גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
97 יחסים: מצדה, מגילות מדבר יהודה, מדבר יהודה, מוזיאון ישראל, ארץ ישראל, ארכאולוג, ארכאולוגיה, אתר ארכאולוגי, אלפבית ארמי, אלפבית עברי עתיק, אליעזר ליפא סוקניק, אוניברסיטת תל אביב, נקרופוליס, נחל קדרון, נבוריה, נווה שאנן (ירושלים), סגל אקדמי, פרס פרשיה שימל, פרס ביאליק, פרס ישראל, פרופסור חבר, פולין, צ'כוסלובקיה, קבר ...יהו אשר על הבית, קבר בני חזיר, קורפוס, שפות שמיות, שטעטל, תקופת בית ראשון, תקופת בית שני, תקופת המשנה, תקופת התלמוד, תקופת הברזל, תרס"ה, תשנ"ב, תשל"ז, טיח, חפירה ארכאולוגית, חורבן בית ראשון, חותם, ברנו, בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, בית שערים, בית המקדש, בית הכנסת בחמת גדר, בית הכנסת בבית אלפא, גליציה, דן בר"ג, דוקטורט, המאה ה-8 לפנה"ס, ..., המנדט הבריטי, המנורה, המגילה החיצונית לבראשית, המגילות הגנוזות, המכון לארכאולוגיה (הר הצופים), האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה האוסטרו-הונגרית, העלייה הרביעית, העיר העתיקה, העיר העליונה, הקארדו (ירושלים), הר המנוחות, הרובע ההרודיאני, הרובע היהודי, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, החומה הרחבה, הבית השרוף, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאת שקמונה, כ"ג בשבט, כ"ה באלול, כנסיית הניאה, כתובת (ארכאולוגיה), ימי הבית השני, יקיר ירושלים, ירמיהו, ירושלים, ישראל, ישראלי, יגאל ידין, 1905, 1925, 1949, 1952, 1953, 1954, 1959, 1969, 1974, 1977, 1979, 1984, 1985, 1992, 25 בספטמבר, 28 בינואר. להרחיב מדד (47 יותר) »
מצדה
מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ומצדה · ראה עוד »
מגילות מדבר יהודה
קצר.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »
מדבר יהודה
טקסט.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ומדבר יהודה · ראה עוד »
מוזיאון ישראל
מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ומוזיאון ישראל · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וארץ ישראל · ראה עוד »
ארכאולוג
הארכאולוג בנימין מזר בחפירות בית שערים ארכאולוג הוא אדם העוסק בארכאולוגיה.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וארכאולוג · ראה עוד »
ארכאולוגיה
אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וארכאולוגיה · ראה עוד »
אתר ארכאולוגי
האתר הארכאולוגי טאוטיווקאן במקסיקו האתר הארכאולוגי תל מגידו חפירות באתר ארכאולוגי אתר ארכאולוגי הוא מקום בו השתמרו שרידים לפעילות אנושית בעבר הפרהיסטורי, ההיסטורי או המודרני, ובו עשוי להתקיים מחקר שדה ארכאולוגי כסקר או חפירה.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ואתר ארכאולוגי · ראה עוד »
אלפבית ארמי
כתובת דו לשונית בארמית וביוונית (המאה ה-3 לפנה"ס) האלפבית הארמי הוא אבג'ד (אלפבית עיצורי) המשמש לכתיבת השפה הארמית (שדוברה החל מתחילת האלף הראשון לפני הספירה).
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ואלפבית ארמי · ראה עוד »
אלפבית עברי עתיק
#הפניה הכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ואלפבית עברי עתיק · ראה עוד »
אליעזר ליפא סוקניק
#הפניה אלעזר ליפא סוקניק.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ואליעזר ליפא סוקניק · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
נקרופוליס
הנקרופוליס בסאקרה נקרופוליס - עיר מתים, (מיוונית: πόλη "פּוֹלִי".
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ונקרופוליס · ראה עוד »
נחל קדרון
אפיק הקניון העליון ומנזר מר סבא נַחַל קִדְרוֹן (בערבית ואדי אַ-נַאר) הוא נחל במדבר יהודה היורד מאזור העיר העתיקה בירושלים ונשפך לים המלח סמוך ליישוב אבנת מדרום לנחל קומראן ומצפון לנחל דרגה.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ונחל קדרון · ראה עוד »
נבוריה
בית הכנסת בנבוריה בית הכנסת בחורבת נבוריה נבוריה או ח'ירבת נרבתין, היה יישוב יהודי על הר ביריה שהתקיים בימי בית ראשון, תקופת בית שני, ועד לתקופה הביזנטית ובו שרידי בית כנסת עתיק המתוארך לסוף המאה ה-1.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ונבוריה · ראה עוד »
נווה שאנן (ירושלים)
שכונת נווה שאנן, מבט מכיוון קמפוס גבעת רם נָוה שאנן היא שכונה בירושלים, הממוקמת בין מוזיאון ישראל לקמפוס גבעת רם (אדמונד ספרא) של האוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ונווה שאנן (ירושלים) · ראה עוד »
סגל אקדמי
באוניברסיטאות, במכללות ובמכוני מחקר, הסגל האקדמי הוא סגל המורים והחוקרים של המוסד, המובילים את פעילותו האקדמית.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וסגל אקדמי · ראה עוד »
פרס פרשיה שימל
פרס פרשיה שימל (באנגלית: Percia Schimmel Award) ניתן על ידי האגף לארכאולוגיה במוזיאון ישראל לחוקרים על תרומתם לארכאולוגיה של ארץ ישראל וארצות המקרא.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ופרס פרשיה שימל · ראה עוד »
פרס ביאליק
פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ופרס ביאליק · ראה עוד »
פרס ישראל
אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ופרס ישראל · ראה עוד »
פרופסור חבר
#הפניה פרופסור#דרגות בפרופסורה.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ופרופסור חבר · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ופולין · ראה עוד »
צ'כוסלובקיה
צ'כוסלובקיה (בצ'כית: Československo; בסלובקית: Česko‑Slovensko) הייתה מדינה שהתקיימה בעבר כאיחוד השטחים שמרכיבים כיום את המדינות צ'כיה סלובקיה וקרפטורוסיה.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וצ'כוסלובקיה · ראה עוד »
קבר ...יהו אשר על הבית
תעתיק הכתובת לעברית מודרנית, על פי פרופ' נחמן אביגד מפתח כתב עברי קדום לפענוח הכתובת קבר...יהו אשר על הבית הוא שמה הנוכחי של מערת קבורה מסוף ימי בית ראשון כשעליה כתובת בכתב עברי עתיק.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וקבר ...יהו אשר על הבית · ראה עוד »
קבר בני חזיר
קבר בני חֵזיר הוא מערת קבורה בנחל קדרון שבירושלים.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וקבר בני חזיר · ראה עוד »
קורפוס
#הפניה גיס.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וקורפוס · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ושפות שמיות · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ושטעטל · ראה עוד »
תקופת בית ראשון
תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ותקופת בית ראשון · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ותקופת בית שני · ראה עוד »
תקופת המשנה
#הפניה התקופה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ותקופת המשנה · ראה עוד »
תקופת התלמוד
#הפניה אמוראים.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ותקופת התלמוד · ראה עוד »
תקופת הברזל
תקופת הברזל היא תקופה בתולדות האנושות שבה היכולת הטכנולוגית אפשרה לפתח כלים ואמצעים המבוססים על מתכת הברזל.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ותקופת הברזל · ראה עוד »
תרס"ה
#הפניה ה'תרס"ה.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ותרס"ה · ראה עוד »
תשנ"ב
#הפניה ה'תשנ"ב.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ותשנ"ב · ראה עוד »
תשל"ז
#הפניה ה'תשל"ז.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ותשל"ז · ראה עוד »
טיח
קיר הבנוי מבוץ טיח מסוג "שפריץ" על קיר בניין חיצוני, בבני ברק. טיח הוא כיסוי חיצוני או פנימי על הקירות או התקרות של בניינים.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וטיח · ראה עוד »
חפירה ארכאולוגית
חפירת פסל באתר הארכאולוגי תל חלף בסוריה ב-1912, נחפר בשיטות שאינן מקובלות במחקר המודרני חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וחפירה ארכאולוגית · ראה עוד »
חורבן בית ראשון
#הפניה המצור על ירושלים (588 לפנה"ס)#חורבן ירושלים ויהודה.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וחורבן בית ראשון · ראה עוד »
חותם
מגוון חותמות שעווה של שושלת פון גמינגן מכשירי חותם, חותמות ומקלוני שעווה צבעוניים להתכה חוֹתָם (או חותמת) הוא סימן רשמי, סמל או שלט אצולה אשר מוטבע, מודפס, מובלט או מצורף למסמך (או כל חפץ אחר) במטרה לאשר את מקוריותו, כתחליף או כתוספת לחתימה.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וחותם · ראה עוד »
ברנו
מראה העיר בשנת 1593 בֶּרְנוֹ (בצ'כית:, בגרמנית: Brünn, נכתב גם ברין או ברונא) היא בירת מוראביה והעיר השנייה בגודלה בצ'כיה.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וברנו · ראה עוד »
בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל
בית הכנסת העתיק בקצרין ארבל בית הכנסת העתיק בחורבת ענים עד כה נתגלו כמאה ושלושים בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, המתוארכים לתקופות שמן המאה הראשונה לספירה ועד ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ובתי כנסת עתיקים בארץ ישראל · ראה עוד »
בית שערים
הכניסה למערת הסרקופגים (מערת הארונות) יוונית: "קברו של איידסיוס, ראש מועצת הזקנים, איש אנטיוכיה" מנורה במערכת הקברים, צילום משנת 1954 הכניסה למערת הפרש בית הכנסת חזית מערת הארונות בסמוך לגילויה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בית שערים הוא אתר ארכאולוגי הכולל נקרופוליס השוכן בגליל התחתון.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ובית שערים · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ובית המקדש · ראה עוד »
בית הכנסת בחמת גדר
החלק העליון של הפסיפס - בכניסה לבית המשפט העליון בירושלים בית הכנסת בחמת גדר הוא בית כנסת עתיק הנמצא באתר מרחצאות המרפא חמת גדר.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ובית הכנסת בחמת גדר · ראה עוד »
בית הכנסת בבית אלפא
גלגל המזלות בית־הכנסת בחפציבה הוא אתר ארכאולוגי בישראל, ובו שרידי בית כנסת עתיק מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ובית הכנסת בבית אלפא · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וגליציה · ראה עוד »
דן בר"ג
דן פנחס אלפרד בר"ג (13 בספטמבר 1935 - 20 בנובמבר 2009) היה ארכאולוג ישראלי ופרופסור במחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ודן בר"ג · ראה עוד »
דוקטורט
#הפניהדוקטור.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ודוקטורט · ראה עוד »
המאה ה-8 לפנה"ס
המאה ה-8 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 701 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד והמאה ה-8 לפנה"ס · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המנורה
מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד והמנורה · ראה עוד »
המגילה החיצונית לבראשית
#הפניה מגילה חיצונית לבראשית.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד והמגילה החיצונית לבראשית · ראה עוד »
המגילות הגנוזות
#הפניה מגילות מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד והמגילות הגנוזות · ראה עוד »
המכון לארכאולוגיה (הר הצופים)
המכון לארכאולוגיה, הממוקם בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים שבירושלים, מהווה את מרכז המחקר לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד והמכון לארכאולוגיה (הר הצופים) · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »
העלייה הרביעית
בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד והעלייה הרביעית · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד והעיר העתיקה · ראה עוד »
העיר העליונה
העיר העליונה הוא כינוי לחלקו הגבוה של הר ציון, הנמצא היום בתוך חומות העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד והעיר העליונה · ראה עוד »
הקארדו (ירושלים)
מפת העיר העתיקה שדרת העמודים ששוחזרו בחלקו הדרומי של הקארדו הקארדו בתקופה הביזנטית במפת מידבא הקארדו היה רחוב ראשי בירושלים בתקופה הרומית והביזנטית, בתוואי צפון-דרום, העובר משער שכם לשער האשפות.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד והקארדו (ירושלים) · ראה עוד »
הר המנוחות
קברים בהר המנוחות מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה־20.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד והר המנוחות · ראה עוד »
הרובע ההרודיאני
#הפניה הפרוור ההרודיאני.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד והרובע ההרודיאני · ראה עוד »
הרובע היהודי
מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד והרובע היהודי · ראה עוד »
התקופה הביזנטית בארץ ישראל
קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד והתקופה הביזנטית בארץ ישראל · ראה עוד »
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה
שנות ה-50 החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה · ראה עוד »
החומה הרחבה
מיקום החומה הרחבה בירושלים וגודלה. מפה המוצגת במקום מפת הרובע היהודי קטע משרידי החומה הרחבה גובהה המשוער של החומה לפני שנהרסה "ותתצו הבתים לבצר החומה" – שרידי מבנים קדומים, עליהם עוברת החומה סימון על מדרכה ברובע היהודי המתאר את מהלכה של החומה הרחבה. החומה הרחבה היא ביצור מחומת ירושלים העתיקה מימי תקופת בית ראשון, השוכן ברובע היהודי בירושלים.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד והחומה הרחבה · ראה עוד »
הבית השרוף
מפת הרובע היהודי הבית השרוף, או בית קתרוס, הוא כינויו של בית מגורים יהודי משלהי תקופת בית שני, שנשרף ונחרב במהלך חורבן ירושלים לאחר הכנעת המרד הגדול בירושלים בשנת 70 לספירה, ונתגלה מחדש בשנת 1970, בחפירות ארכאולוגיות בעיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד והבית השרוף · ראה עוד »
הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »
הוצאת שקמונה
סמליל ההוצאה (מופיע רק על חלק מספריה האלבומיים), השם כתוב גם בכתב עברי עתיק הוצאת שקמונה נוסדה ב-1965 בחיפה על ידי ראובן הכט, בעלי ממגורות דגון.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד והוצאת שקמונה · ראה עוד »
כ"ג בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ג שבט היא, ברוב השנים, פרשת משפטים.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וכ"ג בשבט · ראה עוד »
כ"ה באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וכ"ה באלול · ראה עוד »
כנסיית הניאה
הצעת שיחזור של הכנסייה, מבט לכיוון צפון-מזרחתמונה להחלפה כנסיית הניאה (ביוונית: "חדשה") הוא שמה המקוצר של "הכנסייה החדשה על-שם מרים אם ישו", כנסייה ענקית קדומה בירושלים שנחנכה בשנת 543 לספירה והייתה קיימת עד המאה התשיעית או העשירית.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וכנסיית הניאה · ראה עוד »
כתובת (ארכאולוגיה)
אבן רוזטה, מן הכתובות המפורסמות שנתגלו. כתובת היא מונח המתייחס לכל מסמך, סימן, מספר או אות שנכתבו, גולפו, עוצבו, או נחרטו על חומרים בעלי שרידות יחסית כגון אבן, שיש, מתכת, עץ.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וכתובת (ארכאולוגיה) · ראה עוד »
ימי הבית השני
#הפניה תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וימי הבית השני · ראה עוד »
יקיר ירושלים
אות יקיר ירושלים הוא עיטור הוקרה יקיר העיר המוענק על ידי ראש עיריית ירושלים לנבחרים מבין ותיקי ירושלים, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ויקיר ירושלים · ראה עוד »
ירמיהו
ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וירמיהו · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וישראל · ראה עוד »
ישראלי
#הפניה ישראלים.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד וישראלי · ראה עוד »
יגאל ידין
יִגָּאֵל ידין (סוקניק) (20 במרץ 1917, כ"ו באדר ה'תרע"ז – 28 ביוני 1984, כ"ח בסיוון ה'תשמ"ד) היה סגן ראש הממשלה, פרופ' לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל במהלך מלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ויגאל ידין · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ו1905 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ו1925 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ו1949 · ראה עוד »
1952
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ו1952 · ראה עוד »
1953
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ו1953 · ראה עוד »
1954
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ו1954 · ראה עוד »
1959
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ו1959 · ראה עוד »
1969
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ו1969 · ראה עוד »
1974
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ו1974 · ראה עוד »
1977
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ו1977 · ראה עוד »
1979
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ו1979 · ראה עוד »
1984
חברת אפל משיקה את מקינטוש.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ו1984 · ראה עוד »
1985
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ו1985 · ראה עוד »
1992
מוקם האיחוד האירופאי.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ו1992 · ראה עוד »
25 בספטמבר
25 בספטמבר הוא היום ה-268 בשנה (269 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ו25 בספטמבר · ראה עוד »
28 בינואר
28 בינואר הוא היום ה-28 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: נחמן אביגד ו28 בינואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נחמן_אביגד
