גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
108 יחסים: ממלכת יהודה, מסע הצלב הראשון, מסכת סנהדרין, מצווה לשמוע דברי חכמים, מרד בר כוכבא, מרדכי היהודי, משנה תורה, משפט עברי, משה, מלבי"ם, מגילת אביתר, מדרש תנאים, מוסד הרב קוק, ארבע מיתות בית דין, אליהו הכהן גאון, אברהם ביכלר, אושא, נשיא הסנהדרין, נחמיה, נביא שקר, נוטריקון, ניו יורק, סמיכת זקנים, ספק (הלכה), ספר נחמיה, ספרות חז"ל, סריס, עגלה ערופה, עד שקר, עיר הנידחת, עיבור השנה, פסק הלכה, פסיקת הלכה, פירוש המשנה לרמב"ם, ציפורי (יישוב עתיק), קתדרה (כתב עת), קברי הסנהדרין, קידוש החודש, רמב"ם, רב אביתר גאון, רבן גמליאל השני, רבי עובדיה מברטנורא, רבי יהודה, רבי יהודה נשיאה, רבי יהודה הנשיא, רבי יוחנן, רד"צ הופמן, שמואל ספראי, שמואל קלמן מירסקי, שפרעם, ..., שבעים הזקנים, תעתיק, תקנות אושא, תקופת בית שני, תשמ"ח, תשל"ה, תשכ"ט, תשי"א, תורה שבעל-פה, לשון חז"ל, לשכת הגזית, לוי (יהדות), טבריה, זקן ממרא, חז"ל, חורבן בית המקדש השני, חיפה, חידוש הסנהדרין, בנימין מטודלה, בית מדרש, בית שערים, בית דין (הלכה), בית דין של כהנים, בית המקדש, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, בית ועד, גניזת קהיר, ד'תתמ"ג, דברים, דיני נפשות, דיין (הלכה), המרכז לטכנולוגיה חינוכית, הסנהדרין של פריז, הסנהדרין החדשה, העזרה, הר הבית, הגליל, הוצאת דביר, הושענא רבה, הישיבה הארץ ישראלית, כנסת הגדולה, כשפים, כהן, כהן גדול, יעקב בירב, יקותיאל יהודה גרינוואלד, ירושלים, ישראל רוזנסון, ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים), יבנה, יהודים, יוון העתיקה, יוונית, 1082, 135, 2004, 425. להרחיב מדד (58 יותר) »
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וממלכת יהודה · ראה עוד »
מסע הצלב הראשון
מסע הצלב הראשון (1096–1099) היה מסע צלב לכיבוש ארץ הקודש מידי המוסלמים ולגאולת כנסיית הקבר.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ומסע הצלב הראשון · ראה עוד »
מסכת סנהדרין
העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ומסכת סנהדרין · ראה עוד »
מצווה לשמוע דברי חכמים
מצווה לשמוע דברי חכמים היא מצוות עשה בתורה, כפי המקובל בפרשנות חז"ל, המחייבת ציות לחכמים בנושאים הלכתיים ("ככל אשר יורוך") ומצוות לא תעשה על המריית פיהם ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך").
חָדָשׁ!!: סנהדרין ומצווה לשמוע דברי חכמים · ראה עוד »
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ומרד בר כוכבא · ראה עוד »
מרדכי היהודי
מרדכי רכוב על סוס בציור קיר בבית הכנסת בדורה אירופוס מהמאה ה-3 המן מרכיב את מרדכי על סוס. מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית מרדכי מסרב להשתחוות מול שיירתו של המן. פול לירוי, 1884 מרדכי ואסתר, ציור מאת ארט דה חלדר אתר קבר מרדכי ואסתר באיראן, שבו קבורים, על פי המסורת, אסתר המלכה ומרדכי היהודי ציון קברם של אסתר ומרדכי היהודי בנחל צבעון בגליל העליון מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הוא דמות מקראית ומגיבוריה הראשיים של מגילת אסתר.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ומרדכי היהודי · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: סנהדרין ומשנה תורה · ראה עוד »
משפט עברי
בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפט עברי הוא מונח מודרני המשמש להגדרת מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה היהודית ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ומשפט עברי · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ומשה · ראה עוד »
מלבי"ם
הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ומלבי"ם · ראה עוד »
מגילת אביתר
#הפניה רב אביתר גאון#מגילת אביתר.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ומגילת אביתר · ראה עוד »
מדרש תנאים
#הפניה מכילתא דברים.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ומדרש תנאים · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
ארבע מיתות בית דין
ארבע מיתות בית דין הן שיטות הוצאה להורג לביצוע עונש מיתה לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וארבע מיתות בית דין · ראה עוד »
אליהו הכהן גאון
מושב דלתון רבי אליהו הכהן גאון (בן רבי שלמה בר יוסף הכהן גאון), היה ראש ישיבת גאון יעקב.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ואליהו הכהן גאון · ראה עוד »
אברהם ביכלר
אברהם ביכלר (Adolph Büchler; 18 באוקטובר 1867 – 1939) היה חוקר במקצועות היהדות.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ואברהם ביכלר · ראה עוד »
אושא
אושא הייתה עיר יהודית חשובה שהגיעה לשיאה בתקופת המשנה ותחילת תקופת התלמוד, בין המאה ה-1 לבין המאה ה-4 לספירה.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ואושא · ראה עוד »
נשיא הסנהדרין
נְשִׂיא הסַנְהֶדְרִין היה אישיות מרכזית שישבה בראש הסנהדרין הגדולה, כשלצידו מכהן אב בית דין.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ונשיא הסנהדרין · ראה עוד »
נחמיה
"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ונחמיה · ראה עוד »
נביא שקר
ביהדות, נביא שקר הוא אדם שמתנבא בשם אלוהים דברים שלא שמע ממנו ועונשו על פי התורה עונש מוות.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ונביא שקר · ראה עוד »
נוטריקון
נוטריקון במקורו היא מילה ביוונית ומשמעותה כתיבה מקוצרת בראשי תיבות.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ונוטריקון · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וניו יורק · ראה עוד »
סמיכת זקנים
בהלכה, סמיכת זקנים (נקראת גם סמיכת חכמים או פשוט סמיכה) היא מתן רשות של רב לתלמידו להיות דיין.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וסמיכת זקנים · ראה עוד »
ספק (הלכה)
ספק הוא מצב של אי ודאות.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וספק (הלכה) · ראה עוד »
ספר נחמיה
ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וספר נחמיה · ראה עוד »
ספרות חז"ל
ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וספרות חז"ל · ראה עוד »
סריס
המונח סריס מתייחס לגבר מסורס.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וסריס · ראה עוד »
עגלה ערופה
עֶגְלָה עֲרוּפָה היא מצווה מהתורה לערוך טקס כפרה כאשר נמצא הרוג שלא ידוע מי או מה הרג אותו.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ועגלה ערופה · ראה עוד »
עד שקר
#הפניה עדות שקר.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ועד שקר · ראה עוד »
עיר הנידחת
בהלכה, עיר הנידחת היא עיר שרוב תושביה נדחו מהדרך ופנו לעבוד עבודה זרה.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ועיר הנידחת · ראה עוד »
עיבור השנה
בהלכה היהודית, עיבור השנה הוא קביעת שנה מעוברת מדי כמה שנים בה נוסף חודש אדר א'.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ועיבור השנה · ראה עוד »
פסק הלכה
#הפניה פסיקת הלכה.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ופסק הלכה · ראה עוד »
פסיקת הלכה
פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ופסיקת הלכה · ראה עוד »
פירוש המשנה לרמב"ם
ספרייה הלאומית הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ופירוש המשנה לרמב"ם · ראה עוד »
ציפורי (יישוב עתיק)
"והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל", פרק 9: רומא בירושלים, הערוץ הראשון מבט אווירי צִפּוֹרִי הייתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון, חמישה קילומטרים מצפון־מערב לנצרת.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וציפורי (יישוב עתיק) · ראה עוד »
קתדרה (כתב עת)
קתדרה בפורמט הישן ציור של גוסטב באוארנפיינד על גבי שער גיליון בפורמט הישן כתב העת בפורמט החדש לאחר מתיחת הפנים דוגמה לפורמט החופשי יותר, הנהוג החל מ-2007 קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וקתדרה (כתב עת) · ראה עוד »
קברי הסנהדרין
פנים המערה קברי הסנהדרין היא מערת קבורה המצויה בגן הסנהדרין, קרוב לרחוב שדרות גולדה מאיר בלב שכונת סנהדריה שבצפון ירושלים.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וקברי הסנהדרין · ראה עוד »
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וקידוש החודש · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ורמב"ם · ראה עוד »
רב אביתר גאון
רב אביתר גאון בן רב אליהו הכהן גאון (מכונה: רב אביתר הכהן; 1042–1112 בקירוב, (ד'תת"ב - ד'תתע"ג בלוח העברי) נמנה בין גאוני ארץ ישראל בתקופת הגאונים ואחרון ראשי ישיבת ארץ ישראל - "ישיבת גאון יעקב".
חָדָשׁ!!: סנהדרין ורב אביתר גאון · ראה עוד »
רבן גמליאל השני
#הפניה רבן גמליאל דיבנה.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ורבן גמליאל השני · ראה עוד »
רבי עובדיה מברטנורא
#הפניה עובדיה מברטנורא.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ורבי עובדיה מברטנורא · ראה עוד »
רבי יהודה
רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).
חָדָשׁ!!: סנהדרין ורבי יהודה · ראה עוד »
רבי יהודה נשיאה
רבי יהודה נשיאה (הראשון), היה אמורא בן הדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל, נשיא הסנהדרין בציפורי ונכדו של חותם המשנה, רבי יהודה הנשיא.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ורבי יהודה נשיאה · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ורבי יוחנן · ראה עוד »
רד"צ הופמן
#הפניה דוד צבי הופמן.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ורד"צ הופמן · ראה עוד »
שמואל ספראי
שמואל סַפְרָאי (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל לשנת תשס"ב (2002).
חָדָשׁ!!: סנהדרין ושמואל ספראי · ראה עוד »
שמואל קלמן מירסקי
הרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי (Samuel Kalman Mirsky; ב' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"ו באלול תשכ"ז, אוקטובר 1967) היה רב וחוקר ספרות חז"ל, הגאונים והראשונים, מאנשי הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ושמואל קלמן מירסקי · ראה עוד »
שפרעם
מראה העיר בתחילת המאה ה-20 שפרעם - צילום משכונת דהר אלכניס הכיכר בשפרעם המשמשת כאנדרטה לנרצחים שְׁפַרְעָם (בערבית: شفاعمرو, תעתיק מדויק: שפאעמרו, הגיית שם העיר בערבית: שַפַעַ֫מְר) היא עיר ערבית במחוז הצפון בישראל.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ושפרעם · ראה עוד »
שבעים הזקנים
שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים הוא כינוי לשתי קבוצות, האחת של משה רבנו והשנייה של תלמידי יהושע בן נון.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ושבעים הזקנים · ראה עוד »
תעתיק
שגוי מכיוון שהוא מביא להגייה שגויה של האות ש' בעברית (שהיא שין שמאלית) תמרור בכניסה לכפר הערבי מוסמוס מציג שימוש בשילוב של תעתיק אותיות עם תעתיק הגאים בתעתיק לעברית, ובתעתיק הגאים בתעתיק לאנגלית סטיקר "נ נח נחמ נחמן מאומן" בתעתיק לערבית תעתיק הוא מונח בבלשנות המתאר תהליך התאמת מלל בשפה אנושית לשיטת כתב שאינה שייכת לשפה, תוך שימוש בחוקים מסוימים, כך שניתן יהיה לשחזר את הגיית המלל מקריאת הכתוב גם מבלי לדעת לקרוא את השפה שבה המילה מדוברת.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ותעתיק · ראה עוד »
תקנות אושא
תקנות אושא הן תקנות שתיקנה הסנהדרין בעיר אושא, אחרי שגלתה מירושלים בעקבות חורבן בית המקדש השני ושינתה את מיקומה מספר פעמים.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ותקנות אושא · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ותקופת בית שני · ראה עוד »
תשמ"ח
#הפניה ה'תשמ"ח.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ותשמ"ח · ראה עוד »
תשל"ה
#הפניה ה'תשל"ה.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ותשל"ה · ראה עוד »
תשכ"ט
#הפניה ה'תשכ"ט.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ותשכ"ט · ראה עוד »
תשי"א
#הפניה ה'תשי"א.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ותשי"א · ראה עוד »
תורה שבעל-פה
ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ותורה שבעל-פה · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ולשון חז"ל · ראה עוד »
לשכת הגזית
לשכת הגזית מתוך מודל בית המקדש הראשון של גרהרד שות, סוף המאה ה-17 לשכת הגזית הייתה, על פי המשנה, אחת משש לשכות העזרה בבית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ולשכת הגזית · ראה עוד »
לוי (יהדות)
יש כאלו הנוהגים לציין את קברותיהם של לויים בסמל של נטלה. בתמונה מצבה של "פייפל בן מרדכי הלוי". לוי ביהדות הוא צאצא משבט לוי שאינו מצאצאי אהרן הכהן.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ולוי (יהדות) · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וטבריה · ראה עוד »
זקן ממרא
זקן ממרא ('מַמְרֵא' היא הצורה הארמית של מַמְרֶה, מהפועל הִמְרָה 'מרד, לא לציית') הוא תלמיד חכם סמוך, שמורה הלכה למעשה בניגוד לפסיקת הלכה של הסנהדרין כשהיא במקום מושבה שבלשכת הגזית, ובהרכבה המלא.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וזקן ממרא · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וחז"ל · ראה עוד »
חורבן בית המקדש השני
#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וחורבן בית המקדש השני · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וחיפה · ראה עוד »
חידוש הסנהדרין
#הפניה חידוש הסמיכה.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וחידוש הסנהדרין · ראה עוד »
בנימין מטודלה
בנימין בן יונה מִטּוּדֵלָה היה מגלה ארצות יהודי בן המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ובנימין מטודלה · ראה עוד »
בית מדרש
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ובית מדרש · ראה עוד »
בית שערים
הכניסה למערת הסרקופגים (מערת הארונות) יוונית: "קברו של איידסיוס, ראש מועצת הזקנים, איש אנטיוכיה" מנורה במערכת הקברים, צילום משנת 1954 הכניסה למערת הפרש בית הכנסת חזית מערת הארונות בסמוך לגילויה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בית שערים הוא אתר ארכאולוגי הכולל נקרופוליס השוכן בגליל התחתון.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ובית שערים · ראה עוד »
בית דין (הלכה)
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ובית דין (הלכה) · ראה עוד »
בית דין של כהנים
בית דין של כהנים (וכן:בית דין של הכהנים, ובקיצור: בדש"כ) הוא מוסד אשר מוזכר בספרות חז"ל ככזה שפעל בתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ובית דין של כהנים · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ובית המקדש הראשון · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ובית המקדש השני · ראה עוד »
בית ועד
בית וַעַד (גם: בית הועד או מקום הועד) הוא כינוי בספרות חז"ל למקום התכנסות החכמים, בסנהדרין, בבית דין או בבית המדרש.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ובית ועד · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וגניזת קהיר · ראה עוד »
ד'תתמ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וד'תתמ"ג · ראה עוד »
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ודברים · ראה עוד »
דיני נפשות
#הפניה עונש מוות ביהדות.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ודיני נפשות · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ודיין (הלכה) · ראה עוד »
המרכז לטכנולוגיה חינוכית
המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מוכר בראשי התיבות "מטח") הוא חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.
חָדָשׁ!!: סנהדרין והמרכז לטכנולוגיה חינוכית · ראה עוד »
הסנהדרין של פריז
מושב הסנהדרין של פריז "הסנהדרין של פריז" היה כינויה של אספה של רבני היהודים בצרפת, אשר הוקמה ביוזמת נפוליאון בונפרטה במטרה להגביר את הפיקוח על היהודים בקיסרותו, אך גם לרכוש את אהדתם.
חָדָשׁ!!: סנהדרין והסנהדרין של פריז · ראה עוד »
הסנהדרין החדשה
הסנהדרין החדשה היא תנועה שנוסדה בישראל בשנת 2004.
חָדָשׁ!!: סנהדרין והסנהדרין החדשה · ראה עוד »
העזרה
מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש.
חָדָשׁ!!: סנהדרין והעזרה · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: סנהדרין והר הבית · ראה עוד »
הגליל
ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: סנהדרין והגליל · ראה עוד »
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: סנהדרין והוצאת דביר · ראה עוד »
הושענא רבה
הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.
חָדָשׁ!!: סנהדרין והושענא רבה · ראה עוד »
הישיבה הארץ ישראלית
#הפניה ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים).
חָדָשׁ!!: סנהדרין והישיבה הארץ ישראלית · ראה עוד »
כנסת הגדולה
כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וכנסת הגדולה · ראה עוד »
כשפים
#הפניה כישוף.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וכשפים · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וכהן · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וכהן גדול · ראה עוד »
יעקב בירב
רבי יעקב בירב (ידוע גם כמהר"י בירב; ה'רל"ד 1474 - ל' בניסן ה'ש"א 1541), היה מגדולי חכמי ארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-16.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ויעקב בירב · ראה עוד »
יקותיאל יהודה גרינוואלד
#הפניה יקותיאל יהודה גרינוולד.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ויקותיאל יהודה גרינוואלד · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וירושלים · ראה עוד »
ישראל רוזנסון
ישראל רוזנסון (נולד בניסן ה'תש"ט, אפריל 1949) הוא פיזיקאי, איש חינוך וחוקר ארץ ישראל, יושב ראש המכללה המאוחדת אמונה-אפרתה בירושלים לשעבר וכיום נשיא מכללת תלפיות.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וישראל רוזנסון · ראה עוד »
ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)
הישיבה הארץ ישראלית, אשר כונתה גם "ישיבת גאון יעקב" ו-"ישיבת ארץ הצבי", הייתה בית מדרש ובית הוראת הלכה, מאז המאה ה-6 עד המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: סנהדרין וישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) · ראה עוד »
יבנה
יַבְנֶה היא עיר בדרום השפלה בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ויבנה · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ויהודים · ראה עוד »
יוון העתיקה
מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ויוון העתיקה · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ויוונית · ראה עוד »
1082
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ו1082 · ראה עוד »
135
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ו135 · ראה עוד »
2004
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ו2004 · ראה עוד »
425
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: סנהדרין ו425 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/סנהדרין
