גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
56 יחסים: ממלכת הונגריה, מנחת חינוך, מסכת אבות, משה מנדלסון, משה סופר, מהר"ם שיק, א' בשבט, אנציקלופדיה יודאיקה, אב בית דין, אב"ד, אברהם יהושע פריינד, אדר א', נאולוגים, סלובקיה, סיני (כתב עת), פראונקירכן, פוסק, פולמוס הפרדת הקהילות בגרמניה, קהילות הסטטוס קוו אנטה, רב מובהק, שמעון גרינפלד, שאלות ותשובות, שאול בראך, שבת, שוחט, תרי"ג מצוות, תלמוד, תורה, תורה מן השמים, חת"ם סופר, חג, חוסט, ברטיסלאבה, גרמנית, גרשון שטרן, דוד אלינסון, דיין (משפט עברי), ה'תקס"ז, ה'תרל"ט, האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה האוסטרית, הקרע ביהדות הונגריה, הלל ליכטנשטיין, הלכה, החת"ם סופר, הגדה של פסח, כ"א באדר, כ"א באדר א', כתב סופר, יצחק דב במברגר, ..., יקותיאל יהודה גרינוואלד, יקותיאל יהודה גרינוולד, ישיבה, יהדות אורתודוקסית, 1807, 1879. להרחיב מדד (6 יותר) »
ממלכת הונגריה
ממלכת הונגריה (בהונגרית: Magyar Királyság, בלטינית: Regnum Hungariae) הייתה ממלכה היסטורית שהורכבה בשיא התפשטותה מהונגריה, מסלובקיה ומקרואטיה של ימינו (למעט איסטריה), מטרנסילבניה (ברומניה של ימינו), מקרפטו-רותניה (באוקראינה של ימינו), מוויבודינה (בסרביה של ימינו), מבורגנלנד (באוסטריה של ימינו), ומשטחים קטנים אחרים הגובלים בימינו ברפובליקה ההונגרית העכשווית.
חָדָשׁ!!: משה שיק וממלכת הונגריה · ראה עוד »
מנחת חינוך
#הפניה מנחת חינוך (ספר).
חָדָשׁ!!: משה שיק ומנחת חינוך · ראה עוד »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: משה שיק ומסכת אבות · ראה עוד »
משה מנדלסון
משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: משה שיק ומשה מנדלסון · ראה עוד »
משה סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: משה שיק ומשה סופר · ראה עוד »
מהר"ם שיק
#הפניה משה שיק.
חָדָשׁ!!: משה שיק ומהר"ם שיק · ראה עוד »
א' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' שבט היא ברוב השנים פרשת בא.
חָדָשׁ!!: משה שיק וא' בשבט · ראה עוד »
אנציקלופדיה יודאיקה
אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית: Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים.
חָדָשׁ!!: משה שיק ואנציקלופדיה יודאיקה · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: משה שיק ואב בית דין · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: משה שיק ואב"ד · ראה עוד »
אברהם יהושע פריינד
רבי אברהם יהושע פריינד (תרט"ז - י"א באלול תרצ"ב) מנאסויד היה רב ואדמו"ר בהונגריה.
חָדָשׁ!!: משה שיק ואברהם יהושע פריינד · ראה עוד »
אדר א'
אדר א' הוא כינויו של חודש בלוח העברי (שמו הרשמי הוא אדר ראשון), אותו מוסיפים בשנה מעוברת.
חָדָשׁ!!: משה שיק ואדר א' · ראה עוד »
נאולוגים
#הפניה יהדות נאולוגית.
חָדָשׁ!!: משה שיק ונאולוגים · ראה עוד »
סלובקיה
סלובקיה, המכונה כיום הרפובליקה הסלובקית (בסלובקית: Slovenská Republika) היא ארץ ומדינה במרכז אירופה ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: משה שיק וסלובקיה · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: משה שיק וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
פראונקירכן
פראונקירכן (בגרמנית: Frauenkirchen, בהונגרית: Boldogasszony) היא עיר במחוז נויזידל אם זה (Neusiedl am See), במדינה הפדרלית בורגנלנד ברפובליקת אוסטריה, השוכנת דרומית מזרחית לווינה.
חָדָשׁ!!: משה שיק ופראונקירכן · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: משה שיק ופוסק · ראה עוד »
פולמוס הפרדת הקהילות בגרמניה
#הפניה פולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט.
חָדָשׁ!!: משה שיק ופולמוס הפרדת הקהילות בגרמניה · ראה עוד »
קהילות הסטטוס קוו אנטה
לוח בכניסה לבית הכנסת לשעבר של טרנבה בסלובקיה הסטטוס קוו אנטה (ביידיש: שטאטוסקווא, בהונגרית: Statusquo-ante) היה כינויין של הקהילות היהודיות בממלכת הונגריה שסירבו להצטרף לאחד משני הארגונים הארציים – הנאולוגי והאורתודוקסי – שקמו לאחר הקונגרס של 69–1868 ונותרו עצמאיות.
חָדָשׁ!!: משה שיק וקהילות הסטטוס קוו אנטה · ראה עוד »
רב מובהק
רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.
חָדָשׁ!!: משה שיק ורב מובהק · ראה עוד »
שמעון גרינפלד
רבי שמעון גרינפלד (מהרש"ג; 20 באוקטובר 1860, ד' בחשוון תרכ"א – 17 בפברואר 1930, י"ט בשבט ה'תר"ץ) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה הונגרי, דיין במונקאטש ורבה של סמיהאלי במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: משה שיק ושמעון גרינפלד · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: משה שיק ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שאול בראך
הרב שאול בראך (כ"ט בשבט ה'תרכ"ה – כ"ו בשבט ה'ת"ש; 25 בפברואר 1865 – 5 בפברואר 1940) היה פוסק הונגרי-צ'כוסלובקי, אב בית דין מאגנדורף, קרולי וקאשוי.
חָדָשׁ!!: משה שיק ושאול בראך · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: משה שיק ושבת · ראה עוד »
שוחט
שוחט בעבודתו שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש.
חָדָשׁ!!: משה שיק ושוחט · ראה עוד »
תרי"ג מצוות
מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.
חָדָשׁ!!: משה שיק ותרי"ג מצוות · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: משה שיק ותלמוד · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: משה שיק ותורה · ראה עוד »
תורה מן השמים
תורה מן השמים היא אמונה מרכזית ביהדות (וכן בנצרות ובאסלאם), כנאמר בתורה על עצמה, לפיה משה קיבל את התורה והמצוות מאת האלוהים במעמד הר סיני, העלה אותה על הכתב בצורת ספר תורה ומסרה לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: משה שיק ותורה מן השמים · ראה עוד »
חת"ם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: משה שיק וחת"ם סופר · ראה עוד »
חג
הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום שבו ציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים, על פי מנהג או על פי החוק.
חָדָשׁ!!: משה שיק וחג · ראה עוד »
חוסט
חוסט או הוסט (באוקראינית, ברוסית וברוסינית: Хуст; ברומנית: Hust; בסלובקית: Chust; בהונגרית: Huszt; ביידיש: חוסט, קרי "חֱסט") היא עיר היושבת ליד הנהר חוסטץ במחוז זקרפטיה שבאוקראינה המערבית.
חָדָשׁ!!: משה שיק וחוסט · ראה עוד »
ברטיסלאבה
Kapucinusok Szent István-temploma (Pozsony) הגשר החדש בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה House of the Good Shepherd Slovak National Gallery Slovak National Theatre ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.
חָדָשׁ!!: משה שיק וברטיסלאבה · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: משה שיק וגרמנית · ראה עוד »
גרשון שטרן
הרב גרשון שטרן מלודאש (מוכר בכינוי ה"ילקוט הגרשוני" על שם חיבורו המפורסם; א' בשבט ה'תרכ"א – ט"ז באייר ה'תרצ"ו; 1861–1936) היה רב בעיירה לודאש (לודוש) והעיירות הסמוכות לה בחבל מארוש הסמוך לקלויזנבורג שבהונגריה (כיום רומניה).
חָדָשׁ!!: משה שיק וגרשון שטרן · ראה עוד »
דוד אלינסון
#הפניה דוד אלנסון.
חָדָשׁ!!: משה שיק ודוד אלינסון · ראה עוד »
דיין (משפט עברי)
#הפניה דיין (הלכה).
חָדָשׁ!!: משה שיק ודיין (משפט עברי) · ראה עוד »
ה'תקס"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה שיק וה'תקס"ז · ראה עוד »
ה'תרל"ט
ז' בחשוון ה'תרל"ט - יסוד המושבה פתח תקווה. בתמונה - סמל העיר פתח תקווה כיום.
חָדָשׁ!!: משה שיק וה'תרל"ט · ראה עוד »
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
חָדָשׁ!!: משה שיק והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »
האימפריה האוסטרית
האימפריה האוסטרית (בגרמנית: Kaiserthum Österreich) הייתה אימפריה מרכז אירופית מרבות העוצמה והגדולות ביותר באותה התקופה, שבירתה וינה, אשר התקיימה בשנים 1804–1867.
חָדָשׁ!!: משה שיק והאימפריה האוסטרית · ראה עוד »
הקרע ביהדות הונגריה
הקרע ביהדות הונגריה, או חלוקת הקהילות (הונגרית: ortodox–neológ szakadás, "הקרע האורתודוקסי-נאולוגי"; יידיש: די טיילונג אין אונגארן, "החלוקה בהונגריה") היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בשנים 1869 עד 1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.
חָדָשׁ!!: משה שיק והקרע ביהדות הונגריה · ראה עוד »
הלל ליכטנשטיין
רבי הלל ליכטנשטיין (מכונה "בעל משכיל אל דל" על שם ספרו וכן "רבי הלל מקולומיאה" ע"ש עירו; י"א בכסלו ה'תקע"ה, 24 בנובמבר 1814 - י' באייר ה'תרנ"א, 18 במאי 1891) היה מתלמידי החת"ם סופר, כיהן כאב"ד מרגרטן, קלויזנבורג, סיקסו וקולומיאה.
חָדָשׁ!!: משה שיק והלל ליכטנשטיין · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: משה שיק והלכה · ראה עוד »
החת"ם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: משה שיק והחת"ם סופר · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: משה שיק והגדה של פסח · ראה עוד »
כ"א באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה שיק וכ"א באדר · ראה עוד »
כ"א באדר א'
#הפניה כ"א באדר.
חָדָשׁ!!: משה שיק וכ"א באדר א' · ראה עוד »
כתב סופר
#הפניה אברהם שמואל בנימין סופר.
חָדָשׁ!!: משה שיק וכתב סופר · ראה עוד »
יצחק דב במברגר
הרב יצחק דב (זֶליגמן בֶּר) הלוי בַּמבֶּרגֶר (בכתיב יידי, שנהג בזמנו: זעליגמאן בער באמבערגער; בגרמנית: Seligmann Bär Bamberger; ה' בחשוון ה'תקס"ח, 6 בנובמבר 1807 – ט"ז בתשרי ה'תרל"ט, 13 באוקטובר 1878) היה רבה של וירצבורג, פוסק הלכה, ומגדולי רבני גרמניה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: משה שיק ויצחק דב במברגר · ראה עוד »
יקותיאל יהודה גרינוואלד
#הפניה יקותיאל יהודה גרינוולד.
חָדָשׁ!!: משה שיק ויקותיאל יהודה גרינוואלד · ראה עוד »
יקותיאל יהודה גרינוולד
הרב יקותיאל יהודה (זלמן לייב) (ליאופולד) גרינוַולד (בכתיב שנהג בזמנו: גרינוואלד; באנגלית: Leopold Greenwald; סיגט, תר"ן, 1890 – קולומבוס, אוהיו, י"ח בניסן תשט"ו, אפריל 1955) היה רב והיסטוריון הונגרי-אמריקאי, מחבר פורה של ספרים רבים בנושאי הלכה והיסטוריה יהודית.
חָדָשׁ!!: משה שיק ויקותיאל יהודה גרינוולד · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: משה שיק וישיבה · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: משה שיק ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
1807
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה שיק ו1807 · ראה עוד »
1879
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה שיק ו1879 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משה_שיק
