סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

משה איסרליש

מַדָד משה איסרליש

מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016 בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז' רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף. [1]

117 יחסים: HebrewBooks, ממלכת פולין (1385–1569), מסכת, מקובל, מרדכי יפה, מרכז אירופה, משלוח מנות, משה לנדאו, מחניים (כתב עת), מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, מחיר יין, מגילת אסתר, מהר"ם מפדואה, מהר"ם פאדובה, מהדורא בתרא, מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, מורה נבוכים, מורה הנבוכים, מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות, אסטרונומיה, אפרים זלמן מרגליות, ארבעה טורים, אשכנזים, אליהו מזרחי, אליהו לואנץ, אברהם זכות, אברהם הורוביץ, אגדה (יהדות), אוצר החכמה, סמ"ע, ספר הזוהר, ספר יוחסין, ספירת העומר, ספירה (קבלה), סימבול, סיני (כתב עת), עודד ישראלי, פרנס, פרופייט דוראן, פוסק, פילוסוף, צמח דוד, קרקוב, קז'ימייז', קבר רבי שמעון בר יוחאי, קבלה, רמב"ם, רא"ש, ראש ישיבה, ..., רפאל בירדוגו, רב עיר, רי"ף, שם הגדולים, של"ב, שלמה לוריא, שלמה יוסף אנגלרד, שלום שכנא מלובלין, שבח קנעביל, שולחן ערוך, שי"ג, שידלוב, תלמוד בבלי, תוספות, תורת חטאת, ל"ג בעומר, לובלין, ליב חנליש, זיכרון אהרן, חכמת אדם, חיים בן בצלאל, חיים יוסף דוד אזולאי, בנימין אהרן סלניק, בית המקדש, בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, בית כנסת הרמ"א, בית יוסף, דרכי משה, דב בער מייזלס, דוד גנז, דוד הלוי סגל, דיאלקטיקה, ה'ר"ץ, ה'ר"צ, ה'ש"י, ה'של"ב, ה'של"ג, ה'שי"ב, המן האגגי, המאה ה-16, המפה, המרדכי, המהרש"א, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, האיחוד הפולני-ליטאי, החת"ם סופר, הוסמך לרבנות, י"ח באייר, יעקב בן אשר, יצר הרע, יצחק בן יוסף הישראלי, ישעיה הלוי הורוביץ, ישראל בן יוסף, ישורון (מאסף תורני), ישיבה, יהדות אשכנז, יהדות ספרד, יהדות פולין, יהדות קרקוב, יהושע פלק כץ, יוסף קארו, יוסף כץ, 10 במאי, 1530, 1553, 1572, 22 בפברואר. להרחיב מדד (67 יותר) »

HebrewBooks

#הפניה היברובוקס.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וHebrewBooks · ראה עוד »

ממלכת פולין (1385–1569)

ממלכת פולין (1385–1569) הייתה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה בין השנים 1385–1569, ושבימי תפארתהּ השתרעה על פני השטחים השייכים בימינו למדינות פולין, מולדובה, בלארוס, ואוקראינה.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וממלכת פולין (1385–1569) · ראה עוד »

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ומסכת · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ומקובל · ראה עוד »

מרדכי יפה

שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ומרדכי יפה · ראה עוד »

מרכז אירופה

אזורי אירופה מרכז אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה, השוכנות בין מזרח אירופה למערב אירופה.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ומרכז אירופה · ראה עוד »

משלוח מנות

משלוחי מנות ילדים נושאים משלוח מנות ילד מחופש בדרכו למסור משלוח מנות מִשְׁלֹחַ מָנוֹת היא אחת מן המצוות הנוהגות בחג פורים, בין מצוות מקרא מגילה, משתה ושמחה ומתנות לאביונים.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ומשלוח מנות · ראה עוד »

משה לנדאו

הרב משה (רבי משה'לה) לנדאו (1469 לערך, בריסק - 1564, קרקוב) רב של כמה קהילות חשובות בפולין ובליטא, בהן קרקוב.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ומשה לנדאו · ראה עוד »

מחניים (כתב עת)

ממוזער כתב העת מחניים היה במשך שנים רבות ביטאונה של הרבנות הצבאית הראשית.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ומחניים (כתב עת) · ראה עוד »

מחקרי ירושלים במחשבת ישראל

עטיפת החוברת הראשונה של '''מחקרי ירושלים במחשבת ישראל''' מחקרי ירושלים במחשבת ישראל הוא כתב עת מחקרי בתחומי מחשבת ישראל, הפילוסופיה היהודית ותורת הסוד היהודית, שנוסד על ידי פרופסור יוסף דן, בשנת תשמ"א.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ומחקרי ירושלים במחשבת ישראל · ראה עוד »

מחיר יין

מחיר יין הוא ספר הביכורים של הרמ"א.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ומחיר יין · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ומגילת אסתר · ראה עוד »

מהר"ם מפדואה

#הפניה מאיר קצנלנבוגן.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ומהר"ם מפדואה · ראה עוד »

מהר"ם פאדובה

#הפניה מאיר קצנלנבוגן.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ומהר"ם פאדובה · ראה עוד »

מהדורא בתרא

#הפניה משה בן יצחק בונמש.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ומהדורא בתרא · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מורה נבוכים

#הפניה מורה הנבוכים.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ומורה נבוכים · ראה עוד »

מורה הנבוכים

הספר "מורה הנבוכים" (נקרא גם: "מורה נבוכים") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12 כדי לתת מענה לספקות ותהיות שמתעוררות לאדם המאמין שהוא גם אדם רציונלי.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ומורה הנבוכים · ראה עוד »

מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות

#הפניה אנו – מוזיאון העם היהודי.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ומוזיאון העם היהודי - בית התפוצות · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ואסטרונומיה · ראה עוד »

אפרים זלמן מרגליות

הרב אפרים זלמן מרגליות (י"ט בכסלו ה'תקכ"א, 27 בנובמבר 1760 – כ"ד באב ה'תקפ"ח, 4 באוגוסט 1828) היה רב מחכמי ה"קלויז" בברודי, מחבר ספרות תורנית פורה ומחשובי הפוסקים בדורו.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ואפרים זלמן מרגליות · ראה עוד »

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וארבעה טורים · ראה עוד »

אשכנזים

#הפניה יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ואשכנזים · ראה עוד »

אליהו מזרחי

רבי אליהו מזרחי (הרא"ם; 1435–1526, רפ"ו) היה פוסק הלכה, איש מדע, סופר קומנטר ומדינאי יהודי-טורקי.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ואליהו מזרחי · ראה עוד »

אליהו לואנץ

רבי אליהו בר משה לואנץ אשכנזי (כ"ג באייר ה'שכ"ד מאי 1564 – כ"א בתמוז ה'שצ"ו, 1636) נודע בשם רבי אליהו בעל שם היה רב, מקובל, דרשן ופייטן אשכנזי.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ואליהו לואנץ · ראה עוד »

אברהם זכות

רבי אברהם בן שמואל זַכּוּת נכתב גם זאקוטו (בספרדית: Abraham Zacuto; 12 באוגוסט 1452 – 1515) היה אסטרונום והיסטוריון יהודי, שזכה להכרה עולמית בזכות ידיעותיו העמוקות בתחום האסטרונומיה.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ואברהם זכות · ראה עוד »

אברהם הורוביץ

רבי אברהם הלוי (בן ר' שבתי) סג"ל הורוביץ (1540–1615) היה דיין ומחבר ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ואברהם הורוביץ · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אוצר החכמה

אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ואוצר החכמה · ראה עוד »

סמ"ע

#הפניה יהושע פלק כץ.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וסמ"ע · ראה עוד »

ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וספר הזוהר · ראה עוד »

ספר יוחסין

ספר יוחסין הוא רשימה שבה מופיע סדר שושלת הדורות של משפחה או משפחות.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וספר יוחסין · ראה עוד »

ספירת העומר

סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וספירת העומר · ראה עוד »

ספירה (קבלה)

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. סְפִירָה היא מושג יסודי בעולמה של הקבלה, המתאר רובד בהופעת האלוהות בעולם הגשמי.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וספירה (קבלה) · ראה עוד »

סימבול

#הפניה סמל.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וסימבול · ראה עוד »

סיני (כתב עת)

סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וסיני (כתב עת) · ראה עוד »

עודד ישראלי

עודד ישראלי (נולד ב־15 באוקטובר 1960) הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, רב ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ועודד ישראלי · ראה עוד »

פרנס

פַּרְנָס (או בכינוי כולל: שבעת טובי העיר; בקהילות הספרדיות – מעמד) הוא מושג רווח בספרות ההלכתית, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית, באי-כוחם של הציבור שהם בעלי סמכות המוכרת על ידי ההלכה על אף שאינם בהכרח תלמידי חכמים.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ופרנס · ראה עוד »

פרופייט דוראן

יצחק בן משה הלוי (כאשר נאלץ להמיר דתו באונס, הוצמד לו שם נוצרי - פְּרוֹפִייַט דּוּרַאן; מכונה גם האפודי על שם חיבורו, שמהווה ראשי תיבות של שמו אני פרופייט דוראן), היה חכם יהודי, רופא ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ופרופייט דוראן · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ופוסק · ראה עוד »

פילוסוף

סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ופילוסוף · ראה עוד »

צמח דוד

שער הספר "צמח דוד", פרנקפורט דמיין תנ"ב, 1592 צמח דוד היא כרוניקה היסטורית בשני חלקים שחיבר רבי דוד גנז (1541 - 1613) הכוללת את דברי ימי ישראל ודברי ימי העמים מבריאת העולם ועד לזמנו של המחבר.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וצמח דוד · ראה עוד »

קרקוב

קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וקרקוב · ראה עוד »

קז'ימייז'

קז'ימייז' (בפולנית: Kazimierz, נהגה "קַזִ'ימְיֶישׁ"; ביידיש: קזימיר, קוזימיר או קוזמיר; בלטינית: Casimiria) הוא רובע היסטורי חשוב של קרקוב, ולשעבר עיר עצמאית ליד קרקוב.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וקז'ימייז' · ראה עוד »

קבר רבי שמעון בר יוחאי

מקום קברו של רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), תנא בן המאה ה-2, הוא נושא שנוי במחלוקת.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וקבר רבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וקבלה · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ורא"ש · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וראש ישיבה · ראה עוד »

רפאל בירדוגו

רבי רפאל בירדוגו (תק"ז, 1747 – הושענא רבא תקפ"ב, 17 באוקטובר 1821), הידוע בכינוי המלאך רפאל היה מגדולי חכמי ופוסקי מרוקו, מקובל ודרשן.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ורפאל בירדוגו · ראה עוד »

רב עיר

רב עיר הוא תפקיד מקובל בחלק מהמדינות בהן יש קהילה יהודית משמעותית, עבור הרב שמחזיק בתפקיד העליון בהיררכיה הרבנית באותה מדינה או עיר.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ורב עיר · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ורי"ף · ראה עוד »

שם הגדולים

שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ושם הגדולים · ראה עוד »

של"ב

#הפניה ה'של"ב.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ושל"ב · ראה עוד »

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ושלמה לוריא · ראה עוד »

שלמה יוסף אנגלרד

#הפניה חסידות איזביצה ראדזין#החסידות לאחר השואה.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ושלמה יוסף אנגלרד · ראה עוד »

שלום שכנא מלובלין

מצבתו של ר' שלום שכנא בבית הקברות היהודי בלובליןהרב שלום שכנא מלובלין (סביב ה'רנ"ה, 1495 (השערה) – א' בכסלו ה'שי"ט, 1558) היה תלמידו של רבי יעקב פולק יוצר שיטת הפלפול, והחליפו כראש ישיבה בלובלין.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ושלום שכנא מלובלין · ראה עוד »

שבח קנעביל

#הפניה שבח קנביל.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ושבח קנעביל · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ושולחן ערוך · ראה עוד »

שי"ג

#הפניה ה'שי"ג.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ושי"ג · ראה עוד »

שידלוב

שידלוב (בפולנית: Szydłów, מבטאים) הוא כפר במחוז סטשוב, בפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה (הצלב הקדוש) בפולין קטן.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ושידלוב · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ותוספות · ראה עוד »

תורת חטאת

#הפניה משה איסרליש#ספריו.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ותורת חטאת · ראה עוד »

ל"ג בעומר

איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ול"ג בעומר · ראה עוד »

לובלין

לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ולובלין · ראה עוד »

ליב חנליש

רבי יהודה ליב חנה'ליש (נפטר בכ"א בשבט ה'שנ"ו; מכונה בדרך כלל: ר' ליב חנליש, ובראשי תיבות: מהרל"ח) היה ראש ישיבה בלובלין, ומחבר "חידושי מהרל"ח" על ספר ארבעה טורים.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וליב חנליש · ראה עוד »

זיכרון אהרן

#הפניה מכון זכרון אהרן.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וזיכרון אהרן · ראה עוד »

חכמת אדם

#הפניה חיי אדם.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וחכמת אדם · ראה עוד »

חיים בן בצלאל

רבי חיים בן בצלאל (1520 (לערך) פוזנן – ו' בסיוון ה'שמ"ח, 1588, פרידברג) רב ופוסק.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וחיים בן בצלאל · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

בנימין אהרן סלניק

הרב בנימין אהרן סלניק (ה'ר"ץ - ה'ש"פ 1530–1620), היה רב בוועד ארבע ארצות, ואב"ד בפולין במאה ה-16, מחבר הספר משאת בנימין.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ובנימין אהרן סלניק · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ובית המקדש · ראה עוד »

בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב

מצבת רבי מרדכי מרגליות בבית הקברות בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, המוכר גם בשם בית העלמין הרמ"א (על שם הרמ"א הקבור בו), הוא בית קברות שנוסד בפרבר קז'ימייז' של קרקוב שבפולין בשנת 1535.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ובית הקברות היהודי העתיק בקרקוב · ראה עוד »

בית כנסת הרמ"א

בית הכנסת הרמ"א (בפולנית: Synagoga Remuh; ביידיש: רמ"א שוהל) הוא בית כנסת בקרקוב, פולין, שהוקם ב־1557 ונקרא על שם רבי משה איסרליש.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ובית כנסת הרמ"א · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ובית יוסף · ראה עוד »

דרכי משה

דרכי משה הוא חיבור על ספר ארבעה טורים, שכתב הרמ"א באמצע המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ודרכי משה · ראה עוד »

דב בער מייזלס

#הפניה דב בר מייזלש.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ודב בער מייזלס · ראה עוד »

דוד גנז

הרב דוד גנז (1541 ה'ש"א – 1613 ה'שע"ג) היה רב, אסטרונום, מתמטיקאי, גאוגרף והיסטוריון יהודי-גרמני, מראשוני אנשי המדע היהודים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ודוד גנז · ראה עוד »

דוד הלוי סגל

הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ודוד הלוי סגל · ראה עוד »

דיאלקטיקה

250px דיאלקטיקה (מיוונית: διαλεκτική - אומנות השיחה, הדיון או הוויכוח) היא מונח פילוסופי מערבי המשמש לתיאור שיטות שונות להשגת האמת או לתיאור תנועת ההתפתחות בעולם הרוח או החומר, או שניהם יחד.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ודיאלקטיקה · ראה עוד »

ה'ר"ץ

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וה'ר"ץ · ראה עוד »

ה'ר"צ

#הפניה ה'ר"ץ.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וה'ר"צ · ראה עוד »

ה'ש"י

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וה'ש"י · ראה עוד »

ה'של"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וה'של"ב · ראה עוד »

ה'של"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וה'של"ג · ראה עוד »

ה'שי"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וה'שי"ב · ראה עוד »

המן האגגי

הדגל הנאצי על חזהו), רמז לזיהוי הנאציזם כהמן המודרני במגילת אסתר הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי הוא הבכיר בשרי אחשוורוש מלך פרס, אשר הסית את מלכו כנגד האוכלוסייה היהודית בממלכה, במטרה לבצע בה רצח עם.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש והמן האגגי · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש והמאה ה-16 · ראה עוד »

המפה

המפה (נקרא גם הגהות הרמ"א) הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי משה איסרליש (הרמ"א), ובו תוספות והתאמות לספר "שולחן ערוך" (שכתב רבי יוסף קארו) על-פי עדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש והמפה · ראה עוד »

המרדכי

#הפניה מרדכי בן הלל.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש והמרדכי · ראה עוד »

המהרש"א

#הפניה שמואל אליעזר הלוי איידלס.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש והמהרש"א · ראה עוד »

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

פסל אלברט איינשטיין בגן האקדמיה נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם נשיאי האקדמיה למדעים לשעבר (עומדים) לקראת חילופי תפקידים, יושבות נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים היוצאת, פרופ' רות ארנון (מימין לנשיא) ומחליפתה פרופ' נילי כהן מדע בישראל. בתמונה: מימין פרופ' דן שכטמן, התלמידה ליזה ריסיץ מבית הספר "און" לחינוך מיוחד בתל אביב, נשיא המדינה, פרופ' מונא חורי-כסאברי, נחמה ריבלין, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' נילי כהן והתלמידה הידאיה זיאדנה מבית ספר למצוינות במדעים בחורה, מרץ 2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא תאגיד סטטוטורי ישראלי הפועל לקידום המחקר והפעילות המדעית בישראל.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים · ראה עוד »

האיחוד הפולני-ליטאי

האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »

החת"ם סופר

#הפניה החתם סופר.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש והחת"ם סופר · ראה עוד »

הוסמך לרבנות

#הפניה סמיכה לרבנות.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש והוסמך לרבנות · ראה עוד »

י"ח באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וי"ח באייר · ראה עוד »

יעקב בן אשר

הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ויעקב בן אשר · ראה עוד »

יצר הרע

ביהדות, יצר הרע הוא כינוי לנטיותיו השליליות של האדם.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ויצר הרע · ראה עוד »

יצחק בן יוסף הישראלי

יצחק בן יוסף הישראלי (או ישראלי), אסטרונום יהודי ספרדי בטולדו שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-14, תלמיד הרא"ש, מחבר ספר "יסוד עולם".

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ויצחק בן יוסף הישראלי · ראה עוד »

ישעיה הלוי הורוביץ

קברו של השל"ה בטבריה, במתחם קבר הרמב"ם רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נכתב גם "ישעיהו" ו"הורוויץ"), מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "'''ש'''ני '''ל'''וחות '''ה'''ברית"; ה'שי"ח, 1558 – תאריך הפטירה שגוי אך נתקבע י"א בניסן ה'ש"צ, 24 במרץ 1630 וכנראה טבת שפ"ו) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וישעיה הלוי הורוביץ · ראה עוד »

ישראל בן יוסף

ישראל (איסרל) בן יוסף (בסביבות 1500–1568) היה סוחר-משי יהודי עשיר, בנקאי, ותלמיד חכם שהתיישב בקרקוב בשנת 1519, לאחר גירוש היהודים מהעיר רגנסבורג שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וישראל בן יוסף · ראה עוד »

ישורון (מאסף תורני)

ישורון הוא מאסף תורני חצי-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וישורון (מאסף תורני) · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש וישיבה · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות ספרד

כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ויהדות ספרד · ראה עוד »

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ויהדות פולין · ראה עוד »

יהדות קרקוב

צולם ברובע היהודי בקרקוב הקהילה היהודית של קרקוב הייתה אחת הקהילות היהודית החשובות בפולין לפני השואה.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ויהדות קרקוב · ראה עוד »

יהושע פלק כץ

רבי יהושע פלק (ולק) בן אלכסנדר הכהן כץ (מכונה לעיתים מהרו"ך; ה'שט"ו, 1555 בערך – י"ט בניסן ה'שע"ד, 29 במרץ 1614) היה מראשוני נושאי הכלים של הטור והשולחן ערוך ומגדולי האחרונים.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ויהושע פלק כץ · ראה עוד »

יוסף קארו

קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ויוסף קארו · ראה עוד »

יוסף כץ

רבי יוסף כ"ץ (~ה'רע"א, 1510 - ב' בשבט ה'שנ"א - 28 בינואר 1591) מחבר ספר שו"ת "שארית יוסף", היה ראש ישיבה, ואב בית דין בעיר קרקוב שבפולין, גיסו של הרמ"א.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ויוסף כץ · ראה עוד »

10 במאי

10 במאי הוא היום ה-130 בשנה (131 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ו10 במאי · ראה עוד »

1530

היהודי מומר בשם אנטוניוס מרגריתה פרסם את הספר "האמונה היהודית כולה" בו הוא תיאר בשנאה את מנהגי היהודים ועקרונות הדת היהודית.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ו1530 · ראה עוד »

1553

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ו1553 · ראה עוד »

1572

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ו1572 · ראה עוד »

22 בפברואר

22 בפברואר הוא היום ה-53 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: משה איסרליש ו22 בפברואר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משה_איסרליש

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »