סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

לכה דודי

מַדָד לכה דודי

תווים של לחן מודרני לפיוט "לכה דודי" הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית. [1]

71 יחסים: מנהג, מנהג (יהדות), מעמד הר סיני, מערב, מקובל, משה חלמיש, משה בן מכיר, מוטיב (ספרות ואמנות), מכילתא, אקרוסטיכון, אלוהים (יהדות), אברהם פריד, אברהם ברלינר, אבלות (יהדות), אוצר החכמה, אירופה, נבואות הנחמה, נוסח אשכנז, נוסח ספרד, נוסח הספרדים, סיני (כתב עת), סידור, ערב שבת, עברית, פזמון חוזר, פיוט, צפת, קבלת שבת, קבלה, רבי חנינא, רבי ינאי, שלמה אלקבץ, שבת, שכינה, שיר השירים, תנ"ך, תפילת ערבית, תפילה (יהדות), תרגום, תלמוד בבלי, תהלים, לחן, טקסט רץ הוצאה לאור, זמרשת, חריזה, חז"ל, חביבה פדיה, חיים ויטאל, בריאת העולם (יהדות), בית (שירה), ..., גמרא, דפוס, ה'ש"ח, ה'שמ"ד, ה'תשנ"ג, המאה ה-16, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ונציה, יעקב צמח (מקובל), יעקב בזק, יצחק יוסף כהן, יציאת מצרים, ירושלים, ישעיהו, יהדות אשכנז, יהדות ספרד, יהודה רצהבי, יהודה ליבס, יהודי גאורגיה, יהודים, 1584. להרחיב מדד (21 יותר) »

מנהג

מנהג הוא התנהגות מקובלת בחברה מסוימת.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ומנהג · ראה עוד »

מנהג (יהדות)

בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ומנהג (יהדות) · ראה עוד »

מעמד הר סיני

מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ומעמד הר סיני · ראה עוד »

מערב

שקיעה בחוף ראשון לציון. בשל סיבוב כדור הארץ השמש נצפת "שוקעת" בצד מערב מערב הוא אחת מארבע רוחות השמים.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ומערב · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ומקובל · ראה עוד »

משה חלמיש

משה חלמיש (נולד בשנת תרצ"ז, 1 באפריל 1937) הוא חוקר פילוסופיה יהודית וקבלה, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, לשעבר ראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה זו.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ומשה חלמיש · ראה עוד »

משה בן מכיר

רבי משה בן מכיר (או משה בן יהודה המכירי) היה ממקובלי העיר צפת במאה ה-16, עמד בראש ישיבה בעין זיתון, מחבר הספר סדר היום.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ומשה בן מכיר · ראה עוד »

מוטיב (ספרות ואמנות)

מוטיב (בעברית: תֶּנַע) הוא יחידת משמעות (מילה, ביטוי, רעיון, נושא, דמות, חפץ תבנית, רגש, תחושה, בעיה, יסוד), אשר מופיעה מספר פעמים ביצירות אמנות.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ומוטיב (ספרות ואמנות) · ראה עוד »

מכילתא

#הפניה מכילתא דרבי ישמעאל.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ומכילתא · ראה עוד »

אקרוסטיכון

אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ואקרוסטיכון · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אברהם פריד

אברהם פריד (שם מלא: אברהם שבתי הכהן פרידמן, נולד בי"ב באדר ב' ה'תשי"ט, 22 במרץ 1959), הוא זמר ויוצר חסידי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ואברהם פריד · ראה עוד »

אברהם ברלינר

אברהם ברלינר אברהם (אדולף) בֶּרְלִינֶר (י"ג באייר ה'תקצ"ג, 2 במאי 1833 - ז' באייר ה'תרע"ה, 21 באפריל 1915) היה תאולוג והיסטוריון יהודי גרמני - פולני.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ואברהם ברלינר · ראה עוד »

אבלות (יהדות)

אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ואבלות (יהדות) · ראה עוד »

אוצר החכמה

אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ואוצר החכמה · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ואירופה · ראה עוד »

נבואות הנחמה

#הפניה שבע דנחמתא.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ונבואות הנחמה · ראה עוד »

נוסח אשכנז

נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ונוסח אשכנז · ראה עוד »

נוסח ספרד

נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ונוסח ספרד · ראה עוד »

נוסח הספרדים

נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).

חָדָשׁ!!: לכה דודי ונוסח הספרדים · ראה עוד »

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

חָדָשׁ!!: לכה דודי וסיני (כתב עת) · ראה עוד »

סידור

סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: לכה דודי וסידור · ראה עוד »

ערב שבת

איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.

חָדָשׁ!!: לכה דודי וערב שבת · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ועברית · ראה עוד »

פזמון חוזר

#הפניהרפרן.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ופזמון חוזר · ראה עוד »

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ופיוט · ראה עוד »

צפת

כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.

חָדָשׁ!!: לכה דודי וצפת · ראה עוד »

קבלת שבת

קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.

חָדָשׁ!!: לכה דודי וקבלת שבת · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: לכה דודי וקבלה · ראה עוד »

רבי חנינא

#הפניה רבי חנינא בר חמא.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ורבי חנינא · ראה עוד »

רבי ינאי

רבי ינאי הכהן היה אמורא שחי במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה, והשתייך לדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ורבי ינאי · ראה עוד »

שלמה אלקבץ

רבי שלמה בן רבי משה הלוי אלקבץ (1505 לערך - 1584 לערך) היה מקובל ופייטן צפתי.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ושלמה אלקבץ · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ושבת · ראה עוד »

שכינה

שְׁכִינָה בספרות היהדות, היא ההתגלות האלוהית בעולם.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ושכינה · ראה עוד »

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ושיר השירים · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ותנ"ך · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ותפילת ערבית · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תרגום

קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ותרגום · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תהלים

#הפניה תהילים.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ותהלים · ראה עוד »

לחן

#הפניהמלודיה.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ולחן · ראה עוד »

טקסט רץ הוצאה לאור

טקסט רץ הוצאה לאור היא הוצאת ספרים עברית, המוציאה לאור ומשווקת ספרי קריאה, יעץ, ביוגרפיה ועיון, וכן ספרי קודש.

חָדָשׁ!!: לכה דודי וטקסט רץ הוצאה לאור · ראה עוד »

זמרשת

זֶמֶרֶשֶׁת הוא אתר אינטרנט של חברה לתועלת הציבור הפועל לשימור הזמר העברי המוקדם – הפזמונים העבריים שלמן ראשית הציונות ועד שנות ה-50.

חָדָשׁ!!: לכה דודי וזמרשת · ראה עוד »

חריזה

חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים או חזרה של תנועות, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי.

חָדָשׁ!!: לכה דודי וחריזה · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: לכה דודי וחז"ל · ראה עוד »

חביבה פדיה

חביבה פְּדָיָה (נולדה ב-5 בדצמבר 1957) היא משוררת וסופרת ישראלית, חוקרת תרבות ויהדות, קבלה וחסידות.

חָדָשׁ!!: לכה דודי וחביבה פדיה · ראה עוד »

חיים ויטאל

רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

חָדָשׁ!!: לכה דודי וחיים ויטאל · ראה עוד »

בריאת העולם (יהדות)

בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »

בית (שירה)

בית (מכונה גם מחרוזת וסטרופה) הוא רצף של מספר משפטים בשיר.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ובית (שירה) · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: לכה דודי וגמרא · ראה עוד »

דפוס

מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ודפוס · ראה עוד »

ה'ש"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לכה דודי וה'ש"ח · ראה עוד »

ה'שמ"ד

#הפניה ה'שד"מ.

חָדָשׁ!!: לכה דודי וה'שמ"ד · ראה עוד »

ה'תשנ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לכה דודי וה'תשנ"ג · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: לכה דודי והמאה ה-16 · ראה עוד »

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: לכה דודי והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

ונציה

ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.

חָדָשׁ!!: לכה דודי וונציה · ראה עוד »

יעקב צמח (מקובל)

רבי יעקב בן חיים צמח (? - ה'תכ"ז 1667) היה מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ויעקב צמח (מקובל) · ראה עוד »

יעקב בזק

חתימתו יעקב בזק (31 באוקטובר 1925, י"ד בחשוון ה'תרפ"ו – 24 בנובמבר 2019, כ"ו בחשוון ה'תש"פ) היה פרופסור למשפטים ושופט ישראלי.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ויעקב בזק · ראה עוד »

יצחק יוסף כהן

יצחק יוסף כהן, 1993 יצחק יוסף כהן (כ"ג בסיון תרפ"ג, 7 ביוני 1923 – כ"ג בחשוון תשנ"ז, 5 בנובמבר 1996) היה חוקר, היסטוריון וביבליוגרף של הספר העברי.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ויצחק יוסף כהן · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ויציאת מצרים · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: לכה דודי וירושלים · ראה עוד »

ישעיהו

יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.

חָדָשׁ!!: לכה דודי וישעיהו · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות ספרד

כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ויהדות ספרד · ראה עוד »

יהודה רצהבי

יהודה רצהבי (15 במאי 1916 - 24 בפברואר 2009) היה חוקר עברית וספרות עברית, מומחה לשירת תימן ויהדות המזרח.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ויהודה רצהבי · ראה עוד »

יהודה ליבס

יהודה ליבס (נולד ב-1947) הוא פרופסור למחשבת ישראל העוסק בחקר הקבלה והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ויהודה ליבס · ראה עוד »

יהודי גאורגיה

#הפניה יהדות גאורגיה קטגוריה:גאורגיה: קבוצות אתניות.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ויהודי גאורגיה · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ויהודים · ראה עוד »

1584

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: לכה דודי ו1584 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/לכה_דודי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »