גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
92 יחסים: מאורעות תרפ"ט, מנחם פרידמן, מנדל גרליץ, מקובל, מרדכי לייב רובין, משה נחום ולנשטיין, משה צבי נריה, מהרי"ל דיסקין, מועצת הרבנות הראשית, מוזיאון ארץ ישראל, ארבעת המינים, ארבעה טורים, אברהם מרדכי אלתר, אורות (ספר), אוגוסט, איתם הנקין, נידוי (הלכה), עקיבה פרוש, עשרת ימי תשובה, עלי ספר, עירוב, פנחס אפשטיין, פשקוויל, פוסק, פישל ברנשטיין, צ'כיה, צבי פסח פרנק, צבי יהודה קוק, קריית משה, קהל פרושים, קול ישראל (עיתון), קימי קפלן, ראש חודש, רב, רבנות מטעם, שמחת תורה, שמואל אבידור הכהן, שמואל אהרן שזורי, שמואל סלנט, שניאור זלמן מלובלין, שערי חסד, שחיטה (הלכה), שובבי"ם, תענית צדיקים, תענית דיבור, תר"נ, תר"צ, תרפ"ז, תרפ"ב, תרצ"ט, ..., תרצ"ב, תרל"ח, ז' באלול, חסידות גור, חצר שטרויס, חיים ברלין, בן ציון ידלר, בנימין קלוגר, בתי אונגרין, בתי נייטין, בה"ב, בית הדין של העדה החרדית, בידספיריט, גבעת שאול, דרשן, דבר (עיתון), דואר היום, דוד תדהר, המעין (כתב עת), המבשר (יומון), הארץ, הספרייה הלאומית, הערש מיכל שפירא, העדה החרדית, הראי"ה קוק, הרב קוק, הונגריה, הוועד הלאומי, יעקב מאיר, יעקב משה חרל"פ, יצחק ירוחם דיסקין, ירושלים, ישעיה אשר זליג מרגליות, ישראל אלתר, יד יצחק בן-צבי, יהדות הונגריה, יואל טייטלבוים, יום כיפור, יום כיפור קטן, יוסף חיים זוננפלד, 1878, 1939. להרחיב מדד (42 יותר) »
מאורעות תרפ"ט
הר-טוב עולה באש במהלך מאורעות תרפ"ט הלוויות ההרוגים שנפלו בהגנת תל אביב (כ' באב ה'תרפ"ט, 26 באוגוסט 1929) קינה על מאורעות תרפ"ט שחיבר הרב נח גד וינטרוב מאורעות תרפ"ט (1929; בפי הערבים: ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, "מהפכת אל-בוראק", כינוי ל, או: אַחְדאת', "מאורעות"; השם הרשמי באנגלית: The Disturbances of August 1929, "מהומות אוגוסט 1929") היו סדרה של פרעות אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שאירעו בין י"ז - כ"ג באב ה'תרפ"ט, 23 - 29 באוגוסט 1929.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ומאורעות תרפ"ט · ראה עוד »
מנחם פרידמן
מנחם פרידמן (י"ט בכסלו תרצ"ז – כ' באדר ה'תש"פ, 2 בדצמבר 1936 – 16 במרץ 2020) היה פרופסור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ומנחם פרידמן · ראה עוד »
מנדל גרליץ
#הפניה מנחם מנדל גרליץ.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ומנדל גרליץ · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ומקובל · ראה עוד »
מרדכי לייב רובין
הרב מרדכי לייב רובין (תרל"א, 1871 – ג' בתמוז תרפ"ט, 1929) היה ראב"ד העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ומרדכי לייב רובין · ראה עוד »
משה נחום ולנשטיין
קבר הרב משה נחום ולנשטיין בהר הזיתים הרב משה נחום ולנשטיין (תר"א - כ"ג באדר תרפ"ב; 1841–1922), היה מראשי היישוב הישן, מייסד הבד"ץ של העדה החרדית בירושלים וראב"ד שלה.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ומשה נחום ולנשטיין · ראה עוד »
משה צבי נריה
הרב נריה עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בניין הישיבה ההיסטורי כשבחזיתו הדקל ששתל הרב נריה (צולם ביום הלווייתו, 1995) הרב נריה לצד ישעיהו ברנשטיין (נואם) הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג, 29 בינואר 1913 – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו, 12 בדצמבר 1995) היה רב, חבר הכנסת ומחנך, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ומשה צבי נריה · ראה עוד »
מהרי"ל דיסקין
#הפניה משה יהושע יהודה לייב דיסקין.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ומהרי"ל דיסקין · ראה עוד »
מועצת הרבנות הראשית
מועצת הרבנות הראשית היא הגוף העליון של הרבנות הראשית לישראל, שפועל מכוח חוק הרבנות הראשית לישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ומועצת הרבנות הראשית · ראה עוד »
מוזיאון ארץ ישראל
סמליל המוזיאון עד ראשית 2016 מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב (קריית המוזיאונים) (בעבר נקרא: מוזיאון הארץ) הוא מוזיאון בתל אביב, המציג ממצאים ארכאולוגיים העוסקים בארץ ישראל מזמנים שונים ומתארים את רב התרבותיות שלה, בעבר ובהווה.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ומוזיאון ארץ ישראל · ראה עוד »
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר וארבעת המינים · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: מאיר הלר וארבעה טורים · ראה עוד »
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »
אורות (ספר)
הספר בתוך סדרת ספרים מכתבי הראי"ה קוק, בהוצאת מוסד הרב קוק אורות הוא ספר המלוקט מכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ואורות (ספר) · ראה עוד »
אוגוסט
אוגוסט (מלטינית: Augustus) הוא החודש השמיני בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ואוגוסט · ראה עוד »
איתם הנקין
הרב איתם שמעון הנקין (ד' באדר א' ה'תשמ"ד, 6 בפברואר 1984 – י"ט בתשרי ה'תשע"ו, 1 באוקטובר 2015) היה חוקר תורני, עורך ספרותי, היסטוריון ומחבר ספרי הלכה.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ואיתם הנקין · ראה עוד »
נידוי (הלכה)
בהלכה, נידוי הוא אחד מהעונשים שיש בסמכות בית דין לגזור במקרים מסוימים.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ונידוי (הלכה) · ראה עוד »
עקיבה פרוש
הרב עקיבה פרוש (ב' בסיון תרמ"א, 1881 – כ"ז בחשוון תרפ"ב, 28 בנובמבר 1921) היה מקובל, בן היישוב הישן בירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ועקיבה פרוש · ראה עוד »
עשרת ימי תשובה
תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »
עלי ספר
עלי ספר: מחקרים בביבליוגרפיה ובתולדות הספר העברי המודפס והדיגיטלי הוא כתב עת מדעי העוסק בתולדות הדפוס העברי בביבליוגרפיה של הספר העברי בעבר והווה.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ועלי ספר · ראה עוד »
עירוב
סימון גבול עירוב. העירוב מתבסס על גדר פנימית של גדר ההפרדה (את המכשול העיקרי, שבקטע זה הוא חומה, ניתן לראות מאחוריה וגם ברקע) עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים).
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ועירוב · ראה עוד »
פנחס אפשטיין
קבר הרב פנחס אפשטיין בהר הזיתים ירושלים הרב פנחס אפשטיין (כתב את שמו בכתיב יידי: עפשטיין; נפטר בי"ז בטבת תש"ל, 26 בדצמבר 1969) היה ראב"ד העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ופנחס אפשטיין · ראה עוד »
פשקוויל
חרדי קורא פשקוויל במאה שערים (2006) פסל ה"פסקוינו" ברומא פשקוויל של נטורי קרתא המגנה את חברי הקהילה שטסו לאיראן פַּשְׂקֶוויל (נכתב גם: פסקוויל; בכתיב יידי: פּאַשקעוויל) הוא כרזת קיר או כרוז ברחוב החרדי הנושאים מסר לוחמני כלפי רעיון או אדם כלשהו.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ופשקוויל · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ופוסק · ראה עוד »
פישל ברנשטיין
#הפניה ירוחם פישל יהושע ברנשטיין.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ופישל ברנשטיין · ראה עוד »
צ'כיה
חייל משמר צ'כי בכניסה לארמון הנשיאות צֶ'כְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַצֵּ'כִית (צ'כית: Česká republika), היא מדינה במרכז אירופה – ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר וצ'כיה · ראה עוד »
צבי פסח פרנק
הרב צבי פסח פְרַנְק (נכתב גם פראנק, כ"א בטבת ה'תרל"ג, 20 בינואר 1873 – כ"א בכסלו ה'תשכ"א, 10 בדצמבר 1960) היה דיין ואב בית הדין בירושלים, פוסק בכיר ומפורסם, מחבר ספר השו"ת הר צבי.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר וצבי פסח פרנק · ראה עוד »
צבי יהודה קוק
הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר וצבי יהודה קוק · ראה עוד »
קריית משה
קריית משה היא שכונה במערב ירושלים, שהוקמה בשנת 1925 בסיועה של קרן "מזכרת משה מונטיפיורי".
חָדָשׁ!!: מאיר הלר וקריית משה · ראה עוד »
קהל פרושים
פרושים הוא שמה של קהילה חרדית-ירושלמית, שהוקמה בחנוכה ה'תשנ"ט (1998), ומשמרת את מסורת הפרושים בני היישוב הישן.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר וקהל פרושים · ראה עוד »
קול ישראל (עיתון)
קול ישראל - אורגן היהדות החרדית היה שבועון של ארגון צעירי אגודת ישראל שיצא לאור בתקופת המנדט הבריטי, במשך קרוב ל-30 שנה.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר וקול ישראל (עיתון) · ראה עוד »
קימי קפלן
קימי קפלן (Kimmy Caplan; נולד ב-20 בינואר 1965) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן ועומד בראש המחלקה.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר וקימי קפלן · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר וראש חודש · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ורב · ראה עוד »
רבנות מטעם
#הפניה רב מטעם.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ורבנות מטעם · ראה עוד »
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ושמחת תורה · ראה עוד »
שמואל אבידור הכהן
הרב שמואל אבידור הכהן (23 באוגוסט 1928 – 3 ביולי 2005) היה רב, עיתונאי ואיש תקשורת ישראלי.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ושמואל אבידור הכהן · ראה עוד »
שמואל אהרן שזורי
#הפניה שמואל אהרון שזורי.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ושמואל אהרן שזורי · ראה עוד »
שמואל סלנט
הרב שמואל סָלַנט (נכתב גם שמואל סלאנט) (ב' בשבט תקע"ו, 1 בפברואר 1816 - כ"ט באב תרס"ט, 16 באוגוסט 1909) היה מורה הוראה, רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ושמואל סלנט · ראה עוד »
שניאור זלמן מלובלין
#הפניה שניאור זלמן פרדקין.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ושניאור זלמן מלובלין · ראה עוד »
שערי חסד
תוכנית השכונה תוכנית השכונה, כפי שהציג גמ"ח הכללי ב-1909 שער תקנות חברת שערי חסד 1908 הכיתוב מעל השער – לזכר אחד התורמים לשכונה בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי רחוב ישעיהו בר זכאי במרכז שכונת שערי חסד. משמאל – בית המדרש קהל חסידים. בהמשך – בית כנסת הגר"א אחת מסמטאות הירק בשכונה בתי וולפסון חוסמים את שערי חסד שכונת שערי חסד היא שכונה ותיקה במערבה של ירושלים, בין השכונות נחלאות, רחביה וקריית וולפסון.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ושערי חסד · ראה עוד »
שחיטה (הלכה)
שחיטה ביהדות היא מצווה להכשיר בהמה, חיה או עוף טהורים באמצעות המתה על פי ההלכה.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ושחיטה (הלכה) · ראה עוד »
שובבי"ם
שובבי"ם הוא כינוי לשישה שבועות שבהם קוראים את שש הפרשות הראשונות בספר שמות: '''ש'''מות, '''ו'''ארא, '''ב'''א, '''ב'''שלח, '''י'''תרו, '''מ'''שפטים.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ושובבי"ם · ראה עוד »
תענית צדיקים
תענית צדיקים הן כינוי לתעניות שנהגו לצום יחידים בעם ישראל בימים מסוימים בעקבות אסונות שאירעו במשך הדורות.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ותענית צדיקים · ראה עוד »
תענית דיבור
תענית דיבור היא פרק זמן שאדם גוזר על עצמו שתיקה חלקית, ונמנע מלדבר דברי חולין.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ותענית דיבור · ראה עוד »
תר"נ
#הפניה ה'תר"ן.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ותר"נ · ראה עוד »
תר"צ
#הפניה ה'תר"ץ.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ותר"צ · ראה עוד »
תרפ"ז
#הפניה ה'תרפ"ז.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ותרפ"ז · ראה עוד »
תרפ"ב
#הפניה ה'תרפ"ב.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ותרפ"ב · ראה עוד »
תרצ"ט
#הפניה ה'תרצ"ט.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ותרצ"ט · ראה עוד »
תרצ"ב
#הפניה ה'תרצ"ב.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ותרצ"ב · ראה עוד »
תרל"ח
#הפניהה'תרל"ח.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ותרל"ח · ראה עוד »
ז' באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אלול היא לרוב פרשת כי תצא.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר וז' באלול · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר וחסידות גור · ראה עוד »
חצר שטרויס
חצר שטרויס (כיום רח' הע"ח 20), היא מבנן של כ-30 דירות ובית מדרש בלב שכונת מוסררה בירושלים, שהקים הנדבן שמואל שטרויס מקרלסרוהה שבגרמניה, ונקראת על שמו.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר וחצר שטרויס · ראה עוד »
חיים ברלין
הרב חיים ברלין (ה' בשבט ה'תקצ"ב, 7 בינואר 1832 - י"ג בתשרי ה'תרע"ג, 24 בספטמבר 1912) היה הרב של הערים וולוז'ין, מוסקבה וירושלים וראש הישיבה בישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר וחיים ברלין · ראה עוד »
בן ציון ידלר
הרב בן ציון גולדברג-ידלר (נכתב: יאדלר; כונה "המגיד הירושלמי" ו"מגיד מישרים"; ח' בכסלו תרל"ב, נובמבר 1871 - ט"ו באב תשכ"ב, אוגוסט 1962) היה דרשן ידוע ביישוב הישן בירושלים ובמושבות.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ובן ציון ידלר · ראה עוד »
בנימין קלוגר
בנימין קלוגר (נולד בט"ו בשבט ה'תש"ח, 26 בינואר 1948) הוא עיתונאי וסופר ישראלי, משמש ככתב בעיתון "המודיע".
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ובנימין קלוגר · ראה עוד »
בתי אונגרין
ישיבת חתם סופר של החסידים בשכונה ישיבת הכתב סופר בית כנסת פרושים. 2009 בתי אוּנגָרִין (בלשון ארכאית: "בתי הונגריה"; ביידיש: אונגארישע הייזער) היא שכונה חרדית במרכז ירושלים, המהווה כיום חלק מן המתחם המורחב של שכונת מאה שערים.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ובתי אונגרין · ראה עוד »
בתי נייטין
בתי נייטין. חול המועד סוכות 2012 בתי נייטין הוא מתחם בניינים שנבנו במקור כהרחבה של שכונת מאה שערים בירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ובתי נייטין · ראה עוד »
בה"ב
#הפניה תענית בה"ב.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ובה"ב · ראה עוד »
בית הדין של העדה החרדית
#הפניה העדה החרדית#המבנה הארגוני של העדה.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ובית הדין של העדה החרדית · ראה עוד »
בידספיריט
בידספיריט (באנגלית: Bidspirit) הוא פורטל אינטרנט ישראלי, המרכז מכירות פומביות של פרטי אספנות בישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ובידספיריט · ראה עוד »
גבעת שאול
מבנה באזור התעשייה בניין חברת מלם תים באזור התעשייה גבעת שאול סוכות בחצר גבעת שאול ירושלים גבעת שאול היא שכונה ואזור תעשייה במערב ירושלים, מדרום לכביש 1.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר וגבעת שאול · ראה עוד »
דרשן
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ודרשן · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דואר היום
ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מוכר עיתוני דואר היום בירושלים, שנות ה-20 דואר היום (בכתיב חסר: דֹאר היום באנגלית: Palestine daily mail) היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין השנים 1919–1936, בעריכתו של איתמר בן-אב"י.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ודואר היום · ראה עוד »
דוד תדהר
דוד תדהר (נולד בשם: דוד טודרוסוביץ, 7 ביוני 1897 – 15 בדצמבר 1970) היה סופר, קצין משטרה יהודי-ישראלי, בלש פרטי וחוקר חלוצי היישוב.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ודוד תדהר · ראה עוד »
המעין (כתב עת)
#הפניה המעין.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר והמעין (כתב עת) · ראה עוד »
המבשר (יומון)
הַמְבַשֵר הוא עיתון חרדי יומי המזוהה עם סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר והמבשר (יומון) · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר והארץ · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הערש מיכל שפירא
#הפניה יהושע צבי מיכל שפירא.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר והערש מיכל שפירא · ראה עוד »
העדה החרדית
העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר והעדה החרדית · ראה עוד »
הראי"ה קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר והראי"ה קוק · ראה עוד »
הרב קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר והרב קוק · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר והונגריה · ראה עוד »
הוועד הלאומי
הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".
חָדָשׁ!!: מאיר הלר והוועד הלאומי · ראה עוד »
יעקב מאיר
הרב מאיר בשנת 1936 לערך מודעת ברכה לרגל היבחרו לרב ראשי, 1906 תמונתו של רבי יעקב מאיר על גבי בול ישראלי לווייתו של הרב הראשי יעקב מאיר במורד רחוב יפו, ירושלים, מאי 1939 שלט רחוב יעקב מאיר בשכונת מקור ברוך בירושלים. הרב יעקב מאיר (ז' באייר ה'תרט"ז, 12 במאי 1856 – ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 26 במאי 1939), היה הראשון לציון, והרב הספרדי הראשי הראשון של ארץ ישראל במסגרת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ויעקב מאיר · ראה עוד »
יעקב משה חרל"פ
הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ויעקב משה חרל"פ · ראה עוד »
יצחק ירוחם דיסקין
קבר הרב יצחק ירוחם דיסקין, הצמוד לקבר אביו המהרי"ל דיסקין הרב יצחק ירוחם דיסקין (כ"ב בשבט ה'תקצ"ט, בפברואר 1839 – כ"ט בשבט ה'תרפ"ה, 23 בפברואר 1925) היה מחשובי הרבנים האשכנזיים של היישוב הישן בירושלים בין השנים 1908–1925.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ויצחק ירוחם דיסקין · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר וירושלים · ראה עוד »
ישעיה אשר זליג מרגליות
קברו בהר הזיתים רבי יְשַׁעְיָה אָשֵׁר זֶלִיג (זעליג) מַרְגָּלִיּוֹת (מכונה גם הריא"ז; י"א באלול תרנ"ג, 23 באוגוסט 1893 – כ"ז בניסן תשכ"ט, 15 באפריל 1969) היה תלמיד חכם ירושלמי, מקובל ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר וישעיה אשר זליג מרגליות · ראה עוד »
ישראל אלתר
רבי ישראל אלתר (כ"ד בתשרי ה'תרנ"ה, 24 באוקטובר 1894 – ב' באדר ה'תשל"ז, 20 בפברואר 1977), היה אדמו"ר בשושלת אדמור"י גור, משקם חסידות זו בישראל לאחר השואה ומן האדמו"רים הבולטים בעשורים שאחרי הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר וישראל אלתר · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
יהדות הונגריה
בית הכנסת הנאולוגי בבודפשט. בית כנסת זה הוא השלישי בגודלו בעולם יהדות הונגריה התקיימה באופן רציף בשטח המדינה מימי האימפריה הרומית הקדושה.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ויהדות הונגריה · ראה עוד »
יואל טייטלבוים
הרב יואל טייטלבוים (כונה "ר' יואליש", הונגרית: Teitelbaum "Jajlis" Joel; י"ז בטבת תרמ"ז, 13 בינואר 1887 – כ"ו באב תשל"ט, 19 באוגוסט 1979) היה האדמו"ר המייסד של חסידות סאטמר.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ויואל טייטלבוים · ראה עוד »
יום כיפור
#הפניה יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ויום כיפור · ראה עוד »
יום כיפור קטן
מודעה על תפילות תענית עם קריאת ויחל (כלומר שיש לפחות עשרה מתענים) בתענית יום כיפור קטן בבית הכנסת זיכרון משה, ערב ראש חודש כסלו תשפ"ב יום כיפור קטן ביהדות הוא שם למנהגי תענית, ואמירת סליחות, שיש הנוהגים לקיימם בכל ערב ראש חודש, למעט כשחל ראש חודש בשבת או ביום ראשון, שאז מקדימים את "יום כיפור קטן" ליום חמישי.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ויום כיפור קטן · ראה עוד »
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »
1878
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ו1878 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר הלר ו1939 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מאיר_הלר
