סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מניין לחורבן הבית

מַדָד מניין לחורבן הבית

את"תמ"ה לגלותנו בן כ"ג שנים תנצ"בה" מניין לחורבן הבית היא שיטת מניית שנים שהייתה בשימוש יהודי, בעיקר בארץ ישראל וסביבותיה, לאחר חורבן בית המקדש השני ועד התקופה הצלבנית. [1]

122 יחסים: ממלכת ירושלים, מניין השנים בלוח העברי, מניין השטרות, מסכת עבודה זרה, מצרים, מצבות צוער, משנה תורה, משרד החינוך, משה לייב ליליינבלום, מזרחים, מבשרת ציון (עיתון), מילון בן-יהודה, א' בתשרי, ארץ ישראל, אליעזר בן-יהודה, אורים ותומים (ספר), נחום סוקולוב, נבוריה, נוסח הספרדים, ספר מלכים, ספר יחזקאל, ספירת הנוצרים, סדר עולם, סוריא, סיני (כתב עת), סידור, עמוד שער, עדה מימון, פולמוס, פיוט, ציונים, קתדרה (כתב עת), קלמן כהנא, קבוצת כנרת, קינות תשעה באב, רמלה, רמב"ם, ראש שנה, רעש שביעית, רבי יוסי, שמואל ליב ציטרון, שנות ה-80 של המאה ה-19, שנות ה-90 של המאה ה-19, תפילת ערבית, תפילה, תשעה באב, תכלאל, לאומיות, לוח שנה (כלי), ט' באב, ..., חשמונאים, חגי משגב, חורבן בית ראשון, חורבן בית שני, חוזה, חובבי ציון, חיים הירשנזון, בבל, בית המקדש השני, בית הכנסת בן עזרא, ביתמונה, גניזת קהיר, גלות (יהדות), גלות בבל, גלות יהויכין, גט, דפוס, דרום איטליה, דברי ימי ישראל, ה'תרמ"ט, ה'תרמ"ג, ה'תרמ"ה, ה'תרנ"ג, ה'תרע"ד, ה'תשס"ח, המאה ה-10, המאה ה-11, המאה ה-19, המאה ה-8, המאה ה-9, המאור הגדול, המליץ, האיחוד ליהדות רפורמית, הנציב העליון, הספרייה הלאומית, העולם (שבועון), הצבי, הצהרת בלפור, הקדמה, הקונגרס הציוני הראשון, הרברט סמואל, השואה, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, הלוח העברי, הוצאה לאור, הורדוס, היברובוקס, וילנה, כ"א בסיוון, כ"ז בסיוון, כ"ד בחשוון, כתב יד (העתק), כתובה, י"ט בכסלו, יעקב בן ראובן, ירושלים, יהדות מזרח אירופה, יהדות קראית, יהונתן אייבשיץ, יהודה רצהבי, יהודי ספרד, יהודי תימן, יהודים, יוסף צוברי, יוסף קאפח, יוון, 1908, 1913, 563, 70. להרחיב מדד (72 יותר) »

ממלכת ירושלים

המזרח התיכון במאה ה-12 ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בתחומי ארץ ישראל בשנת 1099 לאחר כיבוש ירושלים מידי הפטימים במסע הצלב הראשון.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וממלכת ירושלים · ראה עוד »

מניין השנים בלוח העברי

שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »

מניין השטרות

מניין השטרות הוא הכינוי היהודי ל"מניין בית סלאוקוס", שהיה השיטה המקובלת למניית שנים באימפריה הסלווקית.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ומניין השטרות · ראה עוד »

מסכת עבודה זרה

קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ומצרים · ראה עוד »

מצבות צוער

מצבות צוֹעַר הוא כינוי שניתן ל-77 מצבות קבורה יהודיות מתקופת התלמוד (התקופה הביזנטית), שהתגלו לראשונה במחצית הראשונה של המאה העשרים ב שבדרום-מזרח ים המלח, בימינו בשטח ממלכת ירדן.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ומצבות צוער · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ומשנה תורה · ראה עוד »

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ומשרד החינוך · ראה עוד »

משה לייב ליליינבלום

משה יהודה לייב לִילְיֶינְבְּלוּם (בראשי תיבות: מל"ל; בכתיב יידי: ליליענבלום; ברוסית: Мойше Лейб (Моисей Лев) Гиршевич Лилиенблюм; כ"ט בתשרי תר"ד, 22 באוקטובר 1843, קיידאן, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – ג' באדר א' תר"ע, 12 בפברואר 1910, אודסה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית) היה משכיל וסופר שכתב בעברית, ברוסית וביידיש, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ומשה לייב ליליינבלום · ראה עוד »

מזרחים

מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ומזרחים · ראה עוד »

מבשרת ציון (עיתון)

מבשרת ציון הוא העיתון הראשון שאליעזר בן-יהודה הוציא לאור.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ומבשרת ציון (עיתון) · ראה עוד »

מילון בן-יהודה

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן־יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ומילון בן-יהודה · ראה עוד »

א' בתשרי

במסכת ראש השנה נכתב כי א' בתשרי הוא ראש השנה שלפיו מונים את השנים בלוח השנה הכללי, וכן מונים את השנים לענייני שנת שמיטה, שנת היובל, פירות ערלה ונטע רבעי.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וא' בתשרי · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וארץ ישראל · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אורים ותומים (ספר)

אורים ותומים (בעגה הישיבתית "התומים") הוא ספר על שולחן ערוך חלק חושן משפט.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ואורים ותומים (ספר) · ראה עוד »

נחום סוקולוב

נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ונחום סוקולוב · ראה עוד »

נבוריה

בית הכנסת בנבוריה בית הכנסת בחורבת נבוריה נבוריה או ח'ירבת נרבתין, היה יישוב יהודי על הר ביריה שהתקיים בימי בית ראשון, תקופת בית שני, ועד לתקופה הביזנטית ובו שרידי בית כנסת עתיק המתוארך לסוף המאה ה-1.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ונבוריה · ראה עוד »

נוסח הספרדים

נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ונוסח הספרדים · ראה עוד »

ספר מלכים

ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וספר מלכים · ראה עוד »

ספר יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וספר יחזקאל · ראה עוד »

ספירת הנוצרים

ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וספירת הנוצרים · ראה עוד »

סדר עולם

סדר עולם (מכונה גם "סדר עולם רבה") הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וסדר עולם · ראה עוד »

סוריא

סוריא (שטח ארם נהריים וארם צובא) הוא שמו ההלכתי של שטח מצפון-מזרח לארץ ישראל, שנכבש על ידי דוד המלך וסופח על ידו לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וסוריא · ראה עוד »

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וסיני (כתב עת) · ראה עוד »

סידור

סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וסידור · ראה עוד »

עמוד שער

עמוד השער והציור מול השער שמולו במהדורה הראשונה של מסעי גוליבר מאת ג'ונתן סוויפט, משנת 1726. הטקסט כולל את כותרת היצירה, שמו של המחבר לכאורה "למיואל גוליבר" ומשלח ידו, מקום ההוצאה לאור, פרטי המוציא לאור ושנת ההוצאה. בעמוד ממול תמונתו של המחבר לכאורה, ולמעשה - תמונתו של המחבר ג'ונתן סוויפט. עמוד השער של ספר, עבודת תזה, יצירה מוזיקלית ושאר סוגי יצירות כתובות וכרוכות, הוא עמוד הקרוב לעטיפה הקדמית (לעיתים - העמוד הראשון), המציג בדרך כלל את כותרת היצירה ושם המחבר ולעיתים פרטים נוספים.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ועמוד שער · ראה עוד »

עדה מימון

עדה מימון, 1928 פראג עדה מימון, 1933 עדה מימון (פישמן) (8 באוקטובר 1893 − 10 באוקטובר 1973) הייתה מהמייסדות ומהמובילות של מפלגת הפועל הצעיר ותנועת הפועלות, חברת כנסת מטעם מפא"י בכנסת הראשונה והשנייה, ומהיוזמות של חוק שיווי זכויות האשה (תשי"א).

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ועדה מימון · ראה עוד »

פולמוס

#הפניה מחלוקת.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ופולמוס · ראה עוד »

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ופיוט · ראה עוד »

ציונים

#הפניה ציונות.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וציונים · ראה עוד »

קתדרה (כתב עת)

קתדרה בפורמט הישן ציור של גוסטב באוארנפיינד על גבי שער גיליון בפורמט הישן כתב העת בפורמט החדש לאחר מתיחת הפנים דוגמה לפורמט החופשי יותר, הנהוג החל מ-2007 קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וקתדרה (כתב עת) · ראה עוד »

קלמן כהנא

הרב קלמן כהנא משמאל בלימוד גמרא בקיבוץ חפץ חיים הרב ד"ר קלמן כהנא (כ"ב באייר תר"ע – י"א באלול תשנ"א, 31 במאי 1910 – 20 באוגוסט 1991) היה רב הקיבוץ חפץ חיים, מייסד וראש בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית, ומחברם של ספרים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וקלמן כהנא · ראה עוד »

קבוצת כנרת

קְבוּצַת כִּנֶּרֶת היא קיבוץ השוכן בחוף הדרום-מערבי של הכנרת, בין המושבה כנרת ובין דגניה המשתייך לתנועה הקיבוצית.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וקבוצת כנרת · ראה עוד »

קינות תשעה באב

#הפניה קינות לתשעה באב.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וקינות תשעה באב · ראה עוד »

רמלה

בית עיריית רמלה סמל רמלה בכניסה המערבית לעיר רמלה בשנת 1932 רַמְלָה (נהגה גם: רַמְלֶה; בערבית: الرملة) היא עיר בשפלת יהודה, בירת מחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ורמלה · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ורמב"ם · ראה עוד »

ראש שנה

#הפניה תחילת שנה חדשה.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וראש שנה · ראה עוד »

רעש שביעית

סוסיתא רעש שביעית או רעש שביעי הייתה רעידת אדמה קשה שפגעה באזור ארץ ישראל וסביבתה באמצע המאה השמינית לספירה, ככל הנראה בשנת 748, או 749.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ורעש שביעית · ראה עוד »

רבי יוסי

הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ורבי יוסי · ראה עוד »

שמואל ליב ציטרון

שמואל ליב ציטרון (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron; 16 במאי 1860 – 8 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפוריים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ושמואל ליב ציטרון · ראה עוד »

שנות ה-80 של המאה ה-19

התקוממות לאומנית נגד תאופיק פאשא. שנות השמונים של המאה התשע עשרה היו העשור התשיעי של המאה ה-19, החלו ב־1 בינואר 1880 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1889.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ושנות ה-80 של המאה ה-19 · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-19

Panic of 1893 גרמה למשבר כלכלי קשה בארצות הברית אשר נמשך במהלך רוב העשור; במהלך העשור תומאס אלווה אדיסון המציא את הקינטוסקופ; נחתים אמריקנים מניפים את דגל ארצות הברית בקובה במהלך מלחמת ארצות הברית–ספרד. שנות התשעים של המאה התשע עשרה היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה-19, החלו ב־1 בינואר 1890 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1899.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ושנות ה-90 של המאה ה-19 · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ותפילת ערבית · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ותפילה · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ותשעה באב · ראה עוד »

תכלאל

עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ותכלאל · ראה עוד »

לאומיות

דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ולאומיות · ראה עוד »

לוח שנה (כלי)

לוח שנה חודש יוני בשעת קציר. אחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" לוח שנה הוא כלי מוחשי, שבאמצעותו ניתן להציג את לוח השנה המופשט.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ולוח שנה (כלי) · ראה עוד »

ט' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' אב היא לרוב פרשת ואתחנן.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וט' באב · ראה עוד »

חשמונאים

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וחשמונאים · ראה עוד »

חגי משגב

חגי משגב (מושקוביץ) (נולד ב-25 באפריל 1958) הוא פרופסור ומרצה למקרא וללימודי ארץ ישראל באוניברסיטה העברית, במכללת הרצוג ובגבעת וושינגטון.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וחגי משגב · ראה עוד »

חורבן בית ראשון

#הפניה המצור על ירושלים (588 לפנה"ס)#חורבן ירושלים ויהודה.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וחורבן בית ראשון · ראה עוד »

חורבן בית שני

#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וחורבן בית שני · ראה עוד »

חוזה

חוזה מכר שומרי המוצג במוזיאון הלובר חוזה הוא ביטוי חברתי־משפטי להסכמה הנובעת ממפגש רצונות בין שני צדדים כשירים.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וחוזה · ראה עוד »

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וחובבי ציון · ראה עוד »

חיים הירשנזון

הרב חיים הירשנזון (בכתיב יידי: הירשענזאהן; ידוע בראשי התיבות הרח"ה, (י"א באלול תרי"ז, 31 באוגוסט 1857 – י"ז באלול ה'תרצ"ה, 15 בספטמבר 1935), היה רב, מחנך, מחבר, מוציא לאור, והוגה דעות מן ההוגים המוקדמים של הציונות הדתית. פעל בירושלים ושימש כרבה של העיר הובוקן שבניו ג'רזי.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וחיים הירשנזון · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ובבל · ראה עוד »

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית הכנסת בן עזרא

הכניסה לספריית המורשת היהודית, הצמודה לבית הכנסת בן עזרא דגם הגניזה הקהירית, מוצב בבית התפוצות בית הכנסת בן עזרא (בערבית: معبد بن عزرا) הנקרא גם בית כנסת הגניזה, הוא בית כנסת המצוי ברובע הקופטי שבפוסטאט, בעיר קהיר שבמצרים, ובו נמצאה הגניזה הקהירית.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ובית הכנסת בן עזרא · ראה עוד »

ביתמונה

שרה טהון מלמדת את בנות היישוב היהודי לרקום. תמונה שהתקבלה מפרויקט "ביתמונה" ביתמונה הוא מיזם התנדבותי, בשיתוף החוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, העוסק בשחזור, שימור והצלה של חומרים חזותיים הקשורים לעברה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וביתמונה · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וגניזת קהיר · ראה עוד »

גלות (יהדות)

עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 גלות היא הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וגלות (יהדות) · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וגלות בבל · ראה עוד »

גלות יהויכין

#הפניה יהויכין#גלות יהויכין.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וגלות יהויכין · ראה עוד »

גט

גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וגט · ראה עוד »

דפוס

מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ודפוס · ראה עוד »

דרום איטליה

#הפניה מצוג'ורנו.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ודרום איטליה · ראה עוד »

דברי ימי ישראל

דברי ימי ישראל (בגרמנית: Geschichte der Juden, ההיסטוריה של היהודים; תורגם גם בשמות דברי היהודים ותולדות היהודים), מאת ההיסטוריון צבי גרץ, היא יצירה מונומנטלית, ראשונה מסוגה, המונה 11 כרכים ומתעדת את תולדות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ודברי ימי ישראל · ראה עוד »

ה'תרמ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וה'תרמ"ט · ראה עוד »

ה'תרמ"ג

רחוב תרמ"ג בנס ציונה קרוי על שם שנת ייסודה של העיר.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וה'תרמ"ג · ראה עוד »

ה'תרמ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וה'תרמ"ה · ראה עוד »

ה'תרנ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וה'תרנ"ג · ראה עוד »

ה'תרע"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וה'תרע"ד · ראה עוד »

ה'תשס"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וה'תשס"ח · ראה עוד »

המאה ה-10

המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והמאה ה-10 · ראה עוד »

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והמאה ה-11 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-8

המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והמאה ה-8 · ראה עוד »

המאה ה-9

המאה ה-9 היא התקופה שהחלה בשנת 801 והסתיימה בשנת 900 (בין התאריכים 1 בינואר 801 ל-31 בדצמבר 900).

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והמאה ה-9 · ראה עוד »

המאור הגדול

#הפניה זרחיה הלוי#ספר המאור.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והמאור הגדול · ראה עוד »

המליץ

שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והמליץ · ראה עוד »

האיחוד ליהדות רפורמית

האיחוד ליהדות רפורמית (באנגלית: Union for Reform Judaism) הוא ארגון הגג של קהילות היהדות הרפורמית בצפון אמריקה.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והאיחוד ליהדות רפורמית · ראה עוד »

הנציב העליון

הנְציב העליון לפלשׂתינה (א"י) (באנגלית: High Commissioner of Palestine) הוא תואר שניתן, בין היתר, לממונה שמינה שר המושבות מטעם ממשלת בריטניה כדי להיות האחראי בפועל על ממשלת המנדט הבריטי (1920–1948) על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והנציב העליון · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והספרייה הלאומית · ראה עוד »

העולם (שבועון)

שער "העולם" 1914 "העולם" היה שבועון עברי שהיה עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית במשך כארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והעולם (שבועון) · ראה עוד »

הצבי

כותרת "הצבי" בעריכת בן יהודה כותרת "האור" תרנ"ג גיליון הצבי, השנה החמש עשרה "הצבי" היה עיתון שנוסד על ידי אליעזר בן-יהודה בשנת 1884 בירושלים והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי מלחמת העולם הראשונה (1915).

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והצבי · ראה עוד »

הצהרת בלפור

ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והצהרת בלפור · ראה עוד »

הקדמה

"אור לנתיבה", ההקדמה לביאור "נתיבות השלום" של משה מנדלסון, ברלין (תקמ"ג) 1783 הקדמה לספר מופיעה לפני גוף הספר וכוללת פנייה של המחבר או העורך אל הקורא, לשם הצגת עניינים אחדים הנוגעים לספר.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והקדמה · ראה עוד »

הקונגרס הציוני הראשון

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי הראשון.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והקונגרס הציוני הראשון · ראה עוד »

הרברט סמואל

לורד הרברט לואי סמואל, ויקונט סמואל הראשון (באנגלית: Herbert Louis Samuel; שמו העברי: אליעזר בן פנחס סמואל; 6 בנובמבר 1870 – 5 בפברואר 1963) היה מדינאי ודיפלומט יהודי-בריטי, חבר הפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה הליברלית, שר בממשלת בריטניה; שימש כנציב העליון הראשון על ארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי (וכונה בפי אנשי היישוב גם "הנציב הראשון ליהודה").

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והרברט סמואל · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והשואה · ראה עוד »

התקופה הפרסית בארץ ישראל

התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והלוח העברי · ראה עוד »

הוצאה לאור

הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והוצאה לאור · ראה עוד »

הורדוס

מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והורדוס · ראה עוד »

היברובוקס

היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית והיברובוקס · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ווילנה · ראה עוד »

כ"א בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וכ"א בסיוון · ראה עוד »

כ"ז בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וכ"ז בסיוון · ראה עוד »

כ"ד בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וכ"ד בחשוון · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

כתובה

כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וכתובה · ראה עוד »

י"ט בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וי"ט בכסלו · ראה עוד »

יעקב בן ראובן

יעקב בן ראובן היה חכם ופרשן מקרא קראי שחי בסביבות המאות ה-11 וה-12, ככל הנראה בקונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית (כיום איסטנבול).

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ויעקב בן ראובן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית וירושלים · ראה עוד »

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ויהדות קראית · ראה עוד »

יהונתן אייבשיץ

ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »

יהודה רצהבי

יהודה רצהבי (15 במאי 1916 - 24 בפברואר 2009) היה חוקר עברית וספרות עברית, מומחה לשירת תימן ויהדות המזרח.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ויהודה רצהבי · ראה עוד »

יהודי ספרד

#הפניה יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ויהודי ספרד · ראה עוד »

יהודי תימן

#הפניה יהדות תימן.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ויהודי תימן · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ויהודים · ראה עוד »

יוסף צוברי

הרב יוסף צוברי (בכתיב המקורי: צבירי; חג השבועות ה'תרע"ו, צנעא – ב' באב ה'תש"ס; יוני 1916 – 3 באוגוסט 2000) היה פוסק תימני, רבה של העדה התימנית בתל אביב בין 1952 לפטירתו וזוכה פרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת ה'תשנ"א.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ויוסף צוברי · ראה עוד »

יוסף קאפח

הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ויוסף קאפח · ראה עוד »

יוון

יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ויוון · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ו1908 · ראה עוד »

1913

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ו1913 · ראה עוד »

563

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ו563 · ראה עוד »

70

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מניין לחורבן הבית ו70 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מניין_לחורבן_הבית

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »