גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
89 יחסים: ממשלת הונגריה, ממלכת הונגריה (1920–1946), מעריב, מפא"י, משא ומתן, משפט אייכמן, משפט קסטנר, משרד הסעד, משה קראוס (חזן), משה זילברג, מלכיאל גרינוולד, מחנה השמדה, מבצע מרגרטה, מיקלוש הורטי, אמילי עמרוסי, אנגלית, אס אס, ארץ ישראל, אל סלוודור, אליעזר שקדי, אדולף אייכמן, אורי אבנרי, אוטו קומוי, אוטוביוגרפיה, איסטנבול, ניר ברקת, סרטיפיקט, סחורה תמורת דם, סגולה (מגזין), עד, פסגת זאב, פולין, קרל לוץ, קריית הוותיקן, קונסטנצה, ראול ולנברג, רומניה, רכבת ההצלה, שמואל תמיר, שלמה זלמן שרגאי, תנועת המזרחי, תל אביב-יפו, תיאוריה וביקורת, חיל האוויר הישראלי, בניין משרדים, ברן, בודפשט, בית העדות להנחלת זיכרון השואה, בית הזכוכית (בודפשט), ביטחון אישי, ..., גרמניה הנאצית, דו"ח ורבה וצלר, דו"ח ורבה-וצלר, דיבה, הממלכה המאוחדת, המנדט הבריטי, המפלגה הנאצית, המשרד הארצישראלי, המחתרת החלוצית בהונגריה בתקופת השואה, העלייה ההמונית, הפתרון הסופי, הקונגרס הציוני, הקונגרס הציוני העולמי ה-22, השומר הצעיר, ההסתדרות הציונית העולמית, ועדת העזרה וההצלה בבודפשט, ורמאכט, כתב חסות, ירושלים, ישראל קסטנר, יד ושם, יהדות הונגריה, יואל ברנד, 1 בספטמבר, 15 במאי, 19 במרץ, 1908, 1935, 1939, 1943, 1944, 1945, 1946, 1952, 1960, 1986, 24 ביולי, 26 ביוני, 8 ביולי. להרחיב מדד (39 יותר) »
ממשלת הונגריה
ממשלת הונגריה (בהונגרית: Magyarország Kormánya) היא הרשות המבצעת בהונגריה.
חָדָשׁ!!: משה קראוס וממשלת הונגריה · ראה עוד »
ממלכת הונגריה (1920–1946)
לאחר נפילת ממשלתו הקומוניסטית של בלה קון, ערכו ההונגרים בינואר 1920 בחירות לפרלמנט בן בית אחד, אשר הכריז על מיקלוש הורטי כעוצר.
חָדָשׁ!!: משה קראוס וממלכת הונגריה (1920–1946) · ראה עוד »
מעריב
מעריב הוא עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מ-15 בפברואר 1948 ועד לאפריל 2014.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ומעריב · ראה עוד »
מפא"י
מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ומפא"י · ראה עוד »
משא ומתן
משא ומתן (בראשי תיבות: מו"מ) הוא כל תקשורת שהמטרה שלה היא לשכנע או להשפיע על הזולת.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ומשא ומתן · ראה עוד »
משפט אייכמן
משפט אייכמן. גדעון האוזנר עומד, לשמאלו רוברט סרווציוס. אייכמן יושב בתא הזכוכית משפט אייכמן הוא משפט שהתנהל בישראל בשנת 1961, ובו הועמד לדין הפושע הנאצי אדולף אייכמן על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, בגין מעשיו בשואה, שבסיומו נידון למוות והוצא להורג בתלייה, לאחר שערעורו ובקשת החנינה שלו נדחו.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ומשפט אייכמן · ראה עוד »
משפט קסטנר
#הפניה ישראל קסטנר#משפט גרינוולד (המכונה "משפט קסטנר") קטגוריה:הצלה בשואה קטגוריה:שואת יהודי הונגריה קטגוריה:סחורה תמורת דם קטגוריה:פסקי דין אזרחיים בישראל קטגוריה:פסקי דין של בית המשפט המחוזי בירושלים קטגוריה:1954 בישראל קטגוריה:1955 בישראל.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ומשפט קסטנר · ראה עוד »
משרד הסעד
#הפניה משרד הרווחה והביטחון החברתי.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ומשרד הסעד · ראה עוד »
משה קראוס (חזן)
משה שמעון קראוס (15 באוגוסט 1922 – 29 במאי 2023) היה החזן הצבאי הראשי הראשון בצה"ל.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ומשה קראוס (חזן) · ראה עוד »
משה זילברג
משה זילברג (16 בספטמבר 1900 – 16 באוגוסט 1975) היה פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית וראש המכון לחקר המשפט העברי שבה.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ומשה זילברג · ראה עוד »
מלכיאל גרינוולד
מלכיאל גרינוולד (12 בספטמבר 1882 – 1 במרץ 1968) היה פובליציסט ירושלמי יליד הונגריה.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ומלכיאל גרינוולד · ראה עוד »
מחנה השמדה
גדר במחנה ההשמדה בירקנאו שער הכניסה למחנה ההשמדה בירקנאו הריסות הקרמטוריום בבירקנאו, אשר פוצץ על ידי הנאצים בשלהי המלחמה, כדי להסתיר את מעשיהם מחנה השמדה (בגרמנית: Vernichtungslager) היה מתקן שהוקם על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה כדי להשמיד, בעיקר יהודים, על פי החלטות הממשל הנאצי.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ומחנה השמדה · ראה עוד »
מבצע מרגרטה
מבצע מרגרטה (בגרמנית: Unternehmen Margarethe) היה מבצע צבאי שערכה גרמניה הנאצית בחודש מרץ 1944.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ומבצע מרגרטה · ראה עוד »
מיקלוש הורטי
אדמירל מיקלוש הורטי (נאג'באניאי) (בהונגרית: Vitéz Nagybányai Horthy Miklós; 18 ביוני 1868 – 9 בפברואר 1957) היה קצין-ים ומדינאי הונגרי אשר שימש כעוצר הונגריה בין השנים 1920–1944.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ומיקלוש הורטי · ראה עוד »
אמילי עמרוסי
חיים ילין ועמרוסי אמילי עמרוסי (נולדה ב-8 באפריל 1979, י"א בניסן ה'תשל"ט) היא סופרת ילדים, מגישת רדיו ועיתונאית ישראלית.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ואמילי עמרוסי · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ואנגלית · ראה עוד »
אס אס
האֶס אֶס, קיצור המילה הגרמנית - שׁוּצְשְׁטָאפֶל (חיל ההגנה, או פלוגות המגן), הוא הכינוי שבו מוכר ארגון ההגנה והמודיעין של המפלגה הנאצית, "חיל ההגנה", על פי ראשי התיבות בגרמנית. האס אס הוקם כיחידת שומרי ראש של אדולף היטלר בשם "לייבשטנדרטה אדולף היטלר" (Leibstandarte Adolf Hitler). בהמשך, יחידה זו התפתחה לדיוויזיה שלמה בשם זה שתפקידה היה שמירת האנשים נושאי המשרות הנאצים. תחת הנהגתו של היינריך הימלר, בשנים 1929 עד 1945 (מועד פירוקו לאחר תבוסת גרמניה הנאצית) גדל הארגון, שהחל כגוף קטן, צבאי למחצה, והפך לאחד מהארגונים הגדולים והחזקים ברייך השלישי. הנאצים ראו באס אס יחידת עילית, המשמר הפרטוריאני של המפלגה. אנשי האס אס נבחרו על פי העקרונות של טוהר הגזע ועל פי נאמנות ללא תנאי לפיהרר ולמפלגה הנאצית. עד 1944 הייתה ההצטרפות לאס אס על בסיס התנדבותי, אך עם היחלשות כוחה הצבאי של גרמניה הוחל בגיוס אקראי מבין כלל האוכלוסייה, לעיתים מבני 18 ומטה. כמו כן צורפו ליחידות החמושות של הארגון מתנדבים מארצות אירופה הכבושות. הזרוע הצבאית של האס אס, ואפן אס אס, התפתחה להיות צבא גרמני שני, בנוסף לוורמאכט, הצבא הגרמני. לוואפן אס אס יצאו מוניטין של לוחמים פנאטיים ואכזריים מאד; יחידות ואפן אס אס סייעו בחיסול ההתנגדות היהודית במרד גטו ורשה באפריל 1943 ורצחו שבויי מלחמה אמריקניים במחנה ליד העיר מלמדי (Malmedy) במהלך קרב הארדנים ב-1944. האס אס נבדל מהצבא הגרמני, מהמפלגה הנאצית וממנגנון הפקידות הרשמי על ידי דרגות, תגים ומדים ייחודיים לארגון. במקביל להשתלטותה הבלעדית של המפלגה הנאצית על הכוח הפוליטי בגרמניה, "נשאבו" יותר ויותר תפקידי מפתח בממשל הגרמני – כמו מערכת אכיפת החוק – לשליטת האס אס והפכו לחלק מהארגון; במקביל, הפכו חלקים מתוך האס אס לגופים ממשלתיים דה פקטו. כדי לשמור על כוחה הפוליטי של המפלגה הנאצית ניתנה לאס אס הסמכות להקים ולהפעיל גופים של משטרה חשאית, הגסטפו והסיפ"ו; משמעותה של סמכות זו הייתה למעשה העמדת האס אס מעל החוק. האס אס היה גם מכשיר להטלת פחד ואימה במהלך השואה. מנהיג האס אס, היינריך הימלר, היה אחד מיוזמי הפתרון הסופי. בסיוע גדודים מהצבא הסדיר, יחידות האיינזצגרופן (עוצבות המבצע) של האס אס רצחו יותר ממיליון אזרחים, רובם יהודים, באזורים של ברית המועצות שנכבשו על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה. האס אס היה אחראי להקמתם ולהפעלתם של מחנות ריכוז ומחנות השמדה, שבהם הומתו מיליוני כלואים כתוצאה מהשמדה מכוונת, מהרעבה, מהתעללות ומניסויים רפואיים וכחלק ממדיניות מכוונת של טיהור אתני. אחרי מלחמת העולם השנייה הכריזו השופטים במשפטי נירנברג על האס אס כארגון פשע, אחראי על יישום וביצוע מדיניות גזענית של רצח עם וביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ואס אס · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: משה קראוס וארץ ישראל · ראה עוד »
אל סלוודור
רפובליקת אֶל סַלְוָדוֹר (בספרדית: República de El Salvador) היא מדינה במרכז אמריקה אשר מונה כ-6 מיליון איש.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ואל סלוודור · ראה עוד »
אליעזר שקדי
שקדי כמפקד חיל האוויר אליעזר שקדי כמפקד חיל האוויר ב-2007 אליעזר (אלי) שקדי (נולד ב-16 באוגוסט 1957) הוא אלוף במילואים, מרצה ומנהל ישראלי.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ואליעזר שקדי · ראה עוד »
אדולף אייכמן
אוטו אדולף אייכמן (19 במרץ 1906, זולינגן, גרמניה – 31 במאי 1962, רמלה, ישראל) היה פושע מלחמה נאצי.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ואדולף אייכמן · ראה עוד »
אורי אבנרי
לוחית זיכרון בכניסה לביתו של אורי אבנרי בתל אביב אוּרִי אַבְנֵרִי (10 בספטמבר 1923, כ"ט באלול ה'תרפ"ג – 20 באוגוסט 2018, ט' באלול ה'תשע"ח) היה עיתונאי, עורך, סופר, חבר הכנסת ופעיל שמאל רדיקלי ישראלי.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ואורי אבנרי · ראה עוד »
אוטו קומוי
אוטו קומוי (בהונגרית: Komoly Ottó; בשמו העברי נתן זאב קוהן (כהן); 1892–1945) היה מנהיג ציוני בהונגריה בתקופת השואה.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ואוטו קומוי · ראה עוד »
אוטוביוגרפיה
אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אוטו-עצמי, ביו-חיים, גרפיה-כתיבה) היא ביוגרפיה שכותב אדם על עצמו, על חייו, על מאורעות שהשפיעו עליו ועל סביבתו, מנקודת מבט אישית.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ואוטוביוגרפיה · ראה עוד »
איסטנבול
אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ואיסטנבול · ראה עוד »
ניר ברקת
ניר ברקת (נולד ב-19 באוקטובר 1959, י"ז בתשרי ה'תש"ך) הוא שר הכלכלה והתעשייה וחבר הכנסת מטעם מפלגת "הליכוד".
חָדָשׁ!!: משה קראוס וניר ברקת · ראה עוד »
סרטיפיקט
ויזה מטעם ממשלת המנדט הבריטי המקציבה כשלושה שבועות להגעה מטורקיה לארץ ישראל. בצדה השני של התמונה אישור מעבר מטעם המנדט בסוריה בזמן המסע; בתמונה האמצעית אישור מעבר בסוריה-לבנון מטעם ממשלת צרפת; בתמונה התחתונה אישור שהייה קבועה בארץ ישראל מטעם ממשלת המנדט שניתן בנמל חיפה. תעודת נישואים פיקטיבית שניתנה לזוג רווקים לצורך השגת סרטיפיקט לעלייה לארץ סֶרטִיפִיקָט (באנגלית: Immigration certificate, מילולית: אשרת הגירה), היה הכינוי שניתן לאשרת העלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: משה קראוס וסרטיפיקט · ראה עוד »
סחורה תמורת דם
סחורה תמורת דם הייתה עסקה להצלת יהדות הונגריה במהלך השואה, שנרקמה בין יואל ברנד וישראל קסטנר, נציגיה של ועדת העזרה וההצלה בבודפשט, ובין אדולף אייכמן וקורט בכר, נציגי האס אס.
חָדָשׁ!!: משה קראוס וסחורה תמורת דם · ראה עוד »
סגולה (מגזין)
סגולה הוא ירחון ישראלי להיסטוריה, היוצא לאור החל מאפריל 2010.
חָדָשׁ!!: משה קראוס וסגולה (מגזין) · ראה עוד »
עד
#הפניה עדות.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ועד · ראה עוד »
פסגת זאב
רחוב טיפוסי בשכונה קניון הפסגה מבט על קניון הפסגה משדרות משה דיין בית הכנסת הגדול בשכונה פסגת זאב היא שכונה יהודית בצפון מזרח ירושלים, הסמוכה לשכונת נווה יעקב בעלת אוכלוסייה משולבת מחרדים, דתיים לאומיים וחילונים המחולקת לחמישה אזורים פנימים: פסגת זאב מרכז, צפון, דרום, מזרח ומערב, והיא אחת משכונות הטבעת.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ופסגת זאב · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ופולין · ראה עוד »
קרל לוץ
קרל לוץ (Carl Lutz; 30 במרץ 1895, ואלצנהאוזן – 12 בפברואר 1975, ברן) היה דיפלומט שווייצרי שהציל עשרות אלפי יהודים הונגרים בתקופת השואה.
חָדָשׁ!!: משה קראוס וקרל לוץ · ראה עוד »
קריית הוותיקן
קריית הוותיקן, או בקיצור הוותיקן (רשמית "מְדִינַת קִרְיַת הוָתִיקָן"; באיטלקית: Città del Vaticano; בלטינית: Status Civitatis Vaticanæ), היא המדינה העצמאית הקטנה בעולם מבחינת שטחה – פחות ממחצית קמ"ר, אשר נמצאת בתוך העיר רומא שבאיטליה.
חָדָשׁ!!: משה קראוס וקריית הוותיקן · ראה עוד »
קונסטנצה
קונסטנצה (ברומנית: Constanța) היא עיר נמל רומנית על חוף הים השחור, בירת מחוז קונסטנצה, ברומניה.
חָדָשׁ!!: משה קראוס וקונסטנצה · ראה עוד »
ראול ולנברג
ראול ולנברג (בשוודית: Raoul Wallenberg,; 4 באוגוסט 1912 – 17 ביולי 1947 (משוער)) היה איש עסקים שפעל כדיפלומט שוודי בהונגריה בתקופת מלחמת העולם השנייה, ותוך שימוש במעמדו הדיפלומטי הביא להצלתם של עשרות אלפי יהודים הונגרים מהשמדה בידי גרמניה הנאצית ועוזריה במהלך השואה.
חָדָשׁ!!: משה קראוס וראול ולנברג · ראה עוד »
רומניה
רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ורומניה · ראה עוד »
רכבת ההצלה
#הפניהסחורה תמורת דם#רכבת ההצלה.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ורכבת ההצלה · ראה עוד »
שמואל תמיר
בחירות לכנסת השביעית, 1969 שמואל משה תמיר (כצנלסון) (10 במרץ 1923 – 29 ביוני 1987) היה עורך דין, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ושמואל תמיר · ראה עוד »
שלמה זלמן שרגאי
ישיבת מועצת העיר ירושלים בראשות זלמן שרגאי שרגאי, 1951 שלמה זלמן שרגאי (פייבלוביץ) (כ"ד בכסלו תר"ס, 26 בנובמבר 1899– ו' באלול תשנ"ה, 1 בספטמבר 1995) היה אידאולוג ופוליטיקאי ציוני דתי, ראש עיריית מערב ירושלים בשנים 1950–1952, ממייסדיה ומנהיגיה הבולטים של תנועת "תורה ועבודה", "הפועל המזרחי" ומראשי מוסדות "המדינה שבדרך".
חָדָשׁ!!: משה קראוס ושלמה זלמן שרגאי · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תיאוריה וביקורת
גיליון תיאוריה וביקורת 26, אביב 2005 תיאוריה וביקורת הוא כתב עת שפיט לעיון ביקורתי בחברה ובתרבות בישראל, שיוצא לאור במתכונת דו-שנתית על ידי הוצאת מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ותיאוריה וביקורת · ראה עוד »
חיל האוויר הישראלי
F-35I "אדיר" של חיל האוויר הישראלי חיל האוויר הישראלי, שידוע גם בשמו המקוצר "חיל האוויר", או בשמו הרשמי "זרוע הָאוויר והֶחלל", הוא הזרוע האווירית של צבא הגנה לישראל.
חָדָשׁ!!: משה קראוס וחיל האוויר הישראלי · ראה עוד »
בניין משרדים
מטה קבוצת ING באמסטרדם בניין משרדים הוא סוג של מבנה אדריכלי מסחרי המכיל חללים המיועדים לשמש למשרדים.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ובניין משרדים · ראה עוד »
ברן
ברן (בגרמנית: Bern,, צרפתית: Berne; באיטלקית וברומאנש: Berna; בניב המקומי Bärn) היא העיר הפדרלית (Bundesstadt) של שווייץ ומשמשת בפועל כעיר בירתה.
חָדָשׁ!!: משה קראוס וברן · ראה עוד »
בודפשט
בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ובודפשט · ראה עוד »
בית העדות להנחלת זיכרון השואה
בית העדות להנחלת זיכרון השואה הוא מכון חינוכי במושב ניר גלים, שעל יד אשדוד.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ובית העדות להנחלת זיכרון השואה · ראה עוד »
בית הזכוכית (בודפשט)
בית הזכוכית (בהונגרית: Üvegház; בתעתיק עברי: אִיבֶגְהָאז) הוא בית ברחוב ודאס 29 בבודפשט שבהונגריה, אשר נבנה בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי משפחת וייס, סוחרי זכוכית, כדי שישמש מקום למשרדיו של עסק הסיטונאות שלהם, למוצרי זכוכית לבנייה.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ובית הזכוכית (בודפשט) · ראה עוד »
ביטחון אישי
ביטחון אישי היא מזכויות האדם הבסיסיות, המובטחת בהכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם, אשר אומצה על ידי האו"ם בשנת 1948.
חָדָשׁ!!: משה קראוס וביטחון אישי · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: משה קראוס וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
דו"ח ורבה וצלר
#הפניה דו"ח ורבה-וצלר.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ודו"ח ורבה וצלר · ראה עוד »
דו"ח ורבה-וצלר
אחת המפות בדו"ח ורבה-וצלר דו"ח ורבה-וצלר, שהיה חלק מהפרוטוקולים של אושוויץ (וגם: דו"ח אושוויץ), הוא מסכת העדויות הראשונה שנרשמה מפיהם של אסירים שנמלטו ממחנה הריכוז אושוויץ באפריל 1944.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ודו"ח ורבה-וצלר · ראה עוד »
דיבה
#הפניה לשון הרע.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ודיבה · ראה עוד »
הממלכה המאוחדת
הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.
חָדָשׁ!!: משה קראוס והממלכה המאוחדת · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: משה קראוס והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המפלגה הנאצית
דגל המפלגה (ובין השנים 1933–1945 גם דגל גרמניה הנאצית) המפלגה הנאצית, או בשמה המלא: מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומית-סוציאליסטית (בגרמנית: Die Nationalsozialistische Deutsche Arbeiterpartei, NSDAP), הייתה תנועה פוליטית ימנית-קיצונית, שפעלה בגרמניה במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20, והונהגה במשך רוב שנות קיומה בידי אדולף היטלר עד להתאבדותו.
חָדָשׁ!!: משה קראוס והמפלגה הנאצית · ראה עוד »
המשרד הארצישראלי
המשרד הארצישראלי ביפו, 1908: ד"ר ארתור רופין (בשמאל התמונה) וד"ר יעקב טהון פקידי המשרד הארצישראלי, 1919 המשרד הארצישראלי שכן ברחוב רזיאל 17 ביפו ונהרס ברובו, במבנה לידו בבית מספר 15 שכנו משרדים נוספים המשרד הארצישראלי היה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל שתפקידו העיקרי היה קידום, מימון וניהול פעילות ההתיישבות בארץ.
חָדָשׁ!!: משה קראוס והמשרד הארצישראלי · ראה עוד »
המחתרת החלוצית בהונגריה בתקופת השואה
המחתרת החלוצית הציונית בהונגריה בתקופת השואה (בהונגרית: A Cionista Ifjúság Ellenállási Mozgalma Magyarországon) פעלה בתקופת השואה (1941-1945) והיא נקראת גם "מחתרת תנועות הנוער הציוניות 1944".
חָדָשׁ!!: משה קראוס והמחתרת החלוצית בהונגריה בתקופת השואה · ראה עוד »
העלייה ההמונית
העלייה ההמונית היא העלייה שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: משה קראוס והעלייה ההמונית · ראה עוד »
הפתרון הסופי
מחנה ההשמדה אושוויץ, עם השלט "העבודה משחררת" הפתרון הסופי של שאלת היהודים (בגרמנית: Endlösung der Judenfrage, הידוע בקיצור כ"פתרון הסופי") הוא השם שנתנה גרמניה הנאצית להשמדת העם היהודי שבוצעה במהלך השואה בתקופת מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: משה קראוס והפתרון הסופי · ראה עוד »
הקונגרס הציוני
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.
חָדָשׁ!!: משה קראוס והקונגרס הציוני · ראה עוד »
הקונגרס הציוני העולמי ה-22
הקונגרס הציוני ה-22 התקיים ב-9 - 24 בדצמבר 1946 בעיר בזל שבשווייץ.
חָדָשׁ!!: משה קראוס והקונגרס הציוני העולמי ה-22 · ראה עוד »
השומר הצעיר
השומר הצעיר היא תנועת הנוער הציונית הראשונה.
חָדָשׁ!!: משה קראוס והשומר הצעיר · ראה עוד »
ההסתדרות הציונית העולמית
בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.
חָדָשׁ!!: משה קראוס וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »
ועדת העזרה וההצלה בבודפשט
חדר הנצחה לשואת יהודי הונגריה במוזיאון היהודי, ליד בית הכנסת הגדול של בודפשט ועדת העזרה וההצלה בבודפשט (בהונגרית: Budapesti Segélyező és Mentőbizottság, נהגה בערך: בּוּדַפֶּשְטִי שֶגֵייֶזה אֵש מֶנְטֶהבִּיזוֹטְשאג) קמה בתחילת שנת 1943 מטעם הנהגת היישוב בארץ ישראל, במטרה להתכונן לאפשרות של כיבוש הונגריה.
חָדָשׁ!!: משה קראוס וועדת העזרה וההצלה בבודפשט · ראה עוד »
ורמאכט
וֶרְמַאכְט (מגרמנית: Wehrmacht; מילולית: "כוח הגנה"; "צבא הגנה") היה שמו הרשמי של צבא גרמניה הנאצית בשנים 1935–1945.
חָדָשׁ!!: משה קראוס וורמאכט · ראה עוד »
כתב חסות
כתב חסות (בגרמנית: Schutzbrief) הוא מסמך חתום על ידי באי כוח של מדינה מסוימת, מסמך שנועד להעניק את חסות המדינה לנושאו ובכך לספק לו הגנה, או להעניק את חסות המדינה למקום כלשהו ובכך להופכו לשטח אקס-טריטוריאלי, דבר המונע מהשלטון המקומי לפעול כלפי נושא כתב החסות, להתערב בפעילותו, להגביל את תנועתו או להיכנס למקום הימצאו או למקום עליו נפרשה חסות המדינה מעניקת החסות.
חָדָשׁ!!: משה קראוס וכתב חסות · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: משה קראוס וירושלים · ראה עוד »
ישראל קסטנר
ד"ר ישראל רודולף (רֶזֶ'ה) קַסְטְנֶר (בהונגרית: Kasztner Rezső; אפריל 1906 – 15 במרץ 1957) היה משפטן, עיתונאי ופעיל פוליטי.
חָדָשׁ!!: משה קראוס וישראל קסטנר · ראה עוד »
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ויד ושם · ראה עוד »
יהדות הונגריה
בית הכנסת הנאולוגי בבודפשט. בית כנסת זה הוא השלישי בגודלו בעולם יהדות הונגריה התקיימה באופן רציף בשטח המדינה מימי האימפריה הרומית הקדושה.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ויהדות הונגריה · ראה עוד »
יואל ברנד
יואל ברנד (25 באפריל 1906 – 13 ביולי 1964) היה פעיל ציוני יהודי הונגרי, איש מפתח בניסיונות להצלת יהדות הונגריה במהלך השואה מגירוש למחנה ההשמדה אושוויץ, במשא ומתן שכונה "סחורה תמורת דם".
חָדָשׁ!!: משה קראוס ויואל ברנד · ראה עוד »
1 בספטמבר
294x294 פיקסלים 1 בספטמבר הוא היום ה-244 בשנה בלוח הגריגוריאני (245 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: משה קראוס ו1 בספטמבר · ראה עוד »
15 במאי
15 במאי הוא היום ה-135 בשנה (136 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ו15 במאי · ראה עוד »
19 במרץ
19 במרץ הוא היום ה-78 בשנה (79 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ו19 במרץ · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ו1908 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ו1935 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ו1939 · ראה עוד »
1943
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ו1943 · ראה עוד »
1944
פלישת בעלות הברית לנורמנדי.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ו1944 · ראה עוד »
1945
אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ו1945 · ראה עוד »
1946
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ו1946 · ראה עוד »
1952
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ו1952 · ראה עוד »
1960
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ו1960 · ראה עוד »
1986
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ו1986 · ראה עוד »
24 ביולי
24 ביולי הוא היום ה-205 בשנה, (206 בשנה מעוברת) בשבוע ה-30 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ו24 ביולי · ראה עוד »
26 ביוני
26 ביוני הוא היום ה-177 בשנה (178 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ו26 ביוני · ראה עוד »
8 ביולי
8 ביולי הוא היום ה-189 בשנה (190 בשנה מעוברת), בשבוע ה-27 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: משה קראוס ו8 ביולי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משה_קראוס
