סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מקדש הורדוס

מַדָד מקדש הורדוס

חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי-יונה מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני בית המקדש שבנה הורדוס (תקריב). מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מחצבה שנתגלתה ב-2007 בצפון ירושלים, ששימשה ככל הנראה להורדוס כמקור לחציבת אבני המקדש מקדש הורדוס הוא כינוי לבית המקדש השני שהורדוס מלך יהודה בנה מחדש ברוב פאר והדר, תוך הרחבת שטח הר הבית, במאה הראשונה לפנה"ס. [1]

71 יחסים: Xnet, ממצא ארכאולוגי, מנהרות הכותל, מסיבה (בית המקדש), מצודת אנטוניה, מקווה, מטר, מחלף, מיכאל אבי יונה, מיכאל יעקובסון, אמה (מידת אורך), אנטיוכיה, אצבע עוג המלך, אלכסנדריה, אגריפס השני, אגדות החורבן, אהוד נצר, אולם (בית המקדש), אולם הבונים החופשיים, עמותת אלע"ד, עזרת כהנים, עיר דוד, פורום (רומא העתיקה), קשת רובינסון, קשת וילסון, קדמוניות היהודים, קורבן, קודש הקודשים, רשות העתיקות, רומא העתיקה, שער ברקלי, שער וורן, שערי חולדה, שבת, תדמור (עיר), תיאטרון, לטינית, טופוגרפיה, חצוצרה, חקרא, חז"ל, חורבן בית שני, חידושים בחקר ירושלים, בזיליקה, בבא בן בוטא, בית מקרא, בית המקדש, בית המקדש השני, בית המקדש השלישי, גמרא, ..., גבריאל ברקאי, דן בהט, דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, המאה ה-1 לפנה"ס, האנציקלופדיה העברית, האנציקלופדיה היהודית, העיר העליונה, הר הבית, השער הכפול, הברית החדשה, ההיכל, הוצאת כרטא, הורדוס, הכותל המערבי, הכותל הקטן, ויקרא, ויקרא רבה, כהן, יוסף בן מתתיהו, יוונית, 19 לפנה"ס. להרחיב מדד (21 יותר) »

Xnet

Xnet (מבוטא: "אקס-נט") היה פורטל הלייף סטייל של חטיבת המגזינים בקבוצת ידיעות אחרונות, שהציע ערוצי תוכן ובהם אופנה, עיצוב, אדריכלות, אוכל, יחסים, טיולים ובריאות.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס וXnet · ראה עוד »

ממצא ארכאולוגי

מיקני שנמצא באוגרית, מוצג בלובר ממצא ארכאולוגי הוא עצם שנוצר או עוצב בידי אדם, כגון כלי או חפץ אמנותי, ואשר קיים בו עניין ארכאולוגי.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס וממצא ארכאולוגי · ראה עוד »

מנהרות הכותל

תוואי מנהרות הכותל מנהרות הכותל הן מערך חללים ומחילות תת-קרקעיות מתקופות שונות לאורך תוואי הכותל המערבי, מתחת לבתי הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ומנהרות הכותל · ראה עוד »

מסיבה (בית המקדש)

המסיבה הייתה רמפה או פרוזדור מדרגות בבית המקדש השני המתואר במסכת מידות, אשר הובילה לגג ההיכל.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ומסיבה (בית המקדש) · ראה עוד »

מצודת אנטוניה

מצודת אנטוניה ושער טדי – השער הצפוני של בית המקדש. דגם ירושלים בתקופת בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל מצודת אנטוניה היא מצודה מתקופת הבית השני שהקים הורדוס בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ומצודת אנטוניה · ראה עוד »

מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ומקווה · ראה עוד »

מטר

מוט מטר תקני רשמי ספקטרום האלקטרומגנטי המבוטאים ביחידות מֶטֶר. מֶטֶר (באיות הלטיני הבין-לאומי:metre; מסומן בקיצור m; מיוונית: μέτρον, מֵטְרוֹן - מידה) הוא יחידת המידה התקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ומטר · ראה עוד »

מחלף

מחלף עלה תלתן מֶחְלָף הוא מבנה הנדסי המאפשר הפרדה מִפלסית של מסילות רכבת, כבישים או שבילים באמצעות גשר אחד או יותר, ובכך מפריד את התנועה המגיעה מכיוונים מנוגדים למפלסים שונים זה מעל זה ומונע מפגש ביניהם, מה שמאפשר את זרימת התנועה ללא צורך בעצירה.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ומחלף · ראה עוד »

מיכאל אבי יונה

#הפניה מיכאל אבי-יונה.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ומיכאל אבי יונה · ראה עוד »

מיכאל יעקובסון

מיכאל יעקובסון (נולד ב-1 בנובמבר 1979) הוא אדריכל, גאוגרף, בלוגר, צלם, סופר ועיתונאי ישראלי, זוכה פרס רכטר לאדריכל צעיר לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ומיכאל יעקובסון · ראה עוד »

אמה (מידת אורך)

#הפניה אמה (יחידת מידה).

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ואמה (מידת אורך) · ראה עוד »

אנטיוכיה

אַנְטִיוֹכִיָה (ביוונית: Ἀντιόχεια, בערבית: أنطاكية, בטורקית: Antakya, בסורית ובספרות התלמודית: אנטוכיא) היא עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה, שוכנת על גדות נהר האורונטס בעמק אמוק ובקרבת שפכו לים התיכון.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ואנטיוכיה · ראה עוד »

אצבע עוג המלך

#הפניה אצבע עוג מלך הבשן.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ואצבע עוג המלך · ראה עוד »

אלכסנדריה

אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ואלכסנדריה · ראה עוד »

אגריפס השני

אגריפס השני (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; נולד בשנת 27 לספירה ומת בתחילת שנות ה-90 או בשנת 100) היה בנו של המלך אגריפס הראשון ונינו של הורדוס, כיהן כמלך מטעמם של הרומאים ובחסותם על אזורים בצפון ארץ ישראל, כלקיס, הגולן, וממונה על בית המקדש.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ואגריפס השני · ראה עוד »

אגדות החורבן

'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והבזיזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 פרט מתוך 'החרבת בית המקדש בירושלים'אגדות החורבן הן אגדות שמכונסות בעיקר בתלמוד הבבלי בפרק חמישי של מסכת גיטין, בתלמוד ירושלמי במסכת תענית בפרק רביעי הלכה ה', במדרש רבה על איכה ובאבות דרבי נתן.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ואגדות החורבן · ראה עוד »

אהוד נצר

אהוד נצר (מנצ'ל, 13 במאי 1934 – 28 באוקטובר 2010) היה ארכאולוג ופרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ואהוד נצר · ראה עוד »

אולם (בית המקדש)

המחשת מבנה המקדש: האולם בולט לצדדים בכניסה למבנה האולם היה חלק בבית המקדש ששימש כאולם כניסה.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ואולם (בית המקדש) · ראה עוד »

אולם הבונים החופשיים

#הפניה האולם ההרודיאני.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ואולם הבונים החופשיים · ראה עוד »

עמותת אלע"ד

עמותת אלע"ד (ראשי תיבות של "אל עיר דוד") היא עמותה ישראלית הפועלת לחיזוק הקשר היהודי אל ירושלים, ביסוס נוכחות יהודית ותיירות בעיר דוד שבסילואן ובאזורים הסמוכים.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ועמותת אלע"ד · ראה עוד »

עזרת כהנים

#הפניה העזרה#עזרת כהנים.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ועזרת כהנים · ראה עוד »

עיר דוד

עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ועיר דוד · ראה עוד »

פורום (רומא העתיקה)

הפורום של פומפיי פוֹרוּם (בלטינית: Forum) היה האזור הציבורי המרכזי בערי מדינת רומא העתיקה.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ופורום (רומא העתיקה) · ראה עוד »

קשת רובינסון

שחזור המחלף קשת המחלף בציור מהמאה ה-19 קשת רובינסון, 2005 קשת רובינסון היא כינויו של מחלף מדורג ששכן בכניסה להר הבית בירושלים, בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס וקשת רובינסון · ראה עוד »

קשת וילסון

קשת וילסון - מבט מדרום קשת וילסון - מבט מצפון קשת וילסון היא מבנה קשת קדום עשוי אבנים, הממוקם בצד הצפוני של רחבת הכותל המערבי בעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס וקשת וילסון · ראה עוד »

קדמוניות היהודים

כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס וקדמוניות היהודים · ראה עוד »

קורבן

תגליף של הבל מקריב את קורבנו תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס וקורבן · ראה עוד »

קודש הקודשים

יום הכיפורים קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס וקודש הקודשים · ראה עוד »

רשות העתיקות

סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ורשות העתיקות · ראה עוד »

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ורומא העתיקה · ראה עוד »

שער ברקלי

שער ברקלי (Barclay) הוא מעבר חסום בכותל הר הבית.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ושער ברקלי · ראה עוד »

שער וורן

שער וורן הוא שער בכותל המערבי של הר הבית מימי מקדש הורדוס.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ושער וורן · ראה עוד »

שערי חולדה

דגם בית שני במוזיאון ישראל. הדגם נבנה לפני חפירות הכותל הדרומי ולפיכך אינו מדויק ומציג שני שערים כפולים, במקום כפול ומשולש. קבר חולדה המוצג בתצלום לא נמצא בחפירות. שערי חולדה הן שתי נקודות כניסה סמוכות בכותל הדרומי של הר הבית.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ושערי חולדה · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ושבת · ראה עוד »

תדמור (עיר)

#הפניה תדמור.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ותדמור (עיר) · ראה עוד »

תיאטרון

תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ותיאטרון · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ולטינית · ראה עוד »

טופוגרפיה

מפה טופוגרפית של העולם. גובה פני השטח של הארץ מיוצגים באמצעות צבעים. ניתן להבחין בין ים לקרקע, ואף בגבהים השונים ובצורת השטח על פי גוון הצבעים. שימוש בצבעים אינטואיטיבי יותר לאדם, אך פחות מדויק מייצוג באמצעות קווי גובה. הר הגעש קיסקה באלסקה (בצפון האי). ניתן לראות במפה גם את קווי הגובה של קרקעית הים שמופתה באמצעות סונאר. טוֹפּוֹגְרַפְיָה הוא תחום בגאוגרפיה, העוסק בחקר צורות פני השטח של כדור הארץ, תיאורן ומיפויים (מיוונית, טופוס – שטח, גרפיה – רישום).

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס וטופוגרפיה · ראה עוד »

חצוצרה

לואי ארמסטרונג מנגן בחצוצרה חצוצרה (נקראת גם "טרומפטה" או "חֲצוֹצֶרֶת") היא כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה ממתכת.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס וחצוצרה · ראה עוד »

חקרא

#הפניה מצודת החקרא.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס וחקרא · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס וחז"ל · ראה עוד »

חורבן בית שני

#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס וחורבן בית שני · ראה עוד »

חידושים בחקר ירושלים

#הפניה מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים קטגוריה:ישראל: כתבי עת למדעי היהדות קטגוריה:ישראל: כנסים קטגוריה:אוניברסיטת בר-אילן: כתבי עת.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס וחידושים בחקר ירושלים · ראה עוד »

בזיליקה

תרשים אדריכלי של בזיליקה עם טרנספט, אפסיס ושלוש קפלות חתך רוחב של מבנה בזיליקה בזיליקה או בסילקי (מיוונית: βασιλικὴ στοά - בסיליקה סטואה), סטיו מלכותי.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ובזיליקה · ראה עוד »

בבא בן בוטא

בבא בן בוטא היה תנא בדור שבין תקופת הזוגות לתקופת התנאים, מגדולי החכמים בדורו.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ובבא בן בוטא · ראה עוד »

בית מקרא

בית מקרא, כתב עת לחקר המקרא ועולמו הוא כתב עת מדעי לחקר המקרא בהקשר מקום יצירתו של המקרא: אזור הסהר הפורה ותקופתו: העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ובית מקרא · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית המקדש השלישי

דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ובית המקדש השלישי · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס וגמרא · ראה עוד »

גבריאל ברקאי

גבריאל (גבי) ברקאי (נולד ב-20 ביוני 1944, הונגריה) הוא ארכאולוג ישראלי, חתן פרס ירושלים לארכאולוגיה לשנת 1996 ופרס מוסקוביץ' לציונות לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס וגבריאל ברקאי · ראה עוד »

דן בהט

דן בהט (נולד ב-1938 בפולין) הוא ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ודן בהט · ראה עוד »

דגם ירושלים בסוף ימי בית שני

דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני, במרכז - דגם בית המקדש השני דגם בית המקדש השני חזית המקדש דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני מפת דגם '''ירושלים בימי הבית השני''' מבט מהמזרח: מהר הבית עד אזור המגדלים -ממגדל פספינוס - ניתן להבחין ב"חומה השנייה". משמאל: שלושת המגדלים האחרים. מתחתם "העיר העליונה" ובה בתי אמידי העיר עם הגגות האדומים העברת מצודת אנטוניה מהולילנד למוזיאון ישראל דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, או בשמו הרשמי: ירושלים בימי בית שני, הוא דגם תלת-ממדי של ירושלים בשלהי תקופת בית שני, בשנת 66, ארבע שנים לפני חורבן הבית בשנת 70.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ודגם ירושלים בסוף ימי בית שני · ראה עוד »

המאה ה-1 לפנה"ס

המאה ה-1 לפני הספירה היא המאה שהחלה ב-1 בינואר בשנת 100 לפנה"ס והסתיימה ב-31 בדצמבר בשנת 1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס והמאה ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »

האנציקלופדיה העברית

האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »

האנציקלופדיה היהודית

האנציקלופדיה היהודית (באנגלית: Jewish Encyclopedia) היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שיצאה לאור בשנים 1901–1906 על ידי המו"ל Funk and Wagnalls בניו יורק.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס והאנציקלופדיה היהודית · ראה עוד »

העיר העליונה

העיר העליונה הוא כינוי לחלקו הגבוה של הר ציון, הנמצא היום בתוך חומות העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס והעיר העליונה · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס והר הבית · ראה עוד »

השער הכפול

השער הכפול (שער הנביא), הוא שני שערים צמודים, הממוקמים בצד הדרומי של חומת הר הבית ממש מתחת לדוכן האימאם, שם הוא מוביל אל חצרות מסגד אל-אקצא דרך דלת כפולה. הוא מסתיים בגרם המדרגות של היציאה מול קפלה, 80 מטרים מהשער המשולש. השער הכפול והשער המשולש הם שניהם חלק משער חולדה בכותל הדרומי של הר הבית. השער הוא אחד האתרים השלמים ביותר ששרדו מהתקופה ההרודיאנית. ארכאולוגים מקראיים טוענים כי שער זה הוא אחד משערי בית המקדש.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס והשער הכפול · ראה עוד »

הברית החדשה

הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס והברית החדשה · ראה עוד »

ההיכל

ההיכל בדגם המשכן בתמנע מיקום ההיכל בדגם המשכן ההיכל (או הקודש) היה חדר בבית המקדש ועמד בין הדביר (או "קודש הקודשים") לאולם.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס וההיכל · ראה עוד »

הוצאת כרטא

הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס והוצאת כרטא · ראה עוד »

הורדוס

מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס והורדוס · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס והכותל המערבי · ראה עוד »

הכותל הקטן

הכותל הקטן במפת הרובע המוסלמי מתפללים ברחבת הכותל הקטן מתפללים בכותל הקטן פתקי-בקשות, תחובים בין אבני הכותל הקטן. הכותל הקטן הוא קטע קטן מקיר התמך המערבי של הר הבית מתקופת בית שני, שגלוי ואינו מכוסה במבנים.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס והכותל הקטן · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס וויקרא · ראה עוד »

ויקרא רבה

ויקרא רבה או הגדת ויקרא או הגדה של ויקרא הוא מדרש אגדה דרשני על ספר ויקרא, שנכתב בארץ ישראל במאה החמישית או במאה השישית או באמצע המאה השביעית, ההשערה הרווחת היא כי המונח 'רבה' ניתן לו בעת קיבוצו עם שאר ההגדות על התורה והמגילות בידי המעתיקים, כיוון שהיו אחר הספר בראשית רבה, וששמו הקדום יותר היה הגדת ויקרא.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס וויקרא רבה · ראה עוד »

כהן

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס וכהן · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ויוונית · ראה עוד »

19 לפנה"ס

#הפניה 19–10 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מקדש הורדוס ו19 לפנה"ס · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מקדש_הורדוס

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »