גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
80 יחסים: מרכז קניות, משנה ברורה, מלאכי, מלווה מלכה, מטה משה, מזרחים, מחנה צבאי, מגן אברהם, מדרש, ארץ ישראל, אתה חוננתנו, אליהו, אברהם חיים נאה, עמלק, עץ החיים, עלות השחר, עלינו, עומס תנועה, צאת הכוכבים, צה"ל, קריית בעלז, קדושה דסידרא, ראשונים, ראשי תיבות, רפידים, רשב"י, רבנו תם, שנות ה-90 של המאה ה-20, שניאור זלמן מלאדי, שבת, שד (מיתולוגיה), שולחן ערוך, שיר של פגעים, תפילת עמידה, תפילת ערבית, תפילה (יהדות), תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תחבורה ציבורית בישראל, תחינות, תהלים, תהילים ס"ז, תהילים צ"א, תהילים צ', תהילים קמ"ד, תוספת שבת, ל"ט אבות מלאכה, לילה, חסידות סאטמר, ..., חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידים, חזון איש, חוץ לארץ, חוג בריסק, חילול שבת, בני ברק, ברכת הלבנה, בין השמשות (יהדות), גאט פון אברהם, גאולה, דצמבר, דוד, דוד אבודרהם, הספרייה הלאומית, הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת, הפגנה, הלכה, הבעל שם טוב, הבדלה, הגאון מווילנה, הופעה, ויתן לך, ירושלים, יהודים, יום ראשון, יום חול, יוני, יוסף קארו, יין. להרחיב מדד (30 יותר) »
מרכז קניות
Shaun Walker, http://www.theguardian.com/world/2014/nov/28/europes-biggest-shopping-mall-moscow-rouble-aviapark-russia-imports Europe’s biggest shopping mall opens in Moscow amid rouble crisisכ, באתר הגארדיאן, 28 בנובמבר 2014 אנגלית מרכז קניות בבריסטול, אנגליה פנים "קניון לב חדרה", מאי 2009 פנים קניון קריית אונו, ינואר 2008 קניון שבעת הכוכבים, הרצליה קניון "M הדרך", סמוך למושב בית חרות "קניון עזריאלי חיפה" בחיפה, אפריל 2005 מרכז קניות או קַנְיוֹן הוא בניין או מספר בניינים המחוברים ביניהם, המכילים מגוון רב של חנויות המקושרות ביניהן ברחבות, בדרך כלל מקורות.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ומרכז קניות · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ומשנה ברורה · ראה עוד »
מלאכי
מַלְאָכִי הוא הספר האחרון שבקובץ תרי עשר ומסכם את מדור ספרי הנביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ומלאכי · ראה עוד »
מלווה מלכה
האדמ"ור מלוצק במלווה מלכה מְלַוֵּה מַלְכָּה הוא כינוי לסעודה שנאכלת במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כדרך שמלווים מלך ומלכה בצאתם מן העיר.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ומלווה מלכה · ראה עוד »
מטה משה
משה מכה בסלע עם המטה. ציור משנות השלושים של המאה ה-17 של הצייר ההולנדי פיטר דה גרבר. בחומש שמות מסופר על מטה משה, מקלו של משה, שבו עשה חלק מעשר המכות ובו הכה את הסלעים להוציא מהם מים.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ומטה משה · ראה עוד »
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ומזרחים · ראה עוד »
מחנה צבאי
#הפניה בסיס צבאי.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ומחנה צבאי · ראה עוד »
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ומגן אברהם · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ומדרש · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת וארץ ישראל · ראה עוד »
אתה חוננתנו
אתה חוננתנו היא תפילה שתיקנו להוסיף באמצע 'ברכת חונן הדעת', במוצאי שבתות ומוצאי ימים טובים.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ואתה חוננתנו · ראה עוד »
אליהו
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מופיע בספרות היהודית המסורתית גם בשמות אליהו התשבי ואליהו הגלעדי) הוא דמות מקראית, נביא ומחולל ניסים שפעל בממלכת ישראל בתקופת מלכותם של אחאב ואחזיה (המאה ה-9 לפנה"ס) במקרא מתואר אליהו כנביא קנאי המרבה להוכיח את העם על חטאיו.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ואליהו · ראה עוד »
אברהם חיים נאה
בתקופת חייו בירושלים רבי אברהם חיים נאה (י"ג באייר ה'תר"ן – כ' בתמוז ה'תשי"ד, 3 במאי 1890 - 21 ביולי 1954) (מכונה "הגרא"ח נאה" ו"בעל השיעורים") היה רב, דיין, בעל שיטה הלכתית חשובה ויסודית בנוגע למידות ושיעורי תורה ומחשובי רבני חב"ד.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ואברהם חיים נאה · ראה עוד »
עמלק
הוצאתו להורג של אגג, מלך העמלקים, בידי שמואל הנביא. תחריט של גוסטב דורה עמלק הוא עם או שבט הנזכר במקרא.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ועמלק · ראה עוד »
עץ החיים
"נפילת האדם" מאת לוקאס קראנאך האב, ציור מן המאה השש עשרה. "עץ החיים" - פסיפס מארמון הישאם ביריחו. עץ החיים, על פי ספר בראשית (פרקים -), הוא עץ שהיה בתוך גן עדן, לצד עץ הדעת טוב ורע, אשר ממנו נאסר על האדם, לאכול שכן אכילה ממנו תגרום למוות.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ועץ החיים · ראה עוד »
עלות השחר
השמיים בהירים לאחר שקיעת השמש, באופן דומה נראים השמים בעלות השחר. זריחת השמש עלות השחר או עַמוּד הַשַׁחַר הוא זמן תחילת היום בהלכה.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ועלות השחר · ראה עוד »
עלינו
#הפניה עלינו לשבח.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ועלינו · ראה עוד »
עומס תנועה
עומס תנועה בכביש מהיר בפורטוגל עומס תנועה (או גודש תנועה לפי האקדמיה ללשון העברית) הוא דפוס תנועה בכביש המתאפיין במהירויות נמוכות של כלי הרכב הנעים בכביש, הארכת זמני הנסיעה והגברת הצפיפות של כלי הרכב לאורך קטע כביש נתון.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ועומס תנועה · ראה עוד »
צאת הכוכבים
הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת וצאת הכוכבים · ראה עוד »
צה"ל
#הפניה צבא הגנה לישראל.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת וצה"ל · ראה עוד »
קריית בעלז
הכניסה הראשית למרכז העולמי ברחוב בינת יששכר קריית בעלז (או בעלזא) היא שכונה חרדית בצפון ירושלים.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת וקריית בעלז · ראה עוד »
קדושה דסידרא
קדושה דסִדרא (או קדושת ובא לציון) היא לקט של פסוקים מהתנ"ך, הנאמרים בסדר התפילה היהודי, לרוב בתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת וקדושה דסידרא · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת וראשונים · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת וראשי תיבות · ראה עוד »
רפידים
"ניצחון יהושע על העמלקים", מאת ניקולא פוסן, 1625. מוצג במוזיאון הארמיטאז'. רְפִידִם מופיעה בספר שמות כאחת מתחנות בני ישראל בנדודיהם במדבר סיני בצאתם ממצרים.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ורפידים · ראה עוד »
רשב"י
#הפניה רבי שמעון בר יוחאי.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ורשב"י · ראה עוד »
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ורבנו תם · ראה עוד »
שנות ה-90 של המאה ה-20
שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שניאור זלמן מלאדי
רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ושבת · ראה עוד »
שד (מיתולוגיה)
מצרי אנטוני הגדול מוטרד בידי שדים. ציור של מרטין שונגאוור (1487–88) תצריב מהמאה ה-19 המתאר את נפוליאון כבנו של השטן שֵׁד הוא יצור מיתולוגי על-טבעי, הנפוץ בפולקלור ובאמונות של עמים רבים.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ושד (מיתולוגיה) · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ושולחן ערוך · ראה עוד »
שיר של פגעים
#הפניה תהילים צ"א.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ושיר של פגעים · ראה עוד »
תפילת עמידה
#הפניה תפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ותפילת עמידה · ראה עוד »
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ותפילת ערבית · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תחבורה ציבורית בישראל
שדרות הרצל בירושלים התחבורה הציבורית הפנים-ארצית בישראל מתבצעת בעיקר באמצעות אוטובוסים, מוניות, מוניות שירות, רכבות בין עירוניות ושני קווי רכבת קלה, בירושלים ובגוש דן.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ותחבורה ציבורית בישראל · ראה עוד »
תחינות
ווילנה בתרנ"ה 1895 כולל תחינות תחינות (בתעתיק פונטי של ההגייה אשכנזית: "תְּחִינֶס") הוא כינויים של סידורי תפילות בשפה היידית, אשר נפוצו למן המאה ה-17 בקהילות אשכנז, ונועדו עבור הנשים היהודיות – שבשונה מן הגברים, לא ידעו די עברית כדי להתפלל בלשון הקודש, והיו נוהגות לומר תחינות בלשון המדוברת - ביידיש.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ותחינות · ראה עוד »
תהלים
#הפניה תהילים.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ותהלים · ראה עוד »
תהילים ס"ז
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת הוא מזמור מספר תהילים (פרק ס"ו בתרגום השבעים ובוולגטה).
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ותהילים ס"ז · ראה עוד »
תהילים צ"א
תהילים צ"א (מכונה גם: שיר של פגעים) הוא המזמור ה-91 בספר תהילים (המזמור ה-92 בנוסח תרגום השבעים והוולגטה).
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ותהילים צ"א · ראה עוד »
תהילים צ'
תהילים צ' הוא המזמור התשעים בתהילים.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ותהילים צ' · ראה עוד »
תהילים קמ"ד
תהילים קמ"ד הוא המזמור ה-144 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ותהילים קמ"ד · ראה עוד »
תוספת שבת
תוספת שבת בהלכה היהודית היא פרק זמן קודם לשבת ולאחריה, שבה נוהגים דיני השבת והלכותיה, כבעיקר השבת.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ותוספת שבת · ראה עוד »
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »
לילה
קו הרקיע של מלבורן בעת לילה חיפאי. לילה הוא שעות היממה החשוכות, שבהן אין אור שמש, מלאחר שקיעת השמש ועד זריחתה, להבדיל מיום.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ולילה · ראה עוד »
חסידות סאטמר
חסידות סאטמָר (באיות המקובל בחסידות: סאטמאר) היא חצר חסידית שהוקמה על ידי הרב יואל טייטלבוים ב-1905 (תרס"ה), בעיר סאטו מארה שבטרנסילבניה (כיום ברומניה).
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת וחסידות סאטמר · ראה עוד »
חסידות צאנז-קלויזנבורג
חסידות צאנז-קלויזנבורג היא חצר חסידית משושלת צאנז, שהוקמה לאחר השואה על ידי האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, שכיהן לפני המלחמה כרב בעיר קלויזנבורג.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת וחסידות צאנז-קלויזנבורג · ראה עוד »
חסידים
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת וחסידים · ראה עוד »
חזון איש
סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת וחזון איש · ראה עוד »
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת וחוץ לארץ · ראה עוד »
חוג בריסק
חוג בריסק (בעגה החרדית: בריסקערס) הוא זרם בציבור החרדי ליטאי, של תלמידי בית בריסק.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת וחוג בריסק · ראה עוד »
חילול שבת
בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת וחילול שבת · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ובני ברק · ראה עוד »
ברכת הלבנה
סדר ברכת הלבנה על קיר בית הכנסת במקוה ישראל סדר קידוש לבנה על קיר "השטיבלך" בשכונת שערי חסד בירושלים נבטיםברכת הלבנה (בנוסח אשכנז: קידוש לבנה) היא ברכה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, בשעת ראיית הלבנה ההולכת וגדלה בתקופה זו של החודש.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת וברכת הלבנה · ראה עוד »
בין השמשות (יהדות)
בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »
גאט פון אברהם
גאָט פון אברהם (יידיש: אלוהי אברהם) היא תחינה אשכנזית קדומה ביידיש.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת וגאט פון אברהם · ראה עוד »
גאולה
גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת וגאולה · ראה עוד »
דצמבר
דצמבר (מלטינית: December, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השנים עשר והאחרון בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ודצמבר · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ודוד · ראה עוד »
דוד אבודרהם
רבי דוד אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ודוד אבודרהם · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת
שאלת השבת ואופן שמירתה העסיקה את החברה הלאומית המתגבשת עוד בזמן המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת והסטטוס קוו בישראל בנושא השבת · ראה עוד »
הפגנה
הפגנה בגרמניה נגד הנהגת שכר לימוד באוניברסיטאות הפגנה היא יציאה אל הרחובות תוך הכרזת ססמאות והנפת שלטים.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת והפגנה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת והלכה · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת והבעל שם טוב · ראה עוד »
הבדלה
נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת והבדלה · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת והגאון מווילנה · ראה עוד »
הופעה
הופעה חיה של הלהקה "Cowboy Mouth" בשנת 2007. הופעה, בתחום אמנויות הבמה, הוא אירוע שבו אמן (שחקן, זמר, רקדן וכדומה) או קבוצה של אמנים, מציגים יצירה (או יצירות) בפני קהל.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת והופעה · ראה עוד »
ויתן לך
וְיִתֶּן לְךָ היא תפילה הנאמרת במוצאי שבת, מיד לאחר תפילת ערבית, או אחרי הבדלה, מורכבת מלקט של פסוקי ברכה והצלחה, ונאמרת כדי לפתוח את השבוע החדש, בסימן טוב.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת וויתן לך · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת וירושלים · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ויהודים · ראה עוד »
יום ראשון
אלוהים מבדיל בין אור וחושך, יום ולילה (ויטראז' בכנסייה בטרואה). יום ראשון הוא היום הראשון בשבוע למניין הימים מן השבת.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ויום ראשון · ראה עוד »
יום חול
ביהדות, יוֹם חוֹל הוא יום שאינו שבת, חג, או חול המועד.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ויום חול · ראה עוד »
יוני
יוני (מלטינית Iunius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השישי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ויוני · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ויוסף קארו · ראה עוד »
יין
משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.
חָדָשׁ!!: מוצאי שבת ויין · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מוצאי_שבת
