סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מסגד אל-ג'רינה

מַדָד מסגד אל-ג'רינה

מגדל השעון על גבי גלויה משנת 1905. ניתן לראות בצילום את המינרט, השעון על הקיר הדרומי וכן סמל מגן דוד בחלון העגול בקומה השנייה של המגדל. מסגד אל-גְ'רֵינֵה (ערבית: مسجد الجرينة, תעתיק מדויק: מסג'ד אלג'רינה), שנקרא גם מסגד חיפה הגדול (مسجد حيفا الكبير, בתעתיק מדויק: מסג'ד חיפא אלכביר) היה המסגד הראשי של ערביי חיפה עד מלחמת העצמאות. [1]

41 יחסים: מסגד, מלחמת העצמאות, מחראב, מגן דוד, מגדל שעון, מגדל המפרש, מגדלי השעון העות'מאניים בישראל, מואזין, מוסטפא פאשה אל-ח'ליל, מינרט, ספרות ערביות, סולטאן, ערבית, עבדול חמיד השני, עיריית חיפה, ל"י, לוח השנה הלועזי, זאב וילנאי, חצי סהר, חיפה, בטון, דאהר אל-עומר, המאה ה-18, המאה ה-19, המנדט הבריטי, העמותה לתולדות חיפה, העיר התחתית, השירות הבולאי, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, הוצאת משרד הביטחון, כורכר, כיכר חמרה, יעקב שורר, יד בן צבי, 1775, 1901, 1905, 1948, 1958, 2004, 3 במאי.

מסגד

מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ומסגד · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מחראב

מִחְרַ֫אבּ (מערבית: محراب, רבים: محاريب; תעתיק מדויק מנוקד: מִחְרַ֫אבּ, רבים: מַחַארִ֫יבּ) הוא גומחה בקיר מסגד המצביעה על הקיבלה – כיוון הכעבה אליו צריכים מוסלמים לפנות בעת התפילה.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ומחראב · ראה עוד »

מגן דוד

200px ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד מגן דוד (בתו מחשב: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ומגן דוד · ראה עוד »

מגדל שעון

הביג בן בלונדון, אחד ממגדלי השעון הידועים בעולם מבנה אבראג' אל-בית, אשר כולל במרכזו את מגדל השעון הגבוה בעולם, כמו כן, גם בעל השעון הגדול בעולם מגדל שעון הוא מגדל שבו קבוע שעון, ופעמים רבות שניים או ארבעה שעונים הפונים לכל אחד מצדדיו.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ומגדל שעון · ראה עוד »

מגדל המפרש

מגדל המפרש, מוכר גם בכינוי "מגדל הטיל", או בשמו הרשמי מגדל קריית הממשלה על שם יצחק רבין, או "מגדל C", הוא מגדל משרדים בחיפה, שהוא המרכיב הבולט מקרב המבנים המרכיבים את קריית הממשלה המחוזית, שנועדה לרכז את פעילות קריית הממשלה במחוז חיפה וכוללת את בניין האוצר הסמוך, בתי המשפט ומתקנים נוספים.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ומגדל המפרש · ראה עוד »

מגדלי השעון העות'מאניים בישראל

250px מגדלי השעון העות'מאניים בישראל נבנו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 במספר מקומות בארץ לציון 25 שנה לשלטונו של הסולטאן העות'מאני עבדול חמיד השני.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ומגדלי השעון העות'מאניים בישראל · ראה עוד »

מואזין

רמקול מואזין מסוגנן בשכונת א-טור, ירושלים המואזין (בערבית: مؤذّن; תעתיק מדויק: מֻאַדִ'ן) הוא נושא תפקיד במסגד, שקורא לתפילה (אד'אן) חמש פעמים ביום מאחד המינרטים של המסגד.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ומואזין · ראה עוד »

מוסטפא פאשה אל-ח'ליל

מבנה החמאם אותו בנה אל-ח'ליל, מבט לכיוון צפון מרחוב שיבת ציון מוסטפא פאשה אל-ח'ליל היה ראש העירייה הרביעי של חיפה, הוא כיהן בתפקיד בין השנים 1903-1885.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ומוסטפא פאשה אל-ח'ליל · ראה עוד »

מינרט

צריחי המסגד הכחול באיסטנבול מִינָרֵט (מערבית: مَنَارَة, תעתיק: מַנָארַה, תרגום: מגדלור) הוא סוג של צריח, חלק אדריכלי בולט של המסגד המוסלמי.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ומינרט · ראה עוד »

ספרות ערביות

מגדל השעון בחאן אל-עומדאן, עכו. בצד שמאל שעון עם '''ספרות ערביות''', ובצד ימין שעון עם ספרות הודיות-ערביות ספרות ערביות הן הסימנים בהם משתמשים ליצוג מספרים בעת כתיבה בערבית.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה וספרות ערביות · ראה עוד »

סולטאן

סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה וסולטאן · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה וערבית · ראה עוד »

עבדול חמיד השני

הטורה של עבדול חמיד השני עבד אל-חמיד השני, או עבדול חמיד השני (בטורקית: İkinci Abdülhamit אבדילהמיט השני; בטורקית עות'מאנית: عبد الحميد ثانی, Abdü’l-Ḥamīd-i sânî 21 בספטמבר 1842, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית – 10 בפברואר 1918, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית), היה סולטאן טורקי ושליטה ה-34 של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ועבדול חמיד השני · ראה עוד »

עיריית חיפה

עיריית חיפה היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר חיפה.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ועיריית חיפה · ראה עוד »

ל"י

#הפניה לירה ישראלית.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ול"י · ראה עוד »

לוח השנה הלועזי

#הפניה הלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ולוח השנה הלועזי · ראה עוד »

זאב וילנאי

טיול קבוצתי עם זאב וילנאי לשומרון, 1927 הזמנה לטיול עם וילנאי, 1935תמונה להחלפה זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; ט"ו בסיוון ה'תר"ס, 12 ביוני 1900 – ב' בשבט ה'תשמ"ח, 21 בינואר 1988) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה וזאב וילנאי · ראה עוד »

חצי סהר

#הפניה סהר.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה וחצי סהר · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה וחיפה · ראה עוד »

בטון

התיאטרון המלכותי הלאומי בלונדון, מבנה העשוי כולו מבטון חשוף, בסגנון הברוטליזם ילדות משחקות בתוך צינור בטון גדול, ברזיל 2008בטון (מצרפתית: Béton; בכתיב ארכאי: ביטון) הוא חומר המשמש לבנייה.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ובטון · ראה עוד »

דאהר אל-עומר

דאהר אל-עומר (בערבית: ظاهر العمر; תעתיק מדויק: "ט'אהר אלעֹמר"; שמו המלא הוא ظاهر بن عمر الزيداني, "ט'אהר בן עמר אלזידאני"; 1689–1775) היה שליט אוטונומי של הגליל במאה השמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ודאהר אל-עומר · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה והמאה ה-19 · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה והמנדט הבריטי · ראה עוד »

העמותה לתולדות חיפה

חיפה - ביטאון העמותה לתולדות חיפה העמותה לתולדות חיפה היא עמותה הפועלת בחיפה, שמטרתה היא לתעד ולספר את תולדות העיר, ולחזק את הקשר בין תושביה לעיר וליצור הזדהות איתה, מתוך הכרת ההיסטוריה של העיר.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה והעמותה לתולדות חיפה · ראה עוד »

העיר התחתית

העיר התחתית, או העיר, הוא שמו של הרובע בחיפה הממוקם בחלקו התחתון, המרכזי, של הכרך, ומאגד רצף של שכונות מרכזיות ואת חלקה הגדול של הפעילות העסקית של חיפה.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה והעיר התחתית · ראה עוד »

השירות הבולאי

ביתן הדואר והבולאות במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב בית הדואר של יפו בו שכן השירות הבולאי שנים רבות השירות הבולאי הוא הגוף האחראי על הנפקת בולי דואר, חותמות דואר ומעטפות היום הראשון ועל הבולאות בדואר ישראל ולפני כן ברשות הדואר.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה והשירות הבולאי · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »

הוצאת משרד הביטחון

#הפניה משרד הביטחון – ההוצאה לאור.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה והוצאת משרד הביטחון · ראה עוד »

כורכר

גבעת כורכר בחוף הרצליה אבן כורכר. ניתן לראות את גרגרי החול המגובשים כורכר (בעבר היה נפוץ האיות קורקר; מקור השם מערבית كركار, כֻּרְכַּר) הוא סלע משקע פריך ונקבובי.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה וכורכר · ראה עוד »

כיכר חמרה

נתנזון. הבית משמאל נותר על כנו כיכר חמרה בשנת 1930. חניית הכרכרות היא על פי התקנות ויש הפרדה בעזרת איי תנועה בין שטחי החניה השונים. כיכר חמרה מבט לכיוון צפון, פינת רחובות אליהו ונתנזון של היום הכיכר - מבט לכיוון דרום לכיוון ההר. הבית נותר על כנו בשדרות המגינים 1. בבית שוכנת מסעדת "אבו יוסף" יונה יהב בטקס חנוכת הכיכר לאחר השיפוץ תחנת הכרמלית בכיכר - מבט לכיוון דרום כיכר חמרה (בערבית: ساحة الخمرة, סאחת אל-חמרה) הייתה כיכר מלבנית בעיר התחתית של חיפה שנבנתה בתקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה וכיכר חמרה · ראה עוד »

יעקב שורר

יעקב שורר (נולד ב-5 ביולי 1943 בחיפה) הוא חוקר ארץ ישראל שפרסם ספרים ומאמרים רבים בנושא.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ויעקב שורר · ראה עוד »

יד בן צבי

#הפניה יד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ויד בן צבי · ראה עוד »

1775

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ו1775 · ראה עוד »

1901

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ו1901 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ו1905 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ו1948 · ראה עוד »

1958

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ו1958 · ראה עוד »

2004

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ו2004 · ראה עוד »

3 במאי

3 במאי הוא היום ה-123 בשנה (124 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מסגד אל-ג'רינה ו3 במאי · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

מסגד אל-ג'ארינה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מסגד_אל-ג'רינה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »