סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מרדכי אלישיב

מַדָד מרדכי אלישיב

מרדכי אלישיב (פרידמן) (כ' בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898, פינסק – י"ג בטבת תשל"ח, 23 בדצמבר 1977, חולון) היה מחנך עברי בליטא ובארץ ישראל. [1]

114 יחסים: משרד החינוך, מתרגם, מחנך, מבקר ספרות, מוסקבה, מורה פרטי, ארץ ישראל, אגרונומיה, אוניברסיטת מוסקבה, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת ברלין, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אוניברסיטת וינה, אורט עולמי, אימוץ, נתן גורן, סמינר למורים, ספר לימוד, ספרות יידיש, ספטמבר, עם הספר (הוצאת ספרים), עברית, עורך, עיתונאי, פריז, פוסק, פועלי ציון, פובליציסטיקה, פינסק, צמח פלדשטיין, צעירי ציון, ציונות, קרלין (פינסק), קובנה, קיבוץ, רפואה, רוטרי ישראל, ריאזאן, שמואל אלישיב, שנות ה-60 של המאה ה-20, שקלוב, שטעטל, שגריר, תנ"ך, תרנ"ח, תרבות (רשת חינוך), תשל"ח, תלמוד, תלמוד תורה, תורת הקרקע, ..., תיכון קוגל, ליטא, זיגפריד להמן, חגי אשד, חולון, בעל-מחשבות, ברירה טבעית, ברית המועצות, בלארוס, בית עלמין הדרום, בית העלמין הדרום (בת ים), בית הילדים היהודי בקובנה, ביולוגיה, גאוגרפיה, גנטיקה, גבעת השלושה, גיסן, דנמרק, דב ליפץ, דבר (עיתון), דוד פרידמן (פינסק-קרלין), דיפלומט, המפלגה הציונית-סוציאליסטית, האימפריה הרוסית, העלייה החמישית, הפועל הצעיר (עיתון), השדה (כתב עת), הלל ריבלין, החלוץ, הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה, ההגנה, וילנה, כ' בשבט, כפר הנוער בן שמן, כלכלה פוליטית, כימאי, כימיה, כימיה אורגנית, י"א באדר, י"ג בטבת, ישראלי, יחיאל מיכל פינס, יגור, יהדות ליטא, 1898, 1903, 1914, 1916, 1918, 1920, 1921, 1924, 1925, 1930, 1931, 1943, 1945, 1948, 1949, 1965, 1977, 1989, 21 בפברואר, 23 בדצמבר. להרחיב מדד (64 יותר) »

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ומשרד החינוך · ראה עוד »

מתרגם

מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ומתרגם · ראה עוד »

מחנך

#הפניה מורה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ומחנך · ראה עוד »

מבקר ספרות

#הפניה ביקורת ספרות ספרות *.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ומבקר ספרות · ראה עוד »

מוסקבה

מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ומוסקבה · ראה עוד »

מורה פרטי

נערה בשיעור פרטי במרכז הדרכה מלומד צעיר ומורהו, דרך לימוד מקובלת לבני אצולה עד תחילת המאה העשרים, רמברנדט, שמן על בד, בסביבות 1630, מוזיאון גטי, לוס אנג'לס מורה פרטי הוא מדריך או מורה אשר מלמד נושא לימודי מסוים לתלמיד יחיד או לקבוצה קטנה של תלמידים במתכונת אשר נקראת שיעור פרטי.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ומורה פרטי · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וארץ ישראל · ראה עוד »

אגרונומיה

אגרונום בוחן שדה תירס אגרונומיה (מיוונית: אגרו – קרקע, נומוס – חוק) היא תורת החקלאות.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ואגרונומיה · ראה עוד »

אוניברסיטת מוסקבה

אוניברסיטת מוסקבה, או בשמה הרשמי "אוניברסיטת מוסקבה הממלכתית על שם מיכאיל לומונוסוב" (ברוסית: Московский государственный университет имени М. В. Ломоносова) היא האוניברסיטה הגדולה והעתיקה ביותר ברוסיה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ואוניברסיטת מוסקבה · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוניברסיטת ברלין

#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ואוניברסיטת ברלין · ראה עוד »

אוניברסיטת הומבולדט של ברלין

פסלו של מייסד האוניברסיטה, וילהלם פון הומבולדט בשדרות אונטר דן לינדן אוניברסיטת הומבולדט של ברלין (בגרמנית: Humboldt-Universität zu Berlin) היא האוניברסיטה העתיקה ביותר של ברלין.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ואוניברסיטת הומבולדט של ברלין · ראה עוד »

אוניברסיטת וינה

אוניברסיטת וינה (בגרמנית: Universität Wien) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר וינה, בירת אוסטריה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ואוניברסיטת וינה · ראה עוד »

אורט עולמי

#הפניה World ORT.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ואורט עולמי · ראה עוד »

אימוץ

אב ובניו המאומצים אימוץ הוא הליך המקנה לאדם מעמד חוקי של הורה על ילד שנולד לאנשים אחרים.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ואימוץ · ראה עוד »

נתן גורן

חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ונתן גורן · ראה עוד »

סמינר למורים

#הפניה הכשרת מורים בישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וסמינר למורים · ראה עוד »

ספר לימוד

ספר לימוד להוראת השפה האנגלית ילדים קוראים מספרי לימוד ספר לימוד הוא ספר שמטרתו העיקרית היא לשמש את הקורא בעת לימודיו - לימודים במסגרת בית ספר או לימוד עצמאי.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וספר לימוד · ראה עוד »

ספרות יידיש

ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וספרות יידיש · ראה עוד »

ספטמבר

ספטמבר (מלטינית September) הוא החודש התשיעי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וספטמבר · ראה עוד »

עם הספר (הוצאת ספרים)

פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ועברית · ראה עוד »

עורך

#הפניה עריכה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ועורך · ראה עוד »

עיתונאי

ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ועיתונאי · ראה עוד »

פריז

פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ופריז · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ופוסק · ראה עוד »

פועלי ציון

"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ופועלי ציון · ראה עוד »

פובליציסטיקה

אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ופובליציסטיקה · ראה עוד »

פינסק

פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ופינסק · ראה עוד »

צמח פלדשטיין

ד"ר צמח פֶלדשטיין (Cemach Feldstein; בליטאית: Feldsteinas; 30 בדצמבר 1884 – 29 בדצמבר 1944) היה מחנך ופעיל ציוני ועברי יהודי ליטאי.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וצמח פלדשטיין · ראה עוד »

צעירי ציון

חברי הוועד של צעירי ציון פינסק, 1916 צעירי ציון הייתה תנועה עממית של יהודים ציונים צעירים שהדגישה ציונות מעשית של עלייה, חלוציות ועבריות.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וצעירי ציון · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וציונות · ראה עוד »

קרלין (פינסק)

קרלין (בבלארוסית: Карлін, בעבר: קרולין) הוא פרבר של העיר פינסק, בלארוס.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וקרלין (פינסק) · ראה עוד »

קובנה

קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וקובנה · ראה עוד »

קיבוץ

דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וקיבוץ · ראה עוד »

רפואה

אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ורפואה · ראה עוד »

רוטרי ישראל

סמליל רוטרי ישראל הכניסה למועדון רוטרי בירושלים, שנות ה-40 של המאה ה-20 רוֹטָרִי ישראל הוא חלק מארגון '''רוטרי הבינלאומי''' (Rotary International). המוגדר כארגון "א-פוליטי, של אנשי עסקים ומקצוע, פעילים ויזמים חברתיים הפועלים בקהילה".

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ורוטרי ישראל · ראה עוד »

ריאזאן

הקרמלין; מבט מכיוון הנהר אוניברסיטת ריאזאן ריאזאן היא עיר במחוז הפדרלי המרכזי של רוסיה ובירת מחוז ריאזאן.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וריאזאן · ראה עוד »

שמואל אלישיב

שמואל אלישיב (פרידמן) (11 באוקטובר 1899 – 20 ביוני 1955) היה איש ציבור בליטא וביישוב, ודיפלומט שכיהן כשגריר ישראל בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ושמואל אלישיב · ראה עוד »

שנות ה-60 של המאה ה-20

הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח אשר במסגרתה האדם הראשון בתולדות האנושות הילך על אדמת הירח. שנות ה-60 של המאה ה-20 (בקיצור: שנות השישים או באנגלית הסיקסטיז) היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ושנות ה-60 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שקלוב

שְקְלוֹב (בבלארוסית: Шклоў, ברוסית: Шклов, ביידיש: שקלאָוו) היא עיר קטנה במחוז מוהילב שבמזרח בלארוס, על גדת נהר דנייפר, כ-35 ק"מ צפונית למוהילב.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ושקלוב · ראה עוד »

שטעטל

"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ושטעטל · ראה עוד »

שגריר

שגריר צרפת מגיש את כתב האמנתו לממלא מקום נשיא מדינת ישראל, יוסף שפרינצק שגריר הוא דיפלומט אשר מייצג את מדינתו במדינה זרה ואחראי לטיפוח יחסי ממשלתו עם מדינה זו.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ושגריר · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ותנ"ך · ראה עוד »

תרנ"ח

#הפניה ה'תרנ"ח.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ותרנ"ח · ראה עוד »

תרבות (רשת חינוך)

תַּרְבּוּת הייתה רשת בתי ספר עבריים ציוניים, שפעלה בארצות מזרח אירופה ובייחוד בליטא ובפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ותרבות (רשת חינוך) · ראה עוד »

תשל"ח

#הפניה ה'תשל"ח.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ותשל"ח · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ותלמוד תורה · ראה עוד »

תורת הקרקע

#הפניה מדעי הקרקע.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ותורת הקרקע · ראה עוד »

תיכון קוגל

מקיף שש-שנתי על שם ד"ר חיים קוגל ממוקם בשכונת קריית אילון בחולון והוא התיכון הראשון שהוקם בעיר.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ותיכון קוגל · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וליטא · ראה עוד »

זיגפריד להמן

קבר זיגפריד להמן בבית העלמין של כפר הנוער בן שמן כיכר על שם ד"ר להמן בכפר הנוער בן שמן זיגפריד להמן (בגרמנית: Siegfried Lehmann; 4 בינואר 1892 – 13 ביוני 1958) היה איש חינוך יהודי-גרמני, מייסד ומנהל כפר הנוער בן שמן.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וזיגפריד להמן · ראה עוד »

חגי אשד

חגי אשד (אידלשטיין; 7 באוקטובר 1928 – 18 בנובמבר 1988) היה עיתונאי וסופר ישראלי, חבר מערכת "דבר" מ-1954 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וחגי אשד · ראה עוד »

חולון

מזרקה בקאנטרי חולון תיאטרון חולון ויד לבנים בחולון בשדרות קוגל חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וחולון · ראה עוד »

בעל-מחשבות

כתב העת "דאס פולק", ריגה, 1921 בעל-מחשבות (בכתיב יידי: בעל-מחשבֿות, נהגה: "בַּאל-מחשׁוֹבֶס"; ברוסית: Ба‘ал-Махашавот, ולפי ההגייה האשכנזית Бал-Махшовес) הוא שם העט של ד"ר איסידור ישראל אליַשֵב (אלישיב; ביידיש: ישראל איזידאָר עליאַשעוו; בגרמנית: Isidor Eljaschoff; ברוסית: Исраэль Исидор Эльяшев; 13 בספטמבר 1873, קובנה – 13 בינואר 1924, קובנה), נוירולוג, פובליציסט, פעיל ציוני, עורך ספרותי ועורך עיתונים יידי, מתרגם ומבקר ספרות, תיאטרון ואמנות, הנחשב למבקר הראשון של ספרות יידיש.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ובעל-מחשבות · ראה עוד »

ברירה טבעית

הברירה הטבעית (באנגלית: Natural Selection) היא מנגנון מרכזי בתהליך האבולוציה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וברירה טבעית · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וברית המועצות · ראה עוד »

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ובלארוס · ראה עוד »

בית עלמין הדרום

#הפניה בית העלמין הדרום.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ובית עלמין הדרום · ראה עוד »

בית העלמין הדרום (בת ים)

#הפניה בית העלמין הדרום.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ובית העלמין הדרום (בת ים) · ראה עוד »

בית הילדים היהודי בקובנה

מסיבת פורים בבית הילדים היהודי בקובנה ב-1927 או ב-1928 בית הילדים היהודי בקובנה (בגרמנית: Jüdisches Kinderhaus) היה מוסד חינוכי לילדים יהודים בקובנה שבליטא, מיסודו של המחנך זיגפריד להמן, שפעל בשנים 1921–1928.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ובית הילדים היהודי בקובנה · ראה עוד »

ביולוגיה

צורות חיים זעירות שנצפו דרך המיקרוסקופ על ידי אנטוני ואן לוונהוק. עובר אנושי בגיל 8 שבועות. בִּיּוֹלוֹגְיָה היא ענף במדעי הטבע, העוסק בהרכבו של עולם החי והצומח, במקור החיים, ברבגוניותם, ובהתנהגותם של היצורים החיים, וביחסי הגומלין בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וביולוגיה · ראה עוד »

גאוגרפיה

הר הגעש קיסקה שבאלסקה. ה'''מפה''' היא כלי העזר הבסיסי ביותר בגאוגרפיה. גֵּאוֹגְרַפְיָה (באנגלית: Geography) היא תחום מדעי אינטגרטיבי, בו נחקרים שלל תופעות ותהליכים ארציים בכדור הארץ; מגמות ותהליכים חוץ-ארציים, כמו השפעותיה של השמש על האקלים הארצי; ותהליכים אנושיים, דהיינו השפעותיה של התנהגות האדם על המרחב הפיזי.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וגאוגרפיה · ראה עוד »

גנטיקה

תהליך ייצור החלבונים בתא לפי תבנית ה-DNA הוא מהעקרונות הבסיסיים ביותר בגנטיקה גֵּנֵטִיקָה היא ענף במדעי החיים העוסק במחקר של גנים, תורשה, והמגוון הגנטי באורגניזמים.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וגנטיקה · ראה עוד »

גבעת השלושה

שנות ה-20 בית התרבות ע"ש בנדורי בתכנון האדריכל שמואל ביקלס בלב הקיבוץ, בנובמבר 2006, בהיותו מבנה נטוש חדר האוכל של גבעת השלושה שנבנה ב-1936. בשנות האלפיים, ברחוב ארלוזורוב בלב פתח תקווה ונטוש, 2004 גִּבְעַת הַשְּׁלֹוֹשָׁה הוא קיבוץ המשתייך למועצה האזורית דרום השרון ופועל כחלק מהתנועה הקיבוצית.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וגבעת השלושה · ראה עוד »

גיסן

אוניברסיטת יוסטוס ליביג תיאטרון העיר גיסן גיסן (בגרמנית: Gießen), עיר אוניברסיטאית במדינת הסן שבמרכז גרמניה, השוכנת על נהר הלאהן, בחצי הדרך בין פרנקפורט למרבורג, כ-27 ק"מ דרומית למרבורג וכ-59 ק"מ צפונית לפרנקפורט.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וגיסן · ראה עוד »

דנמרק

דֶנְמַרְק (בדנית: Danmark, הגייה:; שם ארכאי: דֶנְיָה) היא מדינה בצפון אירופה, הקטנה והדרומית שבין המדינות הנורדיות.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ודנמרק · ראה עוד »

דב ליפץ

דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ודב ליפץ · ראה עוד »

דבר (עיתון)

הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ודבר (עיתון) · ראה עוד »

דוד פרידמן (פינסק-קרלין)

הרב דוד פרידמן מקרלין (תקפ"ח, 1828 - ד' באדר תרע"ה, 1915) היה מגדולי הפוסקים של יהדות ליטא בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, התפרסם בין היתר על תמיכתו בחיבת ציון והשתתפותו בוועידת קטוביץ.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ודוד פרידמן (פינסק-קרלין) · ראה עוד »

דיפלומט

הציר הראשון של ברית המועצות בישראל, פ.א. ירשוב (F.A. Yershov) מוסר את כתב האמנתו ביום י"ב באב תש"ט דיפלומט הוא שם כולל לכל אחד מהנציגים הרשמיים של מדינה, או ארגון בין-לאומי (כגון האו"ם, האיחוד האירופי או האיחוד האפריקאי) שנשלח למדינה אחרת על מנת לנהל באופן רציף יחסים בין-לאומיים בין שתי המדינות (או בין הארגון למדינה).

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ודיפלומט · ראה עוד »

המפלגה הציונית-סוציאליסטית

ישראל בר-יהודה (אידלסון), מן המנהיגים הבולטים של המפלגה המפלגה הציונית-סוציאליסטית (צ"ס) הייתה מפלגת פועלים יהודית-ציונית-סוציאליסטית שפעלה בברית המועצות פולין בין השנים 1920–1926.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב והמפלגה הציונית-סוציאליסטית · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

העלייה החמישית

היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב והעלייה החמישית · ראה עוד »

הפועל הצעיר (עיתון)

עמוד השער של "הפועל הצעיר", 12 במרץ 1968 הפועל הצעיר היה עיתון שנוסד על ידי מפלגת הפועל הצעיר בשנת 1907.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב והפועל הצעיר (עיתון) · ראה עוד »

השדה (כתב עת)

שער הגיליון הראשון, 1920 שער גיליון, 1929 השדה: ירחון שמושי ומדעי למשק החקלאי המעורב היה כתב עת בנושאי חקלאות, כלכלה, אחזקת משק בית והיבטים שונים בחיי היומיום של החקלאים היהודים בארץ ישראל, אליהם נלוו מעת לעת מאמרים על ענייני דיומא שהנחילו לקוראים תפיסת העולם ציונית.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב והשדה (כתב עת) · ראה עוד »

הלל ריבלין

רבי הלל ריבלין ("ריבאלס") משקלוב (ב' דראש השנה ב' בתשרי ה'תקי"ח - 16 בספטמבר 1757 - שבת קודש ט' בסיוון ה'תקצ"ח - 2 ביוני 1838), שהמסורת המשפחתית טוענת שהיה תלמיד הגאון מווילנה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב והלל ריבלין · ראה עוד »

החלוץ

סמל הארגון הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב והחלוץ · ראה עוד »

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה (בעבר: הגימנסיון הריאלי העברי בקאוּנָס או הריאל-גימנסיון העברי; בהמשך: הגמנסיון העברי הפרטי הראשון בקאונס; בליטאית: Kauno žydų realinė gimnazija, ומאוחר יותר – Kauno žydų I gimnazija; בשנותיה הראשונות נקראה גימנסיית קרליבך, Carlebach-Gymnasium, על שם מייסדה, וגם גימנסיה ריאלית יהודית,.Jüdisches Realgymnasium I.E בגרמנית) הייתה הגימנסיה העברית הראשונה שפעלה במערכת החינוך היהודית של העיר קובנה (Kaunas) שבליטא.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב והגימנסיה הריאלית העברית בקובנה · ראה עוד »

ההגנה

ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וההגנה · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ווילנה · ראה עוד »

כ' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ' שבט היא פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וכ' בשבט · ראה עוד »

כפר הנוער בן שמן

כתובת חקוקה בכניסה לכפר הנוער בן שמן: '''ברוך כהנא מפלואשתי רומניה הקדיש הונו בסך ששת אלפים ל"מ לקרן הקימת לישראל בשנת תר"ע ולאחריה לשם בנין המושב בן-שמן. הדירקטוריון של הקק"ל הציב ציון זה לזכר המפעל''' בֶּן-שֶׁמֶן (כְּפַר הַנּוֹעַר) הוא כפר נוער בקרבת המושבים בן שמן וגינתון.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וכפר הנוער בן שמן · ראה עוד »

כלכלה פוליטית

ז'אן-ז'אק רוסו, ''Discours sur l'oeconomie politique'', 1758 כלכלה פוליטית חוקרת, כיצד קשרי הגומלין בין מערכות כלכליות (השוק, כלכלה לאומית/גלובלית, בנקים מרכזיים) ומערכות פוליטיות (מוסדות, פרלמנטים/ממשלות והחוק) משפיעות ותלויות אחת בשנייה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וכלכלה פוליטית · ראה עוד »

כימאי

כימאית בעבודתה מעבדה למחקר ביוכימי. המעבדה היא סביבת העבודה העיקרית של הכימאי. כימאי הוא אדם העוסק בכימיה.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וכימאי · ראה עוד »

כימיה

הטבלה המחזורית, המודל המוצלח ביותר כיום למיון כל היסודות הכימיים הידועים לאדם. כִימְיָה (מיוונית: Χημια) היא ענף במדעי הטבע העוסק בהרכב החומר, מבנהו, תכונותיו והשינויים החלים בו במהלך אינטראקציה עם חומר אחר.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וכימיה · ראה עוד »

כימיה אורגנית

מבנה המולקולה האורגנית מתאן, התרכובת ההידרוקרבונית הפשוטה ביותרכִימְיָה אוֹרְגָנִית היא ענף בכימיה העוסק במבנה, במאפיינים ובתגובות של תרכובות אורגניות - מגוון החומרים המכילים אטומי פחמן ומימן.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וכימיה אורגנית · ראה עוד »

י"א באדר

פסל "האריה השואג" של האומן אברהם מלניקוב בבית הקברות של כפר גלעדי.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וי"א באדר · ראה עוד »

י"ג בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ג טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וי"ג בטבת · ראה עוד »

ישראלי

#הפניה ישראלים.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב וישראלי · ראה עוד »

יחיאל מיכל פינס

הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »

יגור

יגור מהכרמל יָגוּר הוא קיבוץ למרגלותיו הצפון-מזרחיים של הר הכרמל, כתשעה קילומטרים דרומית-מזרחית לחיפה, ונמצא בפתחו של נחל יגור.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ויגור · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ויהדות ליטא · ראה עוד »

1898

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ו1898 · ראה עוד »

1903

הטיסה הראשונה של האחים רייט.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ו1903 · ראה עוד »

1914

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ו1914 · ראה עוד »

1916

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ו1916 · ראה עוד »

1918

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ו1918 · ראה עוד »

1920

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ו1920 · ראה עוד »

1921

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ו1921 · ראה עוד »

1924

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ו1924 · ראה עוד »

1925

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ו1925 · ראה עוד »

1930

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ו1930 · ראה עוד »

1931

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ו1931 · ראה עוד »

1943

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ו1943 · ראה עוד »

1945

אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ו1945 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ו1948 · ראה עוד »

1949

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ו1949 · ראה עוד »

1965

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ו1965 · ראה עוד »

1977

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ו1977 · ראה עוד »

1989

נפילת חומת ברלין בליל 9 בנובמבר 1989 היה אירוע מכונן במהלך המלחמה הקרה ומהפכות סתיו העמים בהן הופלו ממשלות קומוניסיטות במרכז ומזרח אירופה, והיה האות לאיחוד גרמניה כשנה לאחר מכן.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ו1989 · ראה עוד »

21 בפברואר

21 בפברואר הוא היום ה-52 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ו21 בפברואר · ראה עוד »

23 בדצמבר

23 בדצמבר הוא היום ה־357 בשנה (358 בשנה מעוברת) בשבוע ה־51 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מרדכי אלישיב ו23 בדצמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מרדכי_אלישיב

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »