סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

נרווה

מַדָד נרווה

מַרְקוּס קוֹקֶיוּס נֶרְוָוה (לטינית: Marcus Cocceius Nerva; 8 בנובמבר 30 – 27 בינואר 98) היה קיסר רומא משנת 96 ועד 98 לספירה. [1]

29 יחסים: מאוזוליאום אוגוסטוס, משה עמית, מוניקיפיום, מים, איטלקים, קיסר רומא, קיסרי רומא, רומא, רומא העתיקה, ריבית, שיש, תבואה, לטינית, טראיאנוס, חמשת הקיסרים הטובים, גרמניה עילית, דומיטיאנוס, דיו קסיוס, המאה ה-1, המס היהודי, האימפריה הרומית, השושלת הפלאבית, יצחק אייזיק הלוי, 18 בספטמבר, 27 בינואר, 30, 8 בנובמבר, 96, 98.

מאוזוליאום אוגוסטוס

מיקום המאוזולאום ברומא העתיקה מצבתה של אגריפינה המאוזוליאום של אוגוסטוס הוא מבנה הקבורה המפואר שבנה הקיסר הרומי אוגוסטוס בשנת 28 לפנה"ס בשדה מרס בעיר רומא, על גדתו המזרחית של נהר הטיבר, מתוך מחשבה שישמש מקום הקבורה שלו עצמו ושל בני משפחתו.

חָדָשׁ!!: נרווה ומאוזוליאום אוגוסטוס · ראה עוד »

משה עמית

משה עמית (5 בנובמבר 1919 - 10 בפברואר 2017) היה פרופסור בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: נרווה ומשה עמית · ראה עוד »

מוניקיפיום

מוניקיפיום (Municipium) הוא סטטוס ביניים שניתן לערים שנכבשו על ידי רומא, לפיו הוענקו לתושבי העיר חלק מהחובות והזכויות של אזרחי רומא, אך לא כולן.

חָדָשׁ!!: נרווה ומוניקיפיום · ראה עוד »

מים

כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.

חָדָשׁ!!: נרווה ומים · ראה עוד »

איטלקים

איטלקים (באיטלקית: Italiani), הם עם וקבוצה אתנית לטינית שמוצאה בדרום אירופה, מחצי האי האיטלקי וסביבתו; מרוכזים כיום בעיקר באיטליה, אם כי נפוצו במידה רבה גם לשאר מדינות מערב אירופה, דרום אמריקה וצפונה.

חָדָשׁ!!: נרווה ואיטלקים · ראה עוד »

קיסר רומא

קיסר רומא (בלטינית: Imperator Romanus) הוא הכינוי של שליט האימפריה הרומית במהלך תקופת הקיסרים, אשר בהכללה ניתן לשייכו מאוגוסטוס ועד לניצור האימפריה המערבית על ידי קונסטנטינוס.

חָדָשׁ!!: נרווה וקיסר רומא · ראה עוד »

קיסרי רומא

הקיסרות הרומית או האימפריה הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה הממלכה הרומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס קיסר (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד לנפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: נרווה וקיסרי רומא · ראה עוד »

רומא

רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.

חָדָשׁ!!: נרווה ורומא · ראה עוד »

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: נרווה ורומא העתיקה · ראה עוד »

ריבית

ריבית היא מונח בכלכלה שפירושו סכום הכסף הנוסף המשולם על ידי לווה למלווה תמורת הזכות שנותן המלווה ללווה להשתמש בסכום כסף מסוים (הקרוי "קרן הלוואה" או "סכום ההלוואה" או "הקרן") למשך תקופה מסוימת (הקרויה "תקופת ההלוואה").

חָדָשׁ!!: נרווה וריבית · ראה עוד »

שיש

שיש גושי שיש בקרארה סרקופג שיש באתונה Library of Celsus באפסוס מסגד הגדול של קירואן גושי שיש בתערוכה שיש הוא סלע משקע ימי שעבר התמרה כתוצאה מחום או מלחץ במעמקי כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: נרווה ושיש · ראה עוד »

תבואה

#הפניה דגנים.

חָדָשׁ!!: נרווה ותבואה · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: נרווה ולטינית · ראה עוד »

טראיאנוס

מַרְקוּס אוּלְפִּיוּס נֶרְוָוה טְרַאיָאנוּס (בלטינית: Marcus Ulpius Nerva Traianus; 18 בספטמבר 53 – 9 באוגוסט 117) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 98 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: נרווה וטראיאנוס · ראה עוד »

חמשת הקיסרים הטובים

מרקוס אורליוס, האחרון מ"חמשת הקיסרים הטובים" חמשת הקיסרים הטובים הוא הכינוי שניתן לחמישה מקיסרי רומא ששלטו בה בזה אחר זה החל מסוף המאה ה-1.

חָדָשׁ!!: נרווה וחמשת הקיסרים הטובים · ראה עוד »

גרמניה עילית

#הפניה פרובינקיה גרמאניה סופריור.

חָדָשׁ!!: נרווה וגרמניה עילית · ראה עוד »

דומיטיאנוס

טיטוס פלאביוס קיסר דומיטיאנוס אוגוסטוס (בלטינית: Titus Flavius Caesar Domitianus Augustus; 24 באוקטובר 51 – 18 בספטמבר 96) היה קיסר רומא בין השנים 81–96.

חָדָשׁ!!: נרווה ודומיטיאנוס · ראה עוד »

דיו קסיוס

דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus; ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 – אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט יווני-רומי.

חָדָשׁ!!: נרווה ודיו קסיוס · ראה עוד »

המאה ה-1

המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.

חָדָשׁ!!: נרווה והמאה ה-1 · ראה עוד »

המס היהודי

מטבע של נרווה עם הכיתוב "בוטלה אכזריות גביית המס היהודי" המס היהודי (לטינית: Fiscus Iudaicus) היה מס שגבתה האימפריה הרומית מנתיניה היהודים בכל רחבי האימפריה אחרי חורבן בית המקדש השני, כעונש קולקטיבי לאחר המרד הגדול (66–70 לספירה).

חָדָשׁ!!: נרווה והמס היהודי · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: נרווה והאימפריה הרומית · ראה עוד »

השושלת הפלאבית

אילן המשפחה הפלאבית אספסיאנוס מטבע יהודה השבויה מטבע של טיטוס. בצידו האחד של המטבע דיוקן הקיסר ובצידו השני שבוי יהודי כורע שער טיטוס ברומא דומיטיאנוס הקולוסיאום השושלת הפְלאבִית הייתה השושלת השנייה של קיסרי רומא, שליטי האימפריה הרומית מ-69 ועד 96 לספירה.

חָדָשׁ!!: נרווה והשושלת הפלאבית · ראה עוד »

יצחק אייזיק הלוי

הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.

חָדָשׁ!!: נרווה ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »

18 בספטמבר

18 בספטמבר הוא היום ה־261 בשנה (262 בשנה מעוברת), בשבוע ה־38 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: נרווה ו18 בספטמבר · ראה עוד »

27 בינואר

27 בינואר הוא היום ה-27 בשנה בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: נרווה ו27 בינואר · ראה עוד »

30

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נרווה ו30 · ראה עוד »

8 בנובמבר

8 בנובמבר הוא היום ה-312 בשנה בלוח הגרגוריאני (313 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: נרווה ו8 בנובמבר · ראה עוד »

96

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נרווה ו96 · ראה עוד »

98

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: נרווה ו98 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נרווה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »