סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מדעים קוגניטיביים

מַדָד מדעים קוגניטיביים

קרֵייג מוּנִי במחקר זיהוי פנים המדעים הקוגניטיביים (גם מדעי הקוגניציה, מדעי הקוגניציה והמוח או מדע ההכרה) עוסקים בחקר ההכרה, כלומר בחקר כל התהליכים המעורבים ברכישת ידע, עיבודו, ייצוגו ויישומו. [1]

154 יחסים: LISP, PET, SQUID, מנטליות, מערכת המגע, מרווין מינסקי, מתמטיקה, מטריאליזם, מחשב, מחזור הדם, מגנטואנצפלוגרפיה, מגרש חניה, מדע, מדעי המחשב, מדעי המוח, מדעי הטבע, מורפולוגיה (בלשנות), מוח, מודל, מודל מתמטי, מודל חישובי, מילה (בלשנות), אמפיריציזם, אנתרופולוגיה, אפלטון, ארכיטקטורת פון נוימן, אשליה אופטית, אלן טיורינג, אלקטרואנצפלוגרם, אלגוריתם, אדם, אומנות, אורתוגרפיה, אינפרא-אדום, אינטליגנציה, אינטליגנציה בבעלי חיים, נפש, נועם חומסקי, נוירופסיכולוגיה, נוירוביולוגיה, ניקולא מלבראנש, נייטיביזם (פסיכולוגיה), סמנטיקה, ספרות, סטיבן פינקר, סוציולוגיה, סימולציה, עמנואל קאנט, עיבוד מידע, עיוורון קשבי, ..., פסיכופיזיקה, פסיכולוגיה, פסיכולוגיה אנליטית, פסיכולוגיה אבולוציונית, פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה חינוכית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכובלשנות, פרגמטיקה, פרדריק סקינר, פונקציונליזם, פונטיקה, פונולוגיה, פילוסופיה, פילוסופיה אנליטית, פילוסופיה של המתמטיקה, פילוסופיה של הנפש, פילוסופיה של הלשון, פילוסופיה יוונית, קלינאי תקשורת, קונקציוניזם, קוביית נקר, קווין ווריק, קיברנטיקה, רנה דקארט, רשת עצבית, רשת עצבית מלאכותית, רכישת שפה, שמיעה, שנות ה-30 של המאה ה-20, שנות ה-40 של המאה ה-20, שנות ה-50 של המאה ה-20, שנות ה-70 של המאה ה-20, שנות ה-80 של המאה ה-20, שנות ה-90 של המאה ה-20, שפת מחשב, שפה, שיטות מחקר, תאוריה, תפיסה, תחביר, תורת ההחלטות, תורת ההכרה, תוכנה, תכונה (פילוסופיה), למידה, לטינית, לוגיקה, טעם, טומוגרפיית פליטת פוטון בודד, זמן תגובה (פסיכולוגיה), זיהוי פנים, זיכרון מפורש, זיכרון אימפליציטי, זיכרון אירועי, זיכרון סמנטי, זיכרון פרוצדורלי, זיכרון לטווח ארוך, זיכרון לטווח קצר, חשיבה, חומרה, חוק, חוש, חוש הראיה, חוש הריח, חישוב, חישוביות, ברוך שפינוזה, בלשנות, בלשנות מודרנית, בינה מלאכותית, ביהביוריזם, ביולוגיה, ג'רי פודור, ג'ון סרל, ג'ון פון נוימן, ג'ון לוק, ג'ורג' לייקוף, ג'וזף הנריך, גנטיקה, גדל, אשר, באך, גוטפריד וילהלם לייבניץ, דאגלס הופשטטר, דניאל דנט, דימות תהודה מגנטית תפקודי, דיסלקסיה, דייוויד יום, המאה ה-20, המילון האנגלי של אוקספורד, האוניברסיטה העברית בירושלים, הרברט סיימון, התנהגות, הטיה קוגניטיבית, הזנחת צד, החדר הסיני, הכרה, היסטוריה, כלכלה, כלכלה התנהגותית, ידע, 1586, 1957, 1959, 1998. להרחיב מדד (104 יותר) »

LISP

#הפניה Lisp.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וLISP · ראה עוד »

PET

#הפניה טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וPET · ראה עוד »

SQUID

#הפניה סקוויד.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וSQUID · ראה עוד »

מנטליות

#הפניה דפוס חשיבה.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ומנטליות · ראה עוד »

מערכת המגע

#הפניה חוש המגע.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ומערכת המגע · ראה עוד »

מרווין מינסקי

מרווין לי מינסקי (באנגלית: Marvin Lee Minsky; 9 באוגוסט 1927 - 24 בינואר 2016) היה מדען אמריקאי-יהודי שנחשב לאחד מאבות תחום הבינה המלאכותית וזכה לפרסים ולאותות הוקרה רבים.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ומרווין מינסקי · ראה עוד »

מתמטיקה

שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ומתמטיקה · ראה עוד »

מטריאליזם

מטריאליזם (בעברית: חוֹמרנוּת) היא גישה פילוסופית אשר רואה בחומר את המציאות היחידה הקיימת, המרכיבה ומפעילה את היקום.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ומטריאליזם · ראה עוד »

מחשב

מַחְשֵׁב הוא מכונה אלקטרונית המסוגלת לעבד נתונים על פי תוכנה, כלומר על פי רצף פקודות נתון מראש.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ומחשב · ראה עוד »

מחזור הדם

מחזור הדם בצורה סכימטית, דרך האיברים הגדולים והעורקים הראשיים. באדום דם מחומצן, בכחול דם דל בחמצן, ובסגול, נימי הדם. בראש התמונה, הריאות, האחראיות לחמצון הדםמחזור הדם (נקרא גם מערכת הדם; מערכת ההובלה; המערכת הקרדיווסקולרית; קרדיו - לב, וסקולרי - בנוי מצינורות) היא מערכת שתפקידה לספק לכל התאים החיים בגוף את כל צורכי הקיום שלהם, באמצעות הדם.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ומחזור הדם · ראה עוד »

מגנטואנצפלוגרפיה

כניסה לחדר ממוגן מגנטית. מימין: זרם חשמלי בתוך תאי עצב. משמאל: זרם חשמלי במוח יוצר שדה מגנטי הניתן למדידה מחוץ לראש. מגנטואנצפלוגרפיה (באנגלית: Magnetoencephalography – רישום מגנטי מהמוח; בראשי תיבות: MEG) היא שיטה לדימות בה מודדים שדות מגנטיים הנוצרים על ידי פעילות חשמלית במוח.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ומגנטואנצפלוגרפיה · ראה עוד »

מגרש חניה

#הפניה חניון.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ומגרש חניה · ראה עוד »

מדע

פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ומדע · ראה עוד »

מדעי המחשב

מדְעי המחשב הם ענף מדעי העוסק בלימוד הבסיס התאורטי והמעשי של השימוש במערכות מחשב, ובמידה מסוימת, גם בשאלה של תכנון ובנייה של מערכות מחשב.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ומדעי המחשב · ראה עוד »

מדעי המוח

אנימציה של סריקת MRI של מוח אדם מדעי המוח (באנגלית: Neuroscience, או Neurobiology) הם מדעים בין־תחומיים החוקרים את כל ההיבטים השונים של מערכת העצבים בבעלי חיים ובבני אדם.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ומדעי המוח · ראה עוד »

מדעי הטבע

ביולוגיה (מדעי החיים) - בכיוון השעון משמאל למעלה מדְעי הטבע (באנגלית: Natural science) הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ומדעי הטבע · ראה עוד »

מורפולוגיה (בלשנות)

מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ומורפולוגיה (בלשנות) · ראה עוד »

מוח

מוח אנושי - מבט על החלק החיצוני המוח הוא האיבר הראשי במערכת העצבים, המצוי בגופם של בעלי חיים רב תאיים.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ומוח · ראה עוד »

מודל

#הפניה מערכת מודל.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ומודל · ראה עוד »

מודל מתמטי

מודל מתמטי הוא מודל, המשתמש בשפה מתמטית על מנת לתאר מערכת.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ומודל מתמטי · ראה עוד »

מודל חישובי

מכונת טיורינג, המודל החישובי השקול למחשב בתורת הסיבוכיות ובתורת הרקורסיה, מודל חישובי הוא אוסף של פעולות המותרות בחישוב והעלות שלהן.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ומודל חישובי · ראה עוד »

מילה (בלשנות)

המילה '''שָׁלוֹם''' בעברית מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת (או מרחבי בשפת סימנים).

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ומילה (בלשנות) · ראה עוד »

אמפיריציזם

אֶמְפִּירִיצִיזְם (לפי האקדמיה ללשון העברית: נְסוּתָנוּת; באנגלית: empiricism; מקור המילה במילה "אמפירי" שמשמעותה תצפיתי) הוא זרם מרכזי באפיסטמולוגיה (תורת ההכרה) של תקופת הנאורות.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ואמפיריציזם · ראה עוד »

אנתרופולוגיה

אַנְתְּרוֹפּוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Anthropology) היא תחום מדעי העוסק בחקר תרבות האדם באופן הוליסטי על היבטיו השונים (מיוונית: אנתרופוס, άνθρωπος – "אדם" + לוגיה, λογία – תורה; תורת האדם).

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ואנתרופולוגיה · ראה עוד »

אפלטון

אַפְּלָטוֹן (ביוונית: Πλάτων, פּלאטון; 347–427 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני, אשר כתביו שימשו אבני יסוד לפילוסופיה המערבית אחריו.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ואפלטון · ראה עוד »

ארכיטקטורת פון נוימן

ארכיטקטורת פון נוימן (לעיתים גם מכונת פון נוימן, ובאנגלית: von Neumann architecture) היא מודל שהציע בשנות הארבעים המתמטיקאי ג'ון פון נוימן למבנהו של המחשב.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וארכיטקטורת פון נוימן · ראה עוד »

אשליה אופטית

אשליה אופטית. לריבוע A אותו גוון של אפור כמו לריבוע B באשליה זו נראה כאילו הילד מחזיק את ראשו בנפרד משאר הגוף נערה שמסתכלת במראה אשליה אופטית (תעתועי ראייה) היא סוג של אשליה המאופיינת בתפיסה חזותית מוטעית של תמונה או צורה.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ואשליה אופטית · ראה עוד »

אלן טיורינג

אלן מת'יסון טיורינג (באנגלית: Alan Mathison Turing; 23 ביוני 1912 – 7 ביוני 1954) היה מתמטיקאי בריטי, ממניחי היסודות למדעי המחשב.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ואלן טיורינג · ראה עוד »

אלקטרואנצפלוגרם

ה־EEG הראשון של מוח אנושי שפורסם על ידי ברגר שימוש באלקטרואנצפלוגרם במעבדה אֶלֶקְטְרוֹאֶנְצֶפָלוֹגְרָם (רִשמת מוח חשמלית – רֶמַ"ח, באנגלית: Electroencephalogram; בראשי תיבות EEG, אא"ג) הוא מכשיר המשמש לרישום הפעילות החשמלית במוח.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ואלקטרואנצפלוגרם · ראה עוד »

אלגוריתם

אלגוריתם הוא דרך שיטתית וחד-משמעית לביצוע של משימה מסוימת, במספר סופי של צעדים.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ואלגוריתם · ראה עוד »

אדם

אדם או אדם נבון (שם מדעי: Homo sapiens, בלטינית: "הומו" – אדם, "סָפִּיֶינס" – חושב או תבוני) על פי ההגדרה המדעית הביולוגית, הוא מין של יונק במשפחת ההומינידיים, והמין היחיד שנותר כיום בתת-השבט הומינינים.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ואדם · ראה עוד »

אומנות

אומנות אומנות (אֻמָּנוּת, להבדיל מאָמָּנוּת) היא מלאכה הנעשית על ידי בעל מקצוע שהגיע לדרגת מומחיות בתחומו (אֻמָּן, להבדיל מאָמָּן).

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ואומנות · ראה עוד »

אורתוגרפיה

אוֹרְתּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אורתו – "נכון" (ορθο), גרפוֹס – "שכותב" (γραφος)) היא מערכת הסימנים והכללים המשמשים לייצוג גרפי של שפה.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ואורתוגרפיה · ראה עוד »

אינפרא-אדום

#הפניה תת-אדום.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ואינפרא-אדום · ראה עוד »

אינטליגנציה

אִינְטֵלִיגֶנְצִיָה (בעברית: מִשְׂכַּל) או בינה היא היכולת לפתור בעיות במהירות ובמדויק.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ואינטליגנציה · ראה עוד »

אינטליגנציה בבעלי חיים

שימפנזה מצוי משתמש בכלים כדי לחלץ טרמיטים מקינם השאלה האם קיימת אינטליגנציה בבעלי חיים ומה הם מאפייניה, הייתה במהלך העשורים האחרונים נושא למחקר מקיף.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ואינטליגנציה בבעלי חיים · ראה עוד »

נפש

נפש (באנגלית: psyche או mind, בצרפתית: esprit.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ונפש · ראה עוד »

נועם חומסקי

אברהם נועם חומסקי (באנגלית: Avram Noam Chomsky, נהגה באנגלית: /noʊm ˈtʃɒmski/ נום צ'ומסקי; נולד ב-7 בדצמבר 1928) הוא בלשן, פילוסוף, היסטוריון, פעיל פוליטי ומבקר חברתי יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ונועם חומסקי · ראה עוד »

נוירופסיכולוגיה

נוֹיְרוֹפְּסִיכוֹלוֹגְיָה היא מדע יישומי העוסק בביטוי ההתנהגותי של ליקויים מוחיים.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ונוירופסיכולוגיה · ראה עוד »

נוירוביולוגיה

#הפניה מדעי המוח.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ונוירוביולוגיה · ראה עוד »

ניקולא מלבראנש

ניקולא מלבראנש (בצרפתית: Nicolas Malebranche; 6 באוגוסט 1638 - 13 באוקטובר 1715) היה פילוסוף צרפתי מהאסכולה הקארטזית.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וניקולא מלבראנש · ראה עוד »

נייטיביזם (פסיכולוגיה)

בפסיכולוגיה נייטיביזם הוא תפיסה על פיה כישורים או יכולות מסוימים הם 'טבעיים' או מולדים.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ונייטיביזם (פסיכולוגיה) · ראה עוד »

סמנטיקה

סמנטיקה (מיוונית: Σημαντικός) היא חקר המשמעות.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וסמנטיקה · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וספרות · ראה עוד »

סטיבן פינקר

סטיבן ארתור פינקר (באנגלית: Steven Arthur Pinker; נולד ב-18 בספטמבר 1954 במונטריאול, קנדה) הוא פסיכולוג ניסויי יהודי-קנדי, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד, מומחה במדעי הקוגניציה, ומחבר ספרי מדע פופולרי.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וסטיבן פינקר · ראה עוד »

סוציולוגיה

סוציולוגיה – "תורת החברה" סוֹצְיוֹלוֹגְיָה (או תורת החברה; באנגלית: Sociology) היא חקר מכלול היחסים האנושיים והסביבה האנושית, ומשמשת כענף מדעי מרכזי בתוך מדעי החברה.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וסוציולוגיה · ראה עוד »

סימולציה

סימולטור סוס עץ בתקופת מלחמת העולם הראשונה. סימולטור תת-מימי של נאס"א להדמיית תנאי חלל על פני כדור הארץ. סימולציה (או הדמיה) היא חיקוי של מציאות מורכבת באמצעות מודל מתאים.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וסימולציה · ראה עוד »

עמנואל קאנט

פרוטומה של עמנואל קאנט מאת עמנואל ברדו במוזיאון בודה עמנואל קאנט (בגרמנית: Immanuel Kant; 22 באפריל 1724 – 12 בפברואר 1804) היה פילוסוף גרמני.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ועמנואל קאנט · ראה עוד »

עיבוד מידע

יכולת עיבוד המידע חיונית לתהליכי הלמידה ופתרון הבעיות. כפי שנראה בתמונה, במהלך עיבוד המידע ניתן לעשות שימוש בעזרים חיצוניים כמו נייר ועיפרון (או כלי כתיבה אחר) המסייעים בארגון המידע ומקלים על זיכרון העבודה. גישת עיבוד המידע עוסקת בהשוואת הכישורים הקוגניטיביים של האדם לפעולת עיבוד הנתונים של המחשב. בתמונה - מכונת עיבוד מידע אלקטרונית של IBM משנת 1957. עיבוד מידע היא פעולה קוגניטיבית המערבת תהליכי קשב, קליטה, תפיסה, חשיבה וזיכרון.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ועיבוד מידע · ראה עוד »

עיוורון קשבי

עיוורון קשבי הוא התופעה הקוגניטיבית של אי תפיסת עצמים נראים בהיעדר הפניית קשב עבורם.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ועיוורון קשבי · ראה עוד »

פסיכופיזיקה

פסיכופיזיקה היא ענף בפסיכולוגיה, העוסק ביחס שבין הגירויים הפיזיים להם נחשף האדם לבין התחושות הפסיכולוגיות המתעוררות אצלו כתוצאה מחשיפה זו.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ופסיכופיזיקה · ראה עוד »

פסיכולוגיה

פְּסִיכוֹלוֹגְיָה היא מדע החוקר את הדעת ואת ההתנהגות.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ופסיכולוגיה · ראה עוד »

פסיכולוגיה אנליטית

פסיכולוגיה אנליטית או פסיכולוגיה יונגיאנית הוא זרם בפסיכולוגיה המבוסס על הגותו של קרל גוסטב יונג והורחב על ידי תלמידיו וממשיכי דרכו.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ופסיכולוגיה אנליטית · ראה עוד »

פסיכולוגיה אבולוציונית

פסיכולוגיה אבולוציונית היא ענף בפסיכולוגיה החוקר את התנהגות האדם מנקודת מבט אבולוציונית ופילוגנטית.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ופסיכולוגיה אבולוציונית · ראה עוד »

פסיכולוגיה קוגניטיבית

פְּסִיכוֹלוֹגְיָה קוֹגְנִיטִיבִית היא ענף של הפסיכולוגיה המתעסק בהבנת מכלול התהליכים השכליים המעורבים בפעילות האדם באמצעות הפרדיגמה המדעית.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ופסיכולוגיה קוגניטיבית · ראה עוד »

פסיכולוגיה חינוכית

פסיכולוגיה חינוכית היא ענף בתחום הפסיכולוגיה העוסק בעבודה טיפולית ואבחונית במגוון קשיים בקרב ילדים, בני נוער והורים, בהדרכת הורים וטיפול בהורות, וכמו כן בייעוץ לצוותים חינוכיים, אבחון והתערבות מערכתית במסגרות חינוך.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ופסיכולוגיה חינוכית · ראה עוד »

פסיכולוגיה התפתחותית

פְּסִיכוֹלוֹגְיָה הִתְפַּתְּחוּתִית היא ענף של הפסיכולוגיה המתעסק בהבנת מכלול התהליכים המכתיבים את השינויים אותם עובר האדם לאורך חייו באמצעות הפרדיגמה המדעית.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ופסיכולוגיה התפתחותית · ראה עוד »

פסיכובלשנות

פסיכובלשנות (או פסיכולינגוויסטיקה) היא הענף בבלשנות העוסק בחקר התהליכים הפסיכולוגיים המעורבים ברכישה ובשימוש בשפה.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ופסיכובלשנות · ראה עוד »

פרגמטיקה

פרגמטיקה היא ענף בבלשנות החוקר את הבנת השפה הטבעית, ועיקר עיסוקה הוא בהשפעת ההקשר על הבנת המשמעות.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ופרגמטיקה · ראה עוד »

פרדריק סקינר

בורהוס פרדריק סקינר(נודע גם כ-ב' פ' סקינר; באנגלית: Burrhus Frederic Skinner; 20 במרץ 1904 - 18 באוגוסט 1990) היה פסיכולוג אמריקני רב השפעה, הנחשב לדמות המשפיעה ביותר בגישה הביהביוריסטית במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ופרדריק סקינר · ראה עוד »

פונקציונליזם

פונקציונליזם היא גישה תאורטית מרכזית בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה, המבקשת לתאר ולהסביר את המוסדות החברתיים כאמצעי לספק את הצרכים של היחיד.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ופונקציונליזם · ראה עוד »

פונטיקה

פֿונטיקה (מיוונית: φωνή, פוֹנֵה - קול) הִבָּרוֹן, תורת ההגייה, היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם והיא אוניברסלית, בניגוד לפונולוגיה.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ופונטיקה · ראה עוד »

פונולוגיה

פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ופונולוגיה · ראה עוד »

פילוסופיה

350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ופילוסופיה · ראה עוד »

פילוסופיה אנליטית

פילוסופיה אנליטית היא זרם של הפילוסופיה שהתפתח החל מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ועיסוקה בראשיתה היה בעיקר בניתוח (אנליזה) של השפה ובניתוח משמעותם של מושגים ומילים, והיחסים הלוגיים ביניהם.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ופילוסופיה אנליטית · ראה עוד »

פילוסופיה של המתמטיקה

הפילוסופיה של המתמטיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק בהנחות היסוד של המתמטיקה ובמשמעותה של המתמטיקה.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ופילוסופיה של המתמטיקה · ראה עוד »

פילוסופיה של הנפש

פורטרט של הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט, הוגה מרכזי של הפילוסופיה של הנפש. סכמה לתיאור הגישות המרכזיות פילוסופיה של הנפש (נקרא גם פילוסופיה של ה-mind או פילוסופיה של הרוח) הוא תחום בפילוסופיה אשר עוסק במהות הנפש, אירועים נפשיים, פונקציות נפשיות, תכונות נפשיות, תודעה ויחסם לגוף בכלל ולמוח בפרט.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ופילוסופיה של הנפש · ראה עוד »

פילוסופיה של הלשון

פילוסופיה של הלשון או פילוסופיה של השפה היא תחום בפילוסופיה החוקר את השפה על היבטיה השונים, כולל היחס בין מבנה לוגי לביטוי הלשוני, יכולתה של השפה להביע אמת, משמעותם של משפטים ומילים, אפשרות ותנאי התרגום הנאות, מקורם של פרדוקסים, היחס בין מובן לשימוש, החפיפה בין שפה ומחשבה ועוד.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ופילוסופיה של הלשון · ראה עוד »

פילוסופיה יוונית

הפילוסופיה היוונית עסקה בתפקידם של ההגיון והחקירה בבניית מאגר הידע והאמונות האנושי.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ופילוסופיה יוונית · ראה עוד »

קלינאי תקשורת

#הפניה קלינאות תקשורת.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וקלינאי תקשורת · ראה עוד »

קונקציוניזם

קונקציוניזם (באנגלית: Connectionism; מכונה גם: עיבוד מבוזר מקבילי, חישוביות עצבית) הוא גישה במדעי הקוגניציה ששואפת להסביר את התהליכים המנטליים באמצעות מבנים רשתיים בדומה לרשתות נוירונים מלאכותיות.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וקונקציוניזם · ראה עוד »

קוביית נקר

קוביית נקר (באנגלית: Necker) היא אשליה אופטית שפורסמה לראשונה בשנת 1832 על ידי הקריסטלוגרף השווייצרי לואי אלברט נקר.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וקוביית נקר · ראה עוד »

קווין ווריק

קווין ווֹריק (אנגלית: Kevin Warwick; נולד ב-9 בפברואר 1954 בקובנטרי, בריטניה) הוא מדען בריטי, פרופסור לקיברנטיקה באוניברסיטת רדינג, הידוע בשל מחקריו בנושא התקשורת בין מערכת העצבים לבין מחשבים.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וקווין ווריק · ראה עוד »

קיברנטיקה

קִיבֶּרְנֶטִיקָה (באנגלית: Cybernetics), או בקיצור המאונגלז סייבר (באנגלית: Cyber), היא תחום רחב היקף העוסק בחקר תהליכי התקשורת, מערכות הבקרה ועקרונות המשוב בין בני אדם או אורגניזמים אחרים, ארגונים ומכונות.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וקיברנטיקה · ראה עוד »

רנה דקארט

פסל של רנה דקארט מאת ז'אן פויפורקט בסגנון אר דקו באמסטרדם תעודת סיום מבית הספר הישועי "Collège Royal Henry-Le-Grand", כ מקום לידתו של דקארט קברו של דקארט, בכנסיית סן ז'רמן דה פרה בפריז כתב ידו של רנה דקארט רֶנֶה דֶקַארְט (31 במרץ 1596, לה איי, צרפת – 11 בפברואר 1650, סטוקהולם, שוודיה), מוכר גם בצורה הלטינית של שמו רֶנַאטוּס קַרְטֶזִיּוּס (Renatus Cartesius), היה פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ורנה דקארט · ראה עוד »

רשת עצבית

רשת עצבית (באנגלית Biological neural network) היא אוסף של תאי עצב (נוירונים) או אזורי מוח שונים שמקושרים ביניהם, בין אם זהו קשר מבני על ידי סינפסות וסיבים עצביים ובין אם זוהי קישוריות תפקודית.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ורשת עצבית · ראה עוד »

רשת עצבית מלאכותית

תרשים המדגים את אופן הפעולה של רשת עצבית מלאכותית. רשת עצבית מלאכותית (ANN – Artificial Neural Network), רשת נוירונים או רשת קשרית הוא מודל מתמטי חישובי, שפותח בהשראת תהליכים מוחיים או קוגניטיביים המתרחשים ברשת עצבית טבעית ומשמש במסגרת למידת מכונה.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ורשת עצבית מלאכותית · ראה עוד »

רכישת שפה

רכישת שפה (Language Acquisition) היא תהליך קוגניטיבי וטבעי המתרחש בעיקרו בשנות הילדות.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ורכישת שפה · ראה עוד »

שמיעה

בדיקת שמיעה האוזן היא איבר המשמש לשמיעה השימוש באוזניות מאפשר לאדם לשמוע את הקולות המופקים דרכן מבלי להפריע לסביבה שמיעה היא החוש המאפשר לקלוט גירויים של קולות וצלילים באמצעות מערכת השמיעה.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ושמיעה · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-20

מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-40 של המאה ה-20

ENIAC המחשב האלקטרוני הראשון בעולם אשר נבנה בידי צבא ארצות הברית שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ושנות ה-40 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-50 של המאה ה-20

'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-20

סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-80 של המאה ה-20

'''מימין למעלה, בכיוון השעון''': הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF, נפילת חומת ברלין, מחשב אישי של IBM, אירוע "לייב אייד", אסון צ'רנוביל, חייל איראני חובש מסכת גז בזמן מלחמת איראן–עיראק, המראת מעבורת החלל קולומביה. שנות ה־80 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות השמונים; בסלנג: האייטיז) היו העשור התשיעי של המאה ה־20, שהחלו ב־1 בינואר 1980 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1989.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ושנות ה-80 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-20

שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שפת מחשב

שפת מחשב היא שפה שבאמצעותה האדם נותן הנחיות פעולה למחשב.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ושפת מחשב · ראה עוד »

שפה

פאנונית תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ושפה · ראה עוד »

שיטות מחקר

#הפניה מחקר.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ושיטות מחקר · ראה עוד »

תאוריה

תֵּאוֹרְיָה (באנגלית: Theory) היא תבנית חשיבה רציונלית אנושית, אבסטרקטית, השואפת להיות אובייקטיבית.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ותאוריה · ראה עוד »

תפיסה

תיאורו של רוברט פלאד לתפיסה (1619). תְּפִיסָה (או תְּפִישָׂה; בלועזית: פֶּרְצֶפְּצְיָה) היא תהליך סיווג ופענוח של גירויים המגיעים דרך החושים, במטרה להעניק משמעות לסביבה.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ותפיסה · ראה עוד »

תחביר

תחביר (בלעז: Syntax, מיוונית: Σύνταξις, סינטקסיס) היא מערכת הכללים של שפה, הקובעת איזה רצף מילים מהווה משפט תקין.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ותחביר · ראה עוד »

תורת ההחלטות

תורת ההחלטות היא תורה מתחום המתמטיקה הגובלת בפילוסופיה וסטטיסטיקה ועוסקת בזיהוי ערכים להחלטות שונות בתנאי אי ודאות, במטרה להגיע לקבלת החלטה אופטימלית.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ותורת ההחלטות · ראה עוד »

תורת ההכרה

תורת ההכרה (אֶפִּיסְטֵמוֹלוֹגְיָה; מיוונית עתיקה: אפיסטמֶה (ἐπιστήμη) – ידע, לוגיה (λογία) פירושה "תורה") היא ענף של הפילוסופיה, המתרכז במהות וגבולות הידיעה.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ותורת ההכרה · ראה עוד »

תוכנה

תוכנה היא אוסף של הוראות ומידע הניתנות לביצוע על ידי מחשב.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ותוכנה · ראה עוד »

תכונה (פילוסופיה)

בפילוסופיה, תכונה היא מאפיין מופשט של ישות.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ותכונה (פילוסופיה) · ראה עוד »

למידה

לְמִידָה היא תהליך של רכישה, הרחבה או שיפור של ידע, הבנה, יכולת או מיומנות.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ולמידה · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ולטינית · ראה עוד »

לוגיקה

לוֹגִיקָה (מיוונית: λογική. בעברית: תּוֹרַת הַהִגָּיוֹן) היא שם כולל לתורות הבוחנות קשרי היסק בין טענות תוך התבססות על אקסיומות.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ולוגיקה · ראה עוד »

טעם

טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וטעם · ראה עוד »

טומוגרפיית פליטת פוטון בודד

מכשיר המשמש לסריקות SPECT מסוג SPECT CT OPTIMA GE 647CMH טומוגרפיית פליטת פוטון בודד ממחושבת (אנגלית: Single photon emission computed tomography או SPECT) היא בדיקה בלתי פולשנית (ללא חדירה פיזית לגוף המטופל), בה מתוארים גרפית חלקים פנימיים של גוף הנבדק.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וטומוגרפיית פליטת פוטון בודד · ראה עוד »

זמן תגובה (פסיכולוגיה)

זמן תגובה (באנגלית Reaction Time - RT) מתייחס למהירות שבה נצפה שינוי התנהגותי בעקבות הופעתו של גירוי כלשהו.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וזמן תגובה (פסיכולוגיה) · ראה עוד »

זיהוי פנים

#הפניהמערכת זיהוי תווי פנים.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וזיהוי פנים · ראה עוד »

זיכרון מפורש

זיכרון מפורש (נקרא גם זיכרון מוצהר או דקלרטיבי) הוא חלק מהזיכרון לטווח ארוך, אשר להבדיל מהזיכרון המרומז מתאפיין בכך שאת הידע המאוחסן בו ניתן לתאר בקלות במילים.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וזיכרון מפורש · ראה עוד »

זיכרון אימפליציטי

#הפניה זיכרון מרומז.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וזיכרון אימפליציטי · ראה עוד »

זיכרון אירועי

זיכרון אירועי (או זיכרון אפיזודי) הוא אחד משני סוגי הזיכרון המפורש שהוא חלק מהזיכרון לטווח ארוך.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וזיכרון אירועי · ראה עוד »

זיכרון סמנטי

זיכרון סמנטי הוא אחד משני סוגי הזיכרון המפורש שהוא חלק מהזיכרון לטווח ארוך.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וזיכרון סמנטי · ראה עוד »

זיכרון פרוצדורלי

#הפניה זיכרון נוהלי.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וזיכרון פרוצדורלי · ראה עוד »

זיכרון לטווח ארוך

הזיכרון לטווח ארוך הוא זיכרון במוחו של החולייתן (למשל, האדם) שבו מאוחסן מידע למשך יותר משניות אחדות; לעיתים מרגע היקלטות המידע ועד לסוף חיי החולייתן.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וזיכרון לטווח ארוך · ראה עוד »

זיכרון לטווח קצר

זיכרון לטווח קצר הוא זיכרון שבו מאוחסנים באופן זמני פרטי מידע שהתקבלו בחושים השונים מהזיכרון החושי ומקודדים לרוב על בסיס צלילי.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וזיכרון לטווח קצר · ראה עוד »

חשיבה

חשיבה חשיבה היא פעילות העוסקת במידע הנקלט מהסביבה על ידי החושים או הנשלף מהזיכרון, ובעיבודו או ארגונו מחדש במוח.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וחשיבה · ראה עוד »

חומרה

חומרה (חָמְרָה, באנגלית: Hardware) היא אוסף כל הרכיבים הפיזיים במחשב או בהתקן אלקטרוני אחר, כמו טלפון סלולרי או ציוד תקשורת, כלומר כל אובייקט הנתפס בחוש המישוש (כל דבר שניתן לגעת בו - "חומר").

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וחומרה · ראה עוד »

חוק

חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה) הוא הוראה רשמית מחייבת, המנוסחת בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייבת את כלל התושבים וניתנת לאכיפה.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וחוק · ראה עוד »

חוש

בפיזיולוגיה, החושים הם היכולות של יצורים חיים לקלוט מידע מהסביבה או מהגוף, ולהמירו לאות חשמלי-כימי כדי שהמוח יוכל לעבד אותו.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וחוש · ראה עוד »

חוש הראיה

#הפניה ראייה.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וחוש הראיה · ראה עוד »

חוש הריח

גלומרולוס 6. תאים קולטי ריח (Olfactory receptor cells) ציור של נערה מריחה פרחים משנת 1864 חוש הריח הוא היכולת להבחין בכימיקלים נדיפים באוויר.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וחוש הריח · ראה עוד »

חישוב

חישוב הוא פעולה השייכת לתחום האריתמטיקה הנעשית לצורך קביעת התוצאה של פעולה על מספרים, כגון ארבע פעולות החשבון (חיבור, חיסור, כפל וחילוק) ופעולות נוספות (העלאה בחזקה, הוצאת שורש, חישוב עצרת ועוד).

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וחישוב · ראה עוד »

חישוביות

תורת החישוביות היא הבסיס למדעי המחשב, והיא עוסקת במודלים לחישוב ובפונקציות הניתנות לחישוב במסגרתם.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וחישוביות · ראה עוד »

ברוך שפינוזה

ברוך (בנדיקטוס ולעיתים בנטו) שְׂפִּינוֹזָה, (או ספינוזה; בהולנדית: Benedict de Spinoza; בפורטוגזית: Bento de Espinoza, בינטוּ די אשׁפינוזה; 24 בנובמבר 1632 – 21 בפברואר 1677) היה פילוסוף יהודי-ספרדי, שהתגורר בהולנד, בן למשפחת אנוסים, שחזרה ליהדות.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וברוך שפינוזה · ראה עוד »

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ובלשנות · ראה עוד »

בלשנות מודרנית

בלשנות מודרנית הוא כינוי להתפתחויות שחלו במדע הבלשנות (חקר שפות טבעיות) מראשית המאה ה-20 ועד ימינו, ולאסכולות השליטות היום בתחום הבלשנות.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ובלשנות מודרנית · ראה עוד »

בינה מלאכותית

250px בינה מלאכותית (באנגלית: אינטליגנציה מלאכותית - Artificial intelligence, ובראשי תיבות: AI) שם מטאפורי למצב בו מנסים לדמות את יכולות החשיבה האנושית באמצעים טכנולוגיים.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ובינה מלאכותית · ראה עוד »

ביהביוריזם

בִּיהֶבְיוֹרִיזְם (באנגלית: Behaviorism; בתרגום לעברית "התנהגותנות", מהמילה Behavior – התנהגות) היא גישה פילוסופית־מדעית, העומדת ביסוד חקר ההתנהגות ומדעי ההתנהגות.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וביהביוריזם · ראה עוד »

ביולוגיה

צורות חיים זעירות שנצפו דרך המיקרוסקופ על ידי אנטוני ואן לוונהוק. עובר אנושי בגיל 8 שבועות. בִּיּוֹלוֹגְיָה היא ענף במדעי הטבע, העוסק בהרכבו של עולם החי והצומח, במקור החיים, ברבגוניותם, ובהתנהגותם של היצורים החיים, וביחסי הגומלין בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וביולוגיה · ראה עוד »

ג'רי פודור

ג'רי אלן פודור (בשם מלא באנגלית: Jerry Alan Fodor; 22 באפריל 1935 – 29 בנובמבר 2017) היה פילוסוף ומדען קוגניציה יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וג'רי פודור · ראה עוד »

ג'ון סרל

ג'ון רוג'רס סרל (באנגלית: John Rogers Searle; נולד ב-31 ביולי 1932) הוא פילוסוף אמריקאי שכיהן כפרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וג'ון סרל · ראה עוד »

ג'ון פון נוימן

ג'ון לואיס פון נוימן (באנגלית: John von Neumann; 28 בדצמבר 1903 – 8 בפברואר 1957) היה מתמטיקאי ואיש אשכולות הונגרי-אמריקאי יהודי מומר.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וג'ון פון נוימן · ראה עוד »

ג'ון לוק

ג'ון לוֹק (באנגלית: John Locke; 29 באוגוסט 1632 – 28 באוקטובר 1704) היה פילוסוף אנגלי.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וג'ון לוק · ראה עוד »

ג'ורג' לייקוף

ג'ורג' פ.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וג'ורג' לייקוף · ראה עוד »

ג'וזף הנריך

ג'וזף הנריך (באנגלית: Joseph Henrich; נולד ב-1968) הוא פרופסור קנדי לביולוגיה אבולוציונית אנושית באוניברסיטת הרווארד, ויו"ר המחלקה.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וג'וזף הנריך · ראה עוד »

גנטיקה

תהליך ייצור החלבונים בתא לפי תבנית ה-DNA הוא מהעקרונות הבסיסיים ביותר בגנטיקה גֵּנֵטִיקָה היא ענף במדעי החיים העוסק במחקר של גנים, תורשה, והמגוון הגנטי באורגניזמים.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וגנטיקה · ראה עוד »

גדל, אשר, באך

גדל, אשר, באך, או בשמו המלא "גדל, אשר, באך: גביש בן אלמוות: פוגה מטאפורית על נפשות ומכונות ברוח לואיס קרול" (באנגלית: Gödel, Escher, Bach: an Eternal Golden Braid: A metaphorical fugue on minds and machines in the spirit of Lewis Caroll), הוא ספר עיון מאת דאגלס הופשטטר, העוסק בשאלות מתמטיות ופילוסופיות, אך גם בנושאים רבים הנוגעים לאמנות, לוגיקה, גנטיקה, מוזיקה ומדעי המחשב.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וגדל, אשר, באך · ראה עוד »

גוטפריד וילהלם לייבניץ

גוטפריד וילהלם פון לייבניץ (בגרמנית: Gottfried Wilhelm von Leibniz; 1 ביולי 1646 – 14 בנובמבר 1716) היה מתמטיקאי, פילוסוף, פיזיקאי ואיש אשכולות גרמני שהשפעתו בולטת הן בהיסטוריה של המתמטיקה והן בהיסטוריה של הפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וגוטפריד וילהלם לייבניץ · ראה עוד »

דאגלס הופשטטר

דאגלס ריצ'רד הופשטטר (באנגלית: Douglas Richard Hofstadter; נולד ב-15 בפברואר 1945 בניו יורק) הוא חוקר אמריקאי ממוצא יהודי בתחום הבינה המלאכותית וחתן פרס פוליצר לשנת 1980 בזכות ספרו "גדל, אשר, באך".

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ודאגלס הופשטטר · ראה עוד »

דניאל דנט

דניאל דנט דניאל קלמנט דנט (בשם מלא באנגלית: Daniel Clement Dennett; נולד ב-28 במרץ 1942) הוא פילוסוף, מדען קוגניציה, וסופר אמריקני.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ודניאל דנט · ראה עוד »

דימות תהודה מגנטית תפקודי

דימות תהודה מגנטית תפקודי (באנגלית: Functional Magnetic Resonance Imaging; בראשי תיבות: fMRI) הוא שיטת דימות מוחי המשמשת למדידת פעילותם של אזורים במוח בעת ביצוע מטלות שונות.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ודימות תהודה מגנטית תפקודי · ראה עוד »

דיסלקסיה

סימנים דיאקריטיים שגוי דִּיסְלֶקְסְיָה (מיוונית: dys.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ודיסלקסיה · ראה עוד »

דייוויד יום

דייוויד יוּם (באנגלית: David Hume; 7 במאי 1711 – 25 באוגוסט 1776) היה פילוסוף והיסטוריון סקוטי.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ודייוויד יום · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים והמאה ה-20 · ראה עוד »

המילון האנגלי של אוקספורד

המילון האנגלי של אוקספורד (באנגלית: Oxford English Dictionary, בקיצור OED), הוא מילון אנגלי־אנגלי שראה אור בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים והמילון האנגלי של אוקספורד · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

הרברט סיימון

הרברט אלכסנדר סיימון (בשם מלא באנגלית: Herbert Alexander Simon; 15 ביוני 1916 – 9 בפברואר 2001) היה חוקר יהודי-אמריקאי בולט בתחומי הפסיכולוגיה, הכלכלה והניהול, מדעי המחשב ופילוסופיה של המדע.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים והרברט סיימון · ראה עוד »

התנהגות

התנהגות היא מושג שמתייחס לפעולות או תגובות של אורגניזם, כלומר - יצור חי.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים והתנהגות · ראה עוד »

הטיה קוגניטיבית

הטיה קוגניטיבית (cognitive bias) היא דפוס או נטייה שיטתית (לא אקראית) של בני אדם לטעויות בתפיסה, בזיכרון, בחשיבה או בשיפוט.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים והטיה קוגניטיבית · ראה עוד »

הזנחת צד

תסמונת הזנחת צד (באנגלית: Hemispatial Neglect) היא תסמונת התנהגותית נוירולוגית המתרחשת לאחר נזק להמיספירה אחת של המוח, כגון נזק בעקבות שבץ מוחי.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים והזנחת צד · ראה עוד »

החדר הסיני

החדר הסיני הוא ניסוי מחשבתי שהציע הפילוסוף ג'ון סרל בשנת 1980, כדרך למתוח ביקורת על מבחן טיורינג וכדי לתקוף גישות הגורסות כי "אם לא ניתן להבדיל בין מכונה לאדם, הרי המכונה היא אדם", כמו הבינה המלאכותית ה"חזקה" והפונקציונליזם.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים והחדר הסיני · ראה עוד »

הכרה

הַכָּרָה (באנגלית: Cognition, בלעז: קוֹגְנִיצְיָה) מתארת את תופעת הידיעה האנושית.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים והכרה · ראה עוד »

היסטוריה

"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים והיסטוריה · ראה עוד »

כלכלה

כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, הכוללת מחשבה ותכנון, והמכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וכלכלה · ראה עוד »

כלכלה התנהגותית

כלכלה התנהגותית (באנגלית: Behavioral Economics) היא ענף במחקר הכלכלי המשלב פסיכולוגיה קוגניטיבית וקבלת החלטות כלכליות.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וכלכלה התנהגותית · ראה עוד »

ידע

"תרשים הידע האנושי", מבנה ארגון הידע של האנציקלופדיה הגדולה ידע הוא מידע צבור אשר מצוי ברשותה של ישות בעלת תודעה.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים וידע · ראה עוד »

1586

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ו1586 · ראה עוד »

1957

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ו1957 · ראה עוד »

1959

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ו1959 · ראה עוד »

1998

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מדעים קוגניטיביים ו1998 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

מדעי הקוגניציה, מדעים קוגנטיביים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מדעים_קוגניטיביים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »