סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מוקייבלה

מַדָד מוקייבלה

מוּקֵייבִּלָה (בערבית: مقيبلة, הגייה נפוצה בערבית: מֻקֵ֫יבְּלֶה או מְקֵ֫יבְּלֶה) הוא יישוב ערבי השייך למועצה אזורית הגלבוע והיישוב הגדול במועצה. [1]

30 יחסים: מסגד, מפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מוסלמים, מועצה אזורית הגלבוע, אל-חרם, אדוארד רובינסון, נצרת, נצרות, סנדלה, עמק יזרעאל, ערבית, ערביי ישראל, קרבות עשרת הימים, שייח', תענכים, תחנת הכוח בג'נין, חיל האוויר המלכותי, בור מים, ג'נין, הממשל הצבאי על ערביי ישראל, המנדט הבריטי, האימפריה העות'מאנית, הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, הקרן לחקר ארץ ישראל, הרצליה, הרשות הפלסטינית, ויקטור גרן, 1936.

מסגד

מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה ומסגד · ראה עוד »

מפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל

#הפניה מפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1931).

חָדָשׁ!!: מוקייבלה ומפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מוסלמים

גברים מוסלמים מתפללים בקהיר (1865) אישה מוסלמית עוטה רעלה (ניקאב). התפשטות הנוהג לדרוש מנשים לכסות את פניהן ברעלה נחשב להקצנה בעולם המוסלמי בכלל ובארצות ערב בפרט. מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת מונותאיסטית אברהמית שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה ומוסלמים · ראה עוד »

מועצה אזורית הגלבוע

האוטובוס הצהוב של המועצה מועצה אזורית הגלבוע היא מועצה אזורית במחוז הצפון, השוכנת בחלקו המזרחי והדרומי של הגלבוע והסביבה למרגלות הר הגלבוע.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה ומועצה אזורית הגלבוע · ראה עוד »

אל-חרם

אל-חרם (בערבית: الحرم) היה כפר ערבי על חוף הים התיכון, כ-10 ק"מ צפונית ליפו, שנבנה סביב מסגד סידנא עלי ולעיתים אף מכונה על שמו.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה ואל-חרם · ראה עוד »

אדוארד רובינסון

קשת רובינסון אדוארד רובינסון (באנגלית: Edward Robinson; 1794–1863) היה כומר וחוקר מקרא אמריקאי.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה ואדוארד רובינסון · ראה עוד »

נצרת

נָצְרַת (בערבית: أَلنَّاصِرَة, תעתיק מדויק: אלנָּאצִרַה, תעתיק חופשי: א-נָּאסִירַה; בלטינית: Nazara) היא עיר עתיקה במחוז הצפון שבמדינת ישראל, וכיום היא העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל אחרי העיר הבדואית רהט.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה ונצרת · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה ונצרות · ראה עוד »

סנדלה

סנדלה (בערבית: صندلة; תעתיק מדויק: צנדלה) הוא יישוב ערבי-ישראלי באזור הצפון ליד הקו הירוק השייך למועצה אזורית הגלבוע.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה וסנדלה · ראה עוד »

עמק יזרעאל

מוחרקה עמק יזרעאל, כפי שנראה מנוף הגליל. ערפל בעמק מגידו עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק על הכרמל עפולה וגבעת המורה עמק יזרעאל מהגלבוע עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה ועמק יזרעאל · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה וערבית · ראה עוד »

ערביי ישראל

מפת ריכוזי האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, 2000 ערביי ישראל (בערבית: عرب إسرائيل; במרחב הערבי: عرب 48, "ערביי 48'"; عرب الداخل, "ערביי הפְּנים", או فلسطينيون إسرائيليون, "פלסטינים ישראלים") הם ערבים אזרחי או תושבי מדינת ישראל, המגזר השני בגודלו בישראל.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה וערביי ישראל · ראה עוד »

קרבות עשרת הימים

מפת קרבות עשרת הימים קרבות עשרת הימים הם סדרת מבצעים שנערכו במהלך מלחמת העצמאות בין 8 ל-18 ביולי 1948.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה וקרבות עשרת הימים · ראה עוד »

שייח'

שייח' בדואי מתדמור בסוריה. הציור משנת 1875 שייח' (شيخ, תעתיק מדויק: שַיח') הוא תואר שניתן למנהיג בשבטים ערביים שהם בדואיים ופלאחיים.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה ושייח' · ראה עוד »

תענכים

חבל תַּעְנַךְ הוא גוש התיישבות בדרום עמק יזרעאל, בין עפולה בצפון לפאתי ג'נין בדרום, המונה כ-6,100 תושבים.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה ותענכים · ראה עוד »

תחנת הכוח בג'נין

תחנת הכוח בג'נין היא תחנת כוח בהקמה מצפון לג'נין ובסמוך למוקייבלה שתספק חשמל לרוב תושבי נפת ג'נין וצפון הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה ותחנת הכוח בג'נין · ראה עוד »

חיל האוויר המלכותי

רונדל חיל האוויר המלכותי רונדל לראות נמוכה חיל האוויר המלכותי (באנגלית: Royal Air Force; בראשי תיבות: RAF) הוא הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים של בריטניה.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה וחיל האוויר המלכותי · ראה עוד »

בור מים

שכונות חצר "אין הבור מתמלא מחולייתו". חוליית בור. ההבדל בין בור מים לבאר - מקור המים בור מים (באנגלית: cistern) הוא אמצעי מסורתי לאגירת מים.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה ובור מים · ראה עוד »

ג'נין

ג'נין בציורו של דייוויד רוברטס מ-1839 המסגד בג'נין בשנת 1925 לערך משה דיין ופמלייתו בעת סיור בג'נין, 1970, בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית האוניברסיטה הערבית-אמריקאית בג'נין גֶּ'נִין (בערבית: جنين) היא עיר ברשות הפלסטינית שנמצאת בגבול בין צפון השומרון לדרומו של עמק יזרעאל, הנמצאת בתחומי שטח A. מרבית תושביה מוסלמים ומיעוטם נוצרים.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה וג'נין · ראה עוד »

הממשל הצבאי על ערביי ישראל

הממשל הצבאי על ערביי ישראל היה ממשל צבאי שהשליטה מדינת ישראל על היישובים הערביים שבשטחה, החל משנת 1948 ועד לביטולו ב-1 בדצמבר 1966.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה והממשל הצבאי על ערביי ישראל · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה והמנדט הבריטי · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות

ישראל ושכנותיה בגבולות הסכמי שביתת הנשק - 1949 הצוות הצבאי הישראלי לשיחות שביתת הנשק, 1949 ועדת שביתת הנשק ישראל-מצרים נפגשת בשטח לקביעת תוואי הגבול בת גלים" שנשבו בידי המצרים בשנת 1953 במהלך ניסיונם לעבור את תעלת סואץ. עד מבצע הר געש בנובמבר 1955 התכנסה הוועדה באזור המפורז בעוג'ה אל-חפיר הסכמי שביתת הנשק שנחתמו בין ישראל לשכנותיה, מצרים, ירדן, סוריה ולבנון.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה והסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות · ראה עוד »

הקרן לחקר ארץ ישראל

לוגו הקרן סלע שעליו סימנו אנשי הקרן בראשית המאה ה-20 נקודת יחוס למדידת גובה פני ים המלח מפת הקרן לירושלים וסביבתה שרטוט של הר הבית שנערך בידי וורן שער ה-PEQSt מיולי 1900 הקרן לחקר ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund או PEF), שכדי להבדיל בינה לבין קרנות אחרות בעלות שם דומה, יש המכנים אותה הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל היא ארגון שהוקם ב-1865 במטרה לחקור את ארץ ישראל והלבנט.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה והקרן לחקר ארץ ישראל · ראה עוד »

הרצליה

הֶרְצְלִיָּה (הרצלייה בכתיב ללא ניקוד) היא עיר חוף בשרון הדרומי, כ-10 קילומטר צפונית לתל אביב-יפו, על מישור החוף.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה והרצליה · ראה עוד »

הרשות הפלסטינית

השתלטות חמאס) הרשות הפלסטינית (בערבית פלסטינית: السلطة الوطنية الفلسطينية – תעתיק: א-סֻּלטה אל-וַטניּה אל-פלסטיניּה, הרשות הלאומית הפלסטינית; בראשי תיבות: הרש"פ) היא ישות אוטונומית למחצה, השולטת על 90% מהאוכלוסייה הפלסטינית בשטחי יהודה ושומרון מאז 1996.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה והרשות הפלסטינית · ראה עוד »

ויקטור גרן

ספרו של גרן "תיאור ארץ ישראל - יהודה" (בצרפתית) ויקטוֹר אונורה גֵּרֵן (בצרפתית: Victor-Honoré Guérin; 15 בספטמבר 1821, פריז – 21 בספטמבר 1891, פריז) היה משכיל צרפתי, שערך מסעות מחקר וכתב ספרים שהיו סיכומי מסעות החקר הגאוגרפיים והארכאולוגיים שערך בצפון אפריקה, ביוון ובאיי יוון, בסוריה ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה וויקטור גרן · ראה עוד »

1936

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מוקייבלה ו1936 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מוקייבלה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »