סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

מרדכי עמרם הירש

מַדָד מרדכי עמרם הירש

הרב מרדכי עמרם (מרקוס) הירש (בהונגרית: Hirsch Márkus; בגרמנית: Markus Hirsch; כ"ח בשבט תקצ"ג, 17 בפברואר 1833 – כ"ז באייר תרס"ט, 18 במאי 1909) היה אב בית דין אובודה, פראג והמבורג. [1]

45 יחסים: ממלכת הונגריה, מאיר לרנר, מנהג וינה, מישקולץ, אנציקלופדיה יודאיקה, ארד (עיר), אלטונה, אב בית דין, אגודת ישראל, אובודה, נאולוגים, סולנוק, עזריאל הילדסהיימר, פראג, פשט (הונגריה), קאשוי, קרצג, קהילות הסטטוס קוו אנטה, רש"ר הירש, שי"ר, תקצ"ג, תרס"ט, תורה עם דרך ארץ, לקסיקון יהודי הונגרי, טיסהבה, חנוך ארנטרוי, חברה קדישא, בית המדרש לרבנים בברלין, בית המדרש לרבנים בבודפשט, גרמנית, המבורג, הקרע ביהדות הונגריה, הרייך הגרמני, הלל ליכטנשטיין, הונגרית, הכתב סופר, כ"ז באייר, כ"ח בשבט, ישיבת פרשבורג, יחזקאל משה פישמן, יוליוס קרליבך, 17 בפברואר, 18 במאי, 1833, 1909.

ממלכת הונגריה

ממלכת הונגריה (בהונגרית: Magyar Királyság, בלטינית: Regnum Hungariae) הייתה ממלכה היסטורית שהורכבה בשיא התפשטותה מהונגריה, מסלובקיה ומקרואטיה של ימינו (למעט איסטריה), מטרנסילבניה (ברומניה של ימינו), מקרפטו-רותניה (באוקראינה של ימינו), מוויבודינה (בסרביה של ימינו), מבורגנלנד (באוסטריה של ימינו), ומשטחים קטנים אחרים הגובלים בימינו ברפובליקה ההונגרית העכשווית.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש וממלכת הונגריה · ראה עוד »

מאיר לרנר

הרב מאיר לרנר, שנות ה-20 של המאה ה-20 רבי מאיר לרנר (אדר תרי"ז, 1857, צ'נסטוחובה - י"ג בתמוז תר"צ, 9 ביולי 1930, אלטונה) היה רב אשכנזי-בריטי ממוצא פולני, רב קהילות "חברת בני ישראל" בלונדון ורבה של אלטונה.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ומאיר לרנר · ראה עוד »

מנהג וינה

#הפניה נוסח וינה.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ומנהג וינה · ראה עוד »

מישקולץ

חשמליות ברחוב סֵצֶ'נִ'י (מדרחוב) מישקולץ (בהונגרית: Miskolc) היא עיר תעשייתית גדולה בצפון-מזרח הונגריה, ובירת מחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ומישקולץ · ראה עוד »

אנציקלופדיה יודאיקה

אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית: Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ואנציקלופדיה יודאיקה · ראה עוד »

ארד (עיר)

ארד (ברומנית ובהונגרית: Arad) היא עיר ברומניה, בירת מחוז ארד שבשוליה המערביים של חבל טרנסילבניה, באזור ההיסטורי הקרוי קרישאנה (קֶרֶשׁווידֵק) או פרטיום (פארציום).

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש וארד (עיר) · ראה עוד »

אלטונה

אלטונה (בגרמנית: Altona) הוא שמו של הרובע המערבי ביותר של המבורג, גרמניה.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ואלטונה · ראה עוד »

אב בית דין

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ואב בית דין · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ואגודת ישראל · ראה עוד »

אובודה

סמל אובודה בית עיריית אובודה שרידי אמפיתיאטרון רומי מאקווינקום הקדומה בלב שכונה מודרנית בית הכנסת של אובודה אוֹבּוּדָה (בהונגרית: Óbuda, מילולית: בוּדָה העתיקה, בגרמנית: Alt-Ofen, בסרבו-קרואטית: Stari Budim, ביידיש: אלט אופען, בעברית רבנית: אויבן יָשָן או בודא ישן) היא אחת משלוש הערים היוצרות את בודפשט, בירת הונגריה (יחד עם בודה ופשט) והעתיקה שבהן.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ואובודה · ראה עוד »

נאולוגים

#הפניה יהדות נאולוגית.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ונאולוגים · ראה עוד »

סולנוק

סולנוק (בהונגרית: Szolnok) היא עיר במרכז הונגריה, על גדות נהר הטיסה בלב המישור ההונגרי הגדול כ-100 ק"מ דרומית מזרחית מבודפשט.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש וסולנוק · ראה עוד »

עזריאל הילדסהיימר

הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »

פראג

מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ופראג · ראה עוד »

פשט (הונגריה)

ממוזער פֶּשְׁט (בהונגרית: Pest, בלטינית: Pestum, Pestinum) הייתה עיר בממלכת הונגריה, על הגדה המזרחית של הדנובה, ממול למצודת בודה.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ופשט (הונגריה) · ראה עוד »

קאשוי

#הפניה קושיצה.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש וקאשוי · ראה עוד »

קרצג

קרצג (בהונגרית: Karcag) היא עיר במחוז יאס-נאג'קון-סולנוק, בצפון המישור הגדול בחלקו המזרחי של מרכז הונגריה.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש וקרצג · ראה עוד »

קהילות הסטטוס קוו אנטה

לוח בכניסה לבית הכנסת לשעבר של טרנבה בסלובקיה הסטטוס קוו אנטה (ביידיש: שטאטוסקווא, בהונגרית: Statusquo-ante) היה כינויין של הקהילות היהודיות בממלכת הונגריה שסירבו להצטרף לאחד משני הארגונים הארציים – הנאולוגי והאורתודוקסי – שקמו לאחר הקונגרס של 69–1868 ונותרו עצמאיות.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש וקהילות הסטטוס קוו אנטה · ראה עוד »

רש"ר הירש

הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ורש"ר הירש · ראה עוד »

שי"ר

#הפניה שלמה יהודה רפפורט.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ושי"ר · ראה עוד »

תקצ"ג

#הפניה ה'תקצ"ג.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ותקצ"ג · ראה עוד »

תרס"ט

#הפניה ה'תרס"ט.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ותרס"ט · ראה עוד »

תורה עם דרך ארץ

#הפניה נאו-אורתודוקסיה (יהדות).

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ותורה עם דרך ארץ · ראה עוד »

לקסיקון יהודי הונגרי

"לקסיקון יהודי הונגרי" (הופיע גם בשם "לקסיקון יהודי"; בהונגרית, Magyar zsidó lexikon) הוא לקסיקון בשפה ההונגרית, בעריכת פֵּטֶר אוּיוַוארִי (עד 1913 שם משפחתו היה גרוסמן), שיצא לאור בבודפשט בשנת 1929.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ולקסיקון יהודי הונגרי · ראה עוד »

טיסהבה

טיסהבה (בהונגרית: Tiszabő) הוא כפר גדול במישור הגדול הצפוני, במחוז יאס-נאג'קון-סולנוק בנפת קונהג'ש.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש וטיסהבה · ראה עוד »

חנוך ארנטרוי

הרב חנוך הכהן אֶרנטרוי (בכתיב יידי: עֶהרֶענְטרַייא; ה'תרי"ד, 10 במרץ 1854 - כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, 2 בינואר 1927) היה רב גרמני-אורתודוקסי, רב ואב"ד מינכן.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש וחנוך ארנטרוי · ראה עוד »

חברה קדישא

400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת (גחש"א), או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש וחברה קדישא · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים בברלין

בית המדרש לרבנים בברלין (Rabbinerseminar zu Berlin; עד 1882: Rabbinerseminar für das Orthodoxe Judenthum – "בית המדרש לרבנים ליהדות אורתודוקסית") הוא מוסד יהודי רבני אורתודוקסי, שהוקם בא' בחשוון תרל"ד (22 באוקטובר 1873) בברלין על ידי הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (1820–1889), חוקר ומחנך, שעמד בראשו עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ובית המדרש לרבנים בברלין · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים בבודפשט

פרופסור יצחק יהודה גולדציהר מראשוני המורים של הסמינר בית המדרש הארצי לרבנים – האוניברסיטה ללימודי יהדות (בהונגרית: Országos Rabbiképző – Zsidó Egyetem) הוא מוסד להכשרת רבנים ולמדעי היהדות הממוקם בבודפשט שבהונגריה, שנפתח ב-1877 והוא הסמינר הרבני הוותיק ביותר שעודו פועל.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ובית המדרש לרבנים בבודפשט · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש וגרמנית · ראה עוד »

המבורג

הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש והמבורג · ראה עוד »

הקרע ביהדות הונגריה

הקרע ביהדות הונגריה, או חלוקת הקהילות (הונגרית: ortodox–neológ szakadás, "הקרע האורתודוקסי-נאולוגי"; יידיש: די טיילונג אין אונגארן, "החלוקה בהונגריה") היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בשנים 1869 עד 1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש והקרע ביהדות הונגריה · ראה עוד »

הרייך הגרמני

באולם המראות בוורסאי, צהרי 18 בינואר 1871. חברי ממשלת פלנסבורג מובלים למעצר ב-23 במאי 1945. הרַייךְ הגרמני (בגרמנית: Deutsches Reich; דוֹיטְשֶס רייך) משמע "ממלכה גרמנית", תואר המשמש גם כינוי לישות מדינית גרמנית, בעיקר נודעה בשם זה הממלכה שהתקיימה במרכז אירופה בתקופות זמן שבין השנים 1871 ל-1945, בגבולות משתנים ומשטרים פוליטיים שונים.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש והרייך הגרמני · ראה עוד »

הלל ליכטנשטיין

רבי הלל ליכטנשטיין (מכונה "בעל משכיל אל דל" על שם ספרו וכן "רבי הלל מקולומיאה" ע"ש עירו; י"א בכסלו ה'תקע"ה, 24 בנובמבר 1814 - י' באייר ה'תרנ"א, 18 במאי 1891) היה מתלמידי החת"ם סופר, כיהן כאב"ד מרגרטן, קלויזנבורג, סיקסו וקולומיאה.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש והלל ליכטנשטיין · ראה עוד »

הונגרית

קודקס מינכן - ביבליה בהונגרית הונגרית (magyar) היא שפה השייכת למשפחת השפות הפינו-אוגריות במשפחת השפות האורליות הגדולה יותר.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש והונגרית · ראה עוד »

הכתב סופר

#הפניה אברהם שמואל בנימין סופר.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש והכתב סופר · ראה עוד »

כ"ז באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש וכ"ז באייר · ראה עוד »

כ"ח בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח שבט היא ברוב השנים פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש וכ"ח בשבט · ראה עוד »

ישיבת פרשבורג

בית המדרש בפרשבורג שבו לימדו הכתב סופר והשבט סופרישיבת פרשבורג (שמה הרשמי: ישיבה הרמה פרשבורג; הונגרית: pozsonyi rabbiképző, צ'כית/סלובקית: verejná rabínska škola v Bratislave) הייתה ישיבה בעיר ברטיסלאבה שפעלה מהמאה ה-18 עד 1940.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש וישיבת פרשבורג · ראה עוד »

יחזקאל משה פישמן

הרב יחזקאל משה פישמן-ליפשיץ (ראש חודש אדר ה'תקנ"ו, 1796 - ד' בטבת ה'תרל"ה, 12 בדצמבר 1874) היה רב יליד בוהמיה, כיהן כאב"ד מישקולץ ורוזנות בורשוד במשך ארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ויחזקאל משה פישמן · ראה עוד »

יוליוס קרליבך

יוליוס (יצחק) קרליבך (בגרמנית: Julius Carlebach; 28 בדצמבר 1922 – 16 באפריל 2001) היה רב וחוקר יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ויוליוס קרליבך · ראה עוד »

17 בפברואר

17 בפברואר הוא היום ה-48 בשנה, בשבוע ה-7 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ו17 בפברואר · ראה עוד »

18 במאי

18 במאי הוא היום ה־138 בשנה (139 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ו18 במאי · ראה עוד »

1833

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ו1833 · ראה עוד »

1909

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: מרדכי עמרם הירש ו1909 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מרדכי_עמרם_הירש

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »