גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
102 יחסים: מנחם מנדל מוויטבסק, מנחם המאירי, מנהג (יהדות), מסכת, משפחת סולובייצ'יק, משה יהושע לנדא, מזרחים, אמוראים, אנגלית, ארמית, ארץ ישראל, אברהם הכהן מקליסק, איתם הנקין, אידאולוגיה, נפתלי טרופ, נדה, ספרות תורנית, ספרות ילדים ונוער, סדרת ספרים, סופר, סוגה, עמרם בלוי, עריכה, עורך, עיתון, פנחס אפשטיין, פטירה, פולמוס, צרפתית, קצות החושן, קול ישראל, רשב"א, רשב"ץ, שם עט, שנות ה-60 של המאה ה-20, שנות ה-80 של המאה ה-20, שלמה אלקבץ, תנאים, תרגום, תש"ב, תשמ"א, תשמ"ב, תשפ"ב, תלמוד תורה עץ חיים, ליטאים (זרם), טוען רבני, חסידות בעלז, חסידים, חתם סופר, חברה קדישא, ..., חידושי הגר"ח (סטנסיל), חיים קנייבסקי, חיים הלוי סולובייצ'יק, ב' באב, ברכת החמה, בבא מציעא, בד"ץ העדה החרדית, בית בריסק, ביבליוגרפיה, ביוגרפיה, ג' באדר ב', גמילות חסדים, דב סוקולובסקי, דגל התורה, דוד יונגרייז, המבשר (יומון), המודיע, הסכמה, העדה החרדית, הקדמה, הרב קוק, הרב שך, הבעל שם טוב, הגר"א, הגדה של פסח, הגהה, הגיוגרפיה, הוצאה לאור, הכותל המערבי, היסטוריון, היהדות החרדית, היישוב הישן, יעקב ישראל קניבסקי, ירושלים, ישראל זופניק, ישראל יעקב פישר, ישיבת עץ חיים, ישיבת פוניבז', יתד נאמן, יהדות חרדית, יהדות הונגריה, יהושע מונדשיין, יואל טייטלבוים, יוסף שיינברגר, יוסף חיים מבגדאד, יוסף חיים זוננפלד, 1942, 1979, 1981, 1988, 2022, 5 במרץ. להרחיב מדד (52 יותר) »
מנחם מנדל מוויטבסק
רבי מנחם מנדל מוִויטֵבְּסְק (ה'ת"צ – א' באייר ה'תקמ"ח; 1730 – 8 במאי 1788) היה מגדולי אדמו"רי החסידות בדור השלישי לבעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ומנחם מנדל מוויטבסק · ראה עוד »
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ומנחם המאירי · ראה עוד »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ומנהג (יהדות) · ראה עוד »
מסכת
מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ומסכת · ראה עוד »
משפחת סולובייצ'יק
משפחת סולובייצ'יק (בכתב עברי דייקני: משפחת סוֹלֹוְצִּ'יק) היא שושלת רבנים לויים מפורסמת ששימשה ברבנות העיר בריסק שלשה דורות ברציפות, ובניה נמנו בין גדולי ומנהיגי היהדות בדורם.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ומשפחת סולובייצ'יק · ראה עוד »
משה יהושע לנדא
רבי משה יהושע לנדא (ח' בניסן ה'תרפ"א, 16 באפריל 1921 – ה' באדר ה'תש"מ, 22 בפברואר 1980) היה מרבני חוג חזון איש, וראש ישיבת שאגת אריה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ומשה יהושע לנדא · ראה עוד »
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ומזרחים · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ואמוראים · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ואנגלית · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וארמית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וארץ ישראל · ראה עוד »
אברהם הכהן מקליסק
רבי אברהם הכהן מקליסק (1741 - ד' בשבט ה'תק"ע, 9 בינואר 1810) היה מתלמידי המגיד ממזריטש וממנהיגי עליית החסידים לארץ ישראל בשנת תקל"ז (1777).
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ואברהם הכהן מקליסק · ראה עוד »
איתם הנקין
הרב איתם שמעון הנקין (ד' באדר א' ה'תשמ"ד, 6 בפברואר 1984 – י"ט בתשרי ה'תשע"ו, 1 באוקטובר 2015) היה חוקר תורני, עורך ספרותי, היסטוריון ומחבר ספרי הלכה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ואיתם הנקין · ראה עוד »
אידאולוגיה
פטיש ומגל, סמל הקומוניזם האות A, סמל האנרכיזם אִידֵאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: Ιδεολογία) היא אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ואידאולוגיה · ראה עוד »
נפתלי טרופ
מצבה מחודשת על קברו הרב נפתלי צבי טרופ (ביידיש: נפתלי טראפּ, בכינויו המקוצר: הגרנ"ט; י"ג בניסן תרל"א, אפריל 1871 - ג' בתשרי תרפ"ט, 24 בספטמבר 1928) היה מחשובי ראשי הישיבות באירופה שלפני מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ונפתלי טרופ · ראה עוד »
נדה
#הפניה נידה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ונדה · ראה עוד »
ספרות תורנית
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וספרות תורנית · ראה עוד »
ספרות ילדים ונוער
#הפניה ספרות ילדים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וספרות ילדים ונוער · ראה עוד »
סדרת ספרים
ספרי עיון של סדרת ספרי אמנות קלאסית סדרת ספרים היא קבוצה של ספרים בעלי מכנה משותף, היוצאת לאור במשך תקופה על ידי סופר מסוים או הוצאת ספרים מסוימת, לעיתים במותג שנקבע לה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וסדרת ספרים · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וסופר · ראה עוד »
סוגה
סוּגָה (בלועזית: זָ'נֶר, מצרפתית: genre, סוג) הוא שם הבא לציין הבחנה פנימית מסורתית בתוך כל סוג אמנות לתת-קבוצות וזרמים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וסוגה · ראה עוד »
עמרם בלוי
עמרם בלוי (בלויא; 1900 - ט"ו בתמוז תשל"ד, 5 ביולי 1974) היה מנהיג ומייסד נטורי קרתא.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ועמרם בלוי · ראה עוד »
עריכה
עריכה היא שלב בתהליך ההכנה של יצירה כתובה, חזותית, או קולית, שבו היא עוברת סוגים אחדים של ליטוש, במטרה לשפר אותה ולעשותה ראויה לפרסום.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ועריכה · ראה עוד »
עורך
#הפניה עריכה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ועורך · ראה עוד »
עיתון
דוכן עיתונים מתקן למכירת עיתונים במרכז וינה. 2016 עיתון הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ועיתון · ראה עוד »
פנחס אפשטיין
קבר הרב פנחס אפשטיין בהר הזיתים ירושלים הרב פנחס אפשטיין (כתב את שמו בכתיב יידי: עפשטיין; נפטר בי"ז בטבת תש"ל, 26 בדצמבר 1969) היה ראב"ד העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ופנחס אפשטיין · ראה עוד »
פטירה
#הפניה מוות.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ופטירה · ראה עוד »
פולמוס
#הפניה מחלוקת.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ופולמוס · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וצרפתית · ראה עוד »
קצות החושן
ספר קצות החושן (בהגייה האשכנזית: "קְצוֹיס") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וקצות החושן · ראה עוד »
קול ישראל
בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל הייתה הרשת הממלכתית לשידורי רדיו של מדינת ישראל, שפעלה החל משידור הכרזת העצמאות ועד 1950 מתל אביב ולאחר מכן מירושלים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וקול ישראל · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ורשב"א · ראה עוד »
רשב"ץ
#הפניה שמעון בן צמח דוראן.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ורשב"ץ · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ושם עט · ראה עוד »
שנות ה-60 של המאה ה-20
הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח אשר במסגרתה האדם הראשון בתולדות האנושות הילך על אדמת הירח. שנות ה-60 של המאה ה-20 (בקיצור: שנות השישים או באנגלית הסיקסטיז) היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ושנות ה-60 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-80 של המאה ה-20
'''מימין למעלה, בכיוון השעון''': הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF, נפילת חומת ברלין, מחשב אישי של IBM, אירוע "לייב אייד", אסון צ'רנוביל, חייל איראני חובש מסכת גז בזמן מלחמת איראן–עיראק, המראת מעבורת החלל קולומביה. שנות ה־80 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות השמונים; בסלנג: האייטיז) היו העשור התשיעי של המאה ה־20, שהחלו ב־1 בינואר 1980 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1989.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ושנות ה-80 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שלמה אלקבץ
רבי שלמה בן רבי משה הלוי אלקבץ (1505 לערך - 1584 לערך) היה מקובל ופייטן צפתי.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ושלמה אלקבץ · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ותנאים · ראה עוד »
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ותרגום · ראה עוד »
תש"ב
#הפניה ה'תש"ב.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ותש"ב · ראה עוד »
תשמ"א
#הפניה ה'תשמ"א.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ותשמ"א · ראה עוד »
תשמ"ב
#הפניה ה'תשמ"ב.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ותשמ"ב · ראה עוד »
תשפ"ב
#הפניה ה'תשפ"ב.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ותשפ"ב · ראה עוד »
תלמוד תורה עץ חיים
#הפניה ישיבת עץ חיים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ותלמוד תורה עץ חיים · ראה עוד »
ליטאים (זרם)
ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וליטאים (זרם) · ראה עוד »
טוען רבני
טוען רבני (בראשי תיבות: טו"ר) או "טוען בית דין", הוא מקצוע מודרני של ייצוג לקוחות מול בתי דין רבניים, בדיני משפחה, בדומה לתפקיד עורך דין בבית משפט.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וטוען רבני · ראה עוד »
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וחסידות בעלז · ראה עוד »
חסידים
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וחסידים · ראה עוד »
חתם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וחתם סופר · ראה עוד »
חברה קדישא
400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת (גחש"א), או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וחברה קדישא · ראה עוד »
חידושי הגר"ח (סטנסיל)
#הפניה כתבי הגר"ח#חידושי הגר"ח (סטנסיל).
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וחידושי הגר"ח (סטנסיל) · ראה עוד »
חיים קנייבסקי
#הפניה חיים קניבסקי.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וחיים קנייבסקי · ראה עוד »
חיים הלוי סולובייצ'יק
רבי חיים סולובייצ'יק. ליתוגרפיה של הרמן שטרוק הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג, 1853 – כ"א באב ה'תרע"ח, 30 ביולי 1918) היה מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וחיים הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »
ב' באב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וב' באב · ראה עוד »
ברכת החמה
ברכת החמה ברחבת הכותל המערבי – 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. רחובה הראשי של בני ברק, 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. ברכת החמה בכפר מימון, 8 באפריל 2009. בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וברכת החמה · ראה עוד »
בבא מציעא
מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ובבא מציעא · ראה עוד »
בד"ץ העדה החרדית
שכונת גאולה בירושלים, בו יושבים משרדי העדה החרדית ומושב בית הדין שלה. ברחבה שלפני הבניין מתקיימות עצרות העדה החרדית בית דין צדק של העדה החרדית נקרא גם בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים הוא בית דין רבני ותיק, שתחת סמכותה נתונות קהילות העדה החרדית.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ובד"ץ העדה החרדית · ראה עוד »
בית בריסק
#הפניה משפחת סולובייצ'יק.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ובית בריסק · ראה עוד »
ביבליוגרפיה
בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וביבליוגרפיה · ראה עוד »
ביוגרפיה
העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וביוגרפיה · ראה עוד »
ג' באדר ב'
#הפניהג' באדר.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וג' באדר ב' · ראה עוד »
גמילות חסדים
רכב ונגרר לאיסוף מוצרים לגמילות חסדים גְּמִילוּת חֲסָדִים היא מעשה שנעשה בעבור הזולת, מתוך אהבה, רחמים או נדיבוּת לב – שלא למען תמורה ושלא מתוך כפייה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וגמילות חסדים · ראה עוד »
דב סוקולובסקי
הרב דב סוקולובסקי, 1982 הרב דב סוקולובסקי (ה'תרנ"ז, 1897 - כ"ג בכסלו ה'תשמ"ח - 14 בדצמבר 1987) היה רב וראש ישיבה חרדי-ישראלי וממנהיגי תנועת "נטורי קרתא".
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ודב סוקולובסקי · ראה עוד »
דגל התורה
אגודת החרדים – דגל התורה היא מפלגה חרדית-ליטאית בישראל.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ודגל התורה · ראה עוד »
דוד יונגרייז
הרב דוד הלוי יונגרייז (י"ג בשבט תרנ"ח 5 בפברואר 1898 - כ"ג בתשרי תשל"ב 12 באוקטובר 1971) היה ראש אב בית דין העדה החרדית בין השנים תשכ"ח - תשל"ב (1968–1971).
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ודוד יונגרייז · ראה עוד »
המבשר (יומון)
הַמְבַשֵר הוא עיתון חרדי יומי המזוהה עם סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ והמבשר (יומון) · ראה עוד »
המודיע
הַמּוֹדִיעַ הוא עיתון חרדי יומי שהוקם בי"ח באלול ה'תש"י (1950) על ידי יצחק מאיר לוין, נשיא אגודת ישראל העולמית.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ והמודיע · ראה עוד »
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ והסכמה · ראה עוד »
העדה החרדית
העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ והעדה החרדית · ראה עוד »
הקדמה
"אור לנתיבה", ההקדמה לביאור "נתיבות השלום" של משה מנדלסון, ברלין (תקמ"ג) 1783 הקדמה לספר מופיעה לפני גוף הספר וכוללת פנייה של המחבר או העורך אל הקורא, לשם הצגת עניינים אחדים הנוגעים לספר.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ והקדמה · ראה עוד »
הרב קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ והרב קוק · ראה עוד »
הרב שך
#הפניה אלעזר מנחם מן שך.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ והרב שך · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ והבעל שם טוב · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ והגר"א · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ והגדה של פסח · ראה עוד »
הגהה
הגהה בכתב יד על טקסט מודפס הגהה ממוחשבת הגהה היא שלב של עריכת טקסט, לרוב לאחר שהוא גמור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ והגהה · ראה עוד »
הגיוגרפיה
הַגְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: ἁγιογραφία) היא סיפור תולדות הקדושים, בתרבות של דתות שונות.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ והגיוגרפיה · ראה עוד »
הוצאה לאור
הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ והוצאה לאור · ראה עוד »
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ והכותל המערבי · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ והיסטוריון · ראה עוד »
היהדות החרדית
#הפניה יהדות חרדית.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ והיהדות החרדית · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ והיישוב הישן · ראה עוד »
יעקב ישראל קניבסקי
לוחית זיכרון לרב יעקב קניֶבסקי ליד ביתו ברחוב רשב"ם 10 בבני ברק הרב יעקב ישראל קַנִיֶּבְסְקִי (בכתיב מיושן: קאניעווסקי; ט' בתמוז ה'תרנ"ט, 17 ביוני 1899 – כ"ג באב ה'תשמ"ה, 10 באוגוסט 1985), שכונה הסטייפלר, היה ממנהיגי הציבור החרדי ליטאי בישראל, מחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ויעקב ישראל קניבסקי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וירושלים · ראה עוד »
ישראל זופניק
ישראל זופניק (או זשופניק; ה'תרס"ה 1905 - כ"ו בחשוון ה'תשמ"ד נובמבר 1983 ניו יורק) היה תורם בולט של מוסדות העדה החרדית בישראל והקהילות החרדיות בישראל ובארצות הברית, ושמו מונצח בבנייני מוסדות שונים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וישראל זופניק · ראה עוד »
ישראל יעקב פישר
הרב ישראל יעקב פישר (1925 – 27 בפברואר 2003) היה רב שכונת זיכרון משה בירושלים, וראב"ד העדה החרדית בשנים 1996–2003.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וישראל יעקב פישר · ראה עוד »
ישיבת עץ חיים
תצלום מתחילת המאה ה-20 של מורים בישיבת "עץ חיים", כשהייתה ממוקמת בבית הכנסת 'החורבה'. ישיבת עץ חיים היא ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וישיבת עץ חיים · ראה עוד »
ישיבת פוניבז'
ישיבת פּוֹנִיבֶז' היא ישיבה גבוהה בישראל, אשר נחשבת לאחת משתי הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת חברון בירושלים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ וישיבת פוניבז' · ראה עוד »
יתד נאמן
הגיליון הראשון של "יתד נאמן" (12 ביולי 1985) יתד נאמן הוא יומון חרדי-ליטאי המזוהה עם מפלגת דגל התורה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ויתד נאמן · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהדות הונגריה
בית הכנסת הנאולוגי בבודפשט. בית כנסת זה הוא השלישי בגודלו בעולם יהדות הונגריה התקיימה באופן רציף בשטח המדינה מימי האימפריה הרומית הקדושה.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ויהדות הונגריה · ראה עוד »
יהושע מונדשיין
יהושע מונדשיין (ט' בשבט ה'תש"ז, 30 בינואר 1947 – ב' בטבת ה'תשע"ה, 24 בדצמבר 2014) היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ויהושע מונדשיין · ראה עוד »
יואל טייטלבוים
הרב יואל טייטלבוים (כונה "ר' יואליש", הונגרית: Teitelbaum "Jajlis" Joel; י"ז בטבת תרמ"ז, 13 בינואר 1887 – כ"ו באב תשל"ט, 19 באוגוסט 1979) היה האדמו"ר המייסד של חסידות סאטמר.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ויואל טייטלבוים · ראה עוד »
יוסף שיינברגר
רבי יוסף שיינברגר (1919 - 31 בינואר 2007 י"ב בשבט ה'תשס"ז) היה סופר ועסקן חרדי, שימש כמזכיר העדה החרדית.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ויוסף שיינברגר · ראה עוד »
יוסף חיים מבגדאד
הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ויוסף חיים מבגדאד · ראה עוד »
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »
1942
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ו1942 · ראה עוד »
1979
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ו1979 · ראה עוד »
1981
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ו1981 · ראה עוד »
1988
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ו1988 · ראה עוד »
2022
15 בינואר - ההתפרצות הגעשית של הונגה טונגה בדרום האוקיינוס השקט הצבא הרוסי פולש לאוקראינה נרצח בעת שנשא נאום בחירות בנארה אירועים מתמשכים.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ו2022 · ראה עוד »
5 במרץ
5 במרץ הוא היום ה־64 בשנה (65 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מנחם מנדל גרליץ ו5 במרץ · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מנחם_מנדל_גרליץ
