סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מקווה

מַדָד מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים. [1]

142 יחסים: מסכת מקואות, מעיין, מצדה, מקוואות באירופה בימי הביניים, מקווה (ארפורט), מקווה האר"י, מרד בר-כוכבא, משרד הבריאות, משה יהודא ליב לנדא, משה יהודה ליב לנדא, מלט, מטר מעוקב, מחקר, מחלה, מדרגות, מדינת ישראל, מועצה דתית, מי ברז, מי גבאים, מים, אמציה (מושב), ארץ ישראל, אליעזר מלמד, אברהם חיים נאה, אדמו"ר, אוקראינה, איל רגב, נצח יהודה, נחמן אביגד, נגע צרעת, נידה, סאה (מידת נפח), ספא (מרחצאות), ספרא, עמוס שושן, עזרת נשים (בית המקדש), עירום, פניני הלכה, פולין, צפיפות החומר, קטיף (מושב), ר"י הזקן, רמב"ם, רוני רייך, רוסיה, רובע היהודי, רישיון עסק, שנות ה-70 של המאה ה-20, שפייר, שלג, ..., שלום דובער שניאורסון, שומרונים, שולחן ערוך, תנ"ך, תורה לשמה, תיארוך, ליטר, טפח, טבילת נידה, טבילת כלים, טבילה (יהדות), טבילה במעיין, טהרת המשפחה, טהרת הבית, טומאה, טומאה וטהרה, טיח, זריעה (מקוואות), זב (טמא), זוחלין, זווית, חסידות צ'רנוביל, חסידות חב"ד, חסידות גור, חלחול (תהליך), חז"ל, חזון איש, חורבות, חוות סקאלי, חיטוי, באר יעקב (בריסטול), בני ברק, בנימין מזר, בעל קרי, בצורת, בריכת שחיה, בריכת שחייה, בלנית (יהדות), בלז, בור מים, בור על גבי בור, בית מרחץ, בית המקדש, בית המקדש הראשון, בית המשפט הגבוה לצדק, בית יוסף, ביגוד, גרמניה, גרם מדרגות, גשם, גוי, גיור, דעת (אתר אינטרנט), דרהם, דת, ה'תשל"ד, המאה הראשונה לפנה"ס, המאה השנייה לפנה"ס, המרכז הארצי לטהרת המשפחה, המשרד לשירותי דת, המשכה, הסרת שיער, העיר העתיקה, הר החרמון, הר הבית, הרבנות הראשית לישראל, השקה (הלכה), התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, הלכה, הליכות עולם (עובדיה יוסף), הטרדה מינית, הגן הארכאולוגי ירושלים, היגיינה, וו (חפץ), כניסה להר הבית (הלכה), כלור, כלי, ים הנחושת, ירושלים, ישכר דב רוקח (הראשון), יגאל ידין, יד יצחק בן-צבי, יהדות, יהודים, יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות), יוסף שנברגר, יורה דעה, 1965, 2015, 2016. להרחיב מדד (92 יותר) »

מסכת מקואות

מקווה בהרודיון, שלהי תקופת בית המקדש השני מסכת מִקֶוָאוֹת היא המסכת השישית בסדר טהרות.

חָדָשׁ!!: מקווה ומסכת מקואות · ראה עוד »

מעיין

מעיין וולקני באיסלנד מבוע של מעיין היווצרות מעיין שכבה מעיין ארטזי מעיין הוא מבוע של מי תהום מתוך האדמה.

חָדָשׁ!!: מקווה ומעיין · ראה עוד »

מצדה

מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.

חָדָשׁ!!: מקווה ומצדה · ראה עוד »

מקוואות באירופה בימי הביניים

מקוואות לצורך טבילה רווחו באירופה בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: מקווה ומקוואות באירופה בימי הביניים · ראה עוד »

מקווה (ארפורט)

המקווה בארפורט (בגרמנית: Erfurter Mikwe) הוא מקווה יהודי מתקופת ימי הביניים בעיר העתיקה של ארפורט באזור "גשר הסוחרים" (ה שעל הנהר). במאה ה-12 היה לקהילה היהודית מקווה שנמצא ישירות על גדות הנהר גרה, אך רק הקיר הדרומי של מבנה זה השתמר עד היום.

חָדָשׁ!!: מקווה ומקווה (ארפורט) · ראה עוד »

מקווה האר"י

הכניסה החדשה למתחם מקווה האר"ימקווה האר"י הוא מעיין ומקווה טהרה עתיק הממוקם למרגלות צפת העתיקה, ובכניסה אל בית הקברות היהודי העתיק בצפת, ובית הכנסת האר"י הספרדי, המקווה שוכן גם במרחק הליכה קצר ממקום קברו של האר"י.

חָדָשׁ!!: מקווה ומקווה האר"י · ראה עוד »

מרד בר-כוכבא

#הפניה מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: מקווה ומרד בר-כוכבא · ראה עוד »

משרד הבריאות

הסמל הישן של משרד הבריאות משרד הבריאות הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

חָדָשׁ!!: מקווה ומשרד הבריאות · ראה עוד »

משה יהודא ליב לנדא

הרב משה יהודא ליב לנדא (ט' בתמוז ה'תרצ"ה, 10 ביולי 1935 – כ"ד באדר ב' תשע"ט, 30 במרץ 2019) היה רב העיר בני ברק מטעם העירייה ואב בית דין בעיר.

חָדָשׁ!!: מקווה ומשה יהודא ליב לנדא · ראה עוד »

משה יהודה ליב לנדא

#הפניה משה יהודא ליב לנדא.

חָדָשׁ!!: מקווה ומשה יהודה ליב לנדא · ראה עוד »

מלט

לבנים. מפעל נשר למלט בנשר המילה מלט משמשת לתאר אבקת צמנט או תערובת של חול, אבקת צמנט ומים; לאחר יישומו הוא מתקשה והופך לקשיח.

חָדָשׁ!!: מקווה ומלט · ראה עוד »

מטר מעוקב

מטר מעוקב של בטון מטר מעוקב (מ"ק) (m³) או קוּבּ הוא יחידת מידה לנפח הנגזרת מהשיטה המטרית.

חָדָשׁ!!: מקווה ומטר מעוקב · ראה עוד »

מחקר

מחקר הוא פעילות שיטתית לאיסוף ידע, פרשנותו וניתוחו.

חָדָשׁ!!: מקווה ומחקר · ראה עוד »

מחלה

דבר) שהביאה למותם של מיליוני בני אדם בימי הביניים ברפואה, מחלה היא מצב של הפרעה או פגיעה בגופו של יצור חי, הגורמת לתסמינים ולעיתים לתפקוד לקוי של הגוף.

חָדָשׁ!!: מקווה ומחלה · ראה עוד »

מדרגות

מדרגות פנימיותמדרגה היא מבנה המיועד למעבר בין מפלסים בגבהים שונים.

חָדָשׁ!!: מקווה ומדרגות · ראה עוד »

מדינת ישראל

#הפניה ישראל.

חָדָשׁ!!: מקווה ומדינת ישראל · ראה עוד »

מועצה דתית

נשר, שוכן בשכונת תל חנן בניין בית הדין האזורי והמועצה הדתית בשדרות דוד המלך בתל אביב בית המועצה הדתית בגבעתיים מועצה דתית היא רשות ממלכתית אשר תפקידה לספק את שירותי הדת לתושבים היהודים ברשויות המקומית בישראל.

חָדָשׁ!!: מקווה ומועצה דתית · ראה עוד »

מי ברז

ברז מים בבית מגורים מוציא מי ברז מי ברז הם מים המסופקים דרך ברז, שהוא שסתום הנועד לווסת את זרימתו של המים.

חָדָשׁ!!: מקווה ומי ברז · ראה עוד »

מי גבאים

שלולית החורף בנתניה, ינואר 2008 בהלכות טומאה וטהרה, מי גבאים הם שלולית מי גשמים (או מים שאובים) המוטלים בחור בקרקע, ואין בהם שיעור ארבעים סאה כדי להחשיב את השלולית למקווה טהרה.

חָדָשׁ!!: מקווה ומי גבאים · ראה עוד »

מים

כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.

חָדָשׁ!!: מקווה ומים · ראה עוד »

אמציה (מושב)

אֲמַצְיָה הוא מושב שיתופי ישראלי חילוני הממוקם בחבל לכיש במועצה אזורית לכיש.

חָדָשׁ!!: מקווה ואמציה (מושב) · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: מקווה וארץ ישראל · ראה עוד »

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.

חָדָשׁ!!: מקווה ואליעזר מלמד · ראה עוד »

אברהם חיים נאה

בתקופת חייו בירושלים רבי אברהם חיים נאה (י"ג באייר ה'תר"ן – כ' בתמוז ה'תשי"ד, 3 במאי 1890 - 21 ביולי 1954) (מכונה "הגרא"ח נאה" ו"בעל השיעורים") היה רב, דיין, בעל שיטה הלכתית חשובה ויסודית בנוגע למידות ושיעורי תורה ומחשובי רבני חב"ד.

חָדָשׁ!!: מקווה ואברהם חיים נאה · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: מקווה ואדמו"ר · ראה עוד »

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.

חָדָשׁ!!: מקווה ואוקראינה · ראה עוד »

איל רגב

איל רגב (נולד ב-1970) הוא היסטוריון ופרופסור מן המניין לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: מקווה ואיל רגב · ראה עוד »

נצח יהודה

נצח יהודה הוא שמם של מספר מסלולי גיוס לצה"ל המיועדים לחרדים.

חָדָשׁ!!: מקווה ונצח יהודה · ראה עוד »

נחמן אביגד

נחמן אביגד (רייס) (Avigad; כ"ה באלול תרס"ה, 25 בספטמבר 1905 – כ"ג בשבט תשנ"ב, 28 בינואר 1992, ירושלים) היה ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: מקווה ונחמן אביגד · ראה עוד »

נגע צרעת

#הפניה נגע הצרעת.

חָדָשׁ!!: מקווה ונגע צרעת · ראה עוד »

נידה

בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.

חָדָשׁ!!: מקווה ונידה · ראה עוד »

סאה (מידת נפח)

#הפניה סאה (יחידת מידה).

חָדָשׁ!!: מקווה וסאה (מידת נפח) · ראה עוד »

ספא (מרחצאות)

ספא בבלגיה שעל שמה מכנים מרחצאות מסוימים בשם ספא ספא (spa) הוא כינוי לטיפול במים על ידי טבילה במימי מעיינות, בבריכות מלאכותיות או באמבטיות.

חָדָשׁ!!: מקווה וספא (מרחצאות) · ראה עוד »

ספרא

סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.

חָדָשׁ!!: מקווה וספרא · ראה עוד »

עמוס שושן

עמוס שושן (נולד בז' בטבת ה'תשכ"ט, 28 בדצמבר 1968) הוא רב יישובי רכס פוריה, ראש כולל "שערי תורה" ומחברם של ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: מקווה ועמוס שושן · ראה עוד »

עזרת נשים (בית המקדש)

עזרת הנשים בחזית המקדש. דגם בית המקדש השני מצוי במוזיאון ישראל. מקום עזרת נשים בבית המקדש (בכחול)עזרת נשים – השטח המזרחי של חצר בית המקדש, בין החומה הפנימית לעזרה (השם הכולל לעזרת ישראל ועזרת כהנים).

חָדָשׁ!!: מקווה ועזרת נשים (בית המקדש) · ראה עוד »

עירום

נערים רוחצים בעירום. הודו, 2006 עירום הוא מצב בו אנשים אינם לובשים בגדים לגופם ואיברי המין שלהם גלויים.

חָדָשׁ!!: מקווה ועירום · ראה עוד »

פניני הלכה

פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.

חָדָשׁ!!: מקווה ופניני הלכה · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: מקווה ופולין · ראה עוד »

צפיפות החומר

מְשׂוּרָה המכילה מספר נוזלים שונים בצפיפויות שונות. הצפוף ביותר למטה, והכי פחות צפוף למעלה סימולציה של צפיפות. בתמונה אובייקט צף בנוזל. צפיפות החומר (לעיתים נקרא גם צפיפות המסה) של גוף היא המסה שלו ליחידת נפח.

חָדָשׁ!!: מקווה וצפיפות החומר · ראה עוד »

קטיף (מושב)

שלט הכניסה ליישוב קטיף קטיף, ימים ספורים לאחר הריסתו, אוגוסט 2005. מושב קטיף הייתה התיישבות ומושב שיתופי ששכן בגוש קטיף שברצועת עזה, כחמישה ק"מ ממערב לדיר אל בלח.

חָדָשׁ!!: מקווה וקטיף (מושב) · ראה עוד »

ר"י הזקן

רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.

חָדָשׁ!!: מקווה ור"י הזקן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: מקווה ורמב"ם · ראה עוד »

רוני רייך

רוני רייך (נולד ב-31 במרץ 1947, י' בניסן תש"ז) הוא ארכאולוג ישראלי ופרופסור אמריטוס לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה, המתמחה בחפירות העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקווה ורוני רייך · ראה עוד »

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

חָדָשׁ!!: מקווה ורוסיה · ראה עוד »

רובע היהודי

#הפניה הרובע היהודי.

חָדָשׁ!!: מקווה ורובע היהודי · ראה עוד »

רישיון עסק

רישיון עסק הוא היתר של רשות מוסמכת שניתן לניהול עסק בכפוף לתנאים.

חָדָשׁ!!: מקווה ורישיון עסק · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-20

סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.

חָדָשׁ!!: מקווה ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שפייר

שפייר (מגרמנית: Speyer; בפי היהודים: שפיירא) היא עיר במדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: מקווה ושפייר · ראה עוד »

שלג

310 פיקסלים 270px שלג הוא משקע אטמוספירי בצורת פתיתי קרח גבישיים ואווריריים, גדולים יחסית, הנופלים מהעננים אל הקרקע.

חָדָשׁ!!: מקווה ושלג · ראה עוד »

שלום דובער שניאורסון

מכתב שכתב הרש"ב בעת ששהה בווינה ובו הוא מתאר את תוצאות התייעצותו עם פרויד רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א, 5 בנובמבר 1860 – ב' בניסן ה'תר"פ, 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש), שעמד בראשה משנת ה'תרמ"ג (1882) ועד לפטירתו בשנת ה'תר"פ (1920).

חָדָשׁ!!: מקווה ושלום דובער שניאורסון · ראה עוד »

שומרונים

בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

חָדָשׁ!!: מקווה ושומרונים · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: מקווה ושולחן ערוך · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: מקווה ותנ"ך · ראה עוד »

תורה לשמה

לימוד לִשְמָהּ או לימוד תורה לִשמה הוא ביטוי מעולם בית המדרש היהודי, המתייחס ללימוד תורה ללא אינטרסים זרים ללימוד.

חָדָשׁ!!: מקווה ותורה לשמה · ראה עוד »

תיארוך

תיארוך הוא פעולה, במגוון שיטות, לשם קביעת גילם של שרידים מהעבר – כגון סלעים, מינרלים, מאובנים, ממצאים ארכאולוגיים וביולוגיים; אירועים – כמו רעידת אדמה, שבר או מחדר; או תהליכים – הצפה (של ים), המסה, או התמרה.

חָדָשׁ!!: מקווה ותיארוך · ראה עוד »

ליטר

קובייה בנפח ליטר ליטר הוא יחידת מידה לנפח בשיטה המטרית, השווה לנפחה של קובייה שאורך צלעה דצימטר.

חָדָשׁ!!: מקווה וליטר · ראה עוד »

טפח

טפח היא יחידת מידה קדומה למדידת אורך, אשר אורכה כרוחב ארבע אצבעות של אדם ומשמשת לקביעת מדידה במצוות שונות כמו גודל סוכה, שטח של רשות היחיד ועוד.

חָדָשׁ!!: מקווה וטפח · ראה עוד »

טבילת נידה

מקווה סמוך להר הבית מתקופת בית המקדש השני טבילת נידה היא טבילה שטובלת הנידה בתום ימי טומאתה, ובעשותה כן היא מסיימת את תהליך טהרתה, ומותרת בקיום יחסי אישות עם בעלה, שהיו אסורים עליהם בימי הנידות.

חָדָשׁ!!: מקווה וטבילת נידה · ראה עוד »

טבילת כלים

מקווה כלים בשכונת קטמון בירושלים מקווה כלים בשכונת בתי ראנד בירושלים טבילת כלי במקווה טהרה מקווה בהרודיון, שלהי תקופת בית המקדש השני. חצי המדריגה הצרה העליונה בצד שמאל שימשה ככל הנראה לטבילת כלים טבילת כלים היא חובה הלכתית על מנת לאפשר ליהודים לאכול ולשתות בכלים שעברו מבעלות של גוי לבעלות יהודי.

חָדָשׁ!!: מקווה וטבילת כלים · ראה עוד »

טבילה (יהדות)

ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר.

חָדָשׁ!!: מקווה וטבילה (יהדות) · ראה עוד »

טבילה במעיין

מקווה האר"י בצפת, הוא למעשה מעיין ומימיו מתחלפים באופן קבוע באופן טבעיגשם היורד לתוך מעין, יש לחשוש שמא רבו מי הגשמים על מי המעיין טבילה במעיין היא הטבילה המהודרת ביותר בהלכות טומאה וטהרה, שרק באמצעותה אפשר לזב לטהר מטומאתו, בשונה מטבילה במקווה המועילה רק לטבילת טהרה, ולטבילת נידה.

חָדָשׁ!!: מקווה וטבילה במעיין · ראה עוד »

טהרת המשפחה

חדר הכנה במקווה בירושלים "עד בדיקה", בד לבן המשמש לבדיקה פנימית בהפסק טהרה ולימים של שבעה נקיים. טהרת המשפחה הוא מונח בהלכה היהודית שמובנו הוא: שמירת קיום יחסי האישות לזמן הטהרה ממצב של נידה.

חָדָשׁ!!: מקווה וטהרת המשפחה · ראה עוד »

טהרת הבית

#הפניה טהרת המשפחה.

חָדָשׁ!!: מקווה וטהרת הבית · ראה עוד »

טומאה

#הפניה טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: מקווה וטומאה · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: מקווה וטומאה וטהרה · ראה עוד »

טיח

קיר הבנוי מבוץ טיח מסוג "שפריץ" על קיר בניין חיצוני, בבני ברק. טיח הוא כיסוי חיצוני או פנימי על הקירות או התקרות של בניינים.

חָדָשׁ!!: מקווה וטיח · ראה עוד »

זריעה (מקוואות)

המים נכנסים לבור הטבילה, לאחר שכבר נזרעו בבור אחר, מעבר לקיר אחד מאופני הזריעה: השקת המים שבבור הטבילה למים שבבור אחר שבו יש מי גשמים, חור זה נקרא "חור השקה" אבל למעשה לפי רוב הדעות הוא פועל "זריעה" במים שאובים), מ"אוצר מי גשמים" הקיים בסמוך. בתמונה - אוצר מי הגשמים בתמונה - הצינור הממשיך את המים מאוצר מי הגשמים למקווה בהלכות מקווה, זריעה היא אחת מהדרכים שבהן מכשירים מים שאובים לטבילה, על ידי חיבורם למי גשמים שבמקווה שיש בו ארבעים סאה מי גשמים.

חָדָשׁ!!: מקווה וזריעה (מקוואות) · ראה עוד »

זב (טמא)

#הפניה טומאת זב.

חָדָשׁ!!: מקווה וזב (טמא) · ראה עוד »

זוחלין

מים זוחלין הנכנסים '''לתוך''' המקווה אינם נחשבים לזוחלין לפי רוב הפוסקים, זוחלין הם מים היוצאים מהמקווה בהלכות טומאה וטהרה, זוחלין הוא אחד מהדברים הפוסלים מקווה טהרה.

חָדָשׁ!!: מקווה וזוחלין · ראה עוד »

זווית

בגאומטריה, זווית היא כל אחד משני חלקי המישור הסגורים המוגבלים על ידי שתי קרניים שיש להן נקודת קצה משותפת.

חָדָשׁ!!: מקווה וזווית · ראה עוד »

חסידות צ'רנוביל

חסידות צ'רנוביל (ביידיש: טשערנאָביל) היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר צ'רנוביל שבצפון אוקראינה.

חָדָשׁ!!: מקווה וחסידות צ'רנוביל · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: מקווה וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: מקווה וחסידות גור · ראה עוד »

חלחול (תהליך)

פרקולציית אתר בשלושה ממדים כאשר הנקודות הכחולות הם אתרים מאולכסים. חִלחול (או פרקולציה) היא תיאוריה במכניקה סטטיסטית ומתמטיקה העוסקת בהיווצרות אשכולות בגרפים מקריים ובסריגים.

חָדָשׁ!!: מקווה וחלחול (תהליך) · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: מקווה וחז"ל · ראה עוד »

חזון איש

סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".

חָדָשׁ!!: מקווה וחזון איש · ראה עוד »

חורבות

הפורום הרומי ברומא, איטליה. אתר מאצ'ו פיצ'ו חורבות הם שרידי מבנים שהוקמו על ידי ציוויליזציות שונות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: מקווה וחורבות · ראה עוד »

חוות סקאלי

חוות סקאלי (גבעת פורת יוסף) היא חווה חקלאית שהוקמה כמאחז בשנת תשנ"ח, 1998, על ידי יצחק סקלי, כארבעה קילומטרים מזרחית לאלון מורה, על רכס הר כביר, בגובה 792 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: מקווה וחוות סקאלי · ראה עוד »

חיטוי

בקבוק ובו נוזל חיטוי, כחלק תקני למרגלות מיטה בבית חולים מכשיר לחיטוי ידיים בניגריה אויטה חיטוי (בלועזית: דיסאינפקציה או דסאינפקציה), הוא חיסול מיקרואורגניזמים מעוררי מחלות (פתוגניים) מחוץ לגוף ובאמצעים כימיים בלבד.

חָדָשׁ!!: מקווה וחיטוי · ראה עוד »

באר יעקב (בריסטול)

באר יעקב (באנגלית: Jacob's Well) הוא מבנה ברובע קליפטון (Clifton) שבבריסטול, אנגליה, המתוארך לימי הביניים המוקדמים, יש המשערים כי במהלכם שימש המבנה כמקווה יהודי.

חָדָשׁ!!: מקווה ובאר יעקב (בריסטול) · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: מקווה ובני ברק · ראה עוד »

בנימין מזר

בנימין מזר (מימין) מלווה את מזכ"ל האו"ם דאג המרשלד בעת ביקור בספריית האוניברסיטה העברית בשנת 1959 בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar; 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.

חָדָשׁ!!: מקווה ובנימין מזר · ראה עוד »

בעל קרי

בהלכה, בעל קרי הוא גבר שיוצא מגופו נוזל זרע ("שכבת זרע"), בין אם היה זה תוך כדי קיום יחסי אישות, בקרי לילה או באוננות.

חָדָשׁ!!: מקווה ובעל קרי · ראה עוד »

בצורת

וויקטוריה שבאוסטרליה, אשר סובלים מתנאי בצורת אדמה מבוקעת - אחד ממאפייני בצורת. בצורת היא תופעת טבע שבה ירידת הגשמים במקום מסוים פוחתת או פוסקת באופן חריג וממושך.

חָדָשׁ!!: מקווה ובצורת · ראה עוד »

בריכת שחיה

#הפניה בריכת שחייה.

חָדָשׁ!!: מקווה ובריכת שחיה · ראה עוד »

בריכת שחייה

בריכת שחייה חצי אולימפית, ישראל בריכת שחייה פרטית בריכת שחייה היא בריכה המשמשת לפעילות פנאי, לנופש ולספורט ומאפשרת למשתמשים בה לשחות במים, לקפוץ לתוכם, לצלול בהם או לשחק בהם.

חָדָשׁ!!: מקווה ובריכת שחייה · ראה עוד »

בלנית (יהדות)

בלניות משגיחות על טבילה. הדפס מהמאה ה-18. הבלנית מחזיקה מגבת שבה היא מכסה מעט את ראשה של הטובלת בזמן שזו מברכת על הטבילה בלנית היא אישה שתפקידה לסייע לטובלות במקווה לקיים את מצוות הטבילה לפי כללי ההלכה.

חָדָשׁ!!: מקווה ובלנית (יהדות) · ראה עוד »

בלז

בֶּלז (באוקראינית: Белз; ביידיש בעלז או בעלזא ברוסית: Белз) היא עיירה בחבל לבוב, שבאוקראינה, בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: מקווה ובלז · ראה עוד »

בור מים

שכונות חצר "אין הבור מתמלא מחולייתו". חוליית בור. ההבדל בין בור מים לבאר - מקור המים בור מים (באנגלית: cistern) הוא אמצעי מסורתי לאגירת מים.

חָדָשׁ!!: מקווה ובור מים · ראה עוד »

בור על גבי בור

מקווה בור על גבי בור או מקווה חב"ד היא שיטה שיסד האדמו"ר החמישי של חסידות חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסון, לבניית מקוואות חמים לטבילה.

חָדָשׁ!!: מקווה ובור על גבי בור · ראה עוד »

בית מרחץ

בית מרחץ ברוטורואה, ניו זילנד משנת 1913 בית מרחץ על חוף הים, בעיירה אולד אורצ'ארד ביץ' במדינת מיין בארצות הברית, גלויה משנת 1914 בית מרחץ הוא מבנה המשמש לרחצה.

חָדָשׁ!!: מקווה ובית מרחץ · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: מקווה ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: מקווה ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

בית המשפט הגבוה לצדק

בית המשפט הגבוה לצדק (בראשי תיבות: בג"ץ) הוא אחד התפקידים שממלא בית המשפט העליון במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מקווה ובית המשפט הגבוה לצדק · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: מקווה ובית יוסף · ראה עוד »

ביגוד

סגנונות לבוש לאורך ההיסטוריה, ממצרים העתיקה (צד שמאל למעלה) עד המאה ה-15 (בצד ימין למטה) בגדים הם כיסוי גוף, אשר בניגוד לכיסוי גוף טבעי, כפרווה או נוצות, מיוצרים באופן מלאכותי.

חָדָשׁ!!: מקווה וביגוד · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: מקווה וגרמניה · ראה עוד »

גרם מדרגות

#הפניה מדרגות.

חָדָשׁ!!: מקווה וגרם מדרגות · ראה עוד »

גשם

גשם יורד בפרת', אוסטרליה עדשות מרכזות גשם יורד ברחובות קולקטה, שבהודו עלים מד גשם של האוניברסיטה העברית בירושלים בבקעת ים המלח גֶּשֶׁם או מָטָר הוא משקע הנופל מהעננים כטיפות מים.

חָדָשׁ!!: מקווה וגשם · ראה עוד »

גוי

גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.

חָדָשׁ!!: מקווה וגוי · ראה עוד »

גיור

גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

חָדָשׁ!!: מקווה וגיור · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: מקווה ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דרהם

#הפניה דירהם.

חָדָשׁ!!: מקווה ודרהם · ראה עוד »

דת

כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: מקווה ודת · ראה עוד »

ה'תשל"ד

אות מלחמת יום הכיפורים, אשר פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד - 6 באוקטובר 1973. מלחמת יום הכיפורים הייתה האירוע הבולט בשנה זו.

חָדָשׁ!!: מקווה וה'תשל"ד · ראה עוד »

המאה הראשונה לפנה"ס

#הפניההמאה ה-1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מקווה והמאה הראשונה לפנה"ס · ראה עוד »

המאה השנייה לפנה"ס

#הפניההמאה ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מקווה והמאה השנייה לפנה"ס · ראה עוד »

המרכז הארצי לטהרת המשפחה

המרכז הארצי לטהרת המשפחה הוא ארגון הגג לחיזוק נושא טהרת המשפחה, על ידי הדרכה והסברה, הקמה של מקוואות טהרה לנשים, ופיקוח הלכתי עליהם.

חָדָשׁ!!: מקווה והמרכז הארצי לטהרת המשפחה · ראה עוד »

המשרד לשירותי דת

המשרד לשירותי דת הוא משרד ממשלתי הממונה על שירותי הדת ליהודים בישראל.

חָדָשׁ!!: מקווה והמשרד לשירותי דת · ראה עוד »

המשכה

המשכת מים על גבי קרקע תיאור מקווה שמימיו נכנסים לתוכו על ידי המשכה. ברז המים רחוק מבור הטבילה, הוא נפתח לעבר הקרקע, ומימיו זורמים מאליהם לבור הטבילה בהלכה, המשכה היא אחד מכללי המקווה, המשמש על מנת להכשיר מים שאובים או מים שנפסלו כתוצאה מהתערבות אדם או דבר המקבל טומאה, כדי להסיר מהם את הפסול ולהכשירם לטבילה.

חָדָשׁ!!: מקווה והמשכה · ראה עוד »

הסרת שיער

הסרת שיער הוא הליך בו שיער מוסר או מדולל מעל פני העור או אף מתחת לפני העור.

חָדָשׁ!!: מקווה והסרת שיער · ראה עוד »

העיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: מקווה והעיר העתיקה · ראה עוד »

הר החרמון

#הפניה הר חרמון.

חָדָשׁ!!: מקווה והר החרמון · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: מקווה והר הבית · ראה עוד »

הרבנות הראשית לישראל

הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מקווה והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »

השקה (הלכה)

חור השקה מקרוב. גודל החור צריך להיות לכל הפחות בגודל "שפופרת הנוד" (קוטר של שתי אצבעות במעגל חוזר) אך נהוג לעשותו גדול יותר בור הטבילה. בצד ימין של התמונה במעלה הבור ניתן להבחין בחור ההשקה המשיק את המים לבור השני שנמצא מעבר לקיר ובו ישנם ארבעים סאה של מי גשמים בהלכות טומאה וטהרה, השקה היא הדרך לטהר מים שנטמאו.

חָדָשׁ!!: מקווה והשקה (הלכה) · ראה עוד »

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).

חָדָשׁ!!: מקווה והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הביזנטית בארץ ישראל

קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: מקווה והתקופה הביזנטית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: מקווה והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: מקווה והלכה · ראה עוד »

הליכות עולם (עובדיה יוסף)

הליכות עולם הוא שמה של סדרת ספרים שכתב הרב עובדיה יוסף.

חָדָשׁ!!: מקווה והליכות עולם (עובדיה יוסף) · ראה עוד »

הטרדה מינית

שלט על רציף תחנת רכבת ביפן המציין כי חלק זה של הרציף מיועד לנשים בלבד, במטרה להגן על נשים מפני הטרדה מינית. הטרדה מינית היא התנהגות של כפייה בהקשר מיני, לרבות הבטחה בלתי הולמת לתגמול תמורת אינטראקציות מיניות.

חָדָשׁ!!: מקווה והטרדה מינית · ראה עוד »

הגן הארכאולוגי ירושלים

מתחם התקופה המוסלמית הקדומה. המתחם הביזנטי; באופק: הר הזיתים. הגן הארכאולוגי ירושלים או גן העופל (ידוע גם כ"חפירות הר הבית" או "חפירות הכותל"), הוא אתר ארכאולוגי המשתרע בצפון העופל בירושלים, למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל את מוזיאון מרכז דוידסון.

חָדָשׁ!!: מקווה והגן הארכאולוגי ירושלים · ראה עוד »

היגיינה

Kunsthalle Bremen בעיר המדינה הגרמנית ברמן Gerard ter Borch מאמצע המאה ה-17 Nordic Museum באי יורגודן היגיינה (בעברית: גֵּהוּת) היא שמירה על הניקיון מההיבט הבריאותי והרפואי.

חָדָשׁ!!: מקווה והיגיינה · ראה עוד »

וו (חפץ)

וו תלייה עם בורג לחיבור לקיר וו הרמה מחובר לעגורן וו (נקרא גם אנקול, אונקל או קרס) הוא אביזר לתליית חפצים או עיגונם.

חָדָשׁ!!: מקווה ווו (חפץ) · ראה עוד »

כניסה להר הבית (הלכה)

מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.

חָדָשׁ!!: מקווה וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »

כלור

כלור (Chlorine, מיוונית: chloros.

חָדָשׁ!!: מקווה וכלור · ראה עוד »

כלי

פטיש - דוגמה לכלי עבודה נפוץ שימוש בכלים לעיבוד עץ. אוסף כלי עבודה כלי הוא כל חפץ, טבעי או מלאכותי, המופעל באופן רצוני ומשמש לתכלית כלשהי.

חָדָשׁ!!: מקווה וכלי · ראה עוד »

ים הנחושת

אנציקלופדיה היהודית ים הנחושת (נקרא גם ים של שלמה או ים שעשה שלמה) היה מתקן לאגירת מים (בריכת אגירה) שניצבה בחצר בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: מקווה וים הנחושת · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: מקווה וירושלים · ראה עוד »

ישכר דב רוקח (הראשון)

מרינבד רבי ישכר דב רוקח רבי ישכר דב רוֹקֵחַ (תרי"א − תרפ"ז, 1926) היה רב העיירה בלז בגליציה המזרחית והאדמו"ר השלישי של חסידות בעלזא.

חָדָשׁ!!: מקווה וישכר דב רוקח (הראשון) · ראה עוד »

יגאל ידין

יִגָּאֵל ידין (סוקניק) (20 במרץ 1917, כ"ו באדר ה'תרע"ז – 28 ביוני 1984, כ"ח בסיוון ה'תשמ"ד) היה סגן ראש הממשלה, פרופ' לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל במהלך מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: מקווה ויגאל ידין · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: מקווה ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: מקווה ויהדות · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: מקווה ויהודים · ראה עוד »

יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)

יואל אליצור (נולד בט"ז בחשוון תש"י, 8 בנובמבר 1949) הוא פרופסור, חוקר ומרצה בתחומי הגאוגרפיה המקראית, תנ"ך, הלשון העברית והלשונות השמיות.

חָדָשׁ!!: מקווה ויואל אליצור (חוקר מדעי היהדות) · ראה עוד »

יוסף שנברגר

יוסף שנברגר (1912–1982) היה אדריכל ישראלי שהתמחה במיוחד בתכנון מוסדות ציבור, ישיבות, בתי חולים ובתי אבות.

חָדָשׁ!!: מקווה ויוסף שנברגר · ראה עוד »

יורה דעה

יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: מקווה ויורה דעה · ראה עוד »

1965

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקווה ו1965 · ראה עוד »

2015

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקווה ו2015 · ראה עוד »

2016

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מקווה ו2016 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

מקווה טהרה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מקווה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »