גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
14 יחסים: מלחמת העולם השנייה, מכולת, ארכימנדריט, רעף, תזמורת, גן ילדים, גזיבו, דוד קרויאנקר, המושבה היוונית, ירושלים, יוון, יוונים, 1902, 1937.
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: מועדון הקהילה היוונית ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מכולת
מכולת בתקופת הצנע 1949 פנקס חסכון של מפעל החסכון באגודות הצרכנים השיתופיות (1958) - מתוך דברי ההסבר על מפעל החסכון: • את הבולים יש לקבל בצרכניה הקבועה שלך. הקפד על תשלומים קבועים! • על חשבון כל יחידת חסכון ישלם החוסך 250 פר' לשבוע בתשלומים קבועים (ארבעה תשלומים לחודש), עד להשלמת הסך 48 ל"י • לכל חוסך יינתן פנקס חסכון. תמורת כל תשלום של 250 פר' יימסר לחוסך בול שיודבק בפנקס החסכון וישמש אשור לסכום ששולם. • סטיפנדיות ותשורות שונות תחולקנה בין החוסכים, לפי גורל, פעמים בשנה • נוסף על הסטיפנדיות ייהנו החוסכים מהשתתפות במפעלים תרבותיים שונים מטעם התנועה הצרכנית. • הקואופרציה הצרכנית הציבה לה מטרה עיקרית אחת – לסייע לחבריה בשיפור תנאי חייהם מבחינה חמרית ורוחנית, לשם קידום ענייניהם הכלכליים והמוסריים גם יחד. • פעולתה של הצרכניה מכוונת לטובת לקוחותיה, כי הם חבריה-בעליה. הצרכניה מקפידה על טיב מעולה של הסחורה, על משקלה הנכון ומחירה הוגן. כל תכליתה לשרת את חבריה. • לשם עבודתה זקוקה הצרכניה לחנות, למדפים, לכלים, להון חוזר, כלומר לכספים שבהם קונים מיצרכים ומשלמים שכר חנות, משכורת לעובדים ויתר ההוצאות. • מפעל החסכון שהתנועה הצרכנית מארגנת יגביר את כוחה של הקואופרציה הצרכנית שתשיג תנאים עוד יותר נוחים – לא לעצמה אלא לחבריה, שהרי כל הצלחתה היא לטובתם. • לחסכונך תתווסף רבית שבחלקה תצורף ליחידתך עם סיום ארבע השנים ולזכותך יהיה סך 50 ל"י במקום 48 שתשלם • כספך שיופקד באגודת הצרכנים שלך יפרה את אגודתך ויאפשר לה להגדיל תועלתך משירותה. • פיתוח הצרכנות השיתופית בישראל מגביר את מעמדו של ציבור העובדים בכפר ובעיר, מבצר את כוחה של המדינה ומסייע לה בקיבוץ גלויות, בפיתוח הארץ, בקליטת העולים ובהשרשתם בענפי המשק היצרניים. • מפעל החסכון חשוב לא לך בלבד. גם חבריך צריכים להצטרף למעגל החוסכים באגודות הצרכנים. מכולת היא חנות לממכר מוצרי מזון לבית ומגוון מוצרים שימושיים לאחזקה ביתית שוטפת.
חָדָשׁ!!: מועדון הקהילה היוונית ומכולת · ראה עוד »
ארכימנדריט
ארכימנדריט (ביוונית: ἀρχιμανδρίτης, בתרגום חופשי "ראש הגדרה" או "ראש העדר" ἄρχων τῆς μάνδρας) היא בנצרות המזרחית, לרבות הנצרות האורתודוקסית הדרגה העליונה המוענקת לנזיר בזכות הצטיינות רוחנית ומנהלית.
חָדָשׁ!!: מועדון הקהילה היוונית וארכימנדריט · ראה עוד »
רעף
גג רעפים רעף הוא לוח המיוצר מחומרים עמידים נגד חדירת מים וחום, כגון חרס, אבן, לווחה, חרסינה, עץ וזכוכית, ומשמש לקירוי גגות.
חָדָשׁ!!: מועדון הקהילה היוונית ורעף · ראה עוד »
תזמורת
התזמורת הפילהרמונית של חליסקו (מקסיקו) תזמורת היא הרכב מוזיקלי כֵּלי גדול.
חָדָשׁ!!: מועדון הקהילה היוונית ותזמורת · ראה עוד »
גן ילדים
חצר גן ילדים בירושלים שולחן יום הולדת לתאומים בגן ילדים בישראל גַּן יְלָדִים הוא מסגרת חינוכית פורמלית יומית עבור ילדים, אשר מקדימה את בית הספר.
חָדָשׁ!!: מועדון הקהילה היוונית וגן ילדים · ראה עוד »
גזיבו
גזיבו מן המאה ה-19,ארצות הברית גזיבו (ובעברית: סוֹכֵכָה) הוא מבנה בצורת "ביתן" לעיתים בצורת מתומן המצוי בדרך כלל בפארקים, גנים, ושטחים ציבוריים מרווחים.
חָדָשׁ!!: מועדון הקהילה היוונית וגזיבו · ראה עוד »
דוד קרויאנקר
דוד קרויאנקר (Kroyanker; נולד ב-1939) הוא אדריכל וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות שפרסם ספרים רבים על האדריכלות בירושלים.
חָדָשׁ!!: מועדון הקהילה היוונית ודוד קרויאנקר · ראה עוד »
המושבה היוונית
פסל אריה ברח' יואב במושבה היוונית המושבה היוונית היא שכונה באזור עמק רפאים בדרום ירושלים, דרומית למושבה הגרמנית.
חָדָשׁ!!: מועדון הקהילה היוונית והמושבה היוונית · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מועדון הקהילה היוונית וירושלים · ראה עוד »
יוון
יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: מועדון הקהילה היוונית ויוון · ראה עוד »
יוונים
היוונים או כמו שהם מכנים את עצמם ה"הלנים" (ביוונית: Έλληνες) הם עם וקבוצה אתנית, אשר מרוכז בעיקר ביוון ובקפריסין, אך ישנם ריכוזים משמעותיים שלהם גם באמריקה הצפונית, בבריטניה, בגרמניה ובאלבניה. עוד מזמנים קדומים היו קהילות יווניות רבות בכל אזור הים התיכון, אך לרוב היו היוונים מרוכזים סביב הים האגאי, והיוונית היא השפה המדוברת בפי רובם מימי העת העתיקה. כיום דתם היא בעיקר הנצרות היוונית-אורתודוקסית. ביוון ישנם (נכון ליולי 2014) מעל ל-10 מיליון יוונים, ומעריכים שמספרם בשאר העולם הוא כ-6 מיליון. מושבות וקהילות יווניות הוקמו לאורך ההיסטוריה לחופי הים התיכון והים השחור, אך היוונים היו מרוכזים מאז ומעולם לחופי הים האגאי והים היוֹנִי, היכן שהשפה היוונית מדוברת מתקופת הברונזה. עד תחילת המאה ה-20, היוונים היו מפוזרים בין חצי האי היווני, החוף המערבי של אסיה הקטנה, חוף הים השחור, קפדוקיה, מצרים, חבל הבלקן וקונסטנטינופול. רצח העם היווני-פונטי וחילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה כמעט הביאו לקיצה של הנוכחות היוונית בת 3,000 השנים באסיה הקטנה, וכיום בטורקיה ישנם כ-4,000 יוונים בלבד. רוב היוונים האתניים גרים כיום בגבולות יוון וקפריסין המודרניות. קהילות יווניות ותיקות קיימות גם בדרום איטליה, בקווקז, בדרום רוסיה ובאוקראינה, וכן בתפוצה היוונית ברחבי העולם. היוונים נחשבים למי שתרמו תרומה אדירה לתרבות המערבית והעולמית. הישגיהם בתחומי האמנות, המדע, התיאטרון, הספרות, הפילוסופיה, האתיקה, הפוליטיקה, המוזיקה, האדריכלות, המתמטיקה, הרפואה, הטכנולוגיה, הסחר, המטבח והספורט עיצבו במידה רבה את ההיסטוריה והתרבות האנושית עד ימינו אלה. מקורו של השם "יוונים" בשפה העברית הוא מהתרבות האיונית.
חָדָשׁ!!: מועדון הקהילה היוונית ויוונים · ראה עוד »
1902
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מועדון הקהילה היוונית ו1902 · ראה עוד »
1937
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מועדון הקהילה היוונית ו1937 · ראה עוד »
