גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
72 יחסים: מנחם אלקינד, מנחם זלמן וולפובסקי, מניה שוחט, מסה (חיבור עיוני), מעיין חרוד, מלחמת העולם הראשונה, מגדל, מושבה, מכון גנזים, אפעל (קיבוץ), אחדות העבודה, אידאולוגיה, נחום בנארי, סוציאליזם, עין חרוד, פנחס שניאורסון, פסח בן-עמרם, פתח תקווה, פועלי ציון, ציונות, קומוניזם, רמת רחל, שמעון בן צבי, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-70 של המאה ה-20, שלמה לביא, תנועת העבודה, תר"ף, תרפ"א, תרפ"ט, תרפ"ז, תרפ"ג, תרפ"ד, תרפ"ו, תל אביב-יפו, תל יוסף, לבש טרנופולר, ז' בשבט, זאב און, ג' בתמוז, גדוד העבודה, דוד הורוביץ, המהפכה הרוסית (1917), הסולל (כתב עת), העלייה השנייה, העלייה השלישית, הפועל הצעיר, הצהרת בלפור, הקיבוץ המאוחד, השומר, ..., השומר הצעיר, הלל דן, החלוץ, הגדודים העבריים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, היישוב, כתב עת, י"א באלול, יצחק שדה, יצחק דמיאל, ירושלים, ישראל שוחט, יהודה ארז, יהודה אלמוג, 1917, 1920, 1921, 1923, 1924, 1926, 1929, 25 בספטמבר. להרחיב מדד (22 יותר) »
מנחם אלקינד
מנחם אלקינד, אשתו ושני בניו ערב ירידתם מהארץ מנחם (מנדל) אֶלְקִינְד (ברוסית: Мендл (Менахем) Элькинд; 1897, בריסלב, פלך חרסון, האימפריה הרוסית – 1938, מוסקבה, רוסיה הסובייטית) היה חלוץ מאנשי העלייה השלישית, ממנהיגי "גדוד העבודה" ומחתרת "הקיבוץ" בשנות העשרים.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ומנחם אלקינד · ראה עוד »
מנחם זלמן וולפובסקי
מנחם זלמן ווֹלְפוֹבְסקי (לעיתים נכתב ולפובסקי; Wolfowski; 11 באוגוסט 1893 – 15 בדצמבר 1975, י"א בטבת תשל"ו) היה סופר, משורר ומתרגם ישראלי.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ומנחם זלמן וולפובסקי · ראה עוד »
מניה שוחט
מַניָה (וִילבּוּשֶביץ) שוֹחַט (11 באוקטובר 1878 – 17 בפברואר 1961) הייתה מנהיגה ומהפכנית ברוסיה הצארית, מנהיגה ציונית בתנועת העבודה בארץ ישראל, מראשי הארגונים "בר גיורא", "השומר" ו"הקיבוץ החשאי", גדוד העבודה וקיבוץ כפר גלעדי ואחרים.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ומניה שוחט · ראה עוד »
מסה (חיבור עיוני)
מַסָּה (במלרע; תרגום שומר משמעות וצליל של המילה הבינלאומית ממקור צרפתי essai) היא חיבור עיוני הבוחן נושא מחיי החברה או מעולם הרוח.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ומסה (חיבור עיוני) · ראה עוד »
מעיין חרוד
מעיין חרוד (בערבית: عين جالوت, עין ג'אלות. מילולית: "מעיין גוליית") הוא גן לאומי במערב עמק חרוד, למרגלות הר הגלבוע, דרומית לכביש 71, ליד המושב גדעונה, בצד כביש 675, בין צומת יזרעאל לצומת נבות.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ומעיין חרוד · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מגדל
מגדל אייפל בפריז שבצרפת, מהמבנים המפורסמים בעולם מגדל סי אן בטורונטו שבקנדה - המבנה הגבוה ביותר בעולם בין השנים 1975–2007 מאה ה-16 מגדל משוחזר של "חומה ומגדל" בחניתה מגדל הוא מבנה גבוה משמעותית ביחס לשטח הבסיס שלו.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ומגדל · ראה עוד »
מושבה
מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ומושבה · ראה עוד »
מכון גנזים
מכון "גְּנָזִים" (או ארכיון גנזים) ע"ש אשר ברש הוא המוסד המרכזי בישראל לשימור יצירתם של הסופרים העבריים.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ומכון גנזים · ראה עוד »
אפעל (קיבוץ)
מגדל המים של קיבוץ אפעל. כיום בתחום כפר הגמלאים נווה אפעל חדר האוכל בקיבוץ אפעל, 1947 שלט בכניסה לכפר הגמלאים נווה אפעל הנמצא על שטחו של קיבוץ אפעל לשעבר קיבוץ אפעל היה קיבוץ עירוני בבקעת אונו שהתקיים בשנים 1946–1952.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ואפעל (קיבוץ) · ראה עוד »
אחדות העבודה
אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ואחדות העבודה · ראה עוד »
אידאולוגיה
פטיש ומגל, סמל הקומוניזם האות A, סמל האנרכיזם אִידֵאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: Ιδεολογία) היא אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ואידאולוגיה · ראה עוד »
נחום בנארי
נחום בנארי, 1950 נַחוּם בֶּנאֲרִי (בּרוֹדסקִי) (1 במרץ 1893 – 24 בדצמבר 1963) היה איש ההסתדרות הכללית שפעל רבות לקידום התרבות הישראלית בשנות ה-40 וה-50, סופר והוגה.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ונחום בנארי · ראה עוד »
סוציאליזם
הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) וסוציאליזם · ראה עוד »
עין חרוד
גלבוע (2010) מראה קיבוץ עין חרוד מכיוון הגלבוע: משמאל למטה - קיבוץ עין חרוד מאוחד, למעלה - קיבוץ עין חרוד איחוד ומימין - קיבוץ תל יוסף, 12/06 עין חרוד, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 חדר האוכל של קיבוץ עין חרוד, 1938 שלט מורשת על בית הספר המשותף לעין חרוד ולתל יוסף המוצב בעין חרוד עין חרוד הוא קיבוץ בעמק חרוד בעמק יזרעאל שהוקם על ידי חברי גדוד העבודה בי"ח באלול תרפ"א (21 בספטמבר 1921) והתפלג בשנת 1952 לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ועין חרוד · ראה עוד »
פנחס שניאורסון
250px 210px פנחס שניאורסון (ה'תרנ"ג, 1893 – ז' סיוון ה'תשל"ד, 28 במאי 1974) היה מחלוצי העלייה השנייה, איש ארגון השומר וממייסדי ארגוני ההגנה בתקופת היישוב.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ופנחס שניאורסון · ראה עוד »
פסח בן-עמרם
פסח בן-עמרם (לִיפּוֹבֶצְקי) (14 במאי 1902 – 25 באוגוסט 1962) היה סופר, מתרגם, מורה ופעיל בציונות הסוציאליסטית.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ופסח בן-עמרם · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ופתח תקווה · ראה עוד »
פועלי ציון
"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ופועלי ציון · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) וציונות · ראה עוד »
קומוניזם
לנין, פרידריך אנגלס וקרל מרקס הפטיש והמגל, הוא סמל אוניברסלי של ארגונים קומוניסטים. בדגל ברית המועצות הופיע תחת כוכב אדום שסימל את המפלגה הקומוניסטית קוֹמוּנִיזְם (לפי האקדמיה ללשון: שֻׁתְּפָנוּת) הוא קבוצה של שיטות כלכליות-חברתיות בהן כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת של החברה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) וקומוניזם · ראה עוד »
רמת רחל
רָמַת רָחֵל הוא קיבוץ שהקימו חברי גדוד העבודה.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ורמת רחל · ראה עוד »
שמעון בן צבי
#הפניה שמעון בן-צבי.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ושמעון בן צבי · ראה עוד »
שנות ה-20 של המאה ה-20
סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-70 של המאה ה-20
סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שלמה לביא
שלמה לביא (לבקוביץ) (חנוכה תרמ"ג, 1882 – ב' באב תשכ"ג, 23 ביולי 1963) היה חלוץ איש העלייה השנייה, מאבות התנועה הקיבוצית וחבר הכנסות הראשונה והשנייה.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ושלמה לביא · ראה עוד »
תנועת העבודה
תנועת העבודה היא מכלול התנועות ומפלגות הפועלים הציוניות (בעיקר המפלגות הסוציאליסטיות) בתקופת היישוב ולאחר מכן במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ותנועת העבודה · ראה עוד »
תר"ף
#הפניה ה'תר"ף.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ותר"ף · ראה עוד »
תרפ"א
#הפניה ה'תרפ"א.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ותרפ"א · ראה עוד »
תרפ"ט
#הפניה ה'תרפ"ט.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ותרפ"ט · ראה עוד »
תרפ"ז
#הפניה ה'תרפ"ז.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ותרפ"ז · ראה עוד »
תרפ"ג
#הפניה ה'תרפ"ג.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ותרפ"ג · ראה עוד »
תרפ"ד
#הפניה ה'תרפ"ד.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ותרפ"ד · ראה עוד »
תרפ"ו
#הפניה ה'תרפ"ו.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ותרפ"ו · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תל יוסף
תל יוסף בעמק יזרעאל תֵּל יוֹסֵף הוא קיבוץ בעמק חרוד, הוקם בי"ב כסלו תרפ"ב (13.12.1921) על ידי חברי פלוגת גדוד העבודה עין חרוד, במקום מושבה הראשון ליד מעיין חרוד.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ותל יוסף · ראה עוד »
לבש טרנופולר
לֻבּש טרנופולר (אריה ליב טרנופולר-טל) (14 במאי 1903 - ג' בתמוז תשמ"ט, 6 ביולי 1989) היה מנהיג ציוני, מראשי מפלגת "פועלי ציון שמאל", חלוץ וחבר בגדוד העבודה, פובליציסט וסופר עברי.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ולבש טרנופולר · ראה עוד »
ז' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בז' שבט היא ברוב השנים פרשת בשלח.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) וז' בשבט · ראה עוד »
זאב און
זאב און תעודת חבר בתנועת השומר הצעיר, בוצ'אץ', פולין, 4 באפריל 1920 זאב איסרזון ראשון מימין. קבוצת יוצאי בוצ'אץ' במחנה שומריה, 1920 עם רעייתו יונה לבית בודינגר, ירושלים, 15 ביוני 1924 זאב און מנהל "תנובה" חיפה נואם בטקס חנוכת המחלבה, 7 בינואר 1939 עם רעייתו יונה ושתי בנותיו דלילה (עם משקפיים) ויעל, חיפה, 7 בינואר 1939 עם מייסדי תל יוסף במלאת 30 שנה לקיבוץ, זאב, יונה והנכד אבנר (מסומנים בעיגול). 11 בינואר 1951 אפרים קציר, נשיא מדינת ישראל וזאב און. קבלת פנים בבית הנשיא לוותיקי תל יוסף. ירושלים - 5 בדצמבר 1976 עם רעייתו יונה בתל יוסף, 7 בנובמבר 1959 מימין לשמאל: ברל רפטור, פנחס לבון (מזכ"ל ההסתדרות), זאב און בוועידת ההסתדרות בתל אביב. 11.2.1956 בטקס קבלת מטוס נוסעים "בריסטול בריטניה" באל על. מימין דן טולקובסקי מפקד חיל האוויר הישראלי, לוד 22 בדצמבר 1957 עם ראש הממשלה דוד בן-גוריון בוועידת ההסתדרות התשיעית בתל אביב. 2 בפברואר 1960 בוועידת ההסתדרות התשיעית: מימין לשמאל: גולדה מאיר, אהרן בקר, דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי, זאב און, קדיש לוז, בבה אידלסון. 2 בפברואר 1960 גולדה מאיר, שרת החוץ, וזאב און. תל אביב - 3.9.1963 מימין לשמאל: אהרון בקר, מזכיר ההסתדרות, לוי אשכול, ראש הממשלה, זאב און, מזכיר חברת העובדים. תל אביב - 6 באפריל 1964 זאב און (איסרזון) (28 במרץ 1900 – 6 בפברואר 1979) היה מראשוני תנועת "השומר הצעיר" בפולין ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) וזאב און · ראה עוד »
ג' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) וג' בתמוז · ראה עוד »
גדוד העבודה
שנות העשרים חברי גדוד העבודה נחים מעמלם בבניית שכונת רחביה בירושלים מחיינו" של גדוד העבודה אוהלי מחנה גדוד העבודה בשכונת בית הכרם בירושלים אנשי גדוד העבודה בונים את ביתו של אליעזר בן-יהודה (עומד מימין לאוהל) בתלפיות גלבוע, 1926 אנדרטת זיכרון לפלוגת גדוד העבודה בתל אביב "גדוד העבודה וההגנה על־שם יוסף טרומפלדור", או בשמו המקוצר "גדוד העבודה", היה ארגון חלוצים שיתופי שהוקם בשנת 1920 ופעל עד לשנת 1929.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) וגדוד העבודה · ראה עוד »
דוד הורוביץ
חתימת ידו של דוד הורוביץ על שטר של לירה ישראלית אחת נגיד בנק ישראל דוד הורוביץ (משמאל) בשיחה עם שר האוצר לוי אשכול, 1956 דוד ("דולֶק") הורוביץ (15 בפברואר 1899 – 10 באוגוסט 1979) היה כלכלן ישראלי, כיהן כמנהל המחלקה הכלכלית של הסוכנות היהודית (1935–1948), כמנכ"ל הראשון של משרד האוצר (1948–1952) וכנגידו הראשון של בנק ישראל (1954–1971).
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ודוד הורוביץ · ראה עוד »
המהפכה הרוסית (1917)
מהפכנים רוסים בהלסינקי, קיץ 1917 המהפכה הרוסית של 1917 היא שם כולל לשתי המהפכות שהתרחשו באימפריה הרוסית במהלך שנת 1917, פירקו את השלטון האוטוקרטי הצארי והובילו לכינונה של ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) והמהפכה הרוסית (1917) · ראה עוד »
הסולל (כתב עת)
#הפניה הסולל.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) והסולל (כתב עת) · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) והעלייה השנייה · ראה עוד »
העלייה השלישית
חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) והעלייה השלישית · ראה עוד »
הפועל הצעיר
הפועל הצעיר (בראשי תיבות: הפוה"צ) הייתה מפלגת פועלים ציונית בארץ ישראל, שמטרותיה היו הגשמת הציונות ויצירת חברה עברית עובדת ואשר ראתה מתפקידה לפעול למען כיבוש העבודה במושבות ובערים ולהחייאת התרבות העברית.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) והפועל הצעיר · ראה עוד »
הצהרת בלפור
ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) והצהרת בלפור · ראה עוד »
הקיבוץ המאוחד
בני נוער צועדים בעצרת בני הקיבוץ המאוחד עם דגלים בצבעי כחול-לבן ואדום, 1951 מיצג בתערוכה "עשור לקיבוץ המאוחד", 1938 הקיבוץ המאוחד היה ארגון ארצי של קיבוצים, שנוסד בשנת 1927 והתקיים כארגון כזה עד לשנת 1980, אז התאחד עם איחוד הקבוצות והקיבוצים להקמת התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"ם).
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) והקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
השומר
תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) והשומר · ראה עוד »
השומר הצעיר
השומר הצעיר היא תנועת הנוער הציונית הראשונה.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) והשומר הצעיר · ראה עוד »
הלל דן
הלל דן וגולדה מאיר ב-1949 בעת בהנחת אבן הפינה למפעל צינורות. נשר מהספר בדרך לא סלולה – הגדת סולל בונה של דן הלל, פורסם ב-1963 הלל דן (1900, ה'תר"ס או ה'תרס"א – 9 בינואר 1969, י"ט בטבת ה'תשכ"ט) היה מראשוני העלייה השלישית, היה ממנהלי חברת סולל בונה ועמד בראשה מהתקופה שלפני הקמת המדינה ועד שנות החמישים.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) והלל דן · ראה עוד »
החלוץ
סמל הארגון הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) והחלוץ · ראה עוד »
הגדודים העבריים
דגל הגדוד העברי "הראשון ליהודה". לויטננט קולונל ג'ון הנרי פטרסון, מפקד גדוד נהגי הפרדות והגדוד ה-38, בצילום מ-1917 חיילי אחד הגדודים ליד הכותל לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים. צולם כנראה ב-1918 הגדודים העבריים הם גדודי חיילים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, וחלקם השתתף בכיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים בכוונה שתרומתם תיזקף לזכות התביעה להקמת בית לאומי לעמו בארץ ישראל עת יכון סדר עולמי חדש עם תום המלחמה.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) והגדודים העבריים · ראה עוד »
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) והיישוב · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) וכתב עת · ראה עוד »
י"א באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) וי"א באלול · ראה עוד »
יצחק שדה
יצחק שדה (1948) יצחק שדה עם מפקד מצודת עיראק סואידן לאחר כיבושה, 9/11/1948 יעקב הורוביץ, נתן אלתרמן, יודל מרמרי (שלישו של יצחק שדה), צילום: בנו רותנברג, ומאוספו של יורם שדה, יפו אימרה של יצחק שדה באנדרטת חטיבה 8 בנמל התעופה בן-גוריון יצחק שדה (לנדוברג) (10 באוגוסט 1890 – 20 באוגוסט 1952), שכונה "הזקן", היה אלוף בצה"ל וממקימיו, מפקד, אסטרטג, מנהיג, מחנך, מחזאי וסופר יהודי.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ויצחק שדה · ראה עוד »
יצחק דמיאל
יצחק שווייגר-דמיאל (תרנ"ב, 1892 - ח' בשבט תשל"ב, 24 בינואר 1972) היה סופר ומורה עברי.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ויצחק דמיאל · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) וירושלים · ראה עוד »
ישראל שוחט
שלט רחוב על שמם של מניה וישראל שוחט, שכונת רמת אביב, תל אביב ישראל שוחט (30 בינואר 1886, ליסקובו, חבל גרודנה, כיום בבלארוס – 7 ביולי 1961) היה מחלוצי העלייה השנייה, ממקימי ארגון בר גיורא והמנהיג המקובל על חברי אגודת השומר עד לפירוקה, חבר בגדוד העבודה, ממנהיגי הארגון החשאי "הקיבוץ" ופעיל בתנועת העבודה הישראלית.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) וישראל שוחט · ראה עוד »
יהודה ארז
יהודה ארז (רַזְנִיצֶ'נקוֹ) (1 במאי 1900 – 22 במאי 1983) היה חלוץ, סופר, עורך וחוקר של תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ויהודה ארז · ראה עוד »
יהודה אלמוג
יהודה קופילביץ אלמוג (20 במאי 1896 – 23 ביולי 1972) היה איש תנועת "החלוץ" ברוסיה, עוזרו הקרוב של יוסף טרומפלדור מראשי גדוד העבודה, מפעילי הקיבוץ המאוחד בחברת אשלג ארץ-ישראלית, ראש המועצה הראשון של המועצה האזורית תמר.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ויהודה אלמוג · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ו1917 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ו1920 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ו1921 · ראה עוד »
1923
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ו1923 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ו1924 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ו1926 · ראה עוד »
1929
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ו1929 · ראה עוד »
25 בספטמבר
25 בספטמבר הוא היום ה-268 בשנה (269 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מחיינו (כתב עת) ו25 בספטמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מחיינו_(כתב_עת)
