גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
55 יחסים: מאיר בן ברוך מרוטנברג, מאיר הכהן מרוטנבורג, מערת קבורה, מרדכי בן הלל הכהן, משה בן חביב, משה הכהן ממגנצא, מהר"ם מרוטנברג, מהר"ם מרוטנבורג, אליעזר בן נתן, אוצר החכמה, אור זרוע, נירנברג, ספר מצוות קטן, סיני (כתב עת), פסיקת הלכה, פעיל ציוני, פרעות רינדפלייש, פרץ מקורביל, קלונימוס בן משולם, קבר עובדיה מברטנורא, קידוש השם, רמ"א, ראשונים, ראבי"ה, רבנו פרץ, רבנו גרשום, ש"ס וילנא, שמחה עמנואל, שמואל בן אהרון שלטשטדט, שולחן ערוך, תפילין, תרביץ, תלמוד, בעלי התוספות, בית הקברות בהר הזיתים, בית יוסף, דוד קונפורטי, דוכסות בוואריה, ה'נ"ח, ה'י', המאה ה-15, המאה ה-17, הלכה, הגהות מיימוניות, כ"ב באב, יצחק מקורביל, יצחק שילת, ירושלים, יחיאל מפריז, יהדות אשכנז, ..., יוסף קארו, 1 באוגוסט, 1250, 1291, 1298. להרחיב מדד (5 יותר) »
מאיר בן ברוך מרוטנברג
#הפניה מהר"ם מרוטנבורג.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומאיר בן ברוך מרוטנברג · ראה עוד »
מאיר הכהן מרוטנבורג
רבי מאיר בר יקותיאל הכהן מרוטנבורג (בערך 1260 – י"ב באב ה'נ"ח, 1298) היה בן דורו ומתלמידיו הגדולים של המהר"ם מרוטנבורג, שהיה עמו גם בזמן שהותו במאסר, ומחבר הגהות מימוניות על משנה תורה לרמב"ם.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומאיר הכהן מרוטנבורג · ראה עוד »
מערת קבורה
הכניסה לקברי הסנהדרין בירושלים מערת קבורה היא מערה בה נהוג היה לקבור בתקופות הקדומות.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומערת קבורה · ראה עוד »
מרדכי בן הלל הכהן
מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומרדכי בן הלל הכהן · ראה עוד »
משה בן חביב
רבי משה בן רבי שלמה אבן חביב (תי"ד, 1654 - תנ"ו, 1696) היה הראשון לציון וראש ישיבה בירושלים.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומשה בן חביב · ראה עוד »
משה הכהן ממגנצא
רבי משה הכהן ממגנצא (או רבי משה הכהן אשכנזי או רמ"ה), היה בן תקופת בעלי התוספות ולמד בישיבת רבינו תם.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומשה הכהן ממגנצא · ראה עוד »
מהר"ם מרוטנברג
#הפניה מהר"ם מרוטנבורג.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומהר"ם מרוטנברג · ראה עוד »
מהר"ם מרוטנבורג
רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »
אליעזר בן נתן
רבי אליעזר בן נתן (נקרא גם רבי אליעזר הזקן או רבי אליעזר ממיינץ) (ד'תת"נ, 1090, לערך – ד'תתק"ל, 1170), היה מרבני תקופת הראשונים, ומבעלי התוספות הראשונים במגנצה (מיינץ) שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ואליעזר בן נתן · ראה עוד »
אוצר החכמה
אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ואוצר החכמה · ראה עוד »
אור זרוע
שער הספר משנת תרכ"ב בדפוס זיטאמיר ספר אור זרוע הוא ספר הלכתי שנכתב על ידי רבי יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ואור זרוע · ראה עוד »
נירנברג
נִירְנְבֶּרְג (גרמנית: Nürnberg,, פרנקונית: Nämberch, "נֶמבֶּרְך") היא העיר השנייה בגודלה בבוואריה שבגרמניה אחרי מינכן, והעיר ה-14 בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ונירנברג · ראה עוד »
ספר מצוות קטן
ספר מצוות קטן (סמ"ק) (בשמו המקורי 'שבעת עמודי גולה') הוא ספר הלכה שחובר על ידי רבי יצחק מקורביל ופורסם במאה השלוש עשרה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וספר מצוות קטן · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
פסיקת הלכה
פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ופסיקת הלכה · ראה עוד »
פעיל ציוני
#הפניה ציונות#רקע רעיוני והיסטורי.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ופעיל ציוני · ראה עוד »
פרעות רינדפלייש
פרעות רינדפלייש (בגרמנית: Rintfleisch-Pogrom או Rintfleisch-Verfolgung) היו סדרת פרעות ביהודים שנערכו בדוכסות בוואריה שבאימפריה הרומית הקדושה (כיום שטחי פרנקוניה ופפאלץ עלית) בקיץ 1298, ה'נ"ח.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ופרעות רינדפלייש · ראה עוד »
פרץ מקורביל
#הפניה רבנו פרץ.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ופרץ מקורביל · ראה עוד »
קלונימוס בן משולם
רבי קָלוֹנִימוּס ממגנצא ("בן רבנא משולם בן רבנא קלונימוס בן רבנא משה בן רבנא קלונימוס") חי ופעל בתחילת המאה ה-11), על פי האגדה קיבל את הפיוט ונתנה תוקף ממחברו אמנון ממגנצא.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וקלונימוס בן משולם · ראה עוד »
קבר עובדיה מברטנורא
#הפניה קבר רבי עובדיה מברטנורא.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וקבר עובדיה מברטנורא · ראה עוד »
קידוש השם
קידוש השם היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יהודי חייב למסור את נפשו למען קידוש שמו של האל, במקרים בהם חל דין של יהרג ואל יעבור, ובעיקר על העבירות החמורות - עבודה זרה, שפיכות דמים, וגילוי עריות.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וקידוש השם · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ורמ"א · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וראשונים · ראה עוד »
ראבי"ה
#הפניה אליעזר בן יואל.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וראבי"ה · ראה עוד »
רבנו פרץ
רבנו פרץ בן אליהו מקורביל (חי במאה ה-13; נפטר בין 1297 ל-1299) היה מאחרוני בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ורבנו פרץ · ראה עוד »
רבנו גרשום
רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ורבנו גרשום · ראה עוד »
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וש"ס וילנא · ראה עוד »
שמחה עמנואל
שמחה עמנואל (נולד ב-1 בדצמבר 1957) הוא פילולוג, פרופסור מן המניין בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, לימד בעבר גם באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ושמחה עמנואל · ראה עוד »
שמואל בן אהרון שלטשטדט
#הפניה שמואל שלטשטט.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ושמואל בן אהרון שלטשטדט · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ושולחן ערוך · ראה עוד »
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ותפילין · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ותרביץ · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ותלמוד · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ובעלי התוספות · ראה עוד »
בית הקברות בהר הזיתים
#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ובית הקברות בהר הזיתים · ראה עוד »
בית יוסף
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ובית יוסף · ראה עוד »
דוד קונפורטי
רבי דוד קונפורטי (שע"ח, 1618/1619, סלוניקי - סביבות ת"נ, 1690, קהיר) היה רב, פוסק וכרוניקאי.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ודוד קונפורטי · ראה עוד »
דוכסות בוואריה
דוכסות בוואריה (בגרמנית: Herzogtum Bayern) הייתה אחת מחמשת הדוכסויות השבטיות של פרנקיה המזרחית, והתקיימה עד לשנת 1623, שאז קיבלה מעמד של נסיכות בוחרת.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ודוכסות בוואריה · ראה עוד »
ה'נ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וה'נ"ח · ראה עוד »
ה'י'
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וה'י' · ראה עוד »
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל והמאה ה-15 · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל והמאה ה-17 · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל והלכה · ראה עוד »
הגהות מיימוניות
הגהות מיימוניות הוא חיבור הלכתי מהמאה ה-13 שחיבר רבי מאיר הכהן מרוטנבורג.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל והגהות מיימוניות · ראה עוד »
כ"ב באב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וכ"ב באב · ראה עוד »
יצחק מקורביל
רבי יצחק מקורביל (הסמ"ק. ? - כ"ח באייר ה'ם', 29 באפריל 1280) היה מחכמי הראשונים במאה ה-13, ומבעלי התוספות בצרפת.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ויצחק מקורביל · ראה עוד »
יצחק שילת
הרב יצחק שֵילת (נולד בכ"ט באייר תש"ו, 30 במאי 1946) הוא ממייסדי ומראשי ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, חוקר, מתרגם ועורך של כתבי הרמב"ם וספר הכוזרי.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ויצחק שילת · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל וירושלים · ראה עוד »
יחיאל מפריז
רבי יחיאל מפריש (גם רבי יחיאל הקדוש, החסיד, הזקן, מאור הגולה, המלאך המושיע. בצרפתית: Sire Vives; נפטר בשבת, י"ב בניסן ה'כ' או ה'כ"ד - 1260 או 1264) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מבעלי התוספות, אב בית דין, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומגדולי וחשובי רבני דורו שפעל במאה ה-13 בממלכת צרפת.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ויחיאל מפריז · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ויוסף קארו · ראה עוד »
1 באוגוסט
1 באוגוסט הוא היום ה-213 בשנה (214 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ו1 באוגוסט · ראה עוד »
1250
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ו1250 · ראה עוד »
1291
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ו1291 · ראה עוד »
1298
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי בן הלל ו1298 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מרדכי_בן_הלל
