גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
170 יחסים: מאיר-סיקו סמילנסקי, מסדה (הוצאת ספרים), מצרים, מקוה ישראל, מרא דאתרא, מרטין בובר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משה אונגרפלד, משה נובומייסקי, מלמד, מלריה, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מחקרי ירושלים בספרות עברית, מחוז צ'רקאסי, מדינה דו-לאומית, מוסקבה, מורה פרטי, מושבה, מילונאי, מיכאל בר-זוהר, ארץ ישראל, אליעזר מרגולין, אחד העם, אברהם יערי, אבשלום עוקשי, אביבה קרינסקי, אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, אומן (עיר), אוקראינה, נס ציונה, נחמה פוחצ'בסקי, נדב שרגאי, נורית גוברין, ניר משה, ס. יזהר, ספרות עברית, סופר, ערן צלגוב, עיריית רחובות, עיתון 77, פנחס רוטנברג, פרס אוסישקין, פלסטינים, פלחה, פובליציסטיקה, צרפתית, צבא האימפריה הרוסית, ציונות, קייב, ..., ראשון לציון, רחבעם זאבי, רחובות, רות בקי, ש. בן ציון, שם עט, שנות ה-20 של המאה ה-20, שטעטל, תר"ן, תרנ"ח, תרצ"ז, תרל"ד, תש"ז, תשי"ד, תלונה במשטרה, תחום המושב, לוח אחיאסף, ז' באדר, זאב סמילנסקי, זרנוגה, זכרונות ארץ ישראל, חמדה בן-יהודה, חקלאות, חדרה, חובבי ציון, חיים נחמן ביאליק, באר שבע, בני משה (ארגון סתרים), בנימין זאב הרצל, ברית שלום, בזל, בוסתנאי (כתב עת), בית דונדיקוב, ביל"ו, ביטאון, גאולת קרקעות, גרשון שקד, גלי הוס, גד פרומקין, גיוס כספים, דרום אפריקה, דביר (הוצאת ספרים), דואר היום, דונם, דוד בן-גוריון, דוד ילין, המנדט הבריטי, המליץ, הארץ, האימפריה הרוסית, הנגב, הסוכנות היהודית, העלייה הראשונה, העלייה השנייה, העומר (כתב עת), העולם (שבועון), הפועל הצעיר, הצפירה, הצופה (ורשה), הקונגרס הציוני, הקיבוץ המאוחד, השילוח (כתב עת), התאחדות האיכרים, הלוויה ממלכתית, הגדודים העבריים, הדאר, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, ההגנה, הוצאת אמנות, הוצאת שוקן, הוצאת גוונים, הוצאת דביר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הוצאת כרמל, הכשרת הישוב, הידעת את הארץ, ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, ורשה, כ"ז בתשרי, כפר דרום, כרם, כורנוב, כיבוש העבודה, י"ל פרץ, יעקב מזא"ה, יעקב פיכמן, יערן, יפה ברלוביץ, יצחק זיו-אב, ישראל הלוי טלר, ישראל היום, יזהר סמילנסקי, יהושע חנקין, יהודה לייב מאגנס, יהודה גור, יוסף קלוזנר, יוסף ברסלבי, 1874, 1890, 1893, 1897, 1900, 1901, 1904, 1905, 1906, 1909, 1912, 1913, 1918, 1932, 1934, 1936, 1939, 1940, 1946, 1949, 1953, 24 בפברואר, 6 באוקטובר. להרחיב מדד (120 יותר) »
מאיר-סיקו סמילנסקי
מאיר-סיקו סמילנסקי (ט' באדר תרל"ו, 5 במרץ 1876, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב (אוקראינה), האימפריה הרוסית – יום הכיפורים תש"י 3 באוקטובר 1949, תל אביב, ישראל) היה סופר ופובליציסט עברי.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ומאיר-סיקו סמילנסקי · ראה עוד »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ומצרים · ראה עוד »
מקוה ישראל
מקוה ישראל וסביבותיה מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי והישוב העברי הראשון בארץ ישראל מאז תקופת היישוב הישן.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ומקוה ישראל · ראה עוד »
מרא דאתרא
מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ומרא דאתרא · ראה עוד »
מרטין בובר
מרטין (מרדכי) הלוי בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ומרטין בובר · ראה עוד »
משרד הביטחון – ההוצאה לאור
משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »
משה אונגרפלד
משה אוּנגֶרפֶלד (10 במרץ 1898 – 2 במרץ 1983) היה מורה, עיתונאי, פובליציסט וסופר, מנהלו הראשון של "בית ביאליק".
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ומשה אונגרפלד · ראה עוד »
משה נובומייסקי
פסל של משה נובומייסקי במפעלי ים המלח בסדום משה נובומייסקי במרכז המבקרים של מפעלי ים המלח בסדום קברו בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב משה אברמוביץ' נוֹבוֹמֶיְיסקי (ברוסית: Новомейский, Моисей Абрамович; 25 בנובמבר 1873, סיביר – 27 במרץ 1961, ישראל).
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ומשה נובומייסקי · ראה עוד »
מלמד
מלמד בסמרקנד, 1910. צילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי מְלַמֵּד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַ֫מֵּד", לפעמים "רבי"; ביהדות תימן, "מורי") הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ומלמד · ראה עוד »
מלריה
פסל יתוש אנופלס בפתח בית הספר להיגיינה ולרפואה טרופית בלונדון מָלַרְיָה (בלטינית: Malaria; או קדחת הביצות) היא מחלה זיהומית הנפוצה בעיקר באזור הטרופי.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ומלריה · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מחקרי ירושלים בספרות עברית
עטיפת כרך כד, תשע"א מחקרי ירושלים בספרות עברית הוא כתב עת מדעי לספרות עברית, הרואה אור כשנתון בחוג לספרות עברית, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ומחקרי ירושלים בספרות עברית · ראה עוד »
מחוז צ'רקאסי
#הפניה צ'רקאסי (מחוז).
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ומחוז צ'רקאסי · ראה עוד »
מדינה דו-לאומית
סכסוך הישראלי-פלסטיני מדינה דו-לאומית (באנגלית: Bi-national state) היא מדינה שאוכלוסייתה כוללת שני לאומים עיקריים בגודלם – להם יש נציגות במוסדות השלטון על פי חוק ובאופן יחסי לגודלם (כגון בלגיה).
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ומדינה דו-לאומית · ראה עוד »
מוסקבה
מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ומוסקבה · ראה עוד »
מורה פרטי
נערה בשיעור פרטי במרכז הדרכה מלומד צעיר ומורהו, דרך לימוד מקובלת לבני אצולה עד תחילת המאה העשרים, רמברנדט, שמן על בד, בסביבות 1630, מוזיאון גטי, לוס אנג'לס מורה פרטי הוא מדריך או מורה אשר מלמד נושא לימודי מסוים לתלמיד יחיד או לקבוצה קטנה של תלמידים במתכונת אשר נקראת שיעור פרטי.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ומורה פרטי · ראה עוד »
מושבה
מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ומושבה · ראה עוד »
מילונאי
#הפניה מילונאות.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ומילונאי · ראה עוד »
מיכאל בר-זוהר
מיכאל בר-זוהר (נולד ב-30 בינואר 1938 בסופיה, בולגריה) הוא סופר, היסטוריון וביוגרף ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ומיכאל בר-זוהר · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וארץ ישראל · ראה עוד »
אליעזר מרגולין
קולונל אליעזר (לָזָר) מרקוביץ' מרגולין (5 בפברואר או 26 במרץ 1875, בלגורוד, האימפריה הרוסית – 22 ביוני 1944, סידני, אוסטרליה) היה ממפקדי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ואליעזר מרגולין · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ואחד העם · ראה עוד »
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ואברהם יערי · ראה עוד »
אבשלום עוקשי
אבשלום עוקשי (1916, ראשון לציון– 13 בספטמבר 1980, עכו) היה צייר ישראלי ממוצא תימני, מהבולטים בציור הישראלי במחצית השנייה של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ואבשלום עוקשי · ראה עוד »
אביבה קרינסקי
אביבה קרינסקי (גוברמן) (נולדה ב-14 במאי 1939) היא חוקרת ומבקרת ספרות ישראלית ועיתונאית.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ואביבה קרינסקי · ראה עוד »
אדמונד ג'יימס דה רוטשילד
טקסט.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ואדמונד ג'יימס דה רוטשילד · ראה עוד »
אומן (עיר)
אוּמן (באוקראינית: Умань; בפולנית: Humań) היא עיר במרכז אוקראינה במחוז צ'רקאסי, ושוכנת בחבל הארץ המזרח-אירופאי ההיסטורי פודוליה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ואומן (עיר) · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ואוקראינה · ראה עוד »
נס ציונה
נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ונס ציונה · ראה עוד »
נחמה פוחצ'בסקי
נחמה פוחצ'בסקי נחמה פוחצ'בסקי נחמה פיינשטיין-פוחצ'בסקי (ידועה בכינויה: נֶפֶ"ש) (ט"ו בניסן ה'תרכ"ט, 27 במרץ 1869, בריסט – ז' בסיוון ה'תרצ"ד, 21 במאי 1934, ראשון לציון) הייתה איכרה, סופרת, שופטת וסופרז'יסטית, מחלוצות ראשון לציון.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ונחמה פוחצ'בסקי · ראה עוד »
נדב שרגאי
נדב שרגאי (נולד ב-1 בינואר 1959) הוא סופר ועיתונאי ישראלי, עמית מחקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ונדב שרגאי · ראה עוד »
נורית גוברין
נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ונורית גוברין · ראה עוד »
ניר משה
מבט על המושב נִיר מֹשֶׁה הוא מושב עובדים בנגב הצפוני־מערבי, השוכן מדרום־מזרח לשדרות, וצפונית לניר עקיבא ומשתייך לתנועת המושבים והוא שוכן במועצה האזורית מרחבים.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וניר משה · ראה עוד »
ס. יזהר
ס. יזהר ב-1951ס.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וס. יזהר · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וספרות עברית · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וסופר · ראה עוד »
ערן צלגוב
ערן צלגוב (נולד ב-25 בינואר 1974) הוא משורר, עורך, מתרגם, צייר, מאייר ומוציא לאור ישראלי.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וערן צלגוב · ראה עוד »
עיריית רחובות
עיריית רחובות היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר רחובות.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ועיריית רחובות · ראה עוד »
עיתון 77
#הפניה עתון 77.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ועיתון 77 · ראה עוד »
פנחס רוטנברג
פנחס (פיוטר) רוטנברג (י"ב בשבט תרל"ט, 5 בפברואר 1879 – י"ד בטבת תש"ב, 3 בינואר 1942) היה מהפכן יהודי-רוסי, חבר המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית הרוסית, ממנהיגי היישוב העברי וחלוץ התעשייה המודרנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ופנחס רוטנברג · ראה עוד »
פרס אוסישקין
פרס אוסישקין הוא פרס ספרותי שניתן בעבר על ידי הקרן הקיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ופרס אוסישקין · ראה עוד »
פלסטינים
פלסטינים (בערבית: فلسطينيون; תעתיק מדויק: פלסטינִיּוּן) הם האוכלוסייה שמוצאה באוכלוסייה הערבית שגרה בשטחי המנדט הבריטי על ארץ ישראל המערבית.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ופלסטינים · ראה עוד »
פלחה
#הפניה חקלאות בעל.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ופלחה · ראה עוד »
פובליציסטיקה
אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ופובליציסטיקה · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וצרפתית · ראה עוד »
צבא האימפריה הרוסית
ממוזער צבא האימפריה הרוסית או הצבא הרוסי הקיסרי (ברוסית: Русская императорская армия) היה צבא היבשה של האימפריה הרוסית שהוקם ב-1721 על ידי פיוטר הגדול על בסיס כוחות היבשה של רוסיה הצארית והתקיים עד המהפכה הרוסית של 1917.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וצבא האימפריה הרוסית · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וציונות · ראה עוד »
קייב
קייב (באוקראינית: Київ - IPA) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וקייב · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וראשון לציון · ראה עוד »
רחבעם זאבי
רחבעם עמיקם ("גנדי") זאבי (20 ביוני 1926, ח' בתמוז ה'תרפ"ו – 17 באוקטובר 2001, ל' בתשרי ה'תשס"ב) היה אלוף בצה"ל, פוליטיקאי ישראלי ושר התיירות, ממנהיגי הימין הישראלי ואיש ארץ ישראל השלמה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ורחבעם זאבי · ראה עוד »
רחובות
רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ורחובות · ראה עוד »
רות בקי
#הפניה רות בקי-קולודני.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ורות בקי · ראה עוד »
ש. בן ציון
#הפניה ש. בן-ציון.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וש. בן ציון · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ושם עט · ראה עוד »
שנות ה-20 של המאה ה-20
סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ושטעטל · ראה עוד »
תר"ן
#הפניה ה'תר"ן.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ותר"ן · ראה עוד »
תרנ"ח
#הפניה ה'תרנ"ח.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ותרנ"ח · ראה עוד »
תרצ"ז
#הפניה ה'תרצ"ז.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ותרצ"ז · ראה עוד »
תרל"ד
#הפניה ה'תרל"ד.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ותרל"ד · ראה עוד »
תש"ז
#הפניה ה'תש"ז.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ותש"ז · ראה עוד »
תשי"ד
#הפניה ה'תשי"ד.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ותשי"ד · ראה עוד »
תלונה במשטרה
#הפניה אירוע משטרתי.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ותלונה במשטרה · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ותחום המושב · ראה עוד »
לוח אחיאסף
"אל הקוראים", לוח אחיאסף 1, תרנ"ד, עמ' VI. שער פנימי, תרנ"ד לוח אֲחיאסף היה אלמנך (חיבור היוצא לאור פעם בשנה) בעברית שראה אור בהוצאת אחיאסף בשנים 1893 עד 1904 בוורשה (ופעם נוספת ב-1923).
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ולוח אחיאסף · ראה עוד »
ז' באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וז' באדר · ראה עוד »
זאב סמילנסקי
זאב סמילנסקי (ז"ס; כ"ו באלול תרל"ג, 18 בספטמבר 1873, סמילה, פלך קייב, רוסיה (אוקראינה) – ט"ו בטבת תש"ד, 11 בינואר 1944, רחובות, ארץ ישראל) היה סופר עברי, פובליציסט, מורה, חלוץ, עיתונאי, עורך (מעורכי "הפועל הצעיר"), חקלאי וסטטיסטיקן (מנהל המחלקה לסטטיסטיקה של עיריית תל אביב).
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וזאב סמילנסקי · ראה עוד »
זרנוגה
זרנוגה (בערבית: زرنوقة; מילולית: "זרנוק") היה יישוב ערבי.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וזרנוגה · ראה עוד »
זכרונות ארץ ישראל
זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וזכרונות ארץ ישראל · ראה עוד »
חמדה בן-יהודה
אפיטף על המצבה של חמדה בן-יהודה חמדה בן-יהודה (7 באפריל 1873, י' בניסן התרל"ג – 25 באוגוסט 1951, כ"ג באב תשי"א) הייתה סופרת, עיתונאית, אשתו השנייה של אליעזר בן-יהודה, ואחותה הצעירה של אשתו הראשונה, דבורה בן-יהודה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וחמדה בן-יהודה · ראה עוד »
חקלאות
שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וחקלאות · ראה עוד »
חדרה
חֲדֵרָה היא עיר במחוז חיפה בישראל שבשרון הצפוני, אשר שוכנת לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וחדרה · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וחובבי ציון · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
באר שבע
באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ובאר שבע · ראה עוד »
בני משה (ארגון סתרים)
#הפניה בני משה (אגודה ציונית).
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ובני משה (ארגון סתרים) · ראה עוד »
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »
ברית שלום
ברית שלום הייתה תנועה יהודית, שהוקמה בשנת 1925 על ידי קבוצת אינטלקטואלים יהודים, ודגלה בהקמת אוטונומיה דו-לאומית שבה יהנו הערבים והיהודים משוויון זכויות מלא תחת המנדט הבריטי, במטרה להביא להקמת מדינה דו-לאומית עצמאית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וברית שלום · ראה עוד »
בזל
בזל (בגרמנית: Basel; בצרפתית: Bâle; באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ובזל · ראה עוד »
בוסתנאי (כתב עת)
כתב עת בוסתנאי בוסתנאי היה שבועון שיצא לאור בין השנים 1929 עד 1939 ברחובות.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ובוסתנאי (כתב עת) · ראה עוד »
בית דונדיקוב
בית דונדיקוב הוא הבית השלישי שנבנה בעיר רחובות, נמצא בפינת הרחובות יעקב ודונדיקוב.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ובית דונדיקוב · ראה עוד »
ביל"ו
כתב יד בצרפתית, שחובר בקושטא ב-1882 סמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה צריף העץ של אנשי ביל"ו, כנראה היחיד שנותר, ברחוב הראשי בגדרה רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים בול שהונפק בשנת 1952 לציון 70 שנה לעליית ביל"ו תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, 21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וביל"ו · ראה עוד »
ביטאון
#הפניה כתב עת.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וביטאון · ראה עוד »
גאולת קרקעות
#הפניה גאולת קרקע (ציונות).
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וגאולת קרקעות · ראה עוד »
גרשון שקד
גרשון שקד (8 ביולי 1929 – 28 בדצמבר 2006) היה חוקר ספרות עברית, בין הבולטים במבקרי הסיפורת העברית וחוקריה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וגרשון שקד · ראה עוד »
גלי הוס
גלי הוס (נולד ב-10 בינואר 1944) הוא אמן, מאייר ומעצב ישראלי.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וגלי הוס · ראה עוד »
גד פרומקין
גד פְרוּמְקִין (2 באוגוסט 1887 – 10 במרץ 1960) היה משפטן יהודי ישראלי ושופט בבית המשפט העליון בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וגד פרומקין · ראה עוד »
גיוס כספים
#הפניה מימון.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וגיוס כספים · ראה עוד »
דרום אפריקה
רפובליקת דרום אפריקה (באפריקאנס: Republiek van Suid-Afrika; בזולו: IRiphabliki yaseNingizimu Afrika; באנגלית: Republic of South Africa) היא מדינה הנמצאת בקצה הדרומי של יבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ודרום אפריקה · ראה עוד »
דביר (הוצאת ספרים)
דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
דואר היום
ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מוכר עיתוני דואר היום בירושלים, שנות ה-20 דואר היום (בכתיב חסר: דֹאר היום באנגלית: Palestine daily mail) היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין השנים 1919–1936, בעריכתו של איתמר בן-אב"י.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ודואר היום · ראה עוד »
דונם
דונם (בטורקית: dönüm), היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ודונם · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
דוד ילין
אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ודוד ילין · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והמליץ · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והארץ · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הנגב
מפת הנגב מפת ישראל כשהנגב מודגש נחל צין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בתים טיפוסיים בעיר הבדואית רהט הַנֶּגֶב (בערבית: النقب - מעבר ההר, תעתיק: אל-נקבּ, ובהגייה בדואית: "אל-נגב") הוא אזור גאוגרפי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והנגב · ראה עוד »
הסוכנות היהודית
שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והסוכנות היהודית · ראה עוד »
העלייה הראשונה
העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והעלייה הראשונה · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והעלייה השנייה · ראה עוד »
העומר (כתב עת)
שער "העומר", תרס"ז (1907) הָעֹמֶר: קבץ ספרותי-מדעי, מוצא בארץ ישראל, היה כתב עת שיצא בעריכתו של ש. בן ציון בארץ ישראל בשני כרכים בלבד, בשנים תרס"ז-תרס"ט (1907–1909).
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והעומר (כתב עת) · ראה עוד »
העולם (שבועון)
שער "העולם" 1914 "העולם" היה שבועון עברי שהיה עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית במשך כארבעים שנה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והעולם (שבועון) · ראה עוד »
הפועל הצעיר
הפועל הצעיר (בראשי תיבות: הפוה"צ) הייתה מפלגת פועלים ציונית בארץ ישראל, שמטרותיה היו הגשמת הציונות ויצירת חברה עברית עובדת ואשר ראתה מתפקידה לפעול למען כיבוש העבודה במושבות ובערים ולהחייאת התרבות העברית.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והפועל הצעיר · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והצפירה · ראה עוד »
הצופה (ורשה)
הצופה (הצֹפֶה) היה יומון עברי שראה אור בעיר ורשה מ-1903 עד 1905.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והצופה (ורשה) · ראה עוד »
הקונגרס הציוני
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והקונגרס הציוני · ראה עוד »
הקיבוץ המאוחד
בני נוער צועדים בעצרת בני הקיבוץ המאוחד עם דגלים בצבעי כחול-לבן ואדום, 1951 מיצג בתערוכה "עשור לקיבוץ המאוחד", 1938 הקיבוץ המאוחד היה ארגון ארצי של קיבוצים, שנוסד בשנת 1927 והתקיים כארגון כזה עד לשנת 1980, אז התאחד עם איחוד הקבוצות והקיבוצים להקמת התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"ם).
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
השילוח (כתב עת)
הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »
התאחדות האיכרים
#הפניה התאחדות האיכרים בישראל.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והתאחדות האיכרים · ראה עוד »
הלוויה ממלכתית
הלווית חללי מלחמת העצמאות, 17 בנובמבר 1949 קברו של ראש הממשלה יצחק רבין, כחודש לאחר ההלוויה מסע ההלוויה של פרנקלין דלאנו רוזוולט הלווית אליזבת, המלכה האם הלוויה ממלכתית היא טקס הלוויה ציבורי, הנועד לכבד ראש מדינה או דמות ציבורית חשובה אחרת.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והלוויה ממלכתית · ראה עוד »
הגדודים העבריים
דגל הגדוד העברי "הראשון ליהודה". לויטננט קולונל ג'ון הנרי פטרסון, מפקד גדוד נהגי הפרדות והגדוד ה-38, בצילום מ-1917 חיילי אחד הגדודים ליד הכותל לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים. צולם כנראה ב-1918 הגדודים העבריים הם גדודי חיילים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, וחלקם השתתף בכיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים בכוונה שתרומתם תיזקף לזכות התביעה להקמת בית לאומי לעמו בארץ ישראל עת יכון סדר עולמי חדש עם תום המלחמה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והגדודים העבריים · ראה עוד »
הדאר
שער ג' בתמוז תרפ"ד, 4 ביולי 1924 שער כ"ו באלול תשמ"א (1981) הדֹאר היה עיתון עברי שיצא לאור בארצות הברית בין השנים 1921 ל-2005 בחסות ההסתדרות העברית באמריקה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והדאר · ראה עוד »
ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל
#הפניה ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל · ראה עוד »
ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וההגנה · ראה עוד »
הוצאת אמנות
דבר") בית אמנות" ברחוב פרוג 6 בחולון הוצאת אמנות הייתה הוצאת ספרים עברית שנוסדה ב-1917 והתקיימה עד שנות הארבעים.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והוצאת אמנות · ראה עוד »
הוצאת שוקן
הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והוצאת שוקן · ראה עוד »
הוצאת גוונים
#הפניה גוונים (הוצאה לאור).
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והוצאת גוונים · ראה עוד »
הוצאת דביר
#הפניה דביר (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והוצאת דביר · ראה עוד »
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
הוצאת כרמל
הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והוצאת כרמל · ראה עוד »
הכשרת הישוב
מפה זו של ירושלים הוכנה והופצה על ידי חברת הכשרת היישוב בשנת 1922. המפה מציגה תמונת מצב של ירושלים באותה עת. מטרתה העיקרית של המפה היא להציג אדמות חדשות שנרכשו על ידי החברה. חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ המוכרת בשם המקוצר הכשרת היִשוב היא חברה ציונית מיישבת שפעלה בתקופת היישוב וב-40 שנותיה הראשונות של המדינה, ופעלה ללא בעלות ואנשי מפתח עד שבאוקטובר 1987 רכש איש העסקים יעקב נמרודי את השליטה בחברה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והכשרת הישוב · ראה עוד »
הידעת את הארץ
הידעת את הארץ היא סדרה בת שישה ספרים מאת יוסף ברסלבי, העוסקים בגאוגרפיה, היסטוריה ואתנוגרפיה של האוכלוסייה בארץ ישראל או בלשונו של המחבר בידיעת הארץ.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי והידעת את הארץ · ראה עוד »
ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל
דוד בן-גוריון מעיד בפני הוועדה יהודה לייב מאגנס ומרטין בובר מעידים בפני הוועדה ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל (באנגלית: Anglo-American Committee of Inquiry on Jewish Problems in Palestine and Europe) הייתה ועדה שהוטל עליה להציע פתרון לשאלת ארץ ישראל ובעיית היהודים העקורים באירופה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וורשה · ראה עוד »
כ"ז בתשרי
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ז תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או ביום שני.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וכ"ז בתשרי · ראה עוד »
כפר דרום
שלט הכניסה לכפר דרום שלט הסוקר את תולדות היישוב פנים בית הכנסת כפר דרום היה יישוב שהוקם בשנת 1946 (כחלק מ-11 הנקודות), נכבש ונהרס על ידי חיל המשלוח המצרי (1948) במלחמת העצמאות, הוקם מחדש לאחר שנכבש במלחמת ששת הימים, ונהרס במסגרת תוכנית ההתנתקות יחד עם גוש קטיף.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וכפר דרום · ראה עוד »
כרם
כרם כרמים בהרי ירושלים, ברקע קיבוץ צובה ותל צובה כרם בבאחה קליפורניה, מקסיקו מושב לכיש בחבל לכיש בציר היבול בנאפולי, שנות ה-90 של המאה ה-19 כֶּרֶם הוא מטע שמגדלים בו עצי פרי מסוימים.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וכרם · ראה עוד »
כורנוב
#הפניה ממשית.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וכורנוב · ראה עוד »
כיבוש העבודה
רחוב כיבוש העבודה בהרצליה כיבוש העבודה היא אידאולוגיה שנוצרה בתקופת ראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל לכיבוש כל ענפי העבודה ברחבי ארץ ישראל מידי פועלים ערבים בידי הפועל העברי.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וכיבוש העבודה · ראה עוד »
י"ל פרץ
מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וי"ל פרץ · ראה עוד »
יעקב מזא"ה
מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתו של פרץ סמולנסקין הרב יעקב מזא"ה (1859 - 20 באוקטובר 1924) היה רב, סופר, פעיל ציוני ומשפטן.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ויעקב מזא"ה · ראה עוד »
יעקב פיכמן
יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ויעקב פיכמן · ראה עוד »
יערן
#הפניה יערנות.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ויערן · ראה עוד »
יפה ברלוביץ
יפה ברלוביץ יפה ברלוביץ (נולדה ב-1937) היא חוקרת ספרות משווה וספרות עברית ופרופסור אמריטה במחלקה לספרות עם ישראל ע"ש יוסף ונחום ברמן באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ויפה ברלוביץ · ראה עוד »
יצחק זיו-אב
משמר הירדן יצחק זיו-אב (ד' בתמוז תרס"ז, 4 ביוני 1907 – י"ד בטבת תשס"ב, 29 בדצמבר 2001) היה מראשי הקרן הקימת לישראל, מנכ"ל התאחדות האיכרים, סופר, עורך, עיתונאי ואיש ציבור ישראלי.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ויצחק זיו-אב · ראה עוד »
ישראל הלוי טלר
#הפניה ישראל טלר.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וישראל הלוי טלר · ראה עוד »
ישראל היום
מחלק עיתונים של "ישראל היום" דף הבית של העיתון "ישראל היום", עם הכותרת "קרב של גיבורים" - צולם במהלך מלחמת חרבות ברזל, ישראל חורף 2023 ישראל היום הוא עיתון יומי ישראלי המחולק חינם ואתר חדשות בעברית ובאנגלית.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי וישראל היום · ראה עוד »
יזהר סמילנסקי
#הפניה ס. יזהר.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ויזהר סמילנסקי · ראה עוד »
יהושע חנקין
יהושע חנקין נוטע עץ בעמק יזרעאל טקסט.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ויהושע חנקין · ראה עוד »
יהודה לייב מאגנס
מאגנס ומשפחתו, שנות ה-30 יהודה לייב מאגנס (1936) הרב יהודה לייב מאגנס (באנגלית: Judah Leon Magnes; 5 ביולי 1877, כ"ד בתמוז ה'תרל"ז – 27 באוקטובר 1948, כ"ד בתשרי ה'תש"ט) היה רב רפורמי מתון, ממנהיגי הקהילה הרפורמית בארצות הברית, קנצלר האוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאהּ הראשון.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ויהודה לייב מאגנס · ראה עוד »
יהודה גור
אוצר הלמוד העברי. י. גרזובסקי, ש.ל. גרדון. 1904 יהודה גוּר (גְרָזוֹבְסקי) (31 בינואר 1862, ל' בשבט ה'תרכ"ב - 21 בינואר 1950, ג' בשבט ה'תש"י) היה בלשן, מחנך, מילונאי, סופר ומתרגם, מראשוני הכותבים בעברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ויהודה גור · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
יוסף ברסלבי
יוסף ברסלבי (בּרַסלַבסקי; א' באדר תרנ"ו, 1 באפריל 1896, רוֹמְנִי, פלך פולטאבה האימפריה הרוסית (אוקראינה) – ל' בניסן תשל"ב, 14 באפריל 1972) היה חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ויוסף ברסלבי · ראה עוד »
1874
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו1874 · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו1890 · ראה עוד »
1893
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו1893 · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו1897 · ראה עוד »
1900
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו1900 · ראה עוד »
1901
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו1901 · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו1904 · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו1905 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו1906 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו1909 · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו1912 · ראה עוד »
1913
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו1913 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו1918 · ראה עוד »
1932
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו1932 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו1934 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו1936 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו1939 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו1940 · ראה עוד »
1946
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו1946 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו1949 · ראה עוד »
1953
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו1953 · ראה עוד »
24 בפברואר
24 בפברואר הוא היום ה-55 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו24 בפברואר · ראה עוד »
6 באוקטובר
6 באוקטובר הוא היום ה-279 בשנה (280 בשנה מעוברת), בשבוע ה-40 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: משה סמילנסקי ו6 באוקטובר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משה_סמילנסקי
