר הצעיר, חבר הכנסת הראשונה וממקימי ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ואבא חושי · ראה עוד »

אורוגוואי

הרפובליקה המזרחית של אורוגוואי (בספרדית: República Oriental del Uruguay) היא מדינה השוכנת בחוף הדרום-מזרחי של יבשת דרום אמריקה.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ואורוגוואי · ראה עוד »

איסטנבול

אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ואיסטנבול · ראה עוד »

איל טיימפו

איל טיימפו (בלאדינו: El Tiempo; בתרגום לעברית: "הזמן") היה עיתון יהודי בלאדינו, שיצא לאור באיסטנבול שבטורקיה בין השנים 1872–1930.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ואיל טיימפו · ראה עוד »

איזמיר

איזמיר (בטורקית: İzmir; ביוונית: Σμύρνη - סמירנָה) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה בחלקה האסייתי, בירת הנפה הקרויה על שמה ומחוז הים האגאי.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ואיזמיר · ראה עוד »

נמל חיפה

מכולות בנמל חיפה נמל חיפה הוא נמל ימי מרכזי בישראל, שנמצא במפרץ חיפה.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ונמל חיפה · ראה עוד »

נעמת

נעמת - תנועת הנשים של ישראל (ראשי תיבות: "נשים עובדות ומתנדבות") הוא שמה של התנועה שצמחה מאיחוד מועצת הפועלות, תנועת הנשים שנוסדה מטעם הסתדרות העובדים הכללית, "ארגון אמהות עובדות" והגופים הקשורים אליהם.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ונעמת · ראה עוד »

נווה שלום (שכונה)

מנשייה), הבתים לשמאל הרחוב מעלים מסי עירייה לתל אביב (נווה שלום), האוכלוסיות היהודית והערבית מעורבות זו בזו, ולכן מדובר ב'גבול על נייר' בעקבות סרטוט הגבול בין יפו לתל אביב על ידי הבריטים שנכנס לתוקפו ב-1923 ולא קיבל ביטוי פיזי עד פרוץ מלחמת העצמאות בתי השכונה בשנת 1964 נווה שלום היא בין השכונות הראשונות מחוץ לחומות יפו אשר היו לימים לעיר תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ונווה שלום (שכונה) · ראה עוד »

ספרד

סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וספרד · ראה עוד »

סלוניקי

סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וסלוניקי · ראה עוד »

סוציאליסטית

#הפניה סוציאליזם.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וסוציאליסטית · ראה עוד »

סוציאליזם

הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וסוציאליזם · ראה עוד »

סימפוזיון

'''סצנת סימפוזיון'''; פרסקו (ציור קיר) מ"קברו של הצוללן", שנת 475 לפנה"ס. מוזאון פאסטום, איטליה סִימְפּוֹזְיוֹן (ביוונית: συμπόσιον, נהגה "סימפּוסיון") - מונח שכיום משמעותו "כנס"; במקור, התייחס לסוג משתה שהיה נהוג ביוון העתיקה, שכלל מופעי בידור שונים ושתיית יין.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וסימפוזיון · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עורך דין

גלריה הלאומית של סקוטלנד, אדינבורו. '''עורכי דין''', ציור מעשה ידי אונורה דומייה, 1848. עורך דין (בראשי תיבות: עו"ד) הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין ובמתן ייעוץ משפטי, לאחר שלמד משפטים וקיבל הסמכה מתאימה ממוסד רשמי.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ועורך דין · ראה עוד »

עולה חדש

שר הקליטה, יאיר צבן (מימין) לצד יו"ר הסוכנות היהודית, אברהם בורג, מקבלים פני עולים חדשים מרוסיה בנמל התעופה בן-גוריון, 1995 עולים חדשים מאתיופיה יורדים ממטוס לאחר הגעתם במסגרת מבצע שלמה מאדיס אבבה עולה או עולה חדש הוא מונח בעל שתי משמעויות ייחודיות בשפה העברית: אחת מן המסורת היהודית, והאחרת מן החוק הישראלי.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ועולה חדש · ראה עוד »

עיתונות יהודית היסטורית

אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים וכתבי עת היסטוריים מהעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ועיתונות יהודית היסטורית · ראה עוד »

פלורנטין

סמטת המסור, באזור המלאכה בשכונה, נובמבר 2008 פלורנטין היא שכונה בדרום תל אביב, שעד שנת 1948 הייתה חלק מיפו.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ופלורנטין · ראה עוד »

צ'ילה

הרפובליקה של צ'ילה (בספרדית: República de Chile) או צ'ילה, היא מדינה בקצה הדרום מערבי של אמריקה הדרומית, בשטח האדמה שבין הרי האנדים והאוקיינוס השקט.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וצ'ילה · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וציונות · ראה עוד »

קפריסין

הארכיבישוף מקאריוס השלישי, נשיאה הראשון של קפריסין קפריסין (ביוונית: Κύπρος, בטורקית: Kıbrıs) היא מדינת אי הממוקמת בים התיכון, מדרום לצפון קפריסין ולטורקיה וממערב לסוריה וללבנון.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וקפריסין · ראה עוד »

קריין

קריין הוא אדם הקורא טקסט אל מול קהל, אל מול מצלמות הטלוויזיה, בזמן שידורי הרדיו, על במה, או ברקע מבלי שיראוהו.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וקריין · ראה עוד »

קריית שאול

250px מגדל המים בשכונה משתלה בשכונה רחוב מאיר בינט אחד משני הרחובות בחלק התל אביבי של השכונה קריית שאול היא שכונה בגבול תל אביב ורמת השרון, צפונית לתל ברוך, דרומית לכפר הירוק, מערבית לדרך משה סנה ומזרחית לנתיבי איילון.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וקריית שאול · ראה עוד »

קול ישראל

בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל הייתה הרשת הממלכתית לשידורי רדיו של מדינת ישראל, שפעלה החל משידור הכרזת העצמאות ועד 1950 מתל אביב ולאחר מכן מירושלים.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וקול ישראל · ראה עוד »

שביתה

שביתה היא הפסקת עבודה זמנית שנוקטים עובדים נגד מעסיקיהם כאמצעי לחץ במסגרת סכסוך כלכלי בין העובדים לבין המעסיק.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ושביתה · ראה עוד »

שכונת שפירא

הבית האדום"), בית מגורים מפואר שהוקם על ידי משפחת השייח' מוראד. (התמונה צולמה במרץ-2008) 1.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ושכונת שפירא · ראה עוד »

שכונת התקווה

רחוב האצ"ל, מרחובותיה הראשיים של שכונת התקווה רחוב עזאי בשכונת התקווה בית דני, מרכז קהילתי הפועל בשכונת התקווה שוק התקווה מראה בגן התקווה שכונת התקווה שוכנת בדרום תל אביב בגבולות דרך ההגנה בצפון, נתיבי איילון במערב, רחוב גבעתי ורחוב מצובה במזרח, ודרך לח"י בדרום.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ושכונת התקווה · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ותל אביב-יפו · ראה עוד »

לאדינו

לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ולאדינו · ראה עוד »

טורקיה

טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וטורקיה · ראה עוד »

זכויות האישה

צעדה למען זכות בחירה לנשים בניו-יורק, 1912 סופרג'יסטיות אמריקאיות בצעדה חגיגית לכבוד יום פטריק הקדוש, 1921. מעליהן שלט עליו כתוב: "נשיות ללא מורא ועשויה לבלי חת. גזע ללא מורא ועשוי לבלי חת". "הגנה על זכויות האישה", מאת מרי וולסטונקראפט, 1792 זכויות האישה הן זכויות אזרחיות וחירויות בסיסיות של נשים.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וזכויות האישה · ראה עוד »

חינוך

בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וחינוך · ראה עוד »

ברזיל

הרפובליקה הפדרלית של ברזיל (בפורטוגזית: República Federativa do Brasil, נהגה: ברזיאוּ) היא המדינה הגדולה ביותר בשטחה ובאוכלוסייתה בדרום אמריקה, חמישית בשטחה ושביעית באוכלוסייתה בעולם.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וברזיל · ראה עוד »

גן ילדים

חצר גן ילדים בירושלים שולחן יום הולדת לתאומים בגן ילדים בישראל גַּן יְלָדִים הוא מסגרת חינוכית פורמלית יומית עבור ילדים, אשר מקדימה את בית הספר.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וגן ילדים · ראה עוד »

גננת

גננת עם ילדים בגן בארצות הברית, 1973 גננת או גַּנָּן הוא אדם העוסק בהוראה במסגרת גן ילדים, ואחראי על הלמידה של תלמידיו, כחלק מתהליך החינוך.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וגננת · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וגרמניה · ראה עוד »

המערך

כנס בחירות של המערך בשנת 1969 המערך של מפלגת העבודה הישראלית ומפלגת הפועלים המאוחדת (המערך השני) הייתה רשימה משותפת וסיעה משותפת בכנסת של שתי מפלגות: מפלגת העבודה ומפ"ם, ואליה הצטרפו בסוף דרכה רצ, הליברלים העצמאים ויחד.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם והמערך · ראה עוד »

המרד הערבי הגדול

המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי

שאר המדינות מדינות בעלות מחויבות משופרתהמפה מעודכנת לשנת 2019 הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (באנגלית: OECD - Organisation for Economic Co-operation and Development; בצרפתית: Organisation de coopération et de développement économiques, OCDE) הוא ארגון בינלאומי של המדינות המפותחות המקבלות את עקרונות הדמוקרטיה הליברלית והשוק החופשי.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם והארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי

קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם והשואה · ראה עוד »

החלוץ

סמל הארגון הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם והחלוץ · ראה עוד »

החלוץ הצעיר

החלוץ הצעיר הייתה תנועת נוער של "החלוץ" בפולין.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם והחלוץ הצעיר · ראה עוד »

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל · ראה עוד »

ההגנה

ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וההגנה · ראה עוד »

הוועד למען החייל

#הפניה האגודה למען החייל.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם והוועד למען החייל · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ויפו · ראה עוד »

יקיר העיר תל אביב-יפו

חניה בתל אביב שהוקצתה ליקיר העיר תל אביב יַקיר העיר הוא תואר כבוד יקיר העיר שמעניקה עיריית תל אביב-יפו מדי שנה, מאז 1976, לאישים שונים לאות הוקרה על פועלם הציבורי.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ויקיר העיר תל אביב-יפו · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וירושלים · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וישראל · ראה עוד »

ישראלים

ישרְאלים (בערבית: إسرائيليون. תעתיק: אִסְרַאִילִיוּן) הם אזרחי מדינת ישראל, תושבי ישראל או כאלו השוהים במדינות אחרות.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם וישראלים · ראה עוד »

יהדות ספרד

כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ויהדות ספרד · ראה עוד »

יהודי יפו

#הפניה היישוב היהודי ביפו בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ויהודי יפו · ראה עוד »

יום לימודים ארוך

#הפניה חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ויום לימודים ארוך · ראה עוד »

יוון

יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ויוון · ראה עוד »

1 בינואר

1 בינואר הוא היום הראשון בשנה בלוח הגרגוריאני, מאז 1622 עד לסיום השנה נשארו עוד 364 ימים (365 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1 בינואר · ראה עוד »

1918

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1918 · ראה עוד »

1933

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1933 · ראה עוד »

1935

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1935 · ראה עוד »

1936

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1936 · ראה עוד »

1942

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1942 · ראה עוד »

1943

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1943 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1947 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1948 · ראה עוד »

1949

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1949 · ראה עוד »

1950

ירושלים - בירת ישראל.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1950 · ראה עוד »

1953

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1953 · ראה עוד »

1954

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1954 · ראה עוד »

1956

אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1956 · ראה עוד »

1958

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1958 · ראה עוד »

1959

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1959 · ראה עוד »

1960

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1960 · ראה עוד »

1961

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1961 · ראה עוד »

1963 בישראל

1963 בישראל ה'תשכ"ג-ה'תשכ"ד, הייתה השנה בה חגגה 15 שנה מיום היווסדה.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1963 בישראל · ראה עוד »

1969

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1969 · ראה עוד »

1982

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1982 · ראה עוד »

1983

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1983 · ראה עוד »

1985

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1985 · ראה עוד »

1989

נפילת חומת ברלין בליל 9 בנובמבר 1989 היה אירוע מכונן במהלך המלחמה הקרה ומהפכות סתיו העמים בהן הופלו ממשלות קומוניסיטות במרכז ומזרח אירופה, והיה האות לאיחוד גרמניה כשנה לאחר מכן.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו1989 · ראה עוד »

2005

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו2005 · ראה עוד »

8 ביוני

8 ביוני הוא היום ה-159 בשנה בלוח הגרגוריאני (160 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: לילי מנחם ו8 ביוני · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/לילי_מנחם

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »