גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
120 יחסים: ממלכת בוהמיה, מאיר הכהן מרוטנבורג, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם מנדל שפרן, מצוות עונה, מרדכי אליהו, מרדכי חיים סלאנים, מרדכי גנוט, מרכז רבני אירופה, משנה, משחק קלפים, משה זאב סולה, משומד, מוריה (כתב עת), מיסטיקה, מיתת בית דין, אנציקלופדיה אוצר ישראל, אנטישמי, ארץ ישראל, אלעזר פלקלס, אליעזר צווייפל, אטימולוגיה, אטימולוגיה עממית, אבישי בן חיים, אדמו"ר, נס, נצרות, נצרות אורתודוקסית, נתנאל וייל, נטעי גבריאל, נייר טואלט, סמל, סאטורנליה, ספר תולדות ישו, ספרינג ואלי, סטרא אחרא, סיפורי חסידים, עלינו לשבח, עזריאל הילדסהיימר, עבודה זרה, עובדיה מברטנורא, עובדיה יוסף, פנחס מנחם אלתר, פסחא, פרידריך השני, מלך פרוסיה, צנזורה עצמית, צנזורה על ספרים עבריים, צבי יהודה קוק, קרלסרוהה, קליפות, ..., קבלה, רמ"א, רמב"ם, ראשי תיבות, רש"י, רי"ף, שמעון קיירא, שלום רוקח, שחמט, שולחן ערוך, שווא, תשמיש המיטה, לטינית, לוח דבר בעתו, לימוד תורה, ליל סילבסטר, ט' בטבת, טעמי המנהגים ומקורי הדינים, טבילה (יהדות), טבילה במקווה, טומאה, חסידות, חסידות סלונים, חסידות טולנא, חסידות בעלז, חסידות גור, חסידות דאראג, חסידים, חצות, חת"ם סופר, חג המולד, חופה וקידושין, ביטוי משוכל, דניאל שפרבר, דוב בער ממזריטש, המחנה החרדי, המהרש"א, הרא"ש, הרצאה, השחר, התגרויות, הלכות גדולות, החת"ם סופר, הגהות מיימוניות, הגייה אשכנזית, כנסייה, ימי הביניים, ימי הביניים המוקדמים, יאיר חיים בכרך, יעקב רייפמן, יצחק מנחם וינברג, יצחק אייזיק מטירנא, ירושלים, ישראל איסרלן, ישו, ישו (יהדות), יחס יהודים לחג המולד, יהדות מזרח אירופה, יהדות וורמס, יהושע מונדשיין, יהודה דוד אייזנשטיין, יהודים, יום ראשון, יום-טוב לוינסקי, יוסף ליברמן (רב), יידיש, 1 בינואר, 24 בדצמבר, 5 בינואר, 6 בינואר. להרחיב מדד (70 יותר) »
ממלכת בוהמיה
ממלכת בוהמיה (בגרמנית: Königreich Böhmen; בצ'כית: České království; ובלטינית: Regnum Bohemiae), הייתה ממלכה בתחומי האימפריה הרומית הקדושה, והייתה אחת מנסיכויות הבוחרים באימפריה.
חָדָשׁ!!: ניטל וממלכת בוהמיה · ראה עוד »
מאיר הכהן מרוטנבורג
רבי מאיר בר יקותיאל הכהן מרוטנבורג (בערך 1260 – י"ב באב ה'נ"ח, 1298) היה בן דורו ומתלמידיו הגדולים של המהר"ם מרוטנבורג, שהיה עמו גם בזמן שהותו במאסר, ומחבר הגהות מימוניות על משנה תורה לרמב"ם.
חָדָשׁ!!: ניטל ומאיר הכהן מרוטנבורג · ראה עוד »
מנחם מנדל שניאורסון
רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.
חָדָשׁ!!: ניטל ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »
מנחם מנדל שפרן
הרב מנחם מנדל הכהן שפרן (נולד ב-1947, תש"ז) הוא אב בית דין בבית הדין לענייני ממונות הישר והטוב בירושלים, פוסק וראש הישיבה הכלל חסידית "נועם התורה" שבבני ברק.
חָדָשׁ!!: ניטל ומנחם מנדל שפרן · ראה עוד »
מצוות עונה
עונה היא חיוב הלכתי המוטל על הגבר כחלק ממצוות שאר כסות ועונה, שלא למנוע מאשתו את קיום יחסי האישות עימו.
חָדָשׁ!!: ניטל ומצוות עונה · ראה עוד »
מרדכי אליהו
הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.
חָדָשׁ!!: ניטל ומרדכי אליהו · ראה עוד »
מרדכי חיים סלאנים
רבי מרדכי חיים מסלאנים רבי מָרְדְּכַי חַיִּים סְלאָנִים (נהגה: סְלוֹנִים, מכונה גם: ר' מוטל דיין או ר' מַאטְל סְלוֹנִימֶר; ראש חודש תמוז תרכ"ח, יוני 1868 – י"ב בטבת תשי"ד, דצמבר 1953) כיהן בשנותיו האחרונות כמנהיג חסידות סלונים.
חָדָשׁ!!: ניטל ומרדכי חיים סלאנים · ראה עוד »
מרדכי גנוט
הרב מרדכי גנוט (נולד בי"ז בסיוון ה'תשט"ז, 27 במאי 1956) הוא מחבר לוח דבר בעתו, וזוכה פרס ירושלים לספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: ניטל ומרדכי גנוט · ראה עוד »
מרכז רבני אירופה
הלוגו של הארגון משלחת רבנים מטעם מרכז רבני אירופה עם נשיא הנציבות האירופית, ז'וזה מנואל ברוזו משלחת רבני הארגון עם נשיא הפרלמנט האירופי, מרטין שולץ מרכז רבני אירופה הוא גוף המאגד כ-700 מהרבנים רבנים באירופה שהם אנשי חב"ד או קרובים אליה.
חָדָשׁ!!: ניטל ומרכז רבני אירופה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ניטל ומשנה · ראה עוד »
משחק קלפים
"הקלפנים", ציור מאת פול סזאן קלפי הניצחון בבלק ג'ק משחק קלפים משחק קלפים הוא משחק שיש בו שימוש בקלפים, בין אם אלה קלפי משחק תקניים או קלפים ייחודיים אשר מיועדים למשחק הספציפי.
חָדָשׁ!!: ניטל ומשחק קלפים · ראה עוד »
משה זאב סולה
ד"ר משה זאב סוֹלֶה (בגרמנית: Wilhelm Soleh (נכתב גם: Sole); י"ז באלול תרס"ח, 12 בספטמבר 1908, מונקץ', הונגריה – י"ד בחשוון תשנ"ה, 19 באוקטובר 1994, ירושלים) היה הוגה דעות ישראלי, איש ירושלים, מחבר פורה של ספרי הגות ועזר בנושאי פילוסופיה, פילוסופיה של הדת, מחשבת ישראל, המקרא וחגי ישראל.
חָדָשׁ!!: ניטל ומשה זאב סולה · ראה עוד »
משומד
'''אל הקורינתיים''' א', 8:15 משומד או יהודי מומר הוא מי שהמיר את דתו מהיהדות לדת אחרת.
חָדָשׁ!!: ניטל ומשומד · ראה עוד »
מוריה (כתב עת)
מוריה הוא כתב עת תורני היוצא לאור בירושלים משנת ה'תשכ"ט (1969), בתחילה כיוזמה עצמאית ומשנות ה-70 במסגרת מכון ירושלים.
חָדָשׁ!!: ניטל ומוריה (כתב עת) · ראה עוד »
מיסטיקה
ציור גן עדן מאת הצייר לוקאס קראנאך האב מהמאה ה-16 מיסטיקה היא תורת הנסתר - תחום החורג מהמדע ונוגע לכישוף ולחוויות רוחניות.
חָדָשׁ!!: ניטל ומיסטיקה · ראה עוד »
מיתת בית דין
#הפניה ארבע מיתות בית דין.
חָדָשׁ!!: ניטל ומיתת בית דין · ראה עוד »
אנציקלופדיה אוצר ישראל
אנציקלופדיה אוצר ישראל (בשמה המלא: אוצר ישראל, אנציקלופדיה לכל מקצועות תורת ישראל, ספרותו ודברי ימיו) היא אנציקלופדיה למדעי היהדות בשפה העברית הכוללת עשרה כרכים.
חָדָשׁ!!: ניטל ואנציקלופדיה אוצר ישראל · ראה עוד »
אנטישמי
#הפניה אנטישמיות.
חָדָשׁ!!: ניטל ואנטישמי · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: ניטל וארץ ישראל · ראה עוד »
אלעזר פלקלס
רבי אלעזר פלקלס רבי אלעזר פלקלס (בכתיב מיושן: פלעקלש; ה'תקי"ד, 1754 - כ' בניסן ה'תקפ"ו 1826) היה רב וראש ישיבה אשכנזי.
חָדָשׁ!!: ניטל ואלעזר פלקלס · ראה עוד »
אליעזר צווייפל
#הפניה אליעזר צבי צווייפל.
חָדָשׁ!!: ניטל ואליעזר צווייפל · ראה עוד »
אטימולוגיה
אֵטִימוֹלוֹגְיָה (בעברית: גִּזָּרוֹן, גיזרון) היא ענף בבלשנות החוקר את מקורותיהן של מילים, את תולדותיהן ואת התפתחותן.
חָדָשׁ!!: ניטל ואטימולוגיה · ראה עוד »
אטימולוגיה עממית
גיזרון עממי או אטימולוגיה עממית היא תפישה שגויה או לא-מדויקת של מקורה של מילה בתודעת הדוברים בציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: ניטל ואטימולוגיה עממית · ראה עוד »
אבישי בן חיים
#הפניה אבישי בן-חיים.
חָדָשׁ!!: ניטל ואבישי בן חיים · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: ניטל ואדמו"ר · ראה עוד »
נס
נס הוא כינוי למאורע אשר חורג מדרך הטבע וההתנהלות הטבעית של העולם, ומיוחס להתערבות של ישות עליונה כדוגמת התערבות אלוהית או של שליחי האל.
חָדָשׁ!!: ניטל ונס · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ניטל ונצרות · ראה עוד »
נצרות אורתודוקסית
הנצרות האורתודוקסית, או הנצרות האורתודוקסית המזרחית, היא קהילה של כנסיות נוצריות אוטוקפאליות (עצמאיות) המתבססת על מסורות נוצריות שהתפתחו בביזנטיון, בניגוד לנצרות הקתולית, אשר מתבססת על מסורות שהתפתחו באימפריה הרומית המערבית.
חָדָשׁ!!: ניטל ונצרות אורתודוקסית · ראה עוד »
נתנאל וייל
שער "קרבן נתנאל", דפוס ראשון, קרלסרוהה 1755 רבי נתנאל וַיְיל (ה'תמ"ז, 1687 – ל' בניסן ה'תקכ"ט, 1769) היה ראש ישיבה בפראג ורב העיר קרלסרוהה (בדפוסים: קרלסרוא).
חָדָשׁ!!: ניטל ונתנאל וייל · ראה עוד »
נטעי גבריאל
נטעי גבריאל היא סדרת ספרים בהלכה מאת הרב גבריאל צינר.
חָדָשׁ!!: ניטל ונטעי גבריאל · ראה עוד »
נייר טואלט
גליל נייר טואלט נייר טואלט (מצרפתית Papier de toilette, "נייר שירותים") הוא מוצר מנייר טישו שעיקר תכליתו הוא ניקוי פי הטבעת לאחר עשיית צרכים, ומשמש גם לקינוח האף וניגובו או לניגוב כללי.
חָדָשׁ!!: ניטל ונייר טואלט · ראה עוד »
סמל
סמלים של דתות שונות סמל הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות ועוד.
חָדָשׁ!!: ניטל וסמל · ראה עוד »
סאטורנליה
המאה השנייה לספירה) סאטורנליה (בלטינית: Saturnalia) היה פסטיבל שצוין בלוחות השנה הרומאיים ב-17 בדצמבר, חגו של האל הרומאי סאטורנוס.
חָדָשׁ!!: ניטל וסאטורנליה · ראה עוד »
ספר תולדות ישו
ספר תולדות ישו הוא ספר עברי שנפוץ בימי הביניים ומציג היסטוריה חלופית ולעגנית לקורותיו של ישו.
חָדָשׁ!!: ניטל וספר תולדות ישו · ראה עוד »
ספרינג ואלי
ספרינג ואלי (באנגלית: Spring Valley, בתרגום לעברית: "עמק המעיין") הוא יישוב בתחומן של שתי עיירות, ראמאפו וקלארקסטאון, במחוז רוקלנד, ניו יורק, ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: ניטל וספרינג ואלי · ראה עוד »
סטרא אחרא
סִטְרָא אַחְרָא (ארמית: הצד האחר) הוא ביטוי קבלי המשמש שם כללי לכלל כוחות הטומאה והרוע, בהם עבודה זרה, שטן, מלאך המוות, כשפים, שדים, רוחות, שעירים, נחש הקדמוני, העלאה באוב, שרי אומות העולם, מלך הגויים, סמאל ולילית וקליפות.
חָדָשׁ!!: ניטל וסטרא אחרא · ראה עוד »
סיפורי חסידים
סיפורי חסידים (או סיפורי הצדיקים) הוא תת-סוגה ספרותית בהגיוגרפיה היהודית, המאפיינת בייחוד את החסידים, אך קיימת גם בקבוצות אחרות ביהדות, ועוסקת בעיקר בסיפורי שבח על תולדות חייו ומעשיו ונפלאותיו של צדיק מסוים.
חָדָשׁ!!: ניטל וסיפורי חסידים · ראה עוד »
עלינו לשבח
עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.
חָדָשׁ!!: ניטל ועלינו לשבח · ראה עוד »
עזריאל הילדסהיימר
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.
חָדָשׁ!!: ניטל ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: ניטל ועבודה זרה · ראה עוד »
עובדיה מברטנורא
תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.
חָדָשׁ!!: ניטל ועובדיה מברטנורא · ראה עוד »
עובדיה יוסף
הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.
חָדָשׁ!!: ניטל ועובדיה יוסף · ראה עוד »
פנחס מנחם אלתר
#הפניה פינחס מנחם אלתר.
חָדָשׁ!!: ניטל ופנחס מנחם אלתר · ראה עוד »
פסחא
הפָּסְחַא (מיוונית: Πάσχα) הוא חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו, על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים.
חָדָשׁ!!: ניטל ופסחא · ראה עוד »
פרידריך השני, מלך פרוסיה
פרידריך השני (24 בינואר 1712 – 17 באוגוסט 1786) היה מלך פרוסיה הגדול והמפורסם ביותר משושלת הוֹהֶנצוֹלֶרן אשר שלט בממלכה בין השנים 1786-1740.
חָדָשׁ!!: ניטל ופרידריך השני, מלך פרוסיה · ראה עוד »
צנזורה עצמית
#הפניה צנזורה פנימית.
חָדָשׁ!!: ניטל וצנזורה עצמית · ראה עוד »
צנזורה על ספרים עבריים
"שפוך חמתך על הגויים" מן ההגדה של פסח, אחד הטקסטים שהיוו טיעון לכך שהספרים העבריים מכילים יחס שלילי כלפי לא יהודים. הצנזורה השפיעה על נוסח איטליה של הפיוט, המכיל רק את הפסוק הראשון. ספר חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י למקרא שנדפס באמסטרדם בשנת 1749. ניתן להבחין במחיקות בדיו כהה המסתירים חלק מפירושו מטעמי צנזורה צנזורה על ספרים עבריים או זיקוק ספרים הייתה מנגנון צנזורה שאיפשר הדפסת ספרים עבריים ויהודיים, ובראשם התלמוד, בעולם הנוצרי תוך מחיקת קטעים, מילים ומשפטים מהם משתמעת פגיעה בנצרות, בישו ובחוקי המדינה.
חָדָשׁ!!: ניטל וצנזורה על ספרים עבריים · ראה עוד »
צבי יהודה קוק
הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: ניטל וצבי יהודה קוק · ראה עוד »
קרלסרוהה
קרלסרוהה (בגרמנית: Karlsruhe) היא עיר בגרמניה שהייתה בעבר בירת מחוז באדן.
חָדָשׁ!!: ניטל וקרלסרוהה · ראה עוד »
קליפות
קליפות (או לעיתים בלשון יחיד: קליפה) הוא מונח בקבלה המתאר את כוחות הרוע, או פסולת רוחנית.
חָדָשׁ!!: ניטל וקליפות · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: ניטל וקבלה · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: ניטל ורמ"א · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: ניטל ורמב"ם · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: ניטל וראשי תיבות · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: ניטל ורש"י · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: ניטל ורי"ף · ראה עוד »
שמעון קיירא
רב שִׁמְעוֹן קַיְירָא, (חי בסביבות שנת 840) היה תלמיד חכם ופוסק שחי בתקופת הגאונים, ככל הנראה מן העיר בצרה שבבבל.
חָדָשׁ!!: ניטל ושמעון קיירא · ראה עוד »
שלום רוקח
בית הכנסת שנבנה על ידי רבי שלום בעיירה בלז רבי שלום רוֹקֵחַ (ה'תקמ"ג – כ"ז באלול ה'תרט"ו, 1783–1855) מכונה "השר שלום", בחסידות בעלז מכונה: "דער ערשטער רב" (האדמו"ר הראשון), רב העיירה בעלזא משנת ה'תקע"ז (1817) עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: ניטל ושלום רוקח · ראה עוד »
שחמט
מימין לשמאל ומרחוק לקרוב: רץ לבן, מלכה שחורה, מלך לבן, פרש וצריח שחורים ורגלי לבן כלי השחמט מסודרים על הלוח שחמט (מוכר גם בשמות הפחות נפוצים: משחק המלכים, נרדשיר, אישקוקה או אישקוקי) הוא משחק לוח אסטרטגי מופשט וענף ספורט המיועד לשני שחקנים.
חָדָשׁ!!: ניטל ושחמט · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: ניטל ושולחן ערוך · ראה עוד »
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
חָדָשׁ!!: ניטל ושווא · ראה עוד »
תשמיש המיטה
#הפניה יחסי אישות (הלכה).
חָדָשׁ!!: ניטל ותשמיש המיטה · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: ניטל ולטינית · ראה עוד »
לוח דבר בעתו
לוח דבר בעתו לשנת ה'תשע"ה לוח דבר בעתו הוא אלמנך (לוח שנה מורחב) המתמקד בענייני הלכה ואסטרונומיה, מנהגים וימי השנה של רבנים, היוצא לאור בבני ברק החל משנת ה'תשמ"ו.
חָדָשׁ!!: ניטל ולוח דבר בעתו · ראה עוד »
לימוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
חָדָשׁ!!: ניטל ולימוד תורה · ראה עוד »
ליל סילבסטר
#הפניה סילבסטר.
חָדָשׁ!!: ניטל וליל סילבסטר · ראה עוד »
ט' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' טבת היא פרשת ויגש אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת ויחי אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.
חָדָשׁ!!: ניטל וט' בטבת · ראה עוד »
טעמי המנהגים ומקורי הדינים
טעמי המנהגים ומקורי הדינים (נקרא גם בקיצור: טעמי המנהגים) הוא ספר עממי שמרכז מנהגים יהודיים רבים, בעיקר מעדות אשכנז, ומפרט את מקורותיהם ונימוקיהם.
חָדָשׁ!!: ניטל וטעמי המנהגים ומקורי הדינים · ראה עוד »
טבילה (יהדות)
ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר.
חָדָשׁ!!: ניטל וטבילה (יהדות) · ראה עוד »
טבילה במקווה
#הפניה טבילה (יהדות).
חָדָשׁ!!: ניטל וטבילה במקווה · ראה עוד »
טומאה
#הפניה טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: ניטל וטומאה · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: ניטל וחסידות · ראה עוד »
חסידות סלונים
קבר רבי אברהם וינברג (הראשון) (באמצע), רבי ישכר לייב וינברג (מימין) ורבי אברהם וינברג (השני) (משמאל) האהל שעל קבר האדמו"ר רבי שמואל, בבית הקברות היהודי בוורשה חסידות סלונים (בכתיב יידי: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס, באמצע המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: ניטל וחסידות סלונים · ראה עוד »
חסידות טולנא
#הפניה חסידות טאלנה.
חָדָשׁ!!: ניטל וחסידות טולנא · ראה עוד »
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).
חָדָשׁ!!: ניטל וחסידות בעלז · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: ניטל וחסידות גור · ראה עוד »
חסידות דאראג
#הפניה ישראל משה רוזנפלד#חסידות דאראג דאראג.
חָדָשׁ!!: ניטל וחסידות דאראג · ראה עוד »
חסידים
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: ניטל וחסידים · ראה עוד »
חצות
שעון דיגיטלי המראה את שעת חצות הלילה – 24:00 חצות הלילה (בלשון הדיבור: חצות) היא נקודת הזמן ביממה המסמנת את חילופי הימים.
חָדָשׁ!!: ניטל וחצות · ראה עוד »
חת"ם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: ניטל וחת"ם סופר · ראה עוד »
חג המולד
חג המולד הוא חג המקובל כמעט בכל זרמי הנצרות המציין את הולדת ישו.
חָדָשׁ!!: ניטל וחג המולד · ראה עוד »
חופה וקידושין
חופה יהודית במוסקבה ביהדות, המונח חופה וקידושין מציין את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות.
חָדָשׁ!!: ניטל וחופה וקידושין · ראה עוד »
ביטוי משוכל
ביטוי משׂוּכָּל ("משוכל" פירושו מוצלב או מהופך) הוא שיבוש מכוּון או לא מכוון באיות והגיית מילים, צירופים או משפטים.
חָדָשׁ!!: ניטל וביטוי משוכל · ראה עוד »
דניאל שפרבר
הרב דניאל שפרבר (נולד בד' בחשוון ה'תש"א, 4 בנובמבר 1940) הוא חוקר תלמוד ויהדות, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, איש חינוך ואיש ציבור, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשנ"ב.
חָדָשׁ!!: ניטל ודניאל שפרבר · ראה עוד »
דוב בער ממזריטש
#הפניה המגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: ניטל ודוב בער ממזריטש · ראה עוד »
המחנה החרדי
המחנה החרדי (נקרא גם: שבועון קהל מחזיקי הדת) הוא שבועון היוצא לאור על ידי חסידות בעלז.
חָדָשׁ!!: ניטל והמחנה החרדי · ראה עוד »
המהרש"א
#הפניה שמואל אליעזר הלוי איידלס.
חָדָשׁ!!: ניטל והמהרש"א · ראה עוד »
הרא"ש
#הפניה רא"ש.
חָדָשׁ!!: ניטל והרא"ש · ראה עוד »
הרצאה
הרצאה באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה הרצאה בפני חברי תנועת נוער במגזר הערבי הרצאה היא הצגה מילולית שנועדה להעביר מידע, או ללמד, נושא מסוים; למשל, על ידי מרצה באוניברסיטה.
חָדָשׁ!!: ניטל והרצאה · ראה עוד »
השחר
עמוד השער של "השחר", מאי 1879 תערוכת רחוב בנושא תנועת ההשכלה היהודית על חומה בשדרות ההשכלה בתל אביב הַשַּׁחַר היה ירחון עברי שהוציא לאור פרץ סמולנסקין בין השנים 1868–1884 (ה'תרכ"ט–ה'תרמ"ד) בווינה.
חָדָשׁ!!: ניטל והשחר · ראה עוד »
התגרויות
#הפניה פרובוקציה.
חָדָשׁ!!: ניטל והתגרויות · ראה עוד »
הלכות גדולות
שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548 הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שהפך לחלק אינטגרלי בלימוד ההלכה בישיבות הגאונים.
חָדָשׁ!!: ניטל והלכות גדולות · ראה עוד »
החת"ם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: ניטל והחת"ם סופר · ראה עוד »
הגהות מיימוניות
הגהות מיימוניות הוא חיבור הלכתי מהמאה ה-13 שחיבר רבי מאיר הכהן מרוטנבורג.
חָדָשׁ!!: ניטל והגהות מיימוניות · ראה עוד »
הגייה אשכנזית
ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: ניטל והגייה אשכנזית · ראה עוד »
כנסייה
קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.
חָדָשׁ!!: ניטל וכנסייה · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: ניטל וימי הביניים · ראה עוד »
ימי הביניים המוקדמים
#הפניה ראשית ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: ניטל וימי הביניים המוקדמים · ראה עוד »
יאיר חיים בכרך
הרב שמעון יאיר חיים בַּכָרָךְ (מכונה על שם חיבורו חַוֹת יאיר; ה'שצ"ח, 1638 – א' בטבת ה'תס"ב, 1 בינואר 1702) שימש כרב בקובלנץ, מיינץ (מגנצא) ובסוף ימיו בוורמס (וורמייזא).
חָדָשׁ!!: ניטל ויאיר חיים בכרך · ראה עוד »
יעקב רייפמן
יעקב רייפמן (ביידיש: רייפמאנן; א' בניסן תקע"ח, 7 באפריל 1818 - י"ד בחשוון תרנ"ה, 13 בנובמבר 1894) היה חוקר אוטודידקט ומחבר פורה, היסטוריון של היהדות ומלומד עברי.
חָדָשׁ!!: ניטל ויעקב רייפמן · ראה עוד »
יצחק מנחם וינברג
הרב יצחק מנחם וינברג (נולד בכ"ה בתשרי ה'תשי"ג, 14 באוקטובר 1952) הוא האדמו"ר מטאלנא בירושלים.
חָדָשׁ!!: ניטל ויצחק מנחם וינברג · ראה עוד »
יצחק אייזיק מטירנא
רבי יצחק אייזיק מטירנא (? – סביבות ה'קפ"ה, 1425) מגדולי אשכנז בימי הביניים, מחבר "ספר המנהגים" שהשפיע מאוד על נוסח אשכנז המזרחי ועל ארחות יהדות מזרח אירופה לעתיד, כש'מנהגי המהרי"ל', ספר מנהגים לפי מנהגיו של המהרי"ל שהיה חברו של רבי יצחק אייזיק, השפיע על נוסח אשכנז המערבי ואורחות יהדות מערב אירופה.
חָדָשׁ!!: ניטל ויצחק אייזיק מטירנא · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: ניטל וירושלים · ראה עוד »
ישראל איסרלן
רבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי (מהרא"י; ה'ק"ן (1390) בקירוב, מריבור - ה'ר"כ (1460), וינר נוישטאדט), המכונה "תרומת הדשן" על-שם ספרו, היה מגדולי יהדות אשכנז במאה החמש עשרה ונמנה עם אחרוני הראשונים או ראשוני האחרונים.
חָדָשׁ!!: ניטל וישראל איסרלן · ראה עוד »
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: ניטל וישו · ראה עוד »
ישו (יהדות)
ביהדות, ישו הוא דמות או כמה דמויות בספרות היהודית - התלמוד הבבלי, המדרשים, וספר תולדות ישו.
חָדָשׁ!!: ניטל וישו (יהדות) · ראה עוד »
יחס יהודים לחג המולד
חג המולד הוא חג נוצרי המציין את הולדתו של ישו.
חָדָשׁ!!: ניטל ויחס יהודים לחג המולד · ראה עוד »
יהדות מזרח אירופה
צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.
חָדָשׁ!!: ניטל ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »
יהדות וורמס
#הפניה יהדות וורמייזא.
חָדָשׁ!!: ניטל ויהדות וורמס · ראה עוד »
יהושע מונדשיין
יהושע מונדשיין (ט' בשבט ה'תש"ז, 30 בינואר 1947 – ב' בטבת ה'תשע"ה, 24 בדצמבר 2014) היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.
חָדָשׁ!!: ניטל ויהושע מונדשיין · ראה עוד »
יהודה דוד אייזנשטיין
יהודה דוד אייזנשטיין (בכתיב יידי: אייזענשטיין; בלועזית: Julius (Judah David) Eisenstein; כ"א בחשוון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854, מזריטש, פולין הקונגרסאית – ז' בסיוון תשט"ז, 17 במאי 1956, ניו יורק, ארצות הברית), היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות" על שם חיבוריו הרבים שרובם מכונים 'אוצר ה...'.
חָדָשׁ!!: ניטל ויהודה דוד אייזנשטיין · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ניטל ויהודים · ראה עוד »
יום ראשון
אלוהים מבדיל בין אור וחושך, יום ולילה (ויטראז' בכנסייה בטרואה). יום ראשון הוא היום הראשון בשבוע למניין הימים מן השבת.
חָדָשׁ!!: ניטל ויום ראשון · ראה עוד »
יום-טוב לוינסקי
יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"א באדר ה'תשל"ג, 23 בפברואר 1973) היה מורה וסופר ישראלי, ד"ר להיסטוריה ולתרבות המזרח וחוקר פולקלור יהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.
חָדָשׁ!!: ניטל ויום-טוב לוינסקי · ראה עוד »
יוסף ליברמן (רב)
הרב יוסף ליברמן (ו' בניסן ה'תרפ"ח, 27 במרץ 1928 – י"ד בטבת ה'תשפ"ג, 7 בינואר 2023) היה רב ופוסק ישראלי, ראש כוללי האברכים (המכונים "ישיבות") של כולל שומרי החומות ורב בית הכנסת סדיגורה בירושלים.
חָדָשׁ!!: ניטל ויוסף ליברמן (רב) · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ניטל ויידיש · ראה עוד »
1 בינואר
1 בינואר הוא היום הראשון בשנה בלוח הגרגוריאני, מאז 1622 עד לסיום השנה נשארו עוד 364 ימים (365 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: ניטל ו1 בינואר · ראה עוד »
24 בדצמבר
24 בדצמבר הוא היום ה־358 בשנה (359 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: ניטל ו24 בדצמבר · ראה עוד »
5 בינואר
5 בינואר הוא היום החמישי בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ניטל ו5 בינואר · ראה עוד »
6 בינואר
6 בינואר הוא היום השישי בשנה בשבוע הראשון בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ניטל ו6 בינואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ניטל
