גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
178 יחסים: מאיר מאזוז, מנחם מנדל שניאורסון, מנורת שמן, מסעוד חי רקח, מסורתיים, מסכת שבת, מרדכי שרעבי, משנה, משנה תורה, מלאכת מבעיר, מלאכת מכבה, מבצעי הרבי מחב"ד, מהר"ם מרוטנברג, אמוראים, אם (משפחה), אליעזר ממיץ, אליעזר מלמד, אליעזר הגר (סרט ויז'ניץ), אחרונים, אברהם מנחם דנציגר, אביי, אדמו"ר, אדם וחוה, אונס (הלכה), אור זרוע, אורח חיים, איזמיר, נר, נוסח אשכנז, נוסח ספרד, נוסח הספרדים, נורה חשמלית, ניאון, נידה, סעודת ליל שבת, סוללה חשמלית, סוכות, עמרם גאון, עני, ערב שבת, ערב חג, ערוך השולחן, עשרת הדיברות, עלינו לשבח, עונג שבת, עובר לעשייתן, עובדיה יוסף, עיראק, פניני הלכה, פסח, ..., פרפין, פתח תקווה, פתילה, פלג המנחה, צפון אפריקה, צדקה, קנס, קבלת שבת, קבלת שבת מוקדמת, קבלה, קורבן מוסף, קיצור שולחן ערוך, קידוש, רמ"א, רמב"ן, רמב"ם, ראש השנה, ראשונים, ראבי"ה, רש"י, רשת חשמל, רב (אמורא), רב נטרונאי גאון, רבא, רבנו פרץ, רבנו תם, רבי עקיבא, רבי טרפון, שמן, שמן זית, שמעון בן צמח דוראן, שמואל (אמורא), שמות, שני לוחות הברית (ספר), שעווה, שקיעת החמה, שלמה יוסף זוין, שלום בית, שלושת הרגלים, שבת, שבועות, שביעי של פסח, שולחן ערוך, שימוש באור נרות בשבת, שיבולי הלקט, תאורה, תנאי (הלכה), תנאים, תפילת מנחה, תפילת ערבית של שבת, תפילת העמידה, תקנת חכמים, תשל"ד, תשב"ץ קטן, תלמוד בבלי, תלמיד חכם, תוספת שבת, תוספות, תכלאל, ל"ט אבות מלאכה, לא פלוג רבנן, לחם משנה, ליל שבת, לידה, זכריה זרמתי, חנוכה, חסידות לעלוב, חסידות חב"ד, חסידות בוהוש, חטא עץ הדעת, חז"ל, חוט להט, חינוך (הלכה), חיפה, חילונים, חיים פלאג'י, בן-ציון מאיר חי עוזיאל, בן-ציון אבא-שאול, במה מדליקין, בנימין מנדלזון, בעלי התוספות, ברכת שהחיינו, ברכה, ברכה מעין שבע, ברכה לבטלה, בחיי בן אשר, ביאור הגר"א, גמרא, גאונים, גאורגיה, גפרור, גזירת חכמים, דברים, המרדכי, המג"א, הפסקת חשמל, הפרשת חלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלכה, הלכות גדולות, הגר"א, הדת השומרונית, הידור מצווה, ויכולו, כניסת השבת, כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן, כלבו (ספר), כבש, כבוד שבת, כגוונא, כהן, יעקב לנדא, ירושלים, ישראל, ישיבת הר עציון, ישיבת כרם ביבנה, ישיבה (אתר אינטרנט), יחוה דעת, יהדות ארצות האסלאם, יהדות אשכנז, יהדות ספרד, יהדות קראית, יהדות תימן, יואל סירקיש, יום טוב, יום הכיפורים, יוסף קארו, 1975. להרחיב מדד (128 יותר) »
מאיר מאזוז
הרב מאיר נסים מאזוז (מכונה נאמ"ן; נולד בי"ג בניסן ה'תש"ה, 27 במרץ 1945) הוא פוסק תוניסאי, ראש "ישיבת כסא רחמים" ומוסדותיה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ומאיר מאזוז · ראה עוד »
מנחם מנדל שניאורסון
רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »
מנורת שמן
מנורת שמן עתיקה מברונזה עם כריסטוגרמה (רפליקה) מנורת שמן עתיקה מחרס (רפליקה) מנורת שמן או נר שמן היא מכשיר פשוט המשמש לתאורה לאורך זמן על ידי שמן או דלק בערה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ומנורת שמן · ראה עוד »
מסעוד חי רקח
רבי מסעוד חי רקח (ה'ת"נ, 1690 - י' באב ה'תקכ"ח, 1768) נולד באיזמיר לר' אהרון רקח, לאחר מכן עלה לארץ ישראל שם יצא כשד"ר לטריפולי וכיהן כרב המקום.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ומסעוד חי רקח · ראה עוד »
מסורתיים
כיפות תואמות בטקס חתונה. באירועים מסוג זה מחולקות לעיתים קרובות כיפות, עבור מי שאינם נוהגים לחבוש כיפה דרך קבע. מסורתיים, מסורתים או שומרי מסורת הוא כינוי והגדרה עצמית של קבוצה גדולה של יהודים, בעיקר בישראל, שרואים עצמם בטווח שבין "" ל"חילונים".
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ומסורתיים · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ומסכת שבת · ראה עוד »
מרדכי שרעבי
ישיבת נהר שלום בסמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים. (2019) סמטת נהר שלום בסמוך לבית בו היה הרב גר חצר ביתו (2019) הרב מרדכי יהודה יפת שרעבי (תרע"ב, 1912 בערך – כ' בחשוון תשמ"ד, 27 באוקטובר 1983) היה מקובל יהודי תימני, מייסד וראש ישיבת המקובלים "נהר שלום" בירושלים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ומרדכי שרעבי · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ומשנה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ומשנה תורה · ראה עוד »
מלאכת מבעיר
הבערת אש הדלקת נורת להט מְלֶאכֶת הַמַּבְעִיר היא אחת מל"ט מלאכות שבת, ומהותה הדלקת אש בשבת.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ומלאכת מבעיר · ראה עוד »
מלאכת מכבה
טלטול הלהבה עלול לכבות אותה, ולכן אסור לשאת אש ממקום למקום כיבוי שרפה מְלֶאכֶת הַמְּכַבֶּה היא אחת מל"ט מלאכות שבת.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ומלאכת מכבה · ראה עוד »
מבצעי הרבי מחב"ד
עשרת מבצעי הרבי מלובביץ' (בחסידות חב"ד: עשרת המבצעים) היא סדרת מערכי פעילות ("מבצעים") שיזם הרבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ'.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ומבצעי הרבי מחב"ד · ראה עוד »
מהר"ם מרוטנברג
#הפניה מהר"ם מרוטנבורג.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ומהר"ם מרוטנברג · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ואמוראים · ראה עוד »
אם (משפחה)
#הפניה אימהות.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ואם (משפחה) · ראה עוד »
אליעזר ממיץ
רבי אליעזר בן שמואל ממיץ (ה"רא"ם"), (נולד בערך בשנת 1140 - 1237), נתפרסם בעיקר בשל חיבורו "ספר יראים".
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ואליעזר ממיץ · ראה עוד »
אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ואליעזר מלמד · ראה עוד »
אליעזר הגר (סרט ויז'ניץ)
רבי אליעזר הָגֶר (י' בתשרי יום כיפור ה'תרפ"ה, 8 באוקטובר 1924 – כ' בתמוז ה'תשע"ה, 7 ביולי 2015) מכונה ה"חכמת אליעזר", היה האדמו"ר השני מחסידות סערט ויז'ניץ.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ואליעזר הגר (סרט ויז'ניץ) · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ואחרונים · ראה עוד »
אברהם מנחם דנציגר
רבי אברהם מנחם דנציגר (ג' בתמוז תרפ"א, 9 ביולי 1921 - י"ז באדר ב' תשס"ה, 28 במרץ 2005) היה האדמו"ר הקודם של חסידות אלכסנדר והשישי בשושלת.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ואברהם מנחם דנציגר · ראה עוד »
אביי
אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ואביי · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ואדמו"ר · ראה עוד »
אדם וחוה
רמברנדט קפלה הסיסטינית. "אדם וחוה", ציורו של ויליאם בלייק (1808) אילון על-פי ספר בראשית, אָדָם וְחַוָּה היו האיש והאישה הראשונים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ואדם וחוה · ראה עוד »
אונס (הלכה)
אונס בהלכה הוא מעשה שבו ניטלה בחירתו החופשית של האדם.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ואונס (הלכה) · ראה עוד »
אור זרוע
שער הספר משנת תרכ"ב בדפוס זיטאמיר ספר אור זרוע הוא ספר הלכתי שנכתב על ידי רבי יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ואור זרוע · ראה עוד »
אורח חיים
#הפניה חיים אישיים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ואורח חיים · ראה עוד »
איזמיר
איזמיר (בטורקית: İzmir; ביוונית: Σμύρνη - סמירנָה) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה בחלקה האסייתי, בירת הנפה הקרויה על שמה ומחוז הים האגאי.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ואיזמיר · ראה עוד »
נר
261x261 פיקסלים קריאה לאור הנר נֵר הוא אמצעי תאורה המורכב מפתילה בתוך חומר דלק מוצק או נוזלי, בדרך כלל שעווה, פרפין או שמן.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ונר · ראה עוד »
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ונוסח אשכנז · ראה עוד »
נוסח ספרד
נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ונוסח ספרד · ראה עוד »
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ונוסח הספרדים · ראה עוד »
נורה חשמלית
נורת להט נורה חשמלית היא אביזר שמשמש לתאורה באמצעות חשמל.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ונורה חשמלית · ראה עוד »
ניאון
נֵיאוֹן (באנגלית: Neon) הוא יסוד כימי מסדרת הגזים האציליים, שסמלו הכימי Ne ומספרו האטומי 10.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וניאון · ראה עוד »
נידה
בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ונידה · ראה עוד »
סעודת ליל שבת
חלות שבת סעודת ליל שבת היא סעודה חגיגית הנאכלת בליל שבת, לאחר תפילת ערבית.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וסעודת ליל שבת · ראה עוד »
סוללה חשמלית
מגוון סוללות חשמליות (מכיוון שמאל למעלה לכיוון ימין למטה): שתי סוללות AA, סוללת D, סוללת מכשיר קשר, שתי סוללות PP3, שתי סוללות AAA, סוללת C, סוללת מצלמת וידאו, סוללת טלפון סלולרי סוֹלְלָה או בָּטֵרִיָּה (באנגלית: Battery) היא חפץ לייצור חשמל בזרם ישר.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וסוללה חשמלית · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וסוכות · ראה עוד »
עמרם גאון
#הפניה רב עמרם גאון.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ועמרם גאון · ראה עוד »
עני
#הפניה עוני.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ועני · ראה עוד »
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וערב שבת · ראה עוד »
ערב חג
ערב חג הוא היום שלפני חג מחגי ישראל.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וערב חג · ראה עוד »
ערוך השולחן
הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וערוך השולחן · ראה עוד »
עשרת הדיברות
ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ועשרת הדיברות · ראה עוד »
עלינו לשבח
עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ועלינו לשבח · ראה עוד »
עונג שבת
עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ועונג שבת · ראה עוד »
עובר לעשייתן
עובר לעשייתן היא הלכה בדיני ברכות המצוות, לפיה יש לברך את הברכה דווקא קודם עשיית המצווה, ולא לאחריה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ועובר לעשייתן · ראה עוד »
עובדיה יוסף
הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ועובדיה יוסף · ראה עוד »
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ועיראק · ראה עוד »
פניני הלכה
פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ופניני הלכה · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ופסח · ראה עוד »
פרפין
פרפין (באנגלית: Paraffin) הוא תרכובת אורגנית המזוקקת מנפט.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ופרפין · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ופתח תקווה · ראה עוד »
פתילה
מנורה עם פתיל עין, ציור מאת ז'ורז' דה לה טור, אמצע המאה ה-17 פתילה היא רצועת חוט או בד קלוע בסיבים מפותלים הנתון בתוך נר, כלי שמן, מנורת נפט, תנור חימום או בכלי נשק ישנים בתור מנגנון השהייה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ופתילה · ראה עוד »
פלג המנחה
פּלג המנחה (מארמית; בתרגום חופשי לעברית: מחצית המנחה) הוא נקודת האמצע שבין מנחה קטנה לסוף היום.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ופלג המנחה · ראה עוד »
צפון אפריקה
מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וצפון אפריקה · ראה עוד »
צדקה
עניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710 מבחר קופות צדקה ניידות צדקה היא עזרה התנדבותית-חומרית לנזקקים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וצדקה · ראה עוד »
קנס
קנס מהירות, ציור מאת אנה פאלם דה רוסה קנס חניה תל אביבי קנס הוא סכום כסף שנדרש עובר עבירה לשלם כעונש על העבירה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וקנס · ראה עוד »
קבלת שבת
קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וקבלת שבת · ראה עוד »
קבלת שבת מוקדמת
#הפניה ערב שבת#קבלת שבת מוקדמת.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וקבלת שבת מוקדמת · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וקבלה · ראה עוד »
קורבן מוסף
קורבן מוסף הוא קורבן ציבור שהקריבו בבית המקדש בשבתות, בראשי חודשים ובמועדי השנה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וקורבן מוסף · ראה עוד »
קיצור שולחן ערוך
קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וקיצור שולחן ערוך · ראה עוד »
קידוש
קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וקידוש · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ורמ"א · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ורמב"ם · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וראש השנה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וראשונים · ראה עוד »
ראבי"ה
#הפניה אליעזר בן יואל.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וראבי"ה · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ורש"י · ראה עוד »
רשת חשמל
תרשים כללי של משק חשמל. הרשת מורכבת מהקווים והשנאים מסוק של חברת החשמל מנקה קווי מתח של רשת החשמל כתחזוקה מונעת רשת חשמל היא מערכת אשר מוליכה אנרגיה חשמלית (להלן: חשמל) ממקורות המתח אל הצרכנים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ורשת חשמל · ראה עוד »
רב (אמורא)
אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ורב (אמורא) · ראה עוד »
רב נטרונאי גאון
רב נטרונאי בר רב הילאי היה אחד מגאוני סורא בשנים ד'תרי"ג - ד'תרי"ח בלוח העברי (858-853).
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ורב נטרונאי גאון · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ורבא · ראה עוד »
רבנו פרץ
רבנו פרץ בן אליהו מקורביל (חי במאה ה-13; נפטר בין 1297 ל-1299) היה מאחרוני בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ורבנו פרץ · ראה עוד »
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ורבנו תם · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ורבי עקיבא · ראה עוד »
רבי טרפון
רבי טרפון היה תנא ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני והשלישי).
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ורבי טרפון · ראה עוד »
שמן
שֶמֶן הוא שם כללי לנוזלים שומניים שאינם מסיסים במים (הידרופוביים).
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ושמן · ראה עוד »
שמן זית
קנקן שמן זית שזה עתה הופק. צבעו העמום עתיד להצטלל בהמשך שמן זית הוא שמן המופק מזיתים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ושמן זית · ראה עוד »
שמעון בן צמח דוראן
רבי שמעון בן צמח דוּרָאן (הרשב"ץ; 1361–1444), היה פרשן מקראי, פוסק הלכה בולט, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי רבני אלג'יריה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ושמעון בן צמח דוראן · ראה עוד »
שמואל (אמורא)
שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ושמואל (אמורא) · ראה עוד »
שמות
ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ושמות · ראה עוד »
שני לוחות הברית (ספר)
שני לוחות הברית הוא ספר של הרב ישעיה הלוי הורוביץ שנכתב כצוואה לבני משפחתו, ונתפרסם לאחר מותו על ידי בנו הרב שבתאי שפטיל הורוויץ.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ושני לוחות הברית (ספר) · ראה עוד »
שעווה
נר שעווה שַׁעֲוָה היא שם כולל לקבוצת חומרים מוצקים, המתרככים בטמפרטורה נמוכה יחסית ורובם ניתכים בטמפרטורה נמוכה מ-100 מעלות.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ושעווה · ראה עוד »
שקיעת החמה
דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ושקיעת החמה · ראה עוד »
שלמה יוסף זוין
הרב שלמה יוסף זוין (חנוכה ה'תרמ"ז, דצמבר 1886 - כ"א באדר א' ה'תשל"ח, 28 בפברואר 1978) כתב מספר ספרים תורניים והיה העורך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ושלמה יוסף זוין · ראה עוד »
שלום בית
שלום בית הוא מונח המתאר יחסי שלום והרמוניה בין בני משפחה, באופן המאפשר חיים משותפים ללא חיכוכים ומריבות קשות.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ושלום בית · ראה עוד »
שלושת הרגלים
#הפניה שלוש רגלים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ושלושת הרגלים · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ושבת · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ושבועות · ראה עוד »
שביעי של פסח
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ושביעי של פסח · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ושולחן ערוך · ראה עוד »
שימוש באור נרות בשבת
מנורת שמן. כאשר השמן מתמעט, ניתן לשפר את עוצמת אורה באמצעות הטיית מעט השמן שנותר לעבר הפתילה. אודות השימוש באור נרות בשבת ישנן הלכות רבות, המגבילות את סוגי החומרים מהם ניתן להדליק את הנרות, ולעיתים אוסרות את השימוש בהם בשבת (בהתאם לסוג הנר).
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ושימוש באור נרות בשבת · ראה עוד »
שיבולי הלקט
שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ושיבולי הלקט · ראה עוד »
תאורה
תאורה ליצירת אפקט דרמטי במגדל דוד תאורה עירונית תאורה צבעונית במזרקה בטשקנט בירת אוזבקיסטן בית החולים איכילוב תאורה היא שימוש באור כדי להשיג אפקט מעשי או אסתטי.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ותאורה · ראה עוד »
תנאי (הלכה)
תנאי הוא דין תלמודי המגביל מעשה קנייני והלכתי לקיום תנאי, כך שאם התנאי לא התקיים, המעשה יתבטל.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ותנאי (הלכה) · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ותנאים · ראה עוד »
תפילת מנחה
ללא.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ותפילת מנחה · ראה עוד »
תפילת ערבית של שבת
תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ותפילת ערבית של שבת · ראה עוד »
תפילת העמידה
התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ותפילת העמידה · ראה עוד »
תקנת חכמים
תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ותקנת חכמים · ראה עוד »
תשל"ד
#הפניה ה'תשל"ד.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ותשל"ד · ראה עוד »
תשב"ץ קטן
תשב"ץ קטן (או בשמו המקורי: תשב"ץ) הוא חיבור הלכתי מרבי שמשון בן צדוק (בן המאה ה-13, חי לקראת סוף תקופת בעלי התוספות), תלמידו ומשמשו של מהר"ם מרוטנבורג, שכתב וערך את תוכן הספר מתוך פסיקותיו והנהגותיו של רבו המהר"ם.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ותשב"ץ קטן · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ותלמיד חכם · ראה עוד »
תוספת שבת
תוספת שבת בהלכה היהודית היא פרק זמן קודם לשבת ולאחריה, שבה נוהגים דיני השבת והלכותיה, כבעיקר השבת.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ותוספת שבת · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ותוספות · ראה עוד »
תכלאל
עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ותכלאל · ראה עוד »
ל"ט אבות מלאכה
ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »
לא פלוג רבנן
לא פלוג רבנן (בעברית: לא חילקו חכמים) הוא כלל הלכתי לפיו, גזירות חז"ל תקפות אף במקרה שסיבת התקנה אינה קיימת.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ולא פלוג רבנן · ראה עוד »
לחם משנה
שתי חלות לשבת מכוסות במפית. לֶחֶם מִשְׁנֶה ביהדות הוא חיוב לברך על שני כיכרות לחם או חלות בכל אחת מסעודות שבת או יום טוב.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ולחם משנה · ראה עוד »
ליל שבת
#הפניה שבת#מהלך השבת.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וליל שבת · ראה עוד »
לידה
אם ותינוקה מיד לאחר הלידה, תוך מגע עור לעור צמידי לידה (הלבנים) המחולקים מיד לאחר הלידה ליילוד ולהוריו לידה היא התהליך שבו מסתיים ההיריון האנושי והעובר יוצא מרחם אמו לאוויר העולם.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ולידה · ראה עוד »
זכריה זרמתי
הרב זכריה זרמתי (נולד בשנת ה'תשכ"ד, 1964) הוא פוסק הלכה וסופר, מייסד וראש "מכון תורת אמ"ת", עומד בראש בית דין לענייני ממונות בשכונת הר חומה בירושלים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וזכריה זרמתי · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וחנוכה · ראה עוד »
חסידות לעלוב
חסידות לֶעלוֹב היא חצר חסידית פולנית-ארצישראלית.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וחסידות לעלוב · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חסידות בוהוש
חסידות בוהוש היא חצר חסידית, ענף של בית רוז'ין.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וחסידות בוהוש · ראה עוד »
חטא עץ הדעת
קפלה הסיסטינית נפילת האדם: אדם וחוה אוכלים מעץ הדעת, ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, המאה ה-16 חטא עץ הדעת, הנחש מפתה את חוה לאכילת הפרי האסור בעוד אדם מוציא ערימה של דשא מן האדמה, ציור מהמאה ה-15 חטא עץ הדעת בציור מעשה ידי ויליאם בלייק חטא עץ הדעת, השטן מסית את אדם וחוה לאכול מפרי עץ הדעת. חטא עץ הדעת הוא כינוי לסיפור מקראי בתחילת ספר בראשית על החטא של אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע על ידי אדם וחוה בניגוד לציווי של אלוהים ועל העונש שקיבלו אדם, חוה והנחש.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וחטא עץ הדעת · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וחז"ל · ראה עוד »
חוט להט
ממוזער חוט להט הוא מקרה פרטי של גוף חימום, אשר בו המוליך דק מאוד ולכן די בזרמים נמוכים יחסית להביאו לטמפרטורות גבוהות מאוד.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וחוט להט · ראה עוד »
חינוך (הלכה)
מצוות חינוך (או דין חינוך) היא מצווה מדרבנן המחייבת את האב לחנך את בנו הקטן לקיים את המצוות, על מנת להרגילו לקיימם אף לכשיגדיל ויתחייב במצוות מהתורה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וחינוך (הלכה) · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וחיפה · ראה עוד »
חילונים
חילונים (בעבר: חופשיים) הם מגזר במדינת ישראל, המתייחס לחלק מהציבור היהודי שזיקתו לאמונה והפולחן בדת היא הנמוכה ביותר או אינה קיימת.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וחילונים · ראה עוד »
חיים פלאג'י
רבי חיים פלאג'י (נהגה כיום בקרב צאצאיו בכמה אופנים: פאלאצ׳י או פלסי או פלאז'ה; מכונה בספרי האחרונים החבי"פ או מוהרח"פ; י"ט בשבט ה'תקמ"ז (7 בפברואר 1787) – י"ז בשבט ה'תרכ"ח (10 בפברואר 1868)) היה פוסק, פרשן ומקובל, מגדולי חכמי איזמיר.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וחיים פלאג'י · ראה עוד »
בן-ציון מאיר חי עוזיאל
הרב עוזיאל בטקס זיכרון לחיילים היהודים שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה, ירושלים, 1946 הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 – כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ובן-ציון מאיר חי עוזיאל · ראה עוד »
בן-ציון אבא-שאול
#הפניה בן ציון אבא שאול.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ובן-ציון אבא-שאול · ראה עוד »
במה מדליקין
במה מדליקין הוא הפרק השני במסכת שבת העוסק בעיקר במצוות הדלקת נרות שבת ובהכנות לכניסת שבת.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ובמה מדליקין · ראה עוד »
בנימין מנדלזון
הרב בנימין מנדלזון (ה'תרס"ד 1904 - כ"ד באייר ה'תשל"ט מאי 1979) היה רבו של כפר אתא (לימים קריית אתא) ובהמשך רב המושב החרדי קוממיות.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ובנימין מנדלזון · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ובעלי התוספות · ראה עוד »
ברכת שהחיינו
בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וברכת שהחיינו · ראה עוד »
ברכה
ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וברכה · ראה עוד »
ברכה מעין שבע
ברכה מעין שבע הוא שמה של תפילה שאומר שליח הציבור כחזרת הש"ץ בליל שבת.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וברכה מעין שבע · ראה עוד »
ברכה לבטלה
בהלכה, בְּרָכָה לְבַטָּלָה היא ברכה הנאמרת כאשר אין חיוב או צורך לומר אותה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וברכה לבטלה · ראה עוד »
בחיי בן אשר
רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ובחיי בן אשר · ראה עוד »
ביאור הגר"א
#הפניה ספרי הגר"א#הביאור על השו"ע.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וביאור הגר"א · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וגמרא · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וגאונים · ראה עוד »
גאורגיה
גיאורגי הקדוש הורג דרקון קתדרלת סיוני מנהר הקורה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 הצבא האדום בטביליסי גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית:, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ, כתיב מלא: גאורגייה), המוכרת גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכג'וּרגִ'יָה (جورجيا) על פי הערבית, היא מדינה במזרח אירופה, לחופו המזרחי של הים השחור בדרום הקווקז.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וגאורגיה · ראה עוד »
גפרור
גפרור דולק חפיסות גפרורים מסוגים שונים גפרורי דונג שיוצרו בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם השנייה גפרור הוא מקל עץ או קרטון המצופה בקצהו בזרחן ומחמצן כלשהו ומשמש להצתת אש על ידי חיכוך שלו במשטח כלשהו.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וגפרור · ראה עוד »
גזירת חכמים
#הפניה תקנת חכמים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וגזירת חכמים · ראה עוד »
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ודברים · ראה עוד »
המרדכי
#הפניה מרדכי בן הלל.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב והמרדכי · ראה עוד »
המג"א
#הפניה אברהם אבלי הלוי גומבינר.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב והמג"א · ראה עוד »
הפסקת חשמל
הפסקת חשמל או העלטה או החשכה (מאנגלית: Blackout) היא אובדן קצר או ממושך של יכולת לספק חשמל לאזור מסוים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב והפסקת חשמל · ראה עוד »
הפרשת חלה
#הפניה חלה (מתנות כהונה).
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב והפרשת חלה · ראה עוד »
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בראשי תיבות: למ"ס) היא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה, ומטרתה איסוף, עיבוד, ניתוח ופרסום מידע סטטיסטי אודות מדינת ישראל, כבסיס למקבלי ההחלטות וכשירות לציבור.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב והלכה · ראה עוד »
הלכות גדולות
שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548 הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שהפך לחלק אינטגרלי בלימוד ההלכה בישיבות הגאונים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב והלכות גדולות · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב והגר"א · ראה עוד »
הדת השומרונית
הדת השומורונית (בערבית: السامرية) היא מכלול המסורות והמנהגים המונהגים על ידי עדת השומרונים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב והדת השומרונית · ראה עוד »
הידור מצווה
ארבעת המינים כשהם מאוגדים יחדיו זהו הידור מצווה. הידור מצווה הוא עיקרון הלכתי הקובע כי יש לקיים מצווה באופן נאה ומהודר.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב והידור מצווה · ראה עוד »
ויכולו
וַיְכֻלּוּ היא פסקה קצרה בחומש בראשית בסיום פרשת בריאת העולם, בה מתוארת סיום הבריאה בשבת, וקביעתה למנוחה על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וויכולו · ראה עוד »
כניסת השבת
#הפניה כניסת שבת.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וכניסת השבת · ראה עוד »
כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן
#הפניה עובר לעשייתן.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וכל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן · ראה עוד »
כלבו (ספר)
כלבו הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וכלבו (ספר) · ראה עוד »
כבש
#הפניה כבש הבית.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וכבש · ראה עוד »
כבוד שבת
כיסוי לחלה עם הכיתוב "לכבוד שבת" בהלכות שבת, כבוד שבת היא מצווה מדברי נביאים לכבד את השבת בדרכים שונות.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וכבוד שבת · ראה עוד »
כגוונא
כגוונא הוא קטע הלקוח מספר הזוהר, ונאמר, בעיקר בקהילות חסידים מסוימות, לפני תפילת ערבית של שבת, קודם אמירת "ברכו".
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וכגוונא · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וכהן · ראה עוד »
יעקב לנדא
הרב לנדא, מימין, בחתונה בתשכ"ז הרב יעקב לנדא (תרנ"ג 1893 – כ"ו בשבט ה'תשמ"ו, 5 בפברואר 1986) היה רבה של בני ברק ואב בית דין בין השנים 1936 – 1986, שם יסד ועמד בראש מערכת כשרות וחבר בבית דין רבני חב"ד.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ויעקב לנדא · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וישראל · ראה עוד »
ישיבת הר עציון
ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או הגוש), היא ישיבת הסדר באלון שבות שבגוש עציון שהוקמה ב-1968 (תשכ"ח).
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וישיבת הר עציון · ראה עוד »
ישיבת כרם ביבנה
ישיבת כרם ביבנה היא ישיבת ההסדר הראשונה והישיבה הגבוהה הראשונה של בני עקיבא.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וישיבת כרם ביבנה · ראה עוד »
ישיבה (אתר אינטרנט)
אתר ישיבה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית, אשר מהווה חלק ממוסדות ישיבת בית אל.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב וישיבה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
יחוה דעת
שו"ת יחוה דעת הוא סדרת ספרי שאלות ותשובות בהלכה מאת הרב עובדיה יוסף (7 כרכים).
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ויחוה דעת · ראה עוד »
יהדות ארצות האסלאם
יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ויהדות ספרד · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ויהדות קראית · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ויהדות תימן · ראה עוד »
יואל סירקיש
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ויואל סירקיש · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ויום טוב · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ויום הכיפורים · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ויוסף קארו · ראה עוד »
1975
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נרות שבת ויום טוב ו1975 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נרות_שבת_ויום_טוב
