סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

משה צחר

מַדָד משה צחר

משה צחר (ברוך-משה וייס) בצעירותו משה צחר ורעייתו אהובה משה צחר ודוד בן-גוריון בעת ביקורו בטבריה משה צחר (29 במרץ 1905 (כ"ב באדר ב', ה'תרס"ה) - 3 ביולי 2000 (ל' בסיוון ה'תש"ס)) היה ראש עיריית טבריה בשנים 1950–1965 ושוב בשנים 1969–1978 – 24 שנים בסך הכול. [1]

58 יחסים: מרקסיזם, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משה איכילוב, מלחמת העולם הראשונה, מורה, אוסטריה זלצבורג, אולטימטום, נהריים, סמיכה לרבנות, עלייה לארץ ישראל, עין גנים, פנחס אילון, פתח תקווה, פינסק, צעירי ציון, ציונות, ראש עירייה, רשימת פועלי ישראל, שמעון פרס, שמעון דהאן, שנות ה-50 של המאה ה-20, שירותי בריאות כללית, תל אביב-יפו, תוכנית החלוקה, ל' בסיוון, ט' בניסן, טבריה, חומסק, בנה ביתך, בנייה באבן, גח"ל, גבת, דבר (עיתון), דוד בן-גוריון, ה'תרס"ה, ה'תש"ס, המלחמה הפולנית-סובייטית, האומות המאוחדות, הצבא האדום, הקרן הקיימת לישראל, הליכוד, הגשש החיוור, כ"ב באדר ב', כביש טבריה-צמח, כדורגל, כיבוש העבודה, יציאה בשאלה, ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה), יגאל ביבי, יוסף סרלין, ..., 1905, 1950, 1965, 1969, 1978, 2000, 29 במרץ, 3 ביולי. להרחיב מדד (8 יותר) »

מרקסיזם

טקסט.

חָדָשׁ!!: משה צחר ומרקסיזם · ראה עוד »

משרד הביטחון – ההוצאה לאור

משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.

חָדָשׁ!!: משה צחר ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »

משה איכילוב

משה איכילוב (י"ח באב תרס"ג, 11 באוגוסט 1903 – כ"א בחשוון תשי"ח, 15 בנובמבר 1957) היה עסקן ופעיל ציבור בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משה צחר ומשה איכילוב · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: משה צחר ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מורה

180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.

חָדָשׁ!!: משה צחר ומורה · ראה עוד »

אוסטריה זלצבורג

אוסטריה זלצבורג (בגרמנית: SV Austria Salzburg) הוא מועדון כדורגל אוסטרי, מהעיר זלצבורג.

חָדָשׁ!!: משה צחר ואוסטריה זלצבורג · ראה עוד »

אולטימטום

אולטימטום (מלטינית, מילולית: "האחרון") הוא דרישה או תביעה, אשר מילויה נדרש בפרק זמן קצוב, המגובה באיום אשר אמור להתממש אם לא תתמלא דרישת האולטימטום.

חָדָשׁ!!: משה צחר ואולטימטום · ראה עוד »

נהריים

סכר הטיית נהר הירדן תחנת הכוח בנהריים נהריים (בערבית: الباقورة, אל-באקורה) הוא אתר היסטורי בבקעת הירדן, בנקודה הגובלת בין ישראל לבין ממלכת ירדן, סמוך ליישובים מנחמיה ואשדות יעקב.

חָדָשׁ!!: משה צחר ונהריים · ראה עוד »

סמיכה לרבנות

תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.

חָדָשׁ!!: משה צחר וסמיכה לרבנות · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משה צחר ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עין גנים

עין גנים הוא מושב פועלים שהוקם בשנת 1908, ובשנת 1939 הפך לשכונה ורחוב בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: משה צחר ועין גנים · ראה עוד »

פנחס אילון

פנחס אילון (אפריל 1909 – אוקטובר 1987) היה איש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: משה צחר ופנחס אילון · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

חָדָשׁ!!: משה צחר ופתח תקווה · ראה עוד »

פינסק

פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.

חָדָשׁ!!: משה צחר ופינסק · ראה עוד »

צעירי ציון

חברי הוועד של צעירי ציון פינסק, 1916 צעירי ציון הייתה תנועה עממית של יהודים ציונים צעירים שהדגישה ציונות מעשית של עלייה, חלוציות ועבריות.

חָדָשׁ!!: משה צחר וצעירי ציון · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משה צחר וציונות · ראה עוד »

ראש עירייה

במדינות רבות, ראש עירייה או ראש עיר, הוא הפקיד הבכיר ביותר בשלטון מוניציפלי כמו זה של עיר או עיירה.

חָדָשׁ!!: משה צחר וראש עירייה · ראה עוד »

רשימת פועלי ישראל

רשימת פועלי ישראל (רפ"י) הייתה מפלגה ישראלית בראשותו של דוד בן-גוריון שפעלה בין השנים 1965 ל-1968 וצורפה לממשלתו של לוי אשכול בזמן מלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: משה צחר ורשימת פועלי ישראל · ראה עוד »

שמעון פרס

סרטונים שמעון פרס – וידאו שמעון פֶּרֶס (2 באוגוסט 1923, כ' באב ה'תרפ"ג – 28 בספטמבר 2016, כ"ה באלול ה'תשע"ו) היה פוליטיקאי ומדינאי ישראלי, שכיהן כנשיאהּ התשיעי של מדינת ישראל וכראש ממשלתה השמיני.

חָדָשׁ!!: משה צחר ושמעון פרס · ראה עוד »

שמעון דהאן

שמעון דהאן (כ"ו בטבת ה'תרנ"ט, 8 בינואר 1899 - 11 במאי ה'תש"י, 1950) היה ראש עיריית טבריה מ-1938 עד 1950.

חָדָשׁ!!: משה צחר ושמעון דהאן · ראה עוד »

שנות ה-50 של המאה ה-20

'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.

חָדָשׁ!!: משה צחר ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שירותי בריאות כללית

שירותי בריאות כללית (או בשמה הראשוני, "קופת חולים הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל" ובקיצור הידוע, "קופת חולים כללית"), הוא ארגון הבריאות הגדול והוותיק בישראל.

חָדָשׁ!!: משה צחר ושירותי בריאות כללית · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: משה צחר ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תוכנית החלוקה

תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי.

חָדָשׁ!!: משה צחר ותוכנית החלוקה · ראה עוד »

ל' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה צחר ול' בסיוון · ראה עוד »

ט' בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד ט' בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות מקביעות (הכז) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.

חָדָשׁ!!: משה צחר וט' בניסן · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: משה צחר וטבריה · ראה עוד »

חומסק

חומסק (בבלארוסית: Хомск; בפולנית: Chomsk) הוא כפר במחוז ברסט שבמערב בלארוס, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: משה צחר וחומסק · ראה עוד »

בנה ביתך

קוטג'ים חד-משפחתיים בשכונת רמת שרת בירושלים. חלק זה של השכונה נבנה בשיטת בנה ביתך רמות ד' בבאר שבע בנה ביתך היא מדיניות ממשלתית בישראל שבבסיסה הקצאת קרקעות לבנייה של בתים פרטיים צמודי-קרקע, לפי תכנון פרטי של המשתכן.

חָדָשׁ!!: משה צחר ובנה ביתך · ראה עוד »

בנייה באבן

בנייה באבן היא הקמת מבנים או חלקי מבנים כאשר חומר הגלם העיקרי הוא אבן טבעית מעובדת או לא מעובדת.

חָדָשׁ!!: משה צחר ובנייה באבן · ראה עוד »

גח"ל

גוש חרות ליברלים או גח"ל, היא סיעה שהוקמה ב-25 במאי 1965 על ידי תנועת החרות והמפלגה הליברלית לקראת הבחירות לכנסת השישית.

חָדָשׁ!!: משה צחר וגח"ל · ראה עוד »

גבת

בריכת המים של גבת (1931). שמשה גם כעמדת שמירה. ב-1946 נבנתה תוספת המשמשת לחניית טרקטורים תחנת שרה. המוט משמאל שימש להעלאה והורדה של האנטנה בית הרשל בגבת, על שם צבי הרשל חדר האוכל בקיבוץ גבת גְּבַת הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, השוכן כ-3 קילומטרים דרומית-מערבית למגדל העמק, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: משה צחר וגבת · ראה עוד »

דבר (עיתון)

הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.

חָדָשׁ!!: משה צחר ודבר (עיתון) · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: משה צחר ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

ה'תרס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה צחר וה'תרס"ה · ראה עוד »

ה'תש"ס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה צחר וה'תש"ס · ראה עוד »

המלחמה הפולנית-סובייטית

המלחמה הפולנית-סובייטית התרחשה בין פברואר 1919 למרץ 1921.

חָדָשׁ!!: משה צחר והמלחמה הפולנית-סובייטית · ראה עוד »

האומות המאוחדות

האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האוּ"ם) הוא ארגון בין-לאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבין-לאומי, הביטחון הבין-לאומי, לקדם התפתחות כלכלית וחברתית, ולפעול למען זכויות אדם בעולם ולהשגת שלום עולמי.

חָדָשׁ!!: משה צחר והאומות המאוחדות · ראה עוד »

הצבא האדום

דגל הצבא האדום הצבא האדום של הפועלים והאיכרים (ברוסית: Рабоче-Крестьянская Красная Армия; רומניזציה: Raboche-Krest'yanskaya Krasnaya Armia; בראשי תיבות: PKKA) היה עד 1946 שמו של צבא הקבע של ברית המועצות, אחד מזרועות הכוחות המזוינים של ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: משה צחר והצבא האדום · ראה עוד »

הקרן הקיימת לישראל

#הפניה קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: משה צחר והקרן הקיימת לישראל · ראה עוד »

הליכוד

הַלִּיכּוּד – תנועה לאומית ליברלית היא מפלגה ציונית התומכת בליברליזם כלכלי-וקפיטליזם ובעמדות ימניות מדיניות מבחינת המפה הפוליטית בישראל.

חָדָשׁ!!: משה צחר והליכוד · ראה עוד »

הגשש החיוור

שלישיית הגשש החיוור בתוכניתה "סינמה גשש" (1967) הגשש החיוור היה הרכב קומי-מוזיקלי שפעל בענף הבידור הישראלי במשך כ-38 שנים.

חָדָשׁ!!: משה צחר והגשש החיוור · ראה עוד »

כ"ב באדר ב'

#הפניהכ"ב באדר.

חָדָשׁ!!: משה צחר וכ"ב באדר ב' · ראה עוד »

כביש טבריה-צמח

שנות העשרים הכנרת מכביש טבריה-צמח. 1938 כביש טבריה-צמח היה כביש שנסלל בישראל בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: משה צחר וכביש טבריה-צמח · ראה עוד »

כדורגל

שער. השוער ינסה למנוע מהכדור לעבור את קו השער במלוא היקפו כדורגל (הלחם של כדור ורגל) הוא ענף הספורט הקבוצתי הפופולרי והנפוץ ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: משה צחר וכדורגל · ראה עוד »

כיבוש העבודה

רחוב כיבוש העבודה בהרצליה כיבוש העבודה היא אידאולוגיה שנוצרה בתקופת ראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל לכיבוש כל ענפי העבודה ברחבי ארץ ישראל מידי פועלים ערבים בידי הפועל העברי.

חָדָשׁ!!: משה צחר וכיבוש העבודה · ראה עוד »

יציאה בשאלה

חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי של ישראל היה יוצא בשאלה יציאה בשאלה היא תהליך שבו יהודי שומר מצוות עוזב את אורח החיים הדתי, ולעיתים גם את הקהילה שחי בה, ועובר באופן מלא או חלקי לאורח חיים חילוני ולהשקפת עולם חילונית.

חָדָשׁ!!: משה צחר ויציאה בשאלה · ראה עוד »

ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)

#הפניה ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה).

חָדָשׁ!!: משה צחר וישיבת כנסת ישראל (סלובודקה) · ראה עוד »

יגאל ביבי

יגאל ביבי (נולד ב-21 בינואר 1942) הוא איש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: משה צחר ויגאל ביבי · ראה עוד »

יוסף סרלין

יוסף סֶרְלִין (24 בפברואר 1906 – 15 בינואר 1974) היה פעיל ציוני יליד פולין, עורך-דין במקצועו, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: משה צחר ויוסף סרלין · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: משה צחר ו1905 · ראה עוד »

1950

ירושלים - בירת ישראל.

חָדָשׁ!!: משה צחר ו1950 · ראה עוד »

1965

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה צחר ו1965 · ראה עוד »

1969

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה צחר ו1969 · ראה עוד »

1978

17 בספטמבר - החתימה על הסכמי קמפ דייוויד. מימין לשמאל: נשיא מצריים אנואר סאדאת, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר וראש ממשלת ישראל מנחם בגין.

חָדָשׁ!!: משה צחר ו1978 · ראה עוד »

2000

שנת 2000 הייתה השנה האחרונה של המאה ה-20 וגם של המילניום השני.

חָדָשׁ!!: משה צחר ו2000 · ראה עוד »

29 במרץ

29 במרץ הוא היום ה-88 בשנה (89 בשנה מעוברת), בשבוע ה-13 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: משה צחר ו29 במרץ · ראה עוד »

3 ביולי

3 ביולי הוא היום ה-184 בשנה (185 בשנה מעוברת), בשבוע ה-27 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: משה צחר ו3 ביולי · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משה_צחר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »