סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מנורת המאור (אבוהב)

מַדָד מנורת המאור (אבוהב)

מהדורת "מנורת המאור" בתרגום ללאדינו, איזמיר תרל"ז מנורת המאור הוא ספר מוסר אשר חיבר רבי יצחק אבוהב. [1]

78 יחסים: מניין השנים בלוח העברי, משנה, משלי, מדרש רבה, מדרש תהילים, מוסר, מכילתא, אפלטון, אריסטו, אברהם אבן עזרא, אברהם בן נתן, אברהם בן דוד מפושקירה, סמ"ג, ספר, ספר הזוהר, ספרא, ספרי, ספירת הנוצרים, פסיקתא, פרקי דר' אליעזר, פילוסופיה יוונית, קונסטנטינופול, רמב"ן, רמב"ם, רא"ש, ראשונים, רש"י, רשב"א, רשב"ם, רבנו תם, רי"ף, ש"ד, שערי אורה, שבת, תנחומא, תפילת מוסף, תצ"ט, תרמ"ד, תרל"ט, תשובה (יהדות), תלמוד תורה (מצווה), תוספתא, לאדינו, חז"ל, חובות הלבבות, בעלי הנפש, גאונים, גרמנית, דוד אבודרהם, ה'רע"ד, ..., ה'ש"ד, ה'שפ"ג, ה'שכ"ג, ה'ת"ס, ה'תפ"א, המאה ה-13, המאה ה-14, המאה ה-16, הלבנת פנים, ונציה, ויקישיבה, יעקב אנטולי, יצחק אבוהב (מנורת המאור), יצחק לוריא, יהודי תימן, יונה גירונדי, יוסף קארו, יידיש, 1513, 1514, 1544, 1563, 1623, 1700, 1721, 1739, 1879, 1884. להרחיב מדד (28 יותר) »

מניין השנים בלוח העברי

שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ומשנה · ראה עוד »

משלי

ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ומשלי · ראה עוד »

מדרש רבה

אמורא רבי יהושע דסכנין בסכנין - נזכר רבות בכל עשרת חיבורי מדרש רבה. מִדְרָשׁ רַבָּה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שגובשו בתקופה שבין המאה ה-6 לבין המאה ה-12 והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ומדרש רבה · ראה עוד »

מדרש תהילים

מדרש תהילים הוא מדרש אגדה על רובו של ספר תהילים הערוך בעיקר בעברית.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ומדרש תהילים · ראה עוד »

מוסר

מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ומוסר · ראה עוד »

מכילתא

#הפניה מכילתא דרבי ישמעאל.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ומכילתא · ראה עוד »

אפלטון

אַפְּלָטוֹן (ביוונית: Πλάτων, פּלאטון; 347–427 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני, אשר כתביו שימשו אבני יסוד לפילוסופיה המערבית אחריו.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ואפלטון · ראה עוד »

אריסטו

אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Ἀριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶ֫לֶס 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף ואיש אשכולות יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ואריסטו · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אברהם בן נתן

רבי אברהם בן נתן (1155 לערך – 1215), שנודע גם בכינוי ראב"ן הירחי (שנועד להבדילו מרבי אליעזר בן נתן, סבו של הראבי"ה, המכונה אף הוא הראב"ן).

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ואברהם בן נתן · ראה עוד »

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »

סמ"ג

#הפניה ספר מצוות גדול.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) וסמ"ג · ראה עוד »

ספר

ערמת ספרים סגורים וספר אחד פתוח ספרים ישנים מדפי ספרים קריאת ספר בחיק הטבע Юнкер-Крамская, Софья Ивановна קוראת ספר ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד שדפיו כרוכים יחדיו.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) וספר · ראה עוד »

ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) וספר הזוהר · ראה עוד »

ספרא

סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) וספרא · ראה עוד »

ספרי

סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) וספרי · ראה עוד »

ספירת הנוצרים

ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) וספירת הנוצרים · ראה עוד »

פסיקתא

פסיקתא היא סוג מסוים של מדרשי אגדה, המורכבים מקבוצות דרשות המסודרות בפיסקאות על סדר קריאת התורה וההפטרה למועדים ושבתות מצוינות.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ופסיקתא · ראה עוד »

פרקי דר' אליעזר

#הפניה פרקי דרבי אליעזר.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ופרקי דר' אליעזר · ראה עוד »

פילוסופיה יוונית

הפילוסופיה היוונית עסקה בתפקידם של ההגיון והחקירה בבניית מאגר הידע והאמונות האנושי.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ופילוסופיה יוונית · ראה עוד »

קונסטנטינופול

מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) וקונסטנטינופול · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ורא"ש · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) וראשונים · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ורש"י · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ורשב"א · ראה עוד »

רשב"ם

רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ורשב"ם · ראה עוד »

רבנו תם

רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ורבנו תם · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ורי"ף · ראה עוד »

ש"ד

#הפניה ה'ש"ד.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) וש"ד · ראה עוד »

שערי אורה

#הפניה יוסף ג'יקטיליה.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ושערי אורה · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ושבת · ראה עוד »

תנחומא

#הפניה מדרש תנחומא.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ותנחומא · ראה עוד »

תפילת מוסף

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ותפילת מוסף · ראה עוד »

תצ"ט

#הפניה ה'תצ"ט.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ותצ"ט · ראה עוד »

תרמ"ד

#הפניה ה'תרמ"ד.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ותרמ"ד · ראה עוד »

תרל"ט

#הפניה ה'תרל"ט.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ותרל"ט · ראה עוד »

תשובה (יהדות)

שנה. ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימיות האדם, עילוי מוסרי, לשם הטבתו בימיו ובאחריתו, מכל מדרגה בה הוא נמצא– צדיק, רשע, ומה שביניהם.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ותשובה (יהדות) · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ותוספתא · ראה עוד »

לאדינו

לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ולאדינו · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) וחז"ל · ראה עוד »

חובות הלבבות

#הפניה תורת חובות הלבבות.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) וחובות הלבבות · ראה עוד »

בעלי הנפש

200px בעלי הנפש הוא ספר בן שבעה פרקים שכתב הראב"ד במאה ה-12 ועוסק בהלכות נידה.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ובעלי הנפש · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) וגאונים · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) וגרמנית · ראה עוד »

דוד אבודרהם

רבי דוד אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ודוד אבודרהם · ראה עוד »

ה'רע"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) וה'רע"ד · ראה עוד »

ה'ש"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) וה'ש"ד · ראה עוד »

ה'שפ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) וה'שפ"ג · ראה עוד »

ה'שכ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) וה'שכ"ג · ראה עוד »

ה'ת"ס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) וה'ת"ס · ראה עוד »

ה'תפ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) וה'תפ"א · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-14

המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) והמאה ה-14 · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) והמאה ה-16 · ראה עוד »

הלבנת פנים

הלבנת פנים היא השפלה נפשית של הזולת.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) והלבנת פנים · ראה עוד »

ונציה

ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) וונציה · ראה עוד »

ויקישיבה

#הפניה ישיבה (אתר אינטרנט)#ויקישיבה.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) וויקישיבה · ראה עוד »

יעקב אנטולי

רבי יעקב ב"ר אבא מרי ב"ר שמשון אנטוּלִי (1194, פרובאנס, דרום צרפת - 1256), היה מחכמי פרובנס, רב, תלמיד חכם, פילוסוף, דרשן, רופא, ומתרגם.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ויעקב אנטולי · ראה עוד »

יצחק אבוהב (מנורת המאור)

רבי יצחק אבוהב (ידוע גם כרבי יצחק אבוהב הספרדי או רבי יצחק אבוהב הראשון), הוא דרשן מחכמי ספרד, שחי בראשית המאה ה-14, שכתב את הספר המפורסם "מנורת המאור".

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ויצחק אבוהב (מנורת המאור) · ראה עוד »

יצחק לוריא

#הפניה האר"י.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ויצחק לוריא · ראה עוד »

יהודי תימן

#הפניה יהדות תימן.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ויהודי תימן · ראה עוד »

יונה גירונדי

רבי יונה בן ר' אברהם גירונדי (מכונה רבנו יונה החסיד, סביב ד'תתק"ע, 1210 – כ"ח בחשוון ה'כ"ד, 1263) היה רב מתקופת הראשונים בקטלוניה, מחבר הספר "שערי תשובה". בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל חכמי איוורא: האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. ישיבתם של חכמי איוורא נודעה כמי ששילבה את שיטתם הלמדנית של בעלי התוספות מצרפת עם דרכם של חסידי אשכנז, ושילוב זה השפיע ברורות על דרכו של רבנו יונה. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן. בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ויונה גירונדי · ראה עוד »

יוסף קארו

קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ויוסף קארו · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ויידיש · ראה עוד »

1513

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ו1513 · ראה עוד »

1514

מלנכוליה, אלברכט דירר.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ו1514 · ראה עוד »

1544

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ו1544 · ראה עוד »

1563

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ו1563 · ראה עוד »

1623

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ו1623 · ראה עוד »

1700

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ו1700 · ראה עוד »

1721

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ו1721 · ראה עוד »

1739

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ו1739 · ראה עוד »

1879

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ו1879 · ראה עוד »

1884

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מנורת המאור (אבוהב) ו1884 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מנורת_המאור_(אבוהב)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »