גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
87 יחסים: Google Books, משכילים, מזרחן, מוראביה, מורה פרטי, מוריץ שטיינשניידר, מינכן, מיכאל מאיר (היסטוריון), א' בניסן, אסלאם, ארנסט רנן, ארתור בירם, אלכסנדר מרקס, אברהם מאיר הברמן, אברהם גייגר, אביב העמים, אוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת לייפציג, אירופה, ניקלשבורג, ספר לימוד, ספריית מדינת בוואריה, ספריית המדינה בברלין, סורית, ערבית, עברית, פעמים, פראג, פרוסניץ, פרוסיה, פייטל היינה אפרים, צבי מאלטר, צבי גרץ, צונץ, ציונות, שמות רחובות בתל אביב-יפו, שניאור זלמן שכטר, שלום בארון, שבועת היהודים, תל אביב-יפו, תל חיים, לאומיות, לייפציג, ליידן, ט' בשבט, חכמת ישראל, חיים ברודי, ברלין, בית הספר הגבוה למדעי היהדות, בית הקברות היהודי בווייסנזה, ..., ביבליוגרפיה, גרשם שלום, גוטהולד וייל, דפוס, דוקטור, ה'תקע"ו, ה'תרס"ז, המבורג, הספרייה הלאומית, הספרייה הבודליאנית, היסטוריון, היהדות הרפורמית, וינה, כתב עת, כתב יד (העתק), ימי הביניים, יצחק יהודה גולדציהר, ישראל יעקב דינסטג, יהדות אוסטריה, יהדות אורתודוקסית, יהדות צ'כיה, יהודה ליב מאגנס, יום-טוב ליפמן צונץ, יוסף ינון פנטון, 1816, 1844, 1845, 1847, 1850, 1859, 1860, 1869, 1882, 1899, 1907, 24 בינואר, 30 במרץ. להרחיב מדד (37 יותר) »
Google Books
#הפניה גוגל ספרים.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וGoogle Books · ראה עוד »
משכילים
#הפניה תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ומשכילים · ראה עוד »
מזרחן
#הפניה מזרחנות.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ומזרחן · ראה עוד »
מוראביה
מיקומה של מורביה בתוך האיחוד האירופי אדמות היסטוריות של צ'כיה ואזורים מנהליים נוכחיים דגל מוראביה מוראביה (בצ'כית: Morava,, גרמנית: Mähren) היא חבל הארץ המזרחי של צ'כיה.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ומוראביה · ראה עוד »
מורה פרטי
נערה בשיעור פרטי במרכז הדרכה מלומד צעיר ומורהו, דרך לימוד מקובלת לבני אצולה עד תחילת המאה העשרים, רמברנדט, שמן על בד, בסביבות 1630, מוזיאון גטי, לוס אנג'לס מורה פרטי הוא מדריך או מורה אשר מלמד נושא לימודי מסוים לתלמיד יחיד או לקבוצה קטנה של תלמידים במתכונת אשר נקראת שיעור פרטי.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ומורה פרטי · ראה עוד »
מוריץ שטיינשניידר
#הפניה משה שטיינשניידר.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ומוריץ שטיינשניידר · ראה עוד »
מינכן
פסל בוואריה הכיכר המרכזית של מינכן והקתדרלה בשנת 1650 כנסיית Theatiner מטה חברת BMW (אחד הבניינים המועטים שנבנו מלמעלה למטה) ומוזיאון BMW המעוצב כקערה מקסימיליאניום ארמון נימפנבורג ארכיון הסרטים במינכן מינכן (בגרמנית: München,, בווארית: מינגַה, Minga) היא בירת מדינת בוואריה אשר בגרמניה.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ומינכן · ראה עוד »
מיכאל מאיר (היסטוריון)
מיכאל מאיר מיכאל אלברט מאיר (Michael Albert Meyer, נולד ב-15 בנובמבר 1937) הוא היסטוריון יהודי אמריקאי, פרופסור לתולדות עם ישראל בהיברו יוניון קולג' בסינסינטי, אוהיו.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ומיכאל מאיר (היסטוריון) · ראה עוד »
א' בניסן
ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וא' בניסן · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ואסלאם · ראה עוד »
ארנסט רנן
ארנסט רנן ז'וזף ארנסט רֶנָן (בצרפתית: Joseph Ernest Renan; 28 בפברואר 1823 – 2 באוקטובר 1892) היה פילוסוף, היסטוריון, פילולוג וארכאולוג צרפתי.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וארנסט רנן · ראה עוד »
ארתור בירם
התיכון של בית הספר הריאלי (בית בירם) ארתור יצחק בִּירָם (13 באוגוסט 1878, בישופסוורדה, גרמניה – 5 ביוני 1967, חיפה) היה פילוסוף, מחנך, ומייסד בית הספר הריאלי העברי בחיפה ומנהלו הראשון.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וארתור בירם · ראה עוד »
אלכסנדר מרקס
#הפניה אלכסנדר מרכס.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ואלכסנדר מרקס · ראה עוד »
אברהם מאיר הברמן
אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »
אברהם גייגר
הרב ד"ר אברהם גַיְיגֶר (בגרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי "חכמת ישראל" ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ואברהם גייגר · ראה עוד »
אביב העמים
אביב העמים הוא שם כולל לגל של התקוממויות ומהפכות לאומיות באירופה בשנים 1848–1849.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ואביב העמים · ראה עוד »
אוניברסיטת אוקספורד
שלט ההרלדי של אוניברסיטת אוקספורד פמברוק קולג', אחד מ-39 הקולג'ים באוניברסיטת אוקספורד מפת אוקספורד משנת 1605 אוניברסיטת אוקספורד (באנגלית: The University of Oxford; מכונה גם Oxford University, ולעיתים פשוט Oxford) היא אוניברסיטת מחקר ציבורית הממוקמת בעיר אוקספורד שבאנגליה.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ואוניברסיטת אוקספורד · ראה עוד »
אוניברסיטת לייפציג
אוניברסיטת לייפציג (בגרמנית: Universität Leipzig) היא אוניברסיטה הממוקמת בעיר לייפציג, במדינת סקסוניה שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ואוניברסיטת לייפציג · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ואירופה · ראה עוד »
ניקלשבורג
#הפניה מיקולוב.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וניקלשבורג · ראה עוד »
ספר לימוד
ספר לימוד להוראת השפה האנגלית ילדים קוראים מספרי לימוד ספר לימוד הוא ספר שמטרתו העיקרית היא לשמש את הקורא בעת לימודיו - לימודים במסגרת בית ספר או לימוד עצמאי.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וספר לימוד · ראה עוד »
ספריית מדינת בוואריה
ספריית מדינת בוואריה (בגרמנית: Bayerische Staatsbibliothek - BSB) היא ספריית ההפקדה הראשית של מדינת בוואריה משנת 1663.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וספריית מדינת בוואריה · ראה עוד »
ספריית המדינה בברלין
בניין הספרייה בשדרת אונטר דן לינדן החצר הפנימית של בניין הספרייה שבשדרת אונטר דן לינדן בניין הספרייה בקולטורפורום, בפוטסדאמר שטראסה (רחוב פוטסדאם) ספריית המדינה בברלין (בגרמנית: Staatsbibliothek zu Berlin) היא ספרייה הנמצאת בעיר ברלין, בירת גרמניה.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וספריית המדינה בברלין · ראה עוד »
סורית
כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וסורית · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וערבית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ועברית · ראה עוד »
פעמים
פעמים הוא רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, היוצא לאור מטעם מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח החל משנת 1979.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ופעמים · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ופראג · ראה עוד »
פרוסניץ
#הפניה פרוסטיוב.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ופרוסניץ · ראה עוד »
פרוסיה
סמל ממלכת פרוסיה משנת 1701 פְּרוּסְיָה (בגרמנית: Preußen, ביידיש: פּרײַסן) הייתה מדינה היסטורית ששכנה בשטחי צפון גרמניה של היום, ובשטחים שהיום מהווים את צפון ומרכז פולין, צ'כיה, דנמרק, בלגיה במערב, וליטא במזרח, עד גבול האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ופרוסיה · ראה עוד »
פייטל היינה אפרים
ארמונו של פייטל אפריים בברלין פייטל היינה אפרים (בגרמנית: Veitel Heine Ephraim; 1703–1775) היה ראש קהילת יהודי ברלין ופרוסיה, בנקאי, בעל מטבעה ותומך תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ופייטל היינה אפרים · ראה עוד »
צבי מאלטר
#הפניה צבי מלטר.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וצבי מאלטר · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וצבי גרץ · ראה עוד »
צונץ
#הפניה יום-טוב ליפמן צונץ.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וצונץ · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וציונות · ראה עוד »
שמות רחובות בתל אביב-יפו
שלט רחוב על שמו של המלך ג'ורג' החמישי, מלך בריטניה בתקופת המנדט הבריטי שלט רחוב על שמו של אליעזר לודוויג זמנהוף, יוצר שפת אספרנטו רחוב על שמו של חיים בוגר (בוגרשוב) השלט בסמטת אלוף בצלות רחובות תל אביב-יפו קרויים בעיקר על שמות אישים חשובים בתולדות עם ישראל ומדינת ישראל וכן מושגים שונים הקשורים ביהדות, ארץ ישראל והציונות, בדומה למרבית שמות הרחובות בערי ישראל.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ושמות רחובות בתל אביב-יפו · ראה עוד »
שניאור זלמן שכטר
שניאור זלמן הכהן שכטר, שנודע גם בשם סולומון שכטר (Solomon Schechter; כ"ט בכסלו תרי"א /7 בדצמבר 1847, פוקשאן, נסיכות מולדובה – י"ב בכסלו תרע"ו / 19 בנובמבר 1915, ניו יורק), היה רב אמריקאי, יליד-מולדביה, חוקר חשוב במדעי היהדות ובמיוחד של גניזת קהיר, מייסד ונשיא איחוד בתי הכנסת של אמריקה (United Synagogue of America), מנהלו של בית המדרש לרבנים באמריקה (ה-JTS) בניו יורק ומורה דרכה של התנועה הקונסרבטיבית ביהדות.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ושניאור זלמן שכטר · ראה עוד »
שלום בארון
בארון מעיד במשפט אייכמן. שלום ויטמאייר בארון (באנגלית: Salo Wittmayer Baron; 26 במאי 1895 – 24 בנובמבר 1989) היה היסטוריון יהודי-אמריקאי יליד גליציה, נחשב לגדול חוקרי תולדות עם ישראל במאה ה-20 ואבי האסכולה שהטיפה לבחינת חיי הקהילות היהודיות מתוך ההקשר הרחב של סביבתן.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ושלום בארון · ראה עוד »
שבועת היהודים
מאה ה-17 שבועת היהודים (בלטינית: juramentum more judaico) הייתה שבועה מיוחדת ומשפילה שיהודים אולצו להישבע בה בהתדיינויותיהם בבתי דין נוצריים או מוסלמיים.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ושבועת היהודים · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תל חיים
בית הכנסת בשכונת תל חיים המשדרים המקוריים של תחנת שידור תל חיים בבונקר התת-קרקעי בשכונה תל חיים היא שכונה בדרום תל אביב על גבול גבעתיים ממוקמת ממזרח לנחל האיילון ושכונת יד אליהו.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ותל חיים · ראה עוד »
לאומיות
דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ולאומיות · ראה עוד »
לייפציג
בית העירייה הישן בכיכר השוק בלייפציג בניין האופרה של לייפציג לייפציג (בגרמנית: Leipzig,; בסורבית: Lipsk; בגרמנית נהגה לפעמים לייפציך) (בעבר נקראה גם ליפסיא Lipsia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת סקסוניה שבגרמניה והעיר ה-13 בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ולייפציג · ראה עוד »
ליידן
ליידן - השער המערבי לעיר העתיקה תחנת הרכבת ליידן מרכז לַיידֶן (בהולנדית: Leiden) היא עיר הולנדית, בת כ-120,000 תושבים.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וליידן · ראה עוד »
ט' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בשלח.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וט' בשבט · ראה עוד »
חכמת ישראל
חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וחכמת ישראל · ראה עוד »
חיים ברודי
חיים ברודי, איור של הרמן שטרוק הרב חיים (היינריך) ברודי (בכתיב ארכאי: בראדי; בהונגרית: Bródy Henrik; בגרמנית: Heinrich Brody; ז' בסיוון ה'תרכ"ח, 21 במאי 1868, אונגוואר, הונגריה – י"ט באייר, ה'תש"ב, 6 במאי 1942, ירושלים) היה רב, ביביליוגרף, בלשן, ומהחוקרים החשובים ביותר של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וחיים ברודי · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וברלין · ראה עוד »
בית הספר הגבוה למדעי היהדות
#הפניה בית המדרש הגבוה למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ובית הספר הגבוה למדעי היהדות · ראה עוד »
בית הקברות היהודי בווייסנזה
דוגמה למאוזולאום מפואר, של רוזאלי ארנסט-מוטר הצמחייה העבותה המאפיינת את השבילים הפנימיים של בית הקברות בית הקברות היהודי בװַײְסְנזֵה (בגרמנית: Jüdischer Friedhof Berlin-Weißensee) הוא בית קברות יהודי ברובע וייסנזה בברלין, השני בגודלו באירופה.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ובית הקברות היהודי בווייסנזה · ראה עוד »
ביבליוגרפיה
בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וביבליוגרפיה · ראה עוד »
גרשם שלום
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וגרשם שלום · ראה עוד »
גוטהולד וייל
#הפניה אליקים גוטהולד וייל.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וגוטהולד וייל · ראה עוד »
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ודפוס · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ודוקטור · ראה עוד »
ה'תקע"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וה'תקע"ו · ראה עוד »
ה'תרס"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וה'תרס"ז · ראה עוד »
המבורג
הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר והמבורג · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הספרייה הבודליאנית
#הפניה הספרייה הבודליינית.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר והספרייה הבודליאנית · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר והיסטוריון · ראה עוד »
היהדות הרפורמית
#הפניה יהדות רפורמית.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר והיהדות הרפורמית · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ווינה · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וכתב עת · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וימי הביניים · ראה עוד »
יצחק יהודה גולדציהר
יצחק יהודה (איגנאץ) גולדציהר (Goldziher Ignác; 22 ביוני 1850 – 13 בנובמבר 1921) היה מזרחן יהודי-הונגרי.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ויצחק יהודה גולדציהר · ראה עוד »
ישראל יעקב דינסטג
#הפניה ישראל יעקב דינסטאג.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר וישראל יעקב דינסטג · ראה עוד »
יהדות אוסטריה
יהדות אוסטריה היא קהילה יהודית עתיקת יומין המתקיימת בשטחה של מדינת אוסטריה המודרנית, אשר שורשיה נעוצים, ככל הנראה, בכיבוש הרומי.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ויהדות אוסטריה · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות צ'כיה
פרוטוקול של ועד מדינת מעהרין (מוראביה), 1713. יהדות צ'כיה הייתה אחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות במרכז אירופה ומיקומה היה באזור צ'כיה של היום.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ויהדות צ'כיה · ראה עוד »
יהודה ליב מאגנס
#הפניה יהודה לייב מאגנס.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ויהודה ליב מאגנס · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן צונץ
הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (בגרמנית: Leopold Zunz, לאופולד צונץ; 10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ויום-טוב ליפמן צונץ · ראה עוד »
יוסף ינון פנטון
יוסף ינון פנטון (באנגלית: Paul Fenton; פול פנטון) (נולד ב-1951) הוא היסטוריון ומזרחן יהודי צרפתי - בריטי, פרופסור ללימודי המזרח התיכון ומדעי היהדות באוניברסיטת סורבון שמתמחה בחקר יהדות ארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ויוסף ינון פנטון · ראה עוד »
1816
שנה זו נודעה כשנה ללא קיץ, בשל הטמפרטורות הנמוכות, בעונת הקיץ, בחצי הכדור הצפוני, שנגרמו מחסימת אור השמש בידי אבק געשי מהתפרצות הר הגעש טמבורה, שנה קודם לכן.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ו1816 · ראה עוד »
1844
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ו1844 · ראה עוד »
1845
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ו1845 · ראה עוד »
1847
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ו1847 · ראה עוד »
1850
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ו1850 · ראה עוד »
1859
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ו1859 · ראה עוד »
1860
בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ו1860 · ראה עוד »
1869
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ו1869 · ראה עוד »
1882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ו1882 · ראה עוד »
1899
אלפרד היצ'קוק.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ו1899 · ראה עוד »
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ו1907 · ראה עוד »
24 בינואר
24 בינואר הוא היום ה-24 בשנה בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ו24 בינואר · ראה עוד »
30 במרץ
30 במרץ הוא היום ה־89 בשנה (90 בשנה מעוברת), בשבוע ה־13 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: משה שטיינשניידר ו30 במרץ · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משה_שטיינשניידר
