סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

עברית מקראית

מַדָד עברית מקראית

עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל. [1]

159 יחסים: ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, מנחם צבי קדרי, מסורה, מעתק הגאים, משפט שמני, משפט ייחוד, משקל (בלשנות), משה דוד קאסוטו, מלאכי, מגילת אסתר, מגילת קהלת, מגילת רות, מגילות מדבר יהודה, מואבית, מורפולוגיה (בלשנות), מילים יחידאיות בתנ"ך, אמהרית, אמורית, אם קריאה, אנציקלופדיה מקראית, אפ"ב, אפיגרפיה, ארמית, ארץ ישראל, ארכאולוגיה, אלפבית יווני, אבי הורביץ, אוניברסיטת בר-אילן, אוצר מילים, אוגרית, אוגריתית, אכדית, נחמיה, נביאים, ניקוד, ניב (סיווג שפה), ס, סמיכות, ספר איוב, ספר עמוס, ספר עזרא, ספר שופטים, ספר זכריה, ספר ירמיהו, ספר יחזקאל, ספר יואל, ספר יונה, ע, ערבית, ..., עזרא, עברית, עכו, עיצור, עיצור מכתשי, חוכך צדי, מסודק, עיצור מכתשי, חוכך שורק, מסודק, עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי, עיצור ענבלי, חוכך, אטום, עיצור ענבלי, חוכך, קולי, עיצור שיני, חוכך, מסודק, עיצור שיני, חוכך, אטום, עיצור שיני, חוכך, קולי, עיצור לועי, חוכך, אטום, עיצור לועי, חוכך, קולי, עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום, עיצורים מסודקים, עיצורים מקורבים, עיצורים מלועלעים, עיצורים מחוככים, עיצורים מוולנים, עיצורים מכתשיים, עיצורים אפיים, עיצורים אטומים, עיצורים נחציים, עיצורים סדקיים, עיצורים סותמים, עיצורים ענבליים, עיצורים קוליים, עיצורים רוטטים, עיצורים שפתיים, עיצורים שיניים, עיצורים לועיים, עיצורים חוככים, עיצורים חכיים, עיצורים בתר-מכתשיים, עיצורים וילוניים, פרוטו-שמית, פרוזה, פונמה, פונטיקה, פונולוגיה, פודקאסט, פילולוגיה, צ, קמץ, ש, שמואל פסברג, שם פעולה, שנות ה-70 של המאה ה-20, שפות שמיות, שפות כנעניות, שבט אפרים, שורש (שפות שמיות), שווא, שירת דבורה, שירת דוד, שירת הים, שירה עברית, שיבולת (אמצעי זיהוי), תנ"ך, תנועה (פונולוגיה), תקופת הביניים של העברית, תרח, תרגום השבעים, תחביר, תהלים, לשון חז"ל, לבן הארמי, טעמי המקרא, ז, ח, ח'ירבת קייאפה, בניין (שפה), בניינים בעברית, ביקורת המקרא, גמא, גלות בבל, דקדוק, דברי הימים, דברי הימים (פודקאסט), דגש קל, דיפתונג, המאה ה-2, המאה ה-8, המאה העשירית לפנה"ס, המעתק הכנעני, האלף הראשון לפני הספירה, האוניברסיטה העברית בירושלים, הניקוד הטברני, העברית המקראית המאוחרת, הקספלה, התורה, הטעמה, הגלעד, הווה, ו, וולגטה, כתיב, כי, כיווץ דיפתונג, ימי הבית השני, יעקב, יחסה, ث, خ, ذ, ض, ظ, غ. להרחיב מדד (109 יותר) »

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וממלכת ישראל · ראה עוד »

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וממלכת יהודה · ראה עוד »

מנחם צבי קדרי

מנחם צבי קדרי (שוורץ) (Kaddari; 18 במאי 1925 – 17 באוגוסט 2011) היה פרופסור לבלשנות עברית, רקטור אוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס ישראל.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומנחם צבי קדרי · ראה עוד »

מסורה

חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומסורה · ראה עוד »

מעתק הגאים

בבלשנות היסטורית, מעתק הגאים הוא שינוי שיטתי בהגייה של עיצורים, תנועות או הגאים אחרים, בשפה טבעית במשך זמן התפתחותה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומעתק הגאים · ראה עוד »

משפט שמני

משפט שֵמָני הוא מונח בדקדוק העברי המתאר משפט אשר נשואו איננו פועל נוטה אלא שם עצם, שם תואר או צירוף יחס, זאת בניגוד למשפט פועלי.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומשפט שמני · ראה עוד »

משפט ייחוד

#הפניה תחביר עברי#משפט ייחוד.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומשפט ייחוד · ראה עוד »

משקל (בלשנות)

המשקל הוא מורפמה (צוּרָן) שנוצר בדרך גזירה מסורגת.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומשקל (בלשנות) · ראה עוד »

משה דוד קאסוטו

הרב משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (באיטלקית: Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומשה דוד קאסוטו · ראה עוד »

מלאכי

מַלְאָכִי הוא הספר האחרון שבקובץ תרי עשר ומסכם את מדור ספרי הנביאים שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומלאכי · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומגילת אסתר · ראה עוד »

מגילת קהלת

מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומגילת קהלת · ראה עוד »

מגילת רות

מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומגילת רות · ראה עוד »

מגילות מדבר יהודה

קצר.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »

מואבית

מואבית היא ניב כנעני נכחד אשר דובר בממלכת מואב הקדומה, והיא קרובה מאוד לעברית מקראית.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומואבית · ראה עוד »

מורפולוגיה (בלשנות)

מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומורפולוגיה (בלשנות) · ראה עוד »

מילים יחידאיות בתנ"ך

רשימת יחידאיות ובצמוד תרגומן (תרגום המלך ג'יימס) לאנגלית. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקה אודות המילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר מילים יחידאיות בתנ"ך, הנקראות גם מילים שאין להן אח במקרא, הן מילים המופיעות פעם אחת בלבד בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ומילים יחידאיות בתנ"ך · ראה עוד »

אמהרית

אמהרית (አማርኛ – אַמַרִנְיַה) היא שפה ממשפחת השפות השמיות, שהתפתחה בקרן אפריקה במהלך המאה ה־10.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואמהרית · ראה עוד »

אמורית

אֱמוֹרִית או אָמוּרּית היא שפה נכחדת שמית עתיקה מן הענף הצפוני-מערבי אשר דוברה בפי שבטי האמורי השמיים הצפוניים, להם חשיבות רבה בדברי הימים המוקדמים של הסהר הפורה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואמורית · ראה עוד »

אם קריאה

אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואם קריאה · ראה עוד »

אנציקלופדיה מקראית

אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואנציקלופדיה מקראית · ראה עוד »

אפ"ב

#הפניה אלפבית פונטי בין-לאומי.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואפ"ב · ראה עוד »

אפיגרפיה

כתובת נקבת השילוח וואדי ראם (ירדן) אֶפִּיגְרַפְיָה (ביוונית: επιγραφή, "כתובת") הוא ענף במדע הארכאולוגיה העוסק במיון ובחקר של כתובות ותחריטי סימנים ואותיות על גבי אבן, מתכת, חרס וחומרים דומים.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואפיגרפיה · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וארמית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וארץ ישראל · ראה עוד »

ארכאולוגיה

אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וארכאולוגיה · ראה עוד »

אלפבית יווני

האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-8 לפנה"ס לערך.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואלפבית יווני · ראה עוד »

אבי הורביץ

אָבִי הוּרְבִיץ (נולד ב-30 באוגוסט 1936 ברמת גן) הוא פרופסור אמריטוס בחוגים ללשון עברית ולמקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואבי הורביץ · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אוצר מילים

דף ממילון בן יהודה, 1908. מילונים מאגדים אוצר מילים, למשל של שפה או תחום מקצועי למושג אוצר מילים שתי משמעויות סמוכות.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואוצר מילים · ראה עוד »

אוגרית

סוריה באלף השני לפנה"ס אוּגָרִית (באוגריתית: 𐎜𐎂𐎗𐎚, אֻגרת) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים מצפון לעיר לטקיה, בסוריה של ימינו), באתר תל ראס שמרה של ימינו.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואוגרית · ראה עוד »

אוגריתית

רשימת אלים אוגריתית אוּגריתית היא ניב כנעני שדובר בעיר הנמל אוגרית, הנמצאת כיום בשטח סוריה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואוגריתית · ראה עוד »

אכדית

תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ואכדית · ראה עוד »

נחמיה

"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ונחמיה · ראה עוד »

נביאים

נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ונביאים · ראה עוד »

ניקוד

המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וניקוד · ראה עוד »

ניב (סיווג שפה)

נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »

ס

ס' היא האות ה-15 באלפבית העברי, שמה סָמֵ"ך (בפי יהודי תימן סְמָך) קשור כנראה לסמיכה ולעזר, ויש אומרים שמקור השם בצורתה באלפבית העברי הקדום, שהייתה כצורת שלד של דג (סַמַכּ בערבית).

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וס · ראה עוד »

סמיכות

סמיכות היא צירוף של שני שמות עצם שיש ביניהם קשר הדוק.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וסמיכות · ראה עוד »

ספר איוב

פסל איוב של נתן רפפורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וספר איוב · ראה עוד »

ספר עמוס

ספר עמוס, הוא השלישי בקובץ ספרי תרי עשר, והוא קרוי כשם הנביא עמוס המוזכר בפתיחתו.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וספר עמוס · ראה עוד »

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וספר עזרא · ראה עוד »

ספר שופטים

סֵפֶר שׁוֹפְטִים הוא הספר השני בקבוצת ספרי הנביאים שבתנ"ך, אחרי ספר יהושע ולפני ספר שמואל.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וספר שופטים · ראה עוד »

ספר זכריה

ספר זכריה נמצא במקום האחד עשר בתרי-עשר, בין חגי למלאכי, והוא חלק מנביאים אחרונים.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וספר זכריה · ראה עוד »

ספר ירמיהו

ספר ירמיהו בכתר ארם צובא חורבן המקדש", ציור מעשה ידי רמברנדט משנת 1630 לערך ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, והספר ה-11 בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וספר ירמיהו · ראה עוד »

ספר יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וספר יחזקאל · ראה עוד »

ספר יואל

ספר יוֹאֵל הוא הספר השני בקובץ תרי עשר, הקרוי כשם הנביא הבא בכותרת הספר: יוֹאֵל בֶּן-פְּתוּאֵל.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וספר יואל · ראה עוד »

ספר יונה

יונה תחת עץ הקיקיון, סוף המאה ה-3 לספירה ספר יוֹנָה הוא הספר החמישי בספרי תרי עשר שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וספר יונה · ראה עוד »

ע

ע' היא האות ה-16 באלפבית העברי, שמה עי"ן (עַיִן) (בפי יהודי תימן עאן) הוא בהתאם לצורתה, צורת עין (האיבר), בכתב העברי הקדום.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וע · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וערבית · ראה עוד »

עזרא

#הפניה עזרא הסופר.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועזרא · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועברית · ראה עוד »

עכו

עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועכו · ראה עוד »

עיצור

בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור · ראה עוד »

עיצור מכתשי, חוכך צדי, מסודק

#הפניה עיצור מכתשי, חוכך צידי, מסודק.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור מכתשי, חוכך צדי, מסודק · ראה עוד »

עיצור מכתשי, חוכך שורק, מסודק

עיצור מכתשי חוכך שורק מסודק הוא צליל עיצורי קיים בכמה של שפות מדוברות.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור מכתשי, חוכך שורק, מסודק · ראה עוד »

עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי

עיצור מכתשי חוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי · ראה עוד »

עיצור ענבלי, חוכך, אטום

עיצור ענבלי חוכך אטום הוא צליל עיצורי נפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור ענבלי, חוכך, אטום · ראה עוד »

עיצור ענבלי, חוכך, קולי

עיצור ענבלי חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור ענבלי, חוכך, קולי · ראה עוד »

עיצור שיני, חוכך, מסודק

עיצור שיני חוכך מסודק הוא צליל עיצורי קיים במעט שפות מדוברות.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור שיני, חוכך, מסודק · ראה עוד »

עיצור שיני, חוכך, אטום

עיצור שיני, חוכך, אטום הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור שיני, חוכך, אטום · ראה עוד »

עיצור שיני, חוכך, קולי

עיצור שיני, חוכך, קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור שיני, חוכך, קולי · ראה עוד »

עיצור לועי, חוכך, אטום

עיצור לועי חוכך אטום הוא צליל עיצורי המצוי במספר שפות מדוברות.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור לועי, חוכך, אטום · ראה עוד »

עיצור לועי, חוכך, קולי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור לועי, חוכך, קולי · ראה עוד »

עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום

עיצור בתר-מכתשי חוכך שורק אטום (עִצּוּר בָּתַר-מַכְתְּשֵׁי חוֹכֵךְ אָטוּם) הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום · ראה עוד »

עיצורים מסודקים

עיצורים מסודקים (Ejective) הם עיצורים סותמים לא ריאתיים שבמהלך הגייתם זרם האוויר מווסת באמצעות פיקת הגרון ולא באמצעות הריאות.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצורים מסודקים · ראה עוד »

עיצורים מקורבים

עיצורים מקורבים הם עיצורים המופקים תוך יצירת ערוץ צר בו זורם האוויר ללא כל חיכוך בניגוד לעיצורים החוככים אך כאשר נהגים העיצורים המקורבים בהדגשה יכולה להיווצר מידה מסוימת של חיכוך.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצורים מקורבים · ראה עוד »

עיצורים מלועלעים

עיצורים מלועלעים (Pharyngealized) הם עיצורים הנחתכים בלוע בנוסף לבסיס החיתוך הראשי כך שבעת הגיית העיצורים ישנה התכווצות של שרירי הלוע (מעין הגיית ע במקביל להגיית העיצור).

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצורים מלועלעים · ראה עוד »

עיצורים מחוככים

עיצורים מחוּכָּכים הם עיצורים המופקים באמצעות חסימת זרם האוויר בחלל הפה, ושחרורו האיטי תוך הפקת צליל חיכוך, אלו הם למעשה שני עיצורים הנהגים כעיצור אחד כאשר הראשון סותם והשני חוכך.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצורים מחוככים · ראה עוד »

עיצורים מוולנים

#הפניה עיצורים מוולניים.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצורים מוולנים · ראה עוד »

עיצורים מכתשיים

עיצורים מכתשיים (Alveolar) הם עיצורים הנחתכים בין קדמת, קצה או צד הלשון לבין המכתש או סביבתו.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצורים מכתשיים · ראה עוד »

עיצורים אפיים

עיצורים אפיים הם עיצורים סותמים אפיים בניגוד לסותמים הפומיים, כלומר בעיצורים האפיים האוויר משתחרר דרך האף ולא דרך הפה אף שחלל הפה עדיין משמש כתיבת תהודה עבור צליל העיצור.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצורים אפיים · ראה עוד »

עיצורים אטומים

#הפניה קוליות הגאים.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצורים אטומים · ראה עוד »

עיצורים נחציים

העיצורים הנַחציים הם קבוצה של עיצורים בשפה המאופיינים בתכונה נחציות, אשר מבדילה אותם מעיצורים אחרים באותה שפה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצורים נחציים · ראה עוד »

עיצורים סדקיים

עיצורים סדקיים (Glottal) הם עיצורים הנהגים ב"סדק הקול" (glottis), המוכר יותר בשם מיתרי הקול (vocal cords).

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצורים סדקיים · ראה עוד »

עיצורים סותמים

עיצורים סותמים (באנגלית: stops) או פוצצים (plosives) הם עיצורים ריאתיים אוראליים בניגוד לעיצורים האפיים, כלומר במהלך הגיית העיצורים הסותמים האוויר משתחרר דרך הפה ולא דרך האף.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצורים סותמים · ראה עוד »

עיצורים ענבליים

עיצורים ענבליים (באנגלית: Uvular) נהגים באמצעות הענבל, הלשונית הנמצאת בקצה הווילון (החך הרך), בפתח הלוע.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצורים ענבליים · ראה עוד »

עיצורים קוליים

#הפניה קוליות הגאים.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצורים קוליים · ראה עוד »

עיצורים רוטטים

עיצור רוטט (Trill) הוא עיצור המופק תוך מספר התכווצויות שרירים רצופות ומהירות.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצורים רוטטים · ראה עוד »

עיצורים שפתיים

בסיס חיתוך עיצורים שְׂפָתיים הם עיצורים המופקים אגב שימוש בשפתיים בלבד או בשפתיים בשילוב אמצעי הגייה אחר.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצורים שפתיים · ראה עוד »

עיצורים שיניים

עיצורים שיניים (Dental) הם עיצורים הנחתכים בין קצה או קדמת הלשון לבין השיניים העליונות.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצורים שיניים · ראה עוד »

עיצורים לועיים

עיצורים לועיים (פַֿרִינְגֵיאלִיִּים) נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין הענבל למכסה הגרון.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצורים לועיים · ראה עוד »

עיצורים חוככים

עיצורים חוככים הם עיצורים המופקים תוך זרימת האוויר בערוץ צר הנוצר באמצעות מיקום אמצעי ההגייה בסמיכות גדולה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצורים חוככים · ראה עוד »

עיצורים חכיים

#הפניה עיצורים חיכיים.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצורים חכיים · ראה עוד »

עיצורים בתר-מכתשיים

עיצורים בָּתַר-מכתשיים (postalveolar) הם עיצורים הנחתכים באזור שבין המכתש ובין החלק הקדמי של הלשון כאשר הלשון מכונסת לצורת כיפה או מעגל.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצורים בתר-מכתשיים · ראה עוד »

עיצורים וילוניים

עיצורים וילוניים (Velar) הם עיצורים המופקים בבסיס החיתוך הנוצר בין גב הלשון לווילון (החך הרך).

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ועיצורים וילוניים · ראה עוד »

פרוטו-שמית

פרוטו-שמית (לפעמים: אֵם-שמית) היא השפה-האם (פרוטו-שפה) המשוערת של השפות השמיות.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ופרוטו-שמית · ראה עוד »

פרוזה

פרוזה היא סגנון כתיבה ודיבור הדומה ביסודו לדיבור היומיומי.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ופרוזה · ראה עוד »

פונמה

בבלשנות, פוֹנֶמָה (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: הֶגְיָן) היא יחידה תאורטית בסיסית של הגייה שעשויה להבדיל בשפה מסוימת בין מילים; כלומר, החלפה של פונמה אחת באחרת הופכת מילה אחת למילה שונה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ופונמה · ראה עוד »

פונטיקה

פֿונטיקה (מיוונית: φωνή, פוֹנֵה - קול) הִבָּרוֹן, תורת ההגייה, היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם והיא אוניברסלית, בניגוד לפונולוגיה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ופונטיקה · ראה עוד »

פונולוגיה

פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ופונולוגיה · ראה עוד »

פודקאסט

הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ופודקאסט · ראה עוד »

פילולוגיה

פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ופילולוגיה · ראה עוד »

צ

צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וצ · ראה עוד »

קמץ

קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וקמץ · ראה עוד »

ש

ש היא האות ה־21 באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וש · ראה עוד »

שמואל פסברג

שמואל (סטיב) פסברג (נולד ב-1956) הוא פרופסור בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושמואל פסברג · ראה עוד »

שם פעולה

#הפניה חלקי הדיבר#נגזרות לשוניות של הפועל.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושם פעולה · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-20

סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שפות שמיות

השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושפות שמיות · ראה עוד »

שפות כנעניות

אסטלת כלמו של המלך הארמי כלמו מהמאה ה-9 לפנה"ס, כתובה בפיניקית באלפבית פיניקי השפות הכנעניות הן משפחת שפות קרובה של להגים מהשלוחה הצפון-מערבית של השפות השמיות, הכוללת בין השאר את העברית והפיניקית.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושפות כנעניות · ראה עוד »

שבט אפרים

בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפריים מפה עתיקה של שבט אפרים ובנימין משנת 1658 שֵׁבֶט אֶפְרַיִם הוא אחד משבטי ישראל המתוארים במקרא.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושבט אפרים · ראה עוד »

שורש (שפות שמיות)

בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושורש (שפות שמיות) · ראה עוד »

שווא

השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושווא · ראה עוד »

שירת דבורה

ג שירת דבורה היא שירת הודיה וניצחון, המספרת בשבח ניצחון בני ישראל על הכנענים, בעזרת ה'.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושירת דבורה · ראה עוד »

שירת דוד

שירת דוד היא שירה המופיעה ב.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושירת דוד · ראה עוד »

שירת הים

שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו).

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושירת הים · ראה עוד »

שירה עברית

שירה עברית נכתבה עוד מימי המקרא וממשיכה להיכתב עד ימינו.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושירה עברית · ראה עוד »

שיבולת (אמצעי זיהוי)

המילה העברית שיבולת משמשת בלשונות רבות לתיאור שימוש במאפייני שפה או הגייה המייחדים קבוצה אתנית מסוימת, או כזו המשתייכת לאזור מסוים, על מנת לזהות חבר באותה קבוצה, או לשלול את השתייכותו לקבוצה אחרת.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ושיבולת (אמצעי זיהוי) · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ותנ"ך · ראה עוד »

תנועה (פונולוגיה)

בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

תקופת הביניים של העברית

תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »

תרח

תֶּרַח הוא דמות מקראית, אביו של אברהם אבינו.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ותרח · ראה עוד »

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ותרגום השבעים · ראה עוד »

תחביר

תחביר (בלעז: Syntax, מיוונית: Σύνταξις, סינטקסיס) היא מערכת הכללים של שפה, הקובעת איזה רצף מילים מהווה משפט תקין.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ותחביר · ראה עוד »

תהלים

#הפניה תהילים.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ותהלים · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ולשון חז"ל · ראה עוד »

לבן הארמי

יעקב, לאה ורחל בורחים מביתו של לבן ורחל גונבת את פסלי האלילים שלו. לָבָן הָאֲרַמִּי הוא דמות מקראית המופיעה בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ולבן הארמי · ראה עוד »

טעמי המקרא

סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וטעמי המקרא · ראה עוד »

ז

ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וז · ראה עוד »

ח

ח' היא האות השמינית באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וח · ראה עוד »

ח'ירבת קייאפה

#הפניה חורבת קייאפה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וח'ירבת קייאפה · ראה עוד »

בניין (שפה)

הבניין הדקדוקי הוא תבנית דקדוקית במערכת הפועל של השפה העברית ושאר השפות השמיות.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ובניין (שפה) · ראה עוד »

בניינים בעברית

הבניין הוא תבנית שנותנת משמעות שונה למילים מאותו שורש.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ובניינים בעברית · ראה עוד »

ביקורת המקרא

עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וביקורת המקרא · ראה עוד »

גמא

גמא (אות גדולה: Γ, אות קטנה: γ) היא האות השלישית באלפבית היווני.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וגמא · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וגלות בבל · ראה עוד »

דקדוק

דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ודקדוק · ראה עוד »

דברי הימים

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ודברי הימים · ראה עוד »

דברי הימים (פודקאסט)

דברי הימים - הסכת על התנ"ך והמזרח הקדום הוא פודקאסט (הסכת) העוסק בענייני התנ"ך והמזרח הקדום.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ודברי הימים (פודקאסט) · ראה עוד »

דגש קל

בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ודגש קל · ראה עוד »

דיפתונג

דיפתונג (בעברית: דו־תנועה) הוא מונח בפונטיקה, שמתייחס לרצף של שתי תנועות הנהגות כהברה אחת.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ודיפתונג · ראה עוד »

המאה ה-2

המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית והמאה ה-2 · ראה עוד »

המאה ה-8

המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית והמאה ה-8 · ראה עוד »

המאה העשירית לפנה"ס

#הפניההמאה ה-10 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית והמאה העשירית לפנה"ס · ראה עוד »

המעתק הכנעני

בבלשנות ההיסטורית, המעתק הכנעני הוא כינוי למעתק הגאים שחל בניבים הכנעניים המשתייכים לענף הצפון-מערבי של משפחת השפות השמיות, ובהם בשפה העברית, אשר כתוצאה ממנו הפכה תנועת ā פרוטו-שמית צפון-מערבית ל-ō פרוטו-כנענית.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית והמעתק הכנעני · ראה עוד »

האלף הראשון לפני הספירה

#הפניה האלף ה-1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית והאלף הראשון לפני הספירה · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: עברית מקראית והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

הניקוד הטברני

#הפניה ניקוד טברני.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית והניקוד הטברני · ראה עוד »

העברית המקראית המאוחרת

#הפניה העברית בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית והעברית המקראית המאוחרת · ראה עוד »

הקספלה

אוריגנס ותלמידיו, תחריט מעשה ידי יאן לאוקן משנת 1700 לערך. הקספלה (ביוונית עתיקה: Hexapla, Εξαπλά, מצוי גם בכתיב: הכספלה, הכסאפלה; ביוונית: "משושה") היא מהדורה רב-לשונית של המקרא שערך אב הכנסייה אוריגנס בקיסריה באמצע המאה השלישית לספירה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית והקספלה · ראה עוד »

התורה

#הפניה תורה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית והתורה · ראה עוד »

הטעמה

הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית והטעמה · ראה עוד »

הגלעד

נוף בגלעד נחל יבוק נחל יבוק הַגִּלְעָד הוא כינויו העברי של חבל ארץ בעבר הירדן, המשתרע מקו הכנרת בצפון ואזור ים המלח בדרום.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית והגלעד · ראה עוד »

הווה

כפי שניתן לראות, ההווה הוא חסר משך, לעומת שבירת הצנצנת המהירה הווה הוא פרק זמן בתפיסת העולם המקובלת בתרבות האנושית.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית והווה · ראה עוד »

ו

ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וו · ראה עוד »

וולגטה

קטע מהבשורה על-פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. "הירונימוס בעבודה", פרסקו מעשה ידי דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata, " הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ווולגטה · ראה עוד »

כתיב

בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וכתיב · ראה עוד »

כי

כִֿי (אות גדולה: Χ, אות קטנה: &chi) היא האות העשרים ושתיים באלפבית היווני.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וכי · ראה עוד »

כיווץ דיפתונג

#הפניה דיפתונג.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וכיווץ דיפתונג · ראה עוד »

ימי הבית השני

#הפניה תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וימי הבית השני · ראה עוד »

יעקב

יַעֲקֹב, המכונה במסורת היהודית יַעֲקֹב אָבִינוּ, ונקרא גם יִשְׂרָאֵל, הוא דמות מקראית, השלישי בשלושת האבות, בנם של יצחק ורבקה ונכד לאברהם ושרה.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ויעקב · ראה עוד »

יחסה

בדקדוק, יַחֲסָה (ברבים: יְחָסוֹת, באנגלית: case, בספרדית: caso) היא סימון של מילים או צירופים מחלקי דיבר מסוימים בהתאם למעמדם התחבירי במשפט.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית ויחסה · ראה עוד »

ث

תַ'א/תַֿא (בערבית: ثَاء) היא האות הרביעית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וث · ראה עוד »

خ

ח'א (בערבית: خاء) היא האות השביעית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וخ · ראה עוד »

ذ

דַ'אל/דַֿאל (בערבית: ذَال) היא האות התשיעית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וذ · ראה עוד »

ض

האות ד֗אד (בערבית: ضاد) היא האות החמש-עשרה באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וض · ראה עוד »

ظ

האות טַ'א (בערבית: ظاء) היא האות השבע-עשרה באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וظ · ראה עוד »

غ

האות ע'ין (בערבית: غين; נכתבת לעיתים "גֿין" או "ר'ין") היא האות התשע-עשרה באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: עברית מקראית וغ · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

עברית עתיקה, עברית תנכית, לשון המקרא.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עברית_מקראית

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »