גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
82 יחסים: מנצ'סטר, מרץ, משרת, משה חיים שמרלר, מלחמת העולם הראשונה, מהרש"ם מברז'אן, מורה צדק, ארצות הברית, אב בית דין, אברהם מרדכי אלתר, אברהם יהושע השיל (קופיטשניץ), אברהם יהושע השיל מאפטא, אהרן רוקח, אוסטריה, עבודת ה', עילוי (לימוד), צ'רנוביץ, צבא איטליה, ציריך, קרקוב, קידוש, רמלה, ראש ישיבה, רב, שמעלקא פינטר, שמשון אהרן פולונסקי, שמואל הלוי וואזנר, שקיעת החמה, שבעה (אבלות), שבת, שולחן ערוך, תרמ"ח, תרצ"ח, תש"ח, תשע"ב, תל אביב-יפו, לונדון, טרנופול, טשיבין, ז' בניסן, חנוך דב פאדווא, חסידות, חסידות פרמישלאן, חסידות צ'ורטקוב, חסידות קופיטשניץ, חסידות בעלז, חסידות גור, חסידות הוסיאטין, בן-ציון כ"ץ (רב), בוקוואסק, ..., בישולי גויים, בית הקברות סנהדריה, בית הוראה, גסטאפו, גליציה, גוי, דב בריש וידנפלד, דוד מנחם מאניש באב"ד, דוד משה פרידמן, דכאו, דיין (הלכה), המבשר (יומון), האימפריה הרוסית, העדה החרדית, השואה, החתם סופר, הבעל שם טוב, וינה, ויזה (אישור), כ"ב בשבט, כ"ה בסיוון, ירושלים, ישראל, ישראל גלזר, ישיבת חיי עולם, יחיאל מיכל מזלוטשוב, יהודה מאיר שפירא, יוסף צבי דושינסקי, יורה דעה, 1888, 1948, 2 ביולי. להרחיב מדד (32 יותר) »
מנצ'סטר
מנצ'סטר (באנגלית: Manchester) היא עיר ורובע מטרופוליטני במחוז מנצ'סטר רבתי שבאנגליה, הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ומנצ'סטר · ראה עוד »
מרץ
מרץ או מרס (מלטינית, Martius, דרך גרמנית ויידיש) הוא החודש השלישי בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ומרץ · ראה עוד »
משרת
כוס מים וזוג ספלי שוקו חם משרת הוא אדם שעובד בשכר ושעיקר עבודתו הוא ביצוע פעולות בתחום משק הבית עבור אדם אחר.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ומשרת · ראה עוד »
משה חיים שמרלר
הרב משה חיים שמרלר (כ"ט באב תרפ"ז, אוגוסט 1927 – כ"ד בתמוז תשע"ז, יולי 2017) היה רב פוסק הלכה ואב בית דין קהילת "מחזיקי הדת" בציריך שבשווייץ למעלה מחמישים שנה, פוסק הלכה נודע, מחבר סדרת הספרים שו"ת "מחשבת חיים".
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ומשה חיים שמרלר · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מהרש"ם מברז'אן
#הפניה שלום מרדכי שבדרון.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ומהרש"ם מברז'אן · ראה עוד »
מורה צדק
#הפניה פוסק.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ומורה צדק · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וארצות הברית · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ואב בית דין · ראה עוד »
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »
אברהם יהושע השיל (קופיטשניץ)
היכל התרבות, לצד אדמו"רים ורבנים. יוני 1958 אליעזר מוויזניץ לשמאלו רבי אברהם יהושע השיל (ד' באייר תרמ"ח, 1888 - ט"ז בתמוז תשכ"ז, 1967) היה האדמו"ר השני של חסידות קופיטשניץ.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ואברהם יהושע השיל (קופיטשניץ) · ראה עוד »
אברהם יהושע השיל מאפטא
הרב אברהם יהושע העשיל מאפטא (נקרא גם הרבי מאפטא, ולפי זה כונה ביידיש: אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל, על שם ספרו; תק"ח, 1748 – ה' בניסן תקפ"ה, 1825) היה אדמו"ר.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ואברהם יהושע השיל מאפטא · ראה עוד »
אהרן רוקח
רבי אהרן רוֹקֵחַ (מכונה המהר"א מבעלז, בחסידות בעלז מכונה "דער רב זכרונו לברכה", אלול ה'תר"ם – כ"א באב ה'תשי"ז; 1880 – 18 באוגוסט 1957) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות בעלז.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ואהרן רוקח · ראה עוד »
אוסטריה
רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ואוסטריה · ראה עוד »
עבודת ה'
המונח עבודת ה' (נקרא: עבודת השם) מתאר את מכלול הפעולות הדתיות של היהודי, שנעשות בהתאם למצוות היהדות.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ועבודת ה' · ראה עוד »
עילוי (לימוד)
בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ועילוי (לימוד) · ראה עוד »
צ'רנוביץ
אוניברסיטת צ'רנוביץ צ'רנוביץ (באוקראינית: Чернівці, "צֶ'רְנִיבְצִי"; ברוסית: Черновцы, "צֶ'רְנוֹבְצִי"; ברומנית: Cernăuţi, "צֶ'רְנַאוּץ", בגרמנית Czernowitz "צ'רנוביץ", ביידיש: טשערנאָוויץ או טשרנוביץ) היא עיר מחוז בצפון בוקובינה, כיום באוקראינה, השוכנת על גדת הנהר פרוט, סמוך לגבול עם צפון רומניה, כ-650 קילומטר מדרום־מערב לבירה קייב.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וצ'רנוביץ · ראה עוד »
צבא איטליה
צבא איטליה (באיטלקית: Esercito Italiano) הוא זרוע היבשה של הכוחות המזוינים של איטליה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וצבא איטליה · ראה עוד »
ציריך
ציריך (בגרמנית: Zürich,; בצרפתית: Zurich; באיטלקית: Zurigo) היא העיר הגדולה ביותר בשווייץ והבירה של קנטון ציריך.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וציריך · ראה עוד »
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וקרקוב · ראה עוד »
קידוש
קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וקידוש · ראה עוד »
רמלה
בית עיריית רמלה סמל רמלה בכניסה המערבית לעיר רמלה בשנת 1932 רַמְלָה (נהגה גם: רַמְלֶה; בערבית: الرملة) היא עיר בשפלת יהודה, בירת מחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ורמלה · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וראש ישיבה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ורב · ראה עוד »
שמעלקא פינטר
הרב שמואל שמעלקא פינטר (י"א באדר תרע"ט 11 בפברואר 1919 - י"א בתמוז תשנ"ד, 20 ביוני 1994) היה רב בריטי, מראשי היהדות החרדית בלונדון.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ושמעלקא פינטר · ראה עוד »
שמשון אהרן פולונסקי
הרב שמשון אהרן פולונסקי (ידוע בכינוי הרב מטפליק; תרל"ו, 1876 - כ"ח בסיוון תש"ח, יולי 1948) היה פוסק בולט בירושלים ורבה של שכונת בית ישראל.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ושמשון אהרן פולונסקי · ראה עוד »
שמואל הלוי וואזנר
רבי שמואל הלוי וואזנר (קרי: ווֹזנר; ב' באלול ה'תרע"ג, 4 בספטמבר 1913 – ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015) היה מחשובי פוסקי ההלכה האורתודוקסים במפנה המאה ה-21.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ושמואל הלוי וואזנר · ראה עוד »
שקיעת החמה
דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ושקיעת החמה · ראה עוד »
שבעה (אבלות)
#הפניה שבעה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ושבעה (אבלות) · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ושבת · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ושולחן ערוך · ראה עוד »
תרמ"ח
#הפניה ה'תרמ"ח.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ותרמ"ח · ראה עוד »
תרצ"ח
#הפניה ה'תרצ"ח.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ותרצ"ח · ראה עוד »
תש"ח
#הפניה ה'תש"ח.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ותש"ח · ראה עוד »
תשע"ב
#הפניה ה'תשע"ב.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ותשע"ב · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ותל אביב-יפו · ראה עוד »
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ולונדון · ראה עוד »
טרנופול
טַרְנוֹפּוֹל (ביידיש: טאַרנאָפּאָל, באוקראינית: Тернопіль, טֶרְנוֹפִּיל; בפולנית: Tarnopol) היא עיר באוקראינה המערבית, 132 ק"מ מזרחית ללבוב.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וטרנופול · ראה עוד »
טשיבין
#הפניה טשביניה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וטשיבין · ראה עוד »
ז' בניסן
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' ניסן היא ברוב השנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות בהן פסח חל ביום ראשון (שנים מקביעות זחא או השא) היא פרשת ויקרא.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וז' בניסן · ראה עוד »
חנוך דב פאדווא
רבי חנוך דב (העניך) פאדווא (ה'תרס"ח, 1908 - ט"ו באב ה'תש"ס, 2000) היה אב בית דין התאחדות קהילות החרדים בלונדון, ומחבר שו"ת "חשב האפוד".
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וחנוך דב פאדווא · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וחסידות · ראה עוד »
חסידות פרמישלאן
חסידות פרמישלאן הייתה חסידות שפעלה בגליציה המזרחית.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וחסידות פרמישלאן · ראה עוד »
חסידות צ'ורטקוב
הקלויז של חסידות צ'ורטקוב ארון הקודש בקלויז עיר העתיקה של צפת בית הכנסת של חסידות צ'ורטקוב באנטוורפן חסידות צ'ורטקוב (נכתבת על ידי החסידים בכתיב היידי: טשורקוב) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר צ'ורטקוב (כיום באוקראינה), על ידי ענף למשפחת חסידות רוז'ין שהייתה מהגדולות שבחצרות מזרח אירופה עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וחסידות צ'ורטקוב · ראה עוד »
חסידות קופיטשניץ
חסידות קופיטשניץ (בכתיב יידי: קאפיטשיניץ) היא חצר חסידית ממשפחת חסידויות בית אפטא-זינקוב ורוז'ין.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וחסידות קופיטשניץ · ראה עוד »
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וחסידות בעלז · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וחסידות גור · ראה עוד »
חסידות הוסיאטין
בית הרבה בהוסיאטין חסידות הוסיאטין היא חצר חסידית שמקורה בחסידות רוז'ין, ובעיר הוסיאטין שבאוקראינה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וחסידות הוסיאטין · ראה עוד »
בן-ציון כ"ץ (רב)
הרב בן-ציון כ"ץ (19 באוגוסט 1887 – 1934) היה אב בית דין בצ'רנוביץ וראש הקהילה האורתודקסית בה בשנים 1934-1922.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ובן-ציון כ"ץ (רב) · ראה עוד »
בוקוואסק
#הפניה בוקובסקו.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ובוקוואסק · ראה עוד »
בישולי גויים
"הטבחית", ציור מאת פיטר ארטסן, שנת 1559, הולנד. ההלכה היהודית אוסרת אכילת בישולי גויים (גם בישולי עכו"ם, בישולי נכרים), כלומר מאכלים שמי שבישל אותם היה גוי.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ובישולי גויים · ראה עוד »
בית הקברות סנהדריה
צומת סנהדריה בית הקברות סנהדריה הוא בית קברות יהודי השוכן בצפון ירושלים בסמוך לשכונת סנהדריה, ובסמוך לצומת הרחובות שמואל הנביא, שדרות אשכול ובר-אילן (צומת סנהדריה).
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ובית הקברות סנהדריה · ראה עוד »
בית הוראה
בית הוראה של העדה החרדית ברחוב ישעיהו בירושלים. בית ההוראה "היכל הוראה" של הרב משה ברנסדורפר בשכונת מאה שערים. בית הוראה הוא בית דין, העוסק בפסיקת הלכות אורח חיים ויורה דעה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ובית הוראה · ראה עוד »
גסטאפו
#הפניה גסטפו.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וגסטאפו · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וגליציה · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וגוי · ראה עוד »
דב בריש וידנפלד
#הפניה דב בריש ויידנפלד.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ודב בריש וידנפלד · ראה עוד »
דוד מנחם מאניש באב"ד
רבי דָּוִד מְנַחֵם מאָנִישׁ בַּאבַ"ד (ה'תרכ"ה, 1865 בערך – כ"א בסיוון ה'תרצ"ז, 31 במאי 1937) היה רב וראש ישיבה חסידי גליציאני.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ודוד מנחם מאניש באב"ד · ראה עוד »
דוד משה פרידמן
קבר הרבי מצ'ורטקוב הרב דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב (ז' בסיון תקפ"ז, 1827 - כ"א בתשרי תרס"ד, 1903) היה אבי חסידות צ'ורטקוב, בנו של רבי ישראל מרוז'ין (נין למגיד ממזריטש) וחתנו של רבי אהרון מצ'רנוביל.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ודוד משה פרידמן · ראה עוד »
דכאו
#הפניה מחנה הריכוז דכאו.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ודכאו · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ודיין (הלכה) · ראה עוד »
המבשר (יומון)
הַמְבַשֵר הוא עיתון חרדי יומי המזוהה עם סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר והמבשר (יומון) · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העדה החרדית
העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר והעדה החרדית · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר והשואה · ראה עוד »
החתם סופר
הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החתם סופר או חת"ס (על שם ספריו) היה אב"ד פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג, ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר והחתם סופר · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר והבעל שם טוב · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ווינה · ראה עוד »
ויזה (אישור)
#הפניה אשרה (ויזה).
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וויזה (אישור) · ראה עוד »
כ"ב בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד כ"ב שבט היא ברוב השנים פרשת משפטים.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וכ"ב בשבט · ראה עוד »
כ"ה בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וכ"ה בסיוון · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וישראל · ראה עוד »
ישראל גלזר
הרב ישראל גלזר (י"ג באלול תר"ע, ספטמבר 1910 – ליל ט"ז בתשרי ה'תשס"ח, ספטמבר 2007) היה רבה האשכנזי של רמלה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וישראל גלזר · ראה עוד »
ישיבת חיי עולם
ישיבת חיי עולם, תרפ"ז חיי עולם (שם מלא: חיי עולם - תלמוד תורה ישיבה ובית תבשיל ליתומים) הוא מוסד תורני חסידי ירושלמי שהוקם במחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר וישיבת חיי עולם · ראה עוד »
יחיאל מיכל מזלוטשוב
רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב (ה'תפ"ו – כ"ה באלול ה'תקמ"א או ה'תקמ"ד או ה'תקמ"ו; 1726 – 1781 או 1784 או 1786), מכונה "המגיד מזלוטשוב".
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ויחיאל מיכל מזלוטשוב · ראה עוד »
יהודה מאיר שפירא
רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ויהודה מאיר שפירא · ראה עוד »
יוסף צבי דושינסקי
עם רבי אהרן ראטה מכתב תמיכה בישיבה, בחתימת הרב דושינסקי, 1937 הרב יוסף צבי דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז ה'תרכ"ז, 28 ביולי 1867 – י"ד בתשרי ה'תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של הערים גלנטה וחוסט בהונגריה, וגאב"ד 'העדה החרדית' בירושלים, פוסק וראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ויוסף צבי דושינסקי · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ויורה דעה · ראה עוד »
1888
אנגלית.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ו1888 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ו1948 · ראה עוד »
2 ביולי
2 ביולי הוא היום ה-183 בשנה (184 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: נפתלי צבי שמרלר ו2 ביולי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נפתלי_צבי_שמרלר
