סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

משה זכות

מַדָד משה זכות

רבי משה בן מרדכי זַכּוּת (ידוע בכינויו הרמ"ז) (אמסטרדם, שפ"ה 1625? – מנטובה, ט"ז בתשרי ה'תנ"ח, 1 באוקטובר 1697) היה רב, מקובל, ומשורר יהודי ממוצא פורטוגזי. [1]

78 יחסים: מאיר בניהו, מנשה בן ישראל, מנטובה, מנחם עזריה מפאנו, מקור ראשון, מקובל, משנה, משורר, מונולוג, אמסטרדם, אנוסים, אברהם אלנקאר, אברהם רוויגו, אברהם זכות, אביעד שר שלום באזילה, אוצר ישראל, איטליה, נתניה, ספרא דצניעותא, עזריה פיגו, פסוקי דזמרא, פעמים, פעמים (כתב עת), פרשת ויצא, פורטוגל, פורטוגזים, פולין, פוזנן, קבלת האר"י, קבלה, רמח"ל, ראש ישיבה, רב, רג'ו אמיליה, שאול מורטירה, שפ"ה, שלום בוזגלו, שבתי שפטל הלוי הורוביץ (ווי העמודים), שובבי"ם, שירת הבקשות, תפרח, תל אביב-יפו, לטינית, לבוב, ליבורנו, ט"ז בתשרי, זיקנה, חיים ויטאל, באר שבע, בנימין הלוי (מקובל), ..., בנימין הכהן ויטאלי, ברוך שפינוזה, דנטה אליגיירי, דחק - כתב עת לספרות טובה, דוכסות מנטובה, ה'תנ"ח, האר"י, האיחוד הפולני-ליטאי, הרפובליקה של ונציה, הרפובליקה ההולנדית, הרב הראשי, הזמנה לפיוט, הולנד, ונציה, ורונה, ירושלים, ישעיה הלוי הורוביץ, ישעיהו באסאן, יד בן צבי, יהדות מנטובה, יהדות איטליה, יהדות ספרד, יהודה בריאל, יהודים, יידיש, 1 באוקטובר, 1625, 1697. להרחיב מדד (28 יותר) »

מאיר בניהו

מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית של חכמי וגאוני עדות המזרח, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.

חָדָשׁ!!: משה זכות ומאיר בניהו · ראה עוד »

מנשה בן ישראל

הרב מנשה בן ישראל (ה'שס"ד 1604 – י"ד בכסלו ה'תי"ח, 20 בנובמבר 1657) היה רב, דרשן, מייסד הדפוס העברי הראשון באמסטרדם ומדינאי, הזכור בעיקר בשל פעילותו למען יהודי התפוצות.

חָדָשׁ!!: משה זכות ומנשה בן ישראל · ראה עוד »

מנטובה

מנטובה (באיטלקית:; בלטינית: Mantua) היא עיר בלומברדיה (באזור עמק הפו באיטליה) ובירת נפת מנטובה.

חָדָשׁ!!: משה זכות ומנטובה · ראה עוד »

מנחם עזריה מפאנו

רבי מנחם עזריה מפאנו, המכונה גם עמנואל דה-פאנו או בקיצור: הרמ"ע מפאנו (ה'ש"ח - ד' באב ה'ש"ף; 1548 - 3 באוגוסט 1620) היה רב, פוסק ומקובל.

חָדָשׁ!!: משה זכות ומנחם עזריה מפאנו · ראה עוד »

מקור ראשון

עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4 מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.

חָדָשׁ!!: משה זכות ומקור ראשון · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: משה זכות ומקובל · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: משה זכות ומשנה · ראה עוד »

משורר

משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: משה זכות ומשורר · ראה עוד »

מונולוג

מונולוג הוא שיחת יחיד, אשר מתרחשת כאשר אדם משוחח בלי בן זוג לשיחה.

חָדָשׁ!!: משה זכות ומונולוג · ראה עוד »

אמסטרדם

אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: משה זכות ואמסטרדם · ראה עוד »

אנוסים

"מראנוס", צילום שחור-לבן של ציור מאת משה מימון, 1898. האנוסים היו יהודים, שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת אך המשיכו לשמור בסתר על זיקתם לדת ולעם היהודי.

חָדָשׁ!!: משה זכות ואנוסים · ראה עוד »

אברהם אלנקאר

רבי אברהם אלנקאר (המאה ה-18, נפטר בשנת ה'תקס"ד - 1804) היה דיין בליוורנו שבאיטליה, מקובל, מדקדק, משורר ופרשן.

חָדָשׁ!!: משה זכות ואברהם אלנקאר · ראה עוד »

אברהם רוויגו

רבי אברהם רוויגו (נולד ה'ת"י (1650) בקירוב; נפטר בכ"ה באדר ה'תע"ד, 12 במרץ 1714) היה מגדולי מקובלי איטליה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: משה זכות ואברהם רוויגו · ראה עוד »

אברהם זכות

רבי אברהם בן שמואל זַכּוּת נכתב גם זאקוטו (בספרדית: Abraham Zacuto; 12 באוגוסט 1452 – 1515) היה אסטרונום והיסטוריון יהודי, שזכה להכרה עולמית בזכות ידיעותיו העמוקות בתחום האסטרונומיה.

חָדָשׁ!!: משה זכות ואברהם זכות · ראה עוד »

אביעד שר שלום באזילה

שער הספר אמונת חכמים, דפוס ווארשא לוח שנה שהודפס בשנת ה'ת"צ על ידי הרב אביעד שר שלום באזילה ממנטובה שבאיטליה רבי אביעד שר שלום באזילה (מכונה השר שלום, ביידיש וגרמנית: Solomon Abi'ad Sar Shalom Basilea; ה'ת"מ, 1680 – ט"ו בתשרי ה'תק"ד, 3 באוקטובר 1743) היה רב וראש ישיבה, מקובל, מהנדס ואסטרונום יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: משה זכות ואביעד שר שלום באזילה · ראה עוד »

אוצר ישראל

#הפניה אנציקלופדיה אוצר ישראל.

חָדָשׁ!!: משה זכות ואוצר ישראל · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: משה זכות ואיטליה · ראה עוד »

נתניה

כיכר העצמאות במיקומה הראשון (2010) כיכר העצמאות. במהלך 2012 היא הועתקה מערבה ובמקומה הוקמה מזרקה אלקטרונית אינטראקטיבית. צילום של חוף סירונית מכיוון דרום לכיוון צפון בעיר חוף הים בנתניה – מבט מכיוון צפון נְתַנְיָה היא עיר במחוז המרכז, בשרון, השישית באוכלוסייתה בערי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: משה זכות ונתניה · ראה עוד »

ספרא דצניעותא

סִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא הוא שמו הארמי של חלק מספר הזוהר, הנמצא בסוף פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: משה זכות וספרא דצניעותא · ראה עוד »

עזריה פיגו

רבי עזריה פיג'ו (ה'של"ט, 1579 – א' באדר א' ה'ת"ז, 1647) היה מחכמי איטליה במאה ה-17, רב, פוסק ודרשן.

חָדָשׁ!!: משה זכות ועזריה פיגו · ראה עוד »

פסוקי דזמרא

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".

חָדָשׁ!!: משה זכות ופסוקי דזמרא · ראה עוד »

פעמים

פעמים הוא רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, היוצא לאור מטעם מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח החל משנת 1979.

חָדָשׁ!!: משה זכות ופעמים · ראה עוד »

פעמים (כתב עת)

#הפניה פעמים.

חָדָשׁ!!: משה זכות ופעמים (כתב עת) · ראה עוד »

פרשת ויצא

חלק מפרשת ויצא בספר תנ"ך משנת 1300 "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ." פרשת וַיֵּצֵא היא הפרשה השביעית בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: משה זכות ופרשת ויצא · ראה עוד »

פורטוגל

פורטוגל (נקראת רשמית: הרפובליקה הפורטוגלית; בפורטוגזית: República Portuguesa) היא ארץ ומדינה בדרום מערב אירופה, הגובלת בספרד, ושוכנת בחלקו המערבי של חצי האי האיברי.

חָדָשׁ!!: משה זכות ופורטוגל · ראה עוד »

פורטוגזים

פורטוגזים (בפורטוגזית: Portugueses) הם קבוצה אתנית שהתהוותה בפורטוגל, במערב חצי האי האיברי.

חָדָשׁ!!: משה זכות ופורטוגזים · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: משה זכות ופולין · ראה עוד »

פוזנן

פּוֹזְנַן (בפולנית: Poznań,; בגרמנית: Posen; ביידיש: פאָזנא) היא עיר במערב פולין ובירת פרובינציית פולין גדול (ויילקופולסקה).

חָדָשׁ!!: משה זכות ופוזנן · ראה עוד »

קבלת האר"י

#הפניה קבלה#האר"י והקבלה הלוריאנית קטגוריה:האר"י.

חָדָשׁ!!: משה זכות וקבלת האר"י · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: משה זכות וקבלה · ראה עוד »

רמח"ל

הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: משה זכות ורמח"ל · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: משה זכות וראש ישיבה · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: משה זכות ורב · ראה עוד »

רג'ו אמיליה

רג'ו אמיליה (איטלקית: Reggio Emilia) היא עיר במחוז אמיליה-רומאניה שבצפון איטליה. במפות עתיקות היא רשומה בשם: Reggio di Lombardia. מספר תושביה לשנת 2009 היה 173,680. בין השאר נודעת העיר בגישה לחינוך ילדים, הידועה כ"גישת רג'ו אמיליה", שאומצה בעיר לאחר מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: משה זכות ורג'ו אמיליה · ראה עוד »

שאול מורטירה

הרב שאול בן יוסף הלוי מורטירה (באיטלקית: Saul Levi Morteira; ונציה, ה'שנ"ו, 1596 – אמסטרדם, כ"ד בשבט ה'ת"כ, 27 בינואר 1660) היה רב בקהילה הספרדית-פורטוגזית באמסטרדם, דרשן ומחבר.

חָדָשׁ!!: משה זכות ושאול מורטירה · ראה עוד »

שפ"ה

#הפניה ה'שפ"ה.

חָדָשׁ!!: משה זכות ושפ"ה · ראה עוד »

שלום בוזגלו

הרב שלום בוזגלו (הרש"ב) (ה'ת"ס 1700– י"ב באב ה'תק"ם 1780), עורך הספר "מקדש מלך" ועוד.

חָדָשׁ!!: משה זכות ושלום בוזגלו · ראה עוד »

שבתי שפטל הלוי הורוביץ (ווי העמודים)

רבי שבתי שפטל הלוי הורוביץ (לעיתים: שעפטל סג"ל; ה'שנ"ב, 1592 – כ"ח בניסן ה'ת"ך, 9 באפריל 1660) היה רב וראש ישיבה מגדולי יהדות אשכנז בדורו.

חָדָשׁ!!: משה זכות ושבתי שפטל הלוי הורוביץ (ווי העמודים) · ראה עוד »

שובבי"ם

שובבי"ם הוא כינוי לשישה שבועות שבהם קוראים את שש הפרשות הראשונות בספר שמות: '''ש'''מות, '''ו'''ארא, '''ב'''א, '''ב'''שלח, '''י'''תרו, '''מ'''שפטים.

חָדָשׁ!!: משה זכות ושובבי"ם · ראה עוד »

שירת הבקשות

שירת הבקשות הוא מנהג המתקיים בקרב בני עדות המזרח ויהדות צפון אפריקה, בו נוהגים לקום בשבת מאשמורת הבוקר ולשיר בצוותא אוסף פיוטים טרם תפילת שחרית של שבת, החל משבת פרשת בראשית לאורך חודשי החורף.

חָדָשׁ!!: משה זכות ושירת הבקשות · ראה עוד »

תפרח

תפרח הוא מושב חרדי בנגב הצפוני־מערבי על כביש 25, המשתייך לתנועת פועלי אגודת ישראל ולמועצה אזורית מרחבים, בה הוא מהווה את היישוב הגדול ביותר.

חָדָשׁ!!: משה זכות ותפרח · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: משה זכות ותל אביב-יפו · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: משה זכות ולטינית · ראה עוד »

לבוב

שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.

חָדָשׁ!!: משה זכות ולבוב · ראה עוד »

ליבורנו

מפת ליבורנו מהמאה ה-17 בית הכנסת הגדול של ליבורנו, נחרב בשנת 1944 מוּרים. בראשה ניצב פרדיננדו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, ובתחתיתה כבולים המוּרים שתושבי העיר הכניעו המוּרים במבט לים ליבורנו (איטלקית: Livorno) היא עיר נמל לחוף הים הליגורי בקצה המערבי של טוסקנה, איטליה, בירת נפת ליבורנו.

חָדָשׁ!!: משה זכות וליבורנו · ראה עוד »

ט"ז בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה זכות וט"ז בתשרי · ראה עוד »

זיקנה

#הפניה זקנה.

חָדָשׁ!!: משה זכות וזיקנה · ראה עוד »

חיים ויטאל

רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

חָדָשׁ!!: משה זכות וחיים ויטאל · ראה עוד »

באר שבע

באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").

חָדָשׁ!!: משה זכות ובאר שבע · ראה עוד »

בנימין הלוי (מקובל)

רבי בנימין הלוי היה מחכמי העיר צפת ומתלמידי גורי האר"י במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: משה זכות ובנימין הלוי (מקובל) · ראה עוד »

בנימין הכהן ויטאלי

רבי בנימין הכהן ויטאלי (נודע בכינויו הרב"ך; ה'תי"א 1651 – ת"ץ?) היה רב, פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: משה זכות ובנימין הכהן ויטאלי · ראה עוד »

ברוך שפינוזה

ברוך (בנדיקטוס ולעיתים בנטו) שְׂפִּינוֹזָה, (או ספינוזה; בהולנדית: Benedict de Spinoza; בפורטוגזית: Bento de Espinoza, בינטוּ די אשׁפינוזה; 24 בנובמבר 1632 – 21 בפברואר 1677) היה פילוסוף יהודי-ספרדי, שהתגורר בהולנד, בן למשפחת אנוסים, שחזרה ליהדות.

חָדָשׁ!!: משה זכות וברוך שפינוזה · ראה עוד »

דנטה אליגיירי

דנטה אליגיירי (באיטלקית: Dante Alighieri,, בין ה-14 במאי ל-13 ביוני 1265 – 14/13 בספטמבר 1321), המכונה גם רק דנטה, היה משורר, פילוסוף, תאולוג ומדינאי איטלקי.

חָדָשׁ!!: משה זכות ודנטה אליגיירי · ראה עוד »

דחק - כתב עת לספרות טובה

דְּחָק - כתב עת לספרות טובה הוא כתב עת עברי לספרות, עיון, ביקורת ואמנות בעריכת יהודה ויזן, היוצא לאור מאז 2011.

חָדָשׁ!!: משה זכות ודחק - כתב עת לספרות טובה · ראה עוד »

דוכסות מנטובה

ארמון דוכסי מנטובה דוכסות מנטובה (באיטלקית: Ducato di Mantova) הייתה דוכסות בצפון איטליה, שהתקיימה בין השנים 1530–1708 ונשלטה על ידי בית גונזגה.

חָדָשׁ!!: משה זכות ודוכסות מנטובה · ראה עוד »

ה'תנ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה זכות וה'תנ"ח · ראה עוד »

האר"י

רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.

חָדָשׁ!!: משה זכות והאר"י · ראה עוד »

האיחוד הפולני-ליטאי

האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.

חָדָשׁ!!: משה זכות והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »

הרפובליקה של ונציה

הרפובליקה של ונציה (בוונטית: Repùblica Vèneta או Repùblica de Venesia, באיטלקית: Repubblica di Venezia) הייתה רפובליקה שמקורה בעיר ונציה, בצפון מזרח איטליה, שהתקיימה במשך יותר מאלף שנים - מהמאה השביעית ועד לכיבושה בידי נפוליאון ב-1797.

חָדָשׁ!!: משה זכות והרפובליקה של ונציה · ראה עוד »

הרפובליקה ההולנדית

הרפובליקה של שבע ארצות-השפלה המאוחדות (בהולנדית: Republiek der Zeven Verenigde Nederlanden), או הרפובליקה של שבעת המחוזות המאוחדים (Republiek der Zeven Verenigde Provinciën; ידועה גם בקיצור בשם הרפובליקה ההולנדית או המחוזות המאוחדים; בלטינית: Belgica fœderata, "ארצות השפלה הפדרליות"), הייתה מדינה אירופית בשנים 1581–1795, באזור שבו שוכנת כיום הולנד.

חָדָשׁ!!: משה זכות והרפובליקה ההולנדית · ראה עוד »

הרב הראשי

#הפניה הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: משה זכות והרב הראשי · ראה עוד »

הזמנה לפיוט

"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.

חָדָשׁ!!: משה זכות והזמנה לפיוט · ראה עוד »

הולנד

הוֹלַנְד (בהולנדית: Nederland) היא מדינה בצפון מערב אירופה, הגובלת במערב ובצפון בים הצפוני, במזרח בגרמניה ובדרום בבלגיה.

חָדָשׁ!!: משה זכות והולנד · ראה עוד »

ונציה

ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.

חָדָשׁ!!: משה זכות וונציה · ראה עוד »

ורונה

ורונה (באיטלקית: Verona) היא עיר עתיקה הנמצאת במחוז ונטו שבצפון איטליה.

חָדָשׁ!!: משה זכות וורונה · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: משה זכות וירושלים · ראה עוד »

ישעיה הלוי הורוביץ

קברו של השל"ה בטבריה, במתחם קבר הרמב"ם רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נכתב גם "ישעיהו" ו"הורוויץ"), מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "'''ש'''ני '''ל'''וחות '''ה'''ברית"; ה'שי"ח, 1558 – תאריך הפטירה שגוי אך נתקבע י"א בניסן ה'ש"צ, 24 במרץ 1630 וכנראה טבת שפ"ו) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: משה זכות וישעיה הלוי הורוביץ · ראה עוד »

ישעיהו באסאן

עת לטעת, באסאן, ר' ישעיהו בן ישראל חזקיה רבי ישעיהו מרדכי בָּאסָאן (נקרא גם באסאני ובאסאנו (Bassani, Bassano); ה'תל"ג 1673 (בערך), ורונה - ב' בניסן ה'תצ"ט, 1739, רג'ו אמיליה) היה רב איטלקי ומשורר מחכמי יהדות איטליה בראשית המאה ה-18, רבן של פדובה ושל רֶג'וֹ אמיליה (ריגיו), ורבו של רמח"ל.

חָדָשׁ!!: משה זכות וישעיהו באסאן · ראה עוד »

יד בן צבי

#הפניה יד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: משה זכות ויד בן צבי · ראה עוד »

יהדות מנטובה

איור של אזור הגטו במנטובה משנת 1859 קהילת יהודי מנטובה היא קהילה יהודית עתיקת יומין המתקיימת ברציפות מאז ימי הביניים בעיר מנטובה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: משה זכות ויהדות מנטובה · ראה עוד »

יהדות איטליה

יהדות איטליה היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: משה זכות ויהדות איטליה · ראה עוד »

יהדות ספרד

כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: משה זכות ויהדות ספרד · ראה עוד »

יהודה בריאל

רבי יהודה בריאל (ת"ג – תפ"ב; 1643 – 1722) היה מרבני העיר מנטובה ומגדולי חכמי איטליה בדורו, לחם בשבתאות ועמד לימין החכם צבי במלחמתו בנחמיה חיון.

חָדָשׁ!!: משה זכות ויהודה בריאל · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: משה זכות ויהודים · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: משה זכות ויידיש · ראה עוד »

1 באוקטובר

1 באוקטובר הוא היום ה-274 בשנה בלוח הגריגוריאני (275 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: משה זכות ו1 באוקטובר · ראה עוד »

1625

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה זכות ו1625 · ראה עוד »

1697

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה זכות ו1697 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משה_זכות

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »