סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית

מַדָד מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית

כל אלגוריתם ניתן לתיאור על ידי מודל מתמטי מופשט המכונה מכונת טיורינג. [1]

26 יחסים: BPP, NP (סיבוכיות), P (סיבוכיות), P=NP, PSPACE, מעגל בגרף, משפט אימרמן, משפט סביץ', מחלקת סיבוכיות, מדעי המחשב, מודל מתמטי, מכונת טיורינג, מכונת טיורינג הסתברותית, אלפבית, אלגוריתם, סיבוכיות, סיבוכיות מקום, סיבוכיות זמן, שמואל וינוגרד, שפה פורמלית, זמן פולינומי, חישוביות, בעיה פתוחה במתמטיקה, גרף (תורת הגרפים), דוד הראל, האוניברסיטה הפתוחה.

BPP

#הפניה BPP (מחלקת סיבוכיות).

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית וBPP · ראה עוד »

NP (סיבוכיות)

#הפניה NP (מחלקת סיבוכיות).

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית וNP (סיבוכיות) · ראה עוד »

P (סיבוכיות)

#הפניה P (מחלקת סיבוכיות).

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית וP (סיבוכיות) · ראה עוד »

P=NP

#הפניה בעיית P.

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית וP=NP · ראה עוד »

PSPACE

בתורת הסיבוכיות, PSPACE היא מחלקת כל בעיות ההכרעה שניתן לפתור על ידי מכונת טיורינג דטרמיניסטית תוך שימוש בסיבוכיות מקום פולינומית.

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית וPSPACE · ראה עוד »

מעגל בגרף

#הפניה מעגל (תורת הגרפים).

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית ומעגל בגרף · ראה עוד »

משפט אימרמן

משפט אימרמן (Immerman–Szelepcsényi) הוא תוצאה בתורת הסיבוכיות (ענף במדעי המחשב) המראה כי מחלקות סיבוכיות מקום אי דטרמיניסטיות סגורות לפעולת המשלים (בעוד אותה שאלה עבור סיבוכיות זמן עודנה פתוחה וככל הנראה התשובה לה שלילית).

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית ומשפט אימרמן · ראה עוד »

משפט סביץ'

משפט סביץ' (באנגלית: Savitch's theorem), שהוכח בידי וולטר סביץ' בשנת 1970, הוא משפט בתורת הסיבוכיות שקושר בין הזיכרון הנדרש לצורך פתרון בעיות בדרך דטרמיניסטית ובין הזיכרון הנדרש כאשר ניתן להשתמש באי-דטרמיניזם.

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית ומשפט סביץ' · ראה עוד »

מחלקת סיבוכיות

במדעי המחשב ובתורת הסיבוכיות, מחלקת סיבוכיות היא אוסף בעיות בעלות סיבוכיות משותפת.

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית ומחלקת סיבוכיות · ראה עוד »

מדעי המחשב

מדְעי המחשב הם ענף מדעי העוסק בלימוד הבסיס התאורטי והמעשי של השימוש במערכות מחשב, ובמידה מסוימת, גם בשאלה של תכנון ובנייה של מערכות מחשב.

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית ומדעי המחשב · ראה עוד »

מודל מתמטי

מודל מתמטי הוא מודל, המשתמש בשפה מתמטית על מנת לתאר מערכת.

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית ומודל מתמטי · ראה עוד »

מכונת טיורינג

הדמיה של מכונת טיורינג מכונת טיורינג (באנגלית: Turing machine) היא מודל חישובי מתמטי אשר באמצעותו ניתן לתאר באופן מופשט את פעולתו של מחשב (כולל מחשב מודרני).

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית ומכונת טיורינג · ראה עוד »

מכונת טיורינג הסתברותית

במדעי המחשב, מכונת טיורינג הסתברותית היא מודל מתמטי של מחשב המהווה הרחבה של המודל הסטנדרטי של מכונת טיורינג על ידי הוספת אלמנט הסתברותי לחישוב שהמכונה מבצעת.

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית ומכונת טיורינג הסתברותית · ראה עוד »

אלפבית

אָלֶפְבֵּית הוא אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים עיצורים ותנועות.

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית ואלפבית · ראה עוד »

אלגוריתם

אלגוריתם הוא דרך שיטתית וחד-משמעית לביצוע של משימה מסוימת, במספר סופי של צעדים.

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית ואלגוריתם · ראה עוד »

סיבוכיות

מחלקות סיבוכיות במדעי המחשב, סיבוכיות (באנגלית: complexity) היא כלי מדד מתמטי של משאבי המערכת הנחוצים לפתרון בעיה נתונה באמצעות מחשב.

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית וסיבוכיות · ראה עוד »

סיבוכיות מקום

במדעי המחשב, כאשר עוסקים בניתוח המשאבים שדורשים אלגוריתמים משתמשים במושג של סיבוכיות מקום (המכונה גם סיבוכיות זיכרון) על מנת להעריך את כמות זיכרון המחשב הדרוש להם.

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית וסיבוכיות מקום · ראה עוד »

סיבוכיות זמן

פונקציות הנפוצות בניתוח אלגוריתמים המציגות את מספר הפעולות הנדרשות לפונקציה לעומת גודל הקלט בתורת החישוביות, סיבוכיות זמן של אלגוריתם היא הערכה, באמצעות חסמים, על מספר הפעולות שמבצע האלגוריתם כפונקציה של גודל הקלט.

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית וסיבוכיות זמן · ראה עוד »

שמואל וינוגרד

שמואל וינוגרד (4 בינואר 1936 בתל אביב - 25 במרץ 2019) היה מדען מחשב ישראלי, שהתגורר ופעל בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית ושמואל וינוגרד · ראה עוד »

שפה פורמלית

במתמטיקה, לוגיקה ומדעי המחשב, שפה פורמלית היא קבוצה כלשהי של רצפים סופיים של סימנים (או אותיות) מקבוצה סופית \Sigma.

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית ושפה פורמלית · ראה עוד »

זמן פולינומי

#הפניה סיבוכיות זמן#זמן ריצה פולינומי קטגוריה:מונחים בתוכנה.

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית וזמן פולינומי · ראה עוד »

חישוביות

תורת החישוביות היא הבסיס למדעי המחשב, והיא עוסקת במודלים לחישוב ובפונקציות הניתנות לחישוב במסגרתם.

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית וחישוביות · ראה עוד »

בעיה פתוחה במתמטיקה

#הפניה בעיה פתוחה.

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית ובעיה פתוחה במתמטיקה · ראה עוד »

גרף (תורת הגרפים)

גרף לא מכוון בעל 6 קודקודים ו-7 קשתות גרף מכוון בעל 4 קודקודים ו-5 קשתות בתורת הגרפים, גרף הוא ייצוג מופשט של קבוצה של אובייקטים, כאשר כל זוג אובייקטים בקבוצה עשויים להיות מקושרים זה לזה.

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית וגרף (תורת הגרפים) · ראה עוד »

דוד הראל

דוד הראל דוד הראל (נולד ב-12 באפריל 1950) הוא פרופסור למדעי המחשב במכון ויצמן למדע, ונשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית ודוד הראל · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: מכונת טיורינג לא-דטרמיניסטית והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מכונת_טיורינג_לא-דטרמיניסטית

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »