סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שבת

מַדָד שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה. [1]

471 יחסים: Chabad.org, מן, מאבקי השבת בירושלים, מנהגי שבת בתנועת החסידות, מסעי הצלב, מסופוטמיה, מסורת (יהדות), מסורתיים, מסכת מנחות, מסכת עירובין, מסכת שבת, מעמד הר סיני, מעשה שבת, מעלית שבת, מצרים, מצוות קידוש השבת בדברים, מצווה, מרטיאליס, מרדכי אליהו, מרכז יעקב הרצוג, משנה, משנה תורה, משנה ברורה, משרד הפנים, משל, משה דוד קאסוטו, משה הררי, משורר, מלאגרוס מגדרה, מלאכת מעמר, מלאכת מבעיר, מלאכת מכה בפטיש, מלאכת צד, מלאכת קוצר, מלאכת חורש, מלאכת בונה, מלאכת הוצאה מרשות לרשות, מלחמת יום הכיפורים, מלווה מלכה, מזגן אוויר, מזיד, מחם, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, מחר חודש, מחלוקת, מבצע צבאי, מגילות מדבר יהודה, מדרש, מדבר, מדינאי, ..., מוצאי שבת, מוליד, מוזיאון, מכשירים חשמליים, מכתב הסטטוס קוו, מכונית, מי שברך, מיני מזונות, אמנות האהבה, אמצעי תחבורה, אמונה טפלה, אמוראים, אספת הנבחרים, אסלאם, אסטרולוגיה, אסוציאציה, אפיון (מדקדק), אפייה, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארבע מיתות בית דין, ארבע פרשיות, אריה דרעי, אשור, אשכנזים, אתר הפיוט והתפילה, אלחנן סמט, אלוהים (יהדות), אלכסנדר שור, אליעזר מלמד, אליעזר שביד, אטימולוגיה עממית, אחד העם, אברהם שליט, אברהם יהושע השל, אביה הכהן, אגאתרכידס, אגדה (יהדות), אגודת ישראל, אגודה שיתופית, אגודה שיתופית חקלאית, אדמיאל קוסמן, אדם וחוה, אדר, אדר ב', אהרן קמינקא, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוסטרקון, אוסטרליה, אופרוף, אורז, אובידיוס, אוגוסטוס קיסר, אוגוסטינוס, אירופה, נצרות, נר שבת, נרות שבת, נחמיה, נביאים, נגד אפיון, נוסח אשכנז, נוסח איטליה, נוסח לא-אורתודוקסי, ניסן, סמבטיון, סנקה, סנהדרין, סעודת ליל שבת, סעודת יום שבת, סעודה (הלכה), סעודה שלישית, סעודות שבת, ספר אדם וחוה, ספר תורה, ספר ברית דמשק, ספר הכוזרי, ספר היובלים, ספר ישעיהו, ספריא, סקילה (עונש מוות), סרך היחד, סטראבון, סטטוס קוו, סטטוס קוו (ישראל), סטורן (מיתולוגיה), סדר עולם, סוף שבוע, סוציאליזם, סובלנות, סווטוניוס, סוכות, סיון רהב-מאיר, עמנואל לוינס, ענישה, עקיבא ווייס, ערב חג, עשרת הדיברות, עשרת ימי תשובה, עונש מוות, עונג שבת, עונות השנה, עוז אלמוג, עובד, עינויים, עיר האלוהים, פסח, פסוקי דזמרא, פקודת סדרי השלטון והמשפט, פקודת העיריות, פרס ישראל, פרסיוס, פרשת בראשית, פרשת השבוע, פרשת וארא, פרשת יתרו, פרה אדומה, פרונטינוס, פרופסור, פרויקט בן יהודה, פלנטה, פלטת שבת, פלוטרכוס, פליניוס הזקן, פטר שפר, פטרוניוס, פומפיוס טרוגוס, פורים, פולמוס השבת ביפן, פיקוח נפש, פיקוח נפש דוחה שבת, פירוש רש"י לתלמוד, פילוסוף, פיוט, פייר-ז'וזף פרודון, צאת הכוכבים, צפת במאה ה-16, צדיק, צום, צימעס, ציפורי (יישוב עתיק), קנדה, קריאת התורה, קריאה בתורה, קבלת שבת, קבלה, קדמוניות היהודים, קדושת היום, קהילה יהודית, קורבן (יהדות), קורבן חטאת, קוטב, קוגל, קודש וחול ביהדות, קידוש, קידוש החודש, רמב"ם, ראש חודש, ראש השנה, רצה (ברכת המזון), רשות מקומית, רשות השידור, רב, רבנו תם, רבי ישמעאל, רבי יוסי, רדיית דבש, רוטיליוס נמטיאנוס, שמחת תורה, שמואל דוד לוצאטו, שמורות טבע בישראל, שמות, שמירת שבת, שמירת שבת כהלכתה, שנה מעוברת, שקיעת החמה, שר הפנים, שרה דבורצקי, שלמה גורן, שחר אילן, שבע ברכות, שבע דנחמתא, שבת מברכים, שבת נחמו, שבת פרה, שבת שירה, שבת זכור, שבת חנוכה, שבת חתן, שבת חזון, שבת הגדול, שבתאי, שבוע, שבועות, שבות, שור הבר, שולחן ערוך, שובבי"ם, שוגג, שירת הים, תנ"ך, תנועת החסידות, תפילת מנחה, תפילת מנחה של שבת, תפילת מוסף, תפילת עמידה, תפילת ערבית, תפילת ערבית של שבת, תפילת שמונה עשרה, תפילת שחרית, תפילת שחרית של שבת, תפילת שבע, תפילת העמידה, תפילה (יהדות), תקנת חכמים, תרגום השבעים, תש"ט, תשנ"ה, תשע קריאות תלמודיות, תשעה באב, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד בבלי, תלמי הראשון, תלת דפורענותא, תחבולות מלחמה (פרונטינוס), תחום שבת, תהילים, תוספת שבת, תוספות, תורה, תורה שבעל פה, תורה שבעל-פה, תולדות מלאכות שבת, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ל"ט אבות מלאכה, לשון סגי נהור, לחם, לחם משנה, לוח שנה ירחי, לוח השנה במגילות קומראן, לכה דודי, ליל שבת, ט"ו בשבט, טקס, טקיטוס, טלטול ברשות הרבים, טבריה, טונה, טיבריוס, טיבולוס, זמירות שבת, זכר ליציאת מצרים, זכור את אשר עשה לך עמלק, זיז (מיתולוגיה), חמין, חנוכה, חסידות חב"ד, חשמל, חתונה, חלה, חטא, חז"ל, חגי ישראל ומועדיו, חופש דת, חוק עזר, חוק עזר עירוני, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת), חוק יסוד: הכנסת, חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, חוקי מדינת ישראל, חול המועד, חיפה, חילונים, חילול שבת, חיי שנים-עשר הקיסרים, חיים נחמן ביאליק, באר שבע, בראשית, ברל כצנלסון, ברברים (מונח), ברכת המזון, ברכת החודש, ברכת יוצר אור, ברכה (מנהג דתי), בריאת העולם (יהדות), בריאתנות, ברית המועצות, בשר, בשלח, בלשנות, בלגיה, בבל, בג"ץ מירון נגד שר העבודה, בוקר, בין השמשות (יהדות), בית מלאכה, בית בריסק, בית דין (הלכה), בית המקדש השני, בית-כנסת, ביגוד, ביד חזקה ובזרוע נטויה, גמרא, גאלע, געפילטע פיש, גוי של שבת, גיהנום, דבורה גילולה, דג, דו-ערכיות, דולר אמריקני, דוד בן-גוריון, דיבור המתחיל, דיו קסיוס, דיוניסוס, ה' באייר, הממלכה המאוחדת, המאה ה-19, המאה ה-2, המאה ה-2 לפנה"ס, המאה ה-20, המאה ה-5, המנדט הבריטי, המקושש, המבורג, המהפכה התעשייתית, המכתב ממצד חשביהו, האמונה היהודית, האקדמיה ללשון העברית, הארץ, הספרים החיצוניים, הספרייה הלאומית, הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת, הסוכנות היהודית, העת העתיקה, העולם הבא, הפטרה, הקונגרס הציוני, הר סיני, הר הבית, הרבנות הצבאית, השקפת עולם, התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל, התוועדות, הלחם, הלוח העברי, הלוח הבבלי, הלכה, הבדלה, הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים, הומניזם חילוני, הורטיוס, הורדוס, הושע הנביא, הכרזת העצמאות, הילולה, הידברות (ארגון), היהדות הקונסרבטיבית, היהדות הרפורמית, ונשמרתם לנפשותיכם, וטיוס ואלנס, ויקרא, ויכולו, כ"א באייר, כ"ז בניסן, כ"ב באייר, כניסת שבת, כרת, כשפים, כת קומראן, כבוד שבת, כביצה, כדור הארץ, כובאנה (מאכל), כוורת, י"ל ברוך, י' בתמוז, יממה, יעקב בלידשטיין, יציאת מצרים, ירושלים, ישראל, ישיבת ברכת משה, ילקוט שמעוני, יחסי אישות (יהדות), יהדות, יהדות מזרח אירופה, יהדות אשכנז, יהדות אתיופיה, יהדות אורתודוקסית, יהדות איראן, יהדות קונסרבטיבית, יהדות תימן, יהדות המזרח, יהושע בן-מאיר, יהושע ישעיה נויבירט, יואל קלופט, יום אל-ג'ומעה, יום ראשון, יום שבתון, יום שישי, יום טוב, יום טוב הסמוך לשבת, יום חול, יום העצמאות, יום השבת, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הכיפורים, יום כיפור, יום-טוב לוינסקי, יוסף בן מתתיהו, יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם, יובנאליס, יוונית, יין, יין נסך, 1947, 1954. להרחיב מדד (421 יותר) »

Chabad.org

Chabad.org (חבד אורג וגרסתו בעברית בית חב"ד או: he.chabad.org) הוא האתר הרשמי של הזרם המתון בחסידות חב"ד העומד תחת דוברות חב"ד המרכזית.

חָדָשׁ!!: שבת וChabad.org · ראה עוד »

מן

ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. נס המן, ציור משנת 1577. פרסקו משנת 1720. מן בסיפור המקראי, הוא מזון שירד מהשמים לבני ישראל במסעותיהם לאחר צאתם ממצרים בדרכם לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ומן · ראה עוד »

מאבקי השבת בירושלים

ירושלים (2009). הצתת פחי אשפה ותכולתם, על רקע פתיחת חניון ספרא בשבת. מודעת רחוב חתומה על ידי "העדה החרדית" הקוראת לצאת למחות בשבת על פתיחת חניון קרתא חלק ממודעה חתומה על ידי ראשי העדה החרדית, ובו אזהרה שלא לעשות מעשי אלימות במחאות ובהפגנות נגד פתיחת החניון. מאבקי השבת בירושלים הם פעולות מחאה היזומות על ידי פלגים שונים של היהדות החרדית בירושלים כנגד תופעות שונות של חילול שבת, כגון תנועת כלי רכב, פעילויות תרבות, בידור ונופש, פתיחת מרכזי קניות ועוד.

חָדָשׁ!!: שבת ומאבקי השבת בירושלים · ראה עוד »

מנהגי שבת בתנועת החסידות

חסידים בעיר רחובות בדרכם לבי"כ בכניסת השבת בתנועת החסידות יש מנהגים רבים הסובבים את יום השבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומנהגי שבת בתנועת החסידות · ראה עוד »

מסעי הצלב

אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.

חָדָשׁ!!: שבת ומסעי הצלב · ראה עוד »

מסופוטמיה

מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میان‌رودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.

חָדָשׁ!!: שבת ומסופוטמיה · ראה עוד »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: שבת ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מסורתיים

כיפות תואמות בטקס חתונה. באירועים מסוג זה מחולקות לעיתים קרובות כיפות, עבור מי שאינם נוהגים לחבוש כיפה דרך קבע. מסורתיים, מסורתים או שומרי מסורת הוא כינוי והגדרה עצמית של קבוצה גדולה של יהודים, בעיקר בישראל, שרואים עצמם בטווח שבין "" ל"חילונים".

חָדָשׁ!!: שבת ומסורתיים · ראה עוד »

מסכת מנחות

מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: שבת ומסכת מנחות · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: שבת ומסכת עירובין · ראה עוד »

מסכת שבת

מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: שבת ומסכת שבת · ראה עוד »

מעמד הר סיני

מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.

חָדָשׁ!!: שבת ומעמד הר סיני · ראה עוד »

מעשה שבת

מעשה שבת הוא מאכל או מעשה אחר שנוצר במהלך השבת תוך כדי חילול שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומעשה שבת · ראה עוד »

מעלית שבת

מציין פיקוד שבת למעלית מעלית שבת היא מעלית שמנגנון הפעלתה מאפשר ליהודים שומרי שבת להשתמש בה בשבת בלא שיעברו על איסור חילול שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומעלית שבת · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: שבת ומצרים · ראה עוד »

מצוות קידוש השבת בדברים

מצוות קידוש השבת בדברים היא מצוות עשה מהתורה שתוכנה הוא אזכור של קדושת השבת באמירה.

חָדָשׁ!!: שבת ומצוות קידוש השבת בדברים · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ומצווה · ראה עוד »

מרטיאליס

מרקוס ואלריוס מרטיאליס (בלטינית: Marcus Valerius Martialis; סביבות 40 – סביבות 104) היה משורר רומי מהיספניה (ספרד).

חָדָשׁ!!: שבת ומרטיאליס · ראה עוד »

מרדכי אליהו

הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.

חָדָשׁ!!: שבת ומרדכי אליהו · ראה עוד »

מרכז יעקב הרצוג

מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות הוא מוסד חינוכי הנמצא בקיבוץ עין צורים, העוסק בלימוד מקורות ישראל מנקודת מבט פלורליסטית.

חָדָשׁ!!: שבת ומרכז יעקב הרצוג · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: שבת ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: שבת ומשנה תורה · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.

חָדָשׁ!!: שבת ומשנה ברורה · ראה עוד »

משרד הפנים

משרד הפנים הוא משרד ממשלתי האחראי על השלטון המקומי, מדיניות האוכלוסין וההגירה במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ומשרד הפנים · ראה עוד »

משל

משל הוא סיפור אלגורי קצר עם מוסר השכל (דהיינו, שיש לו משמעות מעבר לתוכנו המפורש והגלוי) השייך לסוגת הסיפור העממי יחד עם המעשייה, האגדה, הפתגם והמכתם (Epigram).

חָדָשׁ!!: שבת ומשל · ראה עוד »

משה דוד קאסוטו

הרב משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (באיטלקית: Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה דוד קאסוטו · ראה עוד »

משה הררי

הרב משה הררי (נולד בט"ו באב תשט"ו, 3 באוגוסט 1955) הוא רב, אברך ותיק בישיבת מרכז הרב ומחבר סדרת הספרים מקראי קודש בהלכות חגי ישראל, קדושת השבת בהלכות חשמל בשבת, וקדושת השביעית בהלכות השמיטה.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה הררי · ראה עוד »

משורר

משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: שבת ומשורר · ראה עוד »

מלאגרוס מגדרה

מֶלֶאַגְרוֹס (ביוונית: Μελέαγρος) היה משורר הלניסטי.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאגרוס מגדרה · ראה עוד »

מלאכת מעמר

מלאכת מעמר, קיבוץ דבר הצומח מהקרקע, ממקום גידולו איסוף פירות, גם מבלי לקטוף אותם, לערימה אחת - נחשב למלאכת מעמר. מְלֶאכֶת הַמְּעַמֵּר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא איסוף וקיבוץ צומח, לערמה מרוכזת לצורך אכילה או הסקה.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת מעמר · ראה עוד »

מלאכת מבעיר

הבערת אש הדלקת נורת להט מְלֶאכֶת הַמַּבְעִיר היא אחת מל"ט מלאכות שבת, ומהותה הדלקת אש בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת מבעיר · ראה עוד »

מלאכת מכה בפטיש

המכה בפטיש יש פוסקים הסבורים כי פתיחת פקק של בקבוק משקה בשבת כרוכה באיסור מכה בפטיש, מכיוון שמעשה זה הופך את הבקבוק לראוי לשימוש הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת מכה בפטיש · ראה עוד »

מלאכת צד

רשת דיג כלוב ללכידת חולדות עם לחם כפיתיון ציד יוני בית, נתונה במחלוקת בין הפוסקים מְלֶאכֶת הַצָּד (במקורות "מלאכת צידה") היא אחת מהמלאכות שהיו נעשות במשכן, ולכן היא נחשבת לאחת מל"ט אבות מלאכה בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת צד · ראה עוד »

מלאכת קוצר

מסיק זיתים קוצרים בעין החורש, שנות ה-30 מְלֶאכֶת הַקּוֹצֵר (ידועה גם בשם מְלֶאכֶת תּוֹלֵש) היא אחת מל"ט אבות מלאכות האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת קוצר · ראה עוד »

מלאכת חורש

חרישה באמצעות כלי רכב חרישה מסורתית מְלֶאכֶת חוֹרֵשׁ היא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת חורש · ראה עוד »

מלאכת בונה

#הפניה מלאכות בונה וסותר.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת בונה · ראה עוד »

מלאכת הוצאה מרשות לרשות

מלאכת הוצאה מרשות לרשות (או: המוציא מרשות לרשות, טלטול מרשות לרשות, ובקיצור טלטול) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת על פי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת הוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »

מלחמת יום הכיפורים

הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתייעצות בפיקוד הצפון, ב-10 באוקטובר 1973, בתכנון הפריצה לסוריה. מימין לשמאל: רס"ן גדי זוהר שליש הרמטכ"ל, יקותיאל אדם סגן מפקד פיקוד הצפון, הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא, רחבעם זאבי עוזר הרמטכ"ל, אלוף מרדכי הוד יועץ אוויר לפיקוד צפון (יושב עם שפם), יצחק חופי מפקד פיקוד הצפון, רס"ן יוסי פרי רל"ש אלוף פיקוד צפון (עומד מאחורי האלוף), 10 באוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; מלחמת 73'; מלחמת יום הדין; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְבּ אֻכְּתוֹבַּר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן.

חָדָשׁ!!: שבת ומלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

מלווה מלכה

האדמ"ור מלוצק במלווה מלכה מְלַוֵּה מַלְכָּה הוא כינוי לסעודה שנאכלת במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כדרך שמלווים מלך ומלכה בצאתם מן העיר.

חָדָשׁ!!: שבת ומלווה מלכה · ראה עוד »

מזגן אוויר

#הפניה מיזוג אוויר.

חָדָשׁ!!: שבת ומזגן אוויר · ראה עוד »

מזיד

ההגדרה המילולית של מזיד - חוטא בזדון, דומה להגדרתו בהלכה היהודית, בעוד בחוק העונשין מעשה במזיד מנמיך את דרגת היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בביצוע העברה, ממעשה הנעשה "בכוונה תחילה" למעשה שמספיק שנעשה "בפזיזות" (אדישות, קלות דעת).

חָדָשׁ!!: שבת ומזיד · ראה עוד »

מחם

מחם חשמלי המצויד בכפתור הרתחה, פיקוד שבת ובחוגה לשליטה על עוצמת החום של פיקוד השבת וכן ברז מזיגה מֵחַם (או בכתיב השגוי "מיחם") הוא כלי להרתחת מים בעל קיבול גבוה בהשוואה לקומקום.

חָדָשׁ!!: שבת ומחם · ראה עוד »

מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי

כריכת אחד הגליונותמחקרי ירושלים בפולקלור יהודי הוא שנתון בנושאי פולקלור של המרכז לחקר הפולקלור במכון למדעי היהדות ע"ש מנדל שבאוניברסיטה העברית בירושלים ושל התוכנית לפולקלור יהודי והשוואתי ששינתה את שמה לתוכנית לחקר הפולקלור ותרבות עממית.

חָדָשׁ!!: שבת ומחקרי ירושלים בפולקלור יהודי · ראה עוד »

מחר חודש

#הפניה הפטרה#מחר חודש.

חָדָשׁ!!: שבת ומחר חודש · ראה עוד »

מחלוקת

מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.

חָדָשׁ!!: שבת ומחלוקת · ראה עוד »

מבצע צבאי

מבצע צבאי הוא יישום של מדיניות באמצעים צבאיים קונבנציונליים (לדוגמה מערכה צבאית) כדי להשיג מטרות או יעדים מוגדרים מראש.

חָדָשׁ!!: שבת ומבצע צבאי · ראה עוד »

מגילות מדבר יהודה

קצר.

חָדָשׁ!!: שבת ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: שבת ומדרש · ראה עוד »

מדבר

תפוצת המדבריות בעולם נוף ממדבר נמיב דיונות במדבר לוב מדבר גובי מדבר אטקמה נוף ממדבר יהודה מִדְבָּר (ברבים: מִדְבָּרוֹת או מִדְבָּרִיּוֹת; נקרא גם אזור צחיח) הוא אזור נרחב שהאקלים בו יבש ביותר ולעיתים קרובות גם חם במשך היום.

חָדָשׁ!!: שבת ומדבר · ראה עוד »

מדינאי

מְדִינַאי הוא אדם שעיסוקו בניהול והנהגת המדינה.

חָדָשׁ!!: שבת ומדינאי · ראה עוד »

מוצאי שבת

הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.

חָדָשׁ!!: שבת ומוצאי שבת · ראה עוד »

מוליד

בהלכות שבת ויום טוב, איסור מוליד הוא גזירת חכמים האוסרת לעשות מעשים היוצרים ('מולידים') דבר חדש שלא היה קיים בעולם קודם לכן.

חָדָשׁ!!: שבת ומוליד · ראה עוד »

מוזיאון

המוזיאון הבריטי בלונדון חזית מוזיאון הלובר בפריז, מוזיאון האמנות מהמוכרים ביותר בעולם מוזיאון (נכתב בעבר מוסיאון) הוא מקום שמרוכזים בו אוספים בתחום מסוים או בתחומים אחדים: יצירות אמנות, חפצי אומנות, עתיקות, מדע וכדומה.

חָדָשׁ!!: שבת ומוזיאון · ראה עוד »

מכשירים חשמליים

#הפניה מכשיר חשמלי.

חָדָשׁ!!: שבת ומכשירים חשמליים · ראה עוד »

מכתב הסטטוס קוו

מכתב הסטטוס קוו (או מסמך הסטטוס קוו) הוא מכתב ששלח בשנת 1947 דוד בן-גוריון, אז ראש הסוכנות היהודית, לאגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ומכתב הסטטוס קוו · ראה עוד »

מכונית

סקודה אוקטביה שנת 2021 טקסט.

חָדָשׁ!!: שבת ומכונית · ראה עוד »

מי שברך

מי שברך ליולדת (למעלה). מי שברך לחולה (למטה) מִי שֶׁבֵּרַךְ הוא כינוי לקטע קצר של תפילה יהודית, הנאמרת בדרך כלל במהלך קריאת התורה, או לאחריה.

חָדָשׁ!!: שבת ומי שברך · ראה עוד »

מיני מזונות

#הפניה ברכת בורא מיני מזונות.

חָדָשׁ!!: שבת ומיני מזונות · ראה עוד »

אמנות האהבה

עמוד השער של מהדורת 1644 של אמנות האהבה שהודפסה בפרנקפורט אמנות האהבה (בלטינית: Ars Amatoria) היא סדרה בת שלושה ספרים, שנכתבה בחרוזים על ידי המשורר הרומי אובידיוס.

חָדָשׁ!!: שבת ואמנות האהבה · ראה עוד »

אמצעי תחבורה

הרכבת הקלה בירושלים חתן וכלה יורדים מכרכרה אוטובוס - אמצעי תחבורה רב נוסעים ציבורי אופנוע רכב שטח רכבת - אמצעי תחבורה המורכב מכמה חלקים. המחוברים זה לזה אמצעי תחבורה הם כלים ומכונות המשמשים להסעה של נוסעים או שינוע משא באמצעות האדם, מנוע או על ידי בעל חיים.

חָדָשׁ!!: שבת ואמצעי תחבורה · ראה עוד »

אמונה טפלה

מעלית בבית מלון בלונדון, שבה אין קומה '''13''' אמונה טפלה (או: אמונה תפלה; על מקור הביטוי ראו להלן) היא אמונה שאין לה יסוד, שאינה מסתמכת על עובדות מוכחות, אמונה בלתי רציונלית.

חָדָשׁ!!: שבת ואמונה טפלה · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ואמוראים · ראה עוד »

אספת הנבחרים

יצחק בן-צבי פותח בנאומו את אספת הנבחרים הרביעית, ספטמבר 1944 ההגעה לאספת הנבחרים הרביעית צירי אספת הנבחרים השנייה ליהודי א"י אספת הנבחרים הייתה אחד משלושת המוסדות הלאומיים שהוקמו בארץ ישראל בשנות ה-20, יחד עם הוועד הלאומי וכנסת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ואספת הנבחרים · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: שבת ואסלאם · ראה עוד »

אסטרולוגיה

מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.

חָדָשׁ!!: שבת ואסטרולוגיה · ראה עוד »

אסוציאציה

אַסוֹצִיאַצְיָה (בעברית: תַּסְמִיךְ, סִמּוּךְ, לפי מילון אבן שושן: זִכְרָה) היא כל קשר הנלמד בין שני עצמים כלשהם.

חָדָשׁ!!: שבת ואסוציאציה · ראה עוד »

אפיון (מדקדק)

אַפְּיון המדקדק או המבאר (Apion, ביוונית: Ἀπίων; 30-20 לפנה"ס - 48-45 לספירה בערך) היה סופר וחוקר מצרי-יווני במחצית הראשונה של המאה ה-1 לספירה.

חָדָשׁ!!: שבת ואפיון (מדקדק) · ראה עוד »

אפייה

אפיית לחם בגן שמואל 1950-5 סוכר, אבקת אפייה אפייה היא שיטה להכנת מזון על ידי חימומו בתנור אפייה.

חָדָשׁ!!: שבת ואפייה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: שבת וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

חָדָשׁ!!: שבת וארצות הברית · ראה עוד »

ארבע מיתות בית דין

ארבע מיתות בית דין הן שיטות הוצאה להורג לביצוע עונש מיתה לפי ההלכה.

חָדָשׁ!!: שבת וארבע מיתות בית דין · ראה עוד »

ארבע פרשיות

אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.

חָדָשׁ!!: שבת וארבע פרשיות · ראה עוד »

אריה דרעי

אריה מכלוף דרעי (נולד בט' באדר א' ה'תשי"ט, 17 בפברואר 1959) הוא פוליטיקאי ישראלי, ממייסדי מפלגת ש"ס וחבר הכנסת מטעמה.

חָדָשׁ!!: שבת ואריה דרעי · ראה עוד »

אשור

אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.

חָדָשׁ!!: שבת ואשור · ראה עוד »

אשכנזים

#הפניה יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: שבת ואשכנזים · ראה עוד »

אתר הפיוט והתפילה

#הפניה הזמנה לפיוט.

חָדָשׁ!!: שבת ואתר הפיוט והתפילה · ראה עוד »

אלחנן סמט

הרב אלחנן סמט (נולד בט"ו בניסן ה'תשי"ג, 31 במרץ 1953) הוא מרצה, מורה ומחבר ספרי פרשנות לתנ"ך.

חָדָשׁ!!: שבת ואלחנן סמט · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: שבת ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אלכסנדר שור

אלכסנדר שוֹר (Schorr; 4 בפברואר 1881, י"ח בשבט תרמ"א – 6 במרץ 1943, כ"ט באדר א' תש"ג) היה מחנך עברי ציוני דתי בבוקובינה ובירושלים, מתרגם והיסטוריון ומראשוני המתרגמים לעברית של הספרות הרומית והיוונית הקלאסית.

חָדָשׁ!!: שבת ואלכסנדר שור · ראה עוד »

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.

חָדָשׁ!!: שבת ואליעזר מלמד · ראה עוד »

אליעזר שביד

אליעזר שביד (ב' באלול תרפ"ט (7 בספטמבר 1929) – ט"ז בשבט תשפ"ב (18 בינואר 2022)) היה פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: שבת ואליעזר שביד · ראה עוד »

אטימולוגיה עממית

גיזרון עממי או אטימולוגיה עממית היא תפישה שגויה או לא-מדויקת של מקורה של מילה בתודעת הדוברים בציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: שבת ואטימולוגיה עממית · ראה עוד »

אחד העם

אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

חָדָשׁ!!: שבת ואחד העם · ראה עוד »

אברהם שליט

אברהם חיים שליט (13 ביוני 1898 – כ"ח באב ה'תשל"ט, 21 באוגוסט 1979) היה חוקר תקופת הבית השני, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת 1960.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם שליט · ראה עוד »

אברהם יהושע השל

הרב אברהם יהושע הֶשל (ביידיש: העשל; ובאנגלית: Abraham Joshua Heschel) (כ"ה בטבת תרס"ז, 11 בינואר 1907 – י"ח בטבת תשל"ג, 23 בדצמבר 1972) היה מהוגיה החשובים של יהדות ארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20, פרופסור לאתיקה ולמיסטיקה בבית המדרש לרבנים באמריקה, חוקר מחשבת ישראל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם יהושע השל · ראה עוד »

אביה הכהן

הרב אביה הכהן (נולד ב-ב' בתשרי תשכ"א, 23 בספטמבר 1960) הוא חוקר תנ"ך ומורה לתנ"ך, תלמוד וחסידות.

חָדָשׁ!!: שבת ואביה הכהן · ראה עוד »

אגאתרכידס

אגאתרכידס (ביוונית: Ἀγαθαρχίδης) היה היסטוריון וגאוגרף יווני שחי במאה ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שבת ואגאתרכידס · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: שבת ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: שבת ואגודת ישראל · ראה עוד »

אגודה שיתופית

חברי קיבוץ אפיקים מכונסים באספת האגודה (1937) הצגת התקציב באספה כללית של האגודה השיתופית בעפרה אגודה שיתופית היא הגדרה ישראלית לתאגיד המהווה מסגרת לפעילות כלכלית לצד היבטים אישיים ושיתופיים.

חָדָשׁ!!: שבת ואגודה שיתופית · ראה עוד »

אגודה שיתופית חקלאית

#הפניה אגודה שיתופית.

חָדָשׁ!!: שבת ואגודה שיתופית חקלאית · ראה עוד »

אדמיאל קוסמן

אַדְמיאל מאיר קוֹסְמן (נולד ב-20 באוגוסט 1957) הוא משורר ישראלי, פרופסור למדעי היהדות באוניברסיטת פוטסדאם, והמנהל האקדמי של המכון להכשרת רבנים רפורמים ע"ש גייגר בברלין.

חָדָשׁ!!: שבת ואדמיאל קוסמן · ראה עוד »

אדם וחוה

רמברנדט קפלה הסיסטינית. "אדם וחוה", ציורו של ויליאם בלייק (1808) אילון על-פי ספר בראשית, אָדָם וְחַוָּה היו האיש והאישה הראשונים.

חָדָשׁ!!: שבת ואדם וחוה · ראה עוד »

אדר

אֲדָר (מאכדית: addaru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: שבת ואדר · ראה עוד »

אדר ב'

#הפניה אדר.

חָדָשׁ!!: שבת ואדר ב' · ראה עוד »

אהרן קמינקא

הרב ד"ר אהרן (ארמנד) קָמינקָא (לעיתים קאמינקא; בלועזית: Armand Kaminka; 5 במאי 1866, ברדיצ'ב – 12 במרץ 1950, תל אביב) היה רב, מלומד, משורר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: שבת ואהרן קמינקא · ראה עוד »

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.

חָדָשׁ!!: שבת ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב · ראה עוד »

אוסטרקון

אתונאי אוֹסְטְרָקוֹן (מיוונית: ὄστρακον) הוא שבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.

חָדָשׁ!!: שבת ואוסטרקון · ראה עוד »

אוסטרליה

מדינות אוסטרליה אוסטרליה (באנגלית: Australia), או הקהילייה של אוסטרליה (באנגלית: Commonwealth of Australia) היא פדרציה המאגדת בתוכה שש מדינות ועוד עשר טריטוריות, ששלוש מהן הן חלק מהיבשת עצמה.

חָדָשׁ!!: שבת ואוסטרליה · ראה עוד »

אופרוף

#הפניה שבת חתן.

חָדָשׁ!!: שבת ואופרוף · ראה עוד »

אורז

סין שדות אורז בבאלי, אינדונזיה אורז (שם מדעי: Oryza) הוא דגן המשמש כמזון העיקרי עבור יותר ממחצית אוכלוסיית העולם.

חָדָשׁ!!: שבת ואורז · ראה עוד »

אובידיוס

פּוּבְּלִיוּס אוֹבִידִיוּס נָאסוֹ (בלטינית: Publius Ovidius Naso; 20 או 21 במרץ 43 לפנה"ס – 17 לספירה) היה משורר רומי, שחי ופעל בימי שלטונו של הקיסר אוגוסטוס.

חָדָשׁ!!: שבת ואובידיוס · ראה עוד »

אוגוסטוס קיסר

אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים - גם החשוב שבהם.

חָדָשׁ!!: שבת ואוגוסטוס קיסר · ראה עוד »

אוגוסטינוס

אורליוס אוגוסטינוס (בלטינית: Aurelius Augustinus; 13 בנובמבר 354 – 28 באוגוסט 430) היה פילוסוף ותאולוג נוצרי, מאבות הכנסייה הלטיניים ואחד האישים המשפיעים ביותר על הנצרות המערבית לדורותיה.

חָדָשׁ!!: שבת ואוגוסטינוס · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: שבת ואירופה · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ונצרות · ראה עוד »

נר שבת

#הפניה נרות שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת ונר שבת · ראה עוד »

נרות שבת

#הפניה נרות שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת ונרות שבת · ראה עוד »

נחמיה

"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: שבת ונחמיה · ראה עוד »

נביאים

נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.

חָדָשׁ!!: שבת ונביאים · ראה עוד »

נגד אפיון

על קדמוּת היהודים (ביוונית: περὶ ἀρχαιότητος Ἰουδαίων) או נגד אַפְּיון (ביוונית: Κατά Απίωνος; בלטינית: Contra Apionem) הוא ספרו הרביעי של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, אשר נכתב זמן לא רב לפני מותו.

חָדָשׁ!!: שבת ונגד אפיון · ראה עוד »

נוסח אשכנז

נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.

חָדָשׁ!!: שבת ונוסח אשכנז · ראה עוד »

נוסח איטליה

סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.

חָדָשׁ!!: שבת ונוסח איטליה · ראה עוד »

נוסח לא-אורתודוקסי

"ומפני חטאינו גלינו מארצנו" בסידור ההיכל בהמבורג, 1818, הרפורמי המובהק הראשון. נוסחים לא-אורתודוקסיים או לא-מסורתיים הם נוסחי התפילה המשמשים בזרמים הלא-אורתודוקסיים ביהדות, ובכלל זה בתנועות הרפורמית, הקונסרבטיבית, הרקונסטרוקטיבית, ובקהילות עצמאיות שונות.

חָדָשׁ!!: שבת ונוסח לא-אורתודוקסי · ראה עוד »

ניסן

ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: שבת וניסן · ראה עוד »

סמבטיון

יהודים מחכים על הגדה של נהר הסמבטיון. חלון ויטראז' בכנסייה בעיר פרנקפורט על האודר בגרמניה הסמבטיון (או סבטיון) הוא נהר אגדי שלפי התלמוד והמדרשים, אל הארץ שמעבר לו הוגלו עשרת השבטים על ידי מלך אשור, שלמנאסר החמישי.

חָדָשׁ!!: שבת וסמבטיון · ראה עוד »

סנקה

לוקיוס אנאוס סנקה (בלטינית: Lucius Annaeus Seneca), שנודע גם בפשטות כסֶנֶקָה (Seneca) או סנקה הצעיר (4 לפנה"ס בערך – 65 לספירה), היה פילוסוף, מדינאי, ומחזאי רומאי ב"תקופת הכסף" של הספרות הלטינית.

חָדָשׁ!!: שבת וסנקה · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: שבת וסנהדרין · ראה עוד »

סעודת ליל שבת

חלות שבת סעודת ליל שבת היא סעודה חגיגית הנאכלת בליל שבת, לאחר תפילת ערבית.

חָדָשׁ!!: שבת וסעודת ליל שבת · ראה עוד »

סעודת יום שבת

סעודת יום השבת היא הסעודה השנייה שנערכת בשבת מתוך שלוש הסעודות אותן חייבים לאכול בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת וסעודת יום שבת · ראה עוד »

סעודה (הלכה)

לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.

חָדָשׁ!!: שבת וסעודה (הלכה) · ראה עוד »

סעודה שלישית

קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.

חָדָשׁ!!: שבת וסעודה שלישית · ראה עוד »

סעודות שבת

שולחן שבת, פולין שולחן ערוך ליום השבת. שתי חלות, יין וכוס לקידוש. בשבת ישנה מצווה על אכילת שלוש סעודות: האחת בליל שבת (סעודת ליל שבת), השנייה בבוקר יום השבת (סעודת יום שבת), והשלישית לקראת צאת השבת (סעודה שלישית).

חָדָשׁ!!: שבת וסעודות שבת · ראה עוד »

ספר אדם וחוה

ספר אדם וחוה הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אדם וחוה לאחר גירושם מגן עדן.

חָדָשׁ!!: שבת וספר אדם וחוה · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: שבת וספר תורה · ראה עוד »

ספר ברית דמשק

אחד מקטעי ברית דמשק 4Q271 (4QDf) ספר ברית דמשק (או מגילת ברית דמשק או מגילת דמשק) הוא השם שניתן לספר המוכר לנו מגניזת קהיר וממגילות מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: שבת וספר ברית דמשק · ראה עוד »

ספר הכוזרי

#הפניה הכוזרי.

חָדָשׁ!!: שבת וספר הכוזרי · ראה עוד »

ספר היובלים

ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וספר היובלים · ראה עוד »

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.

חָדָשׁ!!: שבת וספר ישעיהו · ראה עוד »

ספריא

ספריא (באנגלית: Sefaria) הוא מלכ"ר המפעיל אתר אינטרנט המשמש כספרייה דיגיטלית מקוונת של טקסטים יהודיים חופשיים ובקוד פתוח.

חָדָשׁ!!: שבת וספריא · ראה עוד »

סקילה (עונש מוות)

כיוון.

חָדָשׁ!!: שבת וסקילה (עונש מוות) · ראה עוד »

סרך היחד

סרך היחד הוא טקסט שנמצא במערות שליד קומראן, ואשר נמנה עם מגילות מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: שבת וסרך היחד · ראה עוד »

סטראבון

סְטְרָאבּוֹן (ביוונית: Στράβων, ידוע יותר בשמו הלטיני סְטְרָאבּוֹ (Strabo); סביבות 64 לפנה"ס - אחרי 21 לספירה), היה מלומד יווני יליד פונטוס, שכתב היסטוריה וגאוגרפיה.

חָדָשׁ!!: שבת וסטראבון · ראה עוד »

סטטוס קוו

סטטוס קוו (מלטינית: Status quo, המצב הקיים) הוא מונח שנגזר מהביטוי הדיפלומטי "סטטוס קוו אנטה בלום" (status quo ante bellum) שפירושו בלטינית "המצב שהיה לפני המלחמה".

חָדָשׁ!!: שבת וסטטוס קוו · ראה עוד »

סטטוס קוו (ישראל)

הסדר הסטטוס קוו בישראל התבסס במסגרת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל בתקופת היישוב והוא נמשך עד ימינו.

חָדָשׁ!!: שבת וסטטוס קוו (ישראל) · ראה עוד »

סטורן (מיתולוגיה)

תחריט מהמאה ה-16 של סטורן סטורן (לטינית: Saturnus) נקרא גם סטורנוס הוא אל החקלאות והקציר במיתולוגיה הרומית.

חָדָשׁ!!: שבת וסטורן (מיתולוגיה) · ראה עוד »

סדר עולם

סדר עולם (מכונה גם "סדר עולם רבה") הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: שבת וסדר עולם · ראה עוד »

סוף שבוע

סוֹף שָׁבוּעַ (נכתב גם סופשבוע, סופ"ש) הוא חלק בשבוע, אשר כמקובל בעולם - נמשך לפחות יום וכרגיל יומיים - מתוך ימי שישי שבת וראשון, ואשר בו מרבית האנשים אינם עובדים.

חָדָשׁ!!: שבת וסוף שבוע · ראה עוד »

סוציאליזם

הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.

חָדָשׁ!!: שבת וסוציאליזם · ראה עוד »

סובלנות

צלב אנדרטת זיכרון יחד עם חנוכייה באוקספורד, אנגליה סוֹבְלָנוּת היא ערך מוסרי.

חָדָשׁ!!: שבת וסובלנות · ראה עוד »

סווטוניוס

גאיוס סווטוניוס טרנקווילוס (בין 75 - 160 לספירה) היה סופר והיסטוריון רומאי.

חָדָשׁ!!: שבת וסווטוניוס · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: שבת וסוכות · ראה עוד »

סיון רהב-מאיר

סיון אסתר רהב-מאיר (נולדה ב-2 ביולי 1981, ל' בסיוון ה'תשמ"א) היא עיתונאית, כתבת חדשות, פובליציסטית ומנחת טלוויזיה ורדיו ישראלית.

חָדָשׁ!!: שבת וסיון רהב-מאיר · ראה עוד »

עמנואל לוינס

עמנואל לוינס (בצרפתית: Emmanuel Levinas; 12 בינואר 1906 – 25 בדצמבר 1995) היה מורה ופילוסוף יהודי-צרפתי, שהעניק בכורה לשאלת ה"אחר", וראה באתיקה "פילוסופיה ראשונית".

חָדָשׁ!!: שבת ועמנואל לוינס · ראה עוד »

ענישה

ענישה היא הדרך של מסגרת חברתית כלשהי - מדינה, ארגון או קבוצה, להתמודד עם מי שמעשיהם חורגים במידה משמעותית מהנוהגים או הנורמות שנקבעו באותה חברה או ארגון, ומעוגנות בחוק או בתקנון של החברה, או קיימות באופן לא פורמלי.

חָדָשׁ!!: שבת וענישה · ראה עוד »

עקיבא ווייס

מהדורה המרכזית של כאן 11 מכינוס מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל על חוק גיוס בני ישיבות, אוקטובר 2018 עקיבא ווייס (נולד בכ"ה בחשוון ה'תשנ"ג, 21 בנובמבר 1992) הוא עיתונאי חרדי ישראלי המשמש כתב לענייני דת וחרדים בכאן חדשות.

חָדָשׁ!!: שבת ועקיבא ווייס · ראה עוד »

ערב חג

ערב חג הוא היום שלפני חג מחגי ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וערב חג · ראה עוד »

עשרת הדיברות

ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.

חָדָשׁ!!: שבת ועשרת הדיברות · ראה עוד »

עשרת ימי תשובה

תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.

חָדָשׁ!!: שבת ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »

עונש מוות

קיים באופן חוקי: 53 מדינות עונש מוות (או עונש מיתה) הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

חָדָשׁ!!: שבת ועונש מוות · ראה עוד »

עונג שבת

עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ועונג שבת · ראה עוד »

עונות השנה

ציור של דוד טנירס הבן המסמל את עונות השנה המקובלות ללא תלות בזמן ביום, הקוטב הדרומי יהיה מואר והקוטב הצפוני יהיה חשוך. בנוסף להבדל בצפיפות קרני האור, האור נחלש יותר במעבר דרך האטמוספירה כשהוא עובר בזווית שטוחה. עונות השנה הן מספר תקופות עיקריות, ברוב אזורי כדור הארץ ארבע, שאליהן מחולקת כל שנה.

חָדָשׁ!!: שבת ועונות השנה · ראה עוד »

עוז אלמוג

עוז אלמוג (נולד ב-4 במאי 1960) הוא סוציולוג והיסטוריון ישראלי, החוקר את החברה והתרבות בישראל החל מתקופת היישוב; פרופסור באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: שבת ועוז אלמוג · ראה עוד »

עובד

מכונאים במפעל אווירונאוטיקה באוהיו, 1946 עובד הוא מי שעושה דבר מה עבור אדם, ארגון או אנשים אחרים ומקבל בעבור כך תשלום.

חָדָשׁ!!: שבת ועובד · ראה עוד »

עינויים

אוסף מכשירי עינויים עינויים הם כל פעולה שבה סבל וכאב עז, לרוב גופני, אך לעיתים נפשי, נגרם באופן מכוון לאדם.

חָדָשׁ!!: שבת ועינויים · ראה עוד »

עיר האלוהים

''De civitate Dei'', 1483 עיר האלוהים (בלטינית De Civitate Dei, ידוע גם בשם De Civitate Dei contra Paganos: עיר האלוהים כנגד עובדי האלילים) הוא ספר שנכתב בלטינית על ידי אוגוסטינוס בתחילת המאה ה-5.

חָדָשׁ!!: שבת ועיר האלוהים · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: שבת ופסח · ראה עוד »

פסוקי דזמרא

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".

חָדָשׁ!!: שבת ופסוקי דזמרא · ראה עוד »

פקודת סדרי השלטון והמשפט

פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, היא דבר החקיקה הראשון שנחקק במדינת ישראל על ידי מועצת המדינה הזמנית ב-19 במאי 1948.

חָדָשׁ!!: שבת ופקודת סדרי השלטון והמשפט · ראה עוד »

פקודת העיריות

פקודת העיריות היא פקודה המסדירה את פעולתן של העיריות בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ופקודת העיריות · ראה עוד »

פרס ישראל

אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.

חָדָשׁ!!: שבת ופרס ישראל · ראה עוד »

פרסיוס

אולוס פרסיוס פלאקוס (לטינית: Aulus Persius Flaccus; 4 בדצמבר 34, וולטרה – 24 בנובמבר 62) היה משורר וסאטיריקן רומאי ממוצא אטרוסקי.

חָדָשׁ!!: שבת ופרסיוס · ראה עוד »

פרשת בראשית

אדם בצלם אלוהים פרשת בְּרֵאשִׁית היא פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת בראשית · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת השבוע · ראה עוד »

פרשת וארא

משה ואהרן לפני פרעה, ציור של בנג'מין וסט פָּרָשַׁת וָאֵרָא היא פרשת השבוע השנייה בספר שמות.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת וארא · ראה עוד »

פרשת יתרו

פרשת יִתְרוֹ היא פרשת השבוע החמישית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת יתרו · ראה עוד »

פרה אדומה

פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום-אדמדם ולפי ההלכה היהודית ניתן להשתמש באפרה לטיהור טומאת מת.

חָדָשׁ!!: שבת ופרה אדומה · ראה עוד »

פרונטינוס

#הפניה סקסטוס יוליוס פרונטינוס.

חָדָשׁ!!: שבת ופרונטינוס · ראה עוד »

פרופסור

ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.

חָדָשׁ!!: שבת ופרופסור · ראה עוד »

פרויקט בן יהודה

#הפניה פרויקט בן-יהודה.

חָדָשׁ!!: שבת ופרויקט בן יהודה · ראה עוד »

פלנטה

#הפניה כוכב לכת.

חָדָשׁ!!: שבת ופלנטה · ראה עוד »

פלטת שבת

פלטת שבת פְּלָטַת שַׁבָּת (בקיצור: פְּלָטַה) או כִּירַת שַׁבָּת היא כירה חשמלית – מכשיר חשמל ביתי עשוי מתכת, המכיל בתוכו גוף חימום בעל עוצמת חום קבועה ובלתי ניתנת לשינוי – המיועדת בעיקר לשמירת החום של מאכלי השבת עד להגשתם בסעודות שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ופלטת שבת · ראה עוד »

פלוטרכוס

דמותו של פלוטרכוס כפי שהוצגה באיור למהדורה הצרפתית של כתביו, המאה ה-16 פּלוּטַרכוֹס (ביוונית: Πλούταρχος, בלטינית: Plutarchus; נולד בסביבות 46 לספירה וחי עד 120-125 לספירה) היה פילוסוף, היסטוריון ומסאי יווני.

חָדָשׁ!!: שבת ופלוטרכוס · ראה עוד »

פליניוס הזקן

גאיוס פליניוס סקונדוס (בלטינית: Gaius Plinius Secundus; שנת 23 לספירה – 25 באוגוסט 79), המוכר בשם פליניוס הזקן, היה סופר, חוקר טבע ומפקד צבא וצי רומאי.

חָדָשׁ!!: שבת ופליניוס הזקן · ראה עוד »

פטר שפר

פטר שפר (בגרמנית: Peter Schäfer; נולד ב-29 ביוני 1943) הוא פרופסור אמריטוס למדעי הדתות ומדעי היהדות באוניברסיטת פרינסטון.

חָדָשׁ!!: שבת ופטר שפר · ראה עוד »

פטרוניוס

פטרוניוס ארביטר (לטינית: Petronius Arbiter; בערך 27–66 לספירה) היה סאטיריקן רומאי.

חָדָשׁ!!: שבת ופטרוניוס · ראה עוד »

פומפיוס טרוגוס

פומפיוס טרוגוס (בלטינית: Pompeius Trogus, מוכר גם כטרוגוס פומפיוס, סוף המאה ה-1 לפנה"ס – תחילת המאה ה-1 לספירה) היה היסטוריון רומאי מתקופת אוגוסטוס.

חָדָשׁ!!: שבת ופומפיוס טרוגוס · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: שבת ופורים · ראה עוד »

פולמוס השבת ביפן

פולמוס השבת ויום כיפור ביפן הוא פולמוס תורני, הלכתי, שהתנהל בין גדולי הרבנים, על זמן שמירת השבת ויום הכיפורים ביפן, ושיאו בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: שבת ופולמוס השבת ביפן · ראה עוד »

פיקוח נפש

פיקוח נפש הוא מצב הלכתי, המחייב לעבור על מצוות לא תעשה או לבטל מצוות עשה של התורה למען הצלת חיי אדם.

חָדָשׁ!!: שבת ופיקוח נפש · ראה עוד »

פיקוח נפש דוחה שבת

#הפניה פיקוח נפש.

חָדָשׁ!!: שבת ופיקוח נפש דוחה שבת · ראה עוד »

פירוש רש"י לתלמוד

פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.

חָדָשׁ!!: שבת ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »

פילוסוף

סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: שבת ופילוסוף · ראה עוד »

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: שבת ופיוט · ראה עוד »

פייר-ז'וזף פרודון

פייר-ז'וזף פרודון פייר-ז'וזף פרודון (בצרפתית: Pierre-Joseph Proudhon; 15 בינואר 1809 – 19 בינואר 1865) היה פוליטיקאי, סוציאליסט והוגה דעות צרפתי.

חָדָשׁ!!: שבת ופייר-ז'וזף פרודון · ראה עוד »

צאת הכוכבים

הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.

חָדָשׁ!!: שבת וצאת הכוכבים · ראה עוד »

צפת במאה ה-16

צפת במאה ה-16 נחשבת לתופעה מיוחדת במינה בנוף הארצי-ישראלי של אותה תקופה במובנים רבים.

חָדָשׁ!!: שבת וצפת במאה ה-16 · ראה עוד »

צדיק

צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.

חָדָשׁ!!: שבת וצדיק · ראה עוד »

צום

נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.

חָדָשׁ!!: שבת וצום · ראה עוד »

צימעס

צימעס עם בשר ואורז צִימֶעס הוא תבשיל מתוק מהמטבח האשכנזי, העשוי מגזר קצוץ (כיום בדרך כלל מגזר גמדי), מבושל עם סוכר וצימוקים.

חָדָשׁ!!: שבת וצימעס · ראה עוד »

ציפורי (יישוב עתיק)

"והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל", פרק 9: רומא בירושלים, הערוץ הראשון מבט אווירי צִפּוֹרִי הייתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון, חמישה קילומטרים מצפון־מערב לנצרת.

חָדָשׁ!!: שבת וציפורי (יישוב עתיק) · ראה עוד »

קנדה

קנדה (באנגלית ובצרפתית: Canada) היא מדינה בצפון אמריקה והצפונית ביותר בה.

חָדָשׁ!!: שבת וקנדה · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: שבת וקריאת התורה · ראה עוד »

קריאה בתורה

#הפניה קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: שבת וקריאה בתורה · ראה עוד »

קבלת שבת

קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.

חָדָשׁ!!: שבת וקבלת שבת · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: שבת וקבלה · ראה עוד »

קדמוניות היהודים

כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.

חָדָשׁ!!: שבת וקדמוניות היהודים · ראה עוד »

קדושת היום

#הפניה ברכת קדושת היום.

חָדָשׁ!!: שבת וקדושת היום · ראה עוד »

קהילה יהודית

#הפניה הקהילה היהודית.

חָדָשׁ!!: שבת וקהילה יהודית · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חָדָשׁ!!: שבת וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קורבן חטאת

כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: שבת וקורבן חטאת · ראה עוד »

קוטב

קוטב של גוף המסתובב סביב צירו הוא אחת משתי הנקודות על פני הגוף שדרכן עובר ציר הסיבוב.

חָדָשׁ!!: שבת וקוטב · ראה עוד »

קוגל

קוגל תפוח אדמה קוגל (בהגיית יוצאי גליציה ופולין: קיגל) היא פשטידה נפוצה בקרב יהודי אשכנז ומזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: שבת וקוגל · ראה עוד »

קודש וחול ביהדות

ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה.

חָדָשׁ!!: שבת וקודש וחול ביהדות · ראה עוד »

קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.

חָדָשׁ!!: שבת וקידוש · ראה עוד »

קידוש החודש

אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.

חָדָשׁ!!: שבת וקידוש החודש · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: שבת ורמב"ם · ראה עוד »

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

חָדָשׁ!!: שבת וראש חודש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: שבת וראש השנה · ראה עוד »

רצה (ברכת המזון)

רצה (גם רצה והחליצנו) היא תוספת לברכת המזון הנאמרת בשבת לפני סיום ברכת "בונה ירושלים".

חָדָשׁ!!: שבת ורצה (ברכת המזון) · ראה עוד »

רשות מקומית

בניין העירייה והמשטרה המקומית של ולפראיסו, שבפלורידה רשויות היא גוף העוסק בניהול העניינים המקומיים של יישוב או קבוצת יישובים.

חָדָשׁ!!: שבת ורשות מקומית · ראה עוד »

רשות השידור

בבניין בית החולים לשעבר שערי-צדק בירושלים רשות השידור הייתה רשת השידור הממלכתית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ורשות השידור · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: שבת ורב · ראה עוד »

רבנו תם

רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: שבת ורבנו תם · ראה עוד »

רבי ישמעאל

קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים.

חָדָשׁ!!: שבת ורבי ישמעאל · ראה עוד »

רבי יוסי

הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: שבת ורבי יוסי · ראה עוד »

רדיית דבש

תוצרת רדיית הדבש רדיית דבש (או ליקוט דבש) היא פעולת הפקת הדבש מתאים אשר נמצאים בחלות הדבש, המצויות בכוורת הדבורים, הרדייה היא השלב בעבודתו של הדבוראי בה הוא אוסף את הדבש מהכוורות.

חָדָשׁ!!: שבת ורדיית דבש · ראה עוד »

רוטיליוס נמטיאנוס

רוטיליוס קלאודיוס נמטיאנוס (Rutilius Claudius Namatianus; פעל בתחילת המאה ה-5 לספירה) היה משורר בתקופת האימפריה הרומית, ידוע כמחברו של שיר לטיני, De reditu suo ("על שיבתו"), במשקל אלגי, המתאר מסע לאורך החוף מרומא לגאליה בשנת 416.

חָדָשׁ!!: שבת ורוטיליוס נמטיאנוס · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חָדָשׁ!!: שבת ושמחת תורה · ראה עוד »

שמואל דוד לוצאטו

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: שבת ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »

שמורות טבע בישראל

שמורת נחל הבניאס שמורת החרמון המכתש הקטן מכתש רמון בשמורת הר הנגב כלניות בשמורת פורה שמורת הר מירון שמורת עין אפק בישראל, שמורת טבע היא חבל ארץ שהוכרז כמקום מוגן מפני שינויים אשר עלולים לשנות את אופי החי, הצומח והדומם בו ולפגוע במאזן השורר ביניהם.

חָדָשׁ!!: שבת ושמורות טבע בישראל · ראה עוד »

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

חָדָשׁ!!: שבת ושמות · ראה עוד »

שמירת שבת

מחנה ישראל, 1949 שמירת שבת היא קיום מצוות השבת המתבטאת ביהדות בעיקר על ידי הימנעות מעשיית פעולות ומלאכות האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ושמירת שבת · ראה עוד »

שמירת שבת כהלכתה

שמירת שבת כהלכתה הוא ספר הלכה נפוץ העוסק בהלכות שבת ויום טוב, שכתב הרב יהושע נויבירט.

חָדָשׁ!!: שבת ושמירת שבת כהלכתה · ראה עוד »

שנה מעוברת

שנה מעוברת בלוח ירחי-שמשי היא שנה שנוסף לה חודש אחד ובלוח שנה שמשי היא שנה שנוסף לה יום או מספר ימים.

חָדָשׁ!!: שבת ושנה מעוברת · ראה עוד »

שקיעת החמה

דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.

חָדָשׁ!!: שבת ושקיעת החמה · ראה עוד »

שר הפנים

#הפניה משרד הפנים#רשימת שרי הפנים.

חָדָשׁ!!: שבת ושר הפנים · ראה עוד »

שרה דבורצקי

שרה דְבוֹרֶצְקי (4 באוגוסט 1915 – 12 בדצמבר 1972) הייתה מתרגמת ישראלית, כלת פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת מעיריית תל אביב לשנת 1966.

חָדָשׁ!!: שבת ושרה דבורצקי · ראה עוד »

שלמה גורן

הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).

חָדָשׁ!!: שבת ושלמה גורן · ראה עוד »

שחר אילן

שחר אילן (נולד ב-23 ביוני 1962) הוא עיתונאי ופרשן לענייני חרדים, שימש בעבר סמנכ"ל למחקר והסברה של עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון.

חָדָשׁ!!: שבת ושחר אילן · ראה עוד »

שבע ברכות

סעודת '''שבע ברכות''' לרגל נישואי זוג חדש, הונגריה, 1948 שבע ברכות (מכונות גם ברכות נישואים או ברכת חתנים) הן ברכות הנאמרות בטקס חופה וקידושין ובשבעת ימי המשתה שלאחר החתונה.

חָדָשׁ!!: שבת ושבע ברכות · ראה עוד »

שבע דנחמתא

במסורת היהודית, שבע דנחמתא (או שב דנחמתא, בארמית: שבע של נחמה) הוא כינוי לשבע ההפטרות שמפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, בשבע השבתות אחר תלת דפורענותא שבין תשעה באב לראש השנה, העוסקות בנבואות נחמה, תשובה, ובחזון הגאולה, כפי שיהיה באחרית הימים.

חָדָשׁ!!: שבת ושבע דנחמתא · ראה עוד »

שבת מברכים

#הפניה ברכת החודש מברכים.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת מברכים · ראה עוד »

שבת נחמו

#הפניה שבע דנחמתא קטגוריה:אירועים בחודש אב.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת נחמו · ראה עוד »

שבת פרה

#הפניה ארבע פרשיות#שבת פרה קטגוריה:אירועים בחודש אדר פרה.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת פרה · ראה עוד »

שבת שירה

ביהדות, שַׁבַּת שִׁירָה הוא כינוי לשבת שפרשת השבוע שלה היא פרשת בשלח, שבה מופיעה שירת הים ששרו בני ישראל על נס קריעת ים סוף.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת שירה · ראה עוד »

שבת זכור

#הפניה ארבע פרשיות#שבת זכור *.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת זכור · ראה עוד »

שבת חנוכה

לעיתים היום השמיני של חנוכה 'זאת חנוכה' חל בשבת שבת חנוכה היא השבת שחלה בתוך ימי חנוכה.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת חנוכה · ראה עוד »

שבת חתן

בשבת חתן, נוהגים להעלות את החתן לעליית מפטיר שבת חתן (ידוע גם כאופרוף או שפינהאָלץ, ביידיש) היא שבת שחלה קודם נישואים או מיד לאחריהם.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת חתן · ראה עוד »

שבת חזון

שַׁבַּת חֲזוֹן (בעבר כונתה שבת איכה) היא השבת שלפני תשעה באב והאחרונה משבתות תלתא דפורענותא.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת חזון · ראה עוד »

שבת הגדול

שַׁבַּת הַגָּדוֹל הוא כינוי מיוחד לשבת שלפני חג הפסח.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת הגדול · ראה עוד »

שבתאי

שַׁבְּתַאי (בלועזית: Saturn, סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני בסדרת כוכבי הלכת הגזיים.

חָדָשׁ!!: שבת ושבתאי · ראה עוד »

שבוע

שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.

חָדָשׁ!!: שבת ושבוע · ראה עוד »

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: שבת ושבועות · ראה עוד »

שבות

"שבות" היא החובה ההלכתית להימנע ממעשים הפוגעים בשביתת השבת, אף שאינם חלק מל"ט מלאכות שבת או מתולדות ל"ט המלאכות.

חָדָשׁ!!: שבת ושבות · ראה עוד »

שור הבר

שור הבר או בקר בר הידוע גם כאורוקס (שם מדעי: Bos primigenius) הוא מין שנכחד בסוג פר.

חָדָשׁ!!: שבת ושור הבר · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: שבת ושולחן ערוך · ראה עוד »

שובבי"ם

שובבי"ם הוא כינוי לשישה שבועות שבהם קוראים את שש הפרשות הראשונות בספר שמות: '''ש'''מות, '''ו'''ארא, '''ב'''א, '''ב'''שלח, '''י'''תרו, '''מ'''שפטים.

חָדָשׁ!!: שבת ושובבי"ם · ראה עוד »

שוגג

בהלכה, שוגג הוא כינוי לאדם שעבר על אחת ממצוות לא תעשה אך לא ידע שבמעשה שעושה, עובר על עבירה - או משום שלא ידע שמעשה זה אסור, כגון שלא ידע שכתיבה אסורה בשבת, או משום שלא ידע שזמן זה הוא הזמן האסור, כגון שלא ידע שהיום שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ושוגג · ראה עוד »

שירת הים

שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו).

חָדָשׁ!!: שבת ושירת הים · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: שבת ותנ"ך · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: שבת ותנועת החסידות · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת מנחה של שבת

תפילת מנחה של שבת שונה מתפילת מנחה של ימי חול בשינויים רבים, הן בתפילות הנאמרות לפני תפילת העמידה, הן בנוסח תפילת העמידה עצמה והן בפסוקים הנאמרים לאחר תפילת מנחה.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת מנחה של שבת · ראה עוד »

תפילת מוסף

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת מוסף · ראה עוד »

תפילת עמידה

#הפניה תפילת העמידה.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת עמידה · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת ערבית · ראה עוד »

תפילת ערבית של שבת

תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת ערבית של שבת · ראה עוד »

תפילת שמונה עשרה

תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונֶה־עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת שמונה עשרה · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת שחרית · ראה עוד »

תפילת שחרית של שבת

תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת שחרית של שבת · ראה עוד »

תפילת שבע

תפילת שבע היא תפילת העמידה שנאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית בשבת ויום טוב, וכן בתפילת מוסף בכל זמן (למעט תפילת מוסף של ראש השנה).

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת שבע · ראה עוד »

תפילת העמידה

התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת העמידה · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תקנת חכמים

תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.

חָדָשׁ!!: שבת ותקנת חכמים · ראה עוד »

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: שבת ותרגום השבעים · ראה עוד »

תש"ט

#הפניה ה'תש"ט.

חָדָשׁ!!: שבת ותש"ט · ראה עוד »

תשנ"ה

#הפניה ה'תשנ"ה.

חָדָשׁ!!: שבת ותשנ"ה · ראה עוד »

תשע קריאות תלמודיות

תשע קריאות תלמודיות הוא חיבור תלמודי-פילוסופי מאת עמנואל לוינס שיצא לאור בעברית בשנת 2001.

חָדָשׁ!!: שבת ותשע קריאות תלמודיות · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: שבת ותשעה באב · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: שבת ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: שבת ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמי הראשון

תַּלְמַי הראשון, המכונה גם תלמי סוטר (ביוונית עתיקה: Πτολεμαῖος Σωτήρ, "תלמי המושיע"; 367 לפנה"ס – 283 לפנה"ס), היה דיאדוך ומלך מצרים התלמיית, מייסד שושלת תלמי.

חָדָשׁ!!: שבת ותלמי הראשון · ראה עוד »

תלת דפורענותא

תלת דפורענותא (או "תלתא דפורענותא"; בארמית: שלוש של פורענות) הן שלוש שבתות האבל החלות בימי בין המצרים, בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב.

חָדָשׁ!!: שבת ותלת דפורענותא · ראה עוד »

תחבולות מלחמה (פרונטינוס)

#הפניה סטראטגמאטה.

חָדָשׁ!!: שבת ותחבולות מלחמה (פרונטינוס) · ראה עוד »

תחום שבת

תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר ליהודי להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת ותחום שבת · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: שבת ותהילים · ראה עוד »

תוספת שבת

תוספת שבת בהלכה היהודית היא פרק זמן קודם לשבת ולאחריה, שבה נוהגים דיני השבת והלכותיה, כבעיקר השבת.

חָדָשׁ!!: שבת ותוספת שבת · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: שבת ותוספות · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: שבת ותורה · ראה עוד »

תורה שבעל פה

#הפניה תורה שבעל-פה.

חָדָשׁ!!: שבת ותורה שבעל פה · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: שבת ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

תולדות מלאכות שבת

תולדות מלאכות שבת הן אוסף של פעולות פרטיות האסורות לביצוע בשבת, שנגזרות מהעקרונות הכלליים הבאים לידי ביטוי באבות המלאכה השונים.

חָדָשׁ!!: שבת ותולדות מלאכות שבת · ראה עוד »

תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים

#הפניה מלחמת היהודים.

חָדָשׁ!!: שבת ותולדות מלחמת היהודים עם הרומאים · ראה עוד »

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.

חָדָשׁ!!: שבת ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »

לשון סגי נהור

לְשון סַגִּי נְהור היא צורת שימוש בשפה שמתכוונת להפך ממה שנאמר.

חָדָשׁ!!: שבת ולשון סגי נהור · ראה עוד »

לחם

דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של כיכרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי עשיר בפחמימות, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.

חָדָשׁ!!: שבת ולחם · ראה עוד »

לחם משנה

שתי חלות לשבת מכוסות במפית. לֶחֶם מִשְׁנֶה ביהדות הוא חיוב לברך על שני כיכרות לחם או חלות בכל אחת מסעודות שבת או יום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת ולחם משנה · ראה עוד »

לוח שנה ירחי

מופעי הירחלוח שנה ירחי הוא שיטת תיארוך המבוססת על מחזור מופעי הירח.

חָדָשׁ!!: שבת ולוח שנה ירחי · ראה עוד »

לוח השנה במגילות קומראן

לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.

חָדָשׁ!!: שבת ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »

לכה דודי

תווים של לחן מודרני לפיוט "לכה דודי" הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית.

חָדָשׁ!!: שבת ולכה דודי · ראה עוד »

ליל שבת

#הפניה שבת#מהלך השבת.

חָדָשׁ!!: שבת וליל שבת · ראה עוד »

ט"ו בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: שבת וט"ו בשבט · ראה עוד »

טקס

טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה, לרוב בעל משמעות עבור המבצע אותו.

חָדָשׁ!!: שבת וטקס · ראה עוד »

טקיטוס

פוּבּליוּס (או גאיוּס) קוֹרנליוּס טקיטוּס (סביב 56 – 117 לספירה) היה סנאטור רומאי והיסטוריון של האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: שבת וטקיטוס · ראה עוד »

טלטול ברשות הרבים

טלטול ארבע אמות ברשות הרבים הוא העברה של חפץ ברשות הרבים למרחק של ארבע אמות ומעלה.

חָדָשׁ!!: שבת וטלטול ברשות הרבים · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: שבת וטבריה · ראה עוד »

טונה

טונה זהובה טונה כחולת-סנפיר אטלנטית פלמודה ים סופית טעם מעושן. פחית שימורים היא מהדרכים הנפוצות לשיווק טונה. טוּנָה (שם מדעי: Thunnini) הוא שבט מיני דגים ממשפחת הקולייסיים שבמחלקת מקריני סנפיר.

חָדָשׁ!!: שבת וטונה · ראה עוד »

טיבריוס

טִיבֶּרְיוּס קְלַאוּדִיוּס נֵירוֹן קֵיסָר (16 בנובמבר 42 לפנה"ס – 16 במרץ 37 לספירה) היה קיסר רומא בשנים 14–37 לספירה.

חָדָשׁ!!: שבת וטיבריוס · ראה עוד »

טיבולוס

טיבולוס אלבּיוּס טיבּוּלוּס (בלטינית: Albius Tibullus; סביבות 55 לפנה"ס – 19 לפנה"ס) היה משורר לטיני ומחבר אלגיות.

חָדָשׁ!!: שבת וטיבולוס · ראה עוד »

זמירות שבת

#הפניה זמירות ופיוטים לשבת.

חָדָשׁ!!: שבת וזמירות שבת · ראה עוד »

זכר ליציאת מצרים

#הפניה זכירת יציאת מצרים.

חָדָשׁ!!: שבת וזכר ליציאת מצרים · ראה עוד »

זכור את אשר עשה לך עמלק

#הפניה מצוות זכירת מעשה עמלק.

חָדָשׁ!!: שבת וזכור את אשר עשה לך עמלק · ראה עוד »

זיז (מיתולוגיה)

אולם, 1238 זיז שָׂ-ד-י הוא עוף פלאי המוזכר בספר תהילים (אם כי יש פרשנים הסבורים שה"זיז" בתהילים הוא כינוי לשרצים), ומוזכר בהרחבה גם בספרות חז"ל שם נאמר עליו כי היה כה גדול עד שיכול היה לחסום את השמש עם כנפיו הפרושות.

חָדָשׁ!!: שבת וזיז (מיתולוגיה) · ראה עוד »

חמין

צלחת חמין עם תוספת ירק חי המושג חַמִּין (ריבוי של "חם" בלשון חז"ל; ביידיש מזרחית: "טשאָלנט", קרי "צ'וֹלנט" או "צ'וּלנט"; בערבית מרוקאית: סחינא או טפינה, או "תְבִּית" בערבית עיראקית) מתאר מגוון מאכלים מהמטבח היהודי שייחודם הוא בכך שבישולם אורך זמן רב ומתבצע על מקור חום נמוך יחסית.

חָדָשׁ!!: שבת וחמין · ראה עוד »

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

חָדָשׁ!!: שבת וחנוכה · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: שבת וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חשמל

ניצוצות כתוצאה מקצר חשמלי חשמל הוא קבוצה של תופעות פיזיקליות הקשורות לנוכחות ולתנועה של מטען חשמלי.

חָדָשׁ!!: שבת וחשמל · ראה עוד »

חתונה

חופה יהודית במוסקבה הנסיכה אלכסנדרה חתונה היא הכינוי של טקס הכניסה בברית הנישואים.

חָדָשׁ!!: שבת וחתונה · ראה עוד »

חלה

חלה עם שומשום פרג חַלָּה היא לחם קלוע שאוכלים יהודים באופן מסורתי בשבת וחג (חוץ מפסח, בו לא אוכלים חמץ).

חָדָשׁ!!: שבת וחלה · ראה עוד »

חטא

בדת, חטא הוא הפרה של נורמה מוסרית, לרוב חוק אלוהי, שנקבעה על ידי ישות עליונה.

חָדָשׁ!!: שבת וחטא · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: שבת וחז"ל · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: שבת וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חופש דת

250px 250px חופש דת הוא זכות אדם המבטאת את החופש של כל אדם (או קהילה) לבחור בדת (religion) או אמונה (belief) מסוימת, להאמין בה, לנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, להימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת, והכל כדי להגשים הלכה למעשה את אמונתו.

חָדָשׁ!!: שבת וחופש דת · ראה עוד »

חוק עזר

חוק עזר עירוני הוא חוק שתקף בתחומה של רשות מקומית מסוימת במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וחוק עזר · ראה עוד »

חוק עזר עירוני

#הפניה חוק עזר.

חָדָשׁ!!: שבת וחוק עזר עירוני · ראה עוד »

חוק שעות עבודה ומנוחה

חוק שעות עבודה ומנוחה הוא חוק הקובע את הזמנים שבהם מותר למעביד להעביד את העובד, את זכות העובד למנוחה שבועית, ואת הגמול שיש לשלם בעד עבודה נוספת.

חָדָשׁ!!: שבת וחוק שעות עבודה ומנוחה · ראה עוד »

חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת)

חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת), התשי"ז-1956 (המכונה בקיצור "חוק ההסמכה") הוא חוק שחוקקה הכנסת השלישית.

חָדָשׁ!!: שבת וחוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) · ראה עוד »

חוק יסוד: הכנסת

חוק יסוד: הכנסת נתקבל בכנסת בתאריך כ"ב בשבט התשי"ח, 12 בפברואר 1958, על ידי הכנסת השלישית, ברוב של 96 חברי כנסת וללא מתנגדים.

חָדָשׁ!!: שבת וחוק יסוד: הכנסת · ראה עוד »

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (מכונה גם: חוק הלאום או חוק יסוד: הלאום), מעגן בחוק-יסוד את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ומוסיף סדרת הוראות העוסקות במאפייניה היסודיים של המדינה כמדינה יהודית.

חָדָשׁ!!: שבת וחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי · ראה עוד »

חוקי מדינת ישראל

#הפניה החקיקה בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וחוקי מדינת ישראל · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת וחול המועד · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: שבת וחיפה · ראה עוד »

חילונים

חילונים (בעבר: חופשיים) הם מגזר במדינת ישראל, המתייחס לחלק מהציבור היהודי שזיקתו לאמונה והפולחן בדת היא הנמוכה ביותר או אינה קיימת.

חָדָשׁ!!: שבת וחילונים · ראה עוד »

חילול שבת

בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.

חָדָשׁ!!: שבת וחילול שבת · ראה עוד »

חיי שנים-עשר הקיסרים

חיי שנים־עשר הקיסרים (בלטינית: De Vita Caesarum, "על חיי הקיסרים") הוא חיבור ידוע של 12 ביוגרפיות המספרות על קיסריה הראשונים של האימפריה הרומית החל מיוליוס קיסר ועד לתקופתו של דומיטיאנוס, אשר נכתב בידי גאיוס סווטוניוס טרנקוילוס.

חָדָשׁ!!: שבת וחיי שנים-עשר הקיסרים · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: שבת וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

באר שבע

באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").

חָדָשׁ!!: שבת ובאר שבע · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: שבת ובראשית · ראה עוד »

ברל כצנלסון

בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן (כ"ט בטבת תרמ"ז, 25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד, 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: שבת וברל כצנלסון · ראה עוד »

ברברים (מונח)

רומא על ידי הברברים ב-410 (ציור של ז'וזף נואל סילבסטר מ-1890) ברברים (מיוונית עתיקה: βάρβαρος, בארבארוס) הוא מונח מן העת העתיקה, המתייחס בזלזול כנגד עם הנחות בעיני הדובר.

חָדָשׁ!!: שבת וברברים (מונח) · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).

חָדָשׁ!!: שבת וברכת המזון · ראה עוד »

ברכת החודש

בִּרְכַּת הַחֹדֶשׁ (ביהדות ספרד ותימן: הכרזת ראש חודש או תיקון ראש חודש) היא תפילה בה מברכים את החודש הבא ומכריזים על מועדו של ראש החודש. התפילה נאמרת בין ההפטרה לתפילת מוסף בשבת שלפני ראש חודש. שבת זו נקראת שַׁבַּת מְבָרְכִים, על שם הברכה, והיא נחשבת לשבת חגיגית יותר מהרגיל.

חָדָשׁ!!: שבת וברכת החודש · ראה עוד »

ברכת יוצר אור

#הפניה ברכות קריאת שמע.

חָדָשׁ!!: שבת וברכת יוצר אור · ראה עוד »

ברכה (מנהג דתי)

יצחק מברך את יעקב. מאת גוברט פלינק, 1638. יהודי מברך יהודי ברחבת הכותל המערבי ברכה היא מנהג דתי שמהותו הענקת מזל טוב, באמצעות מחווה מילולית או גופנית.

חָדָשׁ!!: שבת וברכה (מנהג דתי) · ראה עוד »

בריאת העולם (יהדות)

בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: שבת ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »

בריאתנות

היום הראשון לבריאה. איור של גוסטב דורה.בריאתנות היא מערכת אמונות שלפיהן היקום, כדור הארץ, החיים והאדם נבראו על ידי אלוהים, אשר ביהדות, בנצרות ובאסלאם מזוהה עם האל המונותאיסטי לפני כחמש אלף שנים - כששום דבר אחר לא קדם לכך לטענתה - לרבות הדינוזאורים והכחדתם, תאורית האבולוציה המדעית ובפרט אבולוציית האדם מהקוף, קיומו של אדם קדמון במהלך הפרהיסטוריה, המפץ הגדול וכד'.

חָדָשׁ!!: שבת ובריאתנות · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: שבת וברית המועצות · ראה עוד »

בשר

בשר בקר, חזיר ועוף החלק העיקרי של חיה שמעובד לאכילה, הכולל רקמות שריר, איברים פנימיים ועוד. בשר מכיל חלבון, שומן רווי, ברזל וויטמינים שונים כדוגמת B12 ומינרלים כדוגמת אבץ. התמונה צולמה בשוק נצרת, ינואר 2017.  בָּשָׂר הוא כינוי כולל לחלקי הגוף של בעלי חיים כאשר אלו משמשים למאכל – רקמת שריר, איברים פנימיים וכו' – בעבור בני אדם, טורפים, אוכלי נבלות ואוכלי כול.

חָדָשׁ!!: שבת ובשר · ראה עוד »

בשלח

#הפניה פרשת בשלח.

חָדָשׁ!!: שבת ובשלח · ראה עוד »

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.

חָדָשׁ!!: שבת ובלשנות · ראה עוד »

בלגיה

עיר הבירה בריסל בֶּלְגִיָּה (נקראת רשמית: ממלכת בלגיה, בהולנדית: België "בֶּלְחִייֶה", בצרפתית: Belgique "בֶּלְזִ'יק", בגרמנית: Belgien "בֶּלְגִיאֵן") היא מדינה באירופה, אחת מארצות השפלה ובירתה היא בריסל.

חָדָשׁ!!: שבת ובלגיה · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: שבת ובבל · ראה עוד »

בג"ץ מירון נגד שר העבודה

בגץ מירון נגד שר העבודה (287/69) הייתה עתירה שהתנהלה בשנת 1969 בו הגיש הרב והדיין שמחה מירון עתירה כנגד שר העבודה הנוגעת להעסקת יהודים בשבת, על מנת לאפשר שידורי טלוויזיה.

חָדָשׁ!!: שבת ובג"ץ מירון נגד שר העבודה · ראה עוד »

בוקר

"שעת בוקר", ציור מאת מוריץ פון שווינד, משנת 1858 השמש בשעות הבוקר מסדר בוקר בבית ספר בקריית מלאכי, שנות ה־60 בוקר הוא החלק המוקדם של היום, בין השחר לצהריים.

חָדָשׁ!!: שבת ובוקר · ראה עוד »

בין השמשות (יהדות)

בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.

חָדָשׁ!!: שבת ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »

בית מלאכה

חדר המכיל כלים וציוד שנמצאים בשימוש כבר עשרות שנים. בית מלאכה לרכבות בית מלאכה הוא מקום המשמש לביצוע עבודות תיקון ויצור שונות.

חָדָשׁ!!: שבת ובית מלאכה · ראה עוד »

בית בריסק

#הפניה משפחת סולובייצ'יק.

חָדָשׁ!!: שבת ובית בריסק · ראה עוד »

בית דין (הלכה)

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.

חָדָשׁ!!: שבת ובית דין (הלכה) · ראה עוד »

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

חָדָשׁ!!: שבת ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית-כנסת

#הפניה בית כנסת.

חָדָשׁ!!: שבת ובית-כנסת · ראה עוד »

ביגוד

סגנונות לבוש לאורך ההיסטוריה, ממצרים העתיקה (צד שמאל למעלה) עד המאה ה-15 (בצד ימין למטה) בגדים הם כיסוי גוף, אשר בניגוד לכיסוי גוף טבעי, כפרווה או נוצות, מיוצרים באופן מלאכותי.

חָדָשׁ!!: שבת וביגוד · ראה עוד »

ביד חזקה ובזרוע נטויה

בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה הוא מושג ביהדות, המוזכר בתנ"ך במספר מקומות.

חָדָשׁ!!: שבת וביד חזקה ובזרוע נטויה · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: שבת וגמרא · ראה עוד »

גאלע

#הפניה רגל קרושה.

חָדָשׁ!!: שבת וגאלע · ראה עוד »

געפילטע פיש

קציצות געפילטע פיש עם גזר צנצנות געפילטע פיש תעשייתי חזרת (חְרֶיין) ציר דגים געפילטע פיש (נהגה "גֶפִילטֶה פִיש"; מיידיש: דג ממולא) הוא מאכל מסורתי מהמטבח היהודי המזרח-אירופי ואשכנזי, העשוי קציצת דג טחון, לרוב קרפיון.

חָדָשׁ!!: שבת וגעפילטע פיש · ראה עוד »

גוי של שבת

מכונית בירושלים ועליה שלט "גוי של שבת" גוי של שבת הוא מונח ביהדות, המתייחס לגוי (כל אדם שאינו יהודי) שתפקידו להקל על יהודי בכך שהוא עושה מלאכות האסורות על היהודי בשבת (אחת מל"ט אבות מלאכה, תולדות שלהן, או איסור שבות).

חָדָשׁ!!: שבת וגוי של שבת · ראה עוד »

גיהנום

ג'ון מרטין, צייר אנגלי מן המאה ה-19 איור של הגיהנום מימי הביניים (שנת 1180 לערך) לפי אמונה נפוצה בדתות השונות, גיהנום הוא המקום שאליו נשלחות לאחר המוות או בעולם הבא נשמותיהם של אלה שחטאו בחייהם, ובו הן סובלות ייסורים שונים, הכוללים לדוגמה שרפה באש, מכות וחבלות על ידי מלאכי חבלה ועוד.

חָדָשׁ!!: שבת וגיהנום · ראה עוד »

דבורה גילולה

דבורה גילולה, 2008 דבורה גילוּלָה (נולדה ב-9 במאי 1934) היא פרופסור אמריטה בחוג ללימודים קלאסיים ובחוג ללימודי תיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים, עורכת ומתרגמת מיוונית ומלטינית לעברית.

חָדָשׁ!!: שבת ודבורה גילולה · ראה עוד »

דג

הדג הגדול ביותר - כריש לווייתני. אנטומיה חיצונית של הדג Lampanyctodes hectoris: ש 1 - קשת הזימיםש 2 - קו האורךש 3 - סנפיר הגב הקדמיש 4 - סנפיר הגב האחוריש 5 - חיבור הזנבש 6 - סנפיר הזנבש 7 - סנפיר השתש 8 - איבר המפיק אור (פוטופור)ש 9 - סנפיר הגחון (זוג)ש 10 - סנפיר החזה (זוג) יבשתן - מבין הדגים המעטים שיוצאים מהמים טריגון - מבין הדגים השטוחים דג אוסקר פרפרון בשונית אלמוגים דג הסלמון הוא חלק חשוב מתזונתם של חיות רבות וגם של האדם האבנון הוא דג מסוכן ביותר לאנשים עקב ארסיותו הרבה בת הים היא יצור אגדי שחציו אדם וחציו דג ציור יפני של דג משנת 1925 - הדגים באומנות דָּג (שם מדעי: Pisces) הוא בעל חיים בעל חוליות, קר דם, החי במים ונושם בעזרת זימים (הזימים יכולים להתקיים לצד ריאות כמו אצל דְגי הריאות) במשך כל חייו (בניגוד לדו-חיים).

חָדָשׁ!!: שבת ודג · ראה עוד »

דו-ערכיות

דוּ-עֶרְכִּיּוּת (בלועזית: אַמְבִּיוָולֶנְטִיוּת) היא מצב שבו מתקיימים בו-זמנית רגשות, רעיונות, עמדות או דרכי-פעולה מנוגדות (או שמיוחס להן יחד ערך חיובי ושלילי) כלפי מישהו או משהו.

חָדָשׁ!!: שבת ודו-ערכיות · ראה עוד »

דולר אמריקני

#הפניה דולר אמריקאי.

חָדָשׁ!!: שבת ודולר אמריקני · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דיבור המתחיל

דיבור המתחיל (בראשי תיבות: ד"ה) הוא ביטוי המשמש כאמצעי הפניה, הנפוץ בספרות הפרשנות היהודית למקרא, למשנה, למדרש, לתלמוד, ועוד.

חָדָשׁ!!: שבת ודיבור המתחיל · ראה עוד »

דיו קסיוס

דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus; ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 – אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט יווני-רומי.

חָדָשׁ!!: שבת ודיו קסיוס · ראה עוד »

דיוניסוס

פסל דיוניסוס (עותק רומי של פסל יווני מהמאה ה-4 לפנה"ס), המוזיאון הבריטי בלונדון צלמית של בכחוס מחרס, מהתקופה הרומית המאה ה-1 עד המאה ה-3. אוסף המוזיאון הימי הלאומי, חיפה דיוניסוס אוחז קנתרוס (כלי שתייה), ציור על גבי אמפורה, סביבות 480–490 לפנה"ס, מוזיאון הלובר דיוניסוס (ביוונית: Διόνυσος, מבוטא Dionysos. למיתולוגיה הרומית נלקח השם היווני בכחוס (Βάκχος) שמשמעותו גם "יין" כשם עצם; השם בכחוס אומץ על ידי בני רומא שבה היה קרוי "ליבר" בקרב הפלבאים), הוא אל כתוני שגילם את מחזור הטבע והפריון בטבע.

חָדָשׁ!!: שבת ודיוניסוס · ראה עוד »

ה' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וה' באייר · ראה עוד »

הממלכה המאוחדת

הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.

חָדָשׁ!!: שבת והממלכה המאוחדת · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: שבת והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-2

המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.

חָדָשׁ!!: שבת והמאה ה-2 · ראה עוד »

המאה ה-2 לפנה"ס

המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: שבת והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: שבת והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-5

המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.

חָדָשׁ!!: שבת והמאה ה-5 · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: שבת והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המקושש

הַמְּקוֹשֵׁשׁ הוא דמות מקראית שבתקופת נדודי בני ישראל במדבר עבר עבירה חמורה של חילול שבת.

חָדָשׁ!!: שבת והמקושש · ראה עוד »

המבורג

הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).

חָדָשׁ!!: שבת והמבורג · ראה עוד »

המהפכה התעשייתית

מנוע הקיטור של ג'יימס ואט שבישר את המהפכה התעשייתית בבריטניה ובעולם המהפכה התעשייתית (באנגלית: The Industrial Revolution) היא השם המקובל לשורה של שינויים טכנולוגיים, כלכליים, אקולוגיים, וחברתיים, שהתחוללו בעיקר בבריטניה, ואחר-כך ביתר מדינות אירופה ובארצות הברית, החל מאמצע המאה השמונה עשרה ועד מחצית המאה התשע עשרה ויש האומרים כי הם נמשכים עד היום.

חָדָשׁ!!: שבת והמהפכה התעשייתית · ראה עוד »

המכתב ממצד חשביהו

המכתב ממצד חשביהו הוא אוסטרקון תלונה מקוֹצר לשר על מנהל עבודתו, על שלקח את בגדו שלא כדין (ראו מצוות החזרת משכון).

חָדָשׁ!!: שבת והמכתב ממצד חשביהו · ראה עוד »

האמונה היהודית

#הפניה יהדות.

חָדָשׁ!!: שבת והאמונה היהודית · ראה עוד »

האקדמיה ללשון העברית

סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת והארץ · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.

חָדָשׁ!!: שבת והספרים החיצוניים · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: שבת והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת

שאלת השבת ואופן שמירתה העסיקה את החברה הלאומית המתגבשת עוד בזמן המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: שבת והסטטוס קוו בישראל בנושא השבת · ראה עוד »

הסוכנות היהודית

שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת והסוכנות היהודית · ראה עוד »

העת העתיקה

חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.

חָדָשׁ!!: שבת והעת העתיקה · ראה עוד »

העולם הבא

ביהדות, העולם הבא (או "עולם האמת") הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.

חָדָשׁ!!: שבת והעולם הבא · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: שבת והפטרה · ראה עוד »

הקונגרס הציוני

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.

חָדָשׁ!!: שבת והקונגרס הציוני · ראה עוד »

הר סיני

"משה על הר סיני", ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום "מתן תורה", ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659 במקרא, הַר סִינָי הוא המקום שבו ניתנה התורה לעם ישראל, באירוע המכונה "מעמד הר סיני".

חָדָשׁ!!: שבת והר סיני · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת והר הבית · ראה עוד »

הרבנות הצבאית

חיל הרבנות הצבאית הוא חיל בצה"ל העוסק במתן שירותי דת לחיילי צה"ל (כולל לאלה שאינם יהודים) ובטיפול בחללים.

חָדָשׁ!!: שבת והרבנות הצבאית · ראה עוד »

השקפת עולם

טקסים ומנהגים דתיים מקושרים להשקפת העולם של הדת הרלוונטית. השקפת עולם (באנגלית: worldview; בגרמנית: Weltanschauung) או תפיסת עולם היא האופן הסובייקטיבי שבו אדם יחיד או קבוצה של אנשים רואים ומפרשים את ההתרחשויות והגירויים בסביבתם הפיזית והחברתית.

חָדָשׁ!!: שבת והשקפת עולם · ראה עוד »

התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל

התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל היא ארגון הגג של קהילות ומוסדות היהדות הרפורמית בישראל, ומאגדת תחתיה בין השאר את המרכז הרפורמי לדת ומדינה (לשעבר "המרכז לפלורליזם יהודי"), מועצת הרבנות הרפורמית בישראל (מר"ם), תנועת הנוער נוער תל"ם והמכינה הקדם צבאית למנהיגות יהודית מתקדמת - המכינה ביפו.

חָדָשׁ!!: שבת והתנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל · ראה עוד »

התוועדות

770 במוצאי שבת סליחות תשע"ז התוועדות (ביידיש: פאַרברענגען) היא השם המקובל בעגה של חסידות חב"ד להתכנסות של חסידים המשלבת דברי תורה, סיפורים חסידיים, שתיית 'לחיים' ונגינת ניגונים בצוותא.

חָדָשׁ!!: שבת והתוועדות · ראה עוד »

הלחם

#הפניה הלחם בסיסים.

חָדָשׁ!!: שבת והלחם · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: שבת והלוח העברי · ראה עוד »

הלוח הבבלי

הלוח הבבלי היה לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש.

חָדָשׁ!!: שבת והלוח הבבלי · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: שבת והלכה · ראה עוד »

הבדלה

נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת והבדלה · ראה עוד »

הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים

הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים כללה מסורות שונות שהופיעו במצרים העתיקה לאורך תקופת הבית השני, והמשותף ביניהן הוא שבניגוד לסיפור יציאת מצרים המקראי, היהודים גורשו ממצרים ולא יצאו ממנה מרצונם.

חָדָשׁ!!: שבת והגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים · ראה עוד »

הומניזם חילוני

הומניזם חילוני הוא זרם מוסרי הנכלל בהומניזם, המתבסס על ערכים נטורליסטיים.

חָדָשׁ!!: שבת והומניזם חילוני · ראה עוד »

הורטיוס

קווינטוס הורטיוס פלקוס (בלטינית: Quintus Horatius Flaccus; בעברית מקובל גם לכתוב הורציוס; 8 בדצמבר 65 לפנה"ס – 27 בנובמבר 8 לפנה"ס) היה משורר רומי מפורסם.

חָדָשׁ!!: שבת והורטיוס · ראה עוד »

הורדוס

מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: שבת והורדוס · ראה עוד »

הושע הנביא

#הפניה הושע בן בארי.

חָדָשׁ!!: שבת והושע הנביא · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

חָדָשׁ!!: שבת והכרזת העצמאות · ראה עוד »

הילולה

הילולה היא חגיגה, סיום או סעודת מצווה אשר מקובלים וחסידים נוהגים לקיים ביום השנה לפטירת צדיק.

חָדָשׁ!!: שבת והילולה · ראה עוד »

הידברות (ארגון)

הידברות - ארגון לקירוב לבבות היא עמותה חרדית ישראלית שהוקמה בשנת 2002 ומטרתה, על פי פרסומיה, "לעסוק בהסברה יהודית ובקירוב, ומתוך כך, לספק גם עולמות עשירים בתוכן יהודי מחזק ומעניין".

חָדָשׁ!!: שבת והידברות (ארגון) · ראה עוד »

היהדות הקונסרבטיבית

#הפניה יהדות קונסרבטיבית.

חָדָשׁ!!: שבת והיהדות הקונסרבטיבית · ראה עוד »

היהדות הרפורמית

#הפניה יהדות רפורמית.

חָדָשׁ!!: שבת והיהדות הרפורמית · ראה עוד »

ונשמרתם לנפשותיכם

#הפניה שמירת הנפש.

חָדָשׁ!!: שבת וונשמרתם לנפשותיכם · ראה עוד »

וטיוס ואלנס

וטיוס ואלנס (בלטינית: Vettius Valens; 8 בפברואר 120 – סביבות 175 לספירה) היה אסטרולוג הלניסטי , בן זמנו צעיר יותר של תלמי.

חָדָשׁ!!: שבת ווטיוס ואלנס · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: שבת וויקרא · ראה עוד »

ויכולו

וַיְכֻלּוּ היא פסקה קצרה בחומש בראשית בסיום פרשת בריאת העולם, בה מתוארת סיום הבריאה בשבת, וקביעתה למנוחה על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: שבת וויכולו · ראה עוד »

כ"א באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"א באייר · ראה עוד »

כ"ז בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ז בניסן · ראה עוד »

כ"ב באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ב באייר · ראה עוד »

כניסת שבת

מכריז על כניסת השבת באמצעות תקיעה בחצוצרה, ברחובות תל אביב, 1935 כניסת שבת הוא פרק זמן שלפני רדת החשיכה ביום שישי, שבו מתחילה השבת.

חָדָשׁ!!: שבת וכניסת שבת · ראה עוד »

כרת

כָּרֵת הוא עונש נידוי מקהל ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וכרת · ראה עוד »

כשפים

#הפניה כישוף.

חָדָשׁ!!: שבת וכשפים · ראה עוד »

כת קומראן

#הפניה איסיים#מגילות ים המלח.

חָדָשׁ!!: שבת וכת קומראן · ראה עוד »

כבוד שבת

כיסוי לחלה עם הכיתוב "לכבוד שבת" בהלכות שבת, כבוד שבת היא מצווה מדברי נביאים לכבד את השבת בדרכים שונות.

חָדָשׁ!!: שבת וכבוד שבת · ראה עוד »

כביצה

כביצה היא יחידת מידה לנפח של מוצקים שהוגדרה בתקופת חז"ל, וכמו כן היא שמו של אחד השיעורים בתורה שלו משמעות במספר תחומים הלכתיים.

חָדָשׁ!!: שבת וכביצה · ראה עוד »

כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.

חָדָשׁ!!: שבת וכדור הארץ · ראה עוד »

כובאנה (מאכל)

#הפניה כובאנה.

חָדָשׁ!!: שבת וכובאנה (מאכל) · ראה עוד »

כוורת

כוורת היא מקום מגוריהן של דבורים וצרעות.

חָדָשׁ!!: שבת וכוורת · ראה עוד »

י"ל ברוך

#הפניה יצחק ליב ברוך.

חָדָשׁ!!: שבת וי"ל ברוך · ראה עוד »

י' בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וי' בתמוז · ראה עוד »

יממה

צלמית המסמלת יממה מחזוריות מופע השמש נגרם על ידי סיבוב כדור הארץ סביב צירו סיבוב כדור הארץ במהלך היממה יממה היא יחידת זמן שאורכה נקבע על פי השלמת סיבוב מלא של כדור הארץ על צירו ביחס לשמש.

חָדָשׁ!!: שבת ויממה · ראה עוד »

יעקב בלידשטיין

יעקב (ג'רלד) בלידשטיין (1938 – 10 בספטמבר 2020) היה חוקר ההלכה היהודית ומשנתו של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב בלידשטיין · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.

חָדָשׁ!!: שבת ויציאת מצרים · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: שבת וירושלים · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: שבת וישראל · ראה עוד »

ישיבת ברכת משה

ישיבת ברכת משה היא ישיבת ההסדר במעלה אדומים.

חָדָשׁ!!: שבת וישיבת ברכת משה · ראה עוד »

ילקוט שמעוני

ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: שבת וילקוט שמעוני · ראה עוד »

יחסי אישות (יהדות)

#הפניה יחסי אישות (הלכה).

חָדָשׁ!!: שבת ויחסי אישות (יהדות) · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות · ראה עוד »

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות אתיופיה

יהדות אתיופיה היא שמן של כלל הקהילות היהודיות הפעילות בשטח אתיופיה של היום.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות אתיופיה · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות איראן

יהדות איראן (או יהדות פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הנותרות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה – קהילה יהודית המתקיימת בשטחה של איראן המודרנית.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות איראן · ראה עוד »

יהדות קונסרבטיבית

יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »

יהדות תימן

כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות תימן · ראה עוד »

יהדות המזרח

#הפניה יהדות ארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות המזרח · ראה עוד »

יהושע בן-מאיר

הרב בן מאיר (במרכז) עם הרב יהושע מגנס והרב אבינועם זומר, תשע"ה הרב בן מאיר (משמאל) עם הרב מרדכי גרינברג והרב מנחם בורשטין, תשע"ה הרב מאיר יהושע בן-מאיר (נולד בי"ג בכסלו תש"ח נובמבר 1947) הוא מייסד ישיבת ההסדר שבות ישראל באפרת ומי שעמד בראשה.

חָדָשׁ!!: שבת ויהושע בן-מאיר · ראה עוד »

יהושע ישעיה נויבירט

הרב יהושע ישעיה נויבירט (י"ד באדר א' תרפ"ז, 16 בפברואר 1927 – ג' בתמוז תשע"ג, 11 ביוני 2013) היה רב וראש ישיבה בירושלים, מחבר הספר "שמירת שבת כהלכתה" על הלכות שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת ויהושע ישעיה נויבירט · ראה עוד »

יואל קלופט

הרב יואל קלופט (1906, תרס"ו - 2 במרץ 1985, ט' באדר תשמ"ה) היה אב"ד בחיפה ומקובל.

חָדָשׁ!!: שבת ויואל קלופט · ראה עוד »

יום אל-ג'ומעה

#הפניה חגים ומועדים באסלאם#יום שישי.

חָדָשׁ!!: שבת ויום אל-ג'ומעה · ראה עוד »

יום ראשון

אלוהים מבדיל בין אור וחושך, יום ולילה (ויטראז' בכנסייה בטרואה). יום ראשון הוא היום הראשון בשבוע למניין הימים מן השבת.

חָדָשׁ!!: שבת ויום ראשון · ראה עוד »

יום שבתון

יום שבתון הוא יום שמרבית האוכלוסייה, או קבוצה מובחנת באוכלוסייה, אינה עובדת בו, עקב אירוע מיוחד שחל ביום זה.

חָדָשׁ!!: שבת ויום שבתון · ראה עוד »

יום שישי

בריאת האדם ובעלי החיים היבשתיים בציורו של אנדריאס הרליין, 1817 יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו.

חָדָשׁ!!: שבת ויום שישי · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.

חָדָשׁ!!: שבת ויום טוב · ראה עוד »

יום טוב הסמוך לשבת

על פי קביעות הלוח העברי הנוהגת כיום, אחדים מהחגים בהם ישנה חובת שבתון יכולים לחול ביום שישי או ביום ראשון.

חָדָשׁ!!: שבת ויום טוב הסמוך לשבת · ראה עוד »

יום חול

ביהדות, יוֹם חוֹל הוא יום שאינו שבת, חג, או חול המועד.

חָדָשׁ!!: שבת ויום חול · ראה עוד »

יום העצמאות

יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: שבת ויום העצמאות · ראה עוד »

יום השבת

שמואל הירשנברג, "מנוחת השבת", 1894 המילה "שבת" בארצות אירופה יוֹם הַשַׁבָּת הוא היום השביעי בשבוע לפי סיפור בריאת העולם התנ"כי.

חָדָשׁ!!: שבת ויום השבת · ראה עוד »

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המכונה בקיצור גם יום השואה, מצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן ומוקדש לזכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי בשנים 1933–1945 וזכר הגבורה היהודית באותה תקופה.

חָדָשׁ!!: שבת ויום הזיכרון לשואה ולגבורה · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: שבת ויום הכיפורים · ראה עוד »

יום כיפור

#הפניה יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: שבת ויום כיפור · ראה עוד »

יום-טוב לוינסקי

יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"א באדר ה'תשל"ג, 23 בפברואר 1973) היה מורה וסופר ישראלי, ד"ר להיסטוריה ולתרבות המזרח וחוקר פולקלור יהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.

חָדָשׁ!!: שבת ויום-טוב לוינסקי · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: שבת ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם

יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם הוא ביטוי מאת אחד העם, הטוען שהשבת הגנה על עם ישראל יותר משעם ישראל שמרו עליה.

חָדָשׁ!!: שבת ויותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם · ראה עוד »

יובנאליס

דֶקִימוּס יוּנִיוּס יוּבֶנָאלִיס (בלטינית: Decimus Iunius Iuvenalis; סביבות 60–130 לספירה) היה משורר סאטירי רומי.

חָדָשׁ!!: שבת ויובנאליס · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: שבת ויוונית · ראה עוד »

יין

משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.

חָדָשׁ!!: שבת ויין · ראה עוד »

יין נסך

סילו המחזיק יין עם מדבקת "נא לא לגעת" בשל חשש מפסילת הכשרות כהגדרת יין נסך יֵין-נֶסֶךְ הוא יין שנוּסַך לעבודה זרה, ועל כן אסור מדאורייתא בשתייה ובהנאה.

חָדָשׁ!!: שבת ויין נסך · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ו1947 · ראה עוד »

1954

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת ו1954 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

שבת בראשית, שבתות מיוחדות, מצוות שביתה בשבת.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שבת

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »