סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ממפיס (מצרים)

מַדָד ממפיס (מצרים)

פסל רעמסס השני אשר נמצא בממפיס ממפיס (ביוונית: Μέμφις, בקופטית בוהאירית: ⲙⲉⲙϥⲓ; בערבית: مَنْف, תעתיק: מַנְף) הייתה עיר במצרים העתיקה, ושרידיה שוכנים על הגדה המערבית של הנילוס, בקצה הדרומי של דלתת הנילוס, כ־20 ק"מ דרומית לקהיר, ליד העיר המצרית המודרנית מית־רחינה. [1]

74 יחסים: CIS, KAI, RÉS, מנתון, מצרים, מצרים העתיקה, מצרים העליונה, מצרים התחתונה, מלך, מוזיאון פתוח, מוזיאון הלובר, מיתולוגיה כנענית, אנגליה, אפרודיטה, אל, אלבסטר, אלכסנדר הגדול, אלכסנדריה, אבו סיר, אגיפטולוגיה, אדום (עם), און, אוגריתית, נערמר, נקרופוליס, נילוס, ניהול, סקארה, ע. ג. חורון, ערבית, עשתרת, עיר, עיר בירה, פרה, פתח (אל), פלינדרס פיטרי, פולחן, פיניקים, פיניקית, פירמידה (מבנה), צבי רין, צוען, צור (לבנון), קדושה (דתות), קהיר, קופטית, רעמסס השני, שפרה רין, שושלת, תבאי (מצרים), ..., תיניס, לטינית, חתחור, דלתה, דחשור, המאה ה-4 לפנה"ס, המאה ה-5 לפנה"ס, המאה ה-6 לפנה"ס, האלף ה-3 לפנה"ס, האימפריה המצרית, האימפריה הרומית, הפייסטוס, הרודוטוס, הושע בן בארי, היסטוריון, היסטוריות (הרודוטוס), הירוגליף, כתובת בנבעל, כושר וחסיס, יב, יוונית, 1908, 1913, 641. להרחיב מדד (24 יותר) »

CIS

#הפניה קורפוס הכתובות השמיות.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) וCIS · ראה עוד »

KAI

#הפניה כתובות כנעניות וארמיות.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) וKAI · ראה עוד »

RÉS

#הפניה קורפוס הכתובות השמיות#מאגר האפיגרפיה השמית - Répertoire d'Épigraphie Sémitique.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) וRÉS · ראה עוד »

מנתון

מַנֶתּוֹן (ביוונית: Μανέθων, או מַנֶתּוֹס Μανέθως וגם מַנֶתּוֹ) היה היסטוריון מצרי-הלני וכוהן של הדת המצרית, בתקופה התלמית במאה ה-3 לפנה"ס, בזמנו של תלמי השני, פילדלפוס.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ומנתון · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ומצרים · ראה עוד »

מצרים העתיקה

הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ומצרים העתיקה · ראה עוד »

מצרים העליונה

מפה של מצרים העליונה ומצרים התחתונה הכתר הלבן, סמלה של מצרים העליונה מצרים העליונה, או פתרוס (באכדית: pa-tú-ri-si; בימינו בערבית: صعيد مصر, "צעיד מצר"), היא אזור במצרים המשתרע משני צדי עמק הנילוס בין אסואן בדרום, עד לאזור שבין אל-עיאט ודהשור הנמצאת מדרום לקהיר.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ומצרים העליונה · ראה עוד »

מצרים התחתונה

מפה של מצרים העליונה ומצרים התחתונה מצרים התחתונה, הוא אזור במצרים המשתרע באזור הדלתא של הנילוס עד הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ומצרים התחתונה · ראה עוד »

מלך

המערב ובעל השלטון הארוך ביותר (72 שנה). פסלו של קמהאמהה הראשון, מלך הוואי, בהיכל הקפיטול של ארצות הברית מלך או מלכה הוא שם הניתן למונרך בשלל סיטואציות.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ומלך · ראה עוד »

מוזיאון פתוח

מוזיאון הפתוח של הולנד מוזיאון פתוח (או מוּזֵאוֹן קָטוּר) הוא סוג מוזיאון המציג תחת כיפת השמיים אוספי מבנים וחפצים היסטוריים שהובאו אליו.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ומוזיאון פתוח · ראה עוד »

מוזיאון הלובר

המונה ליזה מאת לאונרדו דה וינצ'י, מוצגת בלובר מוזיאון הלובר בלילה מוזיאון הלובר (בצרפתית: Musée du Louvre) בפריז שבצרפת הוא אחד המוזיאונים הוותיקים, הגדולים והמפורסמים ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ומוזיאון הלובר · ראה עוד »

מיתולוגיה כנענית

Baal au foudre, המאות ה־15–13 לפנה"ס. המיתולוגיה הכנענית (או הפיניקית) היא אוסף המיתוסים שהתפתחו על ידי הכנענים, על קבוצותיהם השונות.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ומיתולוגיה כנענית · ראה עוד »

אנגליה

אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ואנגליה · ראה עוד »

אפרודיטה

אפרודיטֶה או אפרודיטי (ביוונית: Αφροδίτη) היא אלת האהבה, היופי והפריון במיתולוגיה היוונית.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ואפרודיטה · ראה עוד »

אל

שור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור. אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על-טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ואל · ראה עוד »

אלבסטר

מנורה מודרנית העשויה כולה מאלבסטר לבן וחום בסיס המנורה ציפורי אלבסטר לא מעובד על בסיס שיש תבליטי ציד האריות של אשורבניפל מאלבסטר, שנוצרו בערך ב-635–645 לפני הספירה אָלַבַּסְטֶר (alabaster) או בַּהַט הוא כינוי שניתן לשני סוגי מינרלים בעלי גבישים מפותחים: גבס, מינרל המורכב מסידן וגופרית (הרכבו הכימי הוא CaSO4•2H2O), וקלציט, מינרל קרבונטי הבנוי מסידן (Ca) ופחמה (קרבונט CO3).

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ואלבסטר · ראה עוד »

אלכסנדר הגדול

מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »

אלכסנדריה

אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ואלכסנדריה · ראה עוד »

אבו סיר

מפת אתר אבו סיר אבו סיר (בערבית: أبو صير) הוא כפר ואתר ארכאולוגי במצרים, השוכן בגדה המערבית של הנילוס, כ-25 קילומטרים דרומית-מערבית לקהיר.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ואבו סיר · ראה עוד »

אגיפטולוגיה

השער של הכרך הראשון בספרי תיאור מצרים טורה ציור מספרו של קארל ריכרד לפסיוס, הציורים צוירו על פי הוראת פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה הפרוטומה של נפרטיטי אגיפטולוגיה (מיוונית: Αιγυπτιολογία) הוא המדע העוסק בחקר מצרים העתיקה – תולדותיה, לשונה, ממצאיה הארכאולוגיים, האמנות שלה, דתה, משפטה, חיי החברה שלה וכלכלתה – למן ראשיתה ועד הכיבוש הערבי בשנת 641.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ואגיפטולוגיה · ראה עוד »

אדום (עם)

באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ואדום (עם) · ראה עוד »

און

האובליסק של שנוסרת הראשון – נמצא ברובע הליופוליס בקהיר האובליסק של תתחותמס השלישי מוצב בסנטרל פארק בניו יורק און הייתה עיר במצרים העתיקה.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ואון · ראה עוד »

אוגריתית

רשימת אלים אוגריתית אוּגריתית היא ניב כנעני שדובר בעיר הנמל אוגרית, הנמצאת כיום בשטח סוריה.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ואוגריתית · ראה עוד »

נערמר

שני צדי לוח נערמר נערמר היה מלך מצרים ששלט, ככל הנראה, בסוף המאה ה-32 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ונערמר · ראה עוד »

נקרופוליס

הנקרופוליס בסאקרה נקרופוליס - עיר מתים, (מיוונית: πόλη "פּוֹלִי".

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ונקרופוליס · ראה עוד »

נילוס

הלבן (משמאל) מתמזגים בסמוך לאי תותי (קצהו הצפוני בתחתית התמונה) שבסודאן נילוס (מיוונית עתיקה: Νεῖλος; בערבית: النيل, אַ-נִּיל; באנגלית וסוואהילי: Nile; בלוגנדה: Kiira, קִירַה; באמהרית: አባይ ወንዝ, אֶבַּיי וֶנְז; בנוביאנית: Áman Dawū; בקופטית: Ⲫⲓⲁⲣⲟ, פִיאַרוֹ; בעברית מקראית: יְאוֹר) הוא נהר הזורם ביבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ונילוס · ראה עוד »

ניהול

ניהול הוא תהליך או אוסף הפעולות של הנהגה והובלה של ארגון.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) וניהול · ראה עוד »

סקארה

250px סַקַארָה (בערבית: سقّارة) הוא אתר קבורה עתיק בקרבת קהיר שהיה עיר הקברים של ממפיס, בירת מצרים העתיקה.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) וסקארה · ראה עוד »

ע. ג. חורון

#הפניה עדיה חורון.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) וע. ג. חורון · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) וערבית · ראה עוד »

עשתרת

עַשְׁתָּרְתּ (באוגריתית: 𐎓𐎘𐎚𐎗𐎚 – עתֿתרת, בפיניקית: 𐤏𐤔𐤕𐤓𐤕 – עשתרת) הידועה בניקוד המקרא כעַשְׁתֹּרֶת, ומכונה גם מלכת השמים (בפיניקית: 𐤌𐤋𐤊𐤕) היא אלה חשובה במיתולוגיה הכנענית והפיניקית, שאומצה גם בתרבויות שכנות.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ועשתרת · ראה עוד »

עיר

נוף מעל טוקיו, בירת יפן. (ברקע הר פוג'י) עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ועיר · ראה עוד »

עיר בירה

עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ועיר בירה · ראה עוד »

פרה

#הפניה בקר הבית.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ופרה · ראה עוד »

פתח (אל)

מוזיאון הבריטי פְּתָח (במצרית עתיקה: ptḥ, בפיניקית: 𐤐𐤕𐤇,CIS I 111 פתח) הוא אל הבריאה, המלאכות והאמנויות, ואל התחייה והפוריות במיתולוגיה המצרית העתיקה.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ופתח (אל) · ראה עוד »

פלינדרס פיטרי

פרופסור סר ויליאם מתיו פלינדרס פיטרי (באנגלית: Sir William Matthew Flinders Petrie; 3 ביוני 1853 – 28 ביולי 1942) היה אגיפטולוג אנגלי, חבר בחברה המלכותית וחלוץ המתודולוגיה של הארכאולוגיה השיטתית המודרנית.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ופלינדרס פיטרי · ראה עוד »

פולחן

פולחן הינדי בורנסי פדיון הבן פולחן (מהשורש הארמי פל"ח, המקביל לשורש העברי עב"ד; בלועזית: ריטוּאָל) הוא מכלול הפעולות שאנשים מצווים או נוהגים לבצע במהלך טקס דתי או טקס מסורתי כלשהו.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ופולחן · ראה עוד »

פיניקים

עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ופיניקים · ראה עוד »

פיניקית

פיניקית היא שם כולל למשפחת ניבים כנעניים שדוברו במהלך האלף ה־1 לפנה"ס לאורך אזורי החוף הצפוני של כנען, מארוד שבצפון ועד יפו ודור שבדרום, ובייחוד בערים צור, צידון וגבל, כמו גם באזורים מסוימים בקפריסין ובאנטוליה.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ופיניקית · ראה עוד »

פירמידה (מבנה)

הפירמידות במצרים צריחי כנסיית מריאנקירכה (ליבק) בצורת פירמידות מתומנות מבנים דמויי פירמידה באים לידי ביטוי באדריכלות העתיקה והמודרנית, באמנות ובפולחן.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ופירמידה (מבנה) · ראה עוד »

צבי רין

משפחת היילפרין בארץ ישראל בשנת 1926. מימין לשמאל, גמליאל (צבי רין), יחיאל, עוזיאל (עוזי אורנן), מירי (מירי דור), פנינה, אוריאל (יונתן רטוש). השמות בסוגריים אומצו בבגרותם. צבי רין בחזית מימין, לשמאלו אמו, פנינה הלפרין. מאחור מימין, אחיו, יונתן רטוש, ומשמאל, עוזי אורנן. שנות ה-40 של המאה ה-20. צבי רין (27 בפברואר 1914 – 26 בספטמבר 1998) היה בלשן וחוקר לשונות המזרח הקדום והשפות השמיות העתיקות.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) וצבי רין · ראה עוד »

צוען

צֹעַן עיר מצרית קדומה, ממזרח לדלתת הנילוס.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) וצוען · ראה עוד »

צור (לבנון)

צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) וצור (לבנון) · ראה עוד »

קדושה (דתות)

#הפניה קדושה (דת).

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) וקדושה (דתות) · ראה עוד »

קהיר

קָהִיר (בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה בה.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) וקהיר · ראה עוד »

קופטית

קופטית הוא שם ניב של השפה המצרית הקדומה.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) וקופטית · ראה עוד »

רעמסס השני

רַעְמְסֵס הַשֵּׁנִי (1303 לפנה"ס - 1213 לפנה"ס, לפי הכרונולוגיה הנמוכה; 1337 לפנה"ס - 1247 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה הגבוהה), היה פרעה ומלך מצרים בשנים 1213-1279 לפנה"ס, במשך כ-66 שנה.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ורעמסס השני · ראה עוד »

שפרה רין

שפרה רין (27 באפריל 1914 – 25 במרץ 2012) הייתה בלשנית וחוקרת לשונות המזרח הקדום והשפות השמיות.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ושפרה רין · ראה עוד »

שושלת

שושלת היא שורה של שליטים השייכים לאותה משפחה, השולטת במדינה או בממלכה במשך דורות רבים.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ושושלת · ראה עוד »

תבאי (מצרים)

מפת הנקרופוליס של תבאי תֶּבַּאי (ידועה גם בשמות נוא-אמון או ואסט; Was-t) היא עיר מצרית עתיקה, הממוקמת במחוז לוקסור על גדותיו המזרחיות והמערביות של הנילוס, במצרים העליונה.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ותבאי (מצרים) · ראה עוד »

תיניס

תיניס או תין הייתה בירת השושלת הראשונה במצרים העתיקה.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ותיניס · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ולטינית · ראה עוד »

חתחור

חתחור מוזיאון הבריטי חתחור (או ח'וואת או חר) היא אלת היופי, האהבה, המוזיקה והמלחמה (בתור סח'מת) במיתולוגיה המצרית.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) וחתחור · ראה עוד »

דלתה

דלתת הנילוס, כפי שנראית מהחלל (צולם על ידי NASA) משקעי חול ובוץ שהנהר סוחף בדרכו מצטברים בדלתה תיאור סכמטי של הכוחות השונים הפועלים על הסחף בדלתה (העיגול השחור מייצג את הסחף) דלתה או דלתא היא מישור סחף בשפך נהר שצורתו משולשת, צורה שדומה לאות היוונית דלתא (Δ), ומכאן שמה, ונערמים שם משקעי חול ובוץ שהנהר סחף בדרכו.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ודלתה · ראה עוד »

דחשור

דחשור (ערבית: دهشور, תעתיק מדויק: דהשור; בקופטית: ⲧⲁϩϭⲟⲩⲣ) הוא נקרופוליס מלכותי השוכן על הגדה המערבית של הנילוס, במרחק של כ-40 קילומטרים דרומית לקהיר ובמרחק של כ-8 קילומטרים דרומית לסקארה, היה חלק מהאזור שהיה בשליטה האדמיניסטרטיבית של הבירה העתיקה ממפיס.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ודחשור · ראה עוד »

המאה ה-4 לפנה"ס

המאה ה-4 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 301 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) והמאה ה-4 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-5 לפנה"ס

המאה ה-5 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 401 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) והמאה ה-5 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-6 לפנה"ס

המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »

האלף ה-3 לפנה"ס

כלי ברונזה האלף ה-3 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 3,000 לפנה"ס עד סוף שנת 2,001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-30 לפנה"ס עד סוף המאה ה-21 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) והאלף ה-3 לפנה"ס · ראה עוד »

האימפריה המצרית

#הפניה היסטוריה של מצרים העתיקה#ממלכה חדשה - תקופת האימפריה.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) והאימפריה המצרית · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) והאימפריה הרומית · ראה עוד »

הפייסטוס

צדו המערבי של מקדש ההפיסטיאון באתונה הֶפַייסְטוֹס (ביוונית), או בשמו הרומי וולקן, הוא אל הנפחות והאש במיתולוגיה היוונית.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) והפייסטוס · ראה עוד »

הרודוטוס

הרודוטוס הֶרוֹדוֹטוֹס (ביוונית: Ἡρόδοτος; 484 לפנה"ס לערך – 425 לפנה"ס) מהליקרנאסוס (היום בודרום בטורקיה) היה היסטוריון יווני המכונה "אבי ההיסטוריה", שתיאר בחיבורו "היסטוריוֹת" את הפלישה הפרסית ליוון בראשית המאה ה-5 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) והרודוטוס · ראה עוד »

הושע בן בארי

הושע, ציור של דוצ'יו די-בונינסניה הוֹשֵעַ בֶּן-בְּאֵרִי היה נביא שפעל בממלכת ישראל באמצע ימי בית ראשון, לקראת חורבן ממלכת ישראל.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) והושע בן בארי · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) והיסטוריון · ראה עוד »

היסטוריות (הרודוטוס)

קטע פפירוס מתוך הספר השמיני של ההיסטוריות הרודוטוס היסטוריות (ביוונית עתיקה: Ἱστορίαι) הוא חיבור פרי עטו של ההיסטוריון היווני בן המאה ה-5 לפנה"ס הרודוטוס, הנחשב לספר ההיסטוריה הראשון בעולם המערבי.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) והיסטוריות (הרודוטוס) · ראה עוד »

הירוגליף

כתב חרטומים מצרי כתב הירוגליפי מטיקאל, עיר תרבות המאיה הִירוֹגְלִיף (מיוונית: ἱερογλύφος: היירוס - קדוש, גליף – תחריט או כתב מגולף) הוא מונח המתייחס לתווים או סימנים גרפיים שיוצרים דמויות מצוירות, בעיקר ציורי חיות או חפצים.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) והירוגליף · ראה עוד »

כתובת בנבעל

חור על התנינים". הכתובת הפיניקית של בנבעל אינה נראית בתמונה כתובת בנבעל היא כתובת פיניקית המוקדשת לעשתרת על גוש שיש ששימש בסיס למצבה מצרית, שנמצאה ליד הפירמידה של יונס במֹף בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) וכתובת בנבעל · ראה עוד »

כושר וחסיס

כושר-וחסיס (באוגריתית: 𐎋𐎘𐎗𐎟𐎆𐎃𐎒𐎒 – כתֿר וחֿסס) היה אל האוּמנויות והטכנולוגיה הכנעני, היוצר דברים נפלאים.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) וכושר וחסיס · ראה עוד »

יב

מוזיאון אסואן באי יב והנילומטר למטה משמאל הנילומטר במקדש סטיס מלון באי תצפית לעבר דרום האי גדת האי המערבית יֵב (מקופטית: Ⲓⲏⲃ או Ⲉⲓⲏⲃ; בערבית: إلفنتين, אִלְפַנְתִין, מיוונית: Ἐλεφαντίνη, אֱלֶפַנְטִינֵה - אי הפילים) הוא אי בנהר הנילוס באזור אסואן בדרומה של מצרים.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ויב · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ויוונית · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ו1908 · ראה עוד »

1913

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ו1913 · ראה עוד »

641

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ממפיס (מצרים) ו641 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ממפיס_(מצרים)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »