גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
48 יחסים: מסכת אבות, מסכת עירובין, מדרש, מדרש שוחר טוב, מדרשי הלכה, מוסד ביאליק, מכון שכטר למדעי היהדות, מכילתא דרבי ישמעאל, אמוראים, אסתר רבה, ארץ ישראל, אריה אדרעי, אגדה (יהדות), איכה רבה, ספר שמואל, פסיקתא, פראג, קרקוב, קהלת רבה, קונסטנטינופול, רע"ז, רש"י, רות רבה, שמואל אוזידא, שלמה בובר, שוחר טוב, שיר השירים רבה, תנחומא, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תהילים, תוספתא, ז'ובקבה, חננאל מאק, חכמת ישראל, ברכיהו ליפשיץ, גאונים, ה'ש"ו, ה'שע"ג, ה'תק"ס, המאה ה-11, המשנה, ונציה, ויקרא רבה, יום-טוב ליפמן צונץ, 1546, 1613, 1843.
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ומסכת אבות · ראה עוד »
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ומסכת עירובין · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ומדרש · ראה עוד »
מדרש שוחר טוב
#הפניה מדרש תהילים.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ומדרש שוחר טוב · ראה עוד »
מדרשי הלכה
מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ומדרשי הלכה · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מכון שכטר למדעי היהדות
מכון שכטר למדעי היהדות הוא מכללה אקדמית ישראלית העוסקת בחקר מדעי היהדות ובלימוד והנחלת היהדות בגישה שוויונית ופלורליסטית, תוך הדגשת משמעותם ויישומם בחיים המודרניים.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ומכון שכטר למדעי היהדות · ראה עוד »
מכילתא דרבי ישמעאל
מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם בפשטות מכילתא, הוא מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לחכמים שהלכו בדרכו של רבי ישמעאל.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ומכילתא דרבי ישמעאל · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ואמוראים · ראה עוד »
אסתר רבה
אסתר רבה הוא מדרש אגדה על מגילת אסתר.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ואסתר רבה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל וארץ ישראל · ראה עוד »
אריה אדרעי
אריה אדרעי (נולד ב-26 ביולי 1956) הוא פרופסור מן המניין למשפטים בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, המתמחה במחקר והוראה של המשפט העברי.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ואריה אדרעי · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
איכה רבה
מדרש איכה רבה (מכונה גם איכה רבתי, ובספרות הראשונים גם מדרש איכה או מדרש קינות), הוא חיבור דרשני המציג פירושים ודרשות סביב פרקיה ופסוקיה של מגילת איכה המקראית, ועניינו קינות על חורבנות בתי המקדש והאסונות שהתלוו להם.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ואיכה רבה · ראה עוד »
ספר שמואל
ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל וספר שמואל · ראה עוד »
פסיקתא
פסיקתא היא סוג מסוים של מדרשי אגדה, המורכבים מקבוצות דרשות המסודרות בפיסקאות על סדר קריאת התורה וההפטרה למועדים ושבתות מצוינות.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ופסיקתא · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ופראג · ראה עוד »
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל וקרקוב · ראה עוד »
קהלת רבה
קהלת רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש אגדה על קהלת שנערך בארץ ישראל במאות 6-7 לספירה.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל וקהלת רבה · ראה עוד »
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל וקונסטנטינופול · ראה עוד »
רע"ז
#הפניה ה'רע"ז.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ורע"ז · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ורש"י · ראה עוד »
רות רבה
רות בשדה בפוגשה את בועז מדרש רות רבה הוא מדרש למגילת רות, והוא אחד ממדרשי רבה לחמש מגילות.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ורות רבה · ראה עוד »
שמואל אוזידא
רבי שמואל די אוזידא (1545–1604) (ה'ש"ה–ה'שס"ד) היה ראש ישיבה, מקובל ומחבר ספרים שחי בצפת.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ושמואל אוזידא · ראה עוד »
שלמה בובר
שלמה בן ישעיהו אברהם הלוי בּוּבֶּר (בכתיב יידי: באָבער; ה' בשבט תקפ"ז, 2 בפברואר 1827 – י"א בטבת תרס"ז, 28 בדצמבר 1906) היה מלומד יהודי, חוקר ומהדיר של מדרשים, שעבד לפרנסתו כבנקאי; חי כל חייו בעיר למברג (לבוב); סבו של מרטין בובר.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ושלמה בובר · ראה עוד »
שוחר טוב
#הפניה מדרש תהילים.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ושוחר טוב · ראה עוד »
שיר השירים רבה
מדרש שיר השירים רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש ארץ ישראלי קדום על מגילת שיר השירים, ומשתייך לקבוצת מדרשי האגדה המכונים גם מדרשי אמוראים.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ושיר השירים רבה · ראה עוד »
תנחומא
#הפניה מדרש תנחומא.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ותנחומא · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ותהילים · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ותוספתא · ראה עוד »
ז'ובקבה
ז'ובקבה (אוקראינית: Жовква, לעיתים נכתבת בעברית הצורות ז'ולקוב, ז'ולקווה או ז'ולקבה; פולנית: Żółkiew, ז'ולקייב; יידיש: זאלקווא) היא עיר במחוז לבוב באוקראינה, השוכנת בחבל גליציה ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל וז'ובקבה · ראה עוד »
חננאל מאק
חננאל מאק (נולד ב-1941) הוא פרופסור בגמלאות במדעי היהדות, דוקטור לכימיה, ומומחה לספרות המדרש והאגדה.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל וחננאל מאק · ראה עוד »
חכמת ישראל
חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל וחכמת ישראל · ראה עוד »
ברכיהו ליפשיץ
ברכיהו ליפשיץ (נולד ב-7 באוגוסט 1947, כ"א באב תש"ז) הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, דקאן הפקולטה לשעבר.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל וברכיהו ליפשיץ · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל וגאונים · ראה עוד »
ה'ש"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל וה'ש"ו · ראה עוד »
ה'שע"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל וה'שע"ג · ראה עוד »
ה'תק"ס
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל וה'תק"ס · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל והמאה ה-11 · ראה עוד »
המשנה
#הפניה משנה.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל והמשנה · ראה עוד »
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל וונציה · ראה עוד »
ויקרא רבה
ויקרא רבה או הגדת ויקרא או הגדה של ויקרא הוא מדרש אגדה דרשני על ספר ויקרא, שנכתב בארץ ישראל במאה החמישית או במאה השישית או באמצע המאה השביעית, ההשערה הרווחת היא כי המונח 'רבה' ניתן לו בעת קיבוצו עם שאר ההגדות על התורה והמגילות בידי המעתיקים, כיוון שהיו אחר הספר בראשית רבה, וששמו הקדום יותר היה הגדת ויקרא.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל וויקרא רבה · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן צונץ
הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (בגרמנית: Leopold Zunz, לאופולד צונץ; 10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ויום-טוב ליפמן צונץ · ראה עוד »
1546
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ו1546 · ראה עוד »
1613
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ו1613 · ראה עוד »
1843
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מדרש שמואל ו1843 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_שמואל
