גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
75 יחסים: מסד נתונים, משרד החינוך, משרד החינוך והתרבות, משה שטיינשניידר, משה גרדון, מלאכי בית אריה, מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, א"מ הברמן, אמסטרדם, אפמרה, אפרים אלימלך אורבך, אפריל, אחד העם, אברהם מאיר הברמן, אברהם יערי, אוצר הספר העברי, אינקונבולה, נפתלי בן מנחם, ספר, ערבית יהודית, עברית, עיול, קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי), קטלוג, קטלוג ציבורי מקוון, קורט דוד וורמן, שמואל הוגו ברגמן, שפות יהודיות, שבתי בס, לאדינו, חיים דב פרידברג, בן-ציון דינור, בית עקד ספרים (ספר), ביבליוגרפיה, גרשם שלום, דניאל גולדשמידט, דפוס, דב סדן, דב הכהן, ה'רל"ה, ה'תש"ך, המאה ה-19, המאה ה-20, האוניברסיטה העברית בירושלים, הספרייה הלאומית, הסכמה, הפיליפינים, הוצאת ראובן מס, כתב עת, ..., יצחק אייזיק בן יעקב, יצחק יוסף כהן, יצחק יודלוב, ישראל מהלמן, ישראל שצמן, יששכר יואל, יהושע ליבוביץ, יהודה אריה קלוזנר, יהודה לייב פישמן מימון, יהודים, יידיש, 1 בספטמבר, 1475, 1680, 1880, 1953, 1959, 1960, 1963, 1964, 1965, 1969, 1991, 1994, 2011. להרחיב מדד (25 יותר) »
מסד נתונים
סכמה של מסד הנתונים של מדיה ויקי מנהל מסד נתונים Hsql תוכנת PhppgAdmin לניהול מסד נתונים מסך ניהול של מסד נתונים MySQL מסד נתונים (באנגלית: Database - דַּאטָה־בֵּייס, או בראשי תיבות DB, "בסיס נתונים") הוא אמצעי המשמש לאחסון מסודר של נתונים במחשב, לשם אחזורם ועיבודם.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ומסד נתונים · ראה עוד »
משרד החינוך
משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ומשרד החינוך · ראה עוד »
משרד החינוך והתרבות
#הפניהמשרד החינוך.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ומשרד החינוך והתרבות · ראה עוד »
משה שטיינשניידר
משה (מוריץ) שטיישניידר (Moritz Steinschneider; רמש"ש; א' בניסן ה'תקע"ו, 30 במרץ 1816 – ט' בשבט ה'תרס"ז, 24 בינואר 1907), מייסד המחקר המודרני של הביבליוגרפיה העברית, היסטוריון ומזרחן יהודי צ'כי - אוסטרי - גרמני, מגדולי מלומדי חכמת ישראל במערב.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ומשה שטיינשניידר · ראה עוד »
משה גרדון
משה גרדון (קרי: גורדון; 17 בספטמבר 1894 – 17 בספטמבר 1974) היה מחנך עברי בפולין בין מלחמות העולם, מראשי רשת החינוך העברי "תרבות" (1919–1932), ומנהל מוסד ביאליק מ-1935 ועד 1969.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ומשה גרדון · ראה עוד »
מלאכי בית אריה
#הפניה מלאכי בית-אריה.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ומלאכי בית אריה · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
א"מ הברמן
#הפניה אברהם מאיר הברמן.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית וא"מ הברמן · ראה עוד »
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ואמסטרדם · ראה עוד »
אפמרה
המושג אֵפֵמֵרָה (Ephemera, בעברית חוֹלְפוֹת) מתייחס ליצירות כתובות או מודפסות שאינן מיועדות להישמר.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ואפמרה · ראה עוד »
אפרים אלימלך אורבך
אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 2 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ואפרים אלימלך אורבך · ראה עוד »
אפריל
אפריל (מלטינית Aprilis, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש הרביעי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ואפריל · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ואחד העם · ראה עוד »
אברהם מאיר הברמן
אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ואברהם יערי · ראה עוד »
אוצר הספר העברי
אוצר הספר העברי הוא מאגר ביבליוגרפי עברי דיגיטלי ממוחשב ומסחרי בו רשומים מעל ל-100 אלף ספרים ודפים בודדים שנדפסו באות עברית החל מראשית הדפוס בשנת ר"ד (1444) עד שנת תש"ח (1948) (למעט הגדות של פסח שרשומות עד שנת תש"ך (1960)).
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ואוצר הספר העברי · ראה עוד »
אינקונבולה
תנ"ך שנדפס ב-1497 אינקונבולה (מלטינית Incunabulum, וברבים Incunabula, מילולית "חיתולים" ובהשאלה "עריסה", "ערש", "השלבים הראשונים של החיים") הוא כינוי כללי לספרי הדפוס הראשונים, שנדפסו משנת 1444 ועד שנת 1500.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ואינקונבולה · ראה עוד »
נפתלי בן מנחם
#הפניה נפתלי בן-מנחם.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ונפתלי בן מנחם · ראה עוד »
ספר
ערמת ספרים סגורים וספר אחד פתוח ספרים ישנים מדפי ספרים קריאת ספר בחיק הטבע Юнкер-Крамская, Софья Ивановна קוראת ספר ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד שדפיו כרוכים יחדיו.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית וספר · ראה עוד »
ערבית יהודית
דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית וערבית יהודית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ועברית · ראה עוד »
עיול
עיול (בלעז: סיגנטורה; באנגלית: Shelfmark או Book call mark) הוא מספר מדף בספרייה או מספר פריט ספרנות בכרטסת ספריה או בספרי רשומות ספרייתיות (ספרי קטלוג ספרייתיים).
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ועיול · ראה עוד »
קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי)
צילום מסך של קטלוג קרית ספר באתר הספרייה הלאומית הרבעון הביבליוגרפי "קרית ספר" קרית ספר הוא מפעל ביבליוגרפי שנוסד על ידי הספרייה הלאומית, ושמטרתו ליצור את "הביבליוגרפיה הלאומית של מדינת ישראל והעם היהודי".
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית וקרית ספר (מפעל ביבליוגרפי) · ראה עוד »
קטלוג
קטלוג כרטיסיות באמצעות כרטסת - ספריית אוניברסיטת גראץ קָטָלוֹג הוא אמצעי לארגן ולקבץ יחד נתונים בנושא מסוים, והוא משמש בתחומים שונים: ספרנות, פרסום, מסחר ועוד.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית וקטלוג · ראה עוד »
קטלוג ציבורי מקוון
קטלוג ציבורי מקוון (בראשי תיבות בעברית: קצ"מ, ובאנגלית: OPAC) הוא קטלוג ספרייה ממוחשב מקוון.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית וקטלוג ציבורי מקוון · ראה עוד »
קורט דוד וורמן
קורט וורמן קורט דוד ווֹרְמן (בגרמנית: Curt David Wormann; 5 בינואר 1900 – 21 ביולי 1991) היה ספרן ישראלי, מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (כיום הספרייה הלאומית) בין השנים 1947–1968, מייסד בית הספר לספרנות וארכיונאות של האוניברסיטה העברית בירושלים ומהדמויות המרכזיות בעיצוב הספריות הציבוריות והאקדמיות בישראל, מקצוע הספרנות בישראל ומעמדו האקדמי.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית וקורט דוד וורמן · ראה עוד »
שמואל הוגו ברגמן
שמואל הוגו ברגמן, 1935 שמואל הוגו ברגמן (25 בדצמבר 1883, פראג – 18 ביוני 1975, ירושלים) היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ושמואל הוגו ברגמן · ראה עוד »
שפות יהודיות
דף מ'''שמות דברים''', מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא לאור אליהו בחור בשנת 1542 שפות יהודיות (או לשונות היהודים) הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה, כגון גרמנית-יהודית (עברי-טייטש, יידיש), ספרדית-יהודית (לאדינו, ספאניולית, ז'ודזמו), ערבית-יהודית, פרסית-יהודית, ג'והורי (שפת היהודים שבצפון הקווקז) ועוד ועוד.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ושפות יהודיות · ראה עוד »
שבתי בס
הרב שבתי משורר בַּס (ה'ת"א, 1641 - כ"ב בתמוז ה'תע"ח, 1718) היה תלמיד חכם, ביביליוגרף ובעל בית דפוס, מחבר הפירוש הפופולרי על פירוש רש"י לתורה שפתי חכמים.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ושבתי בס · ראה עוד »
לאדינו
לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ולאדינו · ראה עוד »
חיים דב פרידברג
חיים דב (דובר או דובעריש) (ברנרד) פרידברג (נכתב גם פריעדבערג; בלועזית: Bernard (Haim Dov) Friedberg; כ"ה בכסלו, תרל"א, 19 בדצמבר 1870 – י' בשבט, תשכ"א, 27 בינואר 1961) היה ביבליוגרף, ביוגרף של משפחות רבנים ומחבר הספר הנודע "בית עקד ספרים".
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית וחיים דב פרידברג · ראה עוד »
בן-ציון דינור
דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ובן-ציון דינור · ראה עוד »
בית עקד ספרים (ספר)
שער הספר בית עקד ספרים בית עקד ספרים - לקסיקון ביבליוגרפי לספרות העברית הוא ספרו המפורסם ביותר של חיים דב פרידברג, שיצא לאור בשנת 1931.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ובית עקד ספרים (ספר) · ראה עוד »
ביבליוגרפיה
בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית וביבליוגרפיה · ראה עוד »
גרשם שלום
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית וגרשם שלום · ראה עוד »
דניאל גולדשמידט
ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בעיר. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל, והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז".
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ודניאל גולדשמידט · ראה עוד »
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ודפוס · ראה עוד »
דב סדן
דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ודב סדן · ראה עוד »
דב הכהן
הרב ד"ר דב הכהן (נולד בשם Luís Fernando Cohen בי"א בטבת תשכ"ד, 27 בדצמבר 1963) הוא מרצה בכיר במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, חוקר ספרות לאדינו (ספרדית־יהודית), ביבליוגרף ומומחה בתולדות הספר והעיתונות בלאדינו.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ודב הכהן · ראה עוד »
ה'רל"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית וה'רל"ה · ראה עוד »
ה'תש"ך
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית וה'תש"ך · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית והמאה ה-20 · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית והסכמה · ראה עוד »
הפיליפינים
רפובליקת הפיליפינים (בפיליפינית: Repúbliká ng̃ Pilipinas) היא מדינת איים המורכבת מ־7,641 איים.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית והפיליפינים · ראה עוד »
הוצאת ראובן מס
הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית והוצאת ראובן מס · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית וכתב עת · ראה עוד »
יצחק אייזיק בן יעקב
יצחק אייזיק בן יעקב (בליטאית: Isaak Benjakob; כ"ה בטבת תקס"א, 10 בינואר 1801, רמיגאלה, האימפריה הרוסית (ליטא) – ט"ו בתמוז תרכ"ג, 2 ביולי 1863, וילנה) היה ביבליוגרף יהודי ליטאי, שגם עסק בסחר והוצאה לאור של ספרים.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ויצחק אייזיק בן יעקב · ראה עוד »
יצחק יוסף כהן
יצחק יוסף כהן, 1993 יצחק יוסף כהן (כ"ג בסיון תרפ"ג, 7 ביוני 1923 – כ"ג בחשוון תשנ"ז, 5 בנובמבר 1996) היה חוקר, היסטוריון וביבליוגרף של הספר העברי.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ויצחק יוסף כהן · ראה עוד »
יצחק יודלוב
יצחק יודלוב (נולד ב-22 בפברואר 1944, כח בשבט תש"ד, פתח תקווה) הוא ספרן וביבליוגרף ישראלי.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ויצחק יודלוב · ראה עוד »
ישראל מהלמן
ישראל מהלמן (Mehlmann; 26 במרץ 1900 – 29 באוקטובר 1989) היה ביביליוגרף, חוקר ואיש חינוך עברי.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית וישראל מהלמן · ראה עוד »
ישראל שצמן
ישראל שצמן (25 בנובמבר 1934 - 24 באוקטובר 2017) היה היסטוריון של העולם הקלאסי וכיהן כפרופסור להיסטוריה עתיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית וישראל שצמן · ראה עוד »
יששכר יואל
יששכר ברנהרד יואל (Joel; ב' באייר תר"ס, 30 באפריל 1900 המבורג, גרמניה – כ"ו בניסן תשל"ז 14 באפריל 1977, ירושלים) היה ספרן בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי במשך 42 שנים.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ויששכר יואל · ראה עוד »
יהושע ליבוביץ
יהושע (אוטו אווסיי) ליבוביץ (Joshua Otto Owsei Leibowitz; חתם גם: 'יה. ל.', 'יה"ל'; א' באייר תרנ"ה, אפריל 1895 – כ"א בתמוז תשנ"ג, 10 ביולי 1993) היה רופא כללי ונוירולוג ישראלי, היסטוריון של הרפואה שהתמחה בהיסטוריה של הרפואה במקורות היהודיים והעבריים בפרט, פרופסור קליני וראש האגף לתולדות הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ויהושע ליבוביץ · ראה עוד »
יהודה אריה קלוזנר
יהודה אריה קלוזנר (ה' בסיוון תר"ע, 12 ביוני 1910 – 11 באוקטובר 1970) היה דוקטור לספרות, חוקר הספרות העברית, ספרן, עורך אסופות ומבקר.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ויהודה אריה קלוזנר · ראה עוד »
יהודה לייב פישמן מימון
הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ויהודה לייב פישמן מימון · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ויהודים · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ויידיש · ראה עוד »
1 בספטמבר
294x294 פיקסלים 1 בספטמבר הוא היום ה-244 בשנה בלוח הגריגוריאני (245 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ו1 בספטמבר · ראה עוד »
1475
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ו1475 · ראה עוד »
1680
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ו1680 · ראה עוד »
1880
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ו1880 · ראה עוד »
1953
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ו1953 · ראה עוד »
1959
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ו1959 · ראה עוד »
1960
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ו1960 · ראה עוד »
1963
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ו1963 · ראה עוד »
1964
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ו1964 · ראה עוד »
1965
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ו1965 · ראה עוד »
1969
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ו1969 · ראה עוד »
1991
1991 היא שנה פלינדרומית, האחרונה באלף השני.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ו1991 · ראה עוד »
1994
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ו1994 · ראה עוד »
2011
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מפעל הביבליוגרפיה העברית ו2011 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מפעל_הביבליוגרפיה_העברית
