גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
180 יחסים: MA, Revue des Études Juives, YouTube, מאיר בניהו, מאיר בר-אשר, מפלגת מימד, מפד"ל, מרדכי ברויאר, מרוקאית יהודית, מרוקו, משרד החינוך והתרבות, משה עסיס (חוקר תלמוד), מלחמת יום הכיפורים, מלכיתים, מליאת רשות השידור, מזרחים, מחזור תפילה, מגילת אסתר, מגילות מדבר יהודה, מדעי היהדות, מהדורה מדעית, מוסמך אוניברסיטה, מוסמך לרבנות, מוסד ביאליק, מוזיאון ישראל, אמנון לורד, אנוסים, אסלאם, אפרט, אקול פראטיק דה אוטז אטיד, ארמית, ארצות הברית, אשקלון, אלימלך בר-שאול, אליעזר בן-יהודה, אליצור בר-אשר סיגל, אהרן ממן, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת ייל, נשיא (ארגון), ניב (סיווג שפה), נידה, סעדיה גאון, ספר ירמיה, ספר יובל, ספרדית, סופר סת"ם, ..., סורבון, עמנואל טוב, עמוס חכם, ערבית מרוקאית, ערבית יהודית, עליית הנוער, עברית, עברית מקראית, עברית מקראית מאוחרת, עברית ישראלית, עדי גרסיאל, פסגות, פעמים, פרס א.מ.ת, פרס א.מ.ת., פרס רוטשילד, פרס ישראל, פרופסור, פרופסור אמריטוס, פרופסור אורח, פרישה לגמלאות, פוסט-דוקטורט, צרפת, צרפתית, צבי יהודה מלצר, ציונות דתית, קצר א-סוק, קתדרה (אקדמיה), קומראן, קוריאנית, קולז' דה פראנס, ראש השנה, רס"ג, רפאל בירדוגו, רחובות, שמעון רבידוביץ', שמריהו טלמון, שמואל פסברג, שם עצם מופשט, שפרה שחר, שפה, שפות שמיות, שרה יפת, שלמה מורג, שלמה נאה, שירות לאומי, תאפילאלת, תנאים, תפסיר, תרצ"ט, תרביץ, תרגום אונקלוס, תשנ"ג, תשס"ח, תשי"ב, תלמוד, תורה, לשון חז"ל, לשוננו, לשוננו לעם, ליאת רון, זאב בן-חיים, חנוכה, חיל השריון הישראלי, חיים נחמן ביאליק, באיון, בראשית, ברלין, ברית עברית עולמית, בלשנות, בורדו, בית המשפט המחוזי בירושלים, בית המדרש לרבנים באמריקה, ביתנו, גורדוניה, דבורה דימנט, דוקטור, דוקטור לשם כבוד, המאה ה-10, המאה ה-12, המאה השמינית, המרכז לחקר התפוצות, המועצה הארכאולוגית, המילון ההיסטורי ללשון העברית, האקדמיה ללשון העברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, האוניברסיטה העברית בירושלים, העלייה ההמונית, העברית בתקופת בית שני, הפטרה, הוצאת מאגנס, הוצאת ראובן מס, הוצאת כרמל, הודו-סין, הכשרה, היסטוריון, וייטנאם, כ"ו בכסלו, כתב עת, כתב יד קאופמן, י"ב בתמוז, יעקב ברמן, ישראל, ישראל אבוחצירא, ישראלי, ישיבת הדרום, ישיבה תיכונית, ישיבה יוניברסיטי, יחזקאל קוטשר, יד הרב נסים, יד יצחק בן-צבי, יהדות צפון אפריקה, יהדות צפון-אפריקה, יהודה עמיטל, יהודה ליבס, יהודית הנשקה, יום הכיפורים, יוסף עופר (חוקר תנ"ך), יוסף קפלן, יוחנן ברויאר, 1931, 1939, 1951, 1955, 1958, 1993, 2008, 2022, 25 בדצמבר, 29 ביוני. להרחיב מדד (130 יותר) »
MA
#הפניה מוסמך אוניברסיטה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וMA · ראה עוד »
Revue des Études Juives
Revue des Études Juives (בתרגום מצרפתית: כתב עת למחקרי יהדות, בראשי תיבות: REJ) הוא רבעון צרפתי שנוסד בפריז ביולי 1880 על יד האגודה למחקרי יהדות (Société des Études Juives).
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וRevue des Études Juives · ראה עוד »
YouTube
#הפניה יוטיוב.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וYouTube · ראה עוד »
מאיר בניהו
מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית של חכמי וגאוני עדות המזרח, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומאיר בניהו · ראה עוד »
מאיר בר-אשר
מאיר מיכאל בר-אשר (נולד ב-1955) הוא פרופסור מן המניין בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, כיהן בראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה ובראש החוג לשפה וספרות ערבית והיה מופקד הקתדרה בחקר האסלאם על שם מקס שלזינגר באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומאיר בר-אשר · ראה עוד »
מפלגת מימד
מפלגת מימד הייתה תנועה רעיונית ומפלגת מרכז-שמאל ציונית, שהוקמה בשנת 1988 על ידי הרב יהודה עמיטל.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומפלגת מימד · ראה עוד »
מפד"ל
המפלגה הדתית-לאומית (בראשי תיבות: מפד"ל) הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומפד"ל · ראה עוד »
מרדכי ברויאר
הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Marcus Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חוקר תנ"ך, דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית, זוכה פרס ביאליק וחתן פרס ישראל לספרות תורנית, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות", המשלבת את השערת התעודות עם אמונה בתורה מן השמים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומרדכי ברויאר · ראה עוד »
מרוקאית יהודית
עיתון אלחוררייא (La Liberté) מ-4 באוגוסט 1922 בגרסתו המרוקאית-יהודית ערבית-מרוקאית יהודית או מוגרבית היא שפה יהודית המדוברת בפי יהודי מרוקו ויוצאיה זה דורות רבים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומרוקאית יהודית · ראה עוד »
מרוקו
נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומרוקו · ראה עוד »
משרד החינוך והתרבות
#הפניהמשרד החינוך.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומשרד החינוך והתרבות · ראה עוד »
משה עסיס (חוקר תלמוד)
משה עסיס (נולד בדצמבר 1942, כ"ח בכסלו ה'תש"ג) הוא פרופסור אמריטוס לתלמוד באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומשה עסיס (חוקר תלמוד) · ראה עוד »
מלחמת יום הכיפורים
הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתייעצות בפיקוד הצפון, ב-10 באוקטובר 1973, בתכנון הפריצה לסוריה. מימין לשמאל: רס"ן גדי זוהר שליש הרמטכ"ל, יקותיאל אדם סגן מפקד פיקוד הצפון, הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא, רחבעם זאבי עוזר הרמטכ"ל, אלוף מרדכי הוד יועץ אוויר לפיקוד צפון (יושב עם שפם), יצחק חופי מפקד פיקוד הצפון, רס"ן יוסי פרי רל"ש אלוף פיקוד צפון (עומד מאחורי האלוף), 10 באוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; מלחמת 73'; מלחמת יום הדין; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְבּ אֻכְּתוֹבַּר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »
מלכיתים
המונח מלכיתים משמש לציון מספר כתות נוצריות במזרח התיכון השייכות לנצרות המזרחית וכן לציון מאמיניהן.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומלכיתים · ראה עוד »
מליאת רשות השידור
#הפניה רשות השידור.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומליאת רשות השידור · ראה עוד »
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומזרחים · ראה עוד »
מחזור תפילה
סט מחזורים של רינת ישראל. מחזור ישן מדפוס ראם. מחזור תפילה, או בקיצור מחזור, הוא ספר תפילות לאחד או יותר ממועדי השנה היהודיים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומחזור תפילה · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומגילת אסתר · ראה עוד »
מגילות מדבר יהודה
קצר.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »
מדעי היהדות
מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומדעי היהדות · ראה עוד »
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומהדורה מדעית · ראה עוד »
מוסמך אוניברסיטה
מקבלי תואר מוסמך באוניברסיטת חיפה לבושים בגלימה אקדמית בטקס הענקת התואר בשנת 2007 מוסמך אוניברסיטה הוא תואר אקדמי שאוניברסיטה מעניקה לאדם שסיים מסלול לימודים אקדמי מתקדם, הכולל בדרך כלל גם התנסות במחקר.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומוסמך אוניברסיטה · ראה עוד »
מוסמך לרבנות
#הפניה סמיכה לרבנות.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומוסמך לרבנות · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מוזיאון ישראל
מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ומוזיאון ישראל · ראה עוד »
אמנון לורד
אמנון לוֹרְד (נולד ב-28 ביולי 1952) הוא עיתונאי, מבקר קולנוע, סופר, עורך ומפיק טלוויזיה ישראלי.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואמנון לורד · ראה עוד »
אנוסים
"מראנוס", צילום שחור-לבן של ציור מאת משה מימון, 1898. האנוסים היו יהודים, שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת אך המשיכו לשמור בסתר על זיקתם לדת ולעם היהודי.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואנוסים · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואסלאם · ראה עוד »
אפרט
#הפניה אפראט מדעי.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואפרט · ראה עוד »
אקול פראטיק דה אוטז אטיד
אֵקוֹל פְּרָאטִיק דֶה אוֹטְז אֵטִיד (בצרפתית: École pratique des hautes études; בעברית: בית הספר היישומי ללימודים גבוהים; ידועה בראשי התיבות: EPHE) היא אוניברסיטה בצרפת, הממוקמת בתוך מבנים אוניברסיטאיים שונים, בפריז ובערים שונות ובהן בורדו, מרסיי, ליון, גרנובל, דיז'ון ואף במוּרֵאה (פולינזיה הצרפתית).
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואקול פראטיק דה אוטז אטיד · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וארמית · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וארצות הברית · ראה עוד »
אשקלון
שעון שמש במצפור החוף הצפוני באשקלון אַשְׁקְלוֹן היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, השוכנת בין הנגב לשפלה בקצה המערבי של חבל לכיש.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואשקלון · ראה עוד »
אלימלך בר-שאול
הרב אהרן אלימלך בר-שאול (כ"ה בסיון תרע"ג, 21 ביוני 1911 – י' בחשון תשכ"ה, 16 באוקטובר 1964) היה רב העיר רחובות ומחבר ספרי הגות יהודית, אמונה ומחשבה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואלימלך בר-שאול · ראה עוד »
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »
אליצור בר-אשר סיגל
אליצור בר-אשר סיגל (נולד ב-19 במאי 1977) הוא פרופסור מן המניין בחוג ללשון עברית וחבר סגל נלווה בחוג לבלשנות באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואליצור בר-אשר סיגל · ראה עוד »
אהרן ממן
אהרן ממן (נולד בי"ח בחשוון תש"ח, 1 בנובמבר 1947, במרוקו) הוא בלשן ישראלי, מכהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואהרן ממן · ראה עוד »
אוניברסיטת תל-אביב
#הפניה אוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואוניברסיטת תל-אביב · ראה עוד »
אוניברסיטת חיפה
סמליל האוניברסיטה עוצב במקור על ידי דינה מרחב ב-1966 ושימש עד ראשית 2018, עת הוחל השימוש בסמליל הצבעוני יותר. מבט על מגדל האוניברסיטה מפארק נשר טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת חיפה, 21 באוקטובר 1965 בניין רבין האגף החדש בספריית אוניברסיטת חיפה - נפתח במרץ 2011 אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת בחיפה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואוניברסיטת חיפה · ראה עוד »
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב · ראה עוד »
אוניברסיטת הרווארד
אוניברסיטת הרווארד (באנגלית: Harvard University) היא אוניברסיטה אמריקאית פרטית בעיר קיימברידג' שבמסצ'וסטס, האוניברסיטה האמריקאית הוותיקה והעשירה ביותר, ומהידועות שבהן; חברה בליגת הקיסוס ומדורגת מאז 2003 כאוניברסיטה הטובה בעולם, חברה באיגוד האוניברסיטאות האמריקניות, חברה באיגוד אוניברסיטאות המחקר, חברה בפורום מנהיגי האוניברסיטאות העולמי ושותפה מייסדת בקונסורציום הבינלאומי של מיזם טלסקופ מגלן הענק.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואוניברסיטת הרווארד · ראה עוד »
אוניברסיטת ייל
אוניברסיטת ייל (באנגלית: Yale University) היא אוניברסיטה פרטית הנמצאת בניו הייבן, קונטיקט, ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ואוניברסיטת ייל · ראה עוד »
נשיא (ארגון)
נָשִׂיא הוא תפקיד בארגונים של אדם העומד בראש ההיררכיה הארגונית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ונשיא (ארגון) · ראה עוד »
ניב (סיווג שפה)
נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »
נידה
בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ונידה · ראה עוד »
סעדיה גאון
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וסעדיה גאון · ראה עוד »
ספר ירמיה
#הפניה ספר ירמיהו.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וספר ירמיה · ראה עוד »
ספר יובל
ספר יוֹבֵל הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישה לגמלאות, יום הולדת 70 או נסיבות חגיגיות דומות.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וספר יובל · ראה עוד »
ספרדית
דוברי הספרדית בעולם ספרדית (בספרדית: Español אֶספָּנְיוֹל) או קסטילית (Castellano קַסְטֶלְיַאנוֹ), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וספרדית · ראה עוד »
סופר סת"ם
סופר סת"ם בעת כתיבת ספר תורה קסת דיו וקולמוס, כלי העבודה העיקריים של סופר סת"ם. סופר סת"ם הוא אדם העוסק בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות (בראשי תיבות: סת"ם).
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וסופר סת"ם · ראה עוד »
סורבון
אוניברסיטת פריז (בצרפתית: Université de Paris), הידועה בכינויה סורבון (Sorbonne או La Sorbonne), הייתה אוניברסיטה בפריז שבצרפת אשר פעלה בין השנים 1150–1793 ו־1806–1970.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וסורבון · ראה עוד »
עמנואל טוב
עמנואל טוב (נולד ב-15 בספטמבר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית משנת 2006, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2012, חבר חוץ של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים משנת 2017, חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2004 וחתן פרס ישראל לשנת 2009.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ועמנואל טוב · ראה עוד »
עמוס חכם
עמוס חכם מקבל את פרס חידון התנ"ך הארצי, ה'תשי"ח עמוס חכם בחידון התנ"ך העולמי, תשי"ח עמוס חכם עם דוד בן-גוריון לאחר הזכייה בחידון התנ"ך 1958. מתוך מאגר ביתמונה, הספרייה הלאומית עמוס חכם (1921, ירושלים – ט"ו באב ה'תשע"ב, 2 באוגוסט 2012) היה הזוכה הראשון בחידון התנ"ך, שהפך לסמל של ידענות, וכן לדוגמה מובהקת למקרה של "סיפור סינדרלה".
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ועמוס חכם · ראה עוד »
ערבית מרוקאית
מרוקאית, או מרוקאית (בערבית: الـمغربيّة; בתעתיק חופשי: אל-מוגרביה; ידועה גם בשם دارجة; דאריג'ה) היא קבוצת להגים של השפה הערבית המדוברת במרוקו ובאזורים הסמוכים לה בצפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וערבית מרוקאית · ראה עוד »
ערבית יהודית
דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וערבית יהודית · ראה עוד »
עליית הנוער
הקבוצה הראשונה של "עליית הנוער" מגרמניה צועדת לעבר קיבוץ עין חרוד עליית הנוער הייתה תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה, במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל, ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ועליית הנוער · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ועברית מקראית · ראה עוד »
עברית מקראית מאוחרת
#הפניה העברית בתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ועברית מקראית מאוחרת · ראה עוד »
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ועברית ישראלית · ראה עוד »
עדי גרסיאל
עדי גרסיאל (נולד ב-1964) הוא עיתונאי, סאטיריקן ומרצה ישראלי.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ועדי גרסיאל · ראה עוד »
פסגות
פסגות היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בהרי בנימין, השוכן ליד אל בירה, על הר ("ג'בל טוויל") בגובה 906 מטר מעל פני הים השולט על סביבתו, שהעניק ליישוב את שמו.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ופסגות · ראה עוד »
פעמים
פעמים הוא רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, היוצא לאור מטעם מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח החל משנת 1979.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ופעמים · ראה עוד »
פרס א.מ.ת
#הפניה פרס א.מ.ת.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ופרס א.מ.ת · ראה עוד »
פרס א.מ.ת.
פרס א.מ.ת.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ופרס א.מ.ת. · ראה עוד »
פרס רוטשילד
פרס רוטשילד הוא פרס שמעניקה יד הנדיב מאז שנת 1959 בתשעה תחומים: הנדסה, חקלאות, מדעי החברה, מדעי החיים, מדעי היהדות, מדעי הכימיה, מדעי הפיזיקה, מדעי הרוח ומתמטיקה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ופרס רוטשילד · ראה עוד »
פרס ישראל
אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ופרס ישראל · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ופרופסור · ראה עוד »
פרופסור אמריטוס
#הפניה פרופסור#דרגות בפרופסורה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ופרופסור אמריטוס · ראה עוד »
פרופסור אורח
#הפניה פרופסור#דרגות בפרופסורה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ופרופסור אורח · ראה עוד »
פרישה לגמלאות
פרישה לגִמְלָאוֹת היא סיום העבודה בעיקר עקב גיל (בין אם הגעה לגיל פרישה, או גיל אחר) או מסיבות אחרות (כגון בריאות).
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ופרישה לגמלאות · ראה עוד »
פוסט-דוקטורט
פוסט-דוקטורט (בקיצור: פוסט-דוק ובעברית בתר-דוקטורט) הוא תקופת לימודים ומחקר עצמאי שנעשית אחרי קבלת תואר דוקטור.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ופוסט-דוקטורט · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וצרפת · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וצרפתית · ראה עוד »
צבי יהודה מלצר
הרב רפאל צבי יהודה מלצר (ה'תרנ"ט, 1899 - ליל ט"ו בתמוז תשכ"ט, 30 ביוני 1969) היה רבה של פרדס חנה ולאחר מכן של רחובות.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וצבי יהודה מלצר · ראה עוד »
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וציונות דתית · ראה עוד »
קצר א-סוק
#הפניה א-רשידיה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וקצר א-סוק · ראה עוד »
קתדרה (אקדמיה)
קָתֶדְרָה (מיוונית: (kathedra) καθεδρα – כיסא, מושב; באנגלית: Chair) היא פעילות הוראה או מחקר באוניברסיטה בתחום מדעי שהאוניברסיטה מעוניינת להדגישו בתוך פקולטה מסוימת או תוך שילוב תחומי מחקר מפקולטות ומחלקות שונות.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וקתדרה (אקדמיה) · ראה עוד »
קומראן
האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וקומראן · ראה עוד »
קוריאנית
קוריאנית (או קוריאית; קוריאה הדרומית: 한국어 "הַאנְגּוּגוֹ"; קוריאה הצפונית: 조선어 "צ'וֹסוֹנוֹ" או גם 조선말 "צ'וֹסוֹנמל") היא שפתן הרשמית של קוריאה הדרומית וקוריאה הצפונית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וקוריאנית · ראה עוד »
קולז' דה פראנס
חצר הקולז' דה פראנס בפריז רובע הלטיני בפריז הקולז' דה פראנס (צרפתית: Collège de France) הוא מוסד מחקר גבוה שמקום מושבו ברובע החמישי (הרובע הלטיני) בפריז, מעברו השני של הקמפוס ההיסטורי של הסורבון, במפגש הרחובות סן-ז'אק (rue Saint-Jacques) ו"רו-דז-אקול" (rue des Ecoles).
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וקולז' דה פראנס · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וראש השנה · ראה עוד »
רס"ג
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ורס"ג · ראה עוד »
רפאל בירדוגו
רבי רפאל בירדוגו (תק"ז, 1747 – הושענא רבא תקפ"ב, 17 באוקטובר 1821), הידוע בכינוי המלאך רפאל היה מגדולי חכמי ופוסקי מרוקו, מקובל ודרשן.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ורפאל בירדוגו · ראה עוד »
רחובות
רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ורחובות · ראה עוד »
שמעון רבידוביץ'
#הפניה שמעון ראבידוביץ'.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושמעון רבידוביץ' · ראה עוד »
שמריהו טלמון
שמריהו טַלְמוֹן (28 במאי 1920 – 15 בדצמבר 2010) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וראש מפעל המקרא, חתן פרס ישראל לחקר המקרא לשנת ה'תשנ"ז (1997).
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושמריהו טלמון · ראה עוד »
שמואל פסברג
שמואל (סטיב) פסברג (נולד ב-1956) הוא פרופסור בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושמואל פסברג · ראה עוד »
שם עצם מופשט
#הפניה שם עצם.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושם עצם מופשט · ראה עוד »
שפרה שחר
שפרה שחר (נולדה בו' בניסן תשכ"ד, 19 במרץ 1964 בישראל) היא מנכ"לית ומייסדת עמותת בית חם לכל חייל, שמקדמת פעילות למען חיילים בסדיר, מילואים, הלומי קרב ופצועי צה"ל, ופעילה חברתית שהובילה שורה של מאבקים שצלחו.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושפרה שחר · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושפה · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושפות שמיות · ראה עוד »
שרה יפת
שרה יפת (נולדה ב-18 בנובמבר 1934) היא חוקרת מקרא ישראלית, פרופסור אמריטה בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל לחקר המקרא לשנת תשס"ד (2004).
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושרה יפת · ראה עוד »
שלמה מורג
שלמה מורג (17 ביולי 1926 – 4 בספטמבר 1999) היה פרופסור בחוג ללשון עברית שבאוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשכ"ו.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושלמה מורג · ראה עוד »
שלמה נאה
שלמה נאה (נולד בכ"א בתשרי תשט"ו, 18 באוקטובר 1954) הוא פרופסור מן המניין בחוגים לתלמוד ולמחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושלמה נאה · ראה עוד »
שירות לאומי
התנדבות של בנות שירות עם קשישים בקהילה שירות לאומי או שירות אזרחי משמש לרוב כשירות תחליפי לשירות צבאי ונעשה לרוב במסגרות חינוכיות, רפואיות או בפעילויות רווחה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ושירות לאומי · ראה עוד »
תאפילאלת
מפה של מחוז "מקנס-תאפילאלת", אחד מ-16 מחוזות מרוקו המודרנית. אזור תאפילאלת הוא במזרח המחוז זיז תאפילאלת (בערבית: تافيلالت; בתאמאזיגת: ⵜⴰⴼⵉⵍⴰⵍⵜ) הוא אזור גאוגרפי ונווה מדבר במרוקו, בקצהו הצפון-מזרחי של מדבר סהרה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ותאפילאלת · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ותנאים · ראה עוד »
תפסיר
תפסיר (ערבית: تفسير משמעות: "פרשנות") היא המילה הערבית לפרשנות של ספרי הקודש של האסלאם, בדרך כלל של הקוראן.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ותפסיר · ראה עוד »
תרצ"ט
#הפניה ה'תרצ"ט.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ותרצ"ט · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ותרביץ · ראה עוד »
תרגום אונקלוס
תרגום אונקלוס הוא תרגום יהודי לשפה הארמית לחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ותרגום אונקלוס · ראה עוד »
תשנ"ג
#הפניה ה'תשנ"ג.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ותשנ"ג · ראה עוד »
תשס"ח
#הפניה ה'תשס"ח.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ותשס"ח · ראה עוד »
תשי"ב
#הפניה ה'תשי"ב.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ותשי"ב · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ותלמוד · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ותורה · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ולשון חז"ל · ראה עוד »
לשוננו
לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ולשוננו · ראה עוד »
לשוננו לעם
#הפניה העברית (כתב עת).
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ולשוננו לעם · ראה עוד »
ליאת רון
ליאת רון טרייביטש (נולדה ב-25 במאי 1968) היא עיתונאית ואשת תקשורת ישראלית, העוסקת בנושאים כלכליים וחברתיים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וליאת רון · ראה עוד »
זאב בן-חיים
זאב בן-חיים (28 בדצמבר 1907 - 6 באוגוסט 2013) היה מחשובי הבלשנים העבריים, חתן פרס ישראל, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולשעבר נשיא האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וזאב בן-חיים · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וחנוכה · ראה עוד »
חיל השריון הישראלי
#הפניה חיל השריון.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וחיל השריון הישראלי · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
באיון
באיון (צרפתית: Bayonne, אוקסיטנית ובסקית: Baiona) היא עיר וקומונה בדרום מערב צרפת, הממוקמת במקום התמזגותם של הניב והאדור.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ובאיון · ראה עוד »
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ובראשית · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וברלין · ראה עוד »
ברית עברית עולמית
שמעון ראבידוביץ', מייסד ברית עברית עולמית ברית עברית עולמית (בע"ע) היא ארגון מתנדבים ואנשי רוח, שקם למטרת קידום השפה העברית והפצתה, ולחיזוק הקהילה היהודית בגולה באמצעות פעולות תרבות.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וברית עברית עולמית · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ובלשנות · ראה עוד »
בורדו
בורדו (בצרפתית: Bordeaux) היא עיר השוכנת סמוך לחופי האוקיינוס האטלנטי בדרום-מערב צרפת, בחבל אקיטן החדשה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ובורדו · ראה עוד »
בית המשפט המחוזי בירושלים
בית המשפט המחוזי בירושלים הוא בית המשפט המחוזי של מחוז ירושלים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ובית המשפט המחוזי בירושלים · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים באמריקה
בית המדרש לרבנים באמריקה (באנגלית: הסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה - The Jewish Theological Seminary of America, בקיצור: JTS) הוא המרכז האקדמי והרוחני העליון של הזרם היהודי הקונסרבטיבי.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ובית המדרש לרבנים באמריקה · ראה עוד »
ביתנו
ביתנו הוא מוסד ילדים ונוער שהוקם ברעננה בשנת 1942 במהלך מלחמת העולם השנייה ופעל כבית לילדים ניצולי שואה ועולים ממדינות ערב.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וביתנו · ראה עוד »
גורדוניה
הכשרה בגורדוניה בפולין, ערב שבת לקראת העלייה לארץ ישראל ב-1947 225x225 פיקסלים חברי גורדוניה בפודבולוצ'יסקה בתצלום לרגל עלייתו של רפאל ויסמן (במרכז) לארץ, 1930הסתדרות הנוער העממית חלוצית גורדוניה הייתה תנועת נוער ציונית-חלוצית, שדגלה בערכי א"ד גורדון בהגשמה, ציונות עובדת (עבודה עצמית) וחינוך האדם.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וגורדוניה · ראה עוד »
דבורה דימנט
דבורה דימַנְט (נולדה ב-6 באפריל 1939) היא פרופסור אמריטה לספרות בית שני ולמקרא באוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ודבורה דימנט · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ודוקטור · ראה עוד »
דוקטור לשם כבוד
תעודת דוקטור לשם כבוד שהעניקה האוניברסיטה העברית בירושלים לחיים ויצמן (שהיה דוקטור לכימיה) University of Piraeus, ינואר 2018 וכן ביוני 2021 אוניברסיטת בן-גוריון דוקטור לשם כבוד (בלטינית:.Dr. h. c) הוא תואר כבוד שמעניק מוסד אקדמי, לרוב אוניברסיטה, כדי לכבד אישים שהוא חפץ ביקרם.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ודוקטור לשם כבוד · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר והמאה ה-10 · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה השמינית
#הפניההמאה ה-8.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר והמאה השמינית · ראה עוד »
המרכז לחקר התפוצות
המרכז לחקר התפוצות ע"ש גולדשטיין-גורן הוא מרכז באוניברסיטת תל אביב המתמחה בהיסטוריה של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר והמרכז לחקר התפוצות · ראה עוד »
המועצה הארכאולוגית
#הפניה המועצה הארכיאולוגית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר והמועצה הארכאולוגית · ראה עוד »
המילון ההיסטורי ללשון העברית
ממוזער המילון ההיסטורי ללשון העברית הוא מפעל מחקר רחב היקף של האקדמיה ללשון העברית, שמטרתו להעמיד מילון מדעי ללשון העברית על כל רבדיה ההיסטוריים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר והמילון ההיסטורי ללשון העברית · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
פסל אלברט איינשטיין בגן האקדמיה נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם נשיאי האקדמיה למדעים לשעבר (עומדים) לקראת חילופי תפקידים, יושבות נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים היוצאת, פרופ' רות ארנון (מימין לנשיא) ומחליפתה פרופ' נילי כהן מדע בישראל. בתמונה: מימין פרופ' דן שכטמן, התלמידה ליזה ריסיץ מבית הספר "און" לחינוך מיוחד בתל אביב, נשיא המדינה, פרופ' מונא חורי-כסאברי, נחמה ריבלין, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' נילי כהן והתלמידה הידאיה זיאדנה מבית ספר למצוינות במדעים בחורה, מרץ 2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא תאגיד סטטוטורי ישראלי הפועל לקידום המחקר והפעילות המדעית בישראל.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
העלייה ההמונית
העלייה ההמונית היא העלייה שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר והעלייה ההמונית · ראה עוד »
העברית בתקופת בית שני
העברית בתקופת בית שני היא שלב בלשון העברית הנמצא מבחינה כרונולוגית בתווך בין העברית המקראית לבין לשון חז"ל.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר והעברית בתקופת בית שני · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר והפטרה · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הוצאת ראובן מס
הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר והוצאת ראובן מס · ראה עוד »
הוצאת כרמל
הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר והוצאת כרמל · ראה עוד »
הודו-סין
הודו-סין במפה מ-1886 חבל הודו-סין או חצי האי הודו-סין הוא חבל ארץ יבשתי בדרום-מזרח אסיה השוכן בין הודו לסין.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר והודו-סין · ראה עוד »
הכשרה
הכשרה היא תהליך הכנתו של אדם להתיישבות בארץ ישראל על סמך הבסיס האידאולוגי הציוני-הסוציאליסטי.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר והכשרה · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר והיסטוריון · ראה עוד »
וייטנאם
הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם (בוייטנאמית: Cộng hoà xã hội chủ nghĩa Việt Nam) היא מדינה בדרום-מזרח אסיה אשר גובלת ברפובליקה העממית של סין בצפון, בלאוס ובקמבודיה במערב, ובמפרץ טונקין במזרח ובדרום.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ווייטנאם · ראה עוד »
כ"ו בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וכ"ו בכסלו · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וכתב עת · ראה עוד »
כתב יד קאופמן
קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א' משנה ו'. שימו לב לצורות מַתַּיִי, עשה לָךְ, אָדָן, תִּתְיוֹאַש, המיוחדות ללשון חז"ל. כתב יד קאופמן (או קויפמן) הוא כתב יד של המשנה אשר כיום מניחים שנכתב במאה ה-11 או ה-12, כנראה באיטליה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וכתב יד קאופמן · ראה עוד »
י"ב בתמוז
רבי יוסף יצחק שניאורסון.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וי"ב בתמוז · ראה עוד »
יעקב ברמן
הרב יעקב בֶּרמן (2 בינואר 1878 – ל' בניסן ה'תשל"ד, 22 באפריל 1974) היה רב ואיש חינוך רוסי-ישראלי, ממניחי היסודות לחינוך הדתי בישראל.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויעקב ברמן · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וישראל · ראה עוד »
ישראל אבוחצירא
#הפניה באבא סאלי.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וישראל אבוחצירא · ראה עוד »
ישראלי
#הפניה ישראלים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וישראלי · ראה עוד »
ישיבת הדרום
ישיבת הדרום (בשמה הרשמי משנת ה'תשע"א: ישיבת בני עקיבא הדרום) היא ישיבה תיכונית השוכנת בצפון-מזרח רחובות.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וישיבת הדרום · ראה עוד »
ישיבה תיכונית
ישיבת אמ"ש (אלון מורה-שכם) ישיבה תיכונית היא ישיבה לגיל תיכון שמשלבת לימודי קודש ולימודים תיכוניים (לימודי חול) לתעודת בגרות.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וישיבה תיכונית · ראה עוד »
ישיבה יוניברסיטי
אוניברסיטת ישיבה (באנגלית: Yeshiva University או בקיצור YU) היא אוניברסיטה יהודית פרטית בניו יורק שנוסדה ב-1886.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר וישיבה יוניברסיטי · ראה עוד »
יחזקאל קוטשר
יחזקאל קוּטשר (1 ביוני 1909, י"ב בסיוון ה'תרס"ט - 12 בדצמבר 1971) היה בלשן ופילולוג ישראלי בתחום חקר השפה העברית, יליד סלובקיה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויחזקאל קוטשר · ראה עוד »
יד הרב נסים
יד הרב נסים הוא מכון מחקר תורני והוצאת ספרים ע"ש הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הרב יצחק נסים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויד הרב נסים · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
יהדות צפון אפריקה
#הפניה יהדות אפריקה#יהדות צפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויהדות צפון אפריקה · ראה עוד »
יהדות צפון-אפריקה
#הפניה יהדות אפריקה#יהדות צפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויהדות צפון-אפריקה · ראה עוד »
יהודה עמיטל
הרב יהודה עמיטל (ג' בחשוון ה'תרפ"ה, 31 באוקטובר 1924 – כ"ז בתמוז ה'תש"ע, 9 ביולי 2010) היה ראש הישיבה המייסד של ישיבת הר עציון, הוגה דעות, מייסד מפלגת מימד ושר בממשלת ישראל העשרים ושש.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויהודה עמיטל · ראה עוד »
יהודה ליבס
יהודה ליבס (נולד ב-1947) הוא פרופסור למחשבת ישראל העוסק בחקר הקבלה והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויהודה ליבס · ראה עוד »
יהודית הנשקה
יהודית הֶנְשְקֶה (נולדה ב-1960) היא בלשנית ישראלית, פרופסור מן המניין במחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בר-אילן, לשעבר פרופסור מן המניין וראש החוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויהודית הנשקה · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויום הכיפורים · ראה עוד »
יוסף עופר (חוקר תנ"ך)
יוסף עופר (נולד ב־15 באוקטובר 1955 כ"ט בתשרי ה'תשט"ז) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויוסף עופר (חוקר תנ"ך) · ראה עוד »
יוסף קפלן
יוסף קפלן (נולד ב-28 בינואר 1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויוסף קפלן · ראה עוד »
יוחנן ברויאר
יוחנן בְּרוֹיֶאר (נולד ב-19 באוגוסט 1954) הוא בלשן ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג ללשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ויוחנן ברויאר · ראה עוד »
1931
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ו1931 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ו1939 · ראה עוד »
1951
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ו1951 · ראה עוד »
1955
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ו1955 · ראה עוד »
1958
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ו1958 · ראה עוד »
1993
עם תחילת השנה, ב-1 בינואר, התרחשו שני אירועים משמעותיים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ו1993 · ראה עוד »
2008
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ו2008 · ראה עוד »
2022
15 בינואר - ההתפרצות הגעשית של הונגה טונגה בדרום האוקיינוס השקט הצבא הרוסי פולש לאוקראינה נרצח בעת שנשא נאום בחירות בנארה אירועים מתמשכים.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ו2022 · ראה עוד »
25 בדצמבר
25 בדצמבר הוא היום ה־359 בשנה (360 בשנה מעוברת) בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ו25 בדצמבר · ראה עוד »
29 ביוני
29 ביוני הוא היום ה-180 בשנה, (181 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: משה בר-אשר ו29 ביוני · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משה_בר-אשר
