גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
68 יחסים: מסכת עבודה זרה, משנה ברורה, משלי, משה הלברטל, משולם בן משה מבדרש, מדע, מוסלמים, מוסד הרב קוק, מורה נבוכים, אפרים אלימלך אורבך, אפולוגטיקה, אברהם גרוסמן, אברהם יצחק הכהן קוק, אגרות הראי"ה, נצרות, נרבון, נוסח פרובנס, ספריית פאלאטינה, סוגיא, עבודה זרה, פרפיניאן, פרשנות התלמוד הבבלי, פרובאנס, פרובנס, פילוסופיה, פייטן, צפונות, צרפת, ציון (כתב עת), קרקסון, קדושתא, רמב"ן, רמב"ם, ראש השנה, ראשונים, רשב"א, שמואל קלמן מירסקי, שיטה מקובצת, תרביץ, תלמוד, תלמוד ירושלמי, תהילים, לנגדוק-רוסיון, חזון איש (ספר), חכמי פרובנס, חיבור אבוד, בנימין זאב בנדיקט, בית הבחירה למאירי, גר תושב, גדולי ישראל, ..., גוי, דוד צבי הילמן, דוד הכוכבי, ה'ע"ה, ה'ט', המאה העשרים, הלכה, החזון איש, הוצאת מאגנס, כתיבת ספר תורה, יעקב בלידשטיין, יעקב כ"ץ (היסטוריון), ירושלים, יהדות אשכנז, יהדות ספרד, 1249, 1306, 1316. להרחיב מדד (18 יותר) »
מסכת עבודה זרה
קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומשנה ברורה · ראה עוד »
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומשלי · ראה עוד »
משה הלברטל
משה הַלְבֶּרְטל (נולד ב-1958) הוא פרופסור מן המניין בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר סגל בית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה, ופרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומשה הלברטל · ראה עוד »
משולם בן משה מבדרש
רבי משולם מבדרש (~דתתק"כ, 1160 – דתתקצ"ח, 1238) היה מגדולי רבני פרובאנס בתחילת המאה ה-13, ומחבר 'ספר ההשלמה'.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומשולם בן משה מבדרש · ראה עוד »
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומדע · ראה עוד »
מוסלמים
גברים מוסלמים מתפללים בקהיר (1865) אישה מוסלמית עוטה רעלה (ניקאב). התפשטות הנוהג לדרוש מנשים לכסות את פניהן ברעלה נחשב להקצנה בעולם המוסלמי בכלל ובארצות ערב בפרט. מוסלמים הם המאמינים באסלאם, דת מונותאיסטית אברהמית שהחלה להתפתח במאה השביעית בחצי האי ערב תחת הנהגתו של מוחמד.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומוסלמים · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מורה נבוכים
#הפניה מורה הנבוכים.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ומורה נבוכים · ראה עוד »
אפרים אלימלך אורבך
אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 2 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואפרים אלימלך אורבך · ראה עוד »
אפולוגטיקה
אָפּוֹלוֹגֶטִיקָה היא העיסוק האנושי בהגנה שיטתית על עמדה מסוימת, ספרותית, דתית, אמונית, או עקרונית.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואפולוגטיקה · ראה עוד »
אברהם גרוסמן
אברהם גרוסמן (נולד ב-10 במרץ 1936, ט"ז אדר ה'תרצ"ו) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1999 וזוכה פרס ישראל בחקר ההיסטוריה היהודית לשנת 2003.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואברהם גרוסמן · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אגרות הראי"ה
#הפניה אגרות הראיה.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ואגרות הראי"ה · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ונצרות · ראה עוד »
נרבון
נַרְבּוֹן (בצרפתית: Narbonne, באוקסיטנית: Narbona, בעברית מסורתית נרבּונה) היא עיר באוקסיטניה שבצרפת בה מתגוררים כ-55,000 תושבים.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ונרבון · ראה עוד »
נוסח פרובנס
#הפניה נוסח פרובאנס.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ונוסח פרובנס · ראה עוד »
ספריית פאלאטינה
הכניסה לספריית פאלאטינה Francesco Scaramuzza בתקרת ספריית פאלאטינה דף מספר בכתב עברי, של יהודי פורטוגל, מהמאה ה-15, העוסק באופן הכנת צבעים ספריית פאלאטינה, או ביבליוטקה פאלאטינה (באיטלקית: Biblioteca Palatina) היא ספרייה ציבורית הנמצאת בעיר פארמה שבאיטליה.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וספריית פאלאטינה · ראה עוד »
סוגיא
#הפניה סוגיה.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וסוגיא · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ועבודה זרה · ראה עוד »
פרפיניאן
פרפיניאן (בצרפתית: Perpignan; בקטלאנית: Perpinyà) היא עיר בדרום צרפת על גדות הנהר טט, בסמוך לגבול עם חבל קטלוניה שבספרד, ובירת מחוז פירנה-אוריינטאל שבחבל אוקסיטניה.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ופרפיניאן · ראה עוד »
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »
פרובאנס
האזור המודרני של פרובנס פְּרוֹבַאנְס (בצרפתית: Provence; באוקסיטנית: Provença) הוא אזור גאוגרפי בדרום צרפת, לשעבר פרובינקיה רומית וכיום חלק מחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ופרובאנס · ראה עוד »
פרובנס
#הפניה פרובאנס.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ופרובנס · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ופילוסופיה · ראה עוד »
פייטן
#הפניה פיוט.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ופייטן · ראה עוד »
צפונות
לוגו כתב העת צפונות היה כתב עת תורני שיצא לאור כרבעון בסוף שנות ה-80 ובשנות ה-90 של המאה ה-20, ונועד להיות לפי הגדרת העורכים,.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וצפונות · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וצרפת · ראה עוד »
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וציון (כתב עת) · ראה עוד »
קרקסון
קרקסון (בצרפתית: Carcassonne) היא עיר מבוצרת בחבל אוקסיטניה בדרום־מערב צרפת, בקרבת הגבול עם ספרד.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וקרקסון · ראה עוד »
קדושתא
קדושתא (מארמית: קדושה) היא מערכת פיוטים מסוג הקרובה, המפייטת את שלוש הברכות הראשונות של תפילת העמידה עד לקדושה, ליבה של מערכת הפיוטים, שאף העניקה למערכת את שמה.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וקדושתא · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ורמב"ם · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וראש השנה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וראשונים · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ורשב"א · ראה עוד »
שמואל קלמן מירסקי
הרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי (Samuel Kalman Mirsky; ב' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"ו באלול תשכ"ז, אוקטובר 1967) היה רב וחוקר ספרות חז"ל, הגאונים והראשונים, מאנשי הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושמואל קלמן מירסקי · ראה עוד »
שיטה מקובצת
שיטה מקובצת (קרוי גם אספת זקנים) הוא שם חיבורו של הרב בצלאל אשכנזי, מגדולי הרבנים בארץ ישראל במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ושיטה מקובצת · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ותרביץ · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ותהילים · ראה עוד »
לנגדוק-רוסיון
לנגדוק-רוסיון (בצרפתית: Languedoc-Roussillon, באוקסיטנית: Lengadòc-Rosselhon, בקטלאנית: Llenguadoc-Rosselló) היה אחד מ-26 חבלי הארץ (régions) של צרפת על פי החלוקה המנהלית שנהגה בה עד לסוף 2015.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ולנגדוק-רוסיון · ראה עוד »
חזון איש (ספר)
#הפניה חזון איש.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וחזון איש (ספר) · ראה עוד »
חכמי פרובנס
חכמי פרובאנס (נקראו גם חכמי פרובינציה) הם קבוצת תלמידי חכמים שחיו במשך מספר דורות בפרובאנס בחלקה אשר ממערב לנהר הרון, כולל חלק ממחוז לנגדוק.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וחכמי פרובנס · ראה עוד »
חיבור אבוד
חיבור אבוד הוא יצירה ספרותית או עיונית שידוע כי התקיימה, אך לא שרדה.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וחיבור אבוד · ראה עוד »
בנימין זאב בנדיקט
הרב פרופ' בנימין זאב (וילהלם) בֶּנֶדִּיקְט (בגרמנית: Wilhelm Benedikt; ד' באייר ה'תרע"ג, 10 במאי 1913 – כ"ב בסיון ה'תשס"ב, 2 ביוני 2002) היה רבה של האג ורבה של שכונת אחוזה בחיפה במשך 45 שנה, איש אקדמיה וחוקר במדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ובנימין זאב בנדיקט · ראה עוד »
בית הבחירה למאירי
בית הבחירה (או בית הבחירה למאירי ובקיצור "המאירי") הוא חיבור מקיף על המשנה והתלמוד הבבלי מאת רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי מחכמי פרובנס, והמפורסם ביותר מבין חיבורי המאירי.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ובית הבחירה למאירי · ראה עוד »
גר תושב
גר תושב הוא מושג שהשתנתה הגדרתו במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וגר תושב · ראה עוד »
גדולי ישראל
#הפניה גדול הדור.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וגדולי ישראל · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וגוי · ראה עוד »
דוד צבי הילמן
הרב דוד צבי הילמן (כ"ו בשבט תרפ"ו, 10 בפברואר 1926 – כ"ז באלול תש"ע, 6 בספטמבר 2010) היה חוקר תורני.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ודוד צבי הילמן · ראה עוד »
דוד הכוכבי
#הפניה דוד בן שמואל מאישטילא.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ודוד הכוכבי · ראה עוד »
ה'ע"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וה'ע"ה · ראה עוד »
ה'ט'
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וה'ט' · ראה עוד »
המאה העשרים
#הפניה המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והמאה העשרים · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והלכה · ראה עוד »
החזון איש
#הפניה אברהם ישעיהו קרליץ.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והחזון איש · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי והוצאת מאגנס · ראה עוד »
כתיבת ספר תורה
#הפניה מצוות כתיבת ספר תורה.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וכתיבת ספר תורה · ראה עוד »
יעקב בלידשטיין
יעקב (ג'רלד) בלידשטיין (1938 – 10 בספטמבר 2020) היה חוקר ההלכה היהודית ומשנתו של הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ויעקב בלידשטיין · ראה עוד »
יעקב כ"ץ (היסטוריון)
יעקב כ"ץ (15 בנובמבר 1904 - 20 במאי 1998) היה חוקר תולדות עם ישראל, היסטוריון, סוציולוג ומחנך ישראלי, חתן פרס ישראל.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ויעקב כ"ץ (היסטוריון) · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי וירושלים · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ויהדות ספרד · ראה עוד »
1249
ללא תאריך מדויק.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ו1249 · ראה עוד »
1306
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ו1306 · ראה עוד »
1316
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם המאירי ו1316 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מנחם_המאירי
