גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
43 יחסים: מנוח הענדל, מרדכי יפה, אפרים זלמן שור, אב"ד, סמ"ע, עילוי (לימוד), פלפול, פוסק, פולין, קרקוב, רמ"א, ראש ישיבה, ראשונים, רש"י, רב, שמואל אליעזר הלוי איידלס, שלמה לוריא, שבתי כהן, שולחן ערוך, תלמוד, תלמוד בבלי, תוספות, לבוב, לובלין, ט"ז באייר, גט, ה'שע"ו, ה'שי"ח, ה'תקט"ו, המחבר, הגט מווינה, וינה, כוח דהיתרא עדיף, ישעיה הלוי הורוביץ, יהושע פלק כץ, יהושע העשיל (מגיני שלמה), 1558, 1582, 1587, 1595, 1612, 1613, 1616.
מנוח הענדל
#הפניה מנוח הנדל.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ומנוח הענדל · ראה עוד »
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ומרדכי יפה · ראה עוד »
אפרים זלמן שור
הרב אפרים זלמן שור (נפטר בכ"ח בתשרי ה'שצ"ד (1633)) היה מגדולי הרבנים בפולין.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ואפרים זלמן שור · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ואב"ד · ראה עוד »
סמ"ע
#הפניה יהושע פלק כץ.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין וסמ"ע · ראה עוד »
עילוי (לימוד)
בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ועילוי (לימוד) · ראה עוד »
פלפול
פִּלְפּוּל הוא מונח נפוץ במשנה ובתלמוד, המתאר חריפות יתרה והבנה עמוקה בדברי הלכה.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ופלפול · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ופוסק · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ופולין · ראה עוד »
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין וקרקוב · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ורמ"א · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין וראש ישיבה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין וראשונים · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ורש"י · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ורב · ראה עוד »
שמואל אליעזר הלוי איידלס
רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (איותים אחרים: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א - מורנו הרב רבי שמואל איידלש או אליעזר; ה'שט"ו 1555 - ה' בכסלו ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה) היה רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ושמואל אליעזר הלוי איידלס · ראה עוד »
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ושלמה לוריא · ראה עוד »
שבתי כהן
#הפניה שבתי הכהן.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ושבתי כהן · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ושולחן ערוך · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ותוספות · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ולבוב · ראה עוד »
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ולובלין · ראה עוד »
ט"ז באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין וט"ז באייר · ראה עוד »
גט
גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין וגט · ראה עוד »
ה'שע"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין וה'שע"ו · ראה עוד »
ה'שי"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין וה'שי"ח · ראה עוד »
ה'תקט"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין וה'תקט"ו · ראה עוד »
המחבר
#הפניהיוסף קארו.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין והמחבר · ראה עוד »
הגט מווינה
פרשת הגט מווינה הייתה מחלוקת הלכתית בדבר כשרותו של גט, שהסעירה את העולם הרבני באירופה ואת גדולי הדור בשנים 1611–1612.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין והגט מווינה · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ווינה · ראה עוד »
כוח דהיתרא עדיף
כוח דְהֶתֵּירָא עדיף (בעברית: כוחו של ההיתר חזק יותר), בשימושו הרווח, הוא כינוי מושאל לגישה מקילה בפסיקת הלכה.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין וכוח דהיתרא עדיף · ראה עוד »
ישעיה הלוי הורוביץ
קברו של השל"ה בטבריה, במתחם קבר הרמב"ם רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נכתב גם "ישעיהו" ו"הורוויץ"), מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "'''ש'''ני '''ל'''וחות '''ה'''ברית"; ה'שי"ח, 1558 – תאריך הפטירה שגוי אך נתקבע י"א בניסן ה'ש"צ, 24 במרץ 1630 וכנראה טבת שפ"ו) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין וישעיה הלוי הורוביץ · ראה עוד »
יהושע פלק כץ
רבי יהושע פלק (ולק) בן אלכסנדר הכהן כץ (מכונה לעיתים מהרו"ך; ה'שט"ו, 1555 בערך – י"ט בניסן ה'שע"ד, 29 במרץ 1614) היה מראשוני נושאי הכלים של הטור והשולחן ערוך ומגדולי האחרונים.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ויהושע פלק כץ · ראה עוד »
יהושע העשיל (מגיני שלמה)
#הפניה יהושע השיל (מגיני שלמה).
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ויהושע העשיל (מגיני שלמה) · ראה עוד »
1558
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ו1558 · ראה עוד »
1582
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ו1582 · ראה עוד »
1587
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ו1587 · ראה עוד »
1595
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ו1595 · ראה עוד »
1612
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ו1612 · ראה עוד »
1613
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ו1613 · ראה עוד »
1616
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר מלובלין ו1616 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מאיר_מלובלין
