סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חשמונאים

מַדָד חשמונאים

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי). [1]

292 יחסים: ממשל, ממלכת החשמונאים, ממלכת יהודה, מנלאוס (כהן גדול), מנחם שטרן, מס, מסחר, מסדה (הוצאת ספרים), מסכת אבות, מעוז צור, מצרים, מצרים התלמיית, מצביא, מצודת החקרא, מקבים א, מרקוס אנטוניוס, מרד, מרד בר כוכבא, מרד החשמונאים, מרים (בת אגריפס הראשון), מרים החשמונאית, משמרת יהויריב, משנה, משה, משה שמיר, מתתיהו אנטיגונוס השני, מתתיהו הכהן, מלחמת אחים, מלחמת האזרחים של יוליוס קיסר, מלחמות היהודים, מלכי יהודה וישראל, מטבע, מחניים (כתב עת), מגדר, מגילות מדבר יהודה, מדבר יהודה, מודיעים, מכמש, מכוור, מישור החוף, מיתרידטס השישי, מלך פונטוס, מיכאל אבי יונה, א. ש. הרטום, אנטיפטרוס האדומי, אנטיגונוס הראשון, אנטיוכוס הרביעי, אנטיוכוס השלישי, אנטיוכוס השביעי, אנטיוכוס השישי, אנטיוכיה, ..., אסיה הקטנה, אפוקליפטיקה, אפיפניוס מסלמיס, ארמניה, ארץ ישראל, אריסטובולוס (בית הורדוס), אריסטובולוס הראשון, אריסטובולוס השני, אריסטובולוס השלישי, אשקלון, אלעזר החורני, אלכסנדר באלאס, אלכסנדר השני (שליט חשמונאי), אלכסנדר הגדול, אלכסנדר ינאי, אלכסנדרה החשמונאית, אלכסנדרה החשמונאית (השלישית), אלכסנדריה, אטלס כרטא, אברהם שליט, אבות הכנסייה, אגריפס הראשון, אגריפס השני, אדום (עם), אוריאל רפפורט, אוריגנס, אוגוסטוס קיסר, אכזריות, איסיים, איל רגב, נמל, נחמיה, נבטים, נבואה, ניקולאוס איש דמשק, סנהדרין, ספר מקבים א, ספר מקבים א', ספר מקבים ב, ספר חנוך א', ספר חנוך ב', ספר דניאל, ספר היובלים, ספר יהודית, ספר יוסיפון, ספרטה, סלאוקוס הרביעי, סטראבון, סוריה, עמק החולה, ענישה, עקרון (עיר מקראית), ערפד, על הנסים, עזרא הסופר, עזה, עבר הירדן, עבדות, עבודת אלילים, עכו, פצאל (בית הורדוס), פרושים, פלשת, פטור ממס, פוליס, צליבה, צבי גרץ, צדקיהו, צדוקים, ציון (כתב עת), ציונות, קנאה, קפדוקיה, קרב אקטיום, קרב אלעשה, קדמוניות היהודים, קודש הקודשים, קיליקיה, רמת הגולן, רמב"ן, רמב"ם, רעל, רחל אליאור, רגב (יישוב קדום), רומא, שמעון בן שטח, שמעון דר, שמעון התרסי, שמואל ספראי, שמואל קליין, שר צבא, שלמה זלמן הנאו, שלומציון המלכה, שלומית (אחות הורדוס), שבט לוי, שושלת, שכיר חרב, שיבת ציון, תמריץ, תקופת בית שני, תרבות, תרגום השבעים, תל אשדוד, תל חדיד, תל גזר, תלמוד ירושלמי, תלמי השישי, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, לגיטימציה, לוד, טופוגרפיה, טיטוס, חנן אשל, חנוכה, חשמן, חז"ל, חומות ירושלים, חוניו השלישי, חירות האדם, חיי יוסף, בן ציון לוריא, בצלאל בר כוכבא, בצלאל בר-כוכבא, ברניקי, ברניקי (בת שלומית), בת קול, בבל, בית סלאוקוס, בית צדוק, בית צור, בית תלמי, בית דוד, בית המקדש, בית הורדוס, גאופוליטיקה, גנאלוגיה, גנאיוס פומפיוס מגנוס, גרילה, גלפירה, גלות (יהדות), גלות בבל, גזירות אנטיוכוס, גביניוס, גדר (עיר מקראית), גיור, דמטריוס הראשון, דמטריוס השני, דמוגרפיה, דם המכבים, דניאל שוורץ, דעת (אתר אינטרנט), דקאפוליס, דרך, דרוסילה (בית הורדוס), דת, דברי ימי ישראל, דוד אבודרהם, דוד עמית, דוד פלוסר, דיודוטוס טריפון, הממלכה האחמנית, המאה ה-10, המאה ה-2 לפנה"ס, המאה ה-20, המאה הראשונה לפנה"ס, המרד הגדול, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, המזרח התיכון, האוניברסיטה הפתוחה, האימפריה הסלאוקית, האימפריה הפרתית, האימפריה הרומית, הספרים החיצוניים, הרי אדום, השושלת הסלאוקית, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, התרבות ההלניסטית, התייוונות, הגלעד, הגליל, הוצאת מסדה, הוצאת עמיחי, הוצאת דביר, הוצאת יזרעאל, הוצאה להורג, הורקנוס השני, הורקניה, הורקניה (מבצר), הורדוס, הורדוס (מלך כלקיס), היסטוריה של עם ישראל, הידען, וסאל, כפייה דתית, כתר הוצאה לאור, כלקיס (ממלכה קדומה), כהן, כהן גדול, כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול, ימי הביניים, יאסון, יעקב נפתלי שמחוני, יפו, ירושלים, יריחו, ישראל, ישות, יטורים, יחיעם שורק, יב, יד יצחק בן-צבי, יהדות, יהושע אפרון, יהודה בן טבאי, יהודה המכבי, יהודים, יונתן הוופסי, יוסף קלוזנר, יוסף בן מתתיהו, יוליוס קיסר, יוחנן הגדי, יוחנן הורקנוס הראשון, יוון העתיקה, יוונים, ייבום, 104 לפנה"ס, 134 לפנה"ס, 140 לפנה"ס, 142 לפנה"ס, 152 לפנה"ס, 153 לפנה"ס, 157 לפנה"ס, 160 לפנה"ס, 166 לפנה"ס, 167 לפנה"ס, 200 לפנה"ס, 332 לפנה"ס, 37 לפנה"ס, 40 לפנה"ס, 63 לפנה"ס, 67 לפנה"ס, 76 לפנה"ס. להרחיב מדד (242 יותר) »

ממשל

מִמְשָׁל הוא תחום החיים בו נעשות ההחלטות הרשמיות והכוללות של חברה או מדינה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וממשל · ראה עוד »

ממלכת החשמונאים

ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וממלכת החשמונאים · ראה עוד »

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וממלכת יהודה · ראה עוד »

מנלאוס (כהן גדול)

מנלאוס (ביוונית: Μενέλαος, מֶנֶלָאוֹס; מלטינית: מֶנֶלָאוּס) היה כהן גדול ומנהיג יהודי מתייוון בתקופת בית שני ומרד החשמונאים, בין השנים 163-172 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומנלאוס (כהן גדול) · ראה עוד »

מנחם שטרן

מנחם שטרן (ט' באדר ה'תרפ"ה, 5 במרץ 1925 – י"ט בסיוון ה'תשמ"ט, 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומנחם שטרן · ראה עוד »

מס

מַס הוא תשלום הנגבה על פי חוק מתושבים ומאזרחים, למימון פעולות שונות של גופי ציבור.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומס · ראה עוד »

מסחר

Sächsische Landesbibliothek – Staats- und Universitätsbibliothek Dresden, דרזדן, סקסוניה מסחר בין אינדיאנים וצרפתים בניו אורלינס (1717) על גדת המיסיסיפי State Library of New South Wales סוחר טקסטיל בסמרקנד, אוזבקיסטן בתחילת המאה ה-20שצילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי Barrio San Juan (Guadalajara), גוודלחרה (מקסיקו) שוק פתח תקווה (2012) שוק בעכו (2013) מסחר הוא מערך של עסקאות חליפין מרצון, לרוב של סחורות ושל שירותים בעד תשלום.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומסחר · ראה עוד »

מסדה (הוצאת ספרים)

לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומסכת אבות · ראה עוד »

מעוז צור

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי הוא פיוט שנהוג לזמר בימי חנוכה, לאחר הדלקת הנרות.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומעוז צור · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומצרים · ראה עוד »

מצרים התלמיית

#הפניה ממלכת בית תלמי.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומצרים התלמיית · ראה עוד »

מצביא

מצביא הוא אדם הנושא בתפקיד בכיר בניהול והכוונת הצבא.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומצביא · ראה עוד »

מצודת החקרא

מפת היסטורית של ירושלים, החקרא (למטה מימין) מזוהה עם עיר דוד מצודת החקרא (ביוונית: Aκρα, אקרא) הייתה מצודה בירושלים, שנבנתה על ידי המלך אנטיוכוס אפיפנס בשנת 167 לפני הספירה, תקופת השלטון הסלאוקי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומצודת החקרא · ראה עוד »

מקבים א

#הפניה ספר מקבים א'.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומקבים א · ראה עוד »

מרקוס אנטוניוס

מרקוס אנטוניוס (בלטינית: Marcus Antonius; 83 לפנה"ס – 1 באוגוסט 30 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי רומאי, מתומכיו החשובים של יוליוס קיסר.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומרקוס אנטוניוס · ראה עוד »

מרד

איור של המרד על הבאונטי. מרד או מרי (התקוממות) הוא סירוב להכרה בסמכות.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומרד · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומרד החשמונאים · ראה עוד »

מרים (בת אגריפס הראשון)

מרים (נולדה בשנת 34) הייתה נסיכה יהודיה משושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומרים (בת אגריפס הראשון) · ראה עוד »

מרים החשמונאית

מרים החשמונאית (ביוונית Μαριάμη; לפני 53 לפנה"ס — 29 לפנה"ס) הייתה אשת הורדוס מלך יהודה, האחרונה לבית חשמונאי.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומרים החשמונאית · ראה עוד »

משמרת יהויריב

משמרת יהויריב היא המשמרת הראשונה מבין 24 משמרות כהונה מתקופת בית ראשון הנזכרות בתנ"ך ב.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומשמרת יהויריב · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומשנה · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומשה · ראה עוד »

משה שמיר

לוחית זיכרון בפתח ביתו של משה שמיר ברח' קהילת סופיה 16 בתל אביב משה שמיר (י"ב באלול ה'תרפ"א, 15 בספטמבר 1921 – ג' באלול ה'תשס"ד, 21 באוגוסט 2004) היה סופר, סופר ילדים, מחזאי, פובליציסט, מבקר ספרות, מרצה לדרמה, עורך מדורי ספרות בעיתונות הארצית, עורך כתבי עת ואיש ציבור ישראלי, אחד מחשובי הסופרים הישראליים של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומשה שמיר · ראה עוד »

מתתיהו אנטיגונוס השני

מתתיהו אנטיגונוס השני (ביוונית: Αντίγονος) היה אחרון מלכי בית חשמונאי.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומתתיהו אנטיגונוס השני · ראה עוד »

מתתיהו הכהן

מתתיהו הכהן (נפטר ב-166 לפנה"ס) (מכונה גם מתתיהו החשמונאי או "מתתיהו בן יוחנן כהן גדול") היה כהן ממשפחת חשמונאי, מנהיג ומצביא.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומתתיהו הכהן · ראה עוד »

מלחמת אחים

#הפניה מלחמת אזרחים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומלחמת אחים · ראה עוד »

מלחמת האזרחים של יוליוס קיסר

מלחמת האזרחים של יוליוס קיסר התחוללה בתקופת הרפובליקה הרומית המאוחרת בין ינואר 49 לפנה"ס למרץ 45 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומלחמת האזרחים של יוליוס קיסר · ראה עוד »

מלחמות היהודים

#הפניה מלחמת היהודים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומלחמות היהודים · ראה עוד »

מלכי יהודה וישראל

#הפניה מלכי ישראל ויהודה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומלכי יהודה וישראל · ראה עוד »

מטבע

מדינת ישראל שני הצדדים של מטבע ספרדי מתקופת פרננדו השישי (1756) מַטְבֵּעַ, במשמעותו המקורית, הוא גוש מתכת בעל צורת עיגול או צורה דומה, שעליו הטבעה שנוצרה על ידי ריבון (ומכאן נגזר שמו), ואשר מטרתו לשמש אמצעי תשלום, המקל על פעולות הקנייה, המכירה והתשלום עבור סחורות, עבודה או שירותים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומטבע · ראה עוד »

מחניים (כתב עת)

ממוזער כתב העת מחניים היה במשך שנים רבות ביטאונה של הרבנות הצבאית הראשית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומחניים (כתב עת) · ראה עוד »

מגדר

שלט הכתוב בפונט עברי המשלב ויזואלית בין לשון נקבה וזכר באותן אותיות - ברוכות~ים הבאות~ים. Unisex public toilet. סטיקר המופיע בכניסה לחדר יועצת בבית ספר תיכון. מִגְדָּר (באנגלית: Gender, גֶ'נְדֶּר) הוא מונח במדעי החברה המתייחס להבחנות בין הגבר לאישה שהן תלויות חברה ותרבות.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומגדר · ראה עוד »

מגילות מדבר יהודה

קצר.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »

מדבר יהודה

טקסט.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומדבר יהודה · ראה עוד »

מודיעים

מודיעים או מודיעין הייתה עיר קדומה בשפלת יהודה, כ-10 קילומטר ממזרח ללוד.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומודיעים · ראה עוד »

מכמש

מִכְמָשׂ (גם: מִכְמָס) הייתה עיר מרכזית בנחלת שבט בנימין בתקופת המקרא ובתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומכמש · ראה עוד »

מכוור

מכוור. ברקע: ים המלח מכוור (ביוונית: Machaerus, Μαχαιροῦς, "מַכֵירוּס"; בערבית: قلعة المشناقى, "קלעת אל-מישנאקא") הוא הר בממלכת ירדן, השוכן במרחק של כ-24 ק"מ מדרום-מזרח לשפך הירדן לים המלח, כחמישה ק"מ ממזרח לחופו וארבעה ק"מ מדרום לערוצו של ואדי זרקא-מעין.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומכוור · ראה עוד »

מישור החוף

מישור החוף בישראל חלקו הצפוני ביותר של מישור החוף הצפוני, כפי שהוא נראה מראש הנקרה הארץ שפך נחל אלכסנדר חולות ניצנים גבעת כורכר בחוף הרצליה מישור החוף הוא חבל ארץ מישורי בארץ ישראל המשתרע לאורך חוף הים התיכון, מגבול הצפון (מישור החוף הצפוני) בראש הנקרה ועד לגבול מצרים בדרום (מישור החוף הדרומי), ברצועת עזה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומישור החוף · ראה עוד »

מיתרידטס השישי, מלך פונטוס

left מיתרידטס השישי (ביוונית: Μιθραδάτης) הידוע גם כדיוניסוס אופטור ("Eupator Dionysius") (132 לפנה"ס - 63 לפנה"ס) היה שליט פונטוס בין השנים 111 לפנה"ס - 63 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומיתרידטס השישי, מלך פונטוס · ראה עוד »

מיכאל אבי יונה

#הפניה מיכאל אבי-יונה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ומיכאל אבי יונה · ראה עוד »

א. ש. הרטום

#הפניה אליה שמואל הרטום.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וא. ש. הרטום · ראה עוד »

אנטיפטרוס האדומי

אָנְטִיפָּטְרוּס הָאֲדוֹמִי (ביוונית: Αντίπατρος; 113 – 43 לפנה"ס) היה מדינאי בתקופת הבית השני, בן בריתו של הורקנוס השני.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואנטיפטרוס האדומי · ראה עוד »

אנטיגונוס הראשון

אנטיגונוס הראשון (ביוונית: Αντίγονος; נהרג בשנת 104 לפנה"ס) היה מצביא חשמונאי, בנו של יוחנן הורקנוס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואנטיגונוס הראשון · ראה עוד »

אנטיוכוס הרביעי

אנטיוכוס הרביעי מוזיאון הישן בברלין אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς, "המתגלה"; 215 – 164 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואנטיוכוס הרביעי · ראה עוד »

אנטיוכוס השלישי

אנטיוכוס השלישי "הגדול" (ביוונית: Ἀντίoχoς Μέγας, אנטיוכוס "מגאס"; 242 – 187 לפנה"ס) היה המלך השישי בשושלת הסלאוקית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואנטיוכוס השלישי · ראה עוד »

אנטיוכוס השביעי

מטבע של אנטיוכוס השביעי אנטיוכוס השביעי אאורגטס (ביוונית: Ἀντίοχος Ευεργέτης; ? – 129 לפנה"ס), שכונה אנטיוכוס סידטס (Σιδήτης, כלומר "אנטיוכוס מסידה", על שם העיר בחוף אנטליה), היה מלך הממלכה הסלאוקית בשנים 138–129 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואנטיוכוס השביעי · ראה עוד »

אנטיוכוס השישי

אנטיוכוס השישי (דיוניסוס) (בערך 148 - 138 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואנטיוכוס השישי · ראה עוד »

אנטיוכיה

אַנְטִיוֹכִיָה (ביוונית: Ἀντιόχεια, בערבית: أنطاكية, בטורקית: Antakya, בסורית ובספרות התלמודית: אנטוכיא) היא עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה, שוכנת על גדות נהר האורונטס בעמק אמוק ובקרבת שפכו לים התיכון.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואנטיוכיה · ראה עוד »

אסיה הקטנה

מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואסיה הקטנה · ראה עוד »

אפוקליפטיקה

#הפניה אפוקליפסה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואפוקליפטיקה · ראה עוד »

אפיפניוס מסלמיס

אפיפניוס (ביוונית: Ἐπιφάνιος; 310 לערך – 402) היה אחד מאבות הכנסייה הנוצרית ואחד ממגניה הנוקשים של האורתודוקסיה הנוצרית, הידוע ברדיפתו חסרת הפשרות אחרי תורות כפירה ומינות בעת ביקורו בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואפיפניוס מסלמיס · ראה עוד »

ארמניה

רֶפּוּבְּלִיקַת אַרְמֶנְיָה (בארמנית: Հայաստանի Հանրապետություն, הָיַסְטָנִי הַנְרָפֵּטוּתְיוּן) היא מדינה השוכנת בדרום-קווקז באירואסיה, בין הים השחור והים הכספי.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וארמניה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וארץ ישראל · ראה עוד »

אריסטובולוס (בית הורדוס)

אריסטובולוס (34/35 לפנה"ס - 7 לפנה"ס) היה נסיך יהודי מבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואריסטובולוס (בית הורדוס) · ראה עוד »

אריסטובולוס הראשון

#הפניה יהודה אריסטובולוס הראשון.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואריסטובולוס הראשון · ראה עוד »

אריסטובולוס השני

(מימין) אריסטובולוס השני כורע ברך אוחז במושכות ומציע ענף של זית. מטבע רומי משנת 55 לפנה"ס אריסטובולוס השני (ביוונית: Αριστόβουλος Β΄; 100 – 49 לפנה"ס) היה מלך יהודה וכהן גדול במשך ארבע שנים (67–63 לפנה"ס) והיה טוען לכתר גם בשנים שלאחר מכן.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואריסטובולוס השני · ראה עוד »

אריסטובולוס השלישי

אריסטובולוס השלישי (ביוונית: Ἀριστόβουλος; 53 לפנה"ס – 36 לפנה"ס) היה הכהן הגדול האחרון מבית חשמונאי.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואריסטובולוס השלישי · ראה עוד »

אשקלון

שעון שמש במצפור החוף הצפוני באשקלון אַשְׁקְלוֹן היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, השוכנת בין הנגב לשפלה בקצה המערבי של חבל לכיש.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואשקלון · ראה עוד »

אלעזר החורני

מחיצת אלעזר על ידי הפיל, איור מתוך תנ"ך מקלין משנת 1815. אלעזר החורני (בנוסח המקור היווני: Αυραν אֲוָרָן; נהרג בשנת 162 לפנה"ס) היה בנו של מתתיהו החשמונאי ואחיו של יהודה המכבי.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואלעזר החורני · ראה עוד »

אלכסנדר באלאס

אלכסנדר באלאס (ביוונית עתיקה: Ἀλέξανδρoς Bάλας) היה שליט הממלכה הסלאוקית בין השנים 152 או 150 לפנה"ס ו-146 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואלכסנדר באלאס · ראה עוד »

אלכסנדר השני (שליט חשמונאי)

אלכסנדר השני (המאה ה-1 לפנה"ס) היה נסיך מבית חשמונאי.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואלכסנדר השני (שליט חשמונאי) · ראה עוד »

אלכסנדר הגדול

מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »

אלכסנדר ינאי

יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואלכסנדר ינאי · ראה עוד »

אלכסנדרה החשמונאית

אלכסנדרה החשמונאית (המאה ה-1 לפנה"ס) הייתה אצילה מבית המלוכה החשמונאי של יהודה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואלכסנדרה החשמונאית · ראה עוד »

אלכסנדרה החשמונאית (השלישית)

אלכסנדרה החשמונאית (מכונה השלישית כדי להבדילה מן האחרות; ? – 31 לפנה"ס?) הייתה מנהיגה מבית חשמונאי.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואלכסנדרה החשמונאית (השלישית) · ראה עוד »

אלכסנדריה

אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואלכסנדריה · ראה עוד »

אטלס כרטא

#הפניה הוצאת כרטא#אטלס כרטא.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואטלס כרטא · ראה עוד »

אברהם שליט

אברהם חיים שליט (13 ביוני 1898 – כ"ח באב ה'תשל"ט, 21 באוגוסט 1979) היה חוקר תקופת הבית השני, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת 1960.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואברהם שליט · ראה עוד »

אבות הכנסייה

אֲבוֹת הַכנסייה, הידועים בנצרות גם בתור הָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, היו ראשוני התאולוגים והמחברים בדת הנוצרית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואבות הכנסייה · ראה עוד »

אגריפס הראשון

אגריפס הראשון (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; 11 או 10 לפנה"ס – מרץ 44) היה מלך יהודה האחרון, יהודי-רומאי וצאצא לבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואגריפס הראשון · ראה עוד »

אגריפס השני

אגריפס השני (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; נולד בשנת 27 לספירה ומת בתחילת שנות ה-90 או בשנת 100) היה בנו של המלך אגריפס הראשון ונינו של הורדוס, כיהן כמלך מטעמם של הרומאים ובחסותם על אזורים בצפון ארץ ישראל, כלקיס, הגולן, וממונה על בית המקדש.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואגריפס השני · ראה עוד »

אדום (עם)

באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואדום (עם) · ראה עוד »

אוריאל רפפורט

אוריאל רפפורט (1935 – 20 בדצמבר 2019) היה פרופסור לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, שכיהן כרקטור האוניברסיטה, כחבר המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואוריאל רפפורט · ראה עוד »

אוריגנס

אוריגנס מאלכסנדריה (ביוונית: Ὠριγένης, בלטינית: Origenes, בקופטית: Ϩⲱⲣⲓⲕⲉⲛ; נולד בסביבות 185–186 ונפטר בין 253–255), ידוע גם בשם אוריגנס אדמנטיוס (ביוונית: Ὠριγένης Ἀδαμάντιος), היה מלומד נוצרי קדום, סגפן, ותאולוג.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואוריגנס · ראה עוד »

אוגוסטוס קיסר

אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים - גם החשוב שבהם.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואוגוסטוס קיסר · ראה עוד »

אכזריות

ציורים מהמאה ה־17 המתארים מעשי אכזריות שונים. אכזריות היא רִשְׁעוּת, זָדוֹן או אֲטִימוֹת.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואכזריות · ראה עוד »

איסיים

חורבות מחיצת המגורים בעתיקות קומראן. הגן הלאומי קומראן, ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואיסיים · ראה עוד »

איל רגב

איל רגב (נולד ב-1970) הוא היסטוריון ופרופסור מן המניין לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ואיל רגב · ראה עוד »

נמל

טעינת מטען חקלאי בנמל אשדוד מבט אל העגורנים בנמל חיפה, בצד ימין ניתן להבחין בקצה שובר הגלים של נמל הקישון נמל דיג באיי פארו נָמֵל הוא מעגן מעשה ידי אדם המשמש לטעינה ולפריקה של מטענים המובלים בכלי שיט, לרבות העלאה והורדה של נוסעים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ונמל · ראה עוד »

נחמיה

"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ונחמיה · ראה עוד »

נבטים

מסלולי הנבטים שרידי יישוב בשבטה בעיר הנבטית פטרה החצובה בסלע הנַבַּטִים (כנראה השבט נַבַּתֻ הארמי) היו שבטים שמקורם בחצי האי ערב; הנבטים הופיעו באזור ארץ ישראל כבר בשלהי התקופה הפרסית ותחילת התקופה ההלניסטית (המאה ה-4 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: חשמונאים ונבטים · ראה עוד »

נבואה

חזון העצמות היבשות של יחזקאל, תחריט של גוסטב דורה בדתות, נבואה היא מסר המועבר לאדם (המכונה בדרך כלל נביא או אורקל), על ידי אלוהים או ישות על טבעית אחרת.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ונבואה · ראה עוד »

ניקולאוס איש דמשק

ניקולאוס איש דמשק (ביוונית: Νικόλαος Δαμασκηνός; 64 לפנה"ס - תחילת המאה ה-1 לספירה) היה סופר יווני, פילוסוף מהאסכולה הפריפטטית והיסטוריון החצר של המלך הורדוס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וניקולאוס איש דמשק · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וסנהדרין · ראה עוד »

ספר מקבים א

#הפניה ספר מקבים א'.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וספר מקבים א · ראה עוד »

ספר מקבים א'

ספר מקבים א', נקרא גם בשם ספר חשמונאים א', הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המספר על מרד החשמונאים בממלכה הסלאוקית, ועל ימיה הראשונים של ממלכת החשמונאים, תקופה התחומה בין גזירות אנטיוכוס לבין עלייתו של יוחנן הורקנוס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וספר מקבים א' · ראה עוד »

ספר מקבים ב

#הפניה ספר מקבים ב'.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וספר מקבים ב · ראה עוד »

ספר חנוך א'

מגילה 4Q201 מקומראן, המכילה קטעים מהמקור הארמי של ספר חנוך א'. נפילת מלאכים מורדים מאת פיטר ברויגל האב במוזיאונים המלכותיים לאמנויות יפות של בלגיה ספר חנוך א' הנקרא גם חנוך החבשי, או ספר העירים, הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, אשר נכתב ככל הנראה בארץ ישראל במאה ה-3 לפני הספירה על ידי מחבר יהודי יחיד או קבוצת מחברים בשפה הארמית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וספר חנוך א' · ראה עוד »

ספר חנוך ב'

ספר חנוך ב' הנקרא גם רזי חנוך או חנוך הסלאבי, הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, אשר נמצא בשלמותו במגילות הגנוזות.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וספר חנוך ב' · ראה עוד »

ספר דניאל

ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וספר דניאל · ראה עוד »

ספר היובלים

ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וספר היובלים · ראה עוד »

ספר יהודית

יהודית עם הראש הכרות של הוֹלוֹפֶרְנֶס (ציור של שארל מלין - 1630) יהודית והולופרנס (ציור של קאראווג'ו. 1598-1599) כשיהודית הגיעה לבתוליה היא הודיעה לעם על מעשיה, הראתה להם את ראשו של הולופרנס והציעה להם לצאת למלחמה (ציור של ז'ולס קלוד זיגלר, 1847) שר צבאו של נבוכדנצר (ציור של קריסטופני אלורי מ -1613) ברקלי) ספר יהודית הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך, שעוסק ככל הנראה בתקופת שלטון ממלכת פרס בארץ ישראל (המאות ה-6 עד ה-4 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: חשמונאים וספר יהודית · ראה עוד »

ספר יוסיפון

#הפניה יוסיפון (ספר).

חָדָשׁ!!: חשמונאים וספר יוסיפון · ראה עוד »

ספרטה

ספרטה (ביוונית מודרנית וביוונית אטית: Σπάρτη, ביוונית דורית: Σπάρτα; מכונה גם לאקדיימון, ביוונית: Λακεδαίμων) היא עיר קטנה ביוון.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וספרטה · ראה עוד »

סלאוקוס הרביעי

סלאוקוס הרביעי (פילופאטור) (ביוונית: Σέλευκος Δ' Φιλοπάτωρ; ככל הנראה 218 לפנה"ס – 175 לפנה"ס) בנם הבכור של אנטיוכוס השלישי ורעייתו לאודיקה השלישית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וסלאוקוס הרביעי · ראה עוד »

סטראבון

סְטְרָאבּוֹן (ביוונית: Στράβων, ידוע יותר בשמו הלטיני סְטְרָאבּוֹ (Strabo); סביבות 64 לפנה"ס - אחרי 21 לספירה), היה מלומד יווני יליד פונטוס, שכתב היסטוריה וגאוגרפיה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וסטראבון · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וסוריה · ראה עוד »

עמק החולה

מושלג ג'מוסים בשמורת החולה שדה חיטה בעמק החולה, על רקע החרמון, מרץ 2007 עמק החוּלָה הוא עמק מישורי בצפון ארץ ישראל, התופס את מרבית שטחה של "אצבע הגליל".

חָדָשׁ!!: חשמונאים ועמק החולה · ראה עוד »

ענישה

ענישה היא הדרך של מסגרת חברתית כלשהי - מדינה, ארגון או קבוצה, להתמודד עם מי שמעשיהם חורגים במידה משמעותית מהנוהגים או הנורמות שנקבעו באותה חברה או ארגון, ומעוגנות בחוק או בתקנון של החברה, או קיימות באופן לא פורמלי.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וענישה · ראה עוד »

עקרון (עיר מקראית)

קערת שתייה מהמאה ה-12 לפנה"ס מתל מקנה עֶקְרוֹן הייתה עיר קדומה בארץ ישראל שיושבה לראשונה על ידי הכנענים בתקופת הברונזה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ועקרון (עיר מקראית) · ראה עוד »

ערפד

הרוזן דרקולה, דמות ערפד קלאסית בריטי פיליפ ברן-ג'ונס, 1897. בציור נראים לכאורה גבר ואישה במהלך קיום יחסי מין, אך בפועל, כפי שניתן להבין במבט מקרוב, האישה היא הערפדית והגבר על המיטה הוא קורבנה המת. כפי שניתן לראות הגבר ננשך בידו. ערפד הוא יצור מיתולוגי מהפולקלור, אל-מת ודמוי אדם שניזון מהמהות החיונית (בדרך כלל בצורת דם) של בני אדם או בעלי חיים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וערפד · ראה עוד »

על הנסים

תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תפילת על הנסים כחלק מברכות הדלקת הנרות, נוסח יהודי מרוקו תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ועל הנסים · ראה עוד »

עזרא הסופר

דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ועזרא הסופר · ראה עוד »

עזה

עַזָּה (כיום בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רַ'זַּה, גַֿזַּה; בימי קדם: באכדית: ḫa-za-ti או az-za-ti, באשורית: ḫa-az-zu-tu, ביוונית: Γαζα) היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים (נכון לשנת 2017).

חָדָשׁ!!: חשמונאים ועזה · ראה עוד »

עבר הירדן

תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ועבר הירדן · ראה עוד »

עבדות

שוק העבדים", ציור מאת גוסטב בולאנז'ה עבדות היא בעלות של אדם על אדם אחר.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ועבדות · ראה עוד »

עבודת אלילים

#הפניה פגניות.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ועבודת אלילים · ראה עוד »

עכו

עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ועכו · ראה עוד »

פצאל (בית הורדוס)

פַצָאֵל (ביוונית: Φασάηλος; 77 – 40 לפנה"ס) היה נסיך מבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ופצאל (בית הורדוס) · ראה עוד »

פרושים

"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ופרושים · ראה עוד »

פלשת

שטחים שהיו תחת השפעה פלשתית פְּלֶשֶׁת הייתה ארצם של הפלשתים, עם תנ"כי שישב בדרום מערב כנען, בישראל, רצועת עזה ומצרים של ימינו.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ופלשת · ראה עוד »

פטור ממס

בדיני המסים פטור ממס הוא סעיף המוציא מתחולתו של המס גופים מסוימים (אנשים או תאגידים) או פעילויות מסוימות.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ופטור ממס · ראה עוד »

פוליס

שרידי האקרופוליס של אתונה, הפוליס היוונית המפורסמת ביותר פּוֹליס (ביוונית: πόλις, ברבים: פּוֹלֵייס πόλεις) היא קהילה פוליטית אוטונומית כפי שהתקיימה ביוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ופוליס · ראה עוד »

צליבה

גנבים צלובים על עצים. ציור מאת אנטונלו דה מסינה משנת 1475 צליבה היא שיטה עתיקה להוצאה להורג בה נקשר או ממוסמר המוצא להורג לצלב עשוי מעץ, ומושאר בתנוחה זו עד מותו.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וצליבה · ראה עוד »

צבי גרץ

קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וצבי גרץ · ראה עוד »

צדקיהו

איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ הוא דמות מקראית, מלכה האחרון של ממלכת יהודה בין השנים 597 – 586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וצדקיהו · ראה עוד »

צדוקים

הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וצדוקים · ראה עוד »

ציון (כתב עת)

ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וציון (כתב עת) · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וציונות · ראה עוד »

קנאה

איור מאת תאודור ז'ריקו של אשה מקנאת צרות עין. ציור של ויליאם בלייק קנאה היא רגש המתעורר אצל אדם וכנראה גם אצל בעלי חיים מסוימים, בשל הצלחתו של פרט אחר ובשל תחושת נחיתות יחסית לפרט זה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וקנאה · ראה עוד »

קפדוקיה

העיירה אוצ'היסר קפדוקיה (בטורקית: Kapadokya, ביוונית: Καππαδοκία) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי במרכז רמת אנטוליה באסיה הקטנה שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וקפדוקיה · ראה עוד »

קרב אקטיום

קרב אקטיום היה העימות המכריע של המלחמה האחרונה של הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וקרב אקטיום · ראה עוד »

קרב אלעשה

קרב אלעשה היה הקרב השמיני והאחרון במרד החשמונאים והתרחש באפריל 160 לפנה"ס בין כוחות החשמונאים לכוחות סלאוקיים באזור רמאללה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וקרב אלעשה · ראה עוד »

קדמוניות היהודים

כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וקדמוניות היהודים · ראה עוד »

קודש הקודשים

יום הכיפורים קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וקודש הקודשים · ראה עוד »

קיליקיה

רומית שם.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וקיליקיה · ראה עוד »

רמת הגולן

רמת הגולן (בערבית: هضبة الجولان; בתעתיק מדויק: הצ'בּת אלג'ולאן) היא אזור בצפון-מזרח מדינת ישראל, ממזרח לכנרת ולירדן ההררי.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ורמת הגולן · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ורמב"ם · ראה עוד »

רעל

רפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית בשנות ה-30 רעלים שהופקו מכיפת קוצים קטלנית. צפרדע חץ זהובה, מהחיות הרעילות ביותר בעולם. חשופית ימית רעילה מהמין ''Doriprismatica atromarginata''. חשופית זו משתמשת ברעלנים שהיא משיגה מאכילת ספוגיים רעילים כדי להשתמש על טורפים אפשריים. אמנית המוות מכילה מגוון רעלים כמו אלפא אמניטין. רעל הוא חומר, לרוב ביולוגי שעלול לגרום לאורגניזמים פציעה, מחלה או מוות, בדרך כלל על ידי תגובה כימית או פעילות אחרת ברמה המולקולרית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ורעל · ראה עוד »

רחל אליאור

רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ורחל אליאור · ראה עוד »

רגב (יישוב קדום)

רגב היה יישוב קדום בהרי הגלעד שבעבר הירדן המזרחי, אשר נזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו, בכתבי חז"ל ובכתבים נוצריים קדומים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ורגב (יישוב קדום) · ראה עוד »

רומא

רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ורומא · ראה עוד »

שמעון בן שטח

שמעון בן שַטָּח (או בן שֶטָּח) היה מראשי החכמים בתקופת אלכסנדר ינאי.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ושמעון בן שטח · ראה עוד »

שמעון דר

שמעון דר (נולד ב-15 בספטמבר 1935) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ושמעון דר · ראה עוד »

שמעון התרסי

שמעון התרסי או הַתַּסִּי (נרצח בשנת 134 לפנה"ס) היה כהן גדול ונשיא היהודים החל משנת 143 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ושמעון התרסי · ראה עוד »

שמואל ספראי

שמואל סַפְרָאי (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל לשנת תשס"ב (2002).

חָדָשׁ!!: חשמונאים ושמואל ספראי · ראה עוד »

שמואל קליין

שמואל קליין (17 בנובמבר 1886, תרמ"ז – 21 באפריל 1940, י"ד בניסן ת"ש) היה רב, היסטוריון וחוקר הגאוגרפיה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ושמואל קליין · ראה עוד »

שר צבא

#הפניה שר צבא (תנ"ך).

חָדָשׁ!!: חשמונאים ושר צבא · ראה עוד »

שלמה זלמן הנאו

ספר "צוהר התיבה", ברלין תצ"ג 1733 הרב שלמה זלמן הכהן הנאו כ"ץ בן יהודה ליב כ"ץ (המכונה זלמן הענא, ובראשי תיבות: רז"ה; 1687–1746) היה מדקדק עברי בנוסח התפילה ומחדש כללים בלשון העברית וטעמי המקרא.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ושלמה זלמן הנאו · ראה עוד »

שלומציון המלכה

שלומציון אלכסנדרה (141 לפנה"ס - 67 לפנה"ס) הייתה מלכת יהודה בתקופת הבית השני משנת 76 לפנה"ס ועד מותה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ושלומציון המלכה · ראה עוד »

שלומית (אחות הורדוס)

שלומית או שלום (ביוונית: Σαλώμη, בלועזית: Salome, סלומה; נולדה במחצית הראשונה של המאה ה-1 לפנה"ס ונפטרה בין השנים 9–12 לספירה) הייתה אחות הורדוס, מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ושלומית (אחות הורדוס) · ראה עוד »

שבט לוי

בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ושבט לוי · ראה עוד »

שושלת

שושלת היא שורה של שליטים השייכים לאותה משפחה, השולטת במדינה או בממלכה במשך דורות רבים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ושושלת · ראה עוד »

שכיר חרב

שכיר חרב הוא חייל אשר נלחם, או מעורב בלוחמה תמורת כסף, ללא מניעים אידאולוגיים, לאומיים או פוליטיים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ושכיר חרב · ראה עוד »

שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ושיבת ציון · ראה עוד »

תמריץ

תמריץ הוא כל דבר שמניע אדם לביצוע פעולה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ותמריץ · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ותקופת בית שני · ראה עוד »

תרבות

תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ותרבות · ראה עוד »

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ותרגום השבעים · ראה עוד »

תל אשדוד

אשדוד היא אחת מחמש ערי הפלשתים המוזכרות פעמים רבות בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ותל אשדוד · ראה עוד »

תל חדיד

תל חדיד – צילום מאנדרטת חיל הלוגיסטיקה תל חדיד – צילום מכוון דרום הפסיפס שנמצא בחדיד, עם נוף של נהר הנילוס מרפסת התצפית בתל מערות קבורה בצידו הצפוני של התל עצי זית במורדותיו הצפוניים של התל "סינגל" של אופני הרים במדרון המערבי של תל חדיד תצפית צפונה מהתל לעבר כביש 6 תֵּל-חָדִיד הוא תל הנמצא מצָפון ליער בן שמן ולכביש 443 ודרומית לנחל נטוף.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ותל חדיד · ראה עוד »

תל גזר

ממוזער תל גזר הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי בישראל, השוכן לצד הצומת של דרך הים הקדומה ודרך יפו-ירושלים, בתחום מועצה אזורית גזר, בין לטרון לרמלה, ומזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ותל גזר · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תלמי השישי

תלמי השישי בדמותו כמלך הלניסטי מלך מצרי תלמי השישי (יוונית: Πτολεμαῖος Φιλομήτωρ, בתעתיק עברי: פטולמאוס פילומטור שמשמעותו פטולמאוס אוהב אמו; 145-186 לפנה"ס) מלך במצרים התלמיית והיה המלך השישי מבית תלמי.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ותלמי השישי · ראה עוד »

תולדות מלחמת היהודים ברומאים

#הפניה מלחמת היהודים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ותולדות מלחמת היהודים ברומאים · ראה עוד »

לגיטימציה

לֵגִיטִימַצְיָה (או כִּשְׁרוּר), היא ההכרה שפרט רשאי לבצע פעולה או להחזיק בזכות כלשהי, למשל בזכות להנהיג ולשלוט על אחרים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ולגיטימציה · ראה עוד »

לוד

חאן חילו בלוד המסגד הגדול, אחד משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל ואחת הערים העתיקות בארץ ובעולם.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ולוד · ראה עוד »

טופוגרפיה

מפה טופוגרפית של העולם. גובה פני השטח של הארץ מיוצגים באמצעות צבעים. ניתן להבחין בין ים לקרקע, ואף בגבהים השונים ובצורת השטח על פי גוון הצבעים. שימוש בצבעים אינטואיטיבי יותר לאדם, אך פחות מדויק מייצוג באמצעות קווי גובה. הר הגעש קיסקה באלסקה (בצפון האי). ניתן לראות במפה גם את קווי הגובה של קרקעית הים שמופתה באמצעות סונאר. טוֹפּוֹגְרַפְיָה הוא תחום בגאוגרפיה, העוסק בחקר צורות פני השטח של כדור הארץ, תיאורן ומיפויים (מיוונית, טופוס – שטח, גרפיה – רישום).

חָדָשׁ!!: חשמונאים וטופוגרפיה · ראה עוד »

טיטוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 – 13 בספטמבר 81), היה קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וטיטוס · ראה עוד »

חנן אשל

חנן אשל (ח' באב תשי"ח 25 ביולי 1958 - כ"ד בניסן ה'תש"ע 8 באפריל 2010), היה היסטוריון וארכאולוג בעל שם עולמי בתחום כת ים המלח, המגילות הגנוזות, מצדה ומרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וחנן אשל · ראה עוד »

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וחנוכה · ראה עוד »

חשמן

החשמן רישלייה חשמן (בלועזית: קרדינל) היא הדרגה הגבוהה ביותר מתחת לאפיפיור במדרג האדמיניסטרטיבי של הכנסייה הקתולית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וחשמן · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וחז"ל · ראה עוד »

חומות ירושלים

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. חומות ירושלים העתיקה כפי שנראות כיום. תקופה העות'מאנית, בסמוך ומצד מערב לשער יפו (2011) שרידי החומה היבוסית שהתגלו בחפירות עיר דוד חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר ירושלים ברוב שנות קיומה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וחומות ירושלים · ראה עוד »

חוניו השלישי

חוניו השלישי בן שמעון (נרצח ב-171 לפנה"ס) היה כהן גדול בן בית צדוק ומשמרת ידעיה, צאצא למשפחת כהנים גדולים, בנו של שמעון השני ונכדו של הכוהן הגדול חוניו השני.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וחוניו השלישי · ראה עוד »

חירות האדם

פסל החירות בניו יורק נחשב לסמל פופולרי לחירות האדם חירות האדם היא עקרון יסוד בחשיבה המדינית והפוליטית, הקובע כי אין לראות אדם כאמצעי, שאדם אחר רשאי לכפות עליו את מטרותיו, אלא כי כל אדם מהווה "מטרה" בפני עצמו.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וחירות האדם · ראה עוד »

חיי יוסף

חיי יוסף (ביוונית: Iosepou Bios, Ἰωσήπουβίος; בלטינית: Vita Josephi) הוא ספרו האוטוביוגרפי של יוסף בן מתתיהו (שמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס).

חָדָשׁ!!: חשמונאים וחיי יוסף · ראה עוד »

בן ציון לוריא

#הפניה בן-ציון לוריא.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ובן ציון לוריא · ראה עוד »

בצלאל בר כוכבא

בצלאל בר כוכבא (נולד ב-1 בינואר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס הומבולדט לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ובצלאל בר כוכבא · ראה עוד »

בצלאל בר-כוכבא

#הפניה בצלאל בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ובצלאל בר-כוכבא · ראה עוד »

ברניקי

ברניקי (או ברניקה, ביוונית: Βερενίκη; 28 לספירה – לא לפני 79 לספירה) הייתה מלכה יהודיה מבית הורדוס, בתו של אגריפס מלך יהודה, ונצר לשושלת בית חשמונאי.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וברניקי · ראה עוד »

ברניקי (בת שלומית)

Nuremberg Chronicle, 1493 ברניקי הייתה בתם של שלומית, אחות הורדוס, מלך יהודה, ושל בעלה השני, קוסטובר.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וברניקי (בת שלומית) · ראה עוד »

בת קול

ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ובת קול · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ובבל · ראה עוד »

בית סלאוקוס

מטבע זהב של ניקטור שושלת בית סלאוקוס שלטו בממלכה הסלאוקית, שנוסדה בידי אבי השושלת, סלאוקוס הראשון (ניקטור, "המנצח"; חי בשנים 358 עד 281 לפנה"ס לערך).

חָדָשׁ!!: חשמונאים ובית סלאוקוס · ראה עוד »

בית צדוק

#הפניה הכהנים בני צדוק.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ובית צדוק · ראה עוד »

בית צור

בֵּית צוּר הייתה עיר עתיקה ביהודה שישבה על הדרך הקדומה מירושלים לחברון, כ-30 ק"מ מדרום לירושלים וכ-6 ק"מ מצפון לחברון, על הגבול בין יהודה לאדום.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ובית צור · ראה עוד »

בית תלמי

תלמי הראשון מייסד השושלת בית תַּלְמַי (ביוונית: Πτολεμαῖος, פתולמאיוס) היה שושלת מלוכה הלניסטית ששלטה על מצרים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ובית תלמי · ראה עוד »

בית דוד

המלכתו של דוד, מתוך ספר תהילים מהמאה ה-10. שלמה המלך בערוב ימיו, תחריט מאת גוסטב דורה. בניו של צדקיהו, המלך האחרון בשושלת, נרצחים לנגד עיניו (מלכים ב', פרק כ"ה), תחריט מאת גוסטב דורה בית דוד הייתה שושלת מלוכה יהודית שתחילתה, על פי המסורת, במלך המקראי דוד.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ובית דוד · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ובית המקדש · ראה עוד »

בית הורדוס

בית הורדוס הוא הכינוי שניתן לשושלת ששלטה בממלכת יהודה בסופה של תקופת בית שני עד למספר שנים אחרי החורבן.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ובית הורדוס · ראה עוד »

גאופוליטיקה

גאופוליטיקה (באנגלית: Geopolitics) הוא תחום מחקר המנתח את ההשפעות של גאוגרפיה אנושית וגאוגרפיה פיזית בכדור הארץ, על הפוליטיקה, הכלכלה והיחסים הבין-לאומיים מהיבטים שונים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וגאופוליטיקה · ראה עוד »

גנאלוגיה

אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחת מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצות ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או בעברית חקר יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה ואנתרופולוגיה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וגנאלוגיה · ראה עוד »

גנאיוס פומפיוס מגנוס

גנאיוס פּוֹמפֶּיוּס מגנוס (בלטינית: Gnaeus Pompeius Magnus, 29 בספטמבר 106 לפנה"ס - 29 בספטמבר 48 לפנה"ס) היה מדינאי רומי, מצביא ואיש ציבור אשר היה בעל בריתו, חתנו, ולאחר מכן מתחרהו הגדול של יוליוס קיסר, עמו ניהל מלחמת אזרחים אשר בסופה קיבל קיסר את השלטון המוחלט ברומא.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וגנאיוס פומפיוס מגנוס · ראה עוד »

גרילה

גרילה (בספרדית: Guerrilla, "מלחמה קטנה") היא שיטת לחימה המתבצעת על ידי כוחות קטנים, זריזים וגמישים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וגרילה · ראה עוד »

גלפירה

גְלָפִירָה (ביוונית: Γλαφύρα; 35 לפנה"ס בערך – 7 לספירה בערך) הייתה נסיכה קפדוקית, בתו של ארכלאוס, מלך קפדוקיה האחרון.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וגלפירה · ראה עוד »

גלות (יהדות)

עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 גלות היא הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וגלות (יהדות) · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וגלות בבל · ראה עוד »

גזירות אנטיוכוס

חייל סלאוקי בוזז את מנורת בית המקדש והפרוכת; תחריט מתוך "תנ"ך מקלין" (1810) חנה ושבעת בניה, מתים על קידוש ה' גזירות אנטיוכוס, הידועות גם כגזירות השמד, היו גזירות דת שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וגזירות אנטיוכוס · ראה עוד »

גביניוס

#הפניה אולוס גביניוס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וגביניוס · ראה עוד »

גדר (עיר מקראית)

#הפניה גדר (עיר קדומה).

חָדָשׁ!!: חשמונאים וגדר (עיר מקראית) · ראה עוד »

גיור

גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וגיור · ראה עוד »

דמטריוס הראשון

דמטריוס הראשון (ביוונית עתיקה: Δημήτριος, מכונה גם סוטר ("המושיע"), ביוונית: Σωτήρ, 198 לפנה"ס – 150 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין 162 לפנה"ס ל-150 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ודמטריוס הראשון · ראה עוד »

דמטריוס השני

במוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי דמטריוס השני "ניקטור" ("המנצח") (ביוונית עתיקה: Δημήτριος Β מבוטא: Dēmḗtrios B; מת ב-125 לפנה"ס), בנו של דמטריוס הראשון ואחיו של אנטיוכוס השביעי, היה מלך בממלכה הסלאוקית במחצית השנייה של המאה ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ודמטריוס השני · ראה עוד »

דמוגרפיה

דֶּמוֹגְרַפְיָה (מיוונית דמוס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ודמוגרפיה · ראה עוד »

דם המכבים

#הפניה דם-המכבים האדום.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ודם המכבים · ראה עוד »

דניאל שוורץ

דניאל שוורץ (נולד ב-1952) הוא פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ודניאל שוורץ · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דקאפוליס

ערים אוטונומיות (דקאפוליס) הפורום והקרדו בג'רש, מערי הדקאפוליס דקאפוליס (מיוונית: Δεκάπολις – עשר הערים; deka – עשר; polis – עיר) הייתה קבוצה של עשר ערים, רובן מהתקופה ההלניסטית (למעט דמשק), שהיו ממוקמות ברובן בעבר הירדן המזרחי.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ודקאפוליס · ראה עוד »

דרך

כביש בנורווגיה סימון שביל ישראל ושבילי הליכה נוספים בנחל נקרות דֶרֶךְ היא רצועת ארץ אשר מחברת בין שני מקומות או יותר, ומיושרת או מוכשרת באופן אחר כדי לאפשר מעבר ותנועה של תחבורה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ודרך · ראה עוד »

דרוסילה (בית הורדוס)

פאולוס ניצב בפני אנטוניוס פליקס. דרוסילה יושבת מימינו. ציור מעשה ידי ויליאם הוגארת משנת 1752. דרוּסילה (נולדה בשנת 38) הייתה נסיכה יהודייה משושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ודרוסילה (בית הורדוס) · ראה עוד »

דת

כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ודת · ראה עוד »

דברי ימי ישראל

דברי ימי ישראל (בגרמנית: Geschichte der Juden, ההיסטוריה של היהודים; תורגם גם בשמות דברי היהודים ותולדות היהודים), מאת ההיסטוריון צבי גרץ, היא יצירה מונומנטלית, ראשונה מסוגה, המונה 11 כרכים ומתעדת את תולדות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ודברי ימי ישראל · ראה עוד »

דוד אבודרהם

רבי דוד אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ודוד אבודרהם · ראה עוד »

דוד עמית

דוד עמית (ו' בטבת תש"ח, 19 בדצמבר 1947 - י"א בניסן תשע"ג, 22 במרץ 2013) היה חוקר ארץ ישראל וארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ודוד עמית · ראה עוד »

דוד פלוסר

דוד פְלוּסֶר (David Flusser; 1917 - 15 בספטמבר 2000) היה היסטוריון ישראלי בעל שם עולמי בתחומי ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת הבית השני, תקופת התנאים, וחקר הנצרות הקדומה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ודוד פלוסר · ראה עוד »

דיודוטוס טריפון

דיודוטוס טריפון (ביוונית: Διόδοτος Τρύφων) היה שליט בממלכה הסלאוקית בין השנים 138-145/6 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ודיודוטוס טריפון · ראה עוד »

הממלכה האחמנית

#הפניה האימפריה הפרסית האחמנית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והממלכה האחמנית · ראה עוד »

המאה ה-10

המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).

חָדָשׁ!!: חשמונאים והמאה ה-10 · ראה עוד »

המאה ה-2 לפנה"ס

המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: חשמונאים והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה הראשונה לפנה"ס

#הפניההמאה ה-1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והמאה הראשונה לפנה"ס · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והמרד הגדול · ראה עוד »

המרכז לטכנולוגיה חינוכית

המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מוכר בראשי התיבות "מטח") הוא חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והמרכז לטכנולוגיה חינוכית · ראה עוד »

המזרח התיכון

המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון מפת דרום הלבנט: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון לבנון, ירדן, מצרים ועודהמזרח התיכון (באנגלית: The Middle East) הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי בדרום-מערב אסיה הכולל בתוכו את חצי האי ערב, הסהר הפורה, פרס, ואסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והמזרח התיכון · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

האימפריה הסלאוקית

#הפניה הממלכה הסלאוקית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והאימפריה הסלאוקית · ראה עוד »

האימפריה הפרתית

האימפריה הַפַּרְתִּית הייתה המעצמה השלטת באזור שבו שוכנת כיום איראן, מאמצע המאה ה-3 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והאימפריה הפרתית · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והאימפריה הרומית · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והספרים החיצוניים · ראה עוד »

הרי אדום

הרי אֱדוֹם הם הרים פוריים המצויים על רמה בדרום-מערב ירדן, ממזרח לערבה ומדרום להרי מואב.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והרי אדום · ראה עוד »

השושלת הסלאוקית

#הפניה בית סלאוקוס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והשושלת הסלאוקית · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »

התרבות ההלניסטית

התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והתרבות ההלניסטית · ראה עוד »

התייוונות

אל השמש הליוס בפסיפס בבית הכנסת בבית אלפא התייוונות (מן "יוון") היא תהליך בו אדם מאמץ את התרבות ההלניסטית (שמקורה ביוון העתיקה), לשונה ומנהגיה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והתייוונות · ראה עוד »

הגלעד

נוף בגלעד נחל יבוק נחל יבוק הַגִּלְעָד הוא כינויו העברי של חבל ארץ בעבר הירדן, המשתרע מקו הכנרת בצפון ואזור ים המלח בדרום.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והגלעד · ראה עוד »

הגליל

ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והגליל · ראה עוד »

הוצאת מסדה

#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: חשמונאים והוצאת מסדה · ראה עוד »

הוצאת עמיחי

#הפניה עמיחי (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: חשמונאים והוצאת עמיחי · ראה עוד »

הוצאת דביר

#הפניה דביר (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: חשמונאים והוצאת דביר · ראה עוד »

הוצאת יזרעאל

#הפניה ש. שרברק#הוצאת יזרעאל.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והוצאת יזרעאל · ראה עוד »

הוצאה להורג

איור מ-1793 של הוצאה להורג בגיליוטינה הוצאה להורג היא הפעולה של הריגת אדם המתבצעת לאחר החלטה (עונש מוות) של סמכות משפטית ולא כהחלטה של אדם בודד (פעולה הקרויה הריגה או רצח), אלא כהחלטה של קבוצה, היונקת את כוחה מתמיכה רחבה יותר.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והוצאה להורג · ראה עוד »

הורקנוס השני

ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה הורקנוס השני (ביוונית Υρκανός; הוצא להורג בשנת 30 לפנה"ס) היה כהן גדול ומלך יהודה מבית חשמונאי בין השנים 40-63 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והורקנוס השני · ראה עוד »

הורקניה

#הפניה הורקניה (מבצר).

חָדָשׁ!!: חשמונאים והורקניה · ראה עוד »

הורקניה (מבצר)

הורקניה (קסטליון, אל-מירד, ח'רבת מירד) היא מבצר עתיק במדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והורקניה (מבצר) · ראה עוד »

הורדוס

מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והורדוס · ראה עוד »

הורדוס (מלך כלקיס)

מטבע של הורדוס מלך כלקיס: הורדוס ואחיו אגריפס הראשון ממליכים את קלאודיוס הורדוס (15 לפנה"ס – 48 לספירה), מלך כלקיס מבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והורדוס (מלך כלקיס) · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

הידען

אבי בליזובסקי, מייסד ועורך האתר הידען (באנגלית: Hayadan) הוא אתר תוכן ישראלי בתחום המדע והטכנולוגיה בשפה העברית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים והידען · ראה עוד »

וסאל

המאה הארבע עשרה וסאל (Vasall) היה אדם שנכנס בעסקת מחויבות ושבועת אמונים הדדית עם אדון פיאודלי.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ווסאל · ראה עוד »

כפייה דתית

כפייה דתית היא הטלת חיוב דתי על יחיד או על קבוצה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וכפייה דתית · ראה עוד »

כתר הוצאה לאור

כתר הוצאה לאור היא אחת מחברות ההוצאה לאור הגדולות בישראל, המחזיקה גם מפעלי דפוס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וכתר הוצאה לאור · ראה עוד »

כלקיס (ממלכה קדומה)

כָלְקִיס (ביוונית: Χαλκὶς) הייתה ממלכה (אתנרכיה) קדומה בלבנון.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וכלקיס (ממלכה קדומה) · ראה עוד »

כהן

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וכהן · ראה עוד »

כהן גדול

חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וכהן גדול · ראה עוד »

כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול

הפלישה לאימפריה הפרסית בשנת 334 לפנה"ס פתחה את מסעי המלחמה של אלכסנדר הגדול ביבשת אסיה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וכיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וימי הביניים · ראה עוד »

יאסון

יָאסוֹן (ביוונית: Ἰάσων, מהשם העברי יהושע או ישוע) היה הכהן הגדול ביהודה בין השנים 175–172 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ויאסון · ראה עוד »

יעקב נפתלי שמחוני

יעקב נפתלי הרץ שמחוני (שמחוביץ) (על פי רוב י. נ. שמחוני; 20 בינואר 1884, כ"ב בטבת תרמ"ד, סלוצק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 21 במאי 1926, ח' בסיוון תרפ"ו) היה משכיל יהודי, היסטוריון ומתרגם, בקי במזרחנות ומדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ויעקב נפתלי שמחוני · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ויפו · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וירושלים · ראה עוד »

יריחו

קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ויריחו · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וישראל · ראה עוד »

ישות

ישות היא מה שהובנה כעומד בפני עצמו, כקטגוריה נפרדת מאחרות (אשר יכולות לחפוף לה אפילו באופן דומה מאוד או זהה), ישות אינה בהכרח חומרית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וישות · ראה עוד »

יטורים

שרידי כפר יטורי ברמת הגולן יטורים הם קבוצת שבטים ערבים או ארמים שהחלו לחדור לאזור בקעת הלבנון עוד בתקופה הפרסית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ויטורים · ראה עוד »

יחיעם שורק

יחיעם שורק (נולד ב-1948) הוא היסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ויחיעם שורק · ראה עוד »

יב

מוזיאון אסואן באי יב והנילומטר למטה משמאל הנילומטר במקדש סטיס מלון באי תצפית לעבר דרום האי גדת האי המערבית יֵב (מקופטית: Ⲓⲏⲃ או Ⲉⲓⲏⲃ; בערבית: إلفنتين, אִלְפַנְתִין, מיוונית: Ἐλεφαντίνη, אֱלֶפַנְטִינֵה - אי הפילים) הוא אי בנהר הנילוס באזור אסואן בדרומה של מצרים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ויב · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ויהדות · ראה עוד »

יהושע אפרון

יהושע אֶפְרוֹן (1919 – 13 במאי 2011) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, חוקר תקופת בית שני בעידן החשמונאים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ויהושע אפרון · ראה עוד »

יהודה בן טבאי

יהודה בן טבאי היה נשיא הסנהדרין, בן זוגו של שמעון בן שטח, ששימש לצידו כאב בית דין.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ויהודה בן טבאי · ראה עוד »

יהודה המכבי

יהודה בתקופת יהודה המכבי יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ἰούδας ὁ Μακκαβαῖος; נהרג בשנת 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ויהודה המכבי · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ויהודים · ראה עוד »

יונתן הוופסי

שטחים שנכבשו בזמן יהונתן יונתן הַוָּפְסִי (ביוונית: Ἀπφοῦς, אַפְּפוּס; הוצא להורג בשנת 143 לפנה"ס) היה בן לשושלת החשמונאים ושליט החשמונאים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ויונתן הוופסי · ראה עוד »

יוסף קלוזנר

בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ויוסף קלוזנר · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוליוס קיסר

גאיוס יוליוס קיסר (בלטינית: Gaius Iulius Caesar; 12 ביולי 100 לפנה"ס – 15 במרץ 44 לפנה"ס) היה מנהיג צבאי פוליטי ומדינאי חשוב ברפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ויוליוס קיסר · ראה עוד »

יוחנן הגדי

יוחנן הגדי (ביוונית: Ἰωάννης Γαδδίς) היה בנו של מתתיהו החשמונאי, אחיו של יהודה המכבי ואחד ממנהיגי מרד החשמונאים שפרץ בשנת 167 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ויוחנן הגדי · ראה עוד »

יוחנן הורקנוס הראשון

שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

יוון העתיקה

מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ויוון העתיקה · ראה עוד »

יוונים

היוונים או כמו שהם מכנים את עצמם ה"הלנים" (ביוונית: Έλληνες) הם עם וקבוצה אתנית, אשר מרוכז בעיקר ביוון ובקפריסין, אך ישנם ריכוזים משמעותיים שלהם גם באמריקה הצפונית, בבריטניה, בגרמניה ובאלבניה. עוד מזמנים קדומים היו קהילות יווניות רבות בכל אזור הים התיכון, אך לרוב היו היוונים מרוכזים סביב הים האגאי, והיוונית היא השפה המדוברת בפי רובם מימי העת העתיקה. כיום דתם היא בעיקר הנצרות היוונית-אורתודוקסית. ביוון ישנם (נכון ליולי 2014) מעל ל-10 מיליון יוונים, ומעריכים שמספרם בשאר העולם הוא כ-6 מיליון. מושבות וקהילות יווניות הוקמו לאורך ההיסטוריה לחופי הים התיכון והים השחור, אך היוונים היו מרוכזים מאז ומעולם לחופי הים האגאי והים היוֹנִי, היכן שהשפה היוונית מדוברת מתקופת הברונזה. עד תחילת המאה ה-20, היוונים היו מפוזרים בין חצי האי היווני, החוף המערבי של אסיה הקטנה, חוף הים השחור, קפדוקיה, מצרים, חבל הבלקן וקונסטנטינופול. רצח העם היווני-פונטי וחילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה כמעט הביאו לקיצה של הנוכחות היוונית בת 3,000 השנים באסיה הקטנה, וכיום בטורקיה ישנם כ-4,000 יוונים בלבד. רוב היוונים האתניים גרים כיום בגבולות יוון וקפריסין המודרניות. קהילות יווניות ותיקות קיימות גם בדרום איטליה, בקווקז, בדרום רוסיה ובאוקראינה, וכן בתפוצה היוונית ברחבי העולם. היוונים נחשבים למי שתרמו תרומה אדירה לתרבות המערבית והעולמית. הישגיהם בתחומי האמנות, המדע, התיאטרון, הספרות, הפילוסופיה, האתיקה, הפוליטיקה, המוזיקה, האדריכלות, המתמטיקה, הרפואה, הטכנולוגיה, הסחר, המטבח והספורט עיצבו במידה רבה את ההיסטוריה והתרבות האנושית עד ימינו אלה. מקורו של השם "יוונים" בשפה העברית הוא מהתרבות האיונית.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ויוונים · ראה עוד »

ייבום

מצוות ייבום היא מצווה מהתורה, החלה כשאדם נשוי מת מבלי להשאיר אחריו צאצאים.

חָדָשׁ!!: חשמונאים וייבום · ראה עוד »

104 לפנה"ס

#הפניה 109–100 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ו104 לפנה"ס · ראה עוד »

134 לפנה"ס

#הפניה 139–130 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ו134 לפנה"ס · ראה עוד »

140 לפנה"ס

#הפניה 149–140 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ו140 לפנה"ס · ראה עוד »

142 לפנה"ס

#הפניה 149–140 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ו142 לפנה"ס · ראה עוד »

152 לפנה"ס

#הפניה 159–150 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ו152 לפנה"ס · ראה עוד »

153 לפנה"ס

#הפניה 159–150 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ו153 לפנה"ס · ראה עוד »

157 לפנה"ס

#הפניה 159–150 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ו157 לפנה"ס · ראה עוד »

160 לפנה"ס

#הפניה 169–160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ו160 לפנה"ס · ראה עוד »

166 לפנה"ס

#הפניה 169–160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ו166 לפנה"ס · ראה עוד »

167 לפנה"ס

#הפניה 169–160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ו167 לפנה"ס · ראה עוד »

200 לפנה"ס

#הפניה 209–200 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ו200 לפנה"ס · ראה עוד »

332 לפנה"ס

#הפניה330-339 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ו332 לפנה"ס · ראה עוד »

37 לפנה"ס

#הפניה 39–30 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ו37 לפנה"ס · ראה עוד »

40 לפנה"ס

#הפניה 49–40 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ו40 לפנה"ס · ראה עוד »

63 לפנה"ס

#הפניה 69–60 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ו63 לפנה"ס · ראה עוד »

67 לפנה"ס

#הפניה 69–60 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ו67 לפנה"ס · ראה עוד »

76 לפנה"ס

#הפניה 79–70 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: חשמונאים ו76 לפנה"ס · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

שושלת החשמונאים, תקופת החשמונאים, מנהיגי החשמונאים, משפחת החשמונאים, המכבים, החשמונאים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חשמונאים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »