גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
53 יחסים: מאיר איש-שלום, מרדכי אליאב, משפחת רוטשילד, מגדבורג, מדינת היהודים, אברהם שלום פרידברג, אוסטריה, אוצר התיישבות היהודים, סמיכה לרבנות, עץ חג מולד, פסיקתא רבתי, פרויקט בן-יהודה, ציונות, רפורמים, רב, רב ראשי, רבני המחאה, רוברט ויסטריך, לאומיות, לטינית, חנוכה, בנימין זאב הרצל, בית המדרש לרבנים בברסלאו, בית הכנסת טמפלגאסה, גרמנית, דרשן, דת, דוקטור, ה'תר"ם, האימפריה האוסטרו-הונגרית, הקהילה היהודית, היסטוריון, הילדסהיים, ורוצלב, וינה, כתב עת, יהדות, יוסף שלמון, יוונית, 11 ביוני, 17 באפריל, 1835, 1858, 1862, 1866, 1868, 1871, 1890, 1896, 1897, ..., 19 בפברואר, 1918, 5 באפריל. להרחיב מדד (3 יותר) »
מאיר איש-שלום
מאיר איש-שלום מאיר איש-שלום (פרידמן) (10 ביולי 1831 – 26 בנובמבר 1908, כ"ט בתמוז ה'תקצ"א – כ"ט בחשון ה'תרס"ט) היה מחשובי חוקרי היהדות, מוציא לאור של חיבורים תורניים בעריכה מדעית ומחבר פירושים לספרים שונים.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ומאיר איש-שלום · ראה עוד »
מרדכי אליאב
מרדכי אליאב (28 בספטמבר 1920 – 20 בספטמבר 2016) היה היסטוריון של עם ישראל, חוקר תולדות היהודים בגרמניה, תולדות היישוב והציונות.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ומרדכי אליאב · ראה עוד »
משפחת רוטשילד
Frankfurter Judengasse מאיר אנשל רוטשילד מייסד השושלת סמל משפחת רוטשילד בכניסה לגן רמת הנדיב ליד זכרון יעקב משפחת רוֹטשילד היא שושלת של בנקאים יהודים באירופה.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ומשפחת רוטשילד · ראה עוד »
מגדבורג
בית הכנסת במגדבורג, 2009 מגדבורג (בגרמנית:, בסקסונית תחתית.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ומגדבורג · ראה עוד »
מדינת היהודים
כריכת הספר במהדורה העברית כריכת מהדורת תשל"ח 1978, בעיצוב: יצחק נופך מוזס מדינת היהודים (בגרמנית: Der Judenstaat) הוא ספר מאת בנימין זאב הרצל, בו הוא משרטט את חזונו למדינת יהודים יצרנית.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ומדינת היהודים · ראה עוד »
אברהם שלום פרידברג
Friedberg_Avraham_Shalom נראית המצבה בימים טובים יותר. אברהם שלום פְרִידברג (בכתיב היידי שנהג בזמנו: פריעדבערג, לעיתים נכתב פרידבערג; נודע בשם העט הר שלום (שהוא תרגום שם משפחתו) או בראשי התיבות הַ"ש; בפולנית: Abraham Szalom Friedberg; 6 בנובמבר 1838, גרודנו – 21 במרץ 1902, י"א באדר ב' תרס"ב, ורשה) היה סופר עברי, מחבר "זכרונות לבית דוד", עורך כתבי העת העבריים "הצפירה", "המליץ", האלמנך "לוח אחיאסף" והאנציקלופדיה העברית "האשכול".
חָדָשׁ!!: משה גידמן ואברהם שלום פרידברג · ראה עוד »
אוסטריה
רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ואוסטריה · ראה עוד »
אוצר התיישבות היהודים
סמליל הבנק בתחילת דרכו תיאודור הרצל עם חברי הוועד המפקח של בנק אוצר התיישבות היהודים, 1900. המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה בנין אוצר התיישבות היהודים בלונדון, 1902 אוצר התיישבות היהודים (בראשי התיבות: אוה"ה, באנגלית: Jewish Colonial Trust או JCT/יק"ט) הייתה חברת החזקות בענף הבנקאות שנסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב עד ינואר 2017.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ואוצר התיישבות היהודים · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: משה גידמן וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
עץ חג מולד
#הפניה עץ חג המולד.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ועץ חג מולד · ראה עוד »
פסיקתא רבתי
פסיקתא רבתי או פסיקתא רבתא הוא שמו של מדרש אגדה מסוג פסיקתא.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ופסיקתא רבתי · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: משה גידמן וציונות · ראה עוד »
רפורמים
#הפניה יהדות רפורמית.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ורפורמים · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ורב · ראה עוד »
רב ראשי
רב ראשי הוא תואר מקובל בחלק מהמדינות בהן יש קהילה יהודית משמעותית, עבור הרב שמחזיק בתפקיד העליון בהיררכיה הרבנית באותה מדינה או עיר.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ורב ראשי · ראה עוד »
רבני המחאה
הרב משה גידמן, מחשובי רבני המחאה. רבני המחאה (בגרמנית: Protestrabbiner) הוא הכינוי שניתן על ידי מקס נורדאו לרבנים שיצאו חוצץ נגד התנועה הציונית בסוף המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ורבני המחאה · ראה עוד »
רוברט ויסטריך
רוברט ויסטריך (עומד, משמאל), מארח את ברנרד לואיס (יושב, מימין), באוניברסיטה העברית, 2007 רוברט סולומון ויסטריך (באנגלית: Robert Solomon Wistrich; 7 באפריל 1945 – 19 במאי 2015) היה סופר והיסטוריון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים ותקופה מסוימת גם בקולג' האוניברסיטאי של לונדון, מנהל המרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון באוניברסיטה העברית, עורך ביטאונו, Antisemitism International, ומחשובי חוקרי האנטישמיות בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ורוברט ויסטריך · ראה עוד »
לאומיות
דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ולאומיות · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ולטינית · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: משה גידמן וחנוכה · ראה עוד »
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בברסלאו
בית המדרש לרבנים בברסלאו, או הסמינר התאולוגי היהודי – מכון פרֶנקֶל (במקור: בית מדרש הרבנים ברסלוי, בגרמנית: Jüdisch-Theologisches Seminar Fraenckel'sche Stiftung), היה בית מדרש גבוה להכשרת רבנים ומורים ולעיסוק בחכמת ישראל, שפעל בין 1854 ל–1938 בעיר ברסלאו שבפרוסיה (החל מ-1871 חלק מהרייך הגרמני).
חָדָשׁ!!: משה גידמן ובית המדרש לרבנים בברסלאו · ראה עוד »
בית הכנסת טמפלגאסה
פנים בית הכנסת, לפי ציור צבעי מים מאת אמיל רנזנהופר חזית בית הכנסת בית הכנסת טמפלגאסה, המכונה גם טמפל ליאופולדשטאט (בגרמנית: Leopoldstädter Tempel), היה בית הכנסת הגדול ביותר בווינה לפני מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ובית הכנסת טמפלגאסה · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: משה גידמן וגרמנית · ראה עוד »
דרשן
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ודרשן · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ודת · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ודוקטור · ראה עוד »
ה'תר"ם
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה גידמן וה'תר"ם · ראה עוד »
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
חָדָשׁ!!: משה גידמן והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »
הקהילה היהודית
הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית ב לערך ועד העידן המודרני.
חָדָשׁ!!: משה גידמן והקהילה היהודית · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: משה גידמן והיסטוריון · ראה עוד »
הילדסהיים
הילדסהיים (בגרמנית) היא עיר בסקסוניה התחתונה שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: משה גידמן והילדסהיים · ראה עוד »
ורוצלב
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.
חָדָשׁ!!: משה גידמן וורוצלב · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ווינה · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: משה גידמן וכתב עת · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ויהדות · ראה עוד »
יוסף שלמון
יוסף שַׂלְמוֹן (נולד ב-1939) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן-גוריון.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ויוסף שלמון · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ויוונית · ראה עוד »
11 ביוני
11 ביוני הוא היום ה-162 בשנה (163 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ו11 ביוני · ראה עוד »
17 באפריל
17 באפריל הוא היום ה-107 בשנה (108 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: משה גידמן ו17 באפריל · ראה עוד »
1835
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ו1835 · ראה עוד »
1858
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ו1858 · ראה עוד »
1862
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ו1862 · ראה עוד »
1866
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ו1866 · ראה עוד »
1868
קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ו1868 · ראה עוד »
1871
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ו1871 · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ו1890 · ראה עוד »
1896
האולימפיאדה המודרנית הראשונה.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ו1896 · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ו1897 · ראה עוד »
19 בפברואר
19 בפברואר הוא היום ה-50 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ו19 בפברואר · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ו1918 · ראה עוד »
5 באפריל
5 באפריל הוא היום ה-95 בשנה (96 בשנה מעוברת), בשבוע ה-14 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: משה גידמן ו5 באפריל · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משה_גידמן
