גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
71 יחסים: ממשל, משפט ציבורי, משפטים, מחקר, מחשבה מדינית, מדע, מדעי החברה, מדינאי, מדינה, מדיניות ציבורית, מדיניות חוץ, מודרניות, מינהל ציבורי, מיסוד, אמנה חברתית, אנתרופולוגיה, אנגלית, אסכולה, אפלטון, אקדמיה, אקונומטריקה, אריסטו, אדמונד ברק, אינטרס, סוציולוגיה, עידן הנאורות, פוליטיקאי, פוליטיקה, פוליטיקה השוואתית, צרפת, קבלת החלטות, קבוצת אינטרס, רנסאנס, רפורמה, רווחה, שמרנות, שלום, תקשורת, תקשורת המונים, תומאס הובס, תורת המשחקים, ליברליזם, ז'אן-ז'אק רוסו, ז'וזף דה מסטר, חברה (סוציולוגיה), חוק, חילוניות, ברוך שפינוזה, בית המשפט העליון, ביטחון לאומי, ..., ביטוח לאומי, ג'ון לוק, גאוגרפיה, דמוקרטיה, דעת קהל, דיסציפלינה, המזרח התיכון, האקדמיה ללשון העברית, העת העתיקה, העת החדשה, הצבעה, הקונגרס של ארצות הברית, השיטה המדעית, הכנסת, היסטוריה, היסטוריון, כלכלה, כלכלה פוליטית, ימי הביניים, יחסים בין-לאומיים, יוון העתיקה. להרחיב מדד (21 יותר) »
ממשל
מִמְשָׁל הוא תחום החיים בו נעשות ההחלטות הרשמיות והכוללות של חברה או מדינה.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה וממשל · ראה עוד »
משפט ציבורי
המשפט הציבורי הוא ענף משפטי שתכליתו הסדרת היחסים בין יחידים (אזרחים, חברות) לבין המדינה.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומשפט ציבורי · ראה עוד »
משפטים
הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומשפטים · ראה עוד »
מחקר
מחקר הוא פעילות שיטתית לאיסוף ידע, פרשנותו וניתוחו.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומחקר · ראה עוד »
מחשבה מדינית
#הפניה פילוסופיה פוליטית.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומחשבה מדינית · ראה עוד »
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומדע · ראה עוד »
מדעי החברה
מדְעי החברה (באנגלית: Social sciences) מהווים קורפוס של מדעים, העוסקים בחקר החברה האנושית על היבטיה המגוונים, ובאינטראקציה של זו עם הלא-אנושי.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומדעי החברה · ראה עוד »
מדינאי
מְדִינַאי הוא אדם שעיסוקו בניהול והנהגת המדינה.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומדינאי · ראה עוד »
מדינה
מְדִינָה היא ארגון פוליטי ליישום אינטרסים אזרחיים בשטח גאוגרפי ספציפי.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומדינה · ראה עוד »
מדיניות ציבורית
מדיניות ציבורית היא כלל ההחלטות והפעולות שרשויות השלטון נוקטות בהן.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומדיניות ציבורית · ראה עוד »
מדיניות חוץ
מדיניות חוץ היא שם כולל למקבץ יעדים פוליטיים, המגדירים את האופן שבו תנהג מדינה כלשהי ביחס לשאר מדינות העולם.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומדיניות חוץ · ראה עוד »
מודרניות
מודרניות (בעברית: חֲדִישׁוּת) בהוראתו היומיומית, הוא מושג המציין את העכשווי, את ההווה.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומודרניות · ראה עוד »
מינהל ציבורי
המינהל הציבורי הוא מכלול הארגונים הציבוריים הפועלים במדינה, וככזה הוא פועל בסביבה המכוונת על ידי גופים פוליטיים ובהקשר של עיצוב מדיניות ציבורית.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומינהל ציבורי · ראה עוד »
מיסוד
מיסוד הוא תהליך שבו פעילות חברתית הופכת לפעילות מושרשת בחברה, לרוב בעקבות תהליכים סוציולוגיים שונים, כך שהיא נתפסת כחלק מהמציאות האובייקטיבית.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ומיסוד · ראה עוד »
אמנה חברתית
אמנה חברתית היא תאוריה במדעי המדינה המתארת את התהליך בו בני-אדם התקבצו לחברות מטעמים אינטרסנטיים, דבר שהוביל אותם להגביל את חירותם לפי החלטת רצון הרוב או השליט.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ואמנה חברתית · ראה עוד »
אנתרופולוגיה
אַנְתְּרוֹפּוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Anthropology) היא תחום מדעי העוסק בחקר תרבות האדם באופן הוליסטי על היבטיו השונים (מיוונית: אנתרופוס, άνθρωπος – "אדם" + לוגיה, λογία – תורה; תורת האדם).
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ואנתרופולוגיה · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ואנגלית · ראה עוד »
אסכולה
אסכולה, או אסכולת חשיבה, היא אסופה או קבוצה של אינדיבידואלים, לרוב אינטלקטואלים, החולקים באופן מובחן מאפיינים משותפים של רעיון, או קונסטרקט פילוסופי, דיסציפלינארי, אמוני, חברתי-תנועתי, כלכלי, תרבותי, או אמנותי.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ואסכולה · ראה עוד »
אפלטון
אַפְּלָטוֹן (ביוונית: Πλάτων, פּלאטון; 347–427 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני, אשר כתביו שימשו אבני יסוד לפילוסופיה המערבית אחריו.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ואפלטון · ראה עוד »
אקדמיה
האקדמיה של אתונה. מימין, פסלו של אפולו. משמאל, פסלה של אתנה. מתוך הציור "אסכולת אתונה", אחד הציורים המפורסמים בעולם. אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ואקדמיה · ראה עוד »
אקונומטריקה
אקונומטריקה היא תורת מדידה כמותית המשתמשת בכלים סטטיסטיים לבחינת יחסים בין משתנים כלכליים, בחינת מגמות ומתן תחזיות כלכליות.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ואקונומטריקה · ראה עוד »
אריסטו
אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Ἀριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶ֫לֶס 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף ואיש אשכולות יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ואריסטו · ראה עוד »
אדמונד ברק
אדמונד בֵּרְק (באנגלית: Edmund Burke; 12 בינואר 1729 - 9 ביולי 1797) היה מדינאי ופילוסוף מדיני ממוצא אירי.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ואדמונד ברק · ראה עוד »
אינטרס
אִינְטֵרֵס (מגרמנית: Interesse) הוא השאיפה של גורם חברתי (יחיד, מוסד או קבוצה חברתית) להשיג מטרה מסוימת, למענו הוא מוכן לנקוט בפעולה ואף להשקיע משאבים חברתיים (כגון כסף או יוקרה).
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ואינטרס · ראה עוד »
סוציולוגיה
סוציולוגיה – "תורת החברה" סוֹצְיוֹלוֹגְיָה (או תורת החברה; באנגלית: Sociology) היא חקר מכלול היחסים האנושיים והסביבה האנושית, ומשמשת כענף מדעי מרכזי בתוך מדעי החברה.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה וסוציולוגיה · ראה עוד »
עידן הנאורות
עידן הנאורות (מוכר גם במונחים: עידן האורות, תנועת הנאורות, "תנועת ההשכלה" (בהקשר היהודי); באנגלית: Age of Enlightenment; בצרפתית: Siècle des Lumières; בגרמנית: Aufklärung) הוא כינוי לתנועה אינטלקטואלית באירופה, ששמה לעצמה למטרה לבסס מוסר, אסתטיקה וידע הנשענים על רציונליות והנחת יסוד לוגוצנטרית.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ועידן הנאורות · ראה עוד »
פוליטיקאי
חברי הכנסת הם שליחי הציבור והפוליטיקאים המשפיעים בישראל פּוֹלִיטִיקַאי הוא אדם העוסק בפוליטיקה, אישיות הפעילה במפלגה פוליטית, נושא משרה או איש ממשל.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ופוליטיקאי · ראה עוד »
פוליטיקה
מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא מכלול הסוגיות במרחב פרט – חברה – ריבון.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ופוליטיקה · ראה עוד »
פוליטיקה השוואתית
פוליטיקה השוואתית היא תחום מחקר במדע המדינה, העוסק בלמידה על ידי השוואה ומיון בין צורות שלטון וממשל ומערכות פוליטיות במדינות שונות.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ופוליטיקה השוואתית · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה וצרפת · ראה עוד »
קבלת החלטות
ישנן החלטות המשפיעות בצורה משמעותית על מהלך חייו של האדם, כגון בחירה של מקצוע או תחום התמחות. בתמונה - דיוקן עצמי על ההיסוס בבחירה שבין אמנות המוזיקה לציור משנת 1791. קבלת החלטות (באנגלית: decision-making) בפסיכולוגיה, היא תהליך קוגניטיבי של בחירה מבין מספר אפשרויות.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה וקבלת החלטות · ראה עוד »
קבוצת אינטרס
מרטין לותר קינג נושא את הנאום יש לי חלום במסגרת המצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות שאורגן על ידי ארגונים גדולים לזכויות אדם קבוצת אינטרס, או קבוצת בעלי עניין, היא ארגון שמטרתו להשפיע על החלטות המתקבלות על ידי הרשויות.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה וקבוצת אינטרס · ראה עוד »
רנסאנס
האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (בצרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ורנסאנס · ראה עוד »
רפורמה
רפורמה (באנגלית: Reform, בלטינית:Reformo) היא תהליך שינוי שיטתי והדרגתי של סדר חברתי (בעיקר דתי, פוליטי-מנהלי וכלכלי) ישן.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ורפורמה · ראה עוד »
רווחה
פיטר ברויגל, מתוך הסדרה: "שבע המידות הטובות" רווחה הוא מצב שבו יש לאדם כסף די צורכו, בעלות על רכוש, בריאות טובה, אושר, או חלק ממרכיבים אלה.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ורווחה · ראה עוד »
שמרנות
שמרנות (בלועזית Conservatism), יחד עם יריבותיה הליברליזם והסוציאליזם, היא פילוסופיה ואידיאולוגיה פוליטית חברתית ותרבותית מהמשפיעות ביותר בתקופה שלאחר הנאורות אשר תרמה יחד עם הליברליזם והסוציאליזם בצורה משמעותית לעיצוב העולם המודרני.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ושמרנות · ראה עוד »
שלום
שָׁלוֹם במובן המדיני הוא מצב של יחסים דיפלומטיים בין מדינות והוא הניגוד של מצב המלחמה או האויבות.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ושלום · ראה עוד »
תקשורת
תקשורת היא תהליך בו מועבר מידע בין שני גורמים או יותר, היכולים להיות בני אדם, בעלי חיים ואף מחשבים.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ותקשורת · ראה עוד »
תקשורת המונים
תקשורת המונים היא תהליך תקשורתי הנעשה בתפוצה רחבה ולקהל אנונימי, ולרוב מאופיין במיידיות, פומביות ומשך זמן קצר.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ותקשורת המונים · ראה עוד »
תומאס הובס
תומאס הוֹבְּס (באנגלית: Thomas Hobbes; 5 באפריל 1588 – 4 בדצמבר 1679) היה הוגה דעות ופילוסוף פוליטי אנגלי, שהתפרסם בעיקר בזכות ספרו "לווייתן", שבו הוא עוסק במקורות הלגיטימציה של השלטון המדיני והסמכות הריבונית.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ותומאס הובס · ראה עוד »
תורת המשחקים
תורת המשחקים היא ענף של המתמטיקה, המנתח מצבי עימות או שיתוף פעולה בין מקבלי החלטות בעלי רצונות שונים.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ותורת המשחקים · ראה עוד »
ליברליזם
פסל החירות, המציג את אלת החירות הרומית ליברטאס, הוא מסמלי הליברליזם ומשמש תנועות ליברליות בארצות הברית ומחוצה לה. לִיבֵּרָלִיזְם או חֵרוּתִיּוּת (Liberalism; מהמילה הלטינית Libertas, מילולית: 'חירות') היא פילוסופיה פוליטית אינדיבידואליסטית המבוססת על עקרונות החירות והשוויון בפני החוק.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה וליברליזם · ראה עוד »
ז'אן-ז'אק רוסו
ז'אן־ז'אק רוסו (בצרפתית: Jean-Jacques Rousseau; 28 ביוני 1712 – 2 ביולי 1778) היה פילוסוף, סופר, תאורטיקן פוליטי, מלחין ותאורטיקן של החינוך מז'נבה שפעל בעיקר בצרפת.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה וז'אן-ז'אק רוסו · ראה עוד »
ז'וזף דה מסטר
ז'וזף-מארי, הרוזן דה מֶסְטְר (בצרפתית: Joseph-Marie, comte de Maistre, 1 באפריל 1753 – 26 בפברואר 1821) היה פילוסוף, סופר, פרקליט ודיפלומט בן סאבויה, אשר דגל במונרכיזם ובהיירארכיה חברתית נוקשה בשנים שלאחר המהפכה הצרפתית.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה וז'וזף דה מסטר · ראה עוד »
חברה (סוציולוגיה)
תקופת האבן, התאגדות בני אדם ליצירת כלים ומלאכה משותפת בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה, חברה היא קבוצת בני אדם המאוגדת על ידי פעילות משותפת אחת לכל הפחות.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה וחברה (סוציולוגיה) · ראה עוד »
חוק
חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה) הוא הוראה רשמית מחייבת, המנוסחת בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייבת את כלל התושבים וניתנת לאכיפה.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה וחוק · ראה עוד »
חילוניות
החוק להפרדת הדת מהמדינה בצרפת, 1905. חִלּוֹנוּת או חילוניות (באנגלית: Secularism, בצרפתית: Laïcité) היא העיקרון המבקש לנהל עניינים אנושיים המבוססים על שיקולים נטורליסטיים, ללא מעורבות בדת.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה וחילוניות · ראה עוד »
ברוך שפינוזה
ברוך (בנדיקטוס ולעיתים בנטו) שְׂפִּינוֹזָה, (או ספינוזה; בהולנדית: Benedict de Spinoza; בפורטוגזית: Bento de Espinoza, בינטוּ די אשׁפינוזה; 24 בנובמבר 1632 – 21 בפברואר 1677) היה פילוסוף יהודי-ספרדי, שהתגורר בהולנד, בן למשפחת אנוסים, שחזרה ליהדות.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה וברוך שפינוזה · ראה עוד »
בית המשפט העליון
בית המשפט העליון, 1953. במרכז: משה זמורה. איתו שמעון אגרנט, שמחה אסף, יצחק אולשן, שניאור זלמן חשין ומשה זילברגבית המשפט העליון הוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ובית המשפט העליון · ראה עוד »
ביטחון לאומי
ביטחון לאומי הוא יכולתה של אומה להגן על אזרחיה ועל ערכיה הפנימיים מפני איומים חיצוניים, כגון ארגוני טרור ומדינות עוינות.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה וביטחון לאומי · ראה עוד »
ביטוח לאומי
פוסטר של הביטוח הלאומי בארצות הברית ביטוח לאומי הוא מנגנון ממשלתי שמטרתו לסייע לתושבי המדינה במישור הכלכלי, בהתאם לצורכיהם.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה וביטוח לאומי · ראה עוד »
ג'ון לוק
ג'ון לוֹק (באנגלית: John Locke; 29 באוגוסט 1632 – 28 באוקטובר 1704) היה פילוסוף אנגלי.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה וג'ון לוק · ראה עוד »
גאוגרפיה
הר הגעש קיסקה שבאלסקה. ה'''מפה''' היא כלי העזר הבסיסי ביותר בגאוגרפיה. גֵּאוֹגְרַפְיָה (באנגלית: Geography) היא תחום מדעי אינטגרטיבי, בו נחקרים שלל תופעות ותהליכים ארציים בכדור הארץ; מגמות ותהליכים חוץ-ארציים, כמו השפעותיה של השמש על האקלים הארצי; ותהליכים אנושיים, דהיינו השפעותיה של התנהגות האדם על המרחב הפיזי.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה וגאוגרפיה · ראה עוד »
דמוקרטיה
מדד הדמוקרטיה לשנת 2022. דֵּמוֹקְרַטְיָה (ביוונית:, שלטון העם) היא שיטת משטר שבה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ודמוקרטיה · ראה עוד »
דעת קהל
דעת הקהל קריקטורה העוסקת בהשפעת דעת הקהל על מערכת המשפט דעת קהל היא צירוף האמונות והדעות של אוסף גדול של פרטים (במקרה הקיצוני - כל תושבי המדינה) בנושא מסוים.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ודעת קהל · ראה עוד »
דיסציפלינה
דִּיסְצִיפְּלִינָה (באנגלית: discipline בעברית: על פי האקדמיה ללשון העברית: תְּחוּם דַּעַת, תְּחוּם חֵקֶר) היא ענף של ידע, אשר נלמד או נחקר באורח רשמי במערכת החינוך או באקדמיה, בו בעלי מקצוע מתמחים ובבסיסו עומדת שיטה מוסכמת.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ודיסציפלינה · ראה עוד »
המזרח התיכון
המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון מפת דרום הלבנט: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון לבנון, ירדן, מצרים ועודהמזרח התיכון (באנגלית: The Middle East) הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי בדרום-מערב אסיה הכולל בתוכו את חצי האי ערב, הסהר הפורה, פרס, ואסיה הקטנה.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה והמזרח התיכון · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
העת העתיקה
חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה והעת העתיקה · ראה עוד »
העת החדשה
קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה והעת החדשה · ראה עוד »
הצבעה
קופסת פתקי הצבעה במהלך בחירות לנשיאות בלוזאן, 2007 הצבעה משמשת קבוצה של בוחרים לשם קבלת החלטות על פי הכרעת רוב הבוחרים, או להבעת דעה באופן מפורש.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה והצבעה · ראה עוד »
הקונגרס של ארצות הברית
הקוֹנְגְרֵס של ארצות הברית (באנגלית: United States Congress) הוא הרשות המחוקקת הפדרלית של ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה והקונגרס של ארצות הברית · ראה עוד »
השיטה המדעית
השיטה המדעית היא שם כולל לטכניקות המשמשות במדע לחקר תופעות, צבירת ידע חדש או תיקון ושילוב של ידע קודם.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה והשיטה המדעית · ראה עוד »
הכנסת
הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה והכנסת · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה והיסטוריה · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה והיסטוריון · ראה עוד »
כלכלה
כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, הכוללת מחשבה ותכנון, והמכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה וכלכלה · ראה עוד »
כלכלה פוליטית
ז'אן-ז'אק רוסו, ''Discours sur l'oeconomie politique'', 1758 כלכלה פוליטית חוקרת, כיצד קשרי הגומלין בין מערכות כלכליות (השוק, כלכלה לאומית/גלובלית, בנקים מרכזיים) ומערכות פוליטיות (מוסדות, פרלמנטים/ממשלות והחוק) משפיעות ותלויות אחת בשנייה.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה וכלכלה פוליטית · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה וימי הביניים · ראה עוד »
יחסים בין-לאומיים
יְחסים בין-לאומיים (יַחְבָּ"ל; באנגלית: International relations - IR), הוא תחום מדעי, דיסציפלינה אקדמית במדעי החברה בכלל ובמדע המדינה בפרט, העוסק בעיקר באופן מסורתי היסטורי באינטראקציה שבין מדינות ריבוניות בזירה הבין־לאומית.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ויחסים בין-לאומיים · ראה עוד »
יוון העתיקה
מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.
חָדָשׁ!!: מדע המדינה ויוון העתיקה · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מדע_המדינה
