סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מדרשי הלכה

מַדָד מדרשי הלכה

מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית. [1]

78 יחסים: מנחם כהנא, משנה, משה הלברטל, משכילים, מחלוקת הלכתית, מגילת המקדש, מדאורייתא, מדרש, מדרש הגדול, מכון מאיר, מכון שלום הרטמן, מכילתא, מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, מכילתא דרבי ישמעאל, מכילתא דברים, מידות שהתורה נדרשת בהן, אמוראים, אלינער ברקת, אברהם גייגר, אברהם יהושע השל, אורי שרקי, אייזיק הירש וייס, ספרא, ספרות תורנית, ספרי, ספרי זוטא במדבר, ספרי זוטא דברים, ספרי במדבר, פשיטתא, צבי גרץ, קאנוניזציה (של כתבים), קומראן, קורבן פסח, ר' עקיבא, ר' ישמעאל, רמב"ם, רבי עקיבא, רבי ישמעאל, רבייה, שמשון מקינון, שמואל הולדהיים, שמות, שיבת ציון, תנ"ך, תנאים, תעודה (כתב עת), תרביץ, תרגום השבעים, תלמוד, תלמוד בבלי, ..., תלמוד הירושלמי, תוספתא, תורה, זכריה פרנקל, חז"ל, חכמת ישראל, במדבר, בנימין דה-פריס, ברוך שפינוזה, בית מדרש, בית דוד, בית המקדש, דברי הימים, דברים, דבי רבי עקיבא, דבי רבי ישמעאל, דוד צבי הופמן, דיברה תורה כלשון בני אדם, הספרים החיצוניים, הלכה, הבראיזם, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', ויקרא, ירושלים, ישועה בן יהודה, ישי רוזן-צבי, ילקוט שמעוני, יהדות קראית. להרחיב מדד (28 יותר) »

מנחם כהנא

מנחם יצחק כהנא (נולד ב-1946) הוא פילולוג, פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד של האוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומנחם כהנא · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומשנה · ראה עוד »

משה הלברטל

משה הַלְבֶּרְטל (נולד ב-1958) הוא פרופסור מן המניין בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר סגל בית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה, ופרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומשה הלברטל · ראה עוד »

משכילים

#הפניה תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומשכילים · ראה עוד »

מחלוקת הלכתית

#הפניה מחלוקת#מחלוקת בהגות היהודית.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומחלוקת הלכתית · ראה עוד »

מגילת המקדש

קטע ממגילת המקדש מגילת המקדש היא המגילה הארוכה מבין מגילות מדבר יהודה; אורכה הוא כ-8.15 מטרים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומגילת המקדש · ראה עוד »

מדאורייתא

#הפניה דאורייתא.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומדאורייתא · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומדרש · ראה עוד »

מדרש הגדול

מדרש הגדול (מדה"ג) הוא חיבור מדרשי מקיף על כל התורה, המכיל מדרשי הלכה ואגדה שנערך על ידי הרב דוד בן עמרם עדני מהעיר עדן שבתימן, שחי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומדרש הגדול · ראה עוד »

מכון מאיר

הרב דב ביגון, מייסד המכון והעומד בראשו מכון מאיר הוא בית מדרש ומרכז תורני בירושלים ללימודי יהדות בדרכו של הרב קוק, המיועד בעיקר לחוזרים בתשובה ומתחזקים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומכון מאיר · ראה עוד »

מכון שלום הרטמן

מכון שלום הרטמן הוא מרכז חינוך ומחקר יהודי פלורליסטי במושבה הגרמנית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומכון שלום הרטמן · ראה עוד »

מכילתא

#הפניה מכילתא דרבי ישמעאל.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומכילתא · ראה עוד »

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי

#הפניה מכילתא דרשב"י.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומכילתא דרבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

מכילתא דרבי ישמעאל

מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם בפשטות מכילתא, הוא מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לחכמים שהלכו בדרכו של רבי ישמעאל.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומכילתא דרבי ישמעאל · ראה עוד »

מכילתא דברים

המכילתא לדברים היא מדרש תנאי מבית ר' ישמעאל לספר דברים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומכילתא דברים · ראה עוד »

מידות שהתורה נדרשת בהן

מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים הרמנויטיים, אשר בהם חז"ל עשו שימוש, לפירוש התנ"ך – באמצעות מדרשים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ומידות שהתורה נדרשת בהן · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ואמוראים · ראה עוד »

אלינער ברקת

אלינער ברקת (נולדה ב-17 בדצמבר 1939) היא פרופסור בדימוס להיסטוריה של עם ישראל במכללת אחוה ובמכללת ספיר.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ואלינער ברקת · ראה עוד »

אברהם גייגר

הרב ד"ר אברהם גַיְיגֶר (בגרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי "חכמת ישראל" ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ואברהם גייגר · ראה עוד »

אברהם יהושע השל

הרב אברהם יהושע הֶשל (ביידיש: העשל; ובאנגלית: Abraham Joshua Heschel) (כ"ה בטבת תרס"ז, 11 בינואר 1907 – י"ח בטבת תשל"ג, 23 בדצמבר 1972) היה מהוגיה החשובים של יהדות ארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20, פרופסור לאתיקה ולמיסטיקה בבית המדרש לרבנים באמריקה, חוקר מחשבת ישראל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ואברהם יהושע השל · ראה עוד »

אורי שרקי

תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017 הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד ב־14 בספטמבר 1959, י"א באלול ה'תשי"ט) הוא הוגה דעות, ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ויו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ואורי שרקי · ראה עוד »

אייזיק הירש וייס

אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מוראביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ואייזיק הירש וייס · ראה עוד »

ספרא

סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וספרא · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וספרות תורנית · ראה עוד »

ספרי

סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וספרי · ראה עוד »

ספרי זוטא במדבר

ספרֵי זוטא במדבר הוא מדרש הלכה על ספר במדבר, שרובו אבד, ושוחזר בעיקר מתוך ציטוטים במקורות משניים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וספרי זוטא במדבר · ראה עוד »

ספרי זוטא דברים

ספרי זוטא דברים הוא מדרש הלכה אבוד ששוחזר על ידי מנחם כהנא על פי מובאות בכתבי הקראי ישועה בן יהודה, ובמעט חיבורים אחרים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וספרי זוטא דברים · ראה עוד »

ספרי במדבר

ספרי במדבר הוא מדרש הלכה לספר במדבר, מדבי רבי ישמעאל.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וספרי במדבר · ראה עוד »

פשיטתא

פשיטתא. פסוקי ספר שמות י"ג. מַפַּקְתָא פְּשִׁיטְתָא (מסורית: ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ, בתרגום מילולי: ההוצאה/המהדורה הפשוטה) היא תרגום לסורית של הביבליה, הברית הישנה והחדשה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ופשיטתא · ראה עוד »

צבי גרץ

קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וצבי גרץ · ראה עוד »

קאנוניזציה (של כתבים)

#הפניה קאנוניזציה של כתבים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וקאנוניזציה (של כתבים) · ראה עוד »

קומראן

האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וקומראן · ראה עוד »

קורבן פסח

קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וקורבן פסח · ראה עוד »

ר' עקיבא

#הפניה רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ור' עקיבא · ראה עוד »

ר' ישמעאל

#הפניה רבי ישמעאל.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ור' ישמעאל · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ורמב"ם · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ורבי עקיבא · ראה עוד »

רבי ישמעאל

קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ורבי ישמעאל · ראה עוד »

רבייה

דפניה משריצה בביולוגיה, רבייה היא תהליך בו יצורים חיים מעמידים צאצאים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ורבייה · ראה עוד »

שמשון מקינון

רבי שמשון בן יצחק מקינון (לעיתים: מהרש"ק) היה פרשן, פוסק ומחבר צרפתי בן המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ושמשון מקינון · ראה עוד »

שמואל הולדהיים

הרב שמואל הולדהיים (בתעתיק מיושן: האלדהיים, בגרמנית: Samuel Holdheim; 1806 – 22 באוגוסט 1860) היה מהוגיה הרדיקליים של היהדות הרפורמית.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ושמואל הולדהיים · ראה עוד »

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ושמות · ראה עוד »

שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ושיבת ציון · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ותנ"ך · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ותנאים · ראה עוד »

תעודה (כתב עת)

תעודה הוא כתב עת של בית הספר למדעי היהדות וארכאולוגיה על שם חיים רוזנברג, בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ותעודה (כתב עת) · ראה עוד »

תרביץ

תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ותרביץ · ראה עוד »

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ותרגום השבעים · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד הירושלמי

#הפניה תלמוד ירושלמי.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ותלמוד הירושלמי · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ותוספתא · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ותורה · ראה עוד »

זכריה פרנקל

הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וזכריה פרנקל · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וחז"ל · ראה עוד »

חכמת ישראל

חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וחכמת ישראל · ראה עוד »

במדבר

ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ובמדבר · ראה עוד »

בנימין דה-פריס

בנימין דה-פְרִיס (Benjamin de Vries; ב' באב תרס"ה, 2 באוגוסט 1905 – י"ד בחשון ה'תשכ"ז, 28 באוקטובר 1966) היה רב, חוקר תלמוד והלכה, מורה ומחנך, ופרופסור באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ובנימין דה-פריס · ראה עוד »

ברוך שפינוזה

ברוך (בנדיקטוס ולעיתים בנטו) שְׂפִּינוֹזָה, (או ספינוזה; בהולנדית: Benedict de Spinoza; בפורטוגזית: Bento de Espinoza, בינטוּ די אשׁפינוזה; 24 בנובמבר 1632 – 21 בפברואר 1677) היה פילוסוף יהודי-ספרדי, שהתגורר בהולנד, בן למשפחת אנוסים, שחזרה ליהדות.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וברוך שפינוזה · ראה עוד »

בית מדרש

בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ובית מדרש · ראה עוד »

בית דוד

המלכתו של דוד, מתוך ספר תהילים מהמאה ה-10. שלמה המלך בערוב ימיו, תחריט מאת גוסטב דורה. בניו של צדקיהו, המלך האחרון בשושלת, נרצחים לנגד עיניו (מלכים ב', פרק כ"ה), תחריט מאת גוסטב דורה בית דוד הייתה שושלת מלוכה יהודית שתחילתה, על פי המסורת, במלך המקראי דוד.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ובית דוד · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ובית המקדש · ראה עוד »

דברי הימים

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ודברי הימים · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ודברים · ראה עוד »

דבי רבי עקיבא

#הפניה דבי רבי עקיבא ודבי רבי ישמעאל.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ודבי רבי עקיבא · ראה עוד »

דבי רבי ישמעאל

#הפניה דבי רבי עקיבא ודבי רבי ישמעאל.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ודבי רבי ישמעאל · ראה עוד »

דוד צבי הופמן

רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ודוד צבי הופמן · ראה עוד »

דיברה תורה כלשון בני אדם

הביטוי דיברה תורה כלשון בני אדם מופיע אצל חז"ל פעמים מספר, כמבטא את העובדה שעל אף שהתורה היא אלוהית, הרי לשונה היא כלשון בני אדם.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ודיברה תורה כלשון בני אדם · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה והספרים החיצוניים · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה והלכה · ראה עוד »

הבראיזם

פרק ל' בספר יחזקאל, מכתב-יד בודליאנה Or. 62. הטקסט הופק על ידי מלומדים נוצרים באנגליה בסביבות 1210, ולעברית נלווים תרגום ופרשנות בלטינית. הבראיזם (Hebraism) הוא ענף במדעי היהדות, המתמקד בעניין שגילו מלומדים נוצרים במאות ה-16 וה-17, בעיקר בגרמניה, איטליה ואנגליה, בתרבות היהודית והשפה העברית ובהשפעות שלה על התרבות והדת הנוצרית.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה והבראיזם · ראה עוד »

הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'

הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' (באנגלית: Cambridge University Press) הוא בית הוצאה לאור שפועל מכוח צו מלכותי של הנרי השמיני, מלך אנגליה מ-1534.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה והוצאת אוניברסיטת קיימברידג' · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וויקרא · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וירושלים · ראה עוד »

ישועה בן יהודה

ישועה בן יהודה (בערבית יהודית: אבו אלפרג' פרקאן אבן אסד), חכם קראי בן המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וישועה בן יהודה · ראה עוד »

ישי רוזן-צבי

ישי רוזן-צבי (נולד ב-18 בנובמבר 1971) הוא פרופסור מן המניין, ראש החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במכון שלום הרטמן בירושלים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וישי רוזן-צבי · ראה עוד »

ילקוט שמעוני

ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה וילקוט שמעוני · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: מדרשי הלכה ויהדות קראית · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

מדרש הלכה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מדרשי_הלכה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »