גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
115 יחסים: מסכת הוריות, מרדכי יפה, משה מונטיפיורי, מלריה, מזכרת בתיה, מדרש, מדרש שוחר טוב, מכון ירושלים, אריה לייב יפה, אב"ד, אברהם יצחק הכהן קוק, אגרות הראי"ה, אוטנה, אוטיאן, איתם הנקין, נתן גורן, נובמבר, ניקופול (אוקראינה), סדר זרעים, עם הספר (הוצאת ספרים), פסיקת הלכה, פרשת וארא, פתח תקווה, פולמוס השמיטה, פינסק, פירוש הרמב"ן לתורה, פיוטרקוב, צבי הירש קלישר, צבי הירש הכהן וולק, צבי יהודה קוק, קרקינובה, קלמן כהנא, קדושת ארץ ישראל, רמב"ן, ראשון לציון, רפאל חסמן, רב, רוז'ינוי, שמואל מוהליבר, שמיטה, שמיטה בזמן הזה, שאוולי, שנת שמיטה, שנת השמיטה, שטעטל, שוחר טוב, שוחט, תנ"ך, תק"פ, תר"ע, ..., תרמ"א, תרנ"ב, תרע"ב, תרע"ג, תרכ"ה, תשס"ב, תשס"ד, תשל"ח, תשכ"ז, תשי"ח, תשי"ד, תל אביב-יפו, תלמוד בבלי, תהלים, תהילים, תורה, לנתיבות ישראל (ספר), לוצין, ליטא, חשוון, חובבי ציון, חודש, חיים מוולוז'ין, בצלאל יפה, ברל כהן, בלארוס, בית העלמין סגולה, גאולה בת יהודה, דפוס עזריאל, דב ליפץ, דב בער יפה, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית, העלייה הראשונה, הראי"ה, הלבנון, הלכה, הגאון מווילנה, הגדה של פסח, הוצאת א. לוין אפשטיין, הורדנה, היתר המכירה, היברובוקס, היישוב הישן, כ"ה בחשוון, כולרה, יצחק מוולוז'ין, יצחק אלחנן ספקטור, ירושלים, ישראל יהושע טרונק, ישיבת וולוז'ין, ישיבה, יחיאל מיכל פינס, יחיאל בריל, יהושע לייב דיסקין, יהוד (מושבה), יוסף צבי הלוי, יוסף זכריה שטרן, יישוב ארץ ישראל, 1820, 1882, 1888, 1891, 26 בנובמבר. להרחיב מדד (65 יותר) »
מסכת הוריות
מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת היא המסכת העשירית והאחרונה בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ומסכת הוריות · ראה עוד »
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ומרדכי יפה · ראה עוד »
משה מונטיפיורי
משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »
מלריה
פסל יתוש אנופלס בפתח בית הספר להיגיינה ולרפואה טרופית בלונדון מָלַרְיָה (בלטינית: Malaria; או קדחת הביצות) היא מחלה זיהומית הנפוצה בעיקר באזור הטרופי.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ומלריה · ראה עוד »
מזכרת בתיה
מיצג בכניסה למזכרת בתיה מַזְכֶּרֶת בַּתְיָה היא מועצה מקומית במחוז המרכז.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ומזכרת בתיה · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ומדרש · ראה עוד »
מדרש שוחר טוב
#הפניה מדרש תהילים.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ומדרש שוחר טוב · ראה עוד »
מכון ירושלים
הלוגו של מכון ירושלים מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ומכון ירושלים · ראה עוד »
אריה לייב יפה
"פגישת מחזור" של משתתפי הקונגרס הציוני הראשון בביתו של יהושע השל פרבשטיין בירושלים, עם נחום סוקולוב. בתמונה: יוסף קלוזנר, צבי בלקובסקי, לייב יפה, מנחם אוסישקין, יצחק לייב גולדברג ממוזער אריה לייב יפה (י"ג בסיוון ה'תרל"ו, 5 ביוני 1876, גרודנו – ל' באדר א' ה'תש"ח, 11 במרץ 1948, ירושלים) היה מתרגם, משורר ומנהיג ציוני.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ואריה לייב יפה · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ואב"ד · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אגרות הראי"ה
#הפניה אגרות הראיה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ואגרות הראי"ה · ראה עוד »
אוטנה
אוטנה (בליטאית: Utena; ברוסית: Утена; בפולנית: Uciana; ביידיש ובעברית: אוטיאן) היא עיר בצפון מזרח ליטא ששוכנת במרחק של 92 ק"מ מצפון לעיר הבירה וילנה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ואוטנה · ראה עוד »
אוטיאן
#הפניה אוטנה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ואוטיאן · ראה עוד »
איתם הנקין
הרב איתם שמעון הנקין (ד' באדר א' ה'תשמ"ד, 6 בפברואר 1984 – י"ט בתשרי ה'תשע"ו, 1 באוקטובר 2015) היה חוקר תורני, עורך ספרותי, היסטוריון ומחבר ספרי הלכה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ואיתם הנקין · ראה עוד »
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ונתן גורן · ראה עוד »
נובמבר
נובמבר (מלטינית: November) הוא החודש האחד עשר בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ונובמבר · ראה עוד »
ניקופול (אוקראינה)
ניקוֹפּוֹל (אוקראינית: Нікополь; רוסית: Ни́кополь; יוונית: Νικόπολις, פירוש שמה "עיר הניצחון") היא עיר בדרום אוקראינה במחוז דניפרופטרובסק.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וניקופול (אוקראינה) · ראה עוד »
סדר זרעים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וסדר זרעים · ראה עוד »
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
פסיקת הלכה
פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ופסיקת הלכה · ראה עוד »
פרשת וארא
משה ואהרן לפני פרעה, ציור של בנג'מין וסט פָּרָשַׁת וָאֵרָא היא פרשת השבוע השנייה בספר שמות.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ופרשת וארא · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ופתח תקווה · ראה עוד »
פולמוס השמיטה
#הפניה היתר מכירה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ופולמוס השמיטה · ראה עוד »
פינסק
פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ופינסק · ראה עוד »
פירוש הרמב"ן לתורה
פירוש הרמב"ן לתורה דפוס ונציה פירוש הרמב"ן לתורה הוא אחד מספרי היסוד לפרשנות המקרא והאמונה היהודית.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ופירוש הרמב"ן לתורה · ראה עוד »
פיוטרקוב
#הפניה פיוטרקוב טריבונלסקי.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ופיוטרקוב · ראה עוד »
צבי הירש קלישר
הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה, 1795 – ה' בחשוון תרל"ה, 16 באוקטובר 1874), היה רב שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וצבי הירש קלישר · ראה עוד »
צבי הירש הכהן וולק
רבי צבי הירש הכהן וולק (ביידיש: וואָלק; תרט"ז - ד' בטבת תרס"ז, 21 בדצמבר 1906, פינסק) היה רב ליטאי, רבה של העיר פינסק, ומחבר הפירוש "כתר כהונה" על הספרי.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וצבי הירש הכהן וולק · ראה עוד »
צבי יהודה קוק
הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וצבי יהודה קוק · ראה עוד »
קרקינובה
קרקינובה (בליטאית: Krekenava, קרקנבה; ביידיש: קראַקינאָווע) היא עיירה בת כ-2,100 תושבים במחוז פוניבז' שבליטא, השוכנת על גדת נהר נבז'יס (Nevėžis).
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וקרקינובה · ראה עוד »
קלמן כהנא
הרב קלמן כהנא משמאל בלימוד גמרא בקיבוץ חפץ חיים הרב ד"ר קלמן כהנא (כ"ב באייר תר"ע – י"א באלול תשנ"א, 31 במאי 1910 – 20 באוגוסט 1991) היה רב הקיבוץ חפץ חיים, מייסד וראש בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית, ומחברם של ספרים תורניים רבים.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וקלמן כהנא · ראה עוד »
קדושת ארץ ישראל
קדושת ארץ ישראל מביאה לידי חיוב שביעית על-פי האמונה היהודית, ארץ ישראל קדושה יותר מכל הארצות.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וקדושת ארץ ישראל · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ורמב"ן · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וראשון לציון · ראה עוד »
רפאל חסמן
רפאל חסמן (ח' בחשוון תרנ"ה, 7 בנובמבר 1895 – ה' בשבט תשל"ב, 20 בינואר 1972) היה עיתונאי וסופר עברי במשך עשרות שנים, בחו"ל ובישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ורפאל חסמן · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ורב · ראה עוד »
רוז'ינוי
רוֹזִ'ינוֹי (בבלארוסית: Ружаны, "רוּזַ'אנִי"; בפולנית: Różana, "רוּזַ'נַה"; ביידיש: ראָזשינאָי; מקובלים גם השמות Ражана, "רַזַ'נַה", וכן Ражаная, "רַזַ'נַיַה") היא עיירה קטנה השוכנת לגדות הנהר רוז'נקה, בנפת פרוז'ני שבמחוז ברסט שבמערב בלארוס.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ורוז'ינוי · ראה עוד »
שמואל מוהליבר
הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד, 25 באפריל 1824 – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח, 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ושמואל מוהליבר · ראה עוד »
שמיטה
קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ושמיטה · ראה עוד »
שמיטה בזמן הזה
#הפניה שביעית בזמן הזה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ושמיטה בזמן הזה · ראה עוד »
שאוולי
#הפניה שיאוליאי.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ושאוולי · ראה עוד »
שנת שמיטה
סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ושנת שמיטה · ראה עוד »
שנת השמיטה
#הפניה שנת שמיטה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ושנת השמיטה · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ושטעטל · ראה עוד »
שוחר טוב
#הפניה מדרש תהילים.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ושוחר טוב · ראה עוד »
שוחט
שוחט בעבודתו שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ושוחט · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ותנ"ך · ראה עוד »
תק"פ
#הפניה ה'תק"ף.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ותק"פ · ראה עוד »
תר"ע
#הפניה ה'תר"ע.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ותר"ע · ראה עוד »
תרמ"א
#הפניהה'תרמ"א.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ותרמ"א · ראה עוד »
תרנ"ב
#הפניה ה'תרנ"ב.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ותרנ"ב · ראה עוד »
תרע"ב
#הפניה ה'תרע"ב.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ותרע"ב · ראה עוד »
תרע"ג
#הפניה ה'תרע"ג.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ותרע"ג · ראה עוד »
תרכ"ה
#הפניה ה'תרכ"ה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ותרכ"ה · ראה עוד »
תשס"ב
#הפניה ה'תשס"ב.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ותשס"ב · ראה עוד »
תשס"ד
#הפניה ה'תשס"ד.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ותשס"ד · ראה עוד »
תשל"ח
#הפניה ה'תשל"ח.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ותשל"ח · ראה עוד »
תשכ"ז
#הפניה ה'תשכ"ז.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ותשכ"ז · ראה עוד »
תשי"ח
#הפניה ה'תשי"ח.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ותשי"ח · ראה עוד »
תשי"ד
#הפניה ה'תשי"ד.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ותשי"ד · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תהלים
#הפניה תהילים.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ותהלים · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ותהילים · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ותורה · ראה עוד »
לנתיבות ישראל (ספר)
לנתיבות ישראל הוא קורפוס מאמרי הגות ומחשבה בנושאים שונים אותם כתב הרב צבי יהודה קוק המאוגדים בשני כרכים.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ולנתיבות ישראל (ספר) · ראה עוד »
לוצין
#הפניהלודזה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ולוצין · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וליטא · ראה עוד »
חשוון
בול ישראלי לחודש מרחשון, מזל עקרב. ציפורי חשוון או חשון, בשמו המלא נקרא מרחשוון או מרחשון (מאכדית: waraḫsamna), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורת חז"ל.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וחשוון · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וחובבי ציון · ראה עוד »
חודש
מופעי הירח עם מספר הימים בחודש הירחי חֹדֶשׁ הוא יחידת זמן שאורכה מבוסס על זמן ההקפה של הירח סביב כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וחודש · ראה עוד »
חיים מוולוז'ין
הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »
בצלאל יפה
מצבת קברו בבית הקברות טרומפלדור בצלאל יפה (27 ביוני 1868, ז' בתמוז תרכ"ח – 14 בדצמבר 1925, י"ז בכסלו תרפ"ו) היה חלוץ ציוני בתחומי רכש קרקעות תל אביב, תעשייה והשקיה וכן בתחום ההתארגנות הפוליטית של היישוב.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ובצלאל יפה · ראה עוד »
ברל כהן
ברל כׇהׇן (קָגָן) (ביידיש: בערל כּהן; באנגלית: Berl Kagan; 1911 – 19 באפריל 1993) היה ביבליוגרף יידי אמריקאי ממוצא ליטאי.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וברל כהן · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ובלארוס · ראה עוד »
בית העלמין סגולה
#הפניה בית הקברות סגולה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ובית העלמין סגולה · ראה עוד »
גאולה בת יהודה
#הפניה גאולה בת-יהודה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וגאולה בת יהודה · ראה עוד »
דפוס עזריאל
משה עזריאל, מייסד בית הדפוס דפוס עזריאל היה בית דפוס עברי שהוקם תחילה בירושלים ובהמשך בתל אביב, ותפס מקום ניכר בהתפתחות ירושלים בראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ודפוס עזריאל · ראה עוד »
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ודב ליפץ · ראה עוד »
דב בער יפה
רבי דב בער יפה (לעיתים: קארליטשער; 1797, תקנ"ז – 1829, ט"ו בשבט תקפ"ט) כיהן כרבה של אוטיאן, ואחד מתלמידיו המובחרים של רבי חיים מוולוז'ין.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ודב בער יפה · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה והספרייה הלאומית · ראה עוד »
העלייה הראשונה
העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה והעלייה הראשונה · ראה עוד »
הראי"ה
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה והראי"ה · ראה עוד »
הלבנון
סדר יד בעבודתו "הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה והלבנון · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה והלכה · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה והגאון מווילנה · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה והגדה של פסח · ראה עוד »
הוצאת א. לוין אפשטיין
הוצאת א.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה והוצאת א. לוין אפשטיין · ראה עוד »
הורדנה
#הפניה גרודנו.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה והורדנה · ראה עוד »
היתר המכירה
#הפניה היתר מכירה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה והיתר המכירה · ראה עוד »
היברובוקס
היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה והיברובוקס · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה והיישוב הישן · ראה עוד »
כ"ה בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ה חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וכ"ה בחשוון · ראה עוד »
כולרה
כוֹלֵרָה (בספרות העברית מצוי גם הכתיב חֳלִירַע; בלועזית: Cholera) היא מחלה זיהומית מידבקת, הנגרמת מהחיידק Vibrio cholerae ומתבטאת בשלשולים מרובים, לעיתים עד כדי התייבשות ומוות.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וכולרה · ראה עוד »
יצחק מוולוז'ין
הרב יצחק איצקוביץ מוולוז'ין, הנודע בכינוי רבי איצל'ה וולוז'ינר; (ה'תק"ם (1780) - כ"ו באייר ה'תר"ט (1849) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין, ממנהיגי יהדות רוסיה במחצית הראשונה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ויצחק מוולוז'ין · ראה עוד »
יצחק אלחנן ספקטור
מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") הרב יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ספעקטאָר, בניו נקראו בשם רבינוביץ' - ראַבינאָוויץ), (ה'תקע"ז, ראש - כ"א באדר ה'תרנ"ו, קובנה), היה רבה הראשי של קובנה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ויצחק אלחנן ספקטור · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וירושלים · ראה עוד »
ישראל יהושע טרונק
#הפניה ישראל יהושע מקוטנא.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וישראל יהושע טרונק · ראה עוד »
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה וישיבה · ראה עוד »
יחיאל מיכל פינס
הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »
יחיאל בריל
#הפניהיחיאל ברי"ל.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ויחיאל בריל · ראה עוד »
יהושע לייב דיסקין
#הפניה משה יהושע יהודה לייב דיסקין.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ויהושע לייב דיסקין · ראה עוד »
יהוד (מושבה)
בית הראשונים יְהוּד הייתה מושבה חקלאית לשעבר שהקימו מתיישבי פתח תקווה בסוף 1882.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ויהוד (מושבה) · ראה עוד »
יוסף צבי הלוי
הרב יוסף צבי הלוי (קלמנס) (אלול תרל"ד, 1874 – ד' באדר תש"ך, 3 במרץ 1960) היה אב בית הדין הרבני בתל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ויוסף צבי הלוי · ראה עוד »
יוסף זכריה שטרן
הרב יוסף זכריה שטרן (מכונה הרב הזוכר והגאון מווילנא השאוולאי, ה'תקצ"א – י"א בתשרי ה'תרס"ד, 1831 – 1903) רב בשאוולי שבליטא ומחבר פורה (המכונה בדרך כלל על שם ספרו הידוע 'זכר יהוסף').
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ויוסף זכריה שטרן · ראה עוד »
יישוב ארץ ישראל
#הפניה מצוות יישוב ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ויישוב ארץ ישראל · ראה עוד »
1820
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ו1820 · ראה עוד »
1882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ו1882 · ראה עוד »
1888
אנגלית.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ו1888 · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ו1891 · ראה עוד »
26 בנובמבר
26 בנובמבר הוא היום ה-330 בשנה, (331 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: מרדכי גימפל יפה ו26 בנובמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מרדכי_גימפל_יפה
