סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

נטילת ידיים

מַדָד נטילת ידיים

ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים. [1]

135 יחסים: מסכת סוטה, מסכת עירובין, מסכת שבת, מסכת חולין, מסכת ברכות, מסירות נפש ביהדות, מעיין, מקווה, משנה, משה, מתיבתא (פירוש), מלח סדומית, מזבח העולה, מגן אברהם, מהתורה, מי חטאת, מים, מים אחרונים, מים ראשונים, מים שאובים, מיתה בידי שמים, מיל (מידת אורך), אמבטיה, אמונת חכמים, אנטישמיות בימי המוות השחור, ארון מתים, אליעזר מלמד, אהרון, אוהל מועד, נפח, נטלה, נטילת ידיים שחרית, נטילת ידיים לסעודה, נדה, ניקיון, סמ"ג, סעודה, ספר הזוהר, ספרי הגר"א, סדר טהרות, סוהר, עקביא בן מהללאל, ערוך השולחן, עוני, פרסה (מידת אורך), פרושים, פוסק, צבי גרץ, קריאת שמע, קופים, ..., קורבן (יהדות), קידוש ידיים ורגליים, ר"ן, רמב"ם, ראשונים, רש"י, רשב"א, רב נחמן, רב יעקב מנהר פקוד, רבא, רבנו ירוחם, רבנו יונה, רבי אושעיא, רבי עקיבא, רבי יהושע הגרסי, רבי יהודה, רביעית, רוח רעה, רי"ף, ריא"ז, שני לטומאה, שתייה, שלטי הגיבורים, שחצנות, שבע מצוות דרבנן, שו"ת הרשב"א, שולחן ערוך, תפילת מנחה, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תפילת העמידה, תפילה (יהדות), תרומה (הלכה), תלמוד, תלמוד בבלי, תוספתא, תוספות, לחם, טבילת ידיים, טבילה (יהדות), טומאת ידיים, טומאה וטהרה, חרש, שוטה וקטן, חז"ל, חולין (הלכה), חולין על טהרת הקודש, חוכמה, חכמים, ברכת אשר יצר, ברכת המזון, ברכת המוציא לחם מן הארץ, בריחה מכליאה, בה"ג, בית סוהר, בית המקדש, בית יוסף, גרביים, גוי, דבר שטיבולו במשקה, דברים הגורמים לשכחה, המאה ה-19, המשכן, המוות השחור, העזרה, הרא"ש, התרבות ההלניסטית, הלכה, הבשורה על-פי מתי, הגר"א, הגהות מיימוניות, הוצאת מאגנס, היגיינה, כלי, כביצה, כהן, כוס של ברכה, כוח גברא (נטילת ידיים), כיור (כלי המקדש), יאיר פורסטנברג, ירושלים, ישראל (הלכה), ישו, ישיבת הר עציון, יד, 1348. להרחיב מדד (85 יותר) »

מסכת סוטה

עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומסכת סוטה · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומסכת עירובין · ראה עוד »

מסכת שבת

מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומסכת שבת · ראה עוד »

מסכת חולין

תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומסכת חולין · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומסכת ברכות · ראה עוד »

מסירות נפש ביהדות

מסורת היהודית למופת של מסירות נפש (ציור נוצרי משנת 1650) ביהדות, מסירות נפש היא הנכונות להקרבת החיים למען קיום מצוות התורה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומסירות נפש ביהדות · ראה עוד »

מעיין

מעיין וולקני באיסלנד מבוע של מעיין היווצרות מעיין שכבה מעיין ארטזי מעיין הוא מבוע של מי תהום מתוך האדמה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומעיין · ראה עוד »

מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומקווה · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומשנה · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומשה · ראה עוד »

מתיבתא (פירוש)

ש"ס מתיבתא. מסכת חולין בחמישה כרכים תלמוד בבלי המבואר מתיבתא הוא שם מסחרי למהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי עם הרחבות והוספות שיוצאת לאור על ידי מכון עוז והדר.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומתיבתא (פירוש) · ראה עוד »

מלח סדומית

מלח סדומית, בתערוכה "הנס והמגפה - ירושלים: גיליון רפואי" במוזאון מגדל דוד. מלח סדומית הוא כינוי תורני למלח שמקורו בים המלח.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומלח סדומית · ראה עוד »

מזבח העולה

אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומזבח העולה · ראה עוד »

מגן אברהם

מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומגן אברהם · ראה עוד »

מהתורה

#הפניה דאורייתא.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומהתורה · ראה עוד »

מי חטאת

בהלכה מי חטאת הם מי מעיין שנשאבו בכלי וניתן עליהם אפר מהפרה האדומה, מטרתם היא לטהר אדם או כלים הטמאים בטומאת מת, הטומאה החמורה ביותר, בעזרת הזאה (התזה) באזוב.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומי חטאת · ראה עוד »

מים

כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומים · ראה עוד »

מים אחרונים

כלי מכסף למים אחרונים בהלכה, מים אחרונים הוא כינוי לנטילת ידיים בסיום הסעודה, קודם שמברכים ברכת המזון (להבדיל מ"מים ראשונים" – הנטילה שלפני תחילת הסעודה).

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומים אחרונים · ראה עוד »

מים ראשונים

נטלה מכסף טהור לנטילת מים ראשונים זהו כינוי בהלכה לנטילת ידיים לפני סעודה עם לחם.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומים ראשונים · ראה עוד »

מים שאובים

מים שאובים בהלכות טומאה וטהרה, מים שאובים הם מים שנשאבו על ידי אדם בכלי שיש לו כלי קיבול.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומים שאובים · ראה עוד »

מיתה בידי שמים

#הפניה מיתה בידי שמיים.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומיתה בידי שמים · ראה עוד »

מיל (מידת אורך)

#הפניה מיל (יחידת מידה).

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ומיל (מידת אורך) · ראה עוד »

אמבטיה

אמבטיה אמבטיה או אמבט היא מכל מים פתוח המשמש לרחצת הגוף כולו בטבילה בו.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ואמבטיה · ראה עוד »

אמונת חכמים

אמונת חכמים הוא מושג רווח ביהדות המתאר (בדרך כלל) אמונה בסמכותם ובעליונותם הרוחנית והאינטלקטואלית של תלמידי-חכמים.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ואמונת חכמים · ראה עוד »

אנטישמיות בימי המוות השחור

Gilles Le Muisit, אב המנזר בטורנה. אנטישמיות בימי המגפה השחורה – מגפת הדבר המכונה המוות השחור, אשר התפשטה באירופה באמצע המאה ה-14, קטלה למעלה משליש מאוכלוסיית היבשת.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ואנטישמיות בימי המוות השחור · ראה עוד »

ארון מתים

לווייתו ב-8 באפריל 2005 ארון מתים הוא תיבה המשמשת להצגה וקבורה או שרפה של גופת אדם מת.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וארון מתים · ראה עוד »

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ואליעזר מלמד · ראה עוד »

אהרון

#הפניה אהרן.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ואהרון · ראה עוד »

אוהל מועד

#הפניה המשכן.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ואוהל מועד · ראה עוד »

נפח

כלי למדידת נפח אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. נפח הוא תכונת מדידה של עצם, המאופיינת בהשתרעותו על פני יותר משני ממדים.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ונפח · ראה עוד »

נטלה

כסףנטלה היא כלי המשמש לנטילת ידיים.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ונטלה · ראה עוד »

נטילת ידיים שחרית

ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים שחרית הוא חיוב מתקנות חז"ל הנזכרות בתלמוד, לפיה כל אדם הקם משנתו בבוקר מחויב ליטול את ידיו.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ונטילת ידיים שחרית · ראה עוד »

נטילת ידיים לסעודה

#הפניה מים ראשונים.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ונטילת ידיים לסעודה · ראה עוד »

נדה

#הפניה נידה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ונדה · ראה עוד »

ניקיון

סיפון של אוניית סער אמפיבית שקנאי מתנקה ניקיון הוא מצב של היעדר לִכְלוּך, ובפרט אבק, כתמים, ריח רע ופסולת.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וניקיון · ראה עוד »

סמ"ג

#הפניה ספר מצוות גדול.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וסמ"ג · ראה עוד »

סעודה

#הפניה ארוחה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וסעודה · ראה עוד »

ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וספר הזוהר · ראה עוד »

ספרי הגר"א

ציור של רבי אליהו מווילנה (הגאון מווילנה) מהמאה ה-18 תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וספרי הגר"א · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וסדר טהרות · ראה עוד »

סוהר

ציור סוהר מהמאה ה-19 בכלא פריז סוהר הוא עובד בבית סוהר, שתפקידו להשגיח על האסירים הכלואים ולאבטח את בית הסוהר.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וסוהר · ראה עוד »

עקביא בן מהללאל

עקביא בן מהללאל היה תנא שחי בימי הלל הזקן, בסוף תקופת הזוגות.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ועקביא בן מהללאל · ראה עוד »

ערוך השולחן

הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וערוך השולחן · ראה עוד »

עוני

עוני יתומים – תומאס קנינגטון עוני הוא מצב קיומי נתון, אשר בו אין לאדם, למשפחה או לקבוצת בני אדם המהווים יחידה כלכלית אחת, הכנסה נדרשת ואמצעים חומריים הולמים כדי לקיים את עצמם.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ועוני · ראה עוד »

פרסה (מידת אורך)

#הפניה רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה#פרסה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ופרסה (מידת אורך) · ראה עוד »

פרושים

"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ופרושים · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ופוסק · ראה עוד »

צבי גרץ

קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וצבי גרץ · ראה עוד »

קריאת שמע

פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וקריאת שמע · ראה עוד »

קופים

קופים הוא שם עממי לאוסף מיני בעלי חיים מסדרת הפרימטים, אשר במובן המדעי כולל את תת-הסדרה קופים רחבי-אף ואת המשפחה קופים בעלי זנב, אך אינו כולל את קופי האדם ואת האדם עצמו, אף שהם קרובים אבולוציונית.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וקופים · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קידוש ידיים ורגליים

כיור קידוש ידיים ורגליים היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה הכהנים צריכים לשפוך מים על ידיהם ורגליהם מן הכיור לפני תחילת עבודתם היום־יומית בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וקידוש ידיים ורגליים · ראה עוד »

ר"ן

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ור"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורמב"ם · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וראשונים · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורש"י · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורשב"א · ראה עוד »

רב נחמן

רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורב נחמן · ראה עוד »

רב יעקב מנהר פקוד

רב יעקב מנהר פקוד היה אמורא בבלי בן הדור השישי.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורב יעקב מנהר פקוד · ראה עוד »

רבא

רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורבא · ראה עוד »

רבנו ירוחם

#הפניה ירוחם בן משולם.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורבנו ירוחם · ראה עוד »

רבנו יונה

#הפניה יונה גירונדי.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורבנו יונה · ראה עוד »

רבי אושעיא

רבי אושעיא (בתלמוד הירושלמי: רבי הושעיה רבה או רבי אושעיה בר חמה) היה כהן, מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורבי אושעיא · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורבי עקיבא · ראה עוד »

רבי יהושע הגרסי

רבי יהושע הגרסי הוא תנא בן הדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורבי יהושע הגרסי · ראה עוד »

רבי יהודה

רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורבי יהודה · ראה עוד »

רביעית

רביעית היא יחידת מידה תנאית לנפח של נוזלים שנהגה בתקופת המשנה, וכמו כן הוא אחד משיעורי תורה בעל משמעות במספר תחומים הלכתיים.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורביעית · ראה עוד »

רוח רעה

רוח רעה היא גורם מזיק המוזכר בתלמוד ובהמשך גם אצל פוסקי הלכה ובקבלה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורוח רעה · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ורי"ף · ראה עוד »

ריא"ז

רבי ישעיה בן אליה די טראני (נפטר ב-ה'ם', 1280 לערך), מראשוני איטליה, נקרא גם ריא"ז (ראשי תיבות: רבי ישעיה אחרון ז"ל), להבדילו מאבי אמו המפורסם, ר' ישעיה די טראני (הרי"ד), הנקרא גם ר' ישעיה הראשון או ר' ישעיה הזקן.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וריא"ז · ראה עוד »

שני לטומאה

בהלכות טומאה וטהרה, שני לטומאה הוא דרגת הטומאה הקיימת מדין תורה באוכלים ומשקים שנטמאו מראשון לטומאה ומדרבנן גם אדם וכלים, ומשקים שנטמאים חוזרים להיות ראשון לטומאה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושני לטומאה · ראה עוד »

שתייה

פקיסטנית לשתות מבקבוק מים נקיים גבר שותה כוס בירה טיגריס שותה שתייה היא הפעולה בה אורגניזם מכניס נוזלים לגופו דרך הפה או דרך העור (דגים לדוגמה).

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושתייה · ראה עוד »

שלטי הגיבורים

#הפניה יהושע בועז.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושלטי הגיבורים · ראה עוד »

שחצנות

#הפניה גאווה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושחצנות · ראה עוד »

שבע מצוות דרבנן

שבע מצוות דרבנן היא רשימה של שבע מצוות עשה שנקבעו על ידי חז"ל.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושבע מצוות דרבנן · ראה עוד »

שו"ת הרשב"א

שו"ת הרשב"א, הוא ספר שאלות ותשובות מאת רבי שלמה בן אדרת (הרשב"א), רב בקטלוניה ומגדולי הראשונים.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושו"ת הרשב"א · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ושולחן ערוך · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ותפילת ערבית · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ותפילת שחרית · ראה עוד »

תפילת העמידה

התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ותפילת העמידה · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תרומה (הלכה)

בהלכה, תרומה היא שם כולל למאכלים הבאים מהצומח שניתנים לכהן כחלק ממתנות כהונה ונאכלים בטהרה, הכוללים: תרומה גדולה, תרומת מעשר, חלה וביכורים.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ותרומה (הלכה) · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ותוספתא · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ותוספות · ראה עוד »

לחם

דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של כיכרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי עשיר בפחמימות, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ולחם · ראה עוד »

טבילת ידיים

בהלכה, טבילת ידיים היא פעולה המטהרת את הידיים, בדומה לנטילת ידיים.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וטבילת ידיים · ראה עוד »

טבילה (יהדות)

ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וטבילה (יהדות) · ראה עוד »

טומאת ידיים

בהלכה, טומאת ידיים היא טומאה שגזרו חכמים במקרים מסוימים על ידיו של אדם.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וטומאת ידיים · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וטומאה וטהרה · ראה עוד »

חרש, שוטה וקטן

חרש שוטה וקטן (לעיתים בראשי תיבות: חש"ו) הוא מעמד המופיע פעמים רבות בהלכה, המתאר קבוצה של אנשים שאינם בעלי-דעת, ואינם אחראים למעשיהם.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וחרש, שוטה וקטן · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וחז"ל · ראה עוד »

חולין (הלכה)

בהלכה היהודית, מאכל בסטטוס חולין הוא מאכל שאינו קדוש, כלומר תבואה שאיננה תרומה, או בשר שאיננו קודש.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וחולין (הלכה) · ראה עוד »

חולין על טהרת הקודש

בהלכות טומאה וטהרה, חולין על טהרת הקודש הוא כינוי הלכתי לאוכל שאין עליו קדושת תרומה או קודש, אבל בעליו החליט להתייחס אליו כאוכל קדוש, שאסור לטמאו ואסור לאכלו בטומאה, כדי להרגיל את עצמו לשמור את אוכלי הקדשים בטהרה, כך שגם אוכלי הקדשים שברשותו, יישארו בטהרה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וחולין על טהרת הקודש · ראה עוד »

חוכמה

"חוכמה", מאת רוברט ריד "האדם החושב", אוגוסט רודן חוכמה היא תכונה המתבטאת בהבנה מהירה יחסית לאחרים, והיכולת לנתח דברים מסובכים ולהגיע למסקנות הנכונות.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וחוכמה · ראה עוד »

חכמים

#הפניה חז"ל.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וחכמים · ראה עוד »

ברכת אשר יצר

ברכת אשר יצר מחוץ לשירותים ציבוריים בירושלים שלט ברכת אשר יצר המופץ חינם לזיכוי הרבים ברכת אֲשֶׁר יָצַר היא ברכה הנאמרת, על פי ההלכה, לאחר כל התפנות לעשיית צרכים (הפרשת צואה או נתינת שתן).

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וברכת אשר יצר · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וברכת המזון · ראה עוד »

ברכת המוציא לחם מן הארץ

על הלחם אומר המוציא לחם מן הארץ. בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ היא אחת מברכות הנהנין החשובות והידועות אותה מברכים על הלחם.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וברכת המוציא לחם מן הארץ · ראה עוד »

בריחה מכליאה

מנהרה שחפרו מתחת הכיור אסירים שברחו מכלא אלקטרז. בריחה מכליאה היא יציאה של אסיר מכליאה (בבית סוהר, בית מעצר, מחנה שבויים), בלי אישור ממנהלי מתקן הכליאה, ובלי כוונה לחזור למתקן הכליאה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ובריחה מכליאה · ראה עוד »

בה"ג

#הפניה הלכות גדולות.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ובה"ג · ראה עוד »

בית סוהר

כלא אלקטרז, אחד מבתי הסוהר המפורסמים ביותר בעולם בית סוהר (מכונה גם בית כלא, כלא ובית אסורים) הוא לרוב מבנה מבוצר ושמור, שבו אנשים מוחזקים בכפייה ונשללות מהם חירויות שונות.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ובית סוהר · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ובית המקדש · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ובית יוסף · ראה עוד »

גרביים

#הפניה גרב.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וגרביים · ראה עוד »

גוי

גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וגוי · ראה עוד »

דבר שטיבולו במשקה

דוגמה לדבר שטיבולו במשקה, תפוח רטוב ממים דבר שטיבולו במשקה הוא דין הלכתי למאכל שנטבל במשקה ובעקבות רטיבותו מצריך נטילת ידיים קודם אכילתו.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ודבר שטיבולו במשקה · ראה עוד »

דברים הגורמים לשכחה

רגילות בזיתים גורמת שכחה, על נקודה זו נכתבו פסקי הלכה רבים בשל נפיצותהדברים הגורמים לשכחה היא רשימה של פעולות שעל פי התלמוד והפוסקים עלולות לגרום לשכחה של דברי תורה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ודברים הגורמים לשכחה · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והמאה ה-19 · ראה עוד »

המשכן

איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והמשכן · ראה עוד »

המוות השחור

"המוות השחור" או המגפה השחורה הייתה מגפה שהכתה באסיה, בצפון אפריקה ובאירופה בכמה גלים במשך כארבע שנים (1347–1351) וקטלה, לפי הערכות שונות, בין 75 ל-200 מיליון בני אדם באירופה ובאסיה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והמוות השחור · ראה עוד »

העזרה

מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והעזרה · ראה עוד »

הרא"ש

#הפניה רא"ש.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והרא"ש · ראה עוד »

התרבות ההלניסטית

התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והתרבות ההלניסטית · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והלכה · ראה עוד »

הבשורה על-פי מתי

פפירוס 1, כתב-יד המכיל את רוב הפרק הראשון של הבשורה על-פי מתי, מן המאה השלישית. הבשורה על-פי מַתָּי (יוונית: Κατὰ Ματθαῖον εὐαγγέλιον) היא אחת מארבע הבשורות בברית החדשה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והבשורה על-פי מתי · ראה עוד »

הגר"א

#הפניה הגאון מווילנה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והגר"א · ראה עוד »

הגהות מיימוניות

הגהות מיימוניות הוא חיבור הלכתי מהמאה ה-13 שחיבר רבי מאיר הכהן מרוטנבורג.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והגהות מיימוניות · ראה עוד »

הוצאת מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והוצאת מאגנס · ראה עוד »

היגיינה

Kunsthalle Bremen בעיר המדינה הגרמנית ברמן Gerard ter Borch מאמצע המאה ה-17 Nordic Museum באי יורגודן היגיינה (בעברית: גֵּהוּת) היא שמירה על הניקיון מההיבט הבריאותי והרפואי.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים והיגיינה · ראה עוד »

כלי

פטיש - דוגמה לכלי עבודה נפוץ שימוש בכלים לעיבוד עץ. אוסף כלי עבודה כלי הוא כל חפץ, טבעי או מלאכותי, המופעל באופן רצוני ומשמש לתכלית כלשהי.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וכלי · ראה עוד »

כביצה

כביצה היא יחידת מידה לנפח של מוצקים שהוגדרה בתקופת חז"ל, וכמו כן היא שמו של אחד השיעורים בתורה שלו משמעות במספר תחומים הלכתיים.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וכביצה · ראה עוד »

כהן

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וכהן · ראה עוד »

כוס של ברכה

אמשינוב בברכת המזון על כוס יין כוס של ברכה הוא כינוי בהלכה היהודית לכוס יין שהברכה עליה ככוס יין מזווגת לברכה נוספת.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וכוס של ברכה · ראה עוד »

כוח גברא (נטילת ידיים)

בהלכה, כוח גברא הוא אחד התנאים הנדרשים לנטילת ידיים תקינה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וכוח גברא (נטילת ידיים) · ראה עוד »

כיור (כלי המקדש)

שחזור של הכיור בשחזור המשכן בתמנע. הכיור, איור משנת 1890. הכיור הוא אחד מכלי המשכן ובית המקדש, ששימש את הכהנים לרחוץ במימיו את כפות ידיהם ורגליהם לפני הכניסה למקדש ותחילת העבודה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וכיור (כלי המקדש) · ראה עוד »

יאיר פורסטנברג

יאיר משה פורסטנברג (נולד ב-18 באוגוסט 1975) הוא חוקר תלמוד ישראלי, פרופסור חבר וראש החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ויאיר פורסטנברג · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וירושלים · ראה עוד »

ישראל (הלכה)

ישראל הוא אחד משלושה מעמדות בעם ישראל על פי ההלכה: כהן, לוי, וישראל.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וישראל (הלכה) · ראה עוד »

ישו

יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וישו · ראה עוד »

ישיבת הר עציון

ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או הגוש), היא ישיבת הסדר באלון שבות שבגוש עציון שהוקמה ב-1968 (תשכ"ח).

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים וישיבת הר עציון · ראה עוד »

יד

ילדים ידיים הן הגפיים העליונים הנמשכים מהכתפיים ועד קצות האצבעות.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ויד · ראה עוד »

1348

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נטילת ידיים ו1348 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נטילת_ידיים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »