גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
63 יחסים: מנחם המאירי, מסכת שבת, מסכת ביצה, מרדכי בן הלל, משנה תורה, משנה ברורה, מלאכת הוצאה, מחט, מוקצה מחמת מצווה, מוקצה מחמת מיאוס, מוקצה מחמת איסור, מוקצה מחמת חסרון כיס, מוקצה מחמת חיסרון כיס, מוקצה מחמת גופו, מוקצה ביום טוב, מיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא, אמוראים, ארבעה טורים, אתרוג, אבק, אברהם בן דוד מפושקירה, אורח חיים, אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, נחמיה, נביאים, נולד, נולד (מוקצה), ספריית אסיף, סלע, עץ, פסיק רישיה, פרשת בשלח, ר"ן, רמב"ם, רשב"א, רשויות שבת, רבא, רבה בר נחמני, ריטב"א, שאילתות דרב אחאי, שבת, שולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, תקנת חכמים, תלמוד, תלמוד בבלי, ל"ט אבות מלאכה, טלטול מן הצד, טלטול על ידי דבר אחר, זכוכית, ..., חול, בסיס לדבר האסור, בית יוסף, ביטול כלי מהיכנו, גזירת כלים, דרבנן, דוד, הוצאה מרשות לרשות, כלי שמלאכתו לאיסור, כלי שמלאכתו להיתר, ישעיה די טראני, ילקוט יוסף, יום טוב. להרחיב מדד (13 יותר) »
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומנחם המאירי · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומסכת שבת · ראה עוד »
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
חָדָשׁ!!: מוקצה ומסכת ביצה · ראה עוד »
מרדכי בן הלל
רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומרדכי בן הלל · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: מוקצה ומשנה תורה · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומשנה ברורה · ראה עוד »
מלאכת הוצאה
#הפניה מלאכת הוצאה מרשות לרשות.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומלאכת הוצאה · ראה עוד »
מחט
מחט היא חפץ ארוך דק וחד, בעלת קצה מחודד ובצידו השני חור שנקרא קוף.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומחט · ראה עוד »
מוקצה מחמת מצווה
מוקצה מחמת מצווה הוא דין בהלכות מוקצה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומוקצה מחמת מצווה · ראה עוד »
מוקצה מחמת מיאוס
בהלכות שבת, מוקצה מחמת מיאוס הוא אחד מסוגי המוקצה האוסרים מדרבנן בטלטול בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומוקצה מחמת מיאוס · ראה עוד »
מוקצה מחמת איסור
#הפניה מיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומוקצה מחמת איסור · ראה עוד »
מוקצה מחמת חסרון כיס
בהלכות שבת, מוקצה מחמת חיסרון כיס, הוא אחד מסוגי המוקצה האוסרים בטלטול בשבת, ופירושו הוא חפץ שמחמת ערכו היקר האדם מייחד לו מקום מסוים, ואסרו חז"ל לטלטל חפץ זה בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומוקצה מחמת חסרון כיס · ראה עוד »
מוקצה מחמת חיסרון כיס
#הפניה מוקצה מחמת חסרון כיס.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומוקצה מחמת חיסרון כיס · ראה עוד »
מוקצה מחמת גופו
אבנים נחשבות למוקצה מחמת גופו, אם לא ייחדו אותן לשימוש בהלכות שבת, מוקצה מחמת גופו הוא אחד ממיני המוקצה, שהוא - דבר שאינו לא כלי ולא מאכל אדם או בהמה, כמו למשל אבנים, עצים, חול, אבק, חתיכות זכוכית ומחט שבורה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומוקצה מחמת גופו · ראה עוד »
מוקצה ביום טוב
מוקצה הוא מושג הלכתי, שמשמעותו היא: דבר שאדם מקצה מדעתו את השימוש בו, כלומר הוא מוקצה (.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומוקצה ביום טוב · ראה עוד »
מיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא
מיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא (תרגום מארמית: מתוך שהוקצה לבין השמשות, הוקצה ליום כולו; מכונה גם "מוקצה מחמת איסור"), או בקיצור מיגו דאתקצאי הוא כלל בהלכות שבת הקובע כי גם דבר שעל פי מצבו העכשווי (בשבת) אינו אמור להיות מוקצה, אם בזמן בין השמשות היה מוקצה ולכן אסור לשימוש בשבת במצבו, הדין הוא שאסור להשתמש בו כל השבת.
חָדָשׁ!!: מוקצה ומיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מוקצה ואמוראים · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: מוקצה וארבעה טורים · ראה עוד »
אתרוג
אתרוג (שם מדעי: Citrus medica) הוא מין של עץ ירוק-עד מההדרים ושמו של פרי העץ.
חָדָשׁ!!: מוקצה ואתרוג · ראה עוד »
אבק
צלעות קירור מאובקות של מחשב נייד אבק הוא שם כללי לחלקיקים מוצקים קטנטנים, בקוטר של פחות מ-500 מיקרומטר (לחלקיקים גדולים יותר, ראו חול וגרגרים), ובאופן כללי יותר, לחומר מפורר עד דק.
חָדָשׁ!!: מוקצה ואבק · ראה עוד »
אברהם בן דוד מפושקירה
רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.
חָדָשׁ!!: מוקצה ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »
אורח חיים
#הפניה חיים אישיים.
חָדָשׁ!!: מוקצה ואורח חיים · ראה עוד »
אין אדם אוסר דבר שאינו שלו
אין אדם אוסר דבר שאינו שלו הוא עקרון הלכתי, הנוגע לפעולות ברכוש שמביאות לאיסור הלכתי על השימוש באותו רכוש.
חָדָשׁ!!: מוקצה ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו · ראה עוד »
נחמיה
"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: מוקצה ונחמיה · ראה עוד »
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
חָדָשׁ!!: מוקצה ונביאים · ראה עוד »
נולד
בהלכות שבת, נולד הוא אחד מסוגי המוקצה האסורים בטלטול בשבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: מוקצה ונולד · ראה עוד »
נולד (מוקצה)
#הפניה נולד.
חָדָשׁ!!: מוקצה ונולד (מוקצה) · ראה עוד »
ספריית אסיף
ספריית אסיף היא מאגר תורני מקוון של כתבי עת וספרים תורניים מהדור הנוכחי, בעיקר מישיבות הציונות הדתית, המוגשים כקובצי PDF לעיון ולהורדה באופן חופשי.
חָדָשׁ!!: מוקצה וספריית אסיף · ראה עוד »
סלע
גריוואקה סילורית אנכית בת 425 מיליון שנה בסיקר פוינטדוגמת יד של סלע סלע בגאולוגיה הוא החומר המוצק הבונה את קליפת כדור הארץ (קרום כדור הארץ), והוא בנוי מצירוף טבעי של מינרלים.
חָדָשׁ!!: מוקצה וסלע · ראה עוד »
עץ
אֶדֶר אשר צמחו האחד בסמוך לשני פריחה של עצי פרונוס. עץ הוא שם כללי לצמחים רב-שנתיים גבוהים, אשר בסיסם עשוי גזע מרכזי ניכר, ממנו לרוב צומחים ענפים מכוסי עלים, ולעיתים אף פרחים ופירות ובמקרים מסויימים מכנים שיחים גם כעצים.
חָדָשׁ!!: מוקצה ועץ · ראה עוד »
פסיק רישיה
#הפניה פסיק רישא.
חָדָשׁ!!: מוקצה ופסיק רישיה · ראה עוד »
פרשת בשלח
פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח היא פרשת השבוע הרביעית בספר שמות.
חָדָשׁ!!: מוקצה ופרשת בשלח · ראה עוד »
ר"ן
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.
חָדָשׁ!!: מוקצה ור"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: מוקצה ורמב"ם · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: מוקצה ורשב"א · ראה עוד »
רשויות שבת
#הפניה ארבע רשויות השבת.
חָדָשׁ!!: מוקצה ורשויות שבת · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: מוקצה ורבא · ראה עוד »
רבה בר נחמני
רַבָּה בר נחמני (270 או 290 בערך - 330 בערך) המכונה בדרך כלל "רבה" בלבד, היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים.
חָדָשׁ!!: מוקצה ורבה בר נחמני · ראה עוד »
ריטב"א
רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: מוקצה וריטב"א · ראה עוד »
שאילתות דרב אחאי
#הפניה שאילתות דרב אחא.
חָדָשׁ!!: מוקצה ושאילתות דרב אחאי · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ושבת · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: מוקצה ושולחן ערוך · ראה עוד »
שולחן ערוך הרב
סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".
חָדָשׁ!!: מוקצה ושולחן ערוך הרב · ראה עוד »
תקנת חכמים
תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ותקנת חכמים · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: מוקצה ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מוקצה ותלמוד בבלי · ראה עוד »
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »
טלטול מן הצד
בהלכות שבת, טלטול על ידי דבר אחר הוא טלטול דבר האסור בטלטול על ידי דבר אחר המותר בטלטול.
חָדָשׁ!!: מוקצה וטלטול מן הצד · ראה עוד »
טלטול על ידי דבר אחר
#הפניה טלטול מן הצד.
חָדָשׁ!!: מוקצה וטלטול על ידי דבר אחר · ראה עוד »
זכוכית
בית רובינשטיין, מגדל משרדים בעל מעטפת זכוכית זכוכית או חומר זכוכיתי הוא מוצק אמורפי אחיד, המיוצר על-פי רוב על ידי קירור של חומרים מותכים.
חָדָשׁ!!: מוקצה וזכוכית · ראה עוד »
חול
דיונות חול בבקעת עובדה גרגירי חול בהגדלה פי 150 דיונת חול קטנה בחוף הים חול הוא חומר גרגרי המורכב מתוצרי בליה של סלעים ושאריות מינרליות של בעלי חיים.
חָדָשׁ!!: מוקצה וחול · ראה עוד »
בסיס לדבר האסור
בסיס (הכרית) לדבר האסור (טלפון סלולרי) בהלכה היהודית, מוגדר כבסיס לדבר האסור חפץ שעליו מונח דבר האסור בטלטול בשבת ובחג ולכן נעשה מוקצה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ובסיס לדבר האסור · ראה עוד »
בית יוסף
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ובית יוסף · ראה עוד »
ביטול כלי מהיכנו
איסור ביטול כלי מהיכנו (ביטול היתר הטלטול שהיה בכלי לכתחילה) הוא איסור שבת שנאסר מדברי חכמים מפני שהוא כסותר, ויש האומרים משום שהוא כבונה.
חָדָשׁ!!: מוקצה וביטול כלי מהיכנו · ראה עוד »
גזירת כלים
גזירת כלים בהלכות שבת, היא גזירת חכמים שנהגה בתחילת ימי בית שני, שלא לטלטל כלים ממקום למקום בשבת.
חָדָשׁ!!: מוקצה וגזירת כלים · ראה עוד »
דרבנן
דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.
חָדָשׁ!!: מוקצה ודרבנן · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: מוקצה ודוד · ראה עוד »
הוצאה מרשות לרשות
#הפניה מלאכת הוצאה מרשות לרשות.
חָדָשׁ!!: מוקצה והוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »
כלי שמלאכתו לאיסור
בהלכות שבת, כלי שמלאכתו לאיסור הוא אחד ממיני המוקצה, שהוא - דבר שרגילים לעשות בו מלאכות שאסורות בשבת.
חָדָשׁ!!: מוקצה וכלי שמלאכתו לאיסור · ראה עוד »
כלי שמלאכתו להיתר
#הפניה גזירת כלים#איסורים נוספים שנותרו מן הגזירה.
חָדָשׁ!!: מוקצה וכלי שמלאכתו להיתר · ראה עוד »
ישעיה די טראני
רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (סביב ד'תתקכ"ה, 1165~ - סביב ה' אלפים 1240~).
חָדָשׁ!!: מוקצה וישעיה די טראני · ראה עוד »
ילקוט יוסף
ילקוט יוסף הוא חיבור הלכתי מעשי נפוץ הכולל 34 כרכים על סדר השולחן ערוך מאת הרב הראשי לישראל, הראשון לציון ונשיא מועצת הרבנות הראשית הרב יצחק יוסף.
חָדָשׁ!!: מוקצה וילקוט יוסף · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: מוקצה ויום טוב · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מוקצה
