גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
45 יחסים: מנחת מאפה תנור, מנחת חינוך, משמרות הכהונה, משמרות כהונה, משנה למלך, מלאכת מרקד, מלאכת טוחן, מזבח הנחושת, מוות, אלעזר בן אהרן, אבלות (יהדות), אהרן, איתמר הכהן, נפתלי צבי יהודה ברלין, נדב ואביהוא, ספרא, קורבן מנחה, קורבן תמיד, קול הלשון, רמב"ם, רבי מאיר, רבינו גרשום, שמן, שמן המשחה, שבת, שבוע, תרומת הדשן, תלמוד בבלי, תלמוד הירושלמי, תוספתא, חז"ל, בעלי התוספות, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, בית המוקד, דוד פארדו, המשכן, הגר"א, ויקרא רבה, כלי שרת, כבש, כהן, כהן גדול, יעקב דוד אילן, יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.
מנחת מאפה תנור
מנחת מאפה תנור היא קרבן מנחה מסוג מנחת נדבה, הקרבה בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ומנחת מאפה תנור · ראה עוד »
מנחת חינוך
#הפניה מנחת חינוך (ספר).
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ומנחת חינוך · ראה עוד »
משמרות הכהונה
#הפניה משמרות כהונה.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ומשמרות הכהונה · ראה עוד »
משמרות כהונה
משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ומשמרות כהונה · ראה עוד »
משנה למלך
המשנה למלך (באנגלית: Viceroy; בספרדית: Virrey; בפורטוגזית: Vice-Rei) היה הפקיד בעל הדרגה הגבוהה ביותר במערכת בירוקרטית קולוניאלית בקולוניה מסוימת, המושל אזרחית וצבאית בשמו של המלך על היחידה המנהלית הקרויה "מלכות משנה".
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ומשנה למלך · ראה עוד »
מלאכת מרקד
המרקד. ניפוי בנפה על ידי הנעתה נחלקו אם סינון תה נחשב בגדר מלאכת מרקד. מְלֶאכֶת הַמְרַקֵּד (וגם הַמַּרְקִיד) היא הרקדת הקמח בנפה, כדי לגרום לקמח הדק יותר ליפול למטה, ולהותיר את הפסולת למעלה, היא מלאכה המנויה כמלאכה נפרדת בל"ט מלאכות שבת ממלאכות זורה ובורר, אף על פי שמלאכה זו ומלאכת בורר הן מלאכות שוות, שמהותן ברירת פסולת מתוך אוכל, ולמרות זאת הן מנויות כשלוש מלאכות נפרדות מכיוון שבמשכן היו שלוש פעולות נפרדות.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ומלאכת מרקד · ראה עוד »
מלאכת טוחן
קרמיקה. איסור טוחן נאמר דווקא על ידי כלים המיוחדים לכך. מְלֶאכֶת הַטּוֹחֵן היא אחת מל"ט המלאכות האסורות על פי ההלכה בשבת.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ומלאכת טוחן · ראה עוד »
מזבח הנחושת
#הפניה מזבח העולה.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ומזבח הנחושת · ראה עוד »
מוות
תמונה של מלאך המוות המוצג כשלד נושא חרמש ושעון חול. לוח מודעות אבל מוות הוא מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו, והופך לגופה.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ומוות · ראה עוד »
אלעזר בן אהרן
#הפניה אלעזר הכהן.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ואלעזר בן אהרן · ראה עוד »
אבלות (יהדות)
אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ואבלות (יהדות) · ראה עוד »
אהרן
אַהֲרֹן (– א' באב) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ואהרן · ראה עוד »
איתמר הכהן
חסידים ב"קבר איתמר" אִיתָמָר היה בנו הרביעי והאחרון של אהרן הכהן.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ואיתמר הכהן · ראה עוד »
נפתלי צבי יהודה ברלין
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »
נדב ואביהוא
"עונש נדב ואביהוא", ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו, 1896 על פי המקרא, נָדָב וַאֲבִיהוּא היו בניו של אהרן הכהן, ואחיהם של אלעזר ואיתמר.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ונדב ואביהוא · ראה עוד »
ספרא
סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין וספרא · ראה עוד »
קורבן מנחה
קורבן מנחה הוא קורבן מן הצומח שהיה מובא לבית המקדש.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין וקורבן מנחה · ראה עוד »
קורבן תמיד
#הפניה קורבן התמיד.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין וקורבן תמיד · ראה עוד »
קול הלשון
קול הלשון הוא ארגון שהוקם בשנת 1984.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין וקול הלשון · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ורמב"ם · ראה עוד »
רבי מאיר
רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ורבי מאיר · ראה עוד »
רבינו גרשום
#הפניה רבנו גרשום.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ורבינו גרשום · ראה עוד »
שמן
שֶמֶן הוא שם כללי לנוזלים שומניים שאינם מסיסים במים (הידרופוביים).
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ושמן · ראה עוד »
שמן המשחה
שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה הוא שמן שנעשה משמן זית, מור, קינמון, קידה וקנה בושם, אשר איתו היו מושחים כהנים גדולים, מלכים ואת כלי המקדש הראשונים כדי שיוכלו לכהן בתפקידם.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ושמן המשחה · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ושבת · ראה עוד »
שבוע
שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ושבוע · ראה עוד »
תרומת הדשן
תרומת הדשן היא מצווה שמתבצעת על ידי סילוק כמות קטנה של אפר, שנוצר על מזבח העולה משריפת הקרבנות.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ותרומת הדשן · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד הירושלמי
#הפניה תלמוד ירושלמי.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ותלמוד הירושלמי · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ותוספתא · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין וחז"ל · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ובעלי התוספות · ראה עוד »
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ובית המקדש הראשון · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ובית המקדש השני · ראה עוד »
בית המוקד
בית המוקד היה מבנה בצדה הצפוני של העזרה, מזרחית לשער הקרבן.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ובית המוקד · ראה עוד »
דוד פארדו
רבי דוד חיים פַּארְדוֹ כינויו בספרי האחרונים הרד"פ (ראש חודש ניסן א' בניסן תע"ח, 1718, ונציה – י"ב בסיוון תק"נ, 1790, ירושלים) היה פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, פוסק ומשורר.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ודוד פארדו · ראה עוד »
המשכן
איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין והמשכן · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין והגר"א · ראה עוד »
ויקרא רבה
ויקרא רבה או הגדת ויקרא או הגדה של ויקרא הוא מדרש אגדה דרשני על ספר ויקרא, שנכתב בארץ ישראל במאה החמישית או במאה השישית או באמצע המאה השביעית, ההשערה הרווחת היא כי המונח 'רבה' ניתן לו בעת קיבוצו עם שאר ההגדות על התורה והמגילות בידי המעתיקים, כיוון שהיו אחר הספר בראשית רבה, וששמו הקדום יותר היה הגדת ויקרא.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין וויקרא רבה · ראה עוד »
כלי שרת
כְּלֵי שָׁרֵת היו הכלים בהם השתמשו במהלך הקרבת הקרבנות במשכן ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין וכלי שרת · ראה עוד »
כבש
#הפניה כבש הבית.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין וכבש · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין וכהן · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין וכהן גדול · ראה עוד »
יעקב דוד אילן
הרב יעקב דוד אילן (נולד בשנת תשי"ד, 1954) הוא מרבני ישיבת כנסת יצחק חדרה, עוסק בעריכת תורת הראשונים ומשמש עורך ראשי של תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ויעקב דוד אילן · ראה עוד »
יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק או ר' וועלוול; כ' בתשרי תרמ"ז, 19 באוקטובר 1886 – ט' בתשרי תש"ך, 11 באוקטובר 1959) היה רב העיר בריסק וראש הישיבה בבריסק, ואחר כך בירושלים.
חָדָשׁ!!: מנחת חביתין ויצחק זאב הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מנחת_חביתין
