גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
54 יחסים: מאקווא, מסכת אבות, מערת המכפלה, מגן אברהם, מהרי"ל דיסקין, אדה (סרביה), אייזנשטט, נייטרא, סרביה, סיגט, פרק שירה, פטרוביסלה, קרקוב, קומארום, רב אדא בר אהבה, שמואל אהרן שזורי, שלמה זלמן אולמן (הונגריה), שלמה גאנצפריד, שואל ומשיב, תנועת החסידות, תקפ"ב, תקצ"ט, תר"צ, תר"ל, תר"ד, תרנ"ב, תרס"ב, תרע"ח, תרל"ה, תרכ"א, תרי"ב, תרי"ג מצוות, תהילים, תולדות אהרן, חסידות צאנז, חתם סופר, חיים הלברשטאם, בוניהד, גבאי צדקה, המבשר (יומון), האימפריה האוסטרו-הונגרית, החתם סופר, החלוקה, וישניצה (פולין קטן), כ"ז בתמוז, כולל שומרי החומות, י"ז באב, יעקב היילברון, יצחק אייזיק מזידיטשוב, יצחק שמלקיש, ..., יהדות הונגריה, יוסף חיים זוננפלד, 1822, 1892. להרחיב מדד (4 יותר) »
מאקווא
#הפניהמאקו (עיר).
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ומאקווא · ראה עוד »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ומסכת אבות · ראה עוד »
מערת המכפלה
ציון קבר אברהם צילום מקרוב של מוזאיקה במערה – צולם בין 1920–1933 מערת המכפלה בלילה לוחם מג"ב שומר בתוך מערת המכפלה. בתמונה אולם שרה מהצד הערבי (ניתן להבחין בכיתוב הערבי בשילוט ליד המצבה) מערת המכפלה בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים הכניסה למסגד בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים מערת המכפלה (מכונה בערבית: الحرمالإبراهيمي, תעתיק: אלחרם אלאבראהימי, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) היא מבנה במזרח העיר חברון.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ומערת המכפלה · ראה עוד »
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ומגן אברהם · ראה עוד »
מהרי"ל דיסקין
#הפניה משה יהושע יהודה לייב דיסקין.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ומהרי"ל דיסקין · ראה עוד »
אדה (סרביה)
בית הכנסת באדה (גלויה, 1900) שלט הנצחה לבית הכנסת באדה שנהרס ב-1973 אָדָה (בסרבית קירילית: Ада, ביידיש: אדא) היא עיירה ורשות מקומית בצפון סרביה בשטח הפרובינציה האוטונומית וויבודינה, השוכנת בסמוך לנהר טיסה.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ואדה (סרביה) · ראה עוד »
אייזנשטט
#הפניה אייזנשטאדט.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ואייזנשטט · ראה עוד »
נייטרא
#הפניה ניטרה.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ונייטרא · ראה עוד »
סרביה
הרפובליקה של סֶרְבְּיָה (בסרבית: Република Србија) היא מדינה בלקנית ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר וסרביה · ראה עוד »
סיגט
סִיגֶט (ברומנית: Sighetu Marmaţiei או בקיצור Sighet; בהונגרית: Máramarossziget או Sziget; מילולית: "האי של מרמרוש" או בקיצור "אי") היא עיר בצפון רומניה, בסמוך לגבול עם אוקראינה.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר וסיגט · ראה עוד »
פרק שירה
פרק שירה (נקרא גם פרקי שירה, ברייתא דפרק שירה או שירת הבריאה) הוא חיבור קצר (ברייתא) המסוגנן בלשון חז"ל.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ופרק שירה · ראה עוד »
פטרוביסלה
#הפניה באצ'קו פטרובו סלו.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ופטרוביסלה · ראה עוד »
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר וקרקוב · ראה עוד »
קומארום
קומארום (בהונגרית: Komárom), באופן לא רשמי העיר נקראת דרום קומארום, עיר בהונגריה, שהיא מרכז תרבותי, תיירותי ומסחרי על הגדה הימנית (הדרומית) של הדנובה.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר וקומארום · ראה עוד »
רב אדא בר אהבה
רב אדא בר אהבה היה אמורא בבלי בדור הראשון והשני לאמוראים.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ורב אדא בר אהבה · ראה עוד »
שמואל אהרן שזורי
#הפניה שמואל אהרון שזורי.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ושמואל אהרן שזורי · ראה עוד »
שלמה זלמן אולמן (הונגריה)
רבי שלמה זלמן אולמן (ה'תקנ"ב - י"א בטבת תרכ"ג, 1863) היה אב"ד מאקו (מאקאווא).
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ושלמה זלמן אולמן (הונגריה) · ראה עוד »
שלמה גאנצפריד
'''סבא'''. יצירתה של צאצאיתו צילה פרידמן רבי שלמה בן יוסף גאנצפריד (תקס"ד, 1804 – כ"ח בתמוז תרמ"ו, 31 ביולי 1886) היה פוסק הלכה וראש בית דין באונגוואר.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ושלמה גאנצפריד · ראה עוד »
שואל ומשיב
#הפניה יוסף שאול נתנזון.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ושואל ומשיב · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ותנועת החסידות · ראה עוד »
תקפ"ב
#הפניה ה'תקפ"ב.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ותקפ"ב · ראה עוד »
תקצ"ט
#הפניה ה'תקצ"ט.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ותקצ"ט · ראה עוד »
תר"צ
#הפניה ה'תר"ץ.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ותר"צ · ראה עוד »
תר"ל
#הפניה ה'תר"ל.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ותר"ל · ראה עוד »
תר"ד
#הפניה ה'תר"ד.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ותר"ד · ראה עוד »
תרנ"ב
#הפניה ה'תרנ"ב.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ותרנ"ב · ראה עוד »
תרס"ב
#הפניה ה'תרס"ב.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ותרס"ב · ראה עוד »
תרע"ח
#הפניה ה'תרע"ח.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ותרע"ח · ראה עוד »
תרל"ה
#הפניה ה'תרל"ה.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ותרל"ה · ראה עוד »
תרכ"א
#הפניה ה'תרכ"א.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ותרכ"א · ראה עוד »
תרי"ב
#הפניה ה'תרי"ב.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ותרי"ב · ראה עוד »
תרי"ג מצוות
מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ותרי"ג מצוות · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ותהילים · ראה עוד »
תולדות אהרן
#הפניה חסידות תולדות אהרן.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ותולדות אהרן · ראה עוד »
חסידות צאנז
ישיבת החת"ם סופר בבתי אונגרין של חסידי צאנז חסידות צאנז הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר סאנץ (נובי סונץ') שבגליציה, השושלת נוסדה על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר וחסידות צאנז · ראה עוד »
חתם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר וחתם סופר · ראה עוד »
חיים הלברשטאם
רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו; ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר וחיים הלברשטאם · ראה עוד »
בוניהד
#הפניה בונהאד.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ובוניהד · ראה עוד »
גבאי צדקה
גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר וגבאי צדקה · ראה עוד »
המבשר (יומון)
הַמְבַשֵר הוא עיתון חרדי יומי המזוהה עם סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר והמבשר (יומון) · ראה עוד »
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »
החתם סופר
הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החתם סופר או חת"ס (על שם ספריו) היה אב"ד פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג, ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר והחתם סופר · ראה עוד »
החלוקה
החלוקה היא מונח שנטבע בתקופת היישוב הישן, המתייחס לחלוקת כספי המגביות שנוהלו בארצות הגולה במטרת איסוף כסף לשם תמיכה בתלמידי-חכמים ובעניים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר והחלוקה · ראה עוד »
וישניצה (פולין קטן)
וישניצה (בפולנית: Nowy Wiśnicz, נובי וישניץ'; ביידיש: ווישניצא) היא עיירה השוכנת כ-8 ק"מ דרומית לבוכניה, בפרובניציית פולין קטן שבדרום פולין.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ווישניצה (פולין קטן) · ראה עוד »
כ"ז בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר וכ"ז בתמוז · ראה עוד »
כולל שומרי החומות
מימין: כולל שומרי החומות בשכונת מאה שערים, חצר ג' (צולם ב-2008) כולל שומרי החומות הוא ארגון קהילתי תורני, במתכונת כולל, שהוקם בירושלים ב-1856.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר וכולל שומרי החומות · ראה עוד »
י"ז באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ז אב היא פרשת עקב.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר וי"ז באב · ראה עוד »
יעקב היילברון
הרב יעקב היילברון (תק"ע, 1810 - י' בשבט תר"ט, 2 בפברואר 1849) היה רב הונגרי, מחבר הספר "מגילת סדרים".
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ויעקב היילברון · ראה עוד »
יצחק אייזיק מזידיטשוב
#הפניה יצחק אייזיק אייכנשטיין.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ויצחק אייזיק מזידיטשוב · ראה עוד »
יצחק שמלקיש
#הפניה יצחק יהודה שמלקיש.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ויצחק שמלקיש · ראה עוד »
יהדות הונגריה
בית הכנסת הנאולוגי בבודפשט. בית כנסת זה הוא השלישי בגודלו בעולם יהדות הונגריה התקיימה באופן רציף בשטח המדינה מימי האימפריה הרומית הקדושה.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ויהדות הונגריה · ראה עוד »
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »
1822
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ו1822 · ראה עוד »
1892
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי אליעזר ובר ו1892 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מרדכי_אליעזר_ובר
