גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
70 יחסים: מסה (חיבור עיוני), מרדכי זאב חבקין, מלחמת ששת הימים, מלחמת העולם השנייה, מחנות עקורים, מגילות מדבר יהודה, מוסד הרב קוק, ארץ ישראל, ארכיון, אברהם מרדכי אלתר, אדמו"ר, אהרן סורסקי, אות ההגנה, סופר, פראגה, פרטיזן, פרוור, פולין, פובליציסטיקה, קידוש השם, שמחה בונים מפשיסחה, שם משפחה, שרה שנירר, טרבלינקה, טדי קולק, זיכרון השואה בישראל, חסידות גור, חברה קדישא, ב' ברלוי, בית יעקב, בית יעקב (כתב עת), ג'וינט, גנזך קידוש השם, גרמניה הנאצית, גטו, דאס יודישע טאגבלאט, דעת קהל, דבר (עיתון), דוד בן-גוריון, ה'תרס"ט, ה'תשמ"ה, המערכה בפולין, האנציקלופדיה העברית, העפלה, השואה, התנגדות יהודית בשואה, הבעל שם טוב, הוצאת מנורה, הוצאת מסדה, הוצאת נצח, ..., הוצאת ראובן מס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הכותל המערבי, ו' בתשרי, וורשה, יצחק מאיר אלתר, ירושלים, ישראל, ישראל מאיר הכהן, ישיבת פוניבז', יד ושם, יהדות חרדית, יומון, יוסף שלמה כהנמן, יידיש, 14 ביוני, 1908, 1964, 1984, 2 באוקטובר. להרחיב מדד (20 יותר) »
מסה (חיבור עיוני)
מַסָּה (במלרע; תרגום שומר משמעות וצליל של המילה הבינלאומית ממקור צרפתי essai) היא חיבור עיוני הבוחן נושא מחיי החברה או מעולם הרוח.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ומסה (חיבור עיוני) · ראה עוד »
מרדכי זאב חבקין
מרדכי זאב (ולדימיר) חַבקין (ברוסית: Владимир Ааронович Хавкин, באנגלית: Waldemar Mordechai Haffkine; 15 במרץ 1860 אודסה, כ"א באדר ה'תר"ך, האימפריה הרוסית – 26 באוקטובר 1930, ד' בחשוון ה'תרצ"א, לוזאן, שווייץ) היה בקטריולוג ואימונולוג יהודי, שעשה רבות למען שיפור תנאי הבריאות בהודו בפועלו שם.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ומרדכי זאב חבקין · ראה עוד »
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מחנות עקורים
#הפניה מחנות העקורים.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ומחנות עקורים · ראה עוד »
מגילות מדבר יהודה
קצר.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: משה פראגר וארץ ישראל · ראה עוד »
ארכיון
מושבה הגרמנית חיפה, הארכיון הוקם ב-1977 למונח ארכיון שלושה מובנים.
חָדָשׁ!!: משה פראגר וארכיון · ראה עוד »
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
חָדָשׁ!!: משה פראגר ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ואדמו"ר · ראה עוד »
אהרן סורסקי
אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ואהרן סורסקי · ראה עוד »
אות ההגנה
9 ביוני 1958: דוד בן-גוריון מעניק את אות ההגנה ליעקב דורי, נשיא הטכניון, בעוד הרמטכ"ל חיים לסקוב מביט 9 ביוני 1958: דוד בן-גוריון מעניק את אות ההגנה לרמטכ"ל חיים לסקוב אות ההגנה הוא אות שירות ישראלי המוענק על ידי משרד הביטחון, מכוח החלטות ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים, למי שהיו חברים בארגון ההגנה.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ואות ההגנה · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: משה פראגר וסופר · ראה עוד »
פראגה
פראגה (בפולנית: Praga) הוא אזור היסטורי בעיר ורשה הממוקם במרכז העיר לאורך הגדה המזרחית של נהר ויסלה.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ופראגה · ראה עוד »
פרטיזן
פרטיזן הוא כינוי ללוחם בצבא לא-סדיר שפועל נגד כוחות כיבוש.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ופרטיזן · ראה עוד »
פרוור
סן חוזה שבקליפורניה פרוור (כך הכתיב הנכון על פי האקדמיה ללשון העברית; נכתב גם פרבר) הוא אזור מגורים גדול, הממוקם בפריפריית עיר או מטרופולין, כאשר רוב הגרים בו עובדים במרכז העיר.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ופרוור · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ופולין · ראה עוד »
פובליציסטיקה
אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ופובליציסטיקה · ראה עוד »
קידוש השם
קידוש השם היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יהודי חייב למסור את נפשו למען קידוש שמו של האל, במקרים בהם חל דין של יהרג ואל יעבור, ובעיקר על העבירות החמורות - עבודה זרה, שפיכות דמים, וגילוי עריות.
חָדָשׁ!!: משה פראגר וקידוש השם · ראה עוד »
שמחה בונים מפשיסחה
קברו של שמחה בונים מפשיסחא בעיירה פשיסחה שבפולין רבי שמחה בּוּנֶים בונהורד מפשיסחה (תקכ"ה, 1765 / תקכ"ז 1767 – י"ב באלול ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחה.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ושמחה בונים מפשיסחה · ראה עוד »
שם משפחה
שם משפחת שור בשלט אריחי קרמיקה ברחוב בירושלים שם משפחה הוא החלק בשמו של האדם המציין את השתייכותו למשפחתו.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ושם משפחה · ראה עוד »
שרה שנירר
שרה שנירר מצבת קברה בקרקוב, שהוקמה מחדש בשנת תשס"ג. שרה שֶׁנִירֶר (בכתיב יידי: שענירער; א' בתמוז תרמ"ג, 6 ביולי 1883 – כ"ו באדר א' תרצ"ה, 1 במרץ 1935) הייתה מחנכת, מורה ופעילת חינוך חרדית, סופרת יידיש ומחזאית.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ושרה שנירר · ראה עוד »
טרבלינקה
טְרֶבְּלִינְקָה (בגרמנית: Treblinka) הוא אחד מבין שלושת מחנות ההשמדה הגדולים שהופעלו על ידי האס אס במסגרת מבצע ריינהרד להשמדת יהדות פולין (בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה).
חָדָשׁ!!: משה פראגר וטרבלינקה · ראה עוד »
טדי קולק
טדי קולק (שני מימין) בין חלוצי עין גב, שנות ה-30 טדי קולק בתקופת כהונתו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, 1956 טדי (תיאודור) קוֹלֶק (27 במאי 1911, כ"ט באייר ה'תרע"א – 2 בינואר 2007, י"ב בטבת ה'תשס"ז) היה ראש עיריית ירושלים במשך 28 שנה, בשנים 1965–1993, חתן פרס ישראל לשנת תשמ"ח (1988) על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
חָדָשׁ!!: משה פראגר וטדי קולק · ראה עוד »
זיכרון השואה בישראל
ראש ממשלת ישראל משה שרת נואם ביער הקדושים בטקס יום השואה בשנת 1954 אנדרטת מגילת האש ביער הקדושים זיכרון השואה בישראל מתייחס לדרך שבה מוצאת השואה את ביטויה בשיח החברתי והתרבותי במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: משה פראגר וזיכרון השואה בישראל · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: משה פראגר וחסידות גור · ראה עוד »
חברה קדישא
400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת (גחש"א), או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: משה פראגר וחברה קדישא · ראה עוד »
ב' ברלוי
#הפניה בנימין ברלוי.
חָדָשׁ!!: משה פראגר וב' ברלוי · ראה עוד »
בית יעקב
כיתת הבוגרות השנייה של "בית יעקב", 1934, לודז' תנועת בית יעקב היא תנועת בתי ספר חרדית לבנות, הגדולה בעולם.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ובית יעקב · ראה עוד »
בית יעקב (כתב עת)
גיליון 165 של כתב העת שראה אור בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים בית יעקב: ירחון לענייני חנוך ספרות ומחשבה היה כתב העת של תנועת בית יעקב בישראל.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ובית יעקב (כתב עת) · ראה עוד »
ג'וינט
הג'וינט (באנגלית: The Joint או JDC), או בשמו המלא: American Jewish Joint Distribution Committee, הוא הארגון היהודי ההומניטרי הגדול בעולם.
חָדָשׁ!!: משה פראגר וג'וינט · ראה עוד »
גנזך קידוש השם
גַּנְזַךְ קידוש השם הוא מכון לתיעוד, מחקר והנצחת השואה, השוכן בבני ברק.
חָדָשׁ!!: משה פראגר וגנזך קידוש השם · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: משה פראגר וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
גטו
סמטה בגטו רומא, צוירה על ידי אטורֶה רוסלר פרנץ ב-1880 גטו (בעבר רווח הכתיב גיטו; מאיטלקית: Ghetto) בהקשר ההיסטורי-יהודי הוא הכינוי לצורת ההתיישבות היהודית בגולה ברבעים וביישובים נפרדים, מסוגרים בתוך עצמם מבחינה תרבותית מהעמים הלא-יהודיים.
חָדָשׁ!!: משה פראגר וגטו · ראה עוד »
דאס יודישע טאגבלאט
דָאס יודִישֶע טָאגֶבּלַאט היה יומון חרדי ביידיש שיצא לאור בעיר ורשה שבפולין, בין השנים ה'תרפ"ט–ה'תרצ"ט, (1929–1939).
חָדָשׁ!!: משה פראגר ודאס יודישע טאגבלאט · ראה עוד »
דעת קהל
דעת הקהל קריקטורה העוסקת בהשפעת דעת הקהל על מערכת המשפט דעת קהל היא צירוף האמונות והדעות של אוסף גדול של פרטים (במקרה הקיצוני - כל תושבי המדינה) בנושא מסוים.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ודעת קהל · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
ה'תרס"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה פראגר וה'תרס"ט · ראה עוד »
ה'תשמ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה פראגר וה'תשמ"ה · ראה עוד »
המערכה בפולין
#הפניה פלישת גרמניה הנאצית לפולין.
חָדָשׁ!!: משה פראגר והמערכה בפולין · ראה עוד »
האנציקלופדיה העברית
האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: משה פראגר והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »
העפלה
#הפניה ההעפלה.
חָדָשׁ!!: משה פראגר והעפלה · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: משה פראגר והשואה · ראה עוד »
התנגדות יהודית בשואה
יצחק (פשה) אבידב כורע ובידיו מקלע ההתנגדות היהודית בשואה היא מכלול הפעולות שביצעו יהודים במהלך השואה נגד הנאצים, משתפי הפעולה עימם ועושי דברם, במטרה לעכב או למנוע את השמדתם או במטרה לשמור על צלם אנוש בגטאות, במחנות הריכוז והעבודה, ובמחנות ההשמדה.
חָדָשׁ!!: משה פראגר והתנגדות יהודית בשואה · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: משה פראגר והבעל שם טוב · ראה עוד »
הוצאת מנורה
#הפניה המנורה (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: משה פראגר והוצאת מנורה · ראה עוד »
הוצאת מסדה
#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: משה פראגר והוצאת מסדה · ראה עוד »
הוצאת נצח
#הפניה נצח (הוצאת ספרים).
חָדָשׁ!!: משה פראגר והוצאת נצח · ראה עוד »
הוצאת ראובן מס
הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.
חָדָשׁ!!: משה פראגר והוצאת ראובן מס · ראה עוד »
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: משה פראגר והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: משה פראגר והכותל המערבי · ראה עוד »
ו' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה פראגר וו' בתשרי · ראה עוד »
וורשה
#הפניה ורשה.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ווורשה · ראה עוד »
יצחק מאיר אלתר
הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספר חידושי הרי"ם.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ויצחק מאיר אלתר · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: משה פראגר וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: משה פראגר וישראל · ראה עוד »
ישראל מאיר הכהן
רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.
חָדָשׁ!!: משה פראגר וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »
ישיבת פוניבז'
ישיבת פּוֹנִיבֶז' היא ישיבה גבוהה בישראל, אשר נחשבת לאחת משתי הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת חברון בירושלים.
חָדָשׁ!!: משה פראגר וישיבת פוניבז' · ראה עוד »
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ויד ושם · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ויהדות חרדית · ראה עוד »
יומון
#הפניהעיתון.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ויומון · ראה עוד »
יוסף שלמה כהנמן
הרב יוסף שלמה כהנמן הרב יוסף שלמה כהנמן (ידוע גם בכינויו הַרַב מִּפּוֹנִבֶז', או בהגיה יידישאית: פונביז'ער-רב; ג' בסיוון תרמ"ח, 13 במאי 1888 – כ' באלול תשכ"ט, 3 בספטמבר 1969).
חָדָשׁ!!: משה פראגר ויוסף שלמה כהנמן · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ויידיש · ראה עוד »
14 ביוני
14 ביוני הוא היום ה־165 בשנה (166 בשנה מעוברת), בשבוע ה־24 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ו14 ביוני · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ו1908 · ראה עוד »
1964
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ו1964 · ראה עוד »
1984
חברת אפל משיקה את מקינטוש.
חָדָשׁ!!: משה פראגר ו1984 · ראה עוד »
2 באוקטובר
2 באוקטובר הוא היום ה-275 בשנה (276 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: משה פראגר ו2 באוקטובר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משה_פראגר
